פרוטוקולים/כספים/901

2
ועדת כספים
16.7.2000

פרוטוקולים/כספים/901
ירושלים, כ"ט בתמוז, תש"ס
1 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 149
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, י"ג בתמוז תש"ס (16 ביולי 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט-היו"ר
משה גפני
עופר חוגי
יעקב ליצמן
רחמים מלול
מאיר שטרית

אהרון עוזיאל סגן הממונה על השכר, משרד האוצר
מרגלית בוטרמן,עו"ד משרד הפנים
דן אורנשטיין, עו"ד משרד המשפטים
הילה אייל אגף התקציבים, משרד האוצר
עמית לנג משרד האוצר
מגי בר-אשר, עו"ד משרד האוצר
מוטי איילון מנהל המכס ומע"מ
טלי אלדר משרד האוצר
איריס ויינברגר, עו"ד אגף המכס ומע"מ
בועז סופר אגף הכנסות המדינה ,משרד האוצר
אילון הרציקוביץ איגוד לשכת המסחר
יצחק אברבנאל איגוד לשכת המסחר
ליאת בראונשטיין איגוד לשכת המסחר
רמי ברבי איגוד לשכת המסחר
רוני חכם איגוד לשכת המסחר
רן גוטפריד איגוד לשכת המסחר
אפי אפטר איגוד לשכת המסחר
יהודה בראון איגוד לשכת המסחר
סולי סקאל סקאל דיוטי פרי
יעקב רייף סקאל דיוטי פרי
ניר קנטור הת' התעשיינים
יורם שפירא רשות שדות התעופה
נרי אזוגי רשות שדות התעופה
חגי זמיר רשות שדות התעופה
אבי ניסבוים רשות שדות התעופה
שמואל אמסלם ועד עובדי רשות שדות התעופה
עידן מרדכי ועד עובדי רשות שדות התעופה
אלי קונטנטי ועד עובדי רשות שדות התעופה
רבקה קנריק ועד עובדי רשות שדות התעופה
דפנה כהן ועד עובדי רשות שדות התעופה

אנה שניידר

סמדר אלחנני

איוור קירשנר

יפעת שפרכר

נושא: 1. חוק עובדי ציבור (הגבלת שכר) (מאיר שטרית).
2. חוק לתיקון פקודת המכס (סייגים לתוספת למחיר העסקה) (מאיר שטרית).
3. חוק מס קנייה (טובין ושירותים) (תיקון – מס קניה) (משה גפני וקבוצת ח"כים).
4. תקנות אזור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים).
5. שינויים בתקציב לשנת 2000.















































1.חוק עובדי ציבור (הגבלת שכר).

חוק עובדי ציבור (הגבלת שכר) של חבר הכנסת מאיר שטרית.

אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שלי מציעה ליצור מגבלה של השכר בסקטור הציבורי. על פי הצעת החוק שאני מציע – זה כמובן פתוח לשינויים – השכר המירבי של עובד ציבור..

נא להגדיר סקטור ציבורי.

יש הגדרה. עובד ציבור זה מי שמשכורתו משולמת מאוצר המדינה. "שכר" - משכורת לרבות כל הטבה, תמורה וגמול נוספים. "שכר מינימום" - כהגדרתו בחוק שכר מינימום תשי"ז-1987. הצעת החוק שלי מציעה שהשכר המרבי של עובד ציבור לא יעלה על סכום של פי 20 משכר המינימום.

אולי תנקוב בסכום.

אם היום שכר המינימום הוא 3000 שקלים, אז כפול 20 זה 60 אלף שקל.

לכמה אחוז זה נוגע?

להרבה מאוד אנשים, לצערי. "על אף האמור בסעיף 2, עובדי צוותות אויר וים, וכל עובד ציבור שמקום עבודתו הזמני או הקבוע הוא בחוץ לארץ, ייקבע שכרו בהתאם ליוקר המחיה במדינה שבה הוא עובד על פי טבלאות השכר". זאת אומרת זה לא חל על אלה שעובדים בחו"ל. שליחים שנמצאים בחו"ל, משכורתם משולמת לפי יוקר המחיה באותה מדינה. אם בארצות הברית, למשל, שגריר מקבל 6000 דולר לחודש, עליו זה לא חל. מדובר על אנשים שעובדים בישראל וחיים בארץ.

מנהל בנק הוא עובד ציבור?

לא.

אז על מי זה חל?

מי שמשכורתו משולמת מאוצר המדינה.

אתה מדבר רק על משכורת, לא על אדם ששוכרים את שירותיו לצורך מסויים?

כן, רק על משכורת.

יש כאלה שמרוויחים יותר מ-60 אלף?

שכר כולל משכורת לרבות כל הטבה, תמורה וגמול נוספים.

אתה מדבר על אדם שאין לו ותק?

כל אדם, בלי קשר לותק.

אני מסכים שמאיר יעלה את זה לקריאה ראשונה כבר עכשיו, כי זה נותן כיוון ציבורי, אמירה מוסרית, אמירה ערכית. אני מציע שבכל הפרטים ובכל השאלות היותר פרטניות נדון לקראת קריאה שנייה ושלישית.

האם אתה יכול להביא לנו מספר דוגמאות של בכירים בשירות הציבורי שמשתכרים את השכר הזה?

תראה, לא כל אחד מקבל את המקסימום. אם אתה קובע פה את תקרת המקסימום, אז כל אלה שמקבלים 80% משכר מנכ"ל, 50% משכר מנכ"ל נופלים. הפערים בארץ הולכים ומתרחבים בצורה פנטסטית. אנחנו נמצאים במדינה שבה הפערים החברתיים הם הגדולים ביותר בעולם. אם קראת את דו"ח רכלבסקי האחרון, ראית מה השכר בסקטור הציבורי. אם זה נראה לכם גבוה מידי, אני מוכן להקטין שבמקום פי 20 משכר המינימום נעשה פי 15 משכר המינימום.

אני לא בטוח שאפשר להגביל חברות ממשלתיות מלהתחרות עם מנכ"ל של חברה אחרת בשכר. לעומת זאת, יש את דודו מילגרום. אני לא חושב שהוא צריך להרוויח כל כך הרבה.

הוא מקבל שכר מנכ"ל.

הוא מקבל כמו חבר כנסת.

קצת פחות.

אם אתה לא רוצה שמנכ"ל "בזק" יתחרה בחברה אחרת, אז "בזק" תקבל מישהו פחות טוב לעבודה.

האם אין חשש לבריחת מוחות טובים מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי בעקבות ההגבלה הזאת?

אני מוכן לקראת הקריאה הראשונה להביא לכם נתונים מה מקבלים בסקטור הפרטי. תופתעו לראות שבחברות המתחרות עם החברות הממשלתיות המנכ"לים מרוויחים פחות מאשר בחברות הממשלתיות.

אני לא בטוח.

אני אראה לכם נתונים. אני מוכן להביא לכם נתונים של חברות שונות במשק מול עובדי ציבור. מה זה בריחת מוחות? תראה, אני לא מציע שכר של 5 גרוש. שכר של 60 אלף שקל בחודש זה שכר ראוי.

כשאתה קובע תקרה, יש חשש שאנשים ירצו דווקא להגיע לתקרה.

התקרה זה המקסימום.

אני מתפלא שהאוצר מתנגד.

מה תעשה לגבי נשיא המדינה?

אני מוכן להוציא. "עובד ציבור לא יעבוד עבודה נוספת בשכר, אלא באישור המעביד, ולא יהיה תוקף לאישור כאמור אלא לגבי עבודה נוספת אחת בשכר".

זה קיים היום ברשויות מקומיות.

צריך אישור של מעביד.

מי המעביד במקרה הזה?

המעסיק שלו.

ההגדרה של שכר שנתת פה היא הגדרה עמומה. אם אתה מכניס היום את כל אלה שהם בפנסיה תקציבית, מדובר על תוספת למשכורת שבין 75 ל100 אחוזים. יש מרכיבים נוספים לעלות מעביד. אני רוצה לחזק את מה שאמר חבר הכנסת מלול. היה סעיף 123א בחוק החברות הממשלתיות שעכשיו הועבר לתקנות של הרשות לניירות ערך, שדרש פרסום של כל מה שניתן לייחס לשכר של חמשת הבכירים בחברות ציבוריות. זה גרם לעליית השכר המופחת הזה. זאת היתה תחרות. כל מנהל בנק היה צריך להראות שהוא מקבל יותר. היו רושמים שם את כל העלות שניתן לייחס שמית לעובד, ככה שזה גם מס שכר וגם כל מיני זקיפות לקופת פנסיה. יוצאים סכומים פנטסטיים.

סמדר, הסכומים שפורסמו לא נכונים?

הם נכונים. הכל נכון, השאלה למה אתה משווה. כאשר אלי מפרסם שכר של נושאי משרה ברשויות השילטון, הוא מפרסם רק את הברוטו, לא את עלות מעביד ובלי הזקיפות.

מה איכפת לך שנדבר רק על ברוטו?

בקשה.

זה יהיה חמור מאוד, מפני שדרך הזקיפות וכל מיני דברים שאינם רשומים בברוטו אתה יכול להכפיל את השכר. מה שאתה בעצם אומר פה זה 60 אלף עלות מעביד תקרה. אין את זה הרבה. זה רק השופטים ובכירי מערכת הביטחון.

מנכ"לים בחברות ממשלתיות, מנכ"לי אוניברסיטאות, סמנכ"לי אוניברסיטאות, נשיאי אוניברסיטאות, עובדים בכירים ברשויות מקומיות.

