פרוטוקולים/כספים/2099

2
ועדת הכספים
23.10.2000

פרוטוקולים/כספים/2099
ירושלים, ט"ז בחשון, תשס"א
14 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 173
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"ד בתשרי התשס"א (23 באוקטובר 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט – היו"ר
משה גפני
אבשלום וילן
עופר חוגי
אמנון כהן
ישראל כץ
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
רחמים מלול
מאיר פרוש
ויצמן שירי
שלום שמחון

מ"מ: יצחק כהן
אברהם פורז
משה רז

דן זייצ'ק - משרד האוצר
אמיר שביט - משרד האוצר
עמית לנג - משרד האוצר
אסף רגב - משרד האוצר
תמר לומברוזו - לשכה משפטית, נציבות מס הכנסה
רות יוסף - משרד הפנים
גבי גולן - משרד ראש הממשלה
אודי כותן - משרד ראש הממשלה
חביבה כהן - מנהלת מרכז ההשקעות, משרד התמ"ס
רועי קרת - המוסד לביטוח לאומי
מרדכי וירשובסקי - יו"ר ארגון הגג של הנכים
רינה קישון - מנכ"לית ארגון הגג של הנכים
יהודה דורון - יו"ר ארגון הנכים הכללי
פרחיה בן-זקן - נציגי ארגון הנכים הכללי
אבי סלומה - ארגון הנכים בחולון
יוסי דדוש - ארגון נכי עבודה באר שבע והדרום
משה שאול - ארגון נכי תאונות עבודה
שמואל ריפמן - יו"ר מרכז המועצות האזוריות

אנה שניידר

איוור קרשנר

סיגל גורדון

1. תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות) (תיקון).
2. צו לעידוד השקעות הון – קביעת אזורים לעניין התוספת לחוק (תיקון).
3. שינויים בתקציב.

תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות) (תיקון)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים, הנושא הראשון על סדר היום: תקנות מס הכנסה, קביעת אחוז נכות, תיקון.

הנושא עמד על סדר היום, הייתה אליי פנייה שלא לקיים את הישיבה מכיוון שלא כולם הוזמנו ולכן דחיתי את הישיבה על מנת שכל ארגוני הנכים שביקשו להופיע יוכלו להגיע, אני מקווה שזה אכן נעשה על מנת שנקיים דיון כמו שצריך.

אני מבקש מגברת לומברוזו לעמוד על הנושאים המהותיים שיש בהם שינוי לעומת המצב הקודם, האחד לדוגמה, ההגבלה של עד 100% נכות.

זה טכני.

הנושא השני, הוצאת המבחנים הנוספים מקביעת אחוזי הנכות.

זה למעשה גם טכני כי אנחנו מאמצים את ההוראות כפי שקיימות בתקנות הביטוח הלאומי, תקנה 14 בשינויים המחויבים.

אם כך, תסבירי בבקשה את השינויים המהותיים.

בדיון הקודם הצגנו את התקנות הללו, למעשה יש בהן הרבה מאוד תיקונים טכניים הנדרשים לאור שינויים כאלה או אחרים שהיו בתקנות הביטוח הלאומי, שהן תקנות שעל פיהן מבחינה מהותית נקבע אחוז הנכות גם לעניין תקנות מס הכנסה. נדרשו כמה תיקונים טכניים בעקבות שינויים שנעשו בתקנות. ביניהם, הנושא של החישוב המיוחד, אופן החישוב, המבחן, קביעה לגבי איברים מסוימים, את הדברים הללו קבענו מפורשות.

את מדברת על התאמה לדברים ששונו בתקנות הביטוח הלאומי?

לא, אלא כתוצאה משינויים במיקום של תקנות הביטוח הלאומי אנחנו עושים כעת תיקון טכני על מנת שהדברים יבוטאו בצורה מדויקת.

תני לנו דוגמה.

על פי תקנות מס הכנסה, קביעת אחוז הנכות לפי סעיף 11 במתכונתו הנוכחית: אחוז הנכות לצד כל אחד מהניכויים אשר במבחנים שבחלקים א' ב' ו-ד' בתוספת תקנות הביטוח ובהתאם לכללים שבתוספת, ובלבד שאחוז הנכות של נכה לא יעלה על 100%. זה המצב הקיים היום.

לפני כמה שנים, חלקים ג' ו-ד' של התוספת בתקנות הביטוח בוטלו וההוראות שלהם נכללו בגוף אותן תקנות. למעשה מדובר בשינוי במיקום של תקנות הביטוח הלאומי והיום אנחנו מפנים את המיקום הנכון. זה תיקון טכני כפי שאנחנו רואים אותו, לזה אנחנו מכוונים כשאנחנו אומרים תיקונים טכניים.

יש כמה תיקונים פרוצדורליים, שלאור הניסיון שאנחנו צברנו והוועדות שפועלות מכוח מס הכנסה, מצאנו לנכון לקבוע מספר הוראות, שהן דומות ביותר רק שמתחייבים שינויים כתוצאה מזה שאנחנו נציבות מס הכנסה לעומת ועדות של הביטוח הלאומי, לקחנו בעצם הוראות דומות שקיימות היום בתקנות של הביטוח הלאומי, של קביעת אחוז נכות לנפגעי עבודה, ביניהם, עיגול שבר כלפי השלם, כלפי מעלה, שזו הוראה חשובה מאוד וחיונית. ביניהם קביעה של תחולה מחדש. ביניהם, ביטול קביעה שהורשע אדם לקביעת דרגת הנכות. אדם שבעצם עשה מעשה פלילי והייתה לו הרשעה לפי פקודת מס הכנסה ונושא ההרשעה הביא לו בעצם את הנכות לדרגה של 90% ומעלה, אנחנו אומרים שתבוטל הקביעה שלו. יש הוראה מקבילה לזה בתקנות הביטוח הלאומי.

למשל, אם הוא נפצע במהלך שוד וכתוצאה מכך הוא הפך לנכה, לזה הכוונה?

לא. אם הוא הורשע בעבירה לפי סעיפים 217, 220 לפקודת מס הכנסה, דהיינו, דיווח על הכנסה מסוימת תוך שהוא הציג מצגים מסוימים, מצגים שקריים והורשע, דרגה של הרשעה היא דרגה מאוד גבוהה, זו גם הדרגה שנדרשת בתקנות הביטוח הלאומי. אומרים, שאם וקביעת אחוז הנכות שלו או של מישהו אחר הושפעה בשל הפעולות שבשלה הוא הורשע, רשאי הנציב להחליט שקביעת הוועדה בטלה.

כלומר, את מדברת רק על עבירות שיש קשר ישיר בינן לבין קביעת דרגת הנכות שלו?

נכון.

נניח שאדם מסר דיווח שקר למס הכנסה ולאחר מכן עבר תאונה או שחלה במחלה שגרמה לו לנכות של 100%, איך יכול להיות קשר?

למשל, אם אדם הציג מצג מסוים, מצג שווא על נכות מסוימת, הגיע לוועדה, בעקבות הנכות הזו הוא דיווח - - -

אז לא מגיעה לו נכות. אם לא מגיעה לו נכות, אני מניח שאף אחד לא יתווכח על זה, אבל אם מגיעה לו נכות על פי מצבו הרפואי, אני לא מבין את העניין.

אנחנו מדברים רק על מצבים שבהם הורשע, אחוז הנכות הושפע מהפעולות שבשלן הוא הורשע.

תני לנו דוגמה.

הדוגמה היא, שהוא הציג בפני הוועדה הרפואית מצג רפואי מסוים – זה מקרה מאוד קיצוני, אני לא יודעת עד כמה קיימים המקרים הללו - מצג שקרי. אין הוראה היום שאומרת, איך לטפל באותן הטבות שהוא קיבל בשל אותו מצג.

למה זה קשור להרשעה בעבירה לסעיף 220 לפקודת מס הכנסה?

