פרוטוקולים/כספים/1389

2
ועדת כספים
30.7.2000

פרוטוקולים/כספים/1389
ירושלים, י"ז באלול, תש"ס
17 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 157
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, כ"ז בתמוז התש"ס (30 ביולי 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט-היו"ר
משה גפני
אבשלום וילן
עופר חוגי
אמנון כהן
יעקב ליצמן
רחמים מלול
מאיר פרוש
יוסף פריצקי

מ"מ: צבי הנדל

מוטי איילון מנהל אגף המכס ומע"מ
איריס ויינברגר אגף מכס ומע"מ
טלי דולן יועמ"ש, אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
גבי קדוש ראש עיריית אילת
קובי זכאי "פרטנר"
קובי שרון "סלקום"
שוקי בונס סגן מנהל אגף הכספים, "פז"
משה ארז מנכ"ל "סונול"
יחיאל שמשוני החטיבה להתיישבות, הסוכנות היהודית
אריה דנון משרד החוץ
תמר לומברוזו יועמ"ש, נציבות מס הכנסה
יעל ייטב לשכה משפטית, נציבות מס הכנסה
עינת רביד משרד המשפטים
אמיר לוי אגף תקציבים, משרד האוצר
עמית לנג אגף תקציבים, משרד האוצר
יוליה אלברטון אגף התקציבים, משרד האוצר
חיים פרננדס אגף תקציבים, משרד האוצר
רוני ברקת סמנכ"ל כלכלה, משרד המדע
רוני ארד אגף תקציבים משרד האוצר
רצון דאר משרד האוצר
דינה מוכתרי משרד האוצר
אלון לוי אגף תקציבים, משרד האוצר
גלעד לוין אגף תקציבים, משרד האוצר
שי יפתח אגף תקציבים, משרד האוצר
יינון עמית אגף תקציבים, משרד האוצר
גליה תורג'מן אגף תקציבים, משרד האוצר

אנה שניידר

סמדר אלחנני

איוור קירשנר

יפעת שפרכר

נושא:1. צו מס קניה (פטור (תיקון) (תושבי חוץ). צו תערףי המכס והפטורים ומס קניה על טובין.
2. תקנות אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים) (תיקון) (טלפונים ניידים).
3. חוק הבלו על דלק (תיקון מס' 4).
4. חוק רשות שדות התעופה ורשות הנמלים והרכבות.
5. חוק מסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 47).
6. תקנות ני"ע (הצעה פרטית של ני"ע בחברה רשומה).
7. שינויים בתקציב לשנת 2000.













































1. צו מס קניה (פטור) (תיקון) (תושבי חוץ).

אנחנו מתחילים עם צו מס קניה (פטור).

יש פה שני תיקונים טכניים. הראשון שבהם הוא תיקון שמקנה לאנשי צוות זרים את אותן זכויות שיש לתיירים. היום יש לגבי אנשי צוות ישראליים הנחיות מיוחדות, כאשר מדובר בפרט באנשי צוות טיסה – הטייסים, הדיילים. היום כשהם נכנסים לישראל יש להם את הזכות להכניס איזה שהוא דבר לישראל. אנחנו בסך הכל משווים את התנאים או את הזכויות שלהם להכניס דברים לישראל כמו של תיירים. אני חושב שהנושא הוא ראוי בהחלט.

למה זה תיקון טכני, הרי מדובר על פטור ל100 אלף איש?

זה לא הפטור של ה-200 דולר. זה לאנשי צוות אוויר.

עד איזה סכום יש להם פטור?

יש להם מוצרים מסויימים שלא עולים על 50 דולר.

איזה פטור יש להם?

כמו כל תייר שנכנס לישראל ומביא איתו ציוד אישי..

אז למה שהם לא יהיו פטורים?

זה מה שאנחנו רוצים.

למה צריך תיקון מיוחד בשבילם?

משום שהם לא היו פטורים עד היום. אנשי צוות אוויר לא נחשבים לתיירים לכל דבר ועניין. אנשי צוות אוויר יש להם כללים שונים מאשר לתיירים.

לא יותר גרועים.

אבל המצב היום הוא שהם יותר גרועים.

למה? שתייר ישראלי יקבל את זה כאזרח ישראל ואז יש לו את הפטור.

תייר ישראלי לא יכול לקבל את הפטור כמו כל אזרח ישראל, משום שתייר טס הלוך וחזור כמה פעמים. זאת הסיבה שיש לו פטור מוגבל. מה שאנחנו רוצים להשוות זה את הפטור המוגבל הזה לצוות אוויר חוץ.

החלק השני של הפנייה דן בנושא של קביעת מועד החישוב לפטור לתושבי חוץ. ישנם תושבי חוץ שנכנסים לישראל שזכאים להביא איזה שהם טובין לישראל. יש היום הבדל בין ייבוא של מכוניות לבין ייבוא של טובין אחרים על ידי הנכנסים לישראל. אנחנו בסך הכל עושים השוואה בין הטובין ובין המכוניות.

מה זה עושה בפועל? תמיד מחמירים יותר לגבי המכוניות מאשר לגבי דברים אחרים.

אנחנו לא רוצים להחמיר יותר לגבי מוצרים אחרים. אנחנו משווים את המועד לחישוב המועד של הכניסה הראשונה לישראל לעניין הזה.

יהיה יותר מס על המכוניות?

זה לא שייך. יש מועד מסויים שבו מחשבים את המס, כאשר המועד הזה לגבי מכוניות הוא מועד הכניסה הראשונה של הזכאי לישראל. לגבי חפצי בית, משום מה, חישבו את המועד יותר מאוחר, כלומר מהרגע שהוא מתחיל להשתמש. אין שום הגיון באבחנה הזאת. לגבי שני הסוגים של הטובין מציעים לחשב את הזכאות לזכויות מהכניסה הראשונה.

מה זה כניסה ראשונה, כניסה אחרונה?

יש אדם שנכנס, חוזר לחו"ל ונכנס עוד פעם.

הוא נוסע לחו"ל כדי לארגן את הדברים שלו. למה אני צריך לחשב לו את זה ככניסה ראשונה?

משום שככה במצב הזה הוא מקבל טובין, ולא ראוי שיהיה הבדל בין טובין ובין מכוניות.

אדם החליט לעלות מאיזה שהוא מקום בעולם לישראל. הוא בא לפה במרץ, חוזר לארץ מגוריו כדי לארגן את החפצים במשמעות שהוא יוכל להעלות ארצה, ומגיע לפה בחודש אוגוסט. למה אותה חצי שנה, ממרץ עד אוגוסט, תחשב לו כאילו הוא היה בארץ, כאשר הוא נמצא בחו"ל לארגן את הדברים? למה לא להמשיך במצב הנוכחי? הכניסה שלו באוגוסט היא הכניסה שבה הוא יושב פה. לפי הגישה של האוצר אפשר גם לומר ביום שהוא החליט.

אנחנו לא עד כדי כך.

אני יודע שלא עד כדי כך, אבל מה ההגיון לדרוש את זה ממנו כאשר הוא עוד לא גר פה?

כי הדבר הוא מקור לתחמונים. תמיד שירצו להאריך זכויות, יצאו עוד פעם ועוד פעם והזכויות יוארכו.

מדובר באנשים שאין להם מה לעשות? בן אדם רוצה להעלות ארצה, אז בחצי שנה שהוא מארגן הוא מוכר את הדירה שלו, מוכר את הדברים שלו.

אתה לא יודע כמה כסף אנשים מוכנים להוציא בשביל לקבל פטור ממס.

ארעי מבחינתי הוא בפוטנציה להיות עולה. למה אני צריך להקשות עליו? הרי יש לנו עניין שיגיעו לפה כמה שיותר עולים.

כך זה מקובל לגבי מכוניות. אחת הפניות המרכזיות שקשורות למס אצל אדם כזה הוא רכישת רכב. אין שום סיבה בעולם שזה יהיה שונה לגבי מקרר, וידיאו, טלוויזיה. לא צריך לתת לו תעריפים אחרים או לדחות לו את זה אם לגבי מכוניות זה כך. זה נראה בעיני הגיוני לחלוטין.

רבותי, אני גם חושב שהעניין תקין. מי בעד צו מס קניה (פטור) (תיקון), התש"ס-2000, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 5
נגד- 1
נמנע – 1
אושר

מי בעד צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון),ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 5
נגד – 0

אושר




































2. תקנות אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות
ממסים) (תיקון) (טלפונים ניידים).