מנסיון החיים שלי, ברגע שקובעים תקרה כולם מתכנסים אל התקרה. המגמה שלך מאוד חיובית, אבל בדרך הזאת זה יכול לגרום לתוצאה הפוכה.

סמדר, אני מוכן לקבל הצעה מעובדת ממך.

אנחנו נמצאים ערב קריאה ראשונה. אני מקבל את ההערות שלך, אבל לפני שמגיעים לשאלה הזו יש שאלה עקרונית אם עושים את זה. זה לדעתי מה שצריך להכריע לקראת קריאה ראשונה. אם יוכרע לקראת קריאה ראשונה שאנחנו מסכימים לזה, אז נתמודד עם ההערות בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית.

יש לנו משנה סדורה בעניין הזה יחד עם חברינו במשרד האוצר שעוסקים בעניין ביום יום. ועדת השרים התנגדה להצעה הזאת, כמו שמשרד המשפטים מתנגד התנגדות עקבית להצעות חוק שעניינן התערבות בתנאי עבודה, בתנאי שכר. יש חריגים לעיקרון הזה. קודם כל צריך להצביע על העיקרון אם עושים את זה או לא. העיקרון הוא עיקרון של חופש החוזים, שיש לו משנה תוקף בתחום יחסי עבודה..

אנחנו מדברים על הסקטור הציבורי.

אם יש כבר חוק כזה, מה מפריע לך שנעשה עוד אחד?

אנחנו לא בעד חקיקה כפולה. זה יוצר בלבולים בבית המשפט.

שר המשפטים מתנגד לכל חוק שחברי כנסת מציעים בגלל שזה בא מחברי כנסת ולא ממנו.

לא נכון. ועדת שרים תומכת בכל מיני הצעות חוק. בתחום יחסי עבודה יש משנה תוקף לעיקרון חופש החוזים, יש עיקרון לחופש המשא ומתן הקיבוצי, לחופש ההתארגנות באירגוני עובדים. אם המחוקק יתערב בקביעת תנאי שכר באירגוני עובדים ובאירגוני מעסיקים, גם כשמדובר בטופ, לא יהיה להם מה לעשות. זאת התנגדות עקבית שלנו לחקיקה מן הסוג הזה. אני מדבר על פגיעה בעקרונות של משפט העבודה. כל אחד והתפקיד שלו. צריך לאפשר את חופש המשא ומתן הקיבוצי. אלה הן לא מילים ריקות מתוכן, אלה עקרונות שהמשפט הישראלי, הפסיקה העקבית של בית הדין לעבודה מגינים עליהם בצורה הכי ברורה. יש כמה חריגים לעיקרון של אי התערבות בהסכמי עבודה. יש חריגים, כמו התערבות בחוק שכר מינימום שלא נתפסת כהתערבות פסולה.

למה לא התערבות פסולה?

כיוון שזה לטובת העובד בעליל.

באמת?

כן.

זאת אומרת שאם עכשיו יעלו את שכר המינימום לאלף דולר וכתוצאה מזה ייסגרו 100 מפעלים ויפוטרו 20 אלף איש זה יהיה לטובת העובד?

זה כבר עניין אחר. העיקרון של התערבות מוכר רק כאשר באים וקובעים תנאי מינימום לעובדים. כמו כן מוכר כשהמחוקק מתערב בהסכם קיבוצי או חוזה עבודה וקובע עקרונות של שיוויון בין גבר לאישה כעיקרון יסוד. חריג שלישי הוא החריג של משבר של חקיקה, דוגמת סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. בשל איזה שהוא משבר כלכלי ובגלל שבכל זאת יש כיס ציבורי שמשלם, קבע המחוקק, למרות שנמתחה עליו ביקורת מבחינת עקרונות משפט העבודה, בסעיף 29 לחוק יסודות התקציב, שגוף נתמך או גוף מתוקצב, שזה כולל רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות, לא יסכים לתנאי שכר בחריגה משירות המדינה אלא באישור שר האוצר. הסעיף הזה נמצא בספר החוקים כבר כמה שנים.

הסעיף הזה מוכיח שניתן להתערב בכיוון הרע בתנאי שכר.

כיוון שזו חקיקה בעייתית צריך לעשות את זה בכובד ראש.

אומרת היועצת המשפטית שאת הסעיף הזה עשו בחוק ההסדרים.

אבל הוא עובר כבר כמה שנים. אנחנו גם עושים ביקורת של הסעיף הזה. אם יש חקיקה בעייתית אז צריך להזהר. היו בעיות באכיפה של סעיף 29. גם היתה בעיה של בג"ץ שבעקבותיה גרמנו לתיקון של החוק. אתם תיכף תשמעו ממשרד האוצר כמה אנשים עוסקים באכיפה. מאות השימועים שעושים לבכירים ברשויות המקומיות זה הכל כתוצאה מסעיף 29 לחוק יסודות התקציב. לא כל דבר שטעון טיפול טעון חקיקה. יש חקיקה שמפעילים אותה. בזה שמוסיפים עוד חוק, לא עשינו כלום, זה רק מבלבל. עניין אישור מעביד כבר קיים בנציבות שירות המדינה.

אנחנו חושבים שחבר הכנסת המכובד רצה לברך, ובעצם באיזה שהוא מקום הוא נמצא, לא עלינו, מקלל. ישנו כבר סעיף 29 שמטיל הגבלות מאוד משמעותיות ביכולת לשלם שכר לגופים ציבוריים, כמו רשויות מקומיות, גופים סטטוטוריים, אוניברסיטאות, חברות ממשלתיות.

זה סעיף שדואג שכל שאר הגופים לא יחרגו מהגוף הממשלתי.

המדינה קובעת את הסרגל שלפיו צריכים להתנהל כל הגופים הציבוריים במשק הציבורי, אלא אם יש איזו שהיא סיבה טובה לחריגה ואז כמובן שר האוצר יכול להפעיל את סמכותו או הממונה על השכר ולאשר את אותו חריג מהסרגל הזה שהמדינה קובעת. במדינה עצמה הדברים מאוד מאוד מסודרים. אם בעבר היה מצב שאחוז שכרו של הבכיר היה כאחוז קבוע בשכר המנכ"ל, היום אין אחוז קבוע, היום הוא מתנהל בצורה עצמאית. זאת אומרת גם אם ישתנה שכר המנכ"ל במשרד הממשלתי, הבכיר האחר כבר לא יושפע ממנו כי הוא צמוד לשכר הממוצע. בשקלים הוא לא צמוד לשכר של המנכ"ל. יועצים משפטיים, למשל, יכולים להיות מועסקים במקסימום של 95% משכר מנכ"ל, כפי שהוא שכר המנכ"ל באותה עת. המדינה מאוד מאוד מנסה להיות מסודרת בכללים האלה וכמובן להקרין מפה לאחרים. אנחנו חושבים שהדבר הזה לא יהיה תקין. היום ברשויות הכי קטנות בשילטון המקומי מדובר על סדר גודל של 15,16 אלף שקל למנכ"ל. בשלוש הערים הגדולות מדובר על 30 אלף שקל. זה השכר.

לפי דבריך אין בעיה.

ביישובים גדולים זה אותו דבר. זה מתחיל ב15,17 ונגמר ב-30. היום אנחנו שוקלים להעלות כי יש לנו בעיה של שחיקה יחסית. בחברות הממשלתיות זה מתחיל ב17.5 ונגמר ב36,37. אלה סידרי הגודל של השכר.

הגדרת השכר פה מאוד עמומה.

המורכבות ברורה. אנחנו בין קריאה טרומית לקריאה ראשונה.

הדאגה המרכזית שלנו היא, שזה יתן לגיטימציה לשכר להגיע לרמות האלה.

בסעיף 29 יש הרבה יתרונות על פני ההצעה הזאת. היתרון הבולט שלו הוא, שהוא לא קובע רף אחד של 60 אלף אלא הוא קובע בהתאם לתפקיד. אם אני עורכת דין בראשות מקומית, התקרה היא בהתאם לעורכת דין בשירות ממשלתי. אם הצעת החוק הזאת תתקבל, זה אומר שהרף של עורך דין ברשות מקומית יהיה 60 אלף.

לא.

בוודאי. זאת התוצאה. כיום התקרה שלך היא בהתאם לתפקיד שלך.

זה לא נכון. אני קובע תקרה מקסימאלית.

הוא אומר: מי שיקבל את הסכום הכי גבוה לא יעבור את הסכום הזה.

מאיר, אתה מוכן לצרף את הצעת החוק שלך למה שכתוב בסעיף 29?

אני מוכן.

הצעת החוק הזאת חסרה מבחינת סנקציות.

המשמעות של קביעת תקרה, שזה יהיה השכר בפועל. מעבר לזה, המשמעות היא שיהיו תוספות שכר ועליות שכר אין סופיות, מהדרגה הכי נמוכה עד הדרגה הכי גבוהה. תהיה זחילה מתמדת אין סופית של כל הדרגות בכל הרמות, וזאת ללא כל קשר לתמורה של העובדים. המשמעות היא כמובן עלויות תקציביות בסידרי גודל משמעותיים, וזאת על חשבון הפעילויות וההוצאות היעודיות של אותם משרדים.

בדרך כלל השכר ברשויות המקומיות לא מגיע לרמות כאלה, אבל אם זה מגיע זאת חריגה שמטופלת. הבעיה שלנו, שכל פעם שקובעים תקרה מקסימאלית של שכר זה הרף.