סעיף 220 לפקודת מס הכנסה הוא סעיף שמצביע על מרמה, מצג כוזב, מצג שווא.

אבל הוא בעצם הציג מצג שווא לפי הדין הכללי. אם מישהו עשה עבירה כללית במהלכה הפך לנכה, למה המדינה צריכה לתת לו פטור ממס הכנסה?

הנושא הזה לא ברור לי. אולי הוא צודק אבל אני לא מבין את הסיטואציה.

אולי כדאי שנציג הביטוח הלאומי ייתן דוגמה לסעיף מקביל שקיים אצלם בתקנות.

התקנות שלנו משנת 1956 והסעיף ישן מאוד, אני לא יודע אם היום היו כותבים כזה סעיף, אבל הרעיון בא לפתור מצבים שבהם נעשה זיוף שבעקבותיו נקבע אחוז נכות לא מתאים.

אבל במקרה כזה צריך להוריד לו את אחוז הנכות בלי קשר למס הכנסה. אני מודה, אני עדיין לא מבין את הסעיף הזה.

ההרשעה בעצם לא רק מאיימת את הקביעה.

אז יש כאן פגם מאוד חמור בדין, אם אדם רימה בקביעת אחוז הנכות שלו, הציג מצג שווא ובמקום 100% נכות הוא צריך לקבל 50% נכות, אין דרך במערכת שלנו להוריד אותו ל-50%?

על פי התקנות, כל ועדה רפואית חדשה שתדון מחדש, הקביעה שלה תהיה רק מפה ואילך, השאלה מה קורה על העבר?

זה לא בסדר, צריך לסדר זאת.

זו תקנה שמסדרת זאת.

רק אם יש הרשעה. להפך, אם אדם רימה, הציג מצג שווא וקיבל זכויות על בסיס מצג השווא הזה, תבטל לו את הזכויות.

כמה זמן אחורה אפשר לבטל לו את הזכויות?

מהקביעה.

איך הוא יחזיר את כל הכסף. חוק התיישנות – שבע שנים.

אם מישהו לקח במרמה כספים מהמדינה כשלא הגיעו לו, הוא בריא כמו שור אבל הוא הציג מצג שווא, מה אתה רוצה שהוא לא יחזיר את הכסף?

אבל מדי כמה שנים ישנה ועדת בדיקה נוספת.

לכן הם אומרים מכאן ואילך. נניח שהוא שיחד רופא והרופא נתן לו תעודה רפואית, על פי התעודה הרפואית הוא חולה אבל הוא בעצם בריא לכל דבר וכתוצאה מכך הוא מקבל כסף מהמדינה 20 שנה.

אני סוקרת את אותם נושאים שהם הוראות מקבילות להוראות שקיימות בתקנות הביטוח הלאומי.

ציינו את ההוראה של תחולה של קביעה מחדש. יש אפשרות על פי התקנות, הן לנכה והן לנציב מס הכנסה, לבקש קביעה מחדש של הנכות. אנחנו מבקשים בשני המצבים הללו, שהקביעה לא תחול רטרואקטיבית אלא מעת הגשת הבקשה.

למה, ואם זה מגיע לו?

בסייג, שאם אדם אושפז כתוצאה מהחמרה, בעצם הייתה לו מניעה בהגשת הבקשה לקביעה מחדש, תוך פרק זמן של 90 יום מיום שחרורו - - -

ואם מדובר באדם שהוא לא בעניינים, אז מה, הוא לא נכה כתוצאה מזה שהוא לא עמד על זכויותיו?

אנחנו מדברים על קביעה מחדש. קביעה מחדש מגיעה לאחר שאדם מגיש בקשה לנכות בוועדה רפואית, לא קבעו לו את דרגת הנכות הנדרשת לעניין סעיף 9 (5). הגיש על זה ערר לוועדה רפואית לעררים, ועדת רפואית אחרת קבעה אחוז נכות שלא עולה כדי אחוז הנכות שקבוע לעניין סעיף 9 (5), שזה 90% נכות לפחות. היום אנחנו נמצאים במהלך של חקיקה ראשית, שאמורה להגיע לכנסת בתקופה הקרובה, שתהיה אפשרות לערער לבית משפט מחוזי על החלטה של ועדת ערר רפואית. ההליך שאנחנו מדברים בהוראה של הקביעה מחדש, אנחנו מדברים על חידוש ההליכים לאחר שתמו כל הליכי הערעור. אנחנו מדברים על אדם שלמעשה היה בהליכים הללו, אנחנו מדברים על אוכלוסייה שערה לזכויות שלה על פי התקנות הללו.

מה המצב היום?

היום אין הוראה.

תגדירי את המצב. מה יכול הנכה לעשות נכון להיום?

מהמועד שהנכה סבור שחלה החמרה במצבו, הוא מגיש בקשה לקביעה חדשה.

היום יש אי התאמה בין התקנות של הביטוח הלאומי לתקנות מס הכנסה.

את זה הבנתי, אולי התקנות האלה צודקות, אבל אני שואל שוב, אם חל שינוי לרעה במצבו של הנכה, מה הוא יכול לעשות?

הוא רשאי להגיש בקשה לקביעת דרגת נכות חדשה.

ואז זה יחול רטרואקטיבית שש שנים?

סעיף 25 ו-26 אינם מוגבלים בתאריך.

מה המצב היום ומה אתם מבקשים לתקן?

היום סעיפים 25 ו-26 קובעים, שאם עברו שישה חודשים מאז שנקבע אחוז נכותו של הנכה בתקנות אלה, תקנות מס הכנסה, רשאי הנכה לבקש קביעת אחוז מחדש אם הביא אישור מרופא כי מצבו הרפואי הוחמר. הוראות אלה יחולו בשינויים המחויבים.

אני מרגיש שאני שואל ואני לא מקבל תשובות, אני שואל, מה המצב של היום ומה אתם מבקשים לשנות, מה המצב היום מבחינת בקשה לקביעה מחדש של אחוז נכות?

היום אין הוראה מפורשת שאומרת ממתי חלה הקביעה. למעשה היא קובעת את הנסיבות שבהן רשאי אדם להגיש בקשה.

יש החמרה במצב רגלי, אני מבקש שאחוז הנכות יהיה גבוה יותר. קבעו לי אחוז נכות, מה המצב, זה חל רטרואקטיבית?

פנית היום אבל במסמך כתוב שההחמרה חלה לפני שנה. אני מניחה שמה שקורה היום, אתה מקבל את אחוז הנכות מאותו רגע שהוועדה הרפואית מאשרת את המסמכים שלך.

מה מבקשים עכשיו, שזה לא יחול רטרואקטיבית? אם יסתבר שההחמרה שלי חלה מלפני שנה, למה אני צריך לקבל את אחוז הנכות רק מרגע הגשת התביעה? מה מטרת הסעיף הזה, מלבד שזה חוסך כסף לביטוח הלאומי?

לא מדובר בתקנות הביטוח הלאומי מדובר בתקנות מס הכנסה.

אז מה, ואם התקנות האלה לא טובות אז אני צריך לאשר את תקנות מס הכנסה?

אני יכול להסביר מה הרציונאל בביטוח הלאומי. יש שני רציונאלים, ראשית, ביטוח לאומי לא נועד לשמש חשבון חיסכון או חשבון בנק, זה נועד לכסות על צרכים מידיים סוציאליים ולכן כשאתה מגיש את הבקשה היא לא רטרואקטיבית, לא נצברות לך זכויות מביטוח לאומי ובוודאי שלא בנכות.

הנמקה נוספת היא תופעה שבביטוח לאומי כל אחוז נוסף מקנה תוספת של תשלום ולכן אנשים מעונינים לחזור כל אימת שהם יכולים.

שהרופאים יבדקו אם מגיע להם או לא מגיע להם.