רצינו להזכיר לוועדה שהשירות הזה לא ניתן בתחומי אילת. לצורך מתן השירות הזה אנחנו משתמשים בכל המערכות הסלולריות ובכל המתגים שנמצאים מחוץ לאילת, ולכן מבחינתינו השירות לא ניתן מהעיר אילת. רצינו להסביר שקשה לדעת אם המנוי נמצא באיזור אילת, כי יש בעיה לזהות אם השיחה מתקיימת מאילת או ממקום אחר בארץ. לגבי שירותים סלולריים, רצינו להגיד שזה לא שיחה אלא שירותים סלולריים. זה כולל גם את כל המרכיבים האחרים – גלישה באינטרנט, קבלת הודעות במשיבון, שיחה מזוהה וכל מיני דברים אחרים שניתנים במסגרת השירות למנויים שלנו.

השאלה היא שאלה טכנית משפטית: האם השירות שניתן בגין שיחת טלפון סלולרית ניתן להגדרה כשירות שניתן באילת או לא. אם הוא ניתן באילת, אז מגיע פטור ממע"מ. אם הוא לא ניתן באילת, אז לא מגיע פטור ממע"מ. השאלה היא שאלה שהיא סבוכה גם טכנית וגם משפטית. אנחנו ניסינו לברר אותה. יש פה מסמך שהיועצת המשפטית של הוועדה הכינה. המכס גורס שמדובר פה בשירות שלא ניתן באילת, ולכן צריך לבטל את הפטור ממע"מ. גברת שניידר מאששת את טענת המכס.

השאלה אם השירות ניתן באילת או לא היא שאלה מאוד סבוכה במקרה הספציפי הזה. המכס לא אומר בפה מלא שמדובר בשירות שהוא מחוץ לאילת, כי אם הוא היה אומר זאת לא היה צריך להביא את התקנות. למען הסר ספק, אם במקרה ייקבע, לפי התביעה שתלויה ועומדת בנושא הזה, שהשירות בכל זאת ניתן באילת, יש סמכות לשר האוצר, על פי החוק, לקבוע ששירות מסויים גם אם הוא ניתן באילת, יהיה חייב במס ערך מוסף. אלה התקנות שמונחות כאן על שולחן הוועדה. אני חושבת שהתקנות הן לשם מניעת ספק.

אני מצטרף לעמדתו של נציג "סלקום". עמדת "פרטנר" שהפטור לפי חוק סחר החופשי לא קיים היום מהסיבות שנמנו קודם. אם התקנה אכן תותקן, זה באמת יתקן את הנושא של שיחות טלפון לשירותים סלולריים.

מבחינתינו הנושא הזה לא חדש. כשהחברות התחילו לפעול, פנינו לשרת התקשורת לימור לבנת, שהתחילה את הטיפול מול החברות. החברות אז נתנו הבטחות שהן צריכות להתארגן מבחינת מחשוב, הן צריכות לעשות את האבחנה הזאת ושזה יקח קצת זמן. לא במקרה זה מגיע היום לוועדה, כי יש תביעה ייצוגית על כך שהכסף הזה נלקח בלי שהוא מגיע.

מי הגיש את התביעה?

גם תושבי תל-אביב וגם תושבי אילת.

משפטית, בזה שנתקן את התקנות אנחנו עוזרים לתובעי התביעה הייצוגית.

עוזרים להם לרדת מהתביעה.

למה? עצם התיקון מצביע שהם צודקים.

לא בטוח.

מותר לוועדה לדון בנושא כאשר זה תלוי ועומד בבית המשפט?

מדובר על מכאן והלאה.

אני מופיע בפני חברי הוועדה לא רק בגלל הנושא של החברות הסלולריות. אני יודע שיש קושי לבצע את החוק בכל מיני נושאים ובכל מיני עניינים. כל פעם בא לפה עוד תיקון ועוד תיקון, אם זה בנושא התכשיטים, בנושא הקטנועים, בנושא הסיגריות, בנושא הבירה. החוק הזה הוא חוק כנסת, אין צורך לרוקן אותו מתוכן. זה בדיוק מה שקורה פה.

השאלה היא אם השירות הזה ניתן באילת.

השירות הזה ניתן לאילת ולתושבי אילת. כמנוי אינטרנט, אני ל"בזק" לא משלם מע"מ. החברות הגישו לנו לפני זמן מה בקשה להקמת אנטנות באילת. אני הנחתי את זה בצד עד שתגמר הסוגייה הזאת. באיזו צביעות אפשר לבוא ולומר שהשירות לא ניתן באילת, כאשר אתה מבקש להציב אנטנה באילת? בהחלט זה ניתן באילת. יש איזה שהוא קושי להתארגן מבחינת המחשוב.

נניח שעכשיו אתה יוצא מהחדר ועושה שיחה בפלאפון שלך, איך ידעו שזה לא מאילת?

יש איזה שהוא קושי בעניין הזה, אבל אפשר למצוא את הדרך איך לפתור את הבעיה הזאת לא על ידי ביטול החוק. בואו נשב ונפתור את הבעיה. למה לבטל את החוק? לחברות יש מכשור, הן יודעות איך להתארגן. מתי שזה טוב להן להכנסות, אז הן יודעות להתארגן, מתי שזה בקטע של למנוע הכנסה, אז הן פונות למכס שיבוא בשיתוף פעולה או לוועדת הכספים. אני לא חושב שנכון לעשות זאת. צריך להביא תיקון שיתאים לפרמטר של ניתן באילת לתושב אילת ולא לתקן את החוק בצורה גורפת.

אני מבין שאתה חייב להציג את העמדה הזאת, אבל יחד עם זאת, גבי, אתה יודע שאנחנו מדברים על לשנות את השיטה – במקום פטור יהיה שיעור 0 באילת. ברגע שהשתנתה השיטה, נגמרה הבעיה. כל השירותים מהצפון לאילת יהיו פטורים מהרגע שנשנה את החוק. החוק הזה כבר נמצא עכשיו אצל שר האוצר לאישור אחרון. ברגע שזה יתוקן, נפתרה הבעיה של כל השירותים לאילת.

יש הסכמה להכנס לדיונים. למה בינתיים אוכלים את החוק הזה?

אם השירות בפועל לא ניתן באילת, גם היום אין שיעור 0. זה החוק. חברות הסלולר פועלות היום נכון שהן מחייבות. אנחנו אומרים שלמען הסר ספק צריך להסדיר את העניין.

הויכוח פה הוא לא ויכוח עקרוני ולא ערכי. אני בעד שכל שירות שיינתן באילת יהיה שירות שיהיה פטור ממע"מ. ככה זה צריך להיות. גם לי היה מוזר בפעם הקודמת להגדיר שכשבן אדם מחייג מפלאפון רגיל באילת אז זה נקרא שהשירות ניתן באילת, וכשהוא עושה את זה ממכשיר סלולרי אז זה נקבע שהשירות ניתן בתל-אביב או בירושלים. החוק קבע שהשירות צריך להינתן באילת. זאת הסיבה שביקשתי מאנה שניידר שתבדוק אם אכן השירות ניתן באילת. התשובה שקיבלנו אחרי הבדיקה הטכנית שהשירות איננו ניתן באילת. אם השירות איננו ניתן באילת, אני אומר לידידי, מנהל המכס, שאולי יוותר בכלל על התיקון הזה ושיתן בסוף לבית משפט להכריע. אם מנהל המכס גובה מע"מ על בסיס הנחייה שהשירות לא ניתן באילת, בשביל מה אנחנו צריכים לתקן את זה? לדעתי אתם עושים שגיאה משפטית. אתם יכולים להמשיך לגבות את המע"מ, ואם בית משפט יכריע בצורה שונה מהבדיקה שנעשתה על ידי אנה שניידר אז תעשו אחרת. למה אתם מסתבכים משפטית?

אנחנו רוצים להסיר ספק.

אתם לא מסירים את הספק, אתם מכשירים את הספק.

לגבי העתיד הם מסירים את הספק.

אלי, המצב המשפטי לא ברור. אנחנו רוצים, מהיום ואילך, שהמצב המשפטי יהיה ברור.

אם המצב המשפטי לא ברור, אז צריך ללכת לטובתם.

אני מבין שיש בעיה טכנית לזהות אם השיחה היא באילת או מחוץ לאילת. שמעתי מפירסומים שיש תעריפים מיוחדים לחיילים שנמצאים באיזורים מסויימים, אם זה בערבה, בבקעה או אני לא יודע איפה. אחר כך שמעתי פירסומים על הנחות מיוחדות לאנשי הצפון שמדברים בתוך הצפון. זה מוכיח שכנראה יש כלים לזהות את הגאוגרפיה. אני מאוד בעד ללכת לקראת אילת אם הכלים הטכניים בידינו.