אני ממש תמה על הטיעונים הללו. זה פשוט לא יאומן. אני מדבר על פי 20 משכר המינימום. שכר המינימום זה 3000 שקל. אני אומר שעובד ציבור לא יקבל פי 20, לא איכפת לי מי זה. זה דבר הגון וצודק. אתם לא מבינים שבארץ יש פיצוץ חברתי. לא יקרה שום אסון לאף אחד, עם כל הכבוד ,אם התקרה תהיה 60 אלף שקל. כל הטיעונים שאתם אומרים הם לא לעניין. מה זה קשור לרשויות מקומיות? היום יש שכר מנכ"ל כתקרה, אז כל עובדי הרשויות מקבלים שכר מנכ"ל? איזה שטויות. זה בכלל לא קשור אחד לשני. הטיעונים האלה הם לא לעניין, ואני במקום האוצר הייתי מציע את החוק. אני חושב ששר האוצר טועה בגדול. אתם יוצרים פה פתח גדול מאוד לחברות ציבוריות להשתולל בשכר ובתנאים שאין לכם שום שליטה בהם. אתם אומרים לחברת חשמל מה לעשות? אתם אומרים: מו"מ חופשי. למה מו"מ חופשי? זה קופה ציבורית. המדינה משלמת את זה מכיסה, מכיסי האזרחים. אני לא רוצה מו"מ חופשי. אני רוצה שכן תהיה מגבלה. ואני אחשוב לקראת קריאה שנייה ושלישית אם לא צריך להגדיל את המגבלה הזאת עוד יותר כך שבמקום פי 20 יהיה פי 15.

יובל רכלבסקי ושר האוצר מתנגדים בתוקף להגבלת שכר.

מכניסים מילים בפינו. אם שכר של 30 אלף שקלים בחודש לגיטימי אז הוא לגיטימי, ואם הוא לא לגיטימי אז הוא לא לגיטימי.

הויכוח הוא לגבי הכלי, לא לגבי המטרה.

אתם תוקפים את הפקידים הממשלתיים היום שלא בצדק. הם מדברים על הפרצות שזה יוצר.

אין לזה אחיזה במציאות.

אני מבין את העמדות המקצועיות שאתם, הפקידים, מביאים לנו. אני לא אומר "הפקידים" במובן הרע של המילה אלא במובן הטוב. אתם האחראים על היום יום. אתם אחר כך גם אוכלים את התוצאות של החוקים שאנחנו עושים. יש איזה שהוא אלמנט שמצפים מאיתנו במערכת הציבורית לתגובה – ואמר את זה מאיר בצורה מאוד ברורה – לגבי מה שקורה במדינה מבחינת פערי השכר והפערים החברתיים, כאשר זאת אחת הדרכים. זה הנתון. אני לא מתווכח עם עו"ד אורנשטיין שדיבר על הנושא של התערבות ביחסים חוזיים, כי זה עיקרון משפטי. את זה אני לא יכול לתקן בהצעת החוק. אם הצבתם פה פגמים, כמו שהמקסימום יהפוך למינימום, אז תקחו את הצעת החוק, יחד עם המציע, ותנסו לגבש תמונה כזו שזה לא יפגע. יש לכם בעיה מול סעיף 29, תנסו לפתור את זה כך שזה לא יפגע בסעיף 29, 29א. יש לסמדר בעיה בהגדרה של מה הוא שכר, תתמודדו עם העניין הזה ברמה המקצועית. את זה תעשו בין קריאה ראשונה לשנייה ושלישית. אתם לא יכולים לדרוש מאיתנו כחברי כנסת שנתעלם מהצעקה הציבורית הזאת שקיימת היום במדינה, והיא קיימת. אני מבין את הטענות המשפטיות, יש בהן הרבה בשר, אבל טיעונים משפטיים לבד לא משכנעים.

זה מעבר לטיעונים משפטיים. זחילות השכר מהדרגה הכי נמוכה לדרגה הכי גבוהה יהיו מאוד מהירות בקצב הזה. כדי להעלות את שכר הבכיר שיגיע לתקרה וירצה לקבל עוד שקל, אתה תצטרך להעלות לכולם.

מה היא התקרה הקיימת היום?

תלוי בתפקיד.

תנהלו את הדיון הזה בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית, על-מנת למנוע את הבעיות שאת מציגה. מי בעד להעביר את הצעת החוק להכנה לקריאה ראשונה?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0

אושר



































2. חוק לתיקון פקודת המכס (סייגים לתוספת למחיר העסקה).

הצעת החוק הזאת נועדה למנוע נזק שנגרם לייבואנים ולצרכנים בגין עיכובים של סחורות בנמל כאשר זה לא באשמתם של הייבואנים. הדוגמה הבולטת היתה בעת שביתת הנמלים, שהסחורה התעכבה וכתוצאה מזה מחיר המוצר עלה. הצעת החוק הזאת מציעה להסמיך את מנהל המכס לתת במקרים לא מוצדקים את הפטור.

מנהל המכס מסכים לזה. מי בעד הכנת הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה?

ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד – 0

אושר


































3. חוק מס קניה (טובין ושירותים) (תיקון – מס קניה).

אנחנו דנים בהצעת חוק מס קניה (טובין ושירותים) (תיקון – מס קניה). הצעת החוק חתומה על ידי כל חברי ועדת הכספים, למעט אנוכי. אני לא חתמתי לא בגלל שאני לא מסכים או כן מסכים להצעת החוק, אלא מחמת תפקידי כיושב-ראש הוועדה. מדובר על ביטול מס קניה בהיקפים מאוד מאוד משמעותיים.

אני לא חתמתי כי אני מתנגד לזה.

הצעת החוק הזאת, שנתמכת על ידי כל חברי ועדת הכספים להוציא את חבר הכנסת מאיר שטרית, מדברת על מס שבשעתו היה על מוצרי מותרות. אפילו פריג'ידר באותה עת, ב1949, היה מוצר מותרות. אז המדינה היתה במצב שבו היא מצאה לנכון לומר, ובצדק, שמי שיש לו כסף לקנות מוצרי מותרות יכול להרשות לעצמו לשלם מס. אנחנו לא מתכוונים לבטל את מס הקנייה לא על רכב מנועי, לא על טבק ומוצריו ולא על משקאות משכרים.

על דלק אתם מוותרים? על דלק מייבוא יש לשלם מס קנייה.

למה הורדת את המכוניות?

אין למס הזה שום הצדקה. זה מס שאדם משלם על דבר בסיסי.

למה רכב הוא פחות מותרות מוידיאו, מטלוויזיה 30 אינץ'?

אני סבור שרכב הוא דבר מותרות.

יותר מטלוויזיה?

אל תשאל אותי על טלוויזיה, תשאל אותי על מקרר.

בזה אני מסכים איתך.

בוא ניקח קודם את העניין הזה. אני הייתי מציע שנדבר קודם על מקרר גדול ואפילו מזגן ואחר כך נראה אם יש לזה הצדקה ואם המדינה מרוויחה מהמסים האלה. אני רוצה לתת לכם דוגמה של משפחה שגרה בשכונת מצוקה, יש לה 10 ילדים והיא איננה נוסעת לחו"ל כיוון שאין לה כסף. אותה משפחה גם לא יכולה לרכוש את המוצר הזה בדיוטי-פרי.

מקרר אף אחד לא יכול לקנות בדיוטי-פרי. מדובר על מוצרים עד 200 דולר שפטורים ממס.

הוא יכול להבריח, כפי שהיום נוהגים לעשות בזיוף מותגים וכדומה. אתה לא מתחשב במצבה הכלכלי של אותה משפחה, אתה לא מתחשב בשום דבר. אתה מטיל עליה מס על דבר שפעם קראת לו מותרות ושהיום אין ויכוח שזה מצרך חיוני בסיסי בכדי לקיים את המשפחה. אין לעניין הזה שום הצדקה. משרד האוצר עצמו אמר שבמשך הזמן הוא יבטל את מס הקנייה. הוא אמר את זה כאשר הוא עשה את המע"מ, רק שהוא אמר שאין לו מקור מימון חלופי. כולם מודים, כולל משרד האוצר, שזה לא צודק שאותה משפחה משלמת את המס. אתה אפילו תומך במשפחה בצורות כאלה ואחרות, אם זה דרך מחלקת הרווחה או דרך כל מיני גורמים אחרים. אתה לוקח מאותו אדם שגר בסביון את אותו מס שאתה לוקח ממשפחה במצב כלכלי קשה. ברור לחלוטין שאם מס הקנייה מבוטל, זה יעלה באופן אוטומטי את הייצור המקומי.

מעלה את הייצור המקומי?

מחסל את הייצור המקומי.

יש תעשיות שזה יעלה ויש תעשיות שזה יוריד.

הסך הכל הכללי ברור לגמרי. אני מבין את המגבלות שקיימות.

מה הסכום?

8 מיליארד.

כמעט.

אם הכל זה מקררים, אז בואו נפטור מס קניה ממקררים. מה הנימוק לביטול מס קנייה גורף? איזה עוד מוצרים אתה חושב שצריך לפטור ממס קניה בגלל אותה משפחה עם 10 ילדים?

יש מוצרי חשמל שהם דברים בסיסים. אגב, משרד האוצר עצמו ביטל חלק ממס קנייה על טלוויזיות מסוגים שונים, אם אני לא טועה.

אני ביטלתי.

ולמה על מקררים לא ביטלת? זה בניגוד לכל התפיסה החברתית שלך.

עוד לא הגעתי לזה.

הויכוח העיקרי שצריך להתמקד בו לפי הערכתי זה מקורות המימון - האם בסך הכל מדובר על הפחתה משמעותית בהכנסות המדינה, האם הצורה הזאת של הכנסות המדינה היא צורה צודקת, או שהגיע הזמן אכן לטפל בעניין הזה, כלומר להתחיל לבטל.