כשיש קביעה של ועדה רפואית ומערערים עליה בוועדה רפואית לעררים, רצינו לשים כמו שמקובל, איזשהו מחסום. לאחר שהתקיימה ועדה ראשונה וועדה שנייה וקבעה את אחוז הנכות, ישנה תופעה, שמנסים לחזור אחורה אל מעבר לקביעה של הוועדה הרפואית שאותה אנחנו רוצים למנוע.

במקרה אני נכה צה"ל ולכן אני שואל, למה אתם לא מקשיחים עמדות עם נכי צה"ל, במה הם שונים מנכים רגילים, מדוע אחוז הנכות של נכי צה"ל על אותה פציעה של נכה מן המניין הוא פי שניים?

צריך לשאול את משרד האוצר, את מי שמממן, מדובר בשני גופים שונים.

אם אדם אושפז בבית חולים וההחמרה חלה לפני הגשת הבקשה - - -

על אשפוז יש מענה.

בנושא תחולה של קביעה מחדש. בין היתר אנחנו מבקשים למנוע מצב שבו יבקשו קביעה של החמרה תקופה ארוכה לפני מועד הגשת הבקשה כך שהוועדה לא יכולה לבחון את ההחמרה הלכה למעשה וזאת כאשר אנחנו רואים שבהיסטוריה ישבו שתי ועדות על המדוכה וקבעו אחוז נכות. בוודאי לא יעלה על הדעת, שקביעה של הוועדה תחול מועדים שלגביהם קבעה ועדה קודמת.

נניח שהוועדה הקודמת ישבה לפני שנה וההחמרה לפי המסמכים הם לפני שמונה חודשים, יש לאשר לפחות את התקופה הזו, זה לא פוגע בסמכות הוועדה הקודמת אם הולכים לפי ההנמקה הזו. את אומרת, שהוועדה הקודמת ישבה וראתה את הדברים והחליטה שזה המצב, היה ערעור ובוצעו הליכים וקבעו 50% נכות. יומיים אחרי הקביעה של ועדת הערר חלה החמרה ובאו לקביעה מחדש כעבור שנה. למה? כי האיש לא דאג לעצמו, שכח, היה במצוקה נפשית, בהליכי גירושין, הוצאה לפועל, בקיצור לא דאג לעניין. בקביעה מחדש אמרו שהוא צודק, משבוע לאחר הוועדה הקודמת הייתה החמרה ולכן מגיע לו עוד 10%, למה לא לתת לו?

אני רוצה לעבור לתקנה 27.

תקנה 27 דנה באי התייצבות לבדיקה מחדש. היום ההוראה לא ברורה לחלוטין, היא אומרת, שאם לא התייצב הנכה לבדיקה מחדש - - -

כל כמה זמן הוא צריך להתייצב לבדיקה מחדש?

הוא לא צריך להתייצב באופן תדיר מחדש לבדיקה, יש שני מצבים שקיימת אפשרות לדיון מחדש. מסלול אחד, על פי בקשתו של הנכה, אם באמת ומצבו הוחמר. זה תוך פרק זמן של שישה חודשים מאז הקביעה של הוועדה הרפואית. אפשרות שנייה, שזה דיון מחדש לפי בקשת הנציב.

על פי מה הוא מחליט שאני צריך לבוא לבדיקה?

במקרים מאוד קיצוניים נעשה שימוש - - -

לאימא שלי, כל חצי שנה קוראים מחדש.

על פי בקשת הנציב, הוא מבקש דיון מחדש במקרים שהוא יודע שהמצב עשוי היה להשתנות, או שהוא קיבל אינפורמציה, או מתוך ידיעה, או מתוך הנסיבות של הנכה הספציפי הוא סבור שיש מקום לבחון מחדש את הנכות שלו. זה לא סעיף שנעשה בו שימוש תדיר, בדקתי זאת אצלנו במערכת. בעקבות בקשתו של יהודה דורון, שביקש שנבדוק את הנושא, אכן בדקנו ומצאנו, שלא נעשה שימוש שוטף בהוראה זאת, נאמר לי, שמדובר בשימוש של פעמים ספורות במהלך השנה. אנחנו מדברים על נסיבות שבהן הנציב מבקש שייקבע דיון מחדש. ההוראה מדברת מה קורה אם לא מתייצב הנכה לדיון כאשר הנציב ביקש לבחון מחדש - - -

את מדברת על אדם שנקבעה לו נכות קבועה ואתם מבקשים דיון מחדש.

זה לא צריך להיות רלבנטי ואפילו לגבי מי שנקבעה לו נכות לצמיתות. גם אם נקבעה למישהו נכות לצמיתות, יש נסיבות שהוועדה סברה שזה לצמיתות ואחר כך, בעקבות דיון מחדש, היא ראתה שהיא טעתה והנכות שלו נמוכה יותר.

אני מבקש לדעת, איך מחליט הנציב לקרוא לי לדיון מחדש, אתם מפעילים משטר של מרגלים?

כאשר לנציב יש מידע או שיש נסיבות למשל של הכנסה או מביקורים במקום העסק והוא סבור שדרגת הנכות הקבועה בוועדה היא לא לגמרי מדויקת.

למה זה לא נעשה על ידי הביטוח הלאומי, למה פתאום נציב מס הכנסה צריך להתעניין בדרגות הנכות? יש מערכת של ביטוח לאומי ואם היא חושבת שחל שינוי, היא צריכה לעשות זאת. יש כאן כפילות.

יש מקום להבחין, בתקנות הביטוח הלאומי יש את הפונקציות שמבקשות דיון מחדש. בוועדות שקמות לעניין קביעת אחוז נכות לפי תקנות מס הכנסה, הפוסקים הרפואיים הם הפוסקים הרפואיים שנקבעים אך ורק לנושא של קביעת אחוז נכות.

אבל יכול להיות מצב, שנציב מס הכנסה יזמן לדיון מחדש ובעקבות הזימון שלו ישתנה אחוז הנכות ובביטוח הלאומי זה לא ישתנה? כלומר, לצורך ביטוח לאומי יהיה אחוז הנכות בשיעור של 70% ולצורך מס הכנסה יהיה לו 50%, יכול להיות מצב כזה?

לא, צריך אולי להציג כמה צעדים אחורנית. סעיף 9 (5) בפקודת מס הכנסה שקובע את הפטור ממס קובע, שקביעות מכוח חוקים מסוימים ומהם פרקים מסוימים מחוק הביטוח הלאומי הן קביעות שיחולו לעניין סעיף 9 (5) ואין צורך להגיע לקביעה מיוחדת לעניין מס הכנסה. מי שלא נקבעה לו קביעה מכוח אחד מהחוקים הללו, יש לו את האפשרות שתיקבע לו הנכות והקביעה היא מכוח תקנות מס הכנסה, קביעת אחוז נכות. האוכלוסייה הזו היא אוכלוסייה שלא נקבעה לה דרגת נכות.

כל המקרים האלה הם מקרים שביטוח לאומי לא קבע דרגת נכות?

לא לפי נכי עבודה ולא פרק המתנדבים ולא לפי נכי צה"ל, יש רשימה של חוקים שהקביעה על פיהם מוחלת אוטומטית.

כלומר, שיעורים שרק במקרים שבהם אין קביעה, זאת אומרת שלא יכולה להיות כפילות.

נכון.

חבר הכנסת שמחון, אם כך, התשובה לשאלתך, מדוע נציב מס הכנסה מתערב בקביעה, זה רלבנטי רק במקרים שבהם לא הייתה ואין קביעת דרגת נכות על ידי מוסד אחד, לא על ידי המוסד לביטוח לאומי ולא על ידי שום מוסד אחר. רק במקרים האלה נציב מס הכנסה שולט בעניין.

זה לא נכון.

רבותיי, אני רוצה להציע הצעה, יש לי תחושה שאנחנו לא בשלים להחלטות בעניין הזה, זה נראה לי מורכב, למשל תקנה 15, שלא דנו בנושא של הנכות הפונקציונלית.

