פרוטוקולים/כספים/1390

2
ועדת כספים
24.7.2000

פרוטוקולים/כספים/1390
ירושלים, י"ז באלול, תש"ס
17 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 153
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, כ"א בתמוז התש"ס (24 ביולי 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט – היו"ר
מוחמד ברכה
משה גפני
אבשלום וילן
עופר חוגי
אמנון כהן
ישראל כץ
יעקב ליצמן
רחמים מלול
מאיר פרוש
יוסף פריצקי
מאיר שטרית
ויצמן שירי
שלום שמחון

מ"מ: צבי הנדל
יצחק סבן
בנימין אלון
טלב אלסאנע
אברהם הירשזון
אביגדור ליברמן
ענת מאור
אורי סביר
מוסי רז

רפי פינטו הלשכה לשיקום הנכים, משרד האוצר
יעל אנדורן סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר
ישראל ויזל ארגון נכי רדיפות הנאצים
ראובן שקד ארגון נכי רדיפות הנאצים
ארז ימיני אגף תקציבים, משרד האוצר
בארי הולצמן ראש אגף תיאום ובקרה, משרד רה"מ
חיים דוקלר סגן נציב מס הכנסה
יוסף אלעטאונה נציגי ועדי הישובים, שתיל
סלימאן אבו עראר נציגי ועד הישובים, שתיל
מוחמד אל חג'וג' נציגי ועד הישובים, שתיל
סולטאן אבו עבייד נציגי ועד הישובים, שתיל
שמואל ארד מנכ"ל התאחדות הקבלנים
מנשה קפלן, עו"ד התאחדות הקבלנים
אלינור הורוביץ משרד המשפטים
דן אורנשטיין משרד המשפטים
הדסה רוזנברג רו"ח
נטשה מיכאלי אגף תקציבים, משרד האוצר
שי וינר אגף התקציבים, משרד האוצר
אבי גלעד אגף התקציבים, משרד האוצר
חיים פרננדס אגף התקציבים, משרד האוצר
יהודה אופיר אגף התקציבים, משרד האוצר
תמר לומברוזו משרד האוצר
גלית אסף-שנהר אגף התקציבים, משרד האוצר

אנה שניידר

סמדר אלחנני

איוור קירשנר

יפעת שפרכר

נושא: 1. הצעת חוק נכי נרדפות הנאצים (תיקון מס' 12) (הזכאים לתגמול – הרחבת תחולה) (א. הירשזון, ע. מאור).
2. חוק המכר (ציבורי) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 3) (תשלום הוצאות)
(מ.גפני).
3. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי ממס לתושבי באר שבע והנגב) (הוראת שעה) (יש. כ"ץ וקבוצת ח"כים).
4 . חוק פיתוח היישובים הערבים בנגב (טלב אלסאנע). חוק רשות השידור (תיקון – ביטול אגרת הטלוויזיה) (הצבעה).
5. שנויים בתקציב לשנת 2000.


































1. הצעת חוק נכי נרדפות הנאצים.

רבותי, אני פותח את הישיבה. אנחנו פותחים בהצעת חוק נכי נרדפות הנאצים (תיקון מס' 12) (הזכאים לתגמול – הרחבת תחולה), התש"ס-2000. זו היא הצעת חוק של חבר הכנסת אברהם הירשזון וחברת הכנסת ענת מאור. בקשה.

מדובר פה בעוול הסטורי. מי שהיה ב-1 בינואר 1947 בגבולות גרמניה, למעשה היה אמור לקבל עד היום את הפיצויים. מדובר בעיקר באלה שהיו אז ילדים, או מקסימום נוער, שבכלל לא עסקו בדברים האלה של תביעות ופיצויים וכו'. הנושא ממש זועק לשמיים. נדמה לי שאין חולק על כך שצריך לתקן את זה. אני מקווה שוועדת הכספים תצביע בעד העברה של החוק הזה לקריאה ראשונה.

אדוני היושב-ראש, מבדיקה של הנושא ראיתי שגם אנשים שהגישו בקשות לממשלת גרמניה, על פי רוב סורבו ולא קיבלו. מדוע? משום שהגרמנים ראו את מי שהגיע לארץ עד 53 כאחד שהוא תחת המסגרת הזאת של הסכם השילומים. הצרה בנושא הזה זה הסכם השילומים, שמדינת ישראל טענה שלכל מי שנמצא בישראל עד 1953 היא תשלם ואין לו את הזכות לתבוע מהגרמנים. אמר גם בג"ץ שמדינת ישראל אכן צריכה לשלם להם. מדינת ישראל שילמה בשנים האחרונות, היא לא התכחשה לזה, אבל אז פתאום חלה הפסקה. לכן, אדוני, אני מבקש שאת העוול הזה נתקן אחת ולתמיד.

אני לא משוכנעת שהעובדות שנמסרו כאן הן נכונות. ישראל התחייבה לשלם על אוכלוסייה ספציפית מאוד: אוכלוסייה שסוכם עליה בהסכם השילומים. מדינת ישראל לא התחייבה לשלם לאוכלוסיות אחרות, ויש אוכלוסיות אחרות רבות שלא נכללו בהסכם השילומים. אני לא מכירה התחייבות של מדינת ישראל לאוכלוסייה אחרת שלא נכללה בהסכם השילומים. אנחנו גם לא חושבים שמדינת ישראל צריכה להתחייב לאוכלוסיות אחרות. כל השנים היינו תחת מתקפה שמדינת ישראל נותנת פחות, שגרמניה נותנת יותר. עכשיו, פתאום, שקשה לתבוע את הגרמנים, אז אומרים: רגע, בואו נתבע את מדינת ישראל. אני לא חושבת שיש מקום לקחת את האחריות על אוכלוסיות שצריכות לדרוש את הזכויות שלהן מגרמניה.

אדוני היושב-ראש, אני מוכרח למחות על הדברים. הגישה של משרד האוצר בנושא הזה היא פשוט שערורייתית. מדינת ישראל שלקחה על עצמה לשלם לאותה קבוצת אוכלוסייה שהגיעה לארץ עד 53 את הפיצוי, שילמה שליש מאשר גרמניה. כל אלה עם אותם אחוזי נכות שקיבלו מגרמניה, קיבלו בשני שליש יותר. ואתה, פינטו, זוכר שהלכתי לבג"ץ נגד מדינת ישראל, וקבע השופט שמאחר ומדינת ישראל אסרה עליהם לדרוש את זה מהגרמנים, היא חייבת להשוות.

למה באמת שלא יידרשו מהגרמנים?

משום שמדינת ישראל קיבלה כסף במסגרת הסכם השילומים והיא משתמשת בו.

בכמה כסף מדובר?

בין 160 ל-300 מיליון שקל.

אני קראתי עכשיו שמדינת ישראל הולכת למכור את מניותיה ב"צים". שר האוצר הודיע בבג"ץ שבחלק מהכספים שקיבלו מהשילומים קנו גם את "צים". אני הייתי מבקש שאת הכסף הזה שמקבלים ממכירת "צים" להעביר לנכי רדיפות הנאצים.

אתה יכול לבקש מניות בחברת חשמל, למשל, או מניות ברכבת ישראל, כי כל התשתיות של מדינת ישראל נמכרות בצורה כזאת.

תראו, אני אזרח המדינה הזאת משנת 1948. ב-48 הגעתי לארץ מתוך מחנות העקורים בגרמניה. ב1.1.47 במקום להיות על אדמת צרפת או על אדמת איטליה, הייתי בגרמניה. חלק מהחברים שלי, שעברו את מסלול הרדיפות והייסורים, הגיעו למחנות באיטליה או בצרפת. הם קיבלו את הפיצויים. זה כמובן גם כסף, אבל זה לא רק זה. יש פה עניין של עשיית צדק. המספרים שאלי גולדשמידט אמר לא מסתמכים על שום דבר, לפי דעתי.

ישראל, חברי הכנסת שהגישו את הצעת החוק הם אלה שנקבו בסכום הזה.

מתוך הכרותי קצת את הדברים האלה, אני מעריך שאין ולא יכולים להיות יותר מ5000 איש לעניין הזה. אם אני עושה את החשבון, אז זה לא 160 אלף. מה צריך היה לקרות שאדם שעבר את מה שעבר יזכה בפיצוי הזה? האנשים האלה שבאותה עת היו ילדים לא הכירו את החוק שנחתם בין מדינת ישראל ובין ממשלת גרמניה. עד שהם התעוררו התברר שזה מאוחר. אני חושב שזהו עוול גדול מאוד, שצריך לתקן אותו.

ממשלת גרמניה היא זאת שיצרה את השואה והיא זאת שלקחה את המחוייבות לשלם.

זה משפט שאפשר היה לדלג עליו בכנסת ישראל. הבעיה היא גם שממשלת גרמניה שילמה כסף למדינת ישראל.

יש ויכוחים על מה היא שילמה. במסגרת אותו הסכם חולקה האוכלוסייה לשתי אוכלוסיות: קבוצה אחת שממשלת גרמניה תשלם לה, וקבוצה אחרת שממשלת ישראל לקחה על עצמה לשלם לה, וזאת עם המחוייבות של גרמניה. כך אנחנו צמודים לחוק הגרמני לאורך הרבה שנים. בשנת 1969 פג החוק הגרמני וגם פג החוק הישראלי. אי אפשר היה להגיש לא לגרמניה ולא לישראל. אותם ילדים שלא ראו את עצמם נכים ולא הבחינו שהם נכים, התבגרו ורק אז הנכות פרצה. אז פתחנו את החוק שלנו לתקופה נוספת. לא מדובר רק על ה- 1.1.47 אלא גם על 1953, שזה אותו דבר בדיוק. הקבוצה ביחד מונה למעלה מ-40 אלף איש. 15 אלף בקבוצה הראשונה ו25 אלף בקבוצה השנייה. זאת החלוקה בין ממשלת ישראל לממשלת גרמניה. מי שמחוייב לקבוצה הזאת זאת ממשלת גרמניה ואליה צריכים לפנות. המשמעות של החוק הזה, שבמקום שממשלת גרמניה תשלם אנחנו נשלם. היה כאן האדון זינגר מוועדת התביעות. החלטנו שאנחנו רוצים להפנות את הפנייה אל ממשלת גרמניה.