אנחנו מתנגדים נחרצות להצעה, כיוון שיש לה עלויות מימון מאוד גבוהות. אין לאוצר את מקורות המימון הנדרשים. אם אני לא כולל את הדלק ולא כולל את המוצרים שלא נכללים בהצעת החוק, מדובר בפטור של כ-2 וחצי מיליארד שקל. אם אני כולל את הבלו על הדלק ומס הקנייה על הדלק, שזה מרכיב של דלק מייצור מקומי ודלק מייבוא, מדובר על מעל 6 מיליארד שקל. אם תפטור את מס הקנייה מייבוא, אז לא ייצרו פה דלק, לא ייבאו תזקיקי דלק, יביאו דלק מוכן. זה עלול לעלות עד כדי אותם 6 מיליארדי שקלים. משרד האוצר מתנגד נחרצות להצעת החוק משום שאין לו מקור חלופי, לא משום שאידיאולוגית לא נכון להוריד מיסי קנייה. שר האוצר בהחלט מוכן להכנס לתהליך של הורדת מיסי קנייה, אלא שצריך לעשות את הדבר במשורה.

איזה מסי קנייה הורדו בשנה האחרונה, למשל?

בשנה האחרונה לא הורדו כמעט מסי קניה. בשנתיים האחרונות הורד מס קנייה על טלוויזיות עד 21 אינץ'.

הורד לחלוטין?

הורד מ85% ל45%. הורד החלק הקבוע של מס קנייה על וידיואים. הורדו אולי פה ושם עוד איזה שהם מוצרים קטנים.

באיזה היקף כספי מדובר?

כמה עשרות מיליונים.

מה התוכניות שלכם בזמן הקרוב? האם אתם מתכננים עד סוף שנת הכספים הזאת להוריד מס קנייה בצורה משמעותית על איזה שהוא מוצר?

אני לא יכול להבטיח.

אתה אומר שיש לכם את זה בתוכנית.

אני לא יכול להבטיח שזה יהיה בשנת הכספים הזאת. שר האוצר טרוד כרגע בנושא של הרפורמה במיסוי הישיר. שר האוצר חושב שהדרך הנכונה היא להכנס לטיפול במיסוי העקיף עם גמר הטיפול במיסוי הישיר.

אדוני היושב-ראש, נדרשתי לעניין הזה כשהייתי שר האוצר, ערב בחירות. אני בדקתי את הסוגייה לעומק, ואני רוצה לומר שלא שהיתה התנגדות מוחלטת אצל אנשי המקצוע לביטול המס, רק שהתנאי הבלעדי היה שיהיה מקור חלופי לכסף. המקור החלופי לכסף לא היה מקובל עלי. המקור החלופי היה להעלות את המע"מ. העלאת מע"מ זו מכה לחלשים, כי זה מס עקיף שגם ככה הוא גבוה מידי. לכן התנגדתי אז לבטל את מסי קנייה, בעיקר לא ערב בחירות. חשבתי אז שאם אשאר באוצר אחרי הבחירות אני אכנס לעובי הסוגייה. זה נכון לבטל מס על מזגנים. אין שום סיבה שמזגן בארץ יעלה כל כך יקר לעומת מזגן בחו"ל, אבל אם עשית את זה סגרת את כל מפעלי מיזוג האוויר בארץ.

אבל אין בתוך המזגנים בארץ חלקים שמשולם עליהם מס קנייה?

אני מניח שכן.

אז הצרכן הישראלי בכל זאת משלם על זה מס קנייה, גם כשזה מיוצר בארץ.

אבל אל תשכח שעל כל חלק היצרן לוקח את הרווח שלו. יש תעשיות שלמות שיכולות להפגע מאוד קשה מביטול חד משמעי, כי יש היום הגנה מסויימת על התעשייה המקומית באמצעות מס הקנייה. זאת היתה המטרה שלו. אני חושב שמה שנכון לעשות זה בדיקה יותר לעומק של כל הפריטים של המס, ולראות איפה באמת אנחנו יכולים להועיל על ידי ביטול מסים אלה ואחרים במוצרים מאוד חיונים למשפחות, מבלי לפגוע במסה הכללית של העניין. יש פה conflict of interest בין שני גופים שיילחמו חזק מאוד על העניין. צד אחד זה הסוחרים, שמבחינתם ביטול מס הקנייה יתן להם פעילות הרבה יותר גדולה בארץ כי המחירים יהיו יותר זולים והאנשים יקנו יותר, וצד שני אלה התעשיינים, שתהיה פגיעה מאוד קשה ביכולת שלהם להתקיים.

יש תעשיינים שגם רוצים להוריד מס קנייה.

יכול להיות. הורדת מס הקנייה פירושה חשיפה טוטאלית לייבוא כמעט של כל דבר. אם אתה יכול להביא זיתים מתורכיה בלי מס, אתה תוריד את המחיר בחצי. זה נכון שאתה עושה בזה טוב לאוכלוסייה מצד אחד, אבל מצד שני אתה מחסל את מקורות התעסוקה. יש לזה השלכות מאוד כבדות. אני מציע, אדוני היושב-ראש, שהטיפול בחוק הזה ילווה בטיפול יסודי ורציני. צריך להכנס לעובי הקורה, ללמוד את הפרטים, לראות מה באמת ניתן לבטל, לראות האם יש תחליף אחר להכנסות המדינה ממסים באותם פריטים. יכול להיות שאפשר למצוא תחליפים יותר נכונים מאשר הגדלת המע"מ.

אם משרד האוצר היה מודיע כאן בוועדה שהוא אכן מוכן להכנס לעניין הזה בכובד ראש ולקבל את העיקרון..

זה תלוי בך. אין שום סיבה שהם לא יישבו עם המחוקקים, יבדקו דברים לעומק וינסו לגבש איזו שהיא נוסחה.

בעידן של כלכלה חדשה שכולנו נדרשים להחלטות תוך שבוע, שבועיים, לא יתכן שמשתמשים בשיטות משנות ה-50. לפני יותר מ-10 שנים ממשלת ישראל קיבלה החלטה שלא משתמשים בנכסים לצורכי הגנה על תעשייה מקומית. זה עבר החלטת ממשלה והגיע לידי ביטוי בתוכנית החשיפה. אני שומע פה דברים שמס הקנייה נשאר כדי לשמור על מספר מהתעשיות המקומיות. זה לא נכון. זאת פשוט אמירה לא נכונה.

פה יש בעיה של מקור כספי למימון ההכנסות.

היום תעשיות מקומיות שאין להן תקומה אמיתית, ללא שום קשר למסי המגן האלה, מתמוטטות. לדוגמה, חברת "אמפא" פיטרה יותר מ1000 עובדים מתוך ה1200 שלה מכיוון שהיא לא יכולה לייצר 20 אלף מקררים בשנה מול יצרנים קוריאנים או אמריקנים שמייצרים 5 מיליון מקררים בשנה. שום מס מגן לא יעזור. אין למדינה שום סיבה להמשיך לענות את האוכלוסין, במיוחד את השכבות חלשות. שני מקררים של 500 ליטר עולים פחות ממקרר אחד של 750. איפה ההגיון? המיסוי הזה בא לעשות איזה שהוא צעד שאין בו שום הגיון. אין שום סיבה שמשפחה של 5,8,9,10 נפשות תחיה עם מקרר קטן מכיוון שהמחוקק החליט לעשות איזה שהן מגבלות מיסוי משונות ולהגן על תעשיות.

כמה מס קניה יש על מקרר?

100%.

60%.

תכניס את התמ"א.

92.5%.

92.5% פלוס מע"מ.

תעשה שירות לוועדה ותסביר את הפטנט של התמ"א מול מס הקנייה.

הפטנט של התמ"א אומר שלוקחים את הערך של המוצר שמגיע ארצה, מוסיפים עליו מרכיב שמעריך את הרווח של הגוף שעוסק בזה ועליו מטילים את מס הקנייה. מדוע? כי בטיעון המקורי אומרים שהיצרן המקומי שמייצר את המוצר כאן ממוסה על המחיר הסיטונאי שלכאורה הוא מוכר לסוחר, ולכן אין סיבה להפלות אותו אל מול הייבואן. זה טיעון שהוא לא נכון, כי כבר אמר חבר הכנסת מאיר שטרית שהדבר הזה נועד במקור להגן על תעשיות מקומיות.

כמה בדרך כלל הערך של התמ"א מול מס הקנייה?

זה נורא משתנה.

זאת אומרת שגם אם משה מוריד את מס הקנייה עדיין נשאר התמ"א?

לא. התמ"א זה פונקציה של מס קנייה. יתירה מזאת, אנחנו בתעריפים האלה מפרים את האמנות הבינלאומיות שאנחנו חתומים עליהן. גם עם האמריקנים וגם עם האירופאים חתמנו על דברים שאנחנו לא נעשה אותם.

מדינות אחרות מגינות על התעשיות שלהן בשיטות יותר מתוחכמות מאיתנו פי 10.

הלוואי. אני בעד. תצדיק את זה. יש תעשיות שאין מה להגן עליהן. אנחנו בינתיים את כל הסטרט-אפים והתעשייה המתוחכמת זורקים לאמריקה.

באמריקה, שאין שם מס קנייה, לא מגינים על התעשיות?

מגינים חזק.

