פרוטוקולים/כספים/800

2
ועדת כספים
10.7.2000

פרוטוקולים/כספים/800
ירושלים, ט"ו בתמוז, תש"ס
18 ביולי, 2000


הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 145
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ז' בתמוז התש"ס (10 ביולי 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט-היו"ר
מוחמד ברכה
משה גפני
אבשלום וילן
אמנון כהן
ישראל כץ
לימור לבנת
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
רחמים מלול
יוסף פריצקי
ויצמן שירי
שלום שמחון

מ"מ: בנימין אלון
אביגדור ליברמן


אברהם (בייגה) שוחט שר האוצר

אורי פורת מנכ"ל רשות השידור
גיל סמסונוב יו"ר רשות השידור
עמרם עמר סמנכ"ל כ"א, רשות השידור
אלינור בלקין-מיכאלי ע' מנכ"ל רשות השידור
יובל גנור דובר רשות השידור
חנה מצקביץ יועמ"ש, רשות השידור
אלון אלרואי יו"ר ו. הכספים, רשות השידור
מוטי לוי סמנכ"ל כספים, רשות השידור
יאיר אלוני מ"מ מנהל הטלוויזיה
אבי כץ מנהל הגבייה, רשות השידור
מודי בן-צבי מנהל מח' תקציבים, רשות השידור
נעמה מועלם כלכלנית, רשות השידור
אורי פלח רשות השידור
שלום גרניט רשות השידור
רמי סדן רשות השידור
מרים דוד רשות השידור
מיקי מנר רשות השידור
סווטלנה אלכסנדרוב רשות השידור
יובל קלר ועד רשות השידור טלוויזיה ורדיו
יוסי אשכנזי ועד רשות השידור טלוויזיה ורדיו
יעקב לוי ועד רשות השידור טלוויזיה ורדיו
שלומי יהודה ועדה רשות השידור טלוויזיה ורדיו
אהוד כותן עוזר מנכ"ל משרד רה"מ
אמיר לוי רכז תחום תקשורת מחשבים, משרד האוצר
ורד כהן משרד האוצר
פרופ' אבי בן-בסט מנכ"ל משרד האוצר
רוני ארד אגף התקציבים, משרד האוצר
יוליה אלברטון אגף התקציבים, משרד האוצר
אביב לוי אגף התקציבים, משרד האוצר
חיים פרננדס אגף תקציבים, משרד האוצר
הילה אייל אגף תקציבים, משרד האוצר
דוידה לחמן-מסר משרד המשפטים
גדעון בן-ישראל הסתדרות הגמלאים

אנה שניידר

סמדר אלחנני

יפעת שפרכר

נושא: 1. תוכנית ההבראה של רשות השידור.
2. חוק רשות השידור (תיקון – ביטול אגרת הטלוויזיה).
3. שינויים בתקציב לשנת 2000.
4. הרפורמה במס. מצב המשק 2000,2001.


































1. תוכנית ההבראה של רשות השידור.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא: תוכנית ההבראה של רשות השידור.

ההצעה של ההנהלה הוגשה לוועד המנהל ביום שישי האחרון, ולכן ועדת הכספים שברשות השידור החלה את הדיונים שלה רק ביום שישי. מבחינת מוסדות הציבור של רשות השידור, אנחנו באמצע הדיונים. אנחנו כרגע לא יכולים להגיד את דעתינו. אין לאף אחד מאיתנו את הזכות לבוא ולומר מה תהיה דעת המוסדות שלנו. אנחנו העברנו את זה גם ליושב-ראש הוועדה. אתם תשמעו את המנכ"ל ותחליטו את החלטותיכם. אני חושב שהיה מן הראוי שנביא לידי מימוש את דו"ח גרניט. הוועד המנהל הנוכחי קיבל לפני כשנה החלטה לממש אותו. אפילו בוועד המנהל הקודם כבר היתה החלטה. אנחנו פנינו בזמנו לאוצר וביקשנו את הגיבוי בכל דרך שלא תהיה, אם זה על ידי מימון ואם זה על ידי זה שיאפשרו לרשות השידור לקחת הלוואה ולממן את דו"ח גרניט, שמביא גם לחיסכון בכוח אדם גדול מאוד בעתיד.