עשיתם את זה?

התחלנו לעשות את זה.

היתה התחייבות של שר האוצר לפנות לממשלת גרמניה. מתי עשיתם את זה?

אני מתחייב שנעבוד בצורה שוטפת על הפעילות הזאת כדי לחסוך כסף למדינת ישראל.

החוק היום מפנה לחוק הגרמני. בנוסח היום כתוב: "אדם ששהה במחנה עקורים בגרמניה ולקה בנכות מחמת מחלה או חבלה" אנחנו הצענו להוסיף את המילים: "ואשר אילולא הסתיימה תקופת ההתיישנות לפי החוק הקיים ובשנת 1953 היה זכאי בגלל נכותו לקיצבה מאם הרפובליקה הפדראלית של גרמניה". זאת אומרת, כאן מכירים באחריות של ממשלת גרמניה. אומנם מדינת ישראל משלמת, אבל יוכלו להמשיך לתבוע.

הבעיה העיקרית בחוק הזה, שאנחנו משחררים את ממשלת גרמניה מאיזו שהיא אחריות שהיתה מוסכמת בין שתי המדינות.

נניח שאתם לוקחים לכם את הזמן לפנות לממשלת גרמניה בזמן מוגדר, כאשר בתקופה הזאת אתם לא מקבלים תשובה חיובית ממשלת גרמניה, האם אז אתם יכולים להתחייב כאן שכל האנשים שעונים על הקריטריון הזה יקבלו את מה שמגיע להם? הנימוק שלכם הוא שאתם לא רוצים כמדינה לקחת אחריות על נושא שממשלת גרמניה צריכה לקחת אחריות עליו. דברו עם ממשלת גרמניה, קחו לכם את הזמן, אבל כבר עכשיו שיהיה ברור שאם ממשלת גרמניה לא נותנת תשובה בתוך פרק זמן מוגדר, החוק נכנס לתוקף והוא משלם גם לאלה שהיו זכאים או ליורשיהם. אתם מוכנים לדבר כזה?

צריך ללכת ולנצל את זה.

השאלה היא אם אתה מוכן לתת רשת ביטחון לניצולים.

עמדתי היא שצריך ללכת על הדבר הזה, אבל לתת זמן. הזמן הוא לא 3 חודשים.

הבנתי, אבל רשת ביטחון אתם מוכנים לתת?

ממילא יש להם רשת ביטחון.

אין להם רשת בטחון.

אם תריץ את זה מחר בכנסת אז יש להם.

אני באמת מאמינה שזה תהליך ששווה למצות אותו.

אתם לא נמצאים בקשר עם גרמניה, אתם לא מנהלים מו"מ עם גרמניה ואתם בשנים האחרונות לא הייתם בכלל חלק מכל הנושא של עבודות הכפייה. תפסיקו לקשקש במוח. זה יתן לכם יותר כבוד אם תתמכו בהצעת החוק. אני לא מוכן לדחות את זה אפילו יום אחד, משום שכל יום מישהו מת. אתם הולכים ומביאים בחורות צעירות שלא יודעות את כל ההסטוריה, מלהיטים אותן בשטויות, כאשר יושבים פה ניצולי שואה שמחר לא קיימים.

תן לנו את הזמן.

חיכינו 3 חודשים לשר האוצר.

אנחנו בהחלט יכולים לקחת על עצמינו לעשות את הבדיקה ולנסות לזרז את זה. אני לא יודעת מה היה לוח הזמנים עד עכשיו.

מה קורה אם בתום הבדיקה מסתבר שממשלת גרמניה לא משלמת את הכסף? זאת הרי השאלה.

אין שום סיכוי שהיא תשלם.

אני מאוד תומך ברעיון שעומד מאחורי החוק, כי אני חושב שנעשה פה עוול מאוד גדול. יש לזכור שאנחנו נמצאים כרגע באנרכיה מוחלטת מבחינת הצעות חוק שעולות למליאה. זה ממוטט את תקציב המדינה. כרגע ישנה הצפה מאוד גדולה של הצעות חוק, שהעלות הכספית הכוללת שלהן, בהנחה שהן מתקבלות, ממוטטת את תקציב המדינה. יש לנו גם איזו שהיא אחריות כללית בתוך החדר הזה. זה מצד אחד. מצד שני, יש פה עוול מאוד גדול. אם עד 1 באוקטובר, 1 בנובמבר אתם לא ממצים את העניין, אין לכם תשובה חיובית ממשלת גרמניה, אנחנו נוכל להעביר את החוק הזה והחוק הזה יהווה חלק מתקציב המדינה לשנה הבאה? זאת השאלה. אז אנחנו לפחות יודעים שאנחנו יוצרים פה איזה שהוא איזון.

אני מוכן לקבל את ההצעה, בתנאי שאם עד אז זה לא מסודר זה יהיה רטרואקטיבי מהיום.

זה מה שהצעתי.

אני על פי בקשתך ועל פי בקשתו של שר האוצר נמנעתי מלהעלות את הנושא הזה עד גמר 3 חודשים. אני ממלא מחוייבויות לשילטון. בא שר האוצר וביקש 3 חודשים ואני נתתי לו 3 חודשים. לא פניתי אליך. עברו ה-3 חודשים, היום להצבעה.

יעל, אני מבקש ממך שאת הצעתי, שאלתי תפני לרמת שר האוצר, כאשר אני רוצה תשובה במהלך החצי שעה הקרובה. אין לי ספק שכל חברי הוועדה תומכים בעניין הזה, כיוון שיש פה באמת עוול משווע. אני מקבל את זה שצריך למצות את העניין עם הגרמנים, אבל אני רוצה שהמיצוי הזה לא יהיה על חשבון הניצולים. הם צריכים בסוף השנה הזו להתחיל לקבל את הקיצבה שלהם. יקבלו מהגרמנים, 100%. לא יקבלו מהגרמנים, יקבלו מממשלת ישראל. אם את תבואי אלי ברמה של התחייבות, אני אנסה לשכנע את חברי לא להעלות את הצעת החוק הזאת למליאה. זאת דעתי. אני חושב שזה הפתרון הכי הוגן.

בכנסת בגרמניה יש חופש עד סוף ספטמבר. יש הצהרה של כל האירגונים היהודיים לא לבוא עם תביעות חדשות אחרי שקיבלו בשביל עבודות הכפייה. לאנשים שסבלו הכי הרבה מכל הנרדפים ושכמה וכמה פעמים עמדו בפני המוות עושים את הדבר הזה? אני חושב שלדחות את הדבר הזה זאת כוונה לא טובה. אני מציע לאנשים הצעירים מהאוצר לקרוא קצת את הדברים שנעשו בעניין הזה, כי אין יותר מה לדרוש.

האם הבנתי נכון שהניסוח המעודכן יבטיח תשלום מיידי ולא ימנע את היכולת לתבוע את גרמניה?

זה לא הנושא. אני מנסה להגיע להבנה עם האוצר שהנושא הזה יפתר בכל מצב במהלך שנת התקציב הנוכחית. יש לי בעיה עם העלאת הצעת החוק הזאת כעת, עם כל מה שקורה. גם לך מותר לשקול את השיקול הזה. אפשר אולי למצוא פתרון שיהיה פתרון שישביע את כולם. בואו ננסה למצוא אותו ביחד. אי אפשר, אז אי אפשר.

הצעת החוק הזאת היתה לפני ההצפה.

אני לא תומכת בפנייה לאוצר גם בגלל העובדה שאנחנו כבר מחכים 3 חודשים וגם בגלל שאין לזה הרבה סיכוי. לא יכול להיות שכנסת ישראל תקבל חוק סיוע למשפחות מרובות ילדים ולא תתן מענה לאוכלוסייה הזאת שלא נכללה בהסכם השילומים.

ענת, אנחנו כולנו תומכים בזה. הרי לא זאת הנקודה. אני יודע שבנו על חשבון הניצולים את "צים", את מסילות הברזל ואת תחנות הכוח.

אלי, אז אל תחכה לאוקטובר.

יעל, אני רוצה שתגרמי לזה שאברהם הירשזון או ענת מאור ידברו ישירות עם שר האוצר.





























2. הצעת חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)
(תיקון מס' 3) (תשלום הוצאות), התשנ"ח-1998.

מטרתה של הצעת החוק היא להבטיח את רכישת הדירה על ידי הקונה. בהרבה מקרים שהיה מדובר על כך שצריך לתת ערבות בנקאית, התברר לאחר מכן שהקבלן או המוכר היו מפילים את תשלום הערבות על הקונה, שבמקרים רבים אין לו את הכסף לרכישת הדירה והוא לוקח הלוואות, משכנתאות. בישיבה הקודמת אמרתי שמהות ההצעה זה להבטיח את רכישת הדירה, כך שהמוכר יהיה חייב לשלם את הערבות. התעוררו בעיות, וכתוצאה מזה נדחתה ההצבעה על החוק הזה. בעיה ראשונה היתה המע"מ, המסים שישולמו. אם המוכר משלם את הערבות, זה מתווסף למחיר הדירה ואז מחיר הדירה גבוה יותר, כלומר במקום 100 אלף יעלה 103 אלף דולר. אני בעצם רוצה לעשות טוב, לא רוצה לעשות רע לקונים. אמרו לי שבהצעת החוק אני עושה רע, כי מחיר הדירה הופך להיות גבוה יותר. בעיה שנייה היתה מצד התאחדות הקבלנים, שהתלוננה על כך שזה נופל עליה. הדבר השלישי שהיה זה פסיקה של בג"ץ. בג"ץ טען שכל הנושא נתון למשא ומתן. כדי להתגבר על שלושת הדברים האלה, ביקשתי מאנה שניידר ומהיועצת הכלכלית, גברת רוזנברג, שימצאו פתרון לעניין הזה. גברת רוזנברג שלחה פתרון לאנה שניידר. בחוק המכר דירות יהיה כתוב: "בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974, אחרי סעיף 3 יבוא: 3א כל תשלומי העמלות העמלות וההוצאות הכרוכות בהבטחת כספי הקונה לפי חוק זה, ישולמו על ידי המוכר כהוצאות בשביל הקונה".