בחשבון שהם מגישים יש חלק של "בזק" וחלק שלהם. יכול להיות שמרכזיית השירות שלהם נמצאת מחוץ לאילת, אבל המרכזייה של "בזק" נמצאת באילת. על החלק של "בזק" הם פטורים ממע"מ. יכול להיות שעל החלק שלהם הם לא פטורים. אנה, גם לפי חוות הדעת שלך חלק מהחשבון היה צריך להיות מזוכה ממע"מ. נוצר מצב שמתוך 600 שקל כמעט 400 או 450 פטורים ממע"מ ורק החלק של ה-150 שקל לא פטור ממע"מ. רוב הסכום פטור ממע"מ.

כיוון שהנושא הזה נבדק כעת על ידי שר האוצר, אולי כדאי שנמתין להחלטה שלו. לגבי כל מה שהיה בעבר זה יהיה בסמכות בית המשפט, ולגבי כל מה שיהיה בעתיד זה יעבור דרך האישור של שר האוצר.

אני לא יודע מה כוונת החוק, אבל אני מבין שההתלבטות המשפטית תיסוב סביב השאלה: האם כוונת החוק לתת פטור ממע"מ לתושבי אילת משום שהם גרים באילת, או משום שהם מקבלים את השירות. אם תושב אילת רוכש את המכשיר באילת..

הפטור קיים.

הוא לא קיים.

אם תושב אילת רוכש את המכשיר באילת ומקבל את הפטור, מדוע שהוא לא יקבל את הפטור על השיחות?

האם יש פטור לתושב אילת שמתקשר לתל-אביב?

הם טוענים שהם לא יודעים לעשות אבחנה בין שיחת טלפון שעושים מתל-אביב ובין שיחת טלפון שעושים מאילת.

לכן העליתי את השאלה העקרונית הזאת. אם הפטור ממע"מ ניתן לתושב אילת משום שהוא גר באילת, אז אין זה משנה מאין הוא מבצע את השיחות שלו.

גם אם אני תל-אביבי שבא לאילת, אני אהיה פטור ממע"מ כשאני באילת.

גם אם הוא לא תושב אילת?

גם אם הוא לא תושב אילת.

זה כוונת החוק?

כן.

כיוון שהנושא תלוי ועומד בבית המשפט, אנחנו לא צריכים לקבל החלטה.

חלק מהעלות של המכשירים היא במסגרת המבצעים לשיחות. אם אתה מקבל את המכשיר במחיר 0 ואתה משלם אותו במנוי של שיחות, אז אתה כן משלם מע"מ על המכשיר. יש עיוות גם בקטע הזה. צריך גם את זה לראות.

היה והוועדה לא מאשרת את זה, מה הרווחת? חברות הסלולר לא יתנו את השירות באילת. ואם הוא לא נותן את השירות באילת אז זה ימשיך להיות חייב. מה הרווחת?

זה הויכוח שלך איתו. אני חושב שאם תבדוק אותו, אז תראה שהוא כן נותן את השירות באילת.

הוא לא נותן. הוא לא מסוגל לתת.

אז שיסביר לך איך הלקוח מתחבר דרך האנטנה למרכזייה. החיבור של המנוי הוא באמצעות האנטנה, והאנטנה ניצבת באילת. אי אפשר לנתק את המכשור הזה מהאנטנות, כי תחנת הממסר הזאת היא חלק מהמכשור.

במקום שנצביע בעד או נגד, אני רוצה להמליץ לך, גם על רקע הדברים שנאמרו פה בוועדה, לשקול פעם נוספת את הבקשה. לדעתי, עצם הפנייה ואישורה עלול לגרום לכם נזק בתביעה הייצוגית. אתה הרי ממילא דן בשאלה האם להעביר את העניין של המע"מ בשיעור 0 או לא, ושר האוצר עומד לקבל החלטה. אני מציע שתשקלו פעם נוספת, בהתאם להתפתחויות, אם להביא את זה לפנינו.



3








































3. הצעת חוק הבלו על הדלק (תיקון מס' 4).

חוק הבלו מגדיר מועד לחיוב במס, כאשר המועד הוא בעצם הוצאת הדלק ממקומות שהוגדרו כמקומות ייצור. יש בחקיקה הקיימת סמכות למנהל המכס להאריך את המועד לתשלום בעוד 5 ימים.

על 5 ימים איחור בכמויות כאלה של כסף מישהו עושה קופה מאוד גדולה.

נכון.

אני פוסל את עצמי מהדיון בגלל חברת "אלון".

לאור שינויים שחלו במשק בהרגלי הצריכה, היה לחץ כבד של חברות הדלק להאריך את המועד מ-5 ימים ל-10 ימים, כאשר שר האוצר הסכים לכך. זו בעצם הצעת החוק.

מה הסיבה לכך?

משום שהוצאות המימון על הבלו על הדלק כבדות מאוד. אנחנו לא קבענו שהמועד יהיה יום X, Y או Z. קבענו שהמועד נשאר באותו מועד שהיה. כמו שהיתה סמכות להאריך את מועד התשלום ב-5 ימים, כך אנחנו מבקשים היום את הסמכות להאריך ב-10 ימים.

אורכת תשלומי הבלו רצים איתנו משנת 1971. מי כמוכם יודע שהילך ניהול העסקים במשק השתנה לחלוטין. אז היה נהוג תשלום במזומן. היום למעלה מ-70% מהעיסקאות הן עיסקאות בכרטיסי אשראי ובאשראים אחרים. כל שביקשנו היה לתת סמכות ביד המנהל, שהוא עובד ציבור, להאריך את התקופה, שכן טבע הדברים הוא שהוועדה לא תתכנס כל יום לדון בשינוי כזה או אחר.

אתה לא מסביר למה אתה צריך את האשראי עוד 5 ימים.

מפני שמאז שהצו תוקן, בשנת 1971, כל העסקים בארץ השתנו. אז היה נהוג לשלם במזומן בלבד.

אשראי זה כסף.

מחברות הדלק גובה המכס סך של כ-6.5 מיליארד שקל. הדבר הזה גורם לנו הוצאות כבדות, שכן תשלום הבלו הוא 5 ימים מיום ייצור הדלק, כאשר הלקוחות שרוכשים בכרטיסי אשראי משלמים במקרה הטוב בשוטף פלוס 4.

אז היית צריך לבקש 60 יום. זאת לא הסיבה.

אנחנו שואלים שאלה מאוד פשוטה: איפה זה מתבטא במחיר לצרכן. יש פה חיסכון מס של 105 מיליון שקל, כך אומרת הצעת החוק.

זאת דחייה ב-5 ימים של 105 מיליון שקלים. קניית דלק כשחוקק החוק הזה היתה במזומן. כיום אין קנייה במזומן, הכל באשראי. החברות נאבקות במשך כל השנים כדי לשנות את הנושא הזה. היום הממוצע הוא 19 ימים. אצלינו זה 5 ימים. אגב, אין עוד תשלום מס אחד במדינה שמשולם 5 ימים, אפילו לא בלו על סיגריות.

מס על ייבוא משלמים במקום.

בעת השיחרור של המוצר. גם בלו על סיגריות משולם כמו מע"מ.

תסביר לוועדה מה קרה שב1971 לא רציתם ופתאום בשנת 2000 אתם כן רוצים?

אני אומר ברוך שהגענו לזמן הזה. אנחנו נאבקים במשך כל השנים. הנזק שנגרם לנו הוא אדיר. חברה כמו "סונול" מעבירה כל שנה למעלה ממיליארד וחצי שקל לקופת המדינה.

אני חייב להגיד לך שאתה לא משכנע.

אנחנו משלמים את המס לפני שגבינו אותו. כל מה שאנחנו מבקשים זה שהמדינה תכיר בעובדה שדברים השתנו במשק, ושאנחנו רוצים שגם על המימון או החלק הזה של האשראי שאנחנו נותנים בכוח תהיה לנו איזו שהיא הטבה.

אנחנו נשמח מאוד לתת לכם אשראי, אבל אנחנו רוצים שמחיר המקסימום ירד ולו באגורה. אנחנו לא רואים איך נהנה מזה הצרכן. אם תגידו לנו שאתם מורידים את המחיר באגורה לליטר, אנחנו מאוד נשמח.

בכמה אתם קונים דלק מוז"ן ובכמה אתם מוכרים לצרכן? מסקר שעשיתי, מתברר שאתם מרוויחים כמעט 100%. אל תגידו לי שאתם במצב קשה. אם זה יתבטא במחיר לצרכן, אני מבטיח לכם שנעביר את הדבר הזה.