רשות השידור במצב קשה מאוד. לצערי, אין שום גורם בישראל שרוצה את הבראת רשות השידור. אני מצטער לומר את זה. משרד רה"מ, שלי היו תקוות גדולות מאוד מהמשרד, לא רוצה הבראה. אנחנו כדירקטוריון של הגוף הזה היינו אמורים לקבל גיבוי ממשרד ראש הממשלה. נדמה לי שהוכחנו לאורך כל הדרך שרצוננו היחיד זה הבראה של רשות השידור. אנחנו לא מרגישים שאנחנו מקבלים גיבוי. היינו אמורים לדון עם המשרד הממונה לגבי הבראה, אבל בוטלו פגישות. בעצם לא נערך שום דבר, למעט הצעת החוק לשנות את חוק רשות השידור, שאני אישית חושב שזה מהלך נכון. הצעות החקיקה האחרות שמונחות לא יבריאו את רשות השידור. אפילו דו"ח ורדי, שהוא שנוי במחלוקת, אמר שהתנאי לכל דבר הוא בעצם מימוש דו"ח גרניט ומימון דו"ח גרניט. אנחנו רואים בצורה פסימית מאוד את יכולת ההבראה. כל חבר הנהלה חש שהוא זמני בתפקיד. זה הדבר הגרוע ביותר שיכול להיות לטעמי, בוודאי בגוף שעוסק בתקשורת, כי במצב של זמניות לצפות שתהיה רפורמה זאת אשליה.

האם אתה אומר שבגלל שאין שיתוף פעולה עם משרד ראש הממשלה אין תוכנית?

יש בוודאי הידברות עם משרד ראש הממשלה. כדי לעשות שינוי משמעותי בתוך רשות השידור צריך גיבוי.

מאז שרשות השידור קיימת – כבר 35 שנה - מעולם לא היה אף גורם אחד שהתייחס אליה ברצינות. אני אומר את זה בצער רב. אנחנו היום נמצאים ברגע של אמת. זאת הפעם הראשונה בתולדות רשות השידור שהנהלת רשות השידור בעצמה, על סמך הידע ועל סמך הנסיון המצטבר בתחום המקצועי, מניחה על שולחן ועדת הכספים של הכנסת תוכנית הבראה ועקרונות של תוכנית הבראה, שאם הם יבוצעו יש בהם כדי להעמיד את רשות השידור על רגליים איתנות ולאפשר לה להתמודד בכבוד ובהצלחה עם הערוצים המסחריים שהולכים ומתרבים. אין תוכנית הבראה אחרת לרשות השידור. זאת התוכנית ואין בילתה. זאת התוכנית שתופסת את השור בקרניו, זאת התוכנית ששמה את האצבע על המקומות הכואבים באמת, זאת התוכנית שמציעה את התרופות האמיתיות לכל המחלות הגדולות שמכבידות על התפקוד והניהול השוטף של הרשות. אם התוכנית הזאת תבוצע, רשות השידור תראה אחרת. אגב, אני לא חושב שהיא נראית כל כך רע כמו שמתארים אותה. אני מבקש לזכור שרשות השידור זה גם קול ישראל. הרדיו שלנו נחשב לאחד הטובים בעולם. גם הערוץ הראשון הוא לא מהגרועים. אנחנו רואים לאחרונה תנועה של צופים שחוזרים לערוץ הממלכתי, במיוחד בתוכניות החדשות שלנו, שהן רציניות, אמינות, מקצועיות. כל העבודה נעשית על ידי אנשים יוצאים מן הכלל, שעובדים בתנאים קשים ביותר ועליהם להתגבר כל יום מחדש על עשרות מכשולים צפויים ובלתי צפויים רק בגלל המחלות שהרשות סוחבת איתה מאז שהיא נולדה. מעולם לא נעשה טיפול רציני לרפא את המחלות האלה. קמות ועדות על גבי ועדות, אבל דבר לא נעשה. לנו יש את המרשם הנכון והבדוק מבחינה מקצועית להבריא את רשות השידור. הבעיה העיקרית של רשות השידור שמכבידה עליה ועל תקציבה היא בעיית עודף כוח האדם. זה לא סוד, זה ידוע. אבטלה סמויה ברשות השידור קיימת כבר עשרות שנים. עד היום איש לא נקף אצבע כדי לטפל בבעיה הזאת ולהביא לפתרונה. כל הממשלות, כל השרים, כל הוועדות בכנסת, לא נקפו אצבע. לדבר דיברו הרבה, אבל לא עשו כלום. זאת ההזדמנות ההסטורית לעשות משהו, מפני שהפעם מונחת לפנינו תוכנית איך לעשות מה, והדברים הם בגדר יכולת ביצוע. צריך רק רצון טוב והחלטות נכונות כדי שהתוכנית הזאת תצא לדרך.