אני מוכרחה לציין שבשלב ראשון חשבתי שגם הנוסח הזה לא פותר את הבעיה, כפי שהציג אותה חבר הכנסת גפני בדברי ההסבר שלו להצעת החוק המקורית, כי הבנתי שכוונתו שהכסף לא ייצא מהכיס של הקונה. הסתבר לי, לאחר שיחה עם חבר הכנסת גפני, שכוונתו שהכסף של הקונה יובטח, ולא חשוב לו אם בסופו של דבר הכסף אכן יוצא מכיסו של הקונה. פירושו של דבר, מצד אחד בעצם כל מה שהיינו צריכים לחשוב עליו זה להבטיח שהסכום הזה לא ייהפך לחלק ממחיר העיסקה כדי לא לייקר את עיסקת מכירת הדירה, ומצד שני, להבטיח שבאמת ההוצאות האלה ישולמו לבנק כדי להבטיח את כספי הקונה. אני מקווה שהנוסח שמוצע כאן עונה על הבעיה. אנחנו אומרים: "כל התשלומים והעמלות וההוצאות הכרוכות בהבטחת כספי הקונה ישולמו על ידי הקבלן, אבל הכסף הזה ישולם כהוצאה בשביל הקונה". זה בעצם מה שנקרא בלשון חוק מס ערך מוסף "הוצאה לטובת צד ג'". הוצאה לטובת צד ג' לא מכניס את הסכום הזה לתוך המחיר של העיסקה ואיננו מהווה חלק ממחיר העיסקה. זה לא פותר כאמור את הבעיה שהקונה בסופו של דבר יוציא את זה מכיסו, אבל אני מבינה שחבר הכנסת גפני מסכים לתוצאה הזאת.

עמדתינו הבסיסית היתה שזה פשוט מיותר, כי קבלן שלא מבצע את חוק מכר דירות עובר עבירת פלילית. הנושא של התשלום, כמו שנאמר, נדון בבית המשפט העליון לפני מספר שבועות, ובית המשפט העליון קבע שזה מו"מ כמו מו"מ על מחיר הדירה.

מה קורה בפועל?

אם לא היו מתקנים את הצעת החוק המקורית של חבר הכנסת גפני, היינו משלמים עוד 1000 דולר לממשלה על כל דירה. המדינה היתה מרוויחה מס מיותר ולא הוגן. ההצעה הזאת בסדר מבחינתנו. אם הפרשנות של ההצעה היא כמו שהגברת אומרת וזה מקובל פה על כולם, אפשר להעביר את ההצעה המתוקנת. בכך חוסכים את האלף דולר המיותרים שכל דירה היתה עולה.

ההערה שלנו היא לא למהות העניין. אפשר להחליט ככה, אפשר להחליט ככה, אבל החוק צריך להיות ברור. כל מי שפה צריך להבין על מה מדובר. הניסוח שמופיע פה הוא מאוד לא סופי, צריך לעבוד עליו. הקונה לא יבין על מי בעצם חלה חובה לשלם את הערבות.

זה ישאר פתוח.

אם משאירים פתוח, אז בשביל מה החוק?

בית המשפט העליון פסק לפני 3 שבועות שזה ישאר למו"מ. בדרך כלל יחלקו את זה חצי חצי.

אם באים לחוקק, אז צריך שיהיה ברור מה הפתרון שהחוק נותן לבעיה הספציפית. אנחנו מציעים, למען הבהירות לפחות, לחלק את הדבר לשניים: אם דבר ראשון רוצים לקבוע שהמוכר ישלם את הערבות, אז הדבר הזה חייב להקבע בסעיף בחוק, ודבר שני צריך לפתור את כל הבעיה של המיסוי. הניסוח לא עונה על הבעיה.

אנחנו קיבלנו את ההצעה רק אתמול אחר הצהריים. לא היה לנו מספיק זמן ללמוד ולהבין אותה. אם אני חוזרת לדברים של משרד המשפטים, אנחנו לא לגמרי הבנו את הדברים כמו שהם עולים כאן. בכל מקרה, אפשר לראות שהמחיר המשקלל את ההוצאות יהיה שווי הרכישה שעליו יוטל מס הרכישה. בצורה הזאת ברור שלא נפתר הנושא של מס רכישה. מכיוון שנכנסנו בשלב מאוד מאוחר לתמונה, אנחנו מציעים לשבת עם המציע, לשבת עם אנה ולנסות ללמוד מה ניסו לעשות כאן.

במצב הקיים היום, כשהקונה משלם את הערבות הבנקאית, חל התשלום הזה של מס הרכישה?

זה תשלום שהקבלן משלם לבנק.

התשלום הזה יתגלגל על מחיר הדירה.

זה מה שהחוק מציע. מה המצב הקיים היום? כשאני בא לקנות דירה אצל קבלן, הקבלן אומר לי: מחיר הדירה X, עבור ערבות בנקאית אתה משלם Y. את רוצה להגיד לי שעל הY הזה אני ישלם מס רכישה?

המחיר של הערבות לא נכלל במחיר.

היום משלמים על התשלום הזה מס ערך מוסף?

לא.

אז למה יש בעיה?

חברות גדולות מכניסות את הערבות לתוך מחיר המכירה ומשלמות על זה מע"מ. חברות קטנות, שהעניין הזה לא מעניין אותן מבחינה כלכלית, מסבירות לקונה שיעשה לבד את הערבות הבנקאית.

מה זאת אומרת יעשה לבד?

הוא ניגש לבנק ומשלם, או שהוא לא משלם. זה המצב היום. מה שקורה הוא שיש הרבה חברות שעושות את זה בחצי אחוז ומוכרות את זה באחוז, ואז הן מרוויחות איזה שהוא רווח צדדי. יכול להיות שהצעת החוק הזאת תפתור גם את הנושא הזה. ממילא, ברגע שההוצאה היא הוצאת קונה ולא הוצאת מוכר לא חל עליה מס רכישה.

לפי הניסוח הזה, אם מדובר בהוצאות שיקבע הקבלן יש לזה עלויות.

יש הגדרה בחוק מה לעשות.

מה שמתברר יותר ויותר מבחינת האוצר, זה שעדיף להיות חבר כנסת שמביא הצעות חוק פרטיות ומעביר אותן בכוח. הצעת החוק הזאת נדונה בכנסת ה-14. אני לקחתי רואת חשבון שעשתה את העבודה הזאת בהתנדבות, כדי לפתור את הבעיות, כדי לקדם את הצעת החוק. אני עשיתי את זה באחריות, במתינות. דיברתי עם התאחדות הקבלנים כדי לא לפגוע בהם. אני הגעתי להצעה אחראית, שניסחה אותה בסופו של דבר אנה שניידר. אני התייעצתי עם רואת חשבון רוזנברג והסתבר שאין בעיה עם מס רכישה, אין בעיה עם מע"מ. אני הולך פה על פסיקת בג"ץ. אני מבקש להביא את זה להצבעה.

אני מציע, אדוני היושב-ראש, לאשר את העיקרון שהציע חבר הכנסת גפני. הוא מציע שהתשלום עבור הערבות הבנקאית ישולם על ידי הקונה.

זה נתון למו"מ, כמו שבג"ץ קבע.

חבר הכנסת גפני רוצה שהתשלום עבור הערבות בנקאית לא יגרור אחריו תשלומי מס רכישה או כל מס אחר, נוסף על התשלום הזה. הוא רוצה שהתשלום הזה ישאר במו"מ בין החברה ובין הקונה.

הדבר החשוב הוא שיבצע אותו המוכר.

אם העקרונות האלה מקובלים, אני מציע לאשר את העקרונות ולהסמיך את אנה שניידר לנסח את זה ביחד עם נציבות מס הכנסה ועם רואת חשבון רוזנברג.

אני מקבל לחלוטין את מה שהוא אמר, אבל מה שהוא אמר כבר נעשה.

אם יהיה צורך בfine tuning, נעשה אותו.

מי בעד להעביר את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, בכפוף לניסוחים שאנה תרכז ביחד עם נציבות מס הכנסה ומשרד המשפטים?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – 0
אושר

















3. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי ממס לתושבי באר-
שבע והנגב).

הצעת החוק מדברת על כך שזה יהיה למשך 3 שנים. כל מי שמדבר על חוקים פופוליסטים ועל כספים מקופת המדינה, אז פה אני לא רואה אגורה אחת שיוצאת מקופת המדינה. אני רואה בזה חוק שבא לעזור לאיזור שהתנאים האובייקטיבים בו יותר קשים מאיזורים אחרים. החוק נוסח בצורה שיוויונית לחלוטין. הוא מדבר על באר-שבע, הוא מדבר על ערי הפיתוח, הוא מדבר על המועצות האיזוריות והוא מדבר על היישובים הבדואים, שעד היום אף אחד לא שם לב בכלל שהם לא נכללו בשום הטבה שהיא, למרות המיקום הגאוגרפי הברור שלהם. מטרת החוק לתת דחיפה לאיזור הזה, על מנת לאזן קצת את המצב בינו לבין מי שגר במרכז הארץ, שהרבה יותר קל לו לייצר הכנסות. יש כאן גם מטרה להשאיר כוחות חזקים בנגב, למרות שהפיתוי הוא ללכת לאיזור המרכז.