היא לא רלבנטית.

היא רלבנטית מאוד.

אני מבקש, שלא להכריע היום בעניין הזה.

למה שלא יישבו עם כל נציגי הנכים?

לבקשת הוועדה, ישבנו עם נציג ארגון הנכים הכללי, מר יהודה דורון.

לא ישבתם עם ארגון הגג של הנכים, גם לא עם ארגון תאונות עבודה ויש עד שישה ארגונים כאלה.

יש לפעמים בעיה, שמרוב ארגונים לא רואים את היער ואז לא יודעים עם מי לשבת.

מרוב החמרות לפעמים לא רואים את הכוונה הטובה של המדינה לעזור לנכים.

השאלה היא, עם מי יושבים ועם מי אפשר לסכם את העניינים?

אני מוכן לקבל על עצמי לשבת עם אותם הגופים שיהיו מעונינים לשבת ולהביא משהו מוסכם. הדבר הזה, במקום לתקן ולעזור, הוא גורם עוול לציבור הנכים הכללי, לכן אני מציע שיהיה דיון יסודי.

פנינו לבג"ץ והגשנו תביעה לגבי נכה שקיבלה שמונים ותשעה פסיק משהו אחוזי נכות ודרשנו שיכירו בזה כ-90%, הם התחייבו לתת תשובה לבג"ץ. כלומר, הם באו לתקן ובתוך התיקון לבצע גם הרעות.

אומנם הייתה התייעצות עם יהודה דורון, וזה חלק מארגוני הנכים, זה לא כל ציבור הנכים. לכן אני מציע, על מנת לעשות מלאכה טובה, שתהיה ישיבה עם כמה מנציגי הנכים.

אני לא רוצה לדחות זאת לזמן רב, בין היתר משום שיש כמה חלקים טובים מבחינת ציבור הנכים.

נכה שיתוק מוחין לא יושב בכסא גלגלים, הוא עדיין מהלך והוא מקבל 80%, 90% או 100% נכות, אבל כאשר הוא בא למס הכנסה עם דרגה של 90% לא מוכנים להכיר בו כנכה 100%. כנכה רפואי בדרגה של 90%, ראוי שתינתן לו נכות של 100% - אני מדבר על פקודת מס הכנסה – מדוע לא תוכר לו נכות של 90% באופן אוטומטי ל- 100%, בפרט לנכה שיתוק מוחין?

התקנות אומרות, שנכה עם נכות של 90% נכות, הוא לא מוכר לצורכי מס הכנסה ב-100% אלא עם השכלול, אז הוא כן מקבל.

הטענה של אבי סלומה נוגעת לחקיקה ראשית, לא לתקנות. בסעיף 9 (5) יש את הבעייתיות של 100% או 90% שנגרמו מכמה איברים. זה לא עניינן של התקנות, כאן צריך לשנות חקיקה. שינוי חקיקה יכול להיעשות או ביוזמת הממשלה או על ידי חבר כנסת. אני מוכן לעשות זאת, אני מבקש שתשלח לי את כל הנושא הזה בכתב, זה נשמע הגיוני.

רבותיי, בשבוע הבא נקיים דיון על העניין הזה. עד לשבוע הבא אני מבקש שתתקיים הפגישה עם ארבעת נציגי הנכים.

אתה מוכן לתת שבועיים?

לא. בעוד שבועיים נדון כאן בתקציב ולא נוכל לדון בנושא, בשבוע הבא זה עוד אפשרי. אנחנו מקווים שתסיימו עד ליום רביעי בשבוע הבא. בישיבת התיאום ישתתפו נציגי הנכים, חבר הכנסת וירשובסקי ועמיתיו, אנשי הביטוח הלאומי, מס הכנסה – תמר לומברוזו, היועצת המשפטית של ועדת הכספים, גברת אנה שניידר, ואנחנו נדון מחדש בעניין הזה ביום רביעי הבא.




צו לעידוד החיסכון (קביעת אזורים לעניין התוספת לחוק) (תיקון)

אנחנו עוברים לדון בצו לעידוד החיסכון, קביעת אזורים לעניין התוספת לחוק, תיקון.

בישיבה הקודמת התקיים דיון סוער יחסית בעקבות הבטחות גם של משרד התמ"ס וגם משרד ראש הממשלה. לאחר ישיבת הוועדה קיבלנו מכתב ממנכ"ל משרד התמ"ס, ראובן חורש, בו הוא כתב, שהגברת חביבה כהן התלוננה שאני תקפתי אותה אישית. אני מבקש להוציא את הפרוטוקול מאותה ישיבה, לא מופיעה שם נימה אישית, זה שקר וכזב, מאיפה שאבת את האינפורמציה הזאת?

לא אני העברתי את האינפורמציה, ביקשתי מראובן חורש לא להתלונן, סיפרתי מה התקיים כאן כפולקלור.

כתוב, שתקפתי אותך אישית וזה לא מכובד שחבר כנסת יתקוף פקידים בכירים.

ביקשתי מראובן חורש, שלא לשלוח את המכתב, הוא התעקש ואכן שלח אותו. לעצם הדיון, היה כאן ערבוב יוצרות, אנחנו הגוף המבצע, מי שמחוקק את החוקים ואת הצווים זה אתם. זה שהוועדה תקפה אותנו, שאנחנו מבצעים משהו לא בסדר, יש כאן ערבוב סמכויות. התפקיד של השולחן הזה הוא קביעת המפה, זה לא התפקיד שלנו, הפקידים לא מחוקקים חוקים.

לזה אני מסכים, אבל לא היה לי שום ויכוח אתך, התווכחתי אתך, פניתי אלייך ישירות? ההתקפה הייתה מיועדת אל השרים במשרדים.

לא התלוננתי.

אני חושב שיושב ראש ועדת הכספים היה צריך להשיב על המכתב.

חשבתי שעל דברים מהסוג הזה אפשר לוותר.

זו לא הייתה התקפה אישית, לבטח לא כלפייך.

לדעתי העניין מאחורינו ואתם יכולים לחזור ולהיות ידידים.

הצו חתום על ידי אהוד ברק ובייגה שוחט.

הצו לאזורים זמניים הוארך מספר פעמים והמועד האחרון שתוקפו פג הוא סוף אוגוסט 2000. החל מ-1 בספטמבר 2000 אנחנו לא עובדים מכוח הצו הזה, כלומר, שורה ארוכה של ישובים, ביניהם אזורי התעשייה הגדולים, בצפון, בדרום, הבעיה כמעט לא קיימת, רק קריית גת היא אזור זמני, בצפון רוב אזורי התעשייה המהותיים הם אזורי א' בסטטוס זמני ובכל האזורים האלה אנחנו דנים בתוכניות השקעות, אנחנו מאשרים אותן באופן עקרוני אבל לא יכולים להוציא אישורים משום שאם נוציא אישורים, האישורים יהיו במענק של 10% בלבד כאזור ב' וזה אבסורד.

האבסורד מתחיל עם החוק הקיים.

בישיבה הקודמת ביקשנו תיקון, הבטיחו שבישיבה הבאה יהיה תיקון, והנה שוב מגיעים לכאן עם אותה מפה.

אני שוב מצר על העניין שמשתמשים דווקא ביישובים שזקוקים לצו הזה כמעין בני ערובה. בישיבה הקודמת, נציג משרד ראש הממשלה התחייב, שהמפה תשונה עוד לפני סוף אוגוסט, לפני היציאה לפגרה.

מצד אחד, אף אחד לא רוצה לפגוע ביישובי הצפון, מצד שני, אי אפשר להתעלם מהעובדה, שלמעשה כבר שנה וחצי מאז הבחירות מבטיחים ולא מקיימים.