המיסוי על בנזין הוא כ-70% ממחיר המוצר. סך כל המרווח בבנזין 95 ו96 הוא 47 אגורות, וזה מתוך מחיר של 4.47 אגורות. במרווח הזה מתחלק בעל התחנה, מפעיל התחנה, חברת הדלק. זה כולל הובלה, כולל מימון, כולל החזקה, כולל חשמל, כולל ארנונה. הבאנו למכס ניירות והוכחות של מה מקובל בעולם. הבלו בשנת 1996 עלה ב-22.5%. שנה לאחר מכן, הוא עלה עוד פעם ב-15%. אנחנו את המימון ואת הסיכון לוקחים על עצמינו.

תענה לפריצקי על הבקשה שלו.

בכל הכבוד, אני הרי לא פונה כאן בשביל להעביר כסף מיד ליד. אני פונה כיוון שאני במצוקה. אגב, אני חושב שגם ה-5 ימים אינם מספיקים. אם היינו מסתכלים על זה מבחינה כלכלית גריידא, מדובר לא על אשראי שהחברות נתנו מרצונן. על כרטיס אשראי, שהוא הילך פופולרי ומקובל בכל העולם, יש 19 יום אשראי, כאשר אנחנו מקבלים 5.

אם אתה רוצה להיות כמו בעולם, תתחרה. אתם כולם, עם כל הכבוד הראוי, קרטל. אתם כולכם מיושרים בקו המקסימום. זה גם לא קיים בעולם.

חבר הכנסת פריצקי, יש ממונה על הגבלים עסקיים, יש רשויות. לא מזמן בעניין מסויים פנה בן-בסט לממונה וטען את הטענה הזאת. הכל נבדק ונבחן. אין קרטל. ישנה תחרות עקובה מדם. מה שאנחנו מדברים כרגע זה דבר בסיסי שנוגע לכולם.

אני מבין שמרווח הזמן הקצר שעומד לרשותכם על מנת לשלם את המס מהווה בשבילכם עלות מימון גבוהה. האם בסופו של דבר זה מתבטא במחיר לצרכן?

התשובה היא לא.

לגבי עניין כרטיסי האשראי, אז נכון ששילמו במזומן, אבל שילמו גם בשיקים. אם כל השיקים חזרו למושך, אז ספגתם משהו. הסיבה שכולם רוצים לקבל כרטיסי אשראי, כי זה אמצעי תשלום בטוח. תמורת הביטחון המוחלט שיש לך בכרטיס אשראי, יש לך את המצב הקודם שתיארת אותו בשנות ה-70 שבו חזרו שיקים. זה לא ששילמו במטבעות. הטענה שהעלו נציגי חברות הדלק צריכה בעצם להיות מטופלת בוועדת הכספים בכל מיני תחומים. יש פערים בין גביית הכסף או המס. נדמה לי שיש כל מיני עיסקאות שעוד לא גבית את הכסף ואתה כבר צריך לשלם. אתה הבאת את הדוגמה של הבלו. על פניו, צריך להיות דין אחיד, שאתה מעביר את הכסף לממשלה ביום שהוא גובה, ואם אתה מעביר אחרי או לפני זה כבר עיסקאות מימון. אז אתה מתחשב בו על ידי כך שאתה נותן לו עבור המימון שהוא נתן לך. מדובר פה במוצר מפוקח.

רק 95 ו-96.

ברגע שיש איזה שהוא פיקוח, הדברים האלה נלקחים בחשבון. אם הם לא נלקחים בחשבון, אז יש להם קייס.

מי קובע את מחיר הדלק בישראל?

מינהל הדלק.

האם אפשר להכניס בחוק הזה את ההתחייבות שלהם להוריד את המחיר לצרכן?

אתה יכול להגיש הסתייגות.

האם אפשר לקבל החלטה לאשר עם ההסתייגות הזאת?

אם הוועדה מאשרת תיקון נוסף בחוק, אז צריך לנסח אותו. אז הוועדה תצביע על התיקון הנוסף, וכך זה יעלה למליאה.

אני מציע להזמין את מינהל הדלק, לראות מה זה משפיע ואז להכניס את ההסתייגות.

אם זאת הסתייגות שלך כחבר ועדה והיא לא מתקבלת על ידי הוועדה, אז אתה מגיש אותה כהסתייגות למליאה.

לאור הדיון שהיה כאן, אני רוצה להבהיר מספר נקודות. מעבר למה שנאמר לגבי השינוי בהרגלי התשלום וכו', צריך להבין שהיום נטל המס בתוך מחיר הדלק הוא מאוד גבוה, והוא עלה בשנים האחרונות בצורה מאוד מסיבית. חלק מהמוצרים הם בפיקוח וחלק מהמוצרים אינם בפיקוח. לפחות לגבי המוצרים שבפיקוח, לא תעשה שום הגדלה של ימים מבחינתי ללא תיאום עם מינהל הדלק.

כולם מסכימים שיש כאן הוזלה. אני רוצה שההוזלה הזאת תגיע לכיסו של הצרכן. אני מציע לחכות עם ההצבעה עד שמינהל הדלק יבוא לכאן. אני רוצה לדעת במה זה מתבטא, אם בכלל. יכול להיות שמינהל הדלק ישכנע אותנו שזה לא יכול להתבטא במחיר לצרכן.

מוטי, מה היה השיקול הראשוני שלכם בקביעת מועדים שונים לגבי תשלומי מיסים שונים – מע"מ ב-15 לחודש ופה עוד 5 ימים?

זה הכל פרה-הסטוריה.

אבל יש פה אפליה של חברות הדלק.

אולי יש אפליה, אבל גם יש אפליה הפוכה לטובה באותם מקרים של ייבוא. בייבוא אתה צריך לשלם עם הייבוא.

אני רוצה להזכיר לכם, רבותי, שאנחנו מדברים פה על תיקון חוק שבעצם דן בסמכות של המנהל. זה סעיף מסגרת. החוק היום אומר כך: "המנהל רשאי, בתנאים הנראים לו, לדחות תשלום הבלו, כולו או מקצתו, למועד אחר, בערובה או בלעדיה, ובלבד שלא ידחה למועד מאוחר יותר מיום מכירת הדלק או מיום העברתו בדרך אחרת על ידי החייב בבלו". עכשיו רוצים לומר שהמנהל רשאי, בתנאים הנראים לו, לדחות את התשלום של הבלו, לתקופה שלא תעלה על 10 ימים מהמועד האמור בסעיף קטן (א).

5 ימים יש להם היום, משום שיש לי את הזכות לדחות את זה עד למכירה בדרך אחרת או הוצאה בדרך אחרת.

אם אנחנו מדברים על סעיף שמקנה סמכות, אז אי אפשר להוסיף בנוסח החוק: "ובלבד שזה יקבל ביטוי במחיר הדלק", כי המנהל יכול לא להפעיל בכלל את הסמכות.

אני יכול, למשל, להוסיף הסתייגות שתאמר: "המנהל לא יפעיל את סמכותו אלא לאחר התייעצות עם מינהל הדלק".

זה בדיוק מה שרציתי להציע.

אבל בואו נשמע את מינהל הדלק, אולי אין בזה שום טעם.

אני אצטרך להחליף את כל הסעיף, ולומר: "המנהל רשאי, בהתייעצות עם מינהל הדלק ובתנאים הנראים לו, לדחות את תשלום הבלו לתקופה שלא תעלה על 10 ימים מהמועד כאמור בסעיף קטן (א)".

מי בעד הצעת החוק עם התיקון?

ה צ ב ע ה
בעד – 5
נגד – 0

אושר





























4. הצעת חוק רשות שדות התעופה ורשות הנמלים
והרכבות (פטור ממס על הפקדות קופת גמל לקצבה) (תיקוני חקיקה), התש"ס-2000

ב-1997 הפכו רשות שדות התעופה ורשות הנמלים מגופים שדינם כדין המדינה לעניין מס לגופים חייבים במס. יחד עם התיקון הזה, נקבעה הוראת מעבר על פיה כספים שישימו הגופים בקרן נפרדת בשנת המס 1998, יראו אותם כאילו הופקדו בקופת גמל, ובלבד שהם יופקדו בקופת גמל אמיתית עד ל-1 בינואר 1998. לצערינו, לקח הרבה מאוד זמן להסדיר את החקיקה שמסדירה הקמת קופות גמל של הגופים האלה. משיחות שהיו לי עם היועצת המשפטית של משרד האוצר, הבנתי שחלק מהסחבת נבעה דווקא על ידי הגופים עצמם שהיו להם בקשות כאלה ואחרות לגבי קופות הגמל. עוד נאמר לי, שהכנת חקיקת המשנה שתקבע את קופות הגמל האלה נמצאת בשלביה האחרונים. מה שאנחנו מבקשים לעשות, זה לקבוע שיראו את כספי הריבית שמופקדים בקרן שהיא לא קופת גמל, כאילו הופקדו בקופת גמל, ובתנאי שיופקדו בקופת גמל אמיתית עד 31 בדצמבר 2000.