שמענו, כשהיינו בדימונה, שדימונה היא אלופת העולם בלייצא סטודנטים. גומרים ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון ונודדים הלאה. מה עשינו בזה? לא עשינו בזה שום דבר לחיזוק הנגב. להיפך, זה תמריץ שלילי. ככל שרמת ההשכלה עולה, לאנשים יש תמריץ יותר חזק לעזוב. אני רוצה לראות שיבואו חבר'ה צעירים ויקימו סטרט-אפ או יזמו משהו בתחום ההיי-טק בנתיבות. אני רוצה שהם ידעו שכשהם עושים את זה וזה מצליח, עדיף להם מבחינה כלכלית שזה יישאר בנתיבות כי כך הם ירוויחו יותר כסף. אני לא צריך לספר לכם מה המשמעות. החוק הזה הוא אחת הדרכים הבודדות בה אתה מתמרץ את הפעילות של האנשים, כלומר אתה נותן לכישורים של האנשים לבוא לידי ביטוי. אני לא מאמין בממשלות כמסייעות לפיתוח איזורי. לצערי, ראינו את דוח מבקר המדינה האחרון שמתח ביקורת על כל הממשלות. אין כאן עניין של ימין או שמאל. ממשלה לא מסוגלת, בגלל הרבה סיבות כנראה, להרים איזור כמו הנגב.

אתה מדייק שאתה אומר כל ממשלות ישראל, אבל מבקר המדינה דיבר על שנים 1997,1998. הוא אמר שתושבי יהודה ושומרון הועדפו על ידי כל ממשלות ישראל, במיוחד בשנת 1997, 1998.

מה שמוצע זה 10% מההכנסה החייבת, או 25% מההכנסה שהופקה לאותו איזור, כדי להמריץ לייצר את העסקים באותו איזור. אמר לי ויצמן שירי את עמדתו. אני גם אמרתי מעל דוכן הכנסת שאני מוכן לקחת בחשבון יצירת איזה שהוא דירוג – אולי להעלות קצת את התמריץ של האיזורים האחרים מול באר-שבע, זאת אומרת שהם יהיו 10% פלוס ובאר שבע תהיה 10% מינוס.

ככל שאתה יורד דרומה ואתה מתרחק מאיזור המרכז, אתה צריך לתת יותר. אני גר בעומר ועומר לא צריכה לקבל, אבל לא יכול להיות מצב שמי שגר בדימונה או במצפה רמון יעבור לבאר-שבע בגלל הטבת המס. אני חושב שזאת צריכה להיות הצעה מדורגת.

אני מקבל את העיקרון של הדירוג לפי המיקום הגאוגרפי. כל זה אפשר לעשות לקראת קריאה שנייה ושלישית. גם ויצמן שירי וגם אני חושבים שבאר-שבע שונה מתל-אביב וצריך לתת לה את ההטבות המתאימות. לדעתי, העלות לטווח של 3 שנים היא 0, כי אם ייצרו כתוצאה מהחוק הזה הרבה יותר פעילויות עיסקיות המדינה רק תרוויח.

אני חושב שהצעת החוק של חבר הכנסת כץ היא הצעה טובה מאוד. אני חושב שלא רק שהיא ראויה, היא יותר מזה. צריך גם ברגעים מסויימים לא להפעיל רק את העניין האידיאולוגי פוליטי, אלא גם את העניין הרגשי, האמיתי, בעיקר היושר האישי שלך לגבי איזורים מסויימים. עכשיו התחזקה הדיעה, בעקבות דוח מבקר המדינה, על המצב של הנגב. אני מעלה את העניין של הנגב מהיום הראשון שלי בכנסת. הנגב הופקר. תושבי הנגב במשך שנים הוזנחו על ידי כל ממשלות ישראל. בין ההבטחות של ערב הבחירות לבין הקיום בפועל של ההבטחות האלה הפער גדול. להשכלה הכללית, אם ממוצע האבטלה עומד על 9%, פרופורציונאלית בנגב הוא פחות או יותר כפול. מספר המובטלים בנגב בממוצע הארצי הוא מעל ל-20%. כתוצאה מהדבר הזה, אתם שומעים על תאונה כזאת או אחרת שקורת. אלה דברים של מצב כלכלי, חינוכי. בכל הדברים האלה מדובר בהשקעות. לסלול את כביש באר-שבע דימונה לוקח 5 שנים. אני לא מאמין שאת מחלף כפר שמריהו היה לוקח 5 שנים, כאשר הוא גם עלה יותר מאשר כל כביש באר-שבע דימונה.

אם היינו עושים חשבון כמה תושבים עזבו את דימונה עד היום, היינו מגיעים ל-60,70 אלף תושבים בלי שום בעיה. אני שם את 10 האצבעות על הצעת החוק. אני יודע שתבואו ותגידו שזה יעלה כסף, אבל כל דבר עולה כסף. השאלה היא מה סדר העדיפות של מדינת ישראל. בסופו של דבר זה יגרום לכך שפחות ישלמו דמי אבטלה. היום משלמים בנגב אבטלה ל125 אלף תושבים, כאשר יש סך הכל 180 אלף מובטלים במדינת ישראל.התושבים של הנגב הם 7% מכלל תושבי מדינת ישראל, אבל באבטלה האחוז שלהם הוא מעל ל15%. זה הנזק האמיתי.

מתוך 15 אלף סטודנטים שלומדים באוניברסיסטת בן-גוריון, 4200 סטודנטים עוזבים כל שנה את הנגב. אם זאת הבשורה, חבל על הזמן. אנחנו רואים את זה בהתנהגות של הממסד. גם כל הגופים הממשלתיים נמצאים באיזור המרכז, נמצאים בירושלים. זה סוחב את האוכלוסייה למטה. אם לא יהיה איזה שהוא בונוס שיצור מצב שלאנשים יהיה כדאי לגור בנגב, אז הם לא יבואו. כל מי שגר היום בבאר-שבע וקצת מתחזק, נזרק מיד לפריפריה – לעומר, מיתר ולהבים, כי רמת החינוך בישובים האלה יותר גבוהה. אם אותו אדם ידע שכשהוא גר בדימונה הוא מקבל את מה שמגיע לו בהחזר המס, אין לי צל של ספק שזה יצור מצב של אחיזה קבועה במקום. אני מקבל את ההצעה ואני אצביע בעדה, תוך כדי זה שישראל מקבל את ההערה שחייבים לעשות את זה מדורג.

מה קורה עם ועדת טל? מה הגורל של איזור באר-שבע?

המלצות ועדת טל בנושא הטבות מס ליישובים אמורות להיות מקודמות במסגרת הרפורמה של ועדת בן-בסט. נראה לי שיוזמי ההצעה שרצו לברך, נמצאו ההיפך מכך.

מתי עולה הנושא של מפת הטבות מס הכנסה במליאת הכנסת כהצעת חוק? הרי כל הטבות מס הכנסה פוקעות ב-31 בדצמבר שנת 2000. מה קורה ב-1 בינואר 2001?

אני חוזר ואומר שהמלצות ועדת טל אמורות להיות מובאות לכנסת במסגרת המלצות ועדת בן-בסט.

זאת אומרת שאם מועלית הרפורמה לכנסת, אז בשבוע הבא נקבל את המלצות ועדת טל לקריאה ראשונה? אתה בטוח במה שאתה אומר? זה לא מופיע בתזכיר.

זה יהיה במסגרת התקנות.

מה ועדת טל אומרת לגבי הנגב?

מה ועדת טל מציעה גבי איזור באר-שבע והדרום?

ועדת טל מציעה קריטריונים כלל ארציים, וזה לאור דיונים בוועדת הכספים ובית המשפט, שאמרו שחייבים לקבוע קריטריונים כלל ארציים ולא קריטריונים מקומיים כאלה או אחרים. היא באה וקובעת שני קריטריונים: האחד, קירבה לגבול הבינלאומי, והקריטריון השני זה מרחק מעל 15 קילומטר מיישוב המונה מעל 30 אלף תושבים. זה מתוך הנחה שחייבים לסייע ליישובים מרוחקים. ירוחם, דימונה, מצפה רמון, שדרות, נתיבות מקבלות גם היום וגם לפי ועדת טל.

כמה?

הצעת החוק הזאת הועתקה מההטבות של מצפה רמון. ירוחם מקבלת 10%, דימונה, אופקים ונתיבות מקבלות 5%, כאשר עכשיו, לאחרונה, הכנסנו עוד מספר ישובים. אני רוצה להזכיר לחברי ועדת הכספים שעלות ההצעה הזאת היא 650 מיליון שקל לקופת המדינה.

האם לא תהיה פעילות כלכלית כתוצאה מזה?

זה מראה עד כמה המצב של הנגב קשה. כשאתה מדבר על ה5%, 10% שזה יהיה 600, זה מראה כמה כל הנגב משלם. הוא משלם 6 מיליארד שקלים. 550 אלף תושבים משלמים 6 מיליארד שקלים, כאשר בתוך הסיפור הזה מפעלי ים המלח, הצבא, המשטרה. פקיד שומה אחד גובה 30 מיליארד שקל.

אותו פקיד שומה שגובה, גם גובה כסף בגין הפעילות הכלכלית שנעשית במפעלים בדרום. לקחת את פקיד שומה בתל-אביב ולהגיד כאילו הוא גובה מתל-אביב, זה פשוט לא נכון.