אדוני היושב ראש, הגשתי הצעת חוק בעניין חוק עידוד השקעות הון, מייד לאחר הפגרה היא אמורה לעלות בקריאה טרומית. אני לא סומך על שום ממשלה בעניין הזה וגם לא על ראש הממשלה. הגשתי את הצעת החוק על מנת שלא ייווצר מצב שזה יהיה במסגרת תקנה, והיה ומחר בבוקר תתחלף ממשלה, שוב יבואו לכאן אלה שיש להם את הכוח ויישבו כאן בוועדה ויוציאו מהממשלה את מה שלא מגיע להם וזה מה שקורה היום.

לצערנו, יש להם כבר מספיק כוח לשנות.

אני אומר שזה מגיע למי שנמצא במרחק של 200 קילומטר מהמרכז, כמו מצפה רמון, דימונה ואפילו באר-שבע ואופקים. הסיבה שיש שם כל כך הרבה מובטלים היא מכיוון שלא מקימים שם מפעלים, לא מקימים שם מפעלים כי זה לא כדאי לשום משקיע, אם במרחק של רבע שעה מכאן, בחוק עידוד השקעות הון, מדינת ישראל מאפשרת לכל מי שרוצה להקים מפעל לייצור בקבוקים 24%, על אותו בסיס נותנים למי שחושב להקים מפעל כזה במצפה רמון, אני אומר את זה בפעם המי יודע כמה, צריך להיות אידיוט להקים מפעל בנגב.

אם להיות הוגן, המצב הביטחוני הנוכחי לא כל כך טוב עם המפעלים.

אני אומר לך, במצב ביטחוני לא טוב המפעלים הללו לא עובדים וכאשר המצב הביטחוני טוב, מי שעובד במפעלים הללו הם הערבים מיהודה ושומרון. שיפסיקו לספר לנו סיפורים, שבברקן, באריאל ובמעלה אדומים עובדים יהודים או מתיישבים, עובדים שם פועלים ערבים. אין לי התנגדות שייתנו להם 20%, אבל שיהיה פער, אם לא יהיה פער של 20% לתושבי הנגב ולקריית שמונה, צריך להיות אידיוט כדי להגיע למקומות האלה.

הפעם נאשר את הצו, אבל זה לא יהיה במתכונתו עד פברואר, לא אסכים לכך, נאשר זאת עד 15 בנובמבר בלבד.

למה, אתה נגד הנגב?

כי תוך שבוע תקום ממשלת אחדות - - -

על מה אתה מתווכח, על שלושה חודשים?

כן, מכיוון שעם ממשלה חדשה שתקום, קרוב לוודאי כי מה שלא הצליחו לעשות עם נתן שרנסקי ויצחק לוי בממשלה, עם אריק שרון בטח לא יצליחו לעשות. ושוב, מי שישלם את המחיר יהיו תושבי הנגב.

אתה מתנגד לממשלת אחדות?

אמרתי לך, אני לא רוצה את הליכוד מהסיבה הזאת.

הרי מבקר המדינה בדוח מבקר המדינה אמר בצורה ברורה, שמדינת ישראל, מתקציב משלם המסים, לתושב יהודה ושומרון נתנה 4,600 שקלים ולתושב הנגב 1,800 שקלים. אלה דברים פוליטיים ומי שמנסה להיתמם, עושה שקר בנפשו. כולם מבטיחים ואף אחד לא מקיים. ממשלה, שבמשך שנה וחצי לא עשתה דבר בעניין, אני מעדיף ללכת הביתה ולא להיות שותף לשקר.

תמיד יהיו בקשות בצינור, אני אומר לאשר את הצו על מנת לא לפגוע ביישובים, אבל לתקופה של עד סוף נובמבר ולא עד פברואר.

מעכשיו ועד סוף נובמבר זה כלום, מה ייקרה?

לכן אני רוצה לזרז את הצעת החוק שלי.

אתה מדבר כמו בעל הבית של המדינה, אתה לא בעל הבית. למרות שהמפה הזו צבועה בצבעים פוליטיים עזים מיסודה - - -

ואני תומך ברשימה של הנגב שכל כולה בצבעים פוליטיים שקשורה לאנשים שלך, מה זה קשור?

ברשימה הזו מופיעים יישובים שנמצאים במצוקה, אני לא מביט על הצד הפוליטי, כדאי לאשר את הצו במהירות האפשרית.

הייתי מבקש להביא לנו הנה את התפלגות ההשקעות שאושרו על פי החוק, לפי חלוקת האזורים בשנה או בשנתיים האחרונות על מנת שנדע כמה הלך לנגב וכמה לצפון.

יש לי את הנתונים הללו של כל שנת 1999 ושנת 2000 עד סוף ספטמבר:

במרכז הארץ לא ניתנו מענקים אלא רק השקעות שמקבלות הטבות מס בלבד, מדובר במפעלי היי-טק, מפעלים שקשה להעביר אותם לדרום, צריך לעשות צביעה של הכשרת כוח אדם ולהשקיע בהרבה מאוד תשתיות על מנת שנוכל להעביר זאת לדרום.

אינטל לא סובלים מכך.

לא מדובר באינטל, מדובר בהשקעות במפעלים קטנים, מפעלי היי-טק עם היקף מאוד גדול של עובדים, מבחינת כסף זה כסף קטן אבל מצטבר להרבה מאוד. ההשקעות הללו לשנת 1999 היו 43% מהתקציב של מרכז ההשקעות.

ומה לגבי ההטבות במס?

זה כולל את ההטבות במס, 43% מסך כל תקציב מרכז ההשקעות היה במרכז הארץ בשנת 1999, השנה זה 42%, כמעט אותו הדבר.



כל אזור הצפון, אזור א' + ב', 38% מההיקף הכספי לשנת 1999, 24% מההיקף הכספי השנה. ברגע שנאשר השנה תוכניות – ואנחנו נאשר תוכניות – כמובן שכל התמונה תשתנה לחלוטין, כל התקציב של מרכז ההשקעות, כמעט כולו, הולך לשם.

מדובר ב-250 מיליון דולר.

זה יהיה תקציב נוסף, אבל מבחינת אחוזים, 80% מהתקציב יהיה לאזור א' בצפון.

אזור דרום, אזור א' + ב', שוב, אזור ב' כמעט לא רלוונטי כי הוא כמעט ולא קיים, א': בשנת 1999 12% מההיקף הכספי, השנה 25.6%.

אתם יודעים מה ההוצאה הגדולה שמדברים עליה, 30 מיליון שקל בגין מפעל "טרה" ולכן הסכום הוקפץ.

"טרה" זה בהחלט בדרום - - -

מאיפה מתחיל אצלך אזור דרום?

אזור א' מקרית גת דרומה.

מה הפריסה הכספית מבאר שבע דרומה? לא נתתם שקל למצפה רמון וגם לא לדימונה.

חבר הכנסת ויצמן, במצפה רמון מאשרים כל תוכנית, כל בקשה, כל דבר שאפשר לאשר אנחנו מאשרים, הבעיה היא שאין בקשות. קשה מאוד לקיים שם תעשייה, מצפה רמון עתידה בתיירות ולא בתעשייה, קשה מאוד לקיים תעשייה במצפה רמון.

חבר הכנסת שירי ויצמן שאל לגבי הפריסה: 26% בדרום זה "טרה", תרכובות ברום ורמת חובב.

אתם לא מעבירים לתרכובות ברום וגם לא לים המלח - - -

בתוך הסכום הזה כלול אישור של 85 מיליון דולר לתרכובות ברום.

כלומר, נגיע ל-6% מההיקף הכספי.

לא, זה יגיע ל-15%.

מה סך כל תקציב ההשקעות?

של התעשייה בלבד הוא מיליארד ו-400 מיליון שקלים.

כלומר, 350 מיליון דולר.

זה במונחי מענקים, 80 מיליון דולר לתרכובות ברום, תרגם את זה ל-80 מיליון שקל בלבד.