אני לא יודעת למה את מתייחסת פה לריבית. כל העניין הזה של רשות הנמלים והרכבות מתייחס לענייני הפנסיה של העובדים. אין שום קשר לריבית. אני רואה את הקשר בזה שהמעביד צריך להפקיד את חלקו בגין העובד. זו צריכה להיות הכנסה פטורה ממס אצל המעביד.

הוא לא הפקיד בקופת גמל אמיתית.

זה צריך להתייחס להכנסות עד 1998. ההפקדה צריכה להיות בתאריך מסויים. ההכנסה שבגינה את נותנת לו את הפטור צריכה להיות ההכנסה ההיא, לא ההכנסה של 2000.

ודאי ההכנסה ההיא.

לא, את כותבת פה שהופקדו בשנות המס 1998 ו-1999. היתה לך תקופה מסויימת שבגינה היית צריכה לסדר משהו עבורם לפנסיה וזה התייחס לשנת מס מסויימת.

קופת הגמל עדיין לא קיימת.

אני מודה ומתוודה שאני מרגישה לא נוח לבוא לפה גם ב-30 ביולי ולהגיד: "תנו לנו עד.." אני, בהתייעצות עם חברותי, חשבתי שראוי לעשות את זה, ומלבד שיופקדו בקופת גמל אמיתית לקיצבה עד 31 בדצמבר 2000. אני רוצה להבהיר לחברי ועדת הכספים למה כתוב פה: "ומלבד שיופקדו בקופת גמל לקיצבה עד 29 בפברואר 2000", כאשר היום אנחנו ב-30 ביולי 2000. כשהממשלה אישרה את הצעת החוק הזאת, זה היה בינואר 2000. חשבנו אז שנצליח להשלים את החקיקה של קופת הגמל עד סוף פברואר 2000. כיוון שלא עמדנו במשימה הזאת, אני נמצאת פה בסוף יולי ומבקשת שתאריכו את המועד להפקדה בקופת גמל אמיתית לקיצבה על ידי רשות שדות התעופה ורשות הנמלים עד ל-31 בדצמבר 2000, ולא עד לתאריך כמו שכתוב פה.

מנוגד לתפישת יסוד שלי לאשר חקיקה רטרואקטיבית, תהה צודקת ככל שתהיה.

אנחנו לא רוצים לפגוע בעובדי רשות שדות התעופה ובעובדי רשות הנמלים בגלל שמסיבה זו או אחרת לא הוסדרו התקנות שקובעות את הקמת קופת הגמל. למעשה, אם אתם היום לא תאשרו לנו את זה, ההטבה שניתנת בגין הפקדה לקופת גמל לגבי אותם עובדים..

של המעביד.

לא רק של המעביד, גם על הריבית שנצברת בקופת הגמל, שבסופו של דבר מגיעה לעמיתים.

אבל אין קופת גמל. איפה שמים את הכסף?

בכל מיני תוכניות חיסכון.

אתם תביאו את זה לוועדת כספים?

ודאי.

הם מבקשים להאריך את זה עד סוף השנה באופן רטרואקטיבי. זה מטיב עם העובדים. הם מתחייבים שעד סוף דצמבר הם יביאו את הדבר לפה.

סעיף 3 צריך לרדת כי הוא לא רלוונטי. תחילתו של החוק תמיד ביום פירסומו.

זאת הטבה רטרואקטיבית מהיום שרשות הנמלים הפכה להיות גוף עסקי.

זה בהסכם עם העובדים?

בוודאי.

ההסכם הוא לטובת העובדים. יש כמובן הסכמה עם העובדים.

כל המעבר של רשות שדות התעופה היה כרוך בדיונים עם העובדים.

1.בחוק רשות הנמלים והרכבות, התשכ"א-1961, בסעיף 71(ד), במקום "בשנת המס 1997" יבוא "בשנות המס 1997 עד 1999" ובמקום "יום ג' בטבת התשנ"ח (1 בינואר 1998)" יבוא
"31 בדצמבר 2000.. 2. בחוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, בסעיף 58א(ד), במקום "בשנת המס 1997" יבוא "בשנות המס 1997 עד 1999" ובמקום "יום ג' בטבת התשנ"ח (1 בינואר 1998)"..

מה עם שנת 2000?

לגבי 2000 יש הסדר אחר.

אם זה עד ל-31 בדצמבר, אז אפשר להגיד על הכל.

לגבי ההכנסות של שנת 2000 אין טעם לעשות את זה.

ברגע שזה יופקד בקופת גמל עד ל-31 בדצמבר 2000, אז כל הרווחים שנצברו בשנת 2000 יהנו מהפטור.

בשנות המס 1998 ו1999 הכספים לא הופקדו בקופות הגמל, ולכן לא התקיים האמור בחוק. אם הם יעשו את זה עד דצמבר שנת 2000..

האם הם יעשו את זה?

היא אומרת שכן. עד שנת 2000 זה אושר. לי יש בעיה עם סעיף 3. תחילתו של החוק ב-1 בינואר 1997 כבר לא רלוונטי יותר, כי החוק נתן את הפטור לשנת המס 1997.

תורידו את סעיף 3. מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד- 4
נגד – 0
אושר











































5. חוק מסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (תיקון מס' 47)

סעיף 110 לחוק מס שבח קובע ששר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בוועדות ערר. אנחנו חשבנו שסדרי הדין כוללים גם גביית אגרה עבור הגשת הערר, בין השאר בגלל הארכת מועד וכן הלאה. כיוון שכך, אנחנו מבקשים לקבוע סעיף הסמכה מכאן ואילך, כלומר לתקן את סעיף 110.

יחזירו את מה שגבו עד היום?

אנחנו אמנם בהליכי ערעור, אבל אנחנו מחזירים את הכסף.

אני מבקש להוסיף הסתייגות, שתאמר: "ובלבד ששיעור התקנות לא יעלה על שיעור הקבוע בתיקים דומים בבית המשפט". אני לא רוצה שיווצר מצב ששר המשפטים יוכל לקבוע אגרות בשיעורים כאלה שירתיעו אנשים מלהשיג.

אבל שר המשפטים קובע אגרות בדרך כלל באישור ועדת חוקה, חוק ומשפט.

זה לא כתוב פה.

זה לא צריך להיות כתוב.

כל אגרה במדינת ישראל נקבעת לאחר ששר האוצר מאשר אותה.

אני לא חושב שבדבר שלא נמצא בפנינו אנחנו צריכים לדון עכשיו.

אנחנו פעלנו בחוסר סמכות. אנחנו לא מתכוונים להגדיל את הסכומים. אנחנו מתכוננים לעגן את זה כך שפורמאלית תהיה לנו סמכות.

אז מה איכפת לך שיהיה כתוב: "שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, בהתייעצות עם ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אגרות"?

לא בהתייעצות, בהסכמה. אבל החוק אומר את זה, אני לא צריכה להגיד את זה.

בחוק יסוד משק המדינה זה כתוב.

אני מוכנה להתחייב לפרוטוקול שועדה מוועדות הכנסת מוכרחה לאשר את זה לאחר אישור ועדת אגרות במשרד האוצר. יש לנו פה כוונה לעגן פורמאלית את הטעות שהיתה לנו.

לי יש מחלוקת אם במדינה דמוקרטית גובים אגרות עבור הליך משפטי. לדעתי לא צריך לגבות אגרות. אני חושב שהשירות הזה שהמדינה מעניקה לאזרחיה צריך להיות בחינם, אבל זאת אופרה אחרת. אני לא רוצה להסמיך פה שר כדי שישתולל בשביל לעצור עומס.

אני מתחייבת לבדוק, לפני העלאה לקריאה שנייה ושלישית, האם ועדה כלשהי מוועדות הכנסת, בין אם ועדת כספים או ועדה אחרת, חייבת לאשר אגרה מהסוג הזה. נכון שלפי חוק יסוד משק המדינה כאשר לא כתוב שום דבר בחוק, ועדת הכספים צריכה לאשר.

אם מופיע בחוק שצריך את אישור ועדת חוקה, נשאיר את זה. אם לא מופיע, אנחנו מכניסים את ועדת כספים ולא את ועדת חוקה.