אף אחד לא ילמד אותי איזה שהוא פטנט איך אפשר לקחת עובדים ולזרוק אותם לרחוב. זה דבר בלתי אפשרי. אם רוצים לצמצם את מצבת כוח האדם, וצריך לעשות את זה מפני שזה קריטי, צריך למצוא את הדרך הנכונה. אני מדבר בעיקר על תנאי פרישה או פנסיה. ברשות השידור נוצרו 3 שכבות של כוח אדם. הכוח הראשוני בנוי מאנשים שהיום מתקרבים לגיל פרישה. במרוצת השנים אנשים מתעייפים. אי אפשר לצפות מהם שיעשו היום מה שהם עשו לפני 30 שנה. במקומם נלקחו לעבודה שכבה נוספת של כוח אדם, שגם היא התחילה להשחק ולהתעייף. התחרות עכשיו יצרה מצב שהיה צריך להביא עוד כוח אדם לתוך רשות השידור, כי את המשימות יש לבצע. על כל עובד שנכנס נשאר עובד אחד, אולי אפילו שניים, שהפכו להיות מיותרים. יש כאן בעיה אמיתית שאיש לא ניסה להתמודד איתה באופן אמיתי. אם אנחנו הגענו למצב שבתקציב רשות השידור 60% זה תשלומים בגין שכר ועוד 30% הן ההוצאות הקבועות, שאין מנוס אלא לעמוד בהן, מה שנשאר לנו לפעולות זה בערך 10% מהתקציב. אם אנחנו בכל זאת משדרים מה שאנחנו משדרים, בכמויות שאנחנו משדרים, באיכויות שאנחנו משדרים, הרי זה רק הודות לאותם העובדים שעובדים באמת. למרבה הצער, כל עובד שעובד באמת נושא על גבו עובד שבאמת לא עובד. אין לי טענות אל העובד שלא עובד, הוא היה מוכן ללכת, אבל זאת בתנאי שיאפשרו לו ללכת בכבוד ולא עם פנסיה של 2500 שקל לחודש. מישהו מעלה על דעתו להוציא אנשים מהעבודה ולהשאיר אותם עם 2500 שקל לחודש? כלום לא נעשה בעניין הזה.

בקדנציה הקודמת, בימי המנכ"ל מוטי קירשנבאום ורינה שפירא כיו"ר, היה הסכם בין רשות השידור והאוצר שייעשה מאמץ אמיתי לפתור את בעיית כוח האדם ברשות השידור. אז נבחר שלום גרניט, מי שהיה הממונה על השכר במשרד האוצר.

היה הסכם שייעשה מאמץ?

היה הסכם שייעשה מאמץ אמיתי לפתור את בעיית עודף כוח האדם ברשות השידור בצורה הנכונה, ההגיונית וההוגנת ביותר. האיש היה מוסכם על כל הצדדים, משום שאין מומחה גדול ממנו בנושא הזה. שלום גרניט ישב ביחד עם הנהלת רשות השידור חודשים ארוכים. הם בדקו את הבעיה הזאת לפני ולפנים, וחיפשו דרכים איך לפתור את הבעיה בלי לפגוע בתפקוד השוטף של הרדיו והטלוויזיה. הם גיבשו תוכנית, שאנחנו מכירים אותה בשם "“תוכנית גרניט”". בתוכנית הזאת יש תשובה לשתי הבעיות האמיתיות של רשות השידור. כל שאר הבעיות הן שטויות במיץ עגבניות. אם ייפתרו שתי הבעיות האלה, רשות השידור כבר בריאה. “תוכנית גרניט” מציעה איך להוציא אנשים מתוך מעגל העבודה בצורה מכובדת, בצורה הוגנת.

בכמה אנשים מדובר?

בשלב הזה אנחנו מדברים על כ-200 איש.

התוכנית מדברת רק על ה-200 איש האלה?