דוח טל קבע עקרונות. האם בעקבות העקרונות האלה יש לכם מפה?

בוודאי שיש לנו מפה. מדובר על כל היישובים שמרוחקים מעל 15 קילומטר מבאר-שבע. זה מוציא את עומר, את להבים ואת מיתר, ומשאיר את רוב רובם של היישובים שמנויים בהצעת החוק. הצעת החוק במתכונתה הנוכחית תפגע בנגב הרחוק, כי כמו שנאמר פה, שום אדם לא ילך לגור בירוחם..

צריך לבנות את הצעת החוק הזאת, היא לא בשלה.

זה לקראת קריאה שנייה ושלישית.

למעשה יש פה גם פגיעה בגליל, כי יש פה מושבים שנמצאים במרחק של שעה נסיעה מתל-אביב, כאשר גוש שגב..

כשהלכתי והצבעתי בעד להעביר 1.6 מיליארד שקלים ליישובי קו העימות, שאלתי למה לא נותנים למי שגר 20 קילומטר מרמת חובב.

חבר הכנסת כץ, לקחתם את החוק הקיים לגבי מצפה רמון. מצפה רמון הוא יישוב מבודד, שניתן היה לתחם אותו ולבדוק מה ההכנסה המופקת בו. לבוא ולהגדיר את זה עכשיו לגבי באר שבע ולגבי כל אחד מהיישובים האלה, זה לא ישים. זה יהיה פתח לפיקציות. זה לא ניתן ליישום.

אני חושב שזאת תהיה שגיאה לא לענות לשאלה של יושב-ראש ועדת הכספים מתי דוח טל יבוא לכאן. הדחייה הזאת היא דחייה שתגרור הצעות חוק שבסופו של דבר לא יתנו מענה לא למה שאתם מציעים וגם לא למה שאנחנו מציעים. אני חושב שאת הפרק הזה בנושא דוח ועדת טל צריך לסיים אחת ולתמיד, כדי שלא יהיו חדשות לבקרים הצעות חוק חדשות.

אני חושב שאם כבר עושים חוק לנגב, הוא צריך להיות חוק יותר כולל. אחד הדברים החשובים שצריך לזכור זה שבחוק מהסוג הזה בדרך כלל מי שנהנה זה האוכלוסייה החזקה ולא האוכלוסייה החלשה. זה דבר שצריך לקחת אותו פעם אחת בחשבון, כדי שנעזור למי שבאמת אנחנו מתכוונים לעזור, ולא נעזור למי שמרוויח 40 אלף שקל, 30 אלף שקל.

הנקודה השנייה היא רמת השירותים שאזרח בנגב זכאי ורשאי להם. מה שחשוב באמת זה להשאיר את מערכת החינוך, כדי שמי שגדל בנגב יקבל יותר. אם אפשר היה להכניס פה משאבים שיטיבו עם החינוך מגיל 0 ועד אחרי האוניברסיטה, זה הרבה יותר חשוב מאשר לתת למישהו 100 שקל במשכורת.

הנקודה השלישית היא הנקודה של הכנסה מנכס. אין לי מה לעשות נגד בן אדם שכיר שרוצה לעבוד בתל-אביב, אבל לגבי עסקים, המטרה לעודד אותם בנגב.

אני מאוד מבקש ממר דוקלר או מכל אחד שיכול לעזור שלא נהיה ב-31 לדצמבר בלי דבר חדש. אני מציע שתתקדמו מהר בעניין הזה. אני לא בטוח שאחרי שיהיו המלצות ועדת טל, לא יהיה צורך להגיש הצעות חוק. אולי ההמלצות של ועדת טל יעשו איזה שהוא סדר וצדק בעניין, אבל זה עוד לא אומר שלא יהיו עוד הצעות חוק מהסוג הזה. אני פונה ליוזם ואומר לו, שאני לא רואה כל סיבה ששער הנגב, אשכול ושדרות לא ייכנסו לתוך מסגרת ההצעה.

הערבה לא נמצאת בפנים.

הגבול הדרומי של מדינת ישראל הסתיים תמיד בקריית-מלאכי, הוא לא הגיע לאיזור הדרום. בשביל לחזק את איזור הדרום לא צריך לתת הטבות כאלה או אחרות, אלא להביא תושבים לאיזור הדרום. הבאת חצי מיליון תושבים לאיזור הדרום יכול לגרום לפיתוח איזור הדרום.

הצעת החוק הזאת היא ראויה, כמובן בכפוף לתוספות של איזורים שהוזכרו כאן – שער הנגב, אשכול, ערבה, ערבה דרומית, ערבה תיכונה, תמר. אני בכל זאת רוצה להיות אדם אחראי. אנחנו עברנו השנה תהליך מאוד טראומתי בנושא הטבות מס, שהשורה התחתונה שלו היתה שהרבה גופים נשארו מאוד פגועים מהחלטות שקיבלנו בכנסת. למשל, היו שלושה מושבים בדרום שהוכנסו פנימה, והרבה מושבים שנמצאים באותן מועצות איזוריות שלא הוכנסו. הם לא מפסיקים לכתוב לנו מכתבים. אותו הדבר בצפון הארץ. אנחנו אישרנו את בקיעין הערבית, כאשר מול זה יש לנו בעיה עם שיח דאנון שנמצא באותו קו רוחב. מצד אחד, כשאתה הולך על הנושאים הללו יוצאים המון פגמים, אבל מצד שני, מוכרחים אחת ולתמיד לעשות סדר בכל העניין הזה. יש את דוח ועדת טל, שבעיני זה כרגע משהו מאוד מסתורי. אני לא יודע מה זה המלצות ועדת טל. גם אם אנחנו מצביעים היום, זה לא עולה לקריאה ראשונה לפני הפגרה בגלל לוח הזמנים. אני מציע לא להצביע היום. אני מציע קודם כל לראות את מה שיש בדוח טל, לבנות את מערכת הדירוג בצורה מסודרת. אין פה מישהו שהוא בעד ומישהו שהוא נגד. כולנו בעד אותו הדבר. כולנו בעד לתת לגליל וכולנו בעד לתת לנגב. אני חושב שאין פה מחלוקת.

זה החוק היחידי שאני מביא כאן לוועדה. אני המתנתי חודשיים.

אפשר לחכות גם 6 חודשים לפי התקנון.

אני לא באתי וניצלתי את חברותי בוועדה כדי כל יום להגיד לך: "אלי, מה קורה עם ההצעה". אגב, ההצעה הזאת עברה ברוב עצום בכנסת. אתה העלית כמה פעמים את הנימוק של רצון הכנסת. זאת הצעה שעברה בהצבעה, זאת לא הצעה תאורטית. אני חושב שאין חבר ועדה אחד שמתנגד.

אני מציע לא להצביע היום.

אני חושב שלהעביר את זה לקריאה ראשונה כבסיס סביר..

זה יעלה באוקטובר, או בנובמבר לקריאה ראשונה.

אני מציע לאשר את זה לקראת קריאה ראשונה.

אני חושב שאפשר להצביע, אבל לקבוע התנייה שזה לא יעלה לקריאה שנייה ושלישית לפני שנשב ונסכם את הקטע של הדירוג.

אני מציע גם להקים צוות בעניין.

בכל החוקים מהסוג הזה תמיד יש תקרה לזיכוי או להנחה. התקרה שאתה הצבעת עליה פה: "סכום הזיכוי לא יעלה על המס שהוא חייב בו לפי שיעור המס הגבוה ביותר החל עליו". פה זה יכול להיות סכום מאוד קטן, מפני שנגיד שהוא מגיע למדרגת המס של 45% רק על 1000 שקל שלו, אז יותר טוב לקבוע תקרה כמו שקיימת בגופים אחרים.

אני מוכן להקמת צוות שילווה את זה ביחד איתי להכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית.






















4. הצעת חוק פיתוח היישובים הערבים בנגב.

לכולכם יצא לסייר ביישובים הבדואים בנגב. המצב הוא קשה מכל הבחינות. לפי דעתי, צריך להתחיל עם החינוך כדי להתמודד עם האבטלה ועם העוני. היום יש נשירה מבתי הספר בשיעור של 60%, כאשר שיעור ההצלחה בבחינות הבגרות איננו עובר את ה-10%. יש בעיה אמיתית עם מורים לא מוסמכים, כי מורים מוסמכים מהצפון לא מוכנים לעבור לדרום כאשר הם מקבלים את אותו השכר בצפון. כל הרשויות המקומיות בנגב, כל עיירות הפיתוח בנגב, אם זה נתיבות, אם זה אופקים, אם זה דימונה, אם זה שדרות, כולם מוכרים כאיזור עדיפות לאומית גם בתעסוקה, גם בשיקום, גם בתעשייה. אני הצעתי כאן שהיישובים הבדואים – רהט, חורה, לקייה, כספייה, ערוער,שגב שלום ותל-שבע יזכו להכרת כאיזור עדיפות לאומית א' לצורכי חינוך ורווחה. רווחה, כי יש אבטלה, יש עוני, יש משפחות נזקקות. יש צורך בעובדים סוציאלים שיסייעו לחברה. אנחנו רואים את שיעור הסטייה החברתית, העבריינות שהולכת וגדלה. לדעתי, זה חלק מהתמורות שעוברות על החברה הבדואית.

טלב, האם יש היום יישובים בדואים בנגב שנמצאים באיזור עדיפות לאומית?

אף יישוב בדואי איננו נמצא באיזור עדיפות לאומית א' לצורכי חינוך ורווחה, למרות שהיישובים הבדואים הם בתחתית הסולם. אם היום מסתכלים על הרשימה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי היישובים שסובלים מאבטלה ומעוני, מי שפותח את הרשימה זה היישובים הבדואים. תל-שבע נמצאת בטיפול נקודתי השנה.