אנחנו נמצאים במצב שבו אם מחליטים להגן צריך להגן, אבל אין מה להגן על דברים שפוגעים באוכלוסייה. לא מגינים על שום תעשייה שתורמת, מכיוון שהיא מתחסלת מאליה בגלל חוסר יכולת קיומית. יש לי חשש לא מבוטל שבהסכם מדיני כלשהו אנחנו נחושק במסי הקנייה שלנו. הרבה יותר קל לוותר על נושא כזה מאשר נושא מדיני כזה או אחר, כי אז נחושק במסי קנייה לעוד 5 ו-10 שנים. בואו נניח עכשיו שהצלחנו בהסכמים חכמים לא, אז אצלם יתחיל לעבוד שוק שחור, כלומר הייבוא יבוא משם. באיזה שהם הסכמים מתוחכמים של מעטפות מכס כאלה ואחרות אנחנו נמצא את עצמינו בלחץ גבוה, לחץ נמוך של ייבוא שיגיע מאותם שטחים של הרשות. גם היום ישנו ייבוא מאסיבי לישראל, שנעשה בחשבוניות חסר שאין לנו שום יכולת אכיפה, כמו למשל מביאים טלוויזיה של סוני, לצורך הסיפור, שעולה 500 דולר ב250. המכס אין לו כלים לבקר את זה.

מי מביא?

ייבואנים.

ואיפה הם קונים את זה ב-250 דולר?

הם לא קונים ב-250. על החשבונית שלהם מופיע 250.

אבל זה לא משנה, כי המכס קובע את מחיר המוצר.

לא נכון.

המכס מחוייב לקבל את החשבונית, אלא אם כן הוא הוכיח שמדובר בגנב. ולהוכיח שמדובר בגנב זה סיפור מסובך מאוד. אותו ייבואן שילם חצי מהמכס שאני שילמתי, שזה דבר שיוצר שוק שחור.

אתה מדבר על גנבים.

אני לא מדבר רק על גנבים, אני מדבר על תופעה.

אם זאת תופעה, אז למה אין אכיפה משטרתית? זאת הברחה, לא?

אין כלים לאכוף את זה.

זאת הברחה.

אי אפשר לטפל בזה היום, בעיקר לא על רקע הסחר האלקטרוני שמתפתח.

האם התופעה הזאת קיימת בהיקפים גדולים?

מאוד גדולים. ניקח לדוגמה יבואן שמביא מסך פלזמה שיש לו כניסת וידיאו, ויבואן שני שמביא בדיוק את אותו מסך בלי כניסת וידיאו. האחד משלם 85%, השני משלם 0. אותו אחד שלא משלם מביא את הboard בייבוא נפרד ומכניס אותו בתוך הדבר הזה.

יש עוד "פראיירים" שמביאים את זה עם כניסת וידיאו?

אילון הרציקוביץ

יש.

למה?

כי הוא לא רמאי. אז מוטי תופס את השני ועושה לו משפט.

וזה חמור מה שעושה השני?

אסור לייבא בפיצול.

ולמרות זאת יש כזאת מכונה שמיועדת לשוק המחשבים. אם חלילה הלקוח הביא, זה הופך את הייבואן לעבריין. כל שיטת מס הקנייה אבד עליה הכלח. אם רוצים מקורות אחרים, אז יש צורך לעשות חשיבה ברמה הממשלתית הביצועית איך מביאים מקורות חלופיים. אחד המקורות החלופיים בהצעה שאנחנו הגשנו היא, שהביקושים המקומיים באמצעות גביית מע"מ ומסי הכנסה יביאו חלק מהכסף, אם לא את כולו, לאורך זמן. אין כמעט ספק שמיליארד, מיליארד וחצי מתוך ה-2.4 שעליהם מדובר..

אתה נותן לזה ערבות בנקאית?

אני מוכן.

האם נעשתה בדיקה מה קרה בעקבות הורדת מס קנייה על מחשבים?

את מס הקנייה על מחשבים אני בחוק הורדתי. מס הקנייה על מחשבים הורד כדי לעודד כניסה של מחשבים לשוק.

לוני הרציקוביץ אומר - והוא לא הראשון שאומר את זה - שברגע שתוריד את מס הקנייה אתה תגדיל את המסחר. האם עשו איזו שהיא בדיקה?

גמישות הביקוש נובעת מהמחיר, כאשר לכל מוצר יש את גמישות הביקוש שלו.

הסיפור של גמישויות הוא נורא בעייתי. הגמישות בקוסמטיקה היא אפילו לא קרובה לגמישות במוצרי צריכה כמו מקררים וכו'. הגמישות בתשומות, למשל, שזה חלק לא מובטל מאותם שני מיליארד, היא פחות או יותר 0 - כלומר ההנחה היא שכל שקל שהוצא לא יוחזר לך.

לכן אני שואל אם עשיתם איזה שהם מחקרים על מוצר מסויים.

יש קושי לאמוד את הגמישות.

אנחנו עכשיו לצורך הענין אזרחים. למה אתם לא זורקים מידי פעם מוצר לשוק ובודקים אותו?

עשינו את זה בטלוויזיות של עד 21 אינץ', ולא חל שום שינוי בצריכה המקומית. חל שינוי בדיוטי-פרי.

מה שנעשה ב-21 אינץ' הוא בעייתי, כיוון שבהורדת המסים לחצי נפתח פער גדול מול טלוויזיות של 29 אינץ'. זה הכניס את השוק לעיוות מבני, שמבחינה ניהולית הוא לא נכון. יש הבדל גדול בהורדת מסים לחצי ובין ביטולם. עדיין יש 17% מע"מ, שבקריטריונים בינלאומיים זה נחשב מס עקיף עצום. אם אנחנו מסתכלים על ארצות הברית או על אירופה המערבית, ה-17% זה מס עקיף עצום. אנחנו עליו במקרה הנמוך שמים 45% מיסי קנייה, ובמקרה היותר גבוה שמים 85% מיסי קנייה. הדברים האלה מייצרים עיוותים מבניים.

לכן, אולי, צריך לשחרר מוצר בכללותו.

אין ספק.

לכן צריך ללכת על מוצר עם כל מגוון..

אבל אין דומה מוצר אחד למוצר אחר.

אם הייתם במשך השנים זורקים עוד מוצר ועוד מוצר, אולי הוא לא היה בא עם הצעת החוק הזאת. בגלל שאתם לא עושים את זה אז באים ומציעים לכם דבר כזה שכולל את כל ה-2.5 מיליארד שקל. השאלה היא אם אתם עושים חכם. נניח, לצורך הדיון, שהצעת החוק הזאת לא תעבור, יש לך ספק שבעוד חצי שנה לא יבוא מישהו אחר ויציע הצעת חוק כזאת? אתה אומר שבייגה רוצה לגמור את המיסוי הישיר. מה זה שייך אחד לשני? מה עניין שמיטה להר סיני? יש מיסוי ישיר ויש מיסוי עקיף. אלה שני עולמות שונים. הכל זה הכנסות, אבל זה שני עולמות שונים. תגידו: השנה אנחנו הולכים ופוטרים את המקררים, בשנה הבאה אנחנו מורידים מס קנייה על מכוניות בסדר גודל של עד 1600 סמ"ק וכו'.

יש שאלה כלכלית מאוד קשה: האם להוריד על X מוצרים הכל, או להוריד על כל המוצרים חלק. זאת שאלה שאין עליה תשובה.

אבל אתם לא עושים לא את זה ולא את זה.

הבעיה כשאתה עושה בצורה מדורגת היא שעוד שנה לא תוכל לבוא עם מוצר Y.

אז תלכו על כלל המוצרים. תעשו משהו. אם מוטי אומר לי ששנתיים, חוץ מה-21 אינץ', הוא לא הוריד בשום דבר..

בוידיאו.

בוידאו אמרת קצת.

אמרתי שהורדנו את כל החלק הקבוע.

הוידיאו לא העלה את הייצור המקומי?

אין ייצור מקומי של וידיאו.

אתה לא נותן לנו שום פתח לתקווה, כי אתה טוען שבתקופה הקרובה בייגה לא רוצה להתעסק עם זה כי הוא מתעסק עם המיסוי הישיר.

אז תן לנו להכנס לזה.

לפני 10 שנים הסבירו לי ששוק יצרני המקררים צריך להתרגל לירידת מסים. עכשיו מסבירים לי שהוא צריך להתרגל לייצר מקררים גדולים, בעיקר כאשר חצי ממנו נסגר. התזה הזאת של לקפוא על השמרים שלנו בעידן של כלכלה חדשה היא תזה לא נכונה. שימוש במס קנייה זה שימוש בכלי לא נכון. הוא לא מתאים למציאות של השווקים הבינלאומיים. אנחנו פשוט נאבד את ההכנסות ונעוות את האוכלוסיה ואת אלה שעוסקים על פי דין ועל פי חוק. אנחנו נתן יד לאלה שהם עבריינים חלקיים או מלאים ונכניס את המכס לבלבול מוח סביב סעיפי ייבוא. יבורך חבר הכנסת גפני שהגיש את זה, כי צריך פעם אחת להעמיד את העובדה בפני מקבלי החלטות ולמצוא מקורות חלופיים.

רשות שדות התעופה היא גוף שמממן את עצמו בצורה עצמאית לחלוטין. הרשות נמצאת בתקופה הזאת בהיקפי השקעות של מיליארד דולר בהרבה מאוד פרוייקטים שהוטלו על הרשות במסגרת החובות שלה כרשות ציבורית. חלק לא מבוטל מהמקורות שלנו מגיע מהכנסות מהדיוטי-פרי. רשות שדות התעופה בשנה האחרונה ובשנה הזאת והבאה הולכת להיות גוף שעומד על בערך 450 מיליון דולר של התחייבויות לאורך 20 שנה, כאשר נלקחים בחשבון אותם הסכמי החשיפה שדיבר עליהם לוני. המשמעות של ביטול מסי הקנייה, כפי שהוצע על ידי חבר הכנסת גפני, היא פגיעה גדולה מאוד בהכנסות רשות שדות התעופה, שיצטרכו למצוא להן מקורות חלופיים. אחד המקורות זה או להעלות אגרות תעופתיות, שיש לזה את המשמעות של ייקור כרטיסי הטיסה, או לחילופין לעשות את זה בצורה מדורגת.