לא. בתוכנית של שלום גרניט יש מתכונת, יש נוסחה שמאפשרת להוציא עובדים מיותרים מבלי לפגוע בתפקוד השוטף של המערכת. גם על ועדי העובדים, ממה שאני שמעתי, חלק גדול מ”תוכנית גרניט” מקובלת. גם הם לא מרגישים נוח עם האבטלה הסמויה הזאת, גם הם מבינים שהדבר הזה לא יכול להמשך וגם הם מבינים שהכובד הנוראי הזה על התקציב של הרשות הוא בלתי אפשרי, הוא בלתי נסבל. כאשר נוכל להפנות כספים להפקה, להתחדשות בציוד, לתנאי עבודה במקום לשכר מיותר, אנחנו נוכל להוכיח את היכולת האמיתית של רשות השידור, כי יש בה פוטנציאל עצום שהוא בלום היום בגלל חוסר תקציב. זאת הבעיה האמיתית.

“תוכנית גרניט” פותרת גם את זה שרשות השידור לא יכולה להתמודד עם המתחרים שלה. ידיה ורגליה של רשות השידור כבולות. היא עוד צריכה לסחוב על גבה משקולות של הסכמי עבודה שאבד עליהם הכלח כבר מזמן. מדובר על הסכמי עבודה שעוותו וסורסו במרוצת השנים. אין שום דמיון בין ההסכמים המקוריים להסכמים שקיימים היום, והכל נעשה בלחצים של רצון להתפשר. מה שהיה אולי מתאים למבנה הצילום בפילם, לא מתאים בכלל לימי הצילום בוידיאו, והוא הדין לגבי שאר האספקטים שקשורים בתהליך ההפקה והשידור. קשה מאוד להפעיל מערכת כאשר הידיים והרגליים קשורות באזיקים של הסכמי עבודה חסרי שחר. אם צריך לתפקיד מסויים או למשימה מסויימת 3 עובדים, יש לנו הסכמים שמחייבים 6 עובדים. למה? ככה. במרוצת 30 השנה איש לא טיפל בנושא הזה. יש לנו היום 14 ועדי עובדים. אתה גמרת עם ועד אחד, אתה מתחיל עם השני. גמרת עם 5, יש לך עוד 10. בלתי אפשרי לעבוד ככה.

איך אתם מטפלים בבעיה הזאת?

“תוכנית גרניט” מאפשרת לנו להפוך את הקערה על פיה, כלומר במקום 14 ועדי עובדים שונים של סקטורים אמיתיים ומדומים יהיה איגוד עובדים אחד לרשות השידור שאיתו אפשר יהיה בכוחות משותפים לבצע תוכנית הבראה אמיתית והסכמי עבודה חדשים. ביצוע “תוכנית גרניט” מחייב את כולם, גם את ההנהלה וגם את העובדים, להכנס למשא ומתן על הסכמי עבודה חדשים שמתאימים לצרכים האמיתיים של השידור ולא לצרכים של העובדים או הצרכים של איזה שהוא גורם אינטרסנטי אחר. באותו רגע שמחליטים ליישם את “תוכנית גרניט” מבוטלים למעשה כל הסכמי העבודה הקיימים. אז מוכרחים, אם רוצים או לא רוצים ,להכנס למו"מ על הסכמי עבודה חדשים. אלו שתי הבעיות האמיתיות. יש עוד הרבה בעיות. בעיית אי ספיקת לב המערכת נמצאת כאן, רק בנושא הזה של גרניט.

מה העלות הכספית של התוכנית הזאת?

מדובר בעלות כספית של כ-400, 450 מיליון שקל.

כשבניתם את התוכנית הזאת עשיתם את זה באיזה שהוא שיתוף פעולה עם משרד ראש הממשלה, עם משרד האוצר?

אדוני היושב-ראש, הנהלת רשות השידור התחילה לעבוד על התוכנית הזאת לפני כ-4 שנים. אנחנו אז הצלחנו בלי הממשלה, בלי אף אחד.

אבל עכשיו, בחודשים האחרונים?

בחודשים האחרונים יש נתק מוחלט.

התוכנית של שלום גרניט היתה גם לפני הדיון בפעם הקודמת. שום דבר חדש לא קרה מאז.

התוכנית הזאת נמצאת גם בידי הממשלה הקודמת, גם בידי הממשלה הזאת, גם בידי הוועד המנהל הקודם, גם בידי ועד המנהל הנוכחי, גם בידי המנכ"ל הקודם וגם בידי המנכ"ל הנוכחי. אנחנו באנו לאוצר לפני כשנה וחצי והתחלנו סידרת דיונים איתם. בסיכומו של דבר, האוצר לא נתן את הסכמתו. אני יכול להבין את זה, כי אז זאת היתה תקופה מאוד בעייתית. מאז שום דבר לא נעשה.