מה אתה רוצה, התיאוריה שלך מתקלקלת?

לא מתקלקלת שום תיאוריה, הבעיה היא, שגם את זה הם לא מאשרים, אני מכיר את העניין, ישבתי עם מנכ"ל תרכובות ברום, אשר גרינבאום, הוא אומר, רוצים לקלוט 200 עובדים נוספים, אבל בגלל שצריך להצטייד בציוד חדש, מרכז ההשקעות לא אישר - - -

זה מאושר.

מאושר מבחינתכם, אבל הכסף לא עבר.

בהמשך לנתונים: ליהודה ושומרון ועזה השנה אושר היקף כספי – 1% מהתקציב, בשנת 1999 אושרו 4% מההיקף הכספי.

השנה נאשר תוכנית השקעות של וישי – אני אומרת את זה בוודאות – בדרום זה יהיה מעל ל-300 מיליון דולר, מעל 2,000 עובדים.

4,000 עובדים.

4,000 עובדים מכלל התוכנית, מתוך זה בדרום 2,000 עובדים.

42% מההשקעות הן במרכז הארץ, כמעט כולן במפעלי היי-טק - אסור לשכוח ששם המשכורות גבוהות - 24% השקעות בצפון, 25% בדרום ו-1% ביו"ש, חסרים 6%.

6% זה ירושלים ובית שמש, שהם אזור ב' זמני, זאת ההשלמה.

זה גם מרכז הארץ, כלומר, 50% מההשקעות במרכז הארץ. אמרת, שבהתאם לנסיבות, בלתי אפשרי להעביר את מפעלי ההיי-טק לפריפריה, לנגב ולגליל, אני רוצה לשאול, האם חשבתם על שיטה כמו למשל הטבות במס, הרי ידוע שרוב מפעלי ההיי-טק אינם מפעלים יצרניים אלא מבוססים על תוכנה לפיתוח, 80%-90% מההוצאות של כל חברת היי-טק הן המשכורות הגבוהות, האם לקחתם בחשבון עניין של הטבות במס למפעל היי-טק שיקום או שיעבור לאזורים הללו? למשל, אם תעבור חברת היי-טק של 150 עובדים לבאר שבע, המשכורות גבוהות, תינתן הטבה במס לעובדים שיעבדו שם, אין פיתוי גדול יותר לאנשים מלעבור לאזור הזה. זה בא לידי ביטוי דווקא במפעלים עתירי משכורות.

הנושא הזה, שנותנים הטבות של פטור ממס לחמש שנים או עשר שנים, זה בעצם מקנה הטבה גדולה יותר מאשר מענקים לחברה שעוברת לדרום או לצפון. למה לא לצמצם את המסלול של פטור ממס, שזה בעצם מענק אדיר ובמקום זה להעביר את אותם כספים לפטור ממס לעובד עצמו במידה והוא עובד בפריפריה, אז נותנים את התמריץ הכלכלי האמיתי.

ראשית, אתה צודק, שחלק גדול מתמריץ למשפחות צעירות, שיקומו ויעבירו את עצמן ואת המשפחה לדרום, זה יבוא דרך המס, לא רק שאני מסכימה, כתבתי את זה לפני זמן רב. אבל זה לא במסגרת חוק עידוד השקעות הון, זה במסגרת פקודת מס הכנסה, זה סיפור אחר. עדיין צריך לפתור בעיות תשתית כבדות מאוד, לשכנע חלק מהמשפחות לעבור לדרום, צריך לבנות תשתית הכשרה מאוד כבדה.

שנית, פרצנו את כל המסגרות, אנחנו מנהלים כבר הרבה מאוד חודשים משא ומתן עם חברת תוכנה, מדובר בתוכנית שתביא תוך 4-5 שנים ל-500 עובדים, מדובר ב-150 עובדים מיידית.

תנו הטבה במס לעובדים הללו, לעובדים ולא לחברה.

זה הרבה יותר מורכב מאשר הטבת מס, יש כאן שילוב של גורמים.

היום כאשר נותנים פטור ממס לחברה במרכז הארץ, זה יותר מכל ההטבות ש"טרה" מקבלת על מנת להקים את המפעל שלה בדרום. תן את ההטבה במס לעובדים, הם יעברו.

חבר הכנסת שירי ויצמן, מה הקושי שהצו יוגבל עד סוף דצמבר?

אני רוצה לזרז את הצעת החוק שלי, אני מוכן להתפשר עד 15 לדצמבר, ממילא מסתיים התקציב, אין לזה משמעות.

תן לנו עד סוף השנה לתכנן את התקציב.

זאת הבעיה, שאתם כבר מתוכננים לשנה הבאה.

יש כאן בעיה - - -

היא קיימת כבר שנתיים.

זה שיש בעיה שקיימת שנתיים, זה בגלל המצב הפוליטי. יש כאן בעיה, אם אתה קובע טווח כל כך קצר, אין פרספקטיבה לומר למשקיעים מה ייקרה. אני אתן לך דוגמה, שמעתי על מפעל מאוד רציני, שהמשקיעים בחו"ל, עקב הנסיבות שמתרחשות כרגע, חושבים פעם נוספת אם להיכנס לעניין הזה. במצב הזה, עם הבעיות הביטחוניות הקשות שגורמות לאנשים שיקול דעת נוסף, אני לא רוצה להבהיר אי ודאות. עצם זה שהצו יאושר רק עד 15 בדצמבר, זה יוצר מצב של אי ודאות, אנשים מתעניינים, שואלים מה יהיה ואי אפשר לתת להם תשובות.

אני יכול לומר לך טיעון בדיוק הפוך, אתה תיצור על ידי כך מצב, לא של חוסר ודאות אלא שתהיה להם ודאות על השקעות במקום אחר. עוד מעט יבוא האוצר ויאמר, שהחוק הזה יעלה 600 מיליון דולר, אני יודע בדיוק מה הם יגידו.

אתה יודע שאני תומך בך, אבל בקטע הזה, אני לא מרגיש שבאר שבע ניצלת. תסבירי לי, מה הקושי הפרקטי בכך שזה יוגבל עד סוף דצמבר?

הקושי המעשי, אדוני היושב ראש, אם אנחנו רוצים לבדוק תוכנית השקעות, אנחנו צריכים לשם כך חודשיים- שלושה, אנחנו לא מסוגלים לשדר אווירה של משהו שאפשר להתחייב עליו, אנחנו משדרים מן מדינה של פרטיזניות.

אני רוצה לנסות לשכנע את חבר הכנסת שירי ויצמן, אני קצת מכיר את המועצות האזוריות ובעלי מפעלים שפנו אלינו להארכת הצו, מי כמוך יודע, שעל תוכנית השקעות אתה מסתכל לפחות על חמש שנים ופה יש לך פרק זמן בקושי חודשיים. או שתהיה ממשלה של 100 חברי כנסת והיא תוכל להעביר זאת, או שיהיו בחירות וגם תהיה לכידות ונוכל להעביר זאת.

אני חושב, שזה לא בסדר שעד עכשיו לא קבעו את אזורי העדיפות, תעשיינים צריכים להשקיע ולקבוע עדיפויות. אני מציע לתת את הארכה לפחות עד סוף פברואר.

אני לא מסכים עד פברואר, חבל לך על הזמן.

אתה "תתקע" את המפעלים.

מה אומרת הצעת החוק שלך?

הצעת החוק מדברת על כך, שבמקום שהנושא הזה יהיה במסגרת תקנה, זה יהיה במסגרת חוק. אני לא מציע לבטל את העדיפות במקום אחר, אני מציע לתת 38% מקריית גת דרומה.

כולל קריית גת?

לא.

היום יש על הפרק שלוש הצעות חוק שעוסקות בהטבות לפריפריה: הצעה אחת זה בנושא הטבות מס לדרום והשנייה בנושא הטבות בחוק עידוד השקעות הון בקו העימות, וחבר הכנסת שירי ויצמן הוסיף הצעת חוק שנותנת 38% לנגב.