הגיע תזכיר של עמותת "נמר" שמתנגדת לחוק הזה: 1. "לא יתכן שמשרד האוצר יוציא ביודעין שומות שאינן שומות אמת ויפנה את הנישומים לוועדות ערר בתשלום. 2. איני יודע אם קיים חוק מוצרים פגומים, אך לא יתכן להפנות נישומים לוועדות ערר פגומות, הפועלות תוך ניגודי עניינים קיצוניים.."

אם מישהו מפסיד את הערר, מי משלם את האגרה?

עדיין העורר.

אז אני נגד.

מה היה גובה האגרה ששולם?

550 שקל.

אותו הסעיף שלגביו יש מחלוקת האם הוא בהסמכה או לא בהסמכה ושאנחנו רוצים להכשיר אותו, אומר: "עם הגשת כתב הערר, ישלם העורר בוועדה אגרה בסכום הנקוב בפיסקה 5 בתוספת הראשונה לתקנות בית משפט (אגרות), ולעניין זה יראו כשווי התובענה את סכום השווי השנוי במחלוקת".

זה בסדר גמור. עכשיו אני שואל אם אין ערבות בנקאית. בשלב ההשגה הוא מפקיד ערבות, לא?

לא לפי התקנות האלה.

כשבא נישום ומגיש שומה, אומרים לו: "שמע, לפני שנשמע אותך, תביא ערבות בנקאית על סכום המס השנוי במחלוקת". אם הוא שם ערבות בנקאית והמנהל דוחה את ההשגה, אז אומרים לו: "לך לוועדת ערר ותשלם אגרה"?

זה לא קשור לתקנות הללו, זה חקיקה ראשית.

אני מבקש לקיים דיון על זה . אני דוחה את ההצבעה.

אני רוצה שנזמין את מנהל מס שבח.

למה צריך לדחות את הנושא הזה?

אני רוצה לשמוע את מנהל מס שבח.

כן, אבל זה לא קשור לאישור סמכות שלא היתה קיימת עד היום.

כשאדם הולך לבית משפט הוא משלם אגרה. יש פה איזה שהוא פיקשוש שלנו שלא הכנסנו את ההסמכה, אבל מה שאתם בעצם אומרים לנו: "תמשיכו לתת שירותים לאנשים בלי לגבות מהם אגרה". היום הנושא של ועדות ערר פרוץ לגמרי. אני חושבת שזה לא ראוי שלבית משפט אתה משלם אגרה ולוועדת ערר אתה לא משלם אגרה.

אנחנו לא מאשרים את זה היום. אני מבקש להזמין לדיון את מנהל מס שבח.













































6. תקנות ני"ע (הצעה פרטית של ני"ע בחברה רשומה).

מדובר בתיקון ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס –2000. התקנות האלה נובעות מתיקון מספר 20 לחוק ניירות ערך, שתוקן לפני מספר חודשים. התיקון זה קובע הקלות לעניין הצעות של ניירות ערך בחברה רשומה בבורסה, שבמקרים מסויימים ההצעות לא ייחשבו כהצעה לציבור ואין צורך להוציא לגביהם תשקיף, כמו למשל הצעות לעובדים. זה היה עיקרו של תיקון מספר 20. הנוסח הזה כאן זה הנוסח הסופי. אני מציעה לוועדה לאשר אותו.

אנחנו מעלים להצבעה את תיקון ניירות ערך (הצעה פרטית של ניירות ערך בחברה רשומה), התש"ס-2000, כולל התוספת. מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0

אושר





























7. שינויים בתקציב לשנת 2000

מספר פנייה 220,221.

מדובר על עודפים מחוייבים לתקציב משרד התקשורת בהיקף של 4.5 מיליון שקל. לפני כמה חודשים הוועדה אישרה 75% מעודפים של תקציבי פיתוח, כאשר משרד התקשורת לא היה בפנים. כרגע אנחנו מבקשים לכלול את משרד התקשורת.

באיזה נושאים?

היה עד לפני שנה תקציב פיתוח למשרד התקשורת. זה היה תקציב מאוד קטן, בהיקף של 5,6 מיליון שקל. מה שהיה שם זה קצת משדרים בערבה, יחידת הפיקוח האלחוטית שעושה את הפיקוח על תחנות רדיו פיראטיות וציוד ומחשוב של המשרד. בגלל שזה היה סעיף מאוד מאוד קטן, זה אוחד עם הסעיף התקציבי שאישרתם לשנת 2000.

למה זה מיועד?

מה שמופיע בסעיף הזה הולך ל-3 מטרות: 1. לפיקוח של היחידה האלחוטית במשרד התקשורת 2. לציוד ומחשוב של המשרד 3. למכשירים בערבה.

מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 2
אושר

אני מבקש רוויזיה.

מספר פנייה: 222.

הפנייה הזאת באה להפשיר עתודה של 20 מיליון שקלים, שנמצאת בתקציב החטיבה להתיישבות.

למה עם החברה להתיישבות אתם עושים קונצים ובמקרים אחרים אתם לא עושים?

יש כרגע דיון על הנושא של תקציב חברה וקליטה.

האם זה נכון שמאשרים לכם קליטה רק במקומות מסויימים?

בצמוד לחטיבה להתיישבות יש צוות שמלווה את הנושא. שיחררנו בינתיים לפי שישיות.

מה ההבדל בין מה שאישרו לכם ב-99 ל-2000?

ב-1999 היתה אותה בעיה. לא גמרנו את הפרק הזה. ערב תקציב השנה הזאת, האוצר בא בתוכנית שאמרה לצמצם את מספר החברים. זה כלל את איזור הבקעה, את איזור שומרון ואת איזור ירושלים כחבל אחד. אנחנו אחר כך בדיונים איתם הגענו להסכמות שחבל ירושלים ימשיך להיות חבל נפרד.

סך הכל שונה השם?

כי הם שינו את השם. היה חבל ירושלים ב-1999. האוצר בהצעה שלו ל-2000 החליט לאחד את זה בניגוד לדעתינו, אבל בסוף הוא קיבל את דעתינו.

למה מיועד ה-20 מיליון?

תחשוב שאתה פותח חבל חדש. זה מיועד לכל הפעילויות, החל מפעילות של מטה וארגון עד לפעילויות עצמן בנושא חברה, תשתיות וכו'.

יש לי בעיה קשה איתכם בנושא של החטיבה להתיישבות.

בסך הכל נשאר בעתודה 8 עד 9 מיליון שקלים.

אבל רק למטרה מסויימת.

אין בזה שינוי פרוייקטים?

לא.

מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד- 0

אושר

223.

מבוקשת פה העברה של 100 מיליון שקל למענק האיזון של הרשויות, שמהווה בעצם החזר קיצוץ שנעשה בתקציב שנת 2000.

האם בתחילת השנה לא ידעתם שתצטרכו לתת את ה100 מיליון שקל?

לא.

אפשר לקבל את הרשימה של אלה שקיבלו?

אפשר.

תקציב רשויות מקומיות ערביות לא פרופורציונלי.

במענק האיזון הם מקבלים יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה.

האם כאשר דנו על התקציב ידעתם שבמהלך השנה תקבלו עוד כסף?

לא. חשבנו במפורש שהרשויות יעמדו בקיצוץ הזה מאחר וזה היה 2 אחוזים מתקציב ההוצאות שלהם. התגלו בעיות במהלך השנה ושר האוצר החליט להוסיף.

אנחנו מבקשים שתעביר את הרשימה לחברי הכנסת.

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0

אושר

224.

העברה של 2 מיליון לייעוץ חיצוני להתפלת מי ים.

זה לא לפי מכרז?

זה הכנת המכרז.

מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0

אושר

226.

מדובר בהעברה של 4 מיליון שקלים מהרזרבה הכללית למשרד החינוך, בהתאם לסיכום עם משרד החינוך להפעלה של קייטנות לילדי צד"ל ואולפני עברית לאנשי צד"ל.

אפשר לקבל את התוכנית הכוללת?

התוכנית היא תוכנית של חברת המתנ"סים. מדובר בקייטנות של 3 שבועות עד תחילת הלימודים.

למה החרדים לא מקבלים קייטנות?

השאלה הזאת צריכה להיות מופנית למשרד החינוך.

מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0

אושר

04027.

רוצים להעביר עודפי תקציב משנת 1999 לתקציב שנת 2000 במשרד ראש הממשלה.

מיליון וחצי למסע פירסום לבאג 2000. נגמר כבר באג 2000.

באג 2000 נגמר, אבל ההתחייבויות נרשמו בסוף שנת 1999.