אתם שיושבים פה צריכים לשרת את האינטרס הלאומי של כל תושבי המדינה. אסור שיהיה הבדל בין היהודי ובין הערבי. המגזר הבדואי היום הוא מתחת לקו העוני. ראשי ממשלות, נשיאי מדינה ביקרו אצלינו, כולם מכירים את התופעה שישנה היום במגזר. הייתי מבקש מכם לתת לאוכלוסייה הבדואית, על-מנת שתרגיש שווה למגזר היהודי. זאת הבקשה היחידה שלנו. צריך לקחת בחשבון שאנחנו מסתכלים לעידן של שלום. אני מאמין שהשלום והשיוויון צריכים להתחיל מהבית.

אני חושב שהוועדה המכובדת הזאת תטיב עם האוכלוסייה הבדואית במידה והיא תאשר את החוק הזה. כולכם יודעים שהאוכלוסייה הבדואית היא במצב קשה לא בגלל ממשלה זו או ממשלה אחרת. אם אנחנו לוקחים את הנושא של החינוך ברהט, שזאת עיר ואם במדינת ישראל, אז לא תפתח שנת לימודים בגלל מחסור בכיתות לימוד.

כמה מובטלים יש ברהט?

לפי הנתונים של הלשכה מדובר על 13.2%. לפי בדיקה שעשינו, כוח העבודה שזמין הוא 63%. גם בנושא של טיפול נקודתי אנחנו מטופלים לפי מצבי רוח. אנחנו רוצים שהעסק הזה יעוגן מבחינה חוקית.

המצב של האוכלוסייה הבדואית בנגב הוא מצב קשה. הגיע הזמן, אחרי קיפוח ואפליה לאורך 50 שנה, שהם ייכללו ברשימת היישובים שמקבלים תנאים של איזור עדיפות א'. אם אנחנו מסתכלים על הנתונים שיש ברהט, אז באבטלה אנחנו מספר 1, במספר הילדים מתחת לקו העוני אנחנו מספר 1 ובנשירה מבתי הספר אנחנו מספר 1. 9% מהתלמידים מסיימים עם תעודת בגרות. 27% מהמורים אינם מוסמכים. אם מדברים על עדיפות ועל יתרון, יש לנו מורים מוכשרים בגליל ובמשולש שלא יכולים למשוך אותם לנגב בגלל שאין את ההטבות האלה. אם יתקבל החוק הזה, אנחנו נוכל למשוך כוחות הוראה משובחים מהגליל והמשולש כדי להעלות את הרמה ולהעלות את ההישגים. מה שצריך לעמוד על הפרק זה העניין של הערבים הבדואים בנגב והבעיה שלהם. זה לא רק במסגרת החוק של עדיפות לאומית א', אלא במסגרת התנאים לשיפור המצב.

שני הנושאים האחרונים שהועלו כאן הם נושאים משלימים שמהווים רק חלק מתוכניות שאנחנו אמורים לגבש כדי לממש בתקציב 2001. המטרה לעשות מערכת צעדים משולבים ומאוזנים במגמה להגיע למשהו שהוא לא שווה לכולם, לא אחיד לכולם. כשמדברים על הטבות במס לרהט, אז נדמה לי שאם יהיו לה הטבות או לא יהיו לה הטבות המצב בשטח לא יטיב עם התושבים.

מה זה מפריע? זה ימשוך כוחות חזקים לגור שם.

מי יבוא לגור ברהט? יבואו מהמשולש והגליל לרהט?

כן. יבואו מורים ללמד שם.

בשנתיים וחצי האחרונות היה קשה להוציא תקציבים. אנחנו, כידוע לך, צריכים לכבד את הנוהלים ואת ההחלטות שקיימות. אם המינהלת הבדואית מקבלת דרך משרד התשתיות הוראות מסויימות ואין מי שיעמוד בראשה ויבצע את התקציבים..

אני לא מבין, אדוני היושב-ראש, מה זה קשור למינהלת הבדואית. אם המינהלת הבדואית לא מתפקדת, אז זאת בעיה שצריך לטפל בה.

יצאנו לתוכנית של מעקב ובקרה על-מנת לבצע את מירב התקציבים שמוקצים לזה והועברו בשנה קודמת לכל מיני נושאים. חלקם יאפשרו אולי משיכת אוכלוסיות חזקות גם לרהט. כאמור, זה בתחילת הדרך. לעומת זה, ללא בקשה וללא תביעה אלא מתוך בחירה שלנו, כללנו את תל-שבע כעיירה שנכללת בתוך הטיפול הנקודתי.

מה יקרה החל מ-1 בינואר?

תל-שבע מבחינתינו הוא היישוב..

זה היישוב הכי קטן שהכניסו לטיפול הנקודתי. אם רוצים היו מכניסים את רהט עם ה-40 אלף תושבים. זה לא פתרון. צריך לכלול את כל היישובים הבדואים.

כפי שחבר הכנסת טלב אלסאנע יודע היטב, הוא גם קיבל את ההסבר הזה ממני, הטיפול הנקודתי בשנת 2001 מהווה מודל לעבודה נכונה, לאור כישלון של תוכניות רבות ממשלתיות ואחרות לטיפוח כל מיני אוכלוסיות. גם לגבי החוק הזה אני מציע שהפעילות העיקרית תבוצע מתוך כוונה, לא מתוך זה שמישהו לחץ אותנו. משרד ראש הממשלה לקח על עצמו להכין תוכניות לגבי המגזר הבדואי בדרום, שאנחנו מריצים עכשיו במגזר הבדואי בצפון. התוכניות הללו מתחילות תמיד בתכנון מתארים ביישובים, גיבוש קונספציה על פריסת היישובים, פתרון לבעיית קרקעות. אני מעריך שהסכומים שבהם דנו לגבי הבדואים בצפון, יהיו רלוונטים, מבחינת גודל האוכלוסייה, גם לגבי הבדואים בדרום. אני מבקש שתתנו לנו את חופש הפעולה לגבש תוכניות שקולות, מסודרות, שלא מכסות קטע זה או אחר.

למה הבעיות האלה מופיעות כאשר הסיווג הוא לפי דת ומוצא? מדוע לא להשתמש במה שעושה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שזה מבחנים סוציו-אקונומיים לפי אשכולות?

כי העוני והאבטלה בנגב נמדד לפי מוצא.

החוק שלי הוא לפי גאוגרפיה, לא לפי מוצא.

אני הייתי לוקח את ההערה האחרונה של סמדר כמפתח, אבל יש גבול גם לצביעות של חברי הכנסת שהם מהנהנים ואומרים כן כן כן, וכשאנחנו מביאים הצעת חוק לקבוע איזורי עדיפות על פי מפתח סוציו-אקונומי, אז כולם מצביעים נגד. אחד הקריטריונים לקביעת איזורי עדיפות א' צריך להיות המרכיב הסוציו-אקונומי. כל עוד יש עמדה מסורתית של מפלגות השילטון לבטל את הנושא של המרכיב הסוציו-אקונומי, אני חושב שזכותה וחובתה של הכנסת לחוקק חוקים שיש להם כן אופי סקטוריאלי, שיתקנו עיוותים מתמשכים מזה 50 שנה ויותר. אני חושב שהדבר המתבקש הוא לאשר את הצעת החוק הזאת.

אם אתה מחליט לא להצביע על העניין הזה, אני רוצה לקבל נימוק ייחודי למה לא. ששר האוצר יבוא ויסביר מדוע הוא לא רוצה לעזור לנגב. שיגיד את הדברים על השולחן, לא במסגרת נאומים כלליים. אני רוצה תשובה עניינית, לגופו של עניין.

יש לנו פה 3 הצעות, שכל אחת מהן צודקת. יש את הצעת החוק של אברהם הירשזון ושל ענת מאור בנושא התגמולים לנכי רדיפות הנאצים, הצעת החוק של ישראל כץ לגבי הטבות במס לתושבי באר-שבע והדרום והצעת החוק של טלב אלסאנע וחברים נוספים לגבי נושא של איזורי עדיפות לאומית למספר ישובים בדואים בנגב.

לגבי הנושא של נכי רדיפות הנאצים, לדעתי, אין הצעת חוק יותר צודקת מהצעת החוק הזאת. אני חושב שנעשה פה עוול שצריך להיות מתוקן. לדעתי, יש מקום לאפשר לממשלה לנסות ולהדבר עם הממשלה הגרמנית בתוך חודשיים, שלושה. אם ההידברות הזאת לא תצלח, ממשלת ישראל צריכה לעמוד ולשלם את הסכום הזה לניצולים שנמצאים בארץ. אם ממשלת ישראל לא תעשה את זה בעצמה, אני מתכוון, ככל שיהיה ביכולתי, להביא את הצעת החוק הזאת להצבעה.

לגבי הנושא של הטבות המס לתושבי הנגב. עומד בפנינו תהליך של הבאת הצעת חוק ממשלתית, או תקנות מהממשלה בנושא הטבות מס בכל רחבי הארץ, לרבות הנגב. אני רוצה שאנחנו נלמד את הנושא הזה מול הצעות הממשלה. אני חושב שבחיפזון בעניין הזה אנחנו יכולים גם לפגוע, לא רק להיטיב. צריך לראות את התמונה הכוללת, כאשר המגמה הבסיסית היא להביא לכך שלקראת שנת הכספים 2001 תהיינה הטבות מס משמעותיות לאיזורי הנגב השונים.