אתם הייתם אצלינו לפני מספר חודשים. השאלה שנשאלת היא: האם מאז ועד עצם היום הזה היה איזה שהוא שינוי בתוכנית ההבראה, והאם היה איזה שהוא פידבק מהאוצר או ממשרד ראש הממשלה.

“תוכנית גרניט” היא אבן יסוד לכל תוכנית ההבראה. ודאי שיש שינוי. אנחנו אמרנו שניקח את “תוכנית גרניט” ונבנה תוכנית הבראה על פיה כאילו שהתוכנית אושרה כבר ויצאה לדרך. כל תוכנית שנעשה בלי “תוכנית גרניט” כאילו לא עשינו כלום.

בוא תסביר לי מה נעשה. האם יש לכם לוח זמנים? האם יש לכם שלבים?

“תוכנית גרניט” לבדה לא תספיק. אומנם היא תנאי לכל תוכנית הבראה ,אבל לבדה היא חסרת ערך. זאת הסיבה שההנהלה הנוכחית של רשות השידור עוסקת בהכנת תוכנית הבראה מזה שנתיים, ובודקת את כל אותן נקודות התורפה בתוך המערכת במטרה למצוא את הפתרון הנכון והיעיל. בחוברת שהונחה בפניכם יש פירוט מלא של כל אותן התרופות שאנחנו מייעדים לכל הבעיות, כאשר התרופות האלה לא יכולות להתבצע או להגיע לידי מימוש או יישום אלא אם כן “תוכנית גרניט” תיושם. אני אמרתי מלכתחילה שאני אדבר על הבעיות העיקריות שמקשות על רשות השידור לתפקד. למרות זאת היא מתפקדת לגמרי לא רע. תתארו לכם איך היא תתפקד כאשר ישחררו ממנה את הכבלים שמפריעים לה לעבוד. רשות השידור פרוסה היום על פני 16 מבנים שונים בכל רחבי ירושלים, דבר שגורם לבזבוז משווע ולכפילויות מיותרות. הדבר הזה נוצר במשך 35 שנות קיומה של רשות השידור, זאת מכיוון שלא היה מבנה אחד או קריית שידור אחת שבה אפשר היה למקד את כל הפונקציות. היא פרוסה על פני 16 מבנים שונים, דבר שאין לו אח ורע בשום מקום בעולם. אני מוכרח לומר לשבחו של מר קירשנבאום שבזמנו הגיעו לרעיון, שגם אושר בהתלהבות באוצר, לרכז את כל הפונקציות של רשות השידור בקריית שידור אחת. זה דבר שיחסוך לנו כ-5 מיליון דולר בשנה רק שכר דירה שאנחנו משלמים.

כן, אבל למה בקרקע כל כך יקרה בלב ירושלים?

כרגע דרוש לנו שלב ב' של התוכנית. בשלב הזה האוצר עיכב את כל העניין. יש סחבת שאין לה סוף. בינתיים נגרמים נזקים כספיים קשים לרשות השידור. נדמה שלאף אחד לא איכפת.

מה קורה עם הפרוייקט הזה? למה לא מתקדמים איתו?

כיוון ששאלת הבראת רשות השידור עומדת על הפרק, אין טעם מבחינתינו לבנות קרייה ענקית. אין היום סיבה לאשר את הפרוייקט לפני שאנחנו יודעים לקראת איזה שינוי רשות השידור הולכת.

מה עשיתם עד עכשיו בעניין תוכנית ההבראה? אני יודע שהקפאתם את המשך הבנייה במתחם. מה עשיתם באופן פוזיטיבי לקידום תוכנית ההבראה?

אנחנו בדעה שמי שצריכה להציג את תוכנית ההבראה זאת ההנהלה. היא יותר מבינה ומעורבת מאשר האוצר.

נפגשתם עם ההנהלה?

את הנייר הזה קיבלנו היום ביחד עם חברי הוועדה. לא הוצג לנו שום דבר. גם אין שום חדש בתוכנית הזאת. בסך הכל, כמו שהציג פה המנכ"ל, התוכנית מסתמכת על “תוכנית גרניט”.

יש פה גוף שעובד בהיקף תקציבי גדול מאוד, על בסיס אגרה וכו'. אתם יושבים ומחכים שהוא יבוא אליכם כדי לעשות תוכנית הבראה? אתם לא יוזמים שום דבר?