שאלת למה לא להוריד מסים על מכוניות. יש שדבר שנקרא, ומוטי יכול להעיד על זה יותר טוב ממני, מוצרים ברי הברחה. הפכנו בתהליך מתמשך, וזה פן נוסף שלוני לא הספיק לומר, את חצי עם ישראל או כמעט כל עם ישראל למבריחים קטנים שעוברים כמעט כולם על חוקי המכס, כי קונים בחו"ל, קונים בדיוטי-פרי ומביאים דברים שאפשר להביא בתיק ולא לשלם עליהם מסים במקום לקנות אותם בישראל ולשלם עליהם מסים. 70% מהצריכה של קוסמטיקה היא בדיוטי-פרי ובחו"ל.

אני לא נגד ביטול מסי קנייה, אבל אני בטח נגד הצעה גורפת כמו שמוצעת כאן. בביטול מס קנייה בצורה גורפת תהיה פגיעה בייבואנים. כל יבואן מוכר לחנויות באשראי של 60 יום, 90 יום. באותו רגע שתהיה ירידה דרסטית והצרכנים והחנויות יבטלו את ההזמנות, ההפרש של המחיר יפול על הייבואן. אם, למשל, יורידו את מס הקנייה על מקרר והמחיר שלו יהיה 2500 שקל במקום 5000 שקל, אז צרכן שהזמין את המקרר יגיד: אני רוצה אותו במחיר החדש.

זאת בעיה של תקופת מעבר.

תקופת המעבר הזאת תפיל את כל הייבואנים בבת אחת. הדבר השני שיפיל את הייבואנים הוא נתח השוק. אין ספק שהורדת מחיר גורמת לגידול במכירות, אבל הגידול לא ידביק קצב של הכפלת המחזור. היום שוק החשמל הוא בין 5.5 ל-6 מיליון שקל. הרווח הגולמי של הענף הוא בין 50 ל-60 אחוז. באותו רגע שיורידו את המס, ההענף יפסיד רווחיות של מעל למיליארד וחצי שקל.

אבל המס הולך לאוצר.

אם מוצר עולה 1000 שקל והמס עליו הוא עוד 1000, אז מרוויחים 20% על ה-2000. ברגע שהמחיר יהיה רק 1000..

ואני צריך לתמוך בזה? מה אתה רוצה שאני אעשה?

אני באתי ואמרתי שצריך לקחת בחשבון ששינוי גדול ודרסטי במבנה הקיים יכול לגרום להרבה פשיטות רגל ולהרבה בעיות בשוק. הדבר השני זה הפגיעה בייצרנים המקומיים. זה נכון שעל חומרי גלם ועל תשומות יש מס. אני חושב שאם רוצים לחשוף את השוק לשאר הענפים שכן רוצים לעודד אותם, כדאי ללכת ולהתחיל דווקא מהורדה של מסי קנייה ותשומות. זה למעשה יכול להגדיל את התחרות. הדבר השלישי זה הנושא של רשות שדות התעופה וההכנסות שלה. ביטול מס קנייה מוערך על ידינו בכ-400 מיליון שקל ירידה בתמלוגים שאנחנו משלמים לרשות. הדיוטי-פרי משלם מס של תמלוגים לרשות או לקופת האוצר יותר גדול מאשר כל מס קנייה.

תראו לאיזה אבסורד הגענו. אתם מדברים על מערכת שלמה של מסחר שהיא רלוונטית רק לחלק מאוכלוסיית המדינה. זה פשוט בלתי סביר. אני בימי התמימות שלי, לפני שתי כנסות, ניסיתי להגיש הצעת חוק שלכל אזרח תהיה אופציה לקבל פעם בשנה את החבילה הזאת של עד 200 דולר מוצר, אבל צחקו עלי פה, עשו לי אינתיפאדה. מדובר על נתח כל כך גדול שיש אנשים שלא מגיעים אליו, בחיים לא יגיעו, ואנחנו אומרים: בסדר, זה טוב לכלכלה, נמשיך בזה.

אבל זה ככה בעולם.

אז מה אם זה ככה בעולם?

עצם קיומו של הדיוטי-פרי אכן מפחית את המחירים.

בארצות הברית אין דיוטי-פרי?

למה אדם נכה שלא מסוגל לנסוע לחו"ל לא יכול להנות מזה?

כאשר המחירים יורדים, גם מי שנשאר בארץ נהנה מזה.

אבל עדיין זה שנוסע לחו"ל משלם יותר זול.

כן, אבל הטענה שמי שנשאר בארץ בכלל לא נהנה מזה, זאת טענה שהיא אינה נכונה.

מסקר שנעשה על ידי מינה צמח עולה, ש70% מאלה שקונים בדיוטי-פרי נמנים על השכבה העשירה.

אני לא דיברתי על השכבה העשירה, אבל השכבה העשירה נוסעת הרבה יותר ובתדירות הרבה יותר גבוהה.

את אותם מוצרים שאני מוכר ב-200 דולר בדיוטי-פרי, אני מוכר ב-200 דולר פלוס מע"מ בשוק המקומי. המס הוא חלק מאוד קטן מהמחיר. לא זה מה שגורם למחירים העיקריים. התחרות היא זאת שתגרום להוזלה. עידוד השוק לתחרות יש לו השפעה הרבה יותר גדולה מאשר ביטול מס הקנייה. נקודה מאוד חשובה שצריך לקחת אותה בחשבון, שמחירים לצרכן נקבעים גם על ידי היצרנים בחו"ל. בגלל שבמדינת ישראל יש מס מאוד גבוה, היצרנים בחו"ל מתאימים את המחירים ומוזילים את המחירים בישראל. אין לי ספק שביטול מס הקנייה יגרום מיד להעלאת מחירים של הייבוא, ומה שנלקח מאיתנו כדי לתת לציבור ילך בחזרה לספקים בחו"ל.

עובדי הרשות לא מתנגדים לחוק. כפי שהאוצר דורש חלופות להפסד, כך גם העובדים דורשים חלופות. הנהלת הרשות הולכת על חבל דק מאוד ,היא לקחה על עצמה התחייבויות גדולות מאוד. ממשלת ישראל הבטיחה שהכנסות הרשות לא ייפגעו. ממשלת ישראל גם הטילה מס של 37% מס על הרשות וגם ביקשה שרשות שדות התעופה תקים ב-100 מיליון שקל תחנת רכבת. מי שישלם את המחיר זה העובדים. ברשות שדות התעופה מתפרנסים כ-5000 משפחות. אם רשות שדות התעופה תוריד את הפעילות שלה, זה יהיה כמו לסגור מספר מפעלים.

בדיוטי-פרי ימשיכו לקנות בכל מקרה כי אין שם מע"מ. כמו שהדיוטי-פרי לא נפגע בשום מקום בעולם, כך הוא לא ייפגע כאן.

מה שקרה באירופה זה שהעלו בין 17% ל18% את האגרות התעופתיות.

הצעת החוק במצב כמו שקיים היום בכנסת תאושר.

אלי, אני מתכוון לנהוג בעניין הזה באחריות.

אני חושב שראוי לקיים איזה שהוא דיון אמיתי על תהליך חשיפה בנושא מס קנייה, שאתם תתחילו להוביל. אם תביאו ותראו משהו שעושה שכל, יכול להיות שאפשר יהיה לשכנע את החברים שחתמו על הצעת החוק הזאת לעכב את העניין הזה. אם תמשיכו בנוהג שעשיתם עד עכשיו, לדעתי גם אם משה גפני יסבול מהתקף של עודף אחריות, יבוא לכם מישהו אחר שיעשה את זה ואני לא אוכל לעצור את זה.

בסך הכל ההתאחדות תומכת בהורדת מסי הקנייה. עכשיו אנחנו בתהליך של בדיקת הנושא, כאשר כנראה אחוז לא גדול מהתעשייה מתנגד לזה. זאת בעיקר בגלל שאין היום איזו שהיא הגנה אחרת שבאמת מגינה על התעשיות הספציפיות האלה. אחת הדוגמאות היא "נגב קרמיקה", שהממשלה מנסה עוד איכשהו לשמור עליה, שבכל זאת תפגע מהצעה שכזאת. זאת הסיבה שאנחנו עכשיו עושים בדיקה מעמיקה של כל סעיף וסעיף של מסי הקנייה. כפי שאנחנו רואים, בחלק מהסעיפים יש פגיעה בתעשייה. היינו מעוניינים שעל הסעיפים הספציפיים הבעייתיים ידונו יחד עם התעשיינים, כדי לראות איך פותרים להם את הבעיה.

אין הפרות של אמנות בינלאומיות, כיוון שמס הקנייה זהה גם בייצור מקומי וגם בייבוא.

אבל דרך התמ"א אתה עושה את זה.

מס הקנייה הוא בשיעורים זהים ואין הפרות בינלאומיות. יש מחלוקת אם התמ"א כן מהווה את ההפרה או לא מהווה את ההפרה. האמריקנים טוענים שכן, אנחנו טוענים שלא. הסברנו את זה לאמריקנים. בכל שנה בוועדה המעורבת של נציבות הסחר האמריקני הנושא עולה ואנחנו מסבירים את זה ומניחים את דעתם, כך שאין שום סיכוי שמישהו יתבע אותנו בהפרות בינלאומיות.