לגבי הנושא השלישי שהביא אותו חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני חושב שגם זו הצעה מאוד ראויה. אני מצפה ממשלת ישראל שתביא בפנינו את המפה של העדיפויות הלאומיות בתחום חוק עידוד השקעות הון ובתחומים האחרים. זה חייב לבוא לאישורה של ועדת הכספים. אנחנו במהלך השבועות הקרובים, או החודשים הקרובים, נעשה את כל כדי שהזכויות של יישובי הבדואים יישמרו. מבחינתי, אפשר גם לנהל את הדיון כך שהצעת החוק של טלב אלסאנע תידון במקביל ותובא במאוחד לכנסת.

קיבלתי החלטה לא קלה לא להצביע על הצעות החוק האלה היום. אני לא אוהב את התהליך הזה. אני לא אחד שקובר הצעות חוק, אבל הסך של הצעות החוק הכולל, כשעשיתי את החשבון בצורה מאוד גסה, הוא מיליארד וחצי שקל לפחות.

האם דעתך האישית שקולה כנגד דעת כל הכנסת?

אתה יכול לפנות לבג"ץ, ולבקש מבג"ץ שיורה עלי להצביע.

אני לא פונה לבג"ץ. יש לי כלים פרלמנטרים אחרים.

בקשה, תנצל את כל הכלים שעומדים לרשותך. בלי שום קשר לכל מה שאמרתי עד עכשיו, אני חושב שיש לוועדת הכספים איזו שהיא רמה של אחריות. אני רוצה להזכיר לכם שכרגע עומדת להעלות במליאת הכנסת הצעת חוק לקריאה שנייה ושלישית, שעלותה לפחות חצי מיליון שקל. אנחנו נמצאים במצב שמיליארדים הולכים לעבור במליאת הכנסת, כאשר תקציב המדינה לפנינו. אני חושב, כיושב-ראש ועדת הכספים, שמוטלת עלי טיפה אחריות בנושא הזה. אי אפשר להוביל את הצעות החוק האלה למליאה מבלי שיהיה איזה שהוא סדר עדיפויות פנימי, כי המשמעות של הצעות החוק הללו, אם הן תתקבלנה במליאה, זה שמחר בבוקר אין כסף לא לחינוך, לא לבריאות ולא לרווחה, ואני את האחריות הזאת על הגב שלי לא לוקח. אם אתם רוצים, תפנו לכל הגורמים שיש במדינת ישראל שיכולים להורות לי להצביע. אני החלטתי שאני לא מצביע על אף אחד משלושת החוקים הללו.

אני חושב שיש הבדל בין הצעת החוק שלי להצעות החוק האחרות, משום שפה הגרף הולך ויורד. אני קורא לך להפריד את הצעת החוק הזאת מההצעות האחרות.

החוק הזה היה אמור להיות נדון לפני חודשיים, שלושה. יש פה א-סמטריה בין העובדה שאתה כיו"ר ועדת כספים נאמן לאחריות של התקציב ולא מעלה את הצעת החוק להצבעה, ובין חוק משפחות מרובות ילדים, שהוא בעלות גדולה מאוד ונידון בוועדה אחרת שכן מגיע למליאה. כתושבת הדרום, אי אפשר להגיד שהחוקים שלכם, טלב וישראל, לא צודקים, אבל לגבי החוק של ניצולי השואה איך אנחנו יכולים להסתכל להם בעיניים? אם תהיה הקדמת בחירות, אני פונה אליך, אדוני היושב-ראש, לפנות לוועדת הכנסת שאת החוק על נכי הנאצים יעבירו בכנסת הזאת, שבשום אופן לא נצטרך להחיל החלת רציפות. גם אם האוצר יתנגד באוקטובר, אני מבקשת תמיכה בוועדה בהצעת החוק.

אלי, עם כל הכבוד, אני חושב שאתה מערב פה בין שני דברים. אחד, זה סמכותך כיושב-ראש ועדה לעשות דברים או לא לעשות דברים, והדבר השני, שהוא הראשון, זה תוכן החוקים. הרי דנו על התוכן. אנשים חתמו. הכנסת הצביעה ברוב עצום. הלך הרוח בוועדה, כפי שעלה לביטוי בדיון, עם כל טיעוני הנגד של האוצר, היה בעד. חברי הכנסת רשאים לשמוע, רשאים לגבש דיעה ולרצות להצביע. כאשר אתה בא ואומר שאתה לא מצביע, אתה חייב להתרכז רק בנושא הפעלת סמכותך, בלי קשר לגופו של עניין, משום שברגע שאתה לוקח על עצמך להיות השופט המנווט של מדינת ישראל, פותר מצבים פוליטיים, יוצר איזון בין ממשלה לכנסת, אתה לא ממלא את תפקידך. לפעמים הסבר יותר גרוע מחוסר הסבר או מהמעשה עצמו. מאחר שהחלטת שזה לא טוב לעודד משפחות מרובות ילדים, אתה תמנע את זה, וזאת למרות שכל חברי הכנסת או רובם רוצה לעשות את זה.

עם כל הכבוד, אתה יוצר כאן משבר אמון חריף. זה מה שאתה יוצר. אתה שובר כאן את כל הכללים. אני, למשל, לגבי החוק שלי הסכמתי שהוא יאושר היום על פי הלך הרוח שהיה כאן בוועדה. הסכמתי שהוא לא יובא לקריאה ראשונה לפני שהצוות שיקום כאן ישב, ישדרג ויעשה את הדברים. אף אחד גם לא פנה ודן על רעיון שאולי התחולה של החוק תהיה משנת 2001. לא היה כאן שום תהליך של כפייה או של התערבות בכל התהליכים שאנחנו מנהלים כאן כרגע. אתה לוקח על עצמך לחסום המשך תהליך של דבר שכל חברי הוועדה שהתבטאו, כולל מסיעתך, היו בעדו וביקשו להצביע. אתה עושה התיעצות סיעתית פוליטית, שנמשכת ונמשכת ונמשכת, ואז אתה בא ומטיף לנו על דברים. אני חושב שאם אתה לוקח על עצמך סמכות, לא רק לגבי זה, להיות אותו אדם שישנה כרגע את האיזון, אתה לוקח סמכות מרחיקת לכת. יותר מזה, שר אוצר שאין לו רוב בכנסת צריך להתפטר, זה ידוע. ככה מתנהלות מדינות תקינות. הוא יכול לנסות לשכנע.אתה רוצה למנוע דרך ההליך הזה מיצוי הליכים אחרים. ממשלה שאין לה רוב כלכלי בכנסת, וזה מצב שהוא לא רק מהיום, מודיעה לציבור שהיא לא יכולה לשלוט. זה מינהל תקין. כל הכבוד, מה שאתה עושה כאן היום לגבי החוק הזה זאת בלימה מלאכותית. אגב, אתה יכול לנצל את הסמכות החוקית שלך רק חודשיים, וכבר עברו חודשיים לגבי החוק שלי. זה יגרום לזה שהדיונים בוועדה לא יהיו ענייניים, וזה בניגוד למה שעשינו כאן. אני פונה אליך כן להצביע על הצעת החוק הזאת. לא מענין אותי מהצעות חוק אחרות. להצעת החוק שלי יש את ההגיון שלה. כפי שהתחייבתי, הצעת החוק שלי לא תובא לקריאה ראשונה לפני שנמצה את התהליך.

אין מחלוקת על ההגינות, על החשיבות, על הצורך בהצעת החוק שלי. כולם חשים שאנחנו מחוייבים ואנחנו מוכרחים לעשות מעשה כדי לעזור לאותם ישובים מקופחים בנגב. ראשי הרשויות כאן שמחו שאתה יושב-ראש הוועדה. היום לבוא ולומר שאתה, על פי שיקול דעתך, מבטל את רצונם של חברי הכנסת, מבטל את היכולת של הכנסת לחוקק חוקים, שזאת הסמכות המהותית של הכנסת, זה דבר לא מקובל. מבחינת העלות של החוק, העלות היא לא גדולה, אבל הצדק שהוא ייעשה הוא חשוב מאוד, הוא גדול מאוד, מה גם שמדובר רק בקריאה ראשונה.

אני בוודאי לא כופר בסמכותך להחליט את מה שהחלטת, ולדעתי גם לא חרגת מהסמכות, אבל יש כמה דברים שהם לא בשיח הפוליטי: הורים שכולים ושואה. אני מבקש להצביע על הצעת החוק של אברהם הירשזון וענת מאור, כי מדובר על אנשים שהגרף שלהם הולך ויורד.

אני מתכוון להביא את הצעת החוק הזאת להצבעה..

אוי ואבוי למדינת ישראל, לעם ישראל, לכנסת ישראל אם ככה אתם נוהגים. זאת בושה של ממשלה. 3 חודשים אני ממתין. תסתכלו להם בעיניים. יש לכם אומץ להסתכל להם בעיניים?

בטח אותי לא יכולים להאשים כמי שלא רוצה את טובת הנגב, אבל ההצעה היחידה שעומדת לקריאה שנייה ושלישית זו ההצעה הזאת של חבר הכנסת הירשזון וחברת הכנסת ענת מאור. אני מציע, אלי, שתעשה הפרדה בין ההצעות ותקיים הצבעה רק על ההצעה של חוק נכי נרדפות הנאצים.

אני עושה הפסקה בדיון. אנחנו מצביעים על הצעת חוק רשות השידור ( תיקון - ביטול אגרת הטלוויזיה), של בני אלון, רחבעם זאבי, אביגדור ליברמן ומיכאל נודלמן. מי בעד להעביר את ההצעה לקריאה ראשונה, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 7
נגד – 6
נמנע – 3
אושר

הצעת החוק התקבלה. אני מבקש רוויזיה.

עמדתו של שר האוצר בקשר לנושא של חוק נכי נרדפות הנאצים, שהוא מתכוון במהלך שלושת החודשים הקרובים לפעול במלוא המאמצים מול ממשלת גרמניה על-מנת להביא לפתרון. שר האוצר התחייב להעמיד את זה בראש סדר העדיפויות.