לא שילמתם?

הנושא של באג 2000 טופל בסוף שנת 1999. כל התקציבים האלה אושרו אז. זה היה חלק מתקציב 1999. חלק מההתחייבויות נרשמו בסוף שנת 1999 או בתחילת שנת 2000, ולכן אנחנו רוצים בעודפים להעביר את הסכומים האלה.

6 מיליון מחשב לכל ילד. למה זה לא צריך לחזור לתקציב?

כי בזמנו נרשמו התחייבויות על הנושא הזה. על כל הדברים האלה רשומות התחייבויות.

6 מיליון התחייבויות? ראינו מחשבים?

אם מדובר בעודפים מחוייבים, אז כנגד כל התקנות האלה נרשמו התחייבויות.

אני רוצה לעכב את זה.

אנחנו לא מצביעים על זה. 08007.

חבר הכנסת משה גפני מבקש לא להצביע על זה היום.

מפריע לי שבסנגוריה הציבורית נשארו 10 מיליון. איך קרה כדבר הזה?

הסיכום בין אגף התקציבים למשרד האוצר ומשרד המשפטים בכל הנוגע לסנגוריה הציבורית והסיוע המשפטי נחתם ב-25 בדצמבר 1999. מן הסתם עד שרשמו התחייבויות על הנושא זה זה כבר היה תחילת שנת 2000, ולכן צריך להעביר את זה בעודפים.

כולל בתי משפט?

יש לנו סיכום חתום ב-25 בדצמבר 1999. 5 ימים לפני סוף השנה הועברו הכספים וההתחייבויות.

אני מוריד את העיכוב.

09003.

הסעיף הזה נועד לממן את הפעולות שנובעות מכינוסן של ועדות שלום. בזמנו, לפני מספר שנים, סוכם שלגבי הצד הלוגיסטי משרד החוץ יהיה אחראי. ההוצאות הן רבות ומגוונות. זה מתחיל מהוצאות עבור בתי מלון, רכב שכור וכו'.

אבל אלה פעילויות ששר החוץ מתנגד להן.

אני עובד ציבור, אני מנוע מלענות. החלק העיקרי של ההוצאות מתבצע בחו"ל. משרד החוץ, למעשה, באמצעות השגרירויות שלו שנמצאות בשטח, דואג לצד האופרטיבי של כל כינוס הוועדות האלה.

מה לגבי הקמת נציגויות חדשות?

אנחנו לפני 3, 4 שנים סיכמנו עם אגף תקציבים על תוכנית על משמעותית להקמתן של נציגויות חדשות. מטבע הדברים, כאשר אתה הולך להקים נציגות חדשה, זה תהליך שלוקח, במקרה הטוב, סדר גודל של כשנתיים. לעיתים אנחנו נאלצים בעל כורחנו לחפש 5,6,7 מקומות, מפני שבחלק מהמקומות כאשר אנחנו באים עם דרישות הביטחון גם המקומיים וגם השכנים אומרים לנו: רבותי, בכל סכום שבעולם אנחנו לא מוכנים לא למכור ולא להשכיר. לדוגמה בתוניס יש לנו סיפור שנמשך כבר כמעט 3 שנים. אנחנו נמצאים במבנים זמניים, כאשר עוד לא קיבלנו את האישור הסופי של השילטונות. אנחנו משקיעים מאמצים בתהליך של בנייה שאמור להסתיים בשנה הבאה. כנ"ל לגבי בקו ובלגרד.

איך קרה שצריך לפתוח שם נציגויות חדשות?

זה כבר אושר בוועדת הכספים של הכנסת. לא מדובר פה בשום דבר חדש שהתווסף בשנתיים השלוש האחרונות. אין שום נציגות חדשה בהגדרה שלא היתה לפני 3,4 שנים, אבל מטבע הדברים, גם בהיבט של תקציב וגם בהיבט של כוח האדם, אגף התקציבים לא אישר שום תוספת מעבר לסכום שסוכם עליו.

בכמה נציגויות מדובר?

היה מדובר, בשעתו, ב-12 נציגויות חדשות. ב-7 נציגויות סיימנו את תהליך ההתבססות וההשתקעות במקום. מדובר כרגע על עוד 5 מדינות, שבהן אנחנו נמצאים בשלבים כמעט סופיים של ביסוס הנציגות שלנו, שזה בטשקנט, בתוניס, בבית ג'ין, בבקו ובבלגרד.

אנחנו משאירים את זה?

כן.

13007.

מי זכאי לקבל השתתפות בהלוואות? האם בכל מגמות החינוך זכאים עובדי ההוראה להלוואות שאתם מציעים פה?

כל המורים שהם עובדי משרד החינוך זכאים לקבל את ההלוואות למורים מהבנק הבינלאומי, כולל מבנק פועלי אגודת ישראל.

עובדי הרשתות יכולים?

הם מקבלים את ההלוואות שלהם באמצעות ועד של מורי אגודת ישראל.

אבל הוועד הזה לא מקבל את ההשתתפות ממשרד האוצר.

הוא לא מקבל, מכיוון שאין לו את ההסדר הזה.

זאת הבעיה. למה אין הסדר?

למה ההסתדרות, פועלי אגודת ישראל, לא דואגים להסדר הזה?

הם כן דואגים.

יש עובדים של מעיין החינוך התורני שהם לא עובדי משרד החינוך, הם עובדי הרשת. זה כמו שעובדי "אורט" או עובדי "עמל" הם עובדי רשת. הם לא מקבלים תלוש ממשרד החינוך. אני מבין מדבריך שהם לא זכאים להלוואות.

אמת.

אז אתה רואה פה אפליה בין מורה למורה.

אני שואל על עובדי הוראה שעובדים במסגרת החינוך העצמאי ושנחשבים לעובדים של משרד החינוך. למה הם לא מקבלים הלוואות?

יש תקציב מיוחד לחינוך העצמאי, כאשר אלה שמקבלים את התקציב הזה צריכים לקבוע שחלק ילך להלוואה ולרווחה. החלוקה שלהם היא כזו שהיא לא נותנת את זה להלוואות. הם אלה שצריכים להחליט שיהיה תקציב להלוואות. הם מקבלים תקציב מלא.

מה התקציב להלוואות לחינוך הכללי?

מדובר ב25-30 מיליון שקל.

מה התקציב לחינוך העצמאי?

האם החינוך העצמאי מקבל ממשרד החינוך את חלקו לפי מה שמגיע לו?

זה לפי ההסדר שנקבע עם ועד מורי פועלי אגודת ישראל.

האם אתם אומרים לנו שהכל תלוי בחינוך העצמאי?

אמת.

אבל מה החלק של החינוך העצמאי?

אני רוצה תשובה בכתב.

האם הם מקבלים את חלקם היחסי?

אני לא יכול לענות, כי אין לי את הנתונים הללו.

מדובר בתקצוב הסכם של הסתדרות המורים, שהם עובדי מדינה, עם מדינת ישראל, כאשר מורים שהם מורים ביסודי הם עובדי מדינה, ומורי תיכון הם עובדי רשויות או בעלויות חינוך כגון "אורט" או "עמל". שיטת התקצוב שלהם היא פר תלמיד. היות שכך, המדינה איננה מתקצבת הסכמי שכר עם אירגוני הבעלויות. הסכמי השכר הם של בעלות הרשת אל מול עובדיה, והמדינה מתקצבת אותם בשיטת תקצוב גלובאלית. מדובר בהתחייבות שנתן חשב משרד החינוך, שעל פי חוק הוא מחוייב לשלם אותה. מדובר על עודפים מחוייבים שהועברו מתקציב 1999 לתקציב 2000.

אני מבקש שההצבעה תהיה במועד אחר.

13011.

את זה אני ביקשתי לעכב. את יכולה להסביר לי למי תורמים 54 אלף שקל?

זה לא עניין של תרומה. מדובר בהעברת עודפים בתקציב של קרן וולף. מה שנמצא פה בתקציב זה אך ורק החזרי מס על קרן וולף.

בסדר גמור, אני מוריד את העיכוב שלי.

18018.

הבקשה הזאת אושרה מאחר ומכתב העיכוב הגיע לאחר 21 יום. מדובר בכספים שמגולגלים משנה לשנה.

19013.

על איזה מוסדות מדובר?

מדובר בהעברה של כסף ממוסדות תרבות, ספורט ומדע למוסדות תרבות, ספורט, מדע בקו העימות.