יש פה שני נושאים שעולים מהמכתב שהגישה רשות השידור 1. תוכנית הבראה 2. בניית קריית שידור. בשני הנושאים לא אנחנו אלה שיוזמים ולא לנו יש את הכלים המקצועיים להחליט איזה רשות שידור צריכה להיות. זה גם לא אמור להיות ככה, כי זאת רשות ציבורית עצמאית. לא הממשלה היא זאת שצריכה לשלוט בה וצריכה להחליט איך היא תופעל. בשני המקרים הרשות פעלה בצורה שונה. בנושא של קריית רשות שידור אנחנו מקיימים דיונים סדירים ורציפים. הם הגיעו לשר האוצר יותר מפעם אחת. הוא ביקש לראות תוכנית מצומצמת שתביא בחשבון צמצום בכוח אדם, צמצום במספר אולפנים. הם לפני כשבוע הגישו תוכנית מצומצמת יותר.

הטענה היא שהקפאתם את זה.

הרשות הגישה תוכנית לשלב ב' שמדברת על בניית 20 אולפני רדיו. זה לא נראה סביר. מדובר על קרקע יקרה, כמו שאמרת. הרשות לא אמורה להיות כזאת גדולה. אומר פה המנכ"ל שהרשות הזאת היא גדולה ממה שהיא צריכה להיות. אם היא גדולה ממה שהיא צריכה להיות, אז לא צריך לבנות קריית שידור. פה מתקיים תהליך שמוביל לאן שהוא. אני לא יודע מה תהיה התוצאה הסופית, אבל יש תהליך שמתקיים עם מוטי ועם יאיר.

לגבי החלק של תוכנית ההתייעלות, עד היום, חצי שנה מאז שאושר תקציב רשות שידור פה בוועדה, לא קיבלנו שום פנייה מרשות השידור. גם כאן, כמו בקרית רשות שידור, לא אנחנו אלה שצריכים ליזום את תוכנית ההתייעלות. נכון שיש את “תוכנית גרניט” שאומרת איזה בסיס פנסיוני חדש יהיה ואיזה תנאי פרישה, אבל היא לא אומרת איזה יחידות צריכות להסגר ברשות שידור ואיזה התייעלות צריך לעשות. נורא קל לבוא ולהגיד שהממשלה אשמה והאוצר לא נותן ומשרד רה"מ לא עושה כלום, אבל בדיוק כמו שהרשות רוצה קריית רשות שידור והיא פועלת למען העניין, אם היא רוצה תוכנית הבראה היא צריכה לפעול למען העניין.

יש גוף מתוקצב..

הוא לא מתוקצב.

הוא לא מתוקצב במובן של חוק יסודות התקציב, הוא מתוקצב מכספי משלם המסים.

נכון, יש אגרה.

הוא לא ממומן באופן מסחרי, הוא ממומן על ידי אזרחי מדינת ישראל. משרד רה"מ אפילו לא טרח להגיע לדיון. הוא אפילו לא טרח להודיע לנו למה הוא לא מגיע לדיון. איך זה אתם כאחראים על הנושא הכלכלי יושבים ולא עושים כלום? ברור שלתוכנית ההתייעלות הזאת צריך כסף מהאוצר, כי בלי זה זה לא ילך.

זה לא ברור.

אז תעבדו על זה, תציגו משהו נגדי.

אבל אני לא יכול להציג מקורות למימון של תוכנית לא קיימת.

אם עכשיו אורי פורת מחליט לגנוז את התוכנית הזאת, סמסונוב לא מביא שום דבר לדירקטוריון, ועדת הכספים נרדמת, האוצר נותן לזה לחיות ככה?

את אגרת רשות השידור לפני שהיא מגיעה לאישור ועדת הכספים שר האוצר מאשר. אני מניח שגם לשר האוצר חשובה תוכנית התייעלות ברשות השידור. איך הוא ינהג, אני לא יודע. אני חושב שצריך לעשות תוכנית התייעלות ברשות השידור. זה מאוד חשוב לעשות תוכנית התייעלות, אבל זה לא תפקיד משרד האוצר ולא תפקיד משרד ראש הממשלה.

אני חושב שאתה טועה, אבל זאת זכותך לחשוב ככה. אני חושב שיש פה מחדל שלכם ושל משרד ראש הממשלה.