הנושא השני שהעלת, לוני, זה הנושא של הסכמים עם הרש"פ. אנחנו נמצאים בדיונים בנושא הכלכלי עם הרש"פ. הנושא הזה נלקח בחשבון, יילקח בחשבון ואני מאמין שלא תהיה פגיעה וגם לא יהיה החישוק שממנו אתה חושש.

מה אתה אומר לגבי כל תעשיית הייבוא המקביל.

אני מסכים שיש בעיות באכיפה של המחיר. ככל שהמס גבוה יותר, האינסנטיב להביא חשבוניות מזוייפות שאינן נכונות גדול יותר, ולנו יש בעיה להתמודד עם העניין הזה.

מה היקף הפגיעה בהכנסות שלכם?

אין לי אומדן.

אולי האומדן הוא כזה שמשתלם לכם להוריד את מס הקנייה בצורה משמעותית.

אבל הביטול לא יחזיר כספים שמתבטלים כתוצאה מביטול מס קנייה. יכול להיות שהיינו יכולים לגבות יותר מס גבייה, אבל בטח שהתיקון הזה לא יחזיר לנו את מה שנבטל. אני אשמח אם הוועדה תעשה פסק זמן בדיון עד שנביא לוועדה תוכנית יותר מפורטת שתפרט מה לבטל, מה להפחית, כמה להפחית. אנחנו נכין איזו שהיא תוכנית מטעם האוצר שאני מקווה שהיא תהיה מספיק טובה כדי להניח את דעת חברי הכנסת.

מתי?

אני חושב שחודש ימים זה זמן סביר.

אני מקבל את מה שאמרת. היות ואני לא היחיד שחתום על החוק, הייתי מבקש שעד מועד הפגרה של הכנסת, שזה ה-2 באוגוסט, נלך במגמה של לשנות את החוק. זאת יכולה להיות הצעה משותפת גם של הממשלה וגם של כל חברי ועדת הכספים. אני לא מדבר פה על שאלה של כבוד. אנחנו נמצאים בעידן פוליטי מאוד לא ברור. יכול מאוד להיות ששר האוצר היום יהיה בעד העניין ונבטל את הצעת החוק הזאת, ויבוא שר אוצר אחר שדעתו תהיה שונה. אם לא יהיה גפני או שירי ויצמן אז יהיה מישהו אחר.

אני מקבל את הדברים. העניין הוא שלפי המצב החוקי היום בסמכותו של שר האוצר להפחית, לשנות או לבטל את המסים, לא צריך הצעת חוק.

ועדת הכספים תובעת משר האוצר להעביר לוועדה תוך שבוע ימים מהיום את תוכניתו לגבי הורדה הדרגתית של מס קנייה. אם לא נקבל תוכנית אמיתית תוך שבוע ימים, אני מחזיר את הצעת החוק לדיון. בגלל שהחברים החתומים על הצעת החוק לא נמצאים כאן, אנחנו נביא את הסיכום הזה בפני החברים מחר. אנחנו לא רוצים להעלות את החוק לפני היציאה לפגרה, אבל אנחנו רוצים לקבל מכם אמיתית תוכנית שתראה לנו מה יקרה עד סוף שנת 2000 ומה יקרה בשנת 2001. אנחנו רוצים את זה תוך שבוע ימים. לא נקבל תוכנית רצינית, זה עולה לקריאה ראשונה. אנחנו הודענו שזה לא כולל את הדלק אם זה יעלה לקריאה ראשונה.











4. תקנות אסור סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים).

איזור סחר חופשי אילת חוקק בזמנו על מנת למנוע את ההגירה השלילית שהיתה מהעיר. באופן עקרוני, שירותים שניתנו מהצפון לאילת לא נכללו במסגרת החוק, הן הוצעו בדרך של תקנות. בינתיים נכנס הנושא של הטלפונים הסלולרי ים.

אתה מדבר על שיעור 0 על שירותים שניתנים לתושבי אילת?

לא, אני מדבר על הפטור באילת.

על שירותים שניתנים באילת על ידי תושב איזור אילת?

כן.

ומה עם תושב איזור הצפון שנותן שירות לתושב איזור אילת?

לא קשור לעניין הזה. על כל פנים, כשנכנסה הסוגייה של הטלפונים הסלולרי ים, עשינו בירורים עם 3 חברות הפלאפון אם יש להן איזו שהיא יכולת לזהות איזו שיחה היתה באילת, איזו שיחה לא היתה באילת.

אתה בעצם מנסה לשנות היום את הפטור ממע"מ על שיחות בסלולרי ?

אני לא מנסה לשנות את הפטור ממע"מ, כי בפועל החברות לא מעניקות את הפטור היום. הן לא מעניקות, משום שהן לא יכולות. כדי להעניק את הפטור הן חייבות לזהות איזה שיחות הן בתוך התחום הטריטוריאלי של איזור אילת, איזה שיחות הן מחוץ לאיזור אילת.

אם אדם מצלצל מאילת לתל-אביב אתה יכול לדעת שהוא צלצל מאילת?

הטלפון פיזית נמצא באילת ולכן השירות ניתן באילת ואני יכול לזהות אותו. כאשר יש לי פלאפון סלולרי אני לא יכול לדעת אם זה היה באילת או זה היה מחוץ לאילת. אי אפשר לזהות.

האם מי שקנה את הפלאפון באילת מקבל את ההנחה של מע"מ?

כאשר אתה קונה מוצרים באילת, הפטור חל אך ורק אם אתה עושה במוצרים שימוש באילת.

אני קניתי מכשיר סלולרי בסוכנות שנמצאת באילת. למה על 4000 שקל אני לא מקבל הנחה של מע"מ?

זה לא 4000 שקל, כי מרבית החברות היום מעניקות את זה כמעט בחינם.

לא נכון. זה עולה 2500 שקל. עם דיבורית, עם הכל זה מגיע ל6500 שקל.

היום זה כמעט בחינם. המחיר על המכשיר כמעט שואף ל-0.

במציאות זה לא נכון. למה לא מקבלים היום הנחה?

כדי שאדם יהיה זכאי למכור באילת בפטור, הוא צריך להיות רשום כעוסק אילתי. החברות הסלולריות לא רשומות כעוסק אילתי..

למה? הסוכנויות שנמצאות באילת..

לא נרשמו כעוסק אילתי. הדבר השני שהוא צריך כדי לקבל פטור זה שהצריכה והשימוש יעשו באילת. אם אתה מוכר טלפון רגיל, אז מתקינים אותו באילת והשימוש באילת. כאשר זה טלפון סלולרי , אז יום אחד הוא באילת ויום אחד הוא בתל-אביב. אי אפשר לעשות את ההפרדה. מעבר לזה, החברות הסלולריות ראו שלהערך בנפרד לשירותים שניתנים לאילת ולשירותים שלא ניתנים לאילת יש עלויות גבוהות מאוד. לכן בהסכמה עם החברות הסלולריות, עם משרד התקשורת ועם אנשי אילת הבאנו את התקנות.

מי הסכים מאנשי אילת?

הזמנו אותם והם לא באו.

בעצם זה שהם לא באו הם הביעו את הסכמתם. זה מפשט את ההליכים וזה מוזיל את עלויות המשק.

למה זה מוזיל את העלויות?

כי אם חברות הסלולר יצטרכו לעשות את ההפרדות, תהיינה עלויות אדירות שיקבלו את ביטויין במחיר של השיחות.

מזה אני לא מודאג. ברגע שהתקבלה הצעת החוק שתושב אילת יקבל הנחה במע"מ..

זאת לא הצעת החוק.

יש סעיף בחוק אילת שאומר כך: "מכירתם של טובין המצויים באיזור אילת בידי עוסק תושב איזור אילת - לצריכה באיזור אילת או לשימוש בו". אי אפשר להגיד שטלפון סלולרי הוא לצריכה באיזור מסויים. בכל מקום שבו אתה נמצא הטלפון נמצא איתך בכיס, ולכן כאשר צריכים לפרש את אותו סעיף 5ג שהוא כבר ותיק, כמעט 20 שנה בתוך החוק, אי אפשר יהיה לומר שטלפון סלולרי הוא מסוג טובין שיקבל את הפטור. יכולה להיות מחלוקת אם הוא זכאי מלכתחילה לפטור, אבל זה לא הנושא כרגע. יש עוד סעיף, שאומר: "מתן שירותים באיזור אילת בידי תושב איזור אילת, יהיה פטור ממס הכנסה". זאת אומרת שאם אנחנו מדברים עכשיו על שיחות ולא על הטלפון עצמו, כדי שהשיחה תהיה פטורה ממס היא צריכה להנתן באיזור אילת, ושוב, עד כמה שאני מבינה, היום, מבחינה טכנולוגית, הנושא הזה בלתי ניתן לזיהוי כאשר מדובר בטלפון סלולרי.

בנושא של מכירת המכשירים אנחנו לא נוגעים עכשיו.

הבנתי ממך שבגלל שהחברות הסלולריות לא רשומות באילת הן לא נותנות את ההנחה הזאת.

יכול להיות. אני אפנה לחברות הסלולריות ואני אשאל אותן. עומדת בפני חברות הסלולריות אפשרות כן להרשם באילת.

אם הן כן רשומות באילת, שיקבלו את ההנחה. החברות הסלולריות יכולות לבדוק אם השיחות הפנימיות נעשו בתוך אילת ועליהן לתת את ההנחה.