בעקבות האירועים בצפון, המשרד החליט לעגן מתקציבו 8 מיליון שקלים כדי להפנות אותם לפעילויות בצפון בתחומים של תרבות, ספורט ומדע, כאשר הורדנו בעצם כספים מכל מיני מוסדות במרכז הארץ והעברנו אותם ליישובי קו העימות בצפון. הורדנו בצורה רוחבית שני אחוז מכל הגופים שמקבלים תמיכות, למעט גופי הצפון, והעברנו אותם לצפון.

21003.

מטריד אותי שאתה מוריד 16.5 מיליון מסיוע לסטודנטים.

מדובר בתיקון טעות טכנית שנעשתה בתקצוב 2000. אין הורדה של שקל אחד מסיוע לסטודנטים. להיפך, ישנה הגדלה של סיוע לסטודנטים. בזמן תקצוב 2000 היתה טעות בתקנה והטעות מתוקנת. תקציב סיוע לסטודנטים לשנת 1999 היה חמישים וכמה מיליוני שקלים, כאשר בשנת 2000 הוא 65 מיליוני שקלים.

האם יכול להיות מצב שסטודנט יבקש סיוע ותגידו לו שנגמר הכסף?

לא יכול להיות מצב שסטודנט יבקש סיוע ויגידו לו שנגמר הכסף יותר ממה שהיה בתכנון התקציב המקורי. יכול להיות מצב שסטודנט יבקש מענק ויגידו לו שהוא לא זכאי, כיוון שהמענקים הם בהתאם לתנאים סוציו-אקונומיים ובהתאם לתקציב נתון. גם אחרי העברת התקציב הזה, לא יתוקצב פחות סטודנט ממה שתוכנן לשנת 2000. אפשר להשאיר את התקציב הזה שם, אבל סטודנט אחד יותר לא יתוקצב מזה.

אני כשהצבעתי על התקציב ידעתי שהטעות היא לא טעות, כי יתכן שיהיו יותר סטודנטים. אם יבוא סטודנט שמבחינה סוציו-אקונומית מגיע לו סיוע בהלוואה, האם יכול להיות מצב שתגידו לו שהתקציב נגמר?

לכל סטודנט ישנה הלוואה שהיא לא מהקרן לסיוע לסטודנטים, אלא דרך המערכת הבנקאית, כאשר זה לכל סטודנט בהתאם להחלטת ממשלה. יכול להיות מצב שבו סטודנט יבקש סיוע מהקרן לסיוע לסטודנטים ויגידו לו שהתקציב נגמר.

33025. קיבלנו הסבר. 32020.

אנחנו רוצים להעביר עודפים מחוייבים משנת 1999 לשנת 2000. סך הכל זה על פי הסכמים חתומים עם מפעילי התחבורה הציבורית. חלק מהכספים אנחנו משלמים בגין גרעונות שהיו בשנה הקודמת.

אתם מסבסדים את התחבורה הציבורית במיליארד וחצי?

כן.

אושר. 36005.

לפי איזה קריטריונים לקחתם את היועצים?

המחקר זה מחקר שמבוצע על פי בקשה של שר התמ"ס. זה מחקר ביו-טכנולוגי בדרום בשיתוף עם אוניברסיטת בן-גוריון.

איזה מחקר?

למה האוניברסיטה עצמה לא עושה את זה?

מי משלם?

אם שר החינוך יבקש ממעיין החינוך התורני לעשות מחקר על הילדים החרדיים..

זכותו של השר לבקש לעשות מחקר מהסוג הזה, אבל הוא כמובן צריך לעשות את זה דרך מכרז.

על כמה מדובר פה?

על 28 אלף שקל.

אני רוצה לראות את המכרז.

38018.

יש קרן במשרד התמ"ס שנקראת קרן ארצית. היא תומכת ברישום פטנטים, בהכנת תוכניות עיסקיות.

חממות?

יש חממות, ויש עוד תוכנית אחרת בהיקף הרבה יותר צנוע – 4 מיליון שקלים. הם גם גובים תמלוגים במידה והפרוייקט מצליח ומגיע לידי מכירות.

3822.

לאן הולך הכסף?

זה הולך ל"עידוד 99" ולירושלים. מדובר בעודפים מחוייבים משנה שעברה שעוברים לשנה הזאת.

יש לך 46 מיליון תמיכה בתעשייה. מתוך זה 20 מיליון לכלים משלימים ו-24 מיליון לטיפול מבוקר.

זה אותו דבר. הכלים המשלימים זה פשוט השלמות של אותה תוכנית.

זה הכל הולך לתוכנית עידוד?

כן. זה הכל לתוכנית עידוד, אבל כ-4.5 מיליון מתוך הסכום הזה שייכים לירושלים. זה מופעל דרך אותה תוכנית עידוד. תוכנית עידוד פרוסה על 21 רשויות מקומיות, כאשר בנוסף לכך יש גם את אותו סכום של ירושלים – 4.5 מיליון. אתם לא רואים את זה כי זה חלק מהתקנות, אבל זה נמצא בתוך אותה תוכנית.

אני רוצה לקבל את רשימת הרשויות שקיבלו. אני רוצה לומר לכם, רבותי אנשי אגף התקציבים, זה לא תקציב פרוייקטים, זה תקציב תקנות. עכשיו אתה בא לספר לי שמתקציב התקנה זה בעצם הולך לעידוד. יש לך תקנה של "עידוד 99"?

יש תוכנית "עידוד 99".

אושר. 53006.

חבר הכנסת גפני ביקש לקבל עידכון על פעולות פיתוח לבתי דין רבניים.

העודפים המחוייבים של בתי הדין הרבניים ניתנו לפני 3 שבועות. זה כולל גם את הפיתוח.

אני רוצה להבין למה עוכבו 37 מיליון.מה קרה כאן? בינוי בתי משפט זה אחד הפרוייקטים שלי הוא חשוב.

לא תמיד עומדים בלוח הזמנים שמתוכנן מראש, ולכן ההתחייבויות נרשמות בהתאם לפריסת הפרוייקט וביצוע הפרוייקט. כשלא עומדים בלו"ז המתוכנן, אז נאלצים להעביר עודפים בהתאם להתחייבויות שנרשמות משנה לשנה.

מה עוכב פה?

אם התחלת פרוייקט ביוני, אתה חותם עד יוני שנת 2000. אתה משלם לו חצי בשנת 1999, כאשר לחצי השני אתה מחוייב.

אז יש עיכוב או אין עיכוב?

זה לא עיכוב. אתה חותם על חוזה לשנה. אם הוא מתחיל באמצע שנה, אתה משלם מתקציב 1999 עד דצמבר, כאשר לשנה הבאה אתה מחוייב משנה שעברה. הוא לא יכול לשלם את הכסף של 2000, לכן הוא לוקח את העודף המחוייב כדי לשלם את החצי שנה הזאת.

55008.

כאן לא מדובר בהעברת עודפים, אלא בתקצוב של פרוייקט של משרד האוצר לפיתוח של רחבת ההפגנות. כולנו עדים להפגנות שמתקיימות לעיתים מאוד תכופות מול משרד האוצר.

יש תקציב כללי לזה?

יש תקציב פיתוח של משרד האוצר, כאשר מתוך התקציב הזה רוצים להקציב 600 אלף שקל על מנת לעשות רחבת הפגנות מסודרת.

אנחנו מורידים את העיכוב.

אושר. 70027.

מדובר פה בעצם בהפשרת רזרבה לאיזורי פיתוח, לטובת תיקונים, שמירה, החזקה ברכוש מינהלי של משרד הבינוי והשיכון.

מדובר בדירות של משרד השיכון?

מדובר על עודפי דירות של משרד השיכון.

באיזה איזורים מדובר?

בדרך כלל באיזורי הביקוש, דהיינו איזורים סביב גוש דן.

אפשר לקבל את רשימת הדירות?

יש דירות ריקות ויש דירות מאוכלסות. אני יכול להביא לך את הרשימה.

אושר. 70031.

זה בעצם תקצוב פיתוח תשתיות לבנייה למגורים ביישוב חדש. היישוב הזה הוא יישוב צוקים בנגב. מדובר על כ-60 קילומטר צפונית לאילת. מדובר על שנה, שנה וחצי של פיתוח. מתי יהיה איכלוס קשה לי להגיד.

אושר. 83005.

מדובר על הלוואות לעובדי מדינה. ההלוואות לעובדי מדינה זה עודפים משנה קודמת. בגלל באג 2000 העודפים לא עברו. אם הם לא יאושרו על ידי הכנסת, הם לא יועברו לעובדי מדינה לחגים. מדובר על כלל עובדי המדינה.

רק הסעיף של עובדי המדינה אושר. 94001.

אפשר לוותר.

אושר. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05