אני נתתי את הדוגמה של בניית קריית שידור, שיש להם אנטרס שהפרוייקט יתקדם.

אבל אתה לא צריך לצפות ולחכות שיהיה להם אינטרס. אתה הנאמן של הציבור.

אני לא יכול להגיד איזה יחידות צריכות להסגר.

אני לא אמרתי שאתה תגיד, אבל אתה צריך להרים טלפון למנכ"ל, להזמין אותו אליך, לא לחכות שיהיה דיון בוועדת כספים. אתה באת הנה עכשיו אחרי 3 חודשים שלא נגעת בסיפור, חוץ מאשר בנושא של המבנה.

אף אחד מכל הגורמים שמטפלים בזה לא מתייחס ברצינות למה שאמרנו פה. יוסי קוצ'יק ישב פה בחודש פברואר וביקש מאיתנו לאשר, ואתם באתם ל-3 פגישות, פורמאליות ולא פורמאליות, והתחייבתם בפני הוועדה שיהיה אולפן בבאר-שבע ועוד כל מיני דברים.

האולפן זאת לא תוכנית הבראה. אולפן יש, אבל צריך להעביר סיב אופטי. בלי אישור של הוועדים לא תעביר אותו. לעומת זאת, יש בבאר-שבע צוות צילום קבוע שעוסק בדיווח חדשות מהדרום ומהנגב, דבר שהיה חסר. היום אנחנו כבר רואים את התוצאות על המסך.

דיברנו על איזה סטרטר של 16, 20 מיליון שקל, שממנו נפתור את בעיית הבסיס של הפנסיה. דיברנו דיברנו דיברנו, אבל מאבקי הכוח נמשכים, כל גוף מושך את השמיכה לקטע שלו. אתם עסוקים בבעיות פרסונאליות. אינני מבין למה. יש לכם שדר ערבי שאמר איזה משפט באיזה בוקר ומזה כבר חודשיים הוא מושעה. למה? אני רואה שמגישים דוחות למשרד ראש הממשלה עם כל מיני הצעות. אין גוף אחד שבאמת מנסה לשמור על הרשות הציבורית, על השידור הציבורי. יש רדיו טוב, יש טלוויזיה טובה, אפשר להבריא אותה. אני פונה ליושב-ראש הוועדה שנזמן את כל הגופים האלה.

אני מזמן אבל הם לא באים.

תפזר את הישיבה.

תאמין לי, אלי, שאם נחליט שאין בשנה הבאה אגרה, מחר בבוקר כולם יתחילו לעבוד.

כשמדברים על תוכנית הבראה ומסכמים, מצפים שהדברים גם יתבצעו. אם אנחנו יושבים כאן בשביל לקשקש, חבל על הזמן. חלק קטן ממה שדיברנו עליו בפעם שעברה התבצע רק בחודש האחרון, דבר שלא שינה שום דבר. זה לא בסדר, כי הדיון האחרון איתם היה בחודש פברואר. אותם הכתבים שהיו נשארו אותם הכתבים, רק שינו את הפורמט שלהם, את הסטטוס שלהם. מעבר לזה שום דבר לא השתנה. אם אני היום צריך ללכת להופיע בתוכנית בוקר, אני עדיין צריך לנסוע לירושלים. הכל סיפורים. אני מכבד את אורי פורת. אני גם מבין שהוא לא יכול להלחם בוועד הקשה של העובדים. אף אחד לא מוכן לרדת לבאר שבע כי זה מקום "חשוך אל", חיים שם אנשים מהעולם השלישי, וזאת כאשר יושבים כאן 1600 עובדים ברדיוס של 10 קילומטר. אני לא מקבל את הדבר הזה. מצידי, עם יד על הלב, שהכל יתפרק לגמרי, שיפזרו את הכל. אז יכול להיות שהאזרחים שמשלמים ארבעים ומשהו מיליון שקלים בעד האגרה לא ירגישו שהם בור השופכין של מדינת ישראל. זה מתבטא בכל מה שקשור למדינה. היה אורי פורת יחד עם כל הצוות לפני חודשיים וחצי, שלושה חודשים בבאר שבע. הם באו וביקשו סליחה. ראינו את דוח מבקר המדינה לפני חודש וחצי שמדבר על ההתייחסות של הממשלה לממסד כלפי תושבי הנגב. צריך להחליט. היום רבים אנשי הימין