חברות הסלולר נותנות שירותי שיחת פלאפון. הן נותנות את השירות מהצפון. כל המיתוג נעשה בצפון.

אבל הן יודעות מאיפה האדם דיבר. אם אדם דיבר בתוך אילת, מה הסיבה שלא נותנים לו את ההנחה?

הן לא יודעות מאיזה מקום בארץ השיחה נעשתה. הקידומת של המספר שלך בפלאפון לא מאפיינת את המיקום הגאוגרפי שלך.

בואו נתקן את התקנה כך שכל מי שתושב אילת יקבל את ההנחה במע"מ על שיחות סלולריות.

זה לא החוק הזה. המטרה של החוק הזה היתה לעודד אנשים שישארו באילת. שיחות הפלאפון לא מעודדות אנשים להשאר באילת.

בטח שזה מעודד. לעסק שמשלם פחות מע"מ כאשר הוא מפעיל טלפון סלולרי כדאי להשאר באילת. הנושא של פלאפונים בעלות של עסק זה דבר מאוד מאוד משמעותי.

זאת הוצאה מוכרת של 100% במס הכנסה.

אני לא רואה סיבה למה תושבי אילת לא יקבלו את ההנחה הזאת .

אין לנו יכולת לקבוע שהשירות ניתן באילת.

לכל תושב אילת יש זכות.

חזקה על מי שתושב אילת שאת רוב שיחות הפלאפון שלו הוא עושה באילת.

אבל החברה לא יודעת לזהות שהיא נותנת לו את השירות באילת, כי היא נותנת את זה ממסרים אחרים.

יש לך תושב אילת שיש לו פלאפון. הוא קנה פלאפון והוא משתמש בו. אתם מסכימים שרוב השיחות הוא עושה באילת?

נכון.

מבלי קשר אם החברה יכולה לזהות או לא לזהות.

אבל הפטור לא ניתן לתושב, הוא ניתן לעוסק האילתי שנותן את השירותים. החברה הזאת לא יכולה לתת לו את השירותים באילת, ובצדק.

הבעיה היא רק בעיית המיתוג?

כן.

יש את אותה בעיה עם שיחות לחו"ל.

אין בעיה. לחו"ל זה חייב ומחו"ל לארץ זה 0.

יש פה תחושה שבאמצעים טכניים נפגעת איזו שהיא זכות. אתם לא מרגישים את זה?

אגב, צריך לקחת בחשבון שמשלמים היום מס מלא. זה לא שהולכים ומרעים את המצב. בגלל הטכנולוגיה והעובדה שאי אפשר לאתר ואי אפשר לחלק את השוק הזה, חברות הפלאפון בעצמן הגיעו למסקנה שהן לא יכולות להגיד מה פטור ומה חייב.

למה המבחן זה המיתוג? אם אני מחייג באילת, מי אמר שהמבחן צריך להיות מקום המיתוג, למה לא מקום נותן השירות?

אבל נותן השירות נמצא באילת.

הוא לא נתן לך את השירות באילת.

אני מסכים שאם הוא משתמש בפלאפון בתל-אביב אז זה הגיוני לא לאשר את זה, אבל אם הוא גם קנה את הפלאפון באילת, הוא גם מקבל את חשבון הפלאפון באילת, הוא גם מחייג מתוך אילת והוא גם תושב אילת, מה הסיבה?

אז אנחנו נשארים עם הקבוצה המצומצמת של תושבי אילת.

מה זה מצומצמת? זה רוב התושבים.

תושב משלם את ה-17% האלה.

סמכות ביטול הפטור מתייחסת לסוגי שירותים.

השירות הוא זה שקובע.

מי אמר שהשירות נובע מהמיתוג? למה המיתוג הוא השירות?

היה צריך לבחור משהו וזה היה הדבר הכי פשוט.

אבל הדבר הזה גורם לזה שתושבי אילת מהיום ואילך ישלמו 17%.

הם משלמים כבר היום.

אז בשביל מה התעוררתם? למה לא השארתם את זה ככה?

כי יש תביעה ייצוגית.

אז אתם צריכים להגיד.

זאת אומרת שכן יש מחלוקת.

אז תלכו לתביעה ייצוגית ושבית המשפט יפסוק. מה אתם רוצים מאיתנו?

אם לצורך העניין לא תאשרו את זה, אני אפנה לחברות הסלולריות ואומר להם: רבותי, אתם פועלים כדי לדווח לי מאיפה ניתן השירות..

אתה יכול לקבוע שהמיתוג הוא לא המבחן.

מה יהיה המבחן?

אם השיחה מתקבלת באילת אז השירות הוא באילת. שאני מפעיל טלוויזיה באילת, זה שמשדרים לי את הטלוויזיה מרוממה בירושלים או מסידני זה לא משנה כי אני מקבל את התמונה כשאני נמצא בבית המלון באילת.

אלי, טלוויזיה זאת לא דוגמה טובה, כי אין פטור על המכשיר והשידור זה פעולה של רשות השידור.

מה קורה בכבלים?

אין בעיה, הוא מקבל את השירות באילת.

אם הם היו משדרים את זה מבאר-שבע זה לא היה פטור?

לא היה פטור.

זאת המטרה של חוק אילת.

חוק אילת מתייחס לנותן שירות שנמצא באילת.

בסדר, אבל מה זה נותן שירות? נותן שירות זה זה שמוכר מוצרים לתושבי אילת ונותן להם שירות.

יש הבדל בין מוכר מוצרים לבין נותן שירות.

אתם הולכים על מבחן נורא שרירותי.

מה איכפת לך לחכות עד לתביעה ולא לעשות עכשיו כלום?

משום שאני רוצה לעבוד ממלכתי ונכון, בהתאם להוראות החוק.

אני לא השתכנעתי שנושא מקום נתינת השירות פה הוא חד משמעי. אני מבקש שתבדקי את זה, אנה, לפני שנחליט.

זאת לא בדיקה משפטית.

תזמן את חברות הפלאפון לדיון כדי שיגידו לך.

אני מציע שתפני לחברות הפלאפון.

עשינו בדיקה, ומסתבר שהם בעצמם טענו שאי אפשר.

אני מציע שתקיימי בדיקה עם החברות הסלולריות. את תוצאות הבדיקה תספקי לשני חברי הכנסת היחידים שהתעניינו בנושא, ועל בסיס תוצאות הבדיקה נחליט מה אנחנו עושים.












































5. שינויים בתקציב לשנת 2000.

פנייה מספר 208: שני מיליון וחצי שקל השתתפות בנציבות המים והסברה לחסכון במים.

היתה החלטת ממשלה שמשרדי החקלאות פנים ואיכות הסביבה ישתתפו כל אחד ב-2.5 מיליון שקל עבור מסע ההסברה לחסכון במים.

אושר. פנייה מספר 209: 20 מיליון שקל להסדרת תקציב הרשויות המקומיות, להסדרת התקצוב של העסקת היקף כוח אדם ולתגבור מנהל האוכלוסין.

עמית לנג

יש פה כמה דברים פנימיים של משרד הפנים. אחד מהם זה הסדרת התקציב של הבחירות ברשויות המקומיות. היה צפי מסויים אבל הוא השתנה, והשנה צריך להוסיף מהרזרבה שהיתה קיימת בתוכנית הזאת. יש פה שינויים פנימיים בתוך סעיפי השכר של המשרד שהם רוצים להעביר מתוכנית אחת לתוכנית השנייה. אין פה תוספת או הפחתה, זה פשוט העברה מסעיף לסעיף.

אושר. פנייה מספר 06013.

עמית לנג

אנחנו מבקשים הקדמה. יש פה עודפים מחוייבים שרובם עבור רשם העמותות. הוא צריך לתפקד.

אושר. מספר פנייה 18018.

עמית לנג

זה עודפים משנת 1999 שרובם הולכים לתוכניות ההבראה של הרשויות המקומיות.

אפשר לקבל רשימה?

עמית לנג

אין רשימה מראש. תוקצב סכום מסויים בשנת 1997 עבור תוכניות ההבראה. הרשויות מגיעות למשרד הפנים. אם הן חותמות על תוכניות הבראה, אז מוגדרים להם סכומים מסויימים שהם יקבלו במהלך תוכנית ההבראה.

איך נוכל לדעת?

אתה יכול לקבל דוח מצב ממשרד הפנים כמה כסף הועבר עד היום לתוכניות ההבראה ולאיזה רשויות.

אפשר לקבל מרות יוסף בכל עת נתונה את הרשימה. זה אושר. פנייה מספר 57014: העברה פנימית של 6 מיליון שקל בגין טעות טכנית שנפלה בפנייה.

עמית לנג

בפנייה המאוד גדולה של המיליארד 600 ליישובי קו העימות הקלידו תקנה אחת לא נכונה.

אושר. אנחנו צריכים לאשר פה את החלטות ועדת המשנה לגבי הרישום הכפול.

זה רישום נגזרים על מדדי מניות ושיפורים במבנה חוזים עתידיים על שער הריבית. יש פה שני סוגים של תיקונים: אחד זה התאמת כללי הרישום של נגזרים למסחר בנגזרים על מדדי מניות שונים, במקום על מדד מניות מסויים, והשני זה שיפורים במבנה חוזים עתידיים על שער הריבית שזה מפשט את נכס הבסיס של החוזים האלה, באופן שהוא יקבע על פי תשואה של סדרת מק"מ אחת, במקום על פי ממוצע תשואות של 3 סדרות מק"מ. הם מקווים שזה יתרום להגדלת הסחירות במגזר הזה.

אושר.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05