אני מציע, שוועדת הכספים תתאחדנה סביב הצעות החוק הללו, נעשה הכל על מנת שהן תעבורנה במליאה, גם להפעיל את ועדת השרים לחקיקה, אני לא יודע מה ייקרה עם הממשלה הרחבה, אבל אנחנו נבטיח לעשות את המקסימום. אבל אני מבקש מחבר הכנסת שירי ויצמן - - -

עד סוף דצמבר.

לא, עד סוף פברואר.

קודם אמרת עד סוף דצמבר.

במחשבה שנייה אני אומר עד סוף פברואר, ראשית, מכיוון שכל תוכנית מחייבת בדיקה של כמה חודשים, שנית, אני סופג את הביקורת. אני אומר לך, אם אנחנו לא מאשרים את הצו עד סוף פברואר, אנחנו נגרום לכך, שחלק מפרוייקטים שצריך לבדוק אותם, כתוצאה מאי הוודאות, הם לא ייושמו. בנוסף לכך, היום ממילא ישנו מצב קשה במשק ונעשות מחשבות שניות לגבי השקעות בישראל על ידי גורמי חוץ, למה אני צריך להקשות עליהם? אנחנו נצטייר ככאלה שמכבידים על התעשייה.

למה המצפון הזה שמדבר על להכביד - - -

אליי אל תבוא בטענות, אני אישרתי בוועדת הכספים הטבות מס לנגב, ששר האוצר, בייגה שוחט כעס עליי מאוד. אני כאן משתף פעולה בנושאים - - -

אתה יודע מה ייקרה, שאריק שרון יהיה שר האוצר ויאשר זאת.

למה אתם "דופק" את כולם, את קריית גת ואת אשקלון.

חבר הכנסת שירי ויצמן, אני עושה אתך עסקת חבילה, בהתאם לדוח מבקר המדינה, נעשה ככל שזה תלוי בנו - - -

אני רוצה התחייבות שלהם.

יש כאן התחייבות של ועדת הכספים לסייע לך, חבר הכנסת שירי ויצמן ולחבר הכנסת ישראל כץ להעביר את הצעת החוק.

אני רוצה התחייבות שלהם, שהם לא יבואו שוב בפברואר לבקש הארכת הצו באופן זמני.

הם לא יכולים להתחייב לכך.

שיבוא לכאן שר האוצר ויבקש אישור, הוא חתום על הצו, שיבוא לבקש.

אבל גם הוא לא יכול להתחייב. הוא לא יודע אם בעוד שבוע הוא יהיה שם.

אנחנו נאשר את הצו כולל הזמן הקבוע בצו, נצביע על זה. אנחנו מאשרים את הצו נוכח הקשיים שיש היום - - -

אני לא מסכים על התאריך, עד חודש פברואר.

אז תצביע נגד.

אנחנו חייבים לאשר את הצו עד פברואר, גם כך זה מעט זמן, אחרת, חלק גדול מהמשקיעים שרוצים להשקיע יהיה להם קושי להשקיע, בפרט שגם כך הם מתלבטים נוכח המצב. אני חושב שהתפקיד שלנו הוא לא להקשות על התעשייה. מאידך גיסא, אני חושב שצריך לעזור לבאר שבע בכלל ולדרום בפרט, ולכן הוועדה כל כולה צריכה להתגייס – כולל אם תהיה ממשלת אחדות – על מנת לסייע להצעות החוק של חבר הכנסת שירי ויצמן ושל חבר הכנסת ישראל כץ, בנושא הטבות לנגב, עם תיקונים שנצטרך לעשות לגבי דירוג. אני בהחלט חושב, שאי אפשר לתת למצפה רמון כמו דרומה לקריית גת כי גם אז לא יבואו למצפה רמון.

אני פונה לחבר הכנסת שירי ויצמן לאשר את הצו עד סוף פברואר, אנחנו נמצאים באי ודאות פוליטית, אנחנו לא יכולים להוסיף לכל האי ודאויות הללו עוד אי ודאות.

אני מעלה את הצו להצבעה, אני מוכן להצביע קודם על התאריכים, חבר הכנסת ויצמן, אתה מציע עד סוף דצמבר?

אני מבקש לאשר את הצו עד סוף דצמבר.

אנחנו נקיים שתי הצבעות, הראשונה היא על הצו, הצבעה שנייה על תאריך התחולה. מי בעד הצו ירים את ידו.



הצבעה

בעד הצו – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
צו לעידוד החסכון (קביעת אזורים לעניין התוספת לחוק (תיקון) אושר.

הצו אושר פה אחד.

יש לנו שתי הצעות, האחת, כמו שכתוב בצו, עד 28 בפברואר 2001, הצעה שנייה, עד 31 בדצמבר 1999.

אני מציע עד סוף ינואר 2001, חבר הכנסת שירי ויצמן, אתה מוכן?

מוכן.

מי בעד אישור הצו עד סוף ינואר 2001, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
צו לעידוד החסכון (קביעת אזורים לעניין התוספת לחוק) (תיקון) אושר עד סוף ינואר 2001.

הצו אושר עד סוף ינואר 2001.




שינויים בתקציב

מ"מ היו"ר שלום שמחון: אנחנו עוברים לדון בשינויים בתקציב, פנייה ראשונה מס' 32042.

הפנייה הזו נועדה לבצע שינויים בתקציב התמיכות, הפנייה נועדה לשלוש מטרות עיקריות, התשלום העיקרי: 7.5 מיליון שקל לחוק הגליל, סובסידיות מכוח חוק הגליל, שנותן סובסידיות ליישובים בקו העימות, 1.5 מיליון שקל לרכישה של פדיון מכסות פטם, ב-1994 נעשתה רפורמה, נרשמו חקלאים למכור את המסכות שלהם ונשארו כל מיני ספיחים שצריך לסגור אתם את החשבון, ו-1,700 מיליון שקל תמיכה למגדלי בקר.

ועדת הכספים אישרה לפני שנתיים-שלוש 24 מיליון שקל, איפה הכסף הזה?

ועדת הכספים אישרה צו לרכישת מכסות פטמים, נשארו ספיחים מהתקופה ההיא שנרשמו בזמן אבל לא שילמו להם מסיבות שונות ועכשיו מנקים שולחן.

אתה מוכן להסביר לנו, מי מסכם את כל ההסכמים הללו?

משרד החקלאות מול מועצת החלב שהיא גם מועצת הבקר ומול הארגונים החקלאיים וארגון מגדלי הבקר. הסיכום שהגיעו אליו, שיורידו את המכסים. בגלל הורדת המכסים ירד מחיר הבקר בארץ והחקלאים דורשים פיצוי למספר שנים על מנת שיוכלו להתאקלם.

אפשר לקבל את ההסכמים הללו?

זאת החלטת ממשלה.

אני מעמיד להצבעה הודעה מספר 32042, מי בעד ירים את ידו.

הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעה מס' 32042, אושרה.

פנייה מס' 32042 מאושרת.

היו"ר שלום שמחון: אנחנו עוברים להודעות תקציביות מספר 57016 ו-57017.

מדובר יתרת עודפים משנת 1999 בתקציב הפיתוח של משרד הפנים. הייתה יתרה מסוימת, העבירו 75% בשלב הראשון של השנה - - -

האם 25% ממענקי האיזון - - -

זה לא קשור למענקי איזון, הבקשה הזאת מדברת על תקציב פיתוח. מדובר בעודפים מתוך התקציב של השנה שעברה והוא עבר לשימוש השנה, לא מדובר בתקצוב מחדש, מדובר ביתרה מתקציב שנה שעברה.

לא שמעתי את ההסבר שלך, הכוונה להסדר הבראה?