אני מציע הצעת פשרה. בואו נעלה עכשיו את הצעת החוק להצבעה בוועדת הכספים. לא נעלה את זה לקריאה שנייה ושלישית אלא אם כן נהיה שנינו אצל שר האוצר. מה קרה? אולי נשכנע אותו.

אנחנו לא נעלה את זה לקריאה שנייה ושלישית אם עד 1 בנובמבר שר האוצר יביא לנו הסדר של ממשלת גרמניה או של ממשלת ישראל לתשלום לניצולים. אם לא יבוא לפנינו הסדר מהסוג הזה, אז הנושא יעלה לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.

יכול להיות ששנינו, עוד לפני תום הפגרה, נצליח לשכנע את שר האוצר, כאשר אם הוא יתן את אישורו נעלה את זה להצבעה.

אתה לא יכול, כי נתתי לך תאריך שהוא ממילא אחרי הפגרה. ועדת הכספים לא תעלה את הצעת החוק הזאת לקריאה שנייה ושלישית בכנסת אם עד 1 בנובמבר יבוא שר האוצר עם הסדר מניח את הדעת או שהגרמנים משלמים או שממשלת ישראל משלמת. השאלה אם ההסדר מניח את הדעת תוכרע על ידי הוועדה. אם לא יובא הסדר מניח את הדעת, כפי שאמרתי, הצעת החוק הזאת תועלה בהקדם האפשרי לאחר ה-1 בנובמבר לקריאה שנייה ושלישית. מקובל? מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – 0
אושר

אם נאלץ להביא את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית, נקיים פה דיון בהערות טכניות של משרד המשפטים ונאפשר לחברי הכנסת להגיש הסתייגויות.

































5. שינויים בתקציב לשנת 2000.

בקשה מספר 38016.

יש פה פנייה של 123 מיליון שקל ועוד העברות פנימיות בשיווק לצרכנות. למכון התקנים 1800 אלפי שקל.

מה העניין הזה של המיליון 800?

יש לנו 1500 אלפי שקל שאנחנו העברנו לטובת החלטת ממשלה. בעת שינוי החוק בשנה שעברה, העברנו חוק לגבי תקינה בינלאומית, כאשר מכון התקנים הוא זה שאמור ליישם את הנושא של תקינה בינלאומית, כלומר החלפת תקנים ישראלים בתקנים בינלאומיים. לנושא הזה אנחנו תקצבנו השנה, בהסכמה עם מכון התקנים, 1500 אלפי שקל, שזה אמור לממן את תוכנית העבודה שלו. זה כולל 400 אלף שקל לתוכנה יעודית שהם בונים אצלם ושתהיה באחריות הממשלה, ועוד 1100 לטובת העבודה עצמה.

ועוד 300?

זה היה הסיכום עם משרד התמ"ס, שהוא מעביר 300 אלפי שקל.

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – 0
אושר

בקשה מספר 33024.

שר האוצר היה אמור להעביר 6 מיליון שקל למשרד החקלאות לנושא של שנת השמיטה. אני מבקש לדעת מה קורה עם זה.

הגענו להסכמים עם משרד החקלאות לגבי המנגנון ל-6 מיליון שקל השנה ו-6 מיליון שנה הבאה. הדבר היחיד שמעכב עכשיו את ההסכם זה איזה שהוא מנגנון שרוצים להכניס של אוצר בית דין. הם רוצים שה6 מיליון האלה לא יגיעו לחקלאים אלא למנגנון. רוצים פשוט להקים מנגנון שיסדיר את הרישומים, ואנחנו אומרים לא.

ה צ ב ע ה
בעד- רוב
נגד – 0
אושר

פנייה מספר 211

הפנייה היא כדי להמשיך לקיים את תוכנית הקמת קריות ממשלה. לצורך זה מבקש משרד האוצר תוספת הרשאה להתחייב להקמת משרד החוץ, הרשאה להתחייב לכל הנושא של התשתיות – כבישים וכו', ותוספת הרשאה להתחייב לצורך הקמת המבנה שקם על יד משרד החוץ, שזה מבנה המשרדים הראשיים. יש גם שינויים פנימיים של כמה מאות אלפי שקלים.

הרי אתה לא רוצה להעביר פה עודפים מחוייבים. זה לא בגלל שלא ניצלת פה כסף. אתה אומר שהפרוייקט גדל.

לא. לי יש תוכנית עבודה, שבכל שנה כתוב כמה אני אצטרך הוצאה וכמה חוזים אני חושב שאצטרך לחתום לתשלום בשנים הבאות.

כלומר זה במסגרת הפרוייקט?

זה במסגרת התקציבית המוסכמת עם אגף תקציבים.

חבר הכנסת פריצקי, לא מממנים מראש את כל היקף הפרוייקט.

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – 0

213.

הפנייה של 213 היא העברות בתוך התקציב הארגוני של מע"צ, בעיקר העברות פנימיות בין דואר וטלפונים להעסקת עובדי חברות ועוד דברים בסיסיים.

מה זה 5 מיליון 800 להנהלה?

כשאנחנו בונים את התקציב אנחנו שמים רזרבה לתקציב הארגוני, שזה עובר להוצאות.

מה זה הנהלה?

הנהלה זה יכול להיות שכר, אמרכלות.

מה זאת אומרת שכר? השכר לא תוקצב נכון?

זה הולך לפרוייקטים, להוצאות חד פעמיות שיש למשרד, לדואר וטלפונים, וכמובן שחלק גם מצטרף לשכר.

6 מיליון מ-10 מיליון מתוקצב זה חריגה של 60%.

לא, אתה מסתכל על תקנה ספציפית של שכר, כאשר השכר בנוי בתוך מע"צ בהרבה מאוד תוכניות שאתה לא רואה לפניך.

מה התקנה הספציפית?

יש כמה תקנות של שכר. כאשר משלמים שכר, הרבה פעמים מוציאים מתקנה אחת ספציפית גם לאגפים אחרים, אפילו שזה אגף של הנהלה.

אני מבקש לקבל פירוט של התקנות.

פנייה 214.

אנחנו מצמצמים פה הכנסות מגורמי חוץ למע"צ ועבודות שהיא עושה עבור גורמי חוץ במקביל; אנחנו מתקצבים כבישים בגשר אלנבי; אנחנו עושים תיקון טכני בפנייה שהיתה פה ששמה כבישים עוקפים בפיתוח איזורי צפון. אנחנו בסך הכל מעבירים את הכסף כמו שהוא לתוכנית שנקראת "כבישים עוקפים". כשתקצבנו כבישים עוקפים,היתה טעות טכנית ששמה 40 מיליון בכבישים בצפון.

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנע-1
אושר

פנייה מספר 218,219.

הפנייה באה להעביר 4.3 מיליון שקל ממשרד התחבורה למע"צ בשביל עבודות שמע"צ עושה במשרד התחבורה.

אני נמנעתי בהצבעה קודמת על הנושא של מע"צ, כיוון שהבנתי שזה נושא בטיחותי. היה פה דיון בוועדה לפני חודש, חודשיים וביקשנו מאדם מוסמך במע"צ שיתן מכתב שיפרט את העניין של הקיר האקוסטי בכביש גהה. מי שנוסע בכביש גהה רואה שיש קיר אקוסטי. רצינו לקבל הסברים. אמרו מע"צ שיש להם תוכנית לעשות את זה. היושב ראש ביקש שיהיה מכתב עם לוח זמנים. אני רוצה לדעת מה הסיבה. אני מבקש על זה התייעצות סיעתית.

פנייה מספר 212. מי בעד הנושא של מאגר המים במאגר תרצה?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – 0
אושר

פנייה 215.

פרוייקטים להמרת מים לחקלאות משימוש במים שפירים למי קולחים וגם לטיהור בארות.

כיוון שהנושא בדמנו נצביע בעד, אבל תן לנו את התוכנית. אני רוצה לשים עליכם עין.

הוכנו שתי תוכניות של נציבות המים.

לאיזה תוכנית זה מתבקש?

פה ספציפית מדובר על קולחי עמק חפר. מדובר פה בפרוייקט שבסופו של דבר יגיע ל-9 מיליון מטר קוב. הפרוייקט כבר עובד לפי התנאים ששר התשתיות ושר האוצר קבעו.

המדינה משקיעה 50 מיליון שקל בטיוב בארות. אני רוצה לדעת מה המשמעות של זה. האם המדינה לוקחת באר שהמים שלה מקולקלים, מטהרת אותם ומוכרת אותם?

במקרה אחד חברת "מקורות" תבצע, ובמקרה נוסף חברת "מקורות" לא תבצע אלא יזמים פרטיים. יש הרבה עיריות, כמו עיריית רחובות, שיש להן בארות. אותן בארות עם השנים נפסלו מלשמש למי שתייה. עיריית רחובות פונה ליזם. היזם מקבל סיוע בכך שהוא מקבל פטור מהיטל הפקה לטיוב למי שתיה בלבד, ובזה שנותנים לו מענק של 1.47 על כל מטר קוב שהוא מטייב. המענק הוא חד פעמי והוא לא מחובר יותר לתקציב התמיכות.

אפשר לקבל את תוכנית הפרוייקט?

אני אעביר אליכם.

כמה כסף הולך למכרזים חיצוניים וכמה יוצא ישירות ל"מקורות"?

בעניין של טיוב בארות הוחלט בוועדת שרים לכלכלה לבדוק היכן יש פרוייקטים שיש הגיון ש"מקורות" תעשה והיכן כדאי שיזמים פרטיים ייכנסו.

תעביר לו את התוכנית. מי בעד?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – 0
אושר

הישיבה ננעלה בשעה 13:30