לא מדובר בהסדרי הבראה. הנייר שאתה מחזיק לא קשור לפנייה, הנייר שאתה מחזיק זה נייר שמשרד הפנים התעקש להעביר לכם, הפנייה בסך הכל היא עודפי תקציב 1999 לתקציב הפיתוח שהתחייבו עליו ועכשיו צריך לשלם זאת.

בשביל מה צריך את הכסף?

הנייר הוא תקציבי הפיתוח.

למה תקציבי הפיתוח ברשויות המקומיות הערבויות נמצאים בסעיפים נפרדים?

זה עניין היסטורי.

לאורך שנים ביקש הסקטור הערבי סעיפים נפרדים, זה היסטורי, לפחות עשר שנים.

פיתוח בנושא דת ברשויות המקומיות, אני רואה 90 מיליון שקל, מדוע לא משחררים את הכספים המיועדים לפיתוח מבני דת? השר לשעבר יצחק כהן נמצא כאן, הקימו את הוועדה, יש שם 160 מיליון שקל, למה אתם מחכים?

זה מאפשר להעביר את הכסף הזה, אם לא יועבר הכסף הזה, לא ניתן יהיה להעביר אותו בכלל. כל מה שהתחייבנו בשנת 1999, לא יכולנו לשלם כי זה היה ברגע האחרון. מה שעושה האישור התקציבי הזה, מעביר את הכסף למשרד בשביל שנוכל לשלם.

אני מעמיד להצבעה פניות מספר 57016, 57017, מי בעד ירים את ידו.


הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעות מספר 57016 ו-57017 אושרו.

פניות מספר 57016 ו-57017 אושרו.

האם עולה הפנייה בנושא שמיטה?

לא, מכיוון שחבר הכנסת צבי הנדל ביקש להיות נוכח בדיון, אני לא מעלה לדיון פניות מס' 32037 ו-33030.

אני מכבד זאת מאוד, אבל נושא השמיטה בוער וצריך לשחרר את הפנייה היום, למה צריך דיון?

אני מאוד שמח שחבר הנדל חזר לארץ ושהוא מבריא, אני מאוד אשמח אם הוא יגיע לכאן ויהיה שותף לנו בכל הנושאים. יחד עם זאת, בנושא השמיטה, כמו שאי אפשר לעצור את השבת, אי אפשר לעצור את השמיטה, היא כבר נכנסה. אני עיכבתי את הבקשות, אם אני מסיר את העיכוב, הבקשה עוברת באופן אוטומטי, אני מבקש להביא לכאן את נציג האוצר - - -

אנחנו נקרא להם, אני רוצה לומר לך, אם אתה עושה את מה שאתה רוצה לעשות, בגוש קטיף - - -

אם יחזירו את המצב לקדמותו, חסרים מיליון ו-200 מיליון שקל, זה הויכוח בינינו לבין משרד האוצר. אני מבקש שתקרא לאנשי האוצר דחוף, שמישהו יגיע לכאן, עם אישור, שאם הוא משתכנע מדברינו, בינתיים להעביר את מיליון ו-200 אלף שקל, זה הרי מחולק לשני חלקים.

אנחנו נעשה זאת בוועדה ביום חמישי.

אני רוצה לשאול את חברי יהדות התורה, מאחר וחלק מהכסף הוא לשנת 2001, בינתיים להעביר את מיליון ו-200 אלף שקל לגוש קטיף, אם תהיה בעיה אחר כך, ממילא החלק השני של הכסף הוא לשנה הבאה.

תקבל מחר תשובה.

היו"ר שלום שמחון: אנחנו עוברים לדון בפנייה תקציבית מספר 29016, מימון הוצאת השכר של משרד השיכון, שינויים פנימיים בלבד.

מדובר בשינוי פנימי של המשרד, מדובר בשלושה סעיפים: שכר עידוד, שצריך לתגבר אותו בגלל שהמינהל לבנייה כפרית, שזו היחידה בתוך משרד הבינוי והשיכון, הם הצטרפו למשרד השיכון רק בסוף שנת 1999 והיה צריך לשלם תוספת רטרואקטיבית.

תחת איזה משרד הם היו?

הם היו יחידה נפרדת.

למה צריך לתת להם תוספת תקציב?

זו לא תוספת תקציב, עד עכשיו שילמו את זה ממקור אחר, עכשיו משלמים זאת מהתקציב הרגיל של משרד הבינוי והשיכון, לשם כך היה צריך להוסיף להם 11 אלף שעות ו-670 אלף שקל.

חברים, הוא אומר שזה עניין טכני, במקום לשלם למקום א' משלמים למקום ב'.

אלה סעיפים שלא היה להם ביצוע השנה ולכן המשרד ביקש להעביר ולתגבר את הסעיפים האלה.

ב-1 בנובמבר של משרד האוצר או של משרד השיכון – אני לא יודע של מי – שמפסיקים את ההשתתפות בשכר דירה, שיש קריטריונים חדשים?

אתה צריך לשאול את הרפרנט המתאים, זה לא התחום שלי.

בשנה שעברה היה דיון בוועדת הכספים לגבי הנושא של השתתפות בשכר דירה, שר האוצר אמר, שתימשך ההשתתפות בשכר דירה. אתה יכול לשאול את הרפרנט שעוסק בכך, זה שמפרים את ההתחייבות שניתנה לוועדת כספים, שתהיה השתתפות בשכר דירה, האם זה במסגרת העזים שמכינים לנו לקראת התקציב הבא? אני רוצה להבין מה סדרי הגודל של העזים שאנחנו נקבל. הייתה התחייבות של שר האוצר, שההשתתפות בשכר דירה תימשך, יש החלטה לביטול ומתכוונים לבצע אותה ב-1 בנובמבר. אני מבקש לקבל תשובה.

שוב, אני אחראי על סעיפי הפיתוח, אני אקשר בינך לבין הרפרנט הנוגע בעניין.

אתה אחראי לכך, שחבר הכנסת גפני יקבל תשובה.

מי בעד פנייה 29016, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הודעה מס' 29016 אושרה.

פנייה מספר 29016 אושרה.

היו"ר שלום שמחון: אנחנו עוברים לדון בפנייה 40018.

אנחנו מבקשים להעביר עודפים מחויבים משנת הכספים 1999 של משרד התחבורה לשנת הכספים 2000, סך כולל של מיליון וחצי שקלים. בשנת 1999 נעשו התחייבויות ולא בוצעה הוצאה כנגדן, ההוצאה בוצעה בשנת 2000 ובגין זה הכסף מועבר משנת 1999 לשנת 2000. שוב, מדובר בסך כולל של מיליון וחצי שקלים.

בגין איזה התחייבויות?

התחייבויות לגבי מחשוב, הדרכה מקצועית.

מר קרשנר, אמרתי לך שאני מסיר את העיכוב שלי לבקשה.

לא אמרת לי, כמו כן, גם עופר חוגי חתום על העיכוב.

אני מעמיד להצבעה בקשה מספר 40018, מי בעד ירים את ידו.


הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
בקשה מספר 40018 אושרה.

בקשה מספר 40018 אושרה.

היו"ר שלום שמחון: אנחנו עוברים לדון בפנייה האחרונה, פנייה מספר 300, פנייה שנועדה להפשיר סכום לטובת הוצאות שכר.

מדובר בתקציב מע"צ, ישנו נושא של עידוד הפרישה במגזר הציבורי, אנחנו מבקשים להעביר סכום מהרזרבה להתייקרויות להוצאות שכר, סך של 3.5 מיליון שקל, מפשירים אותם מהרזרבה, כאשר יבוא עובד ויאמר שהוא רוצה לפרוש – ואנחנו יודעים שקיימים עובדים כאלה במע"צ – יהיה אפשר לשלם לו פיצויים.

מי בעד פנייה מספר 300, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
פנייה מספר 300 אושרה.

פנייה מספר 300 אושרה, אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 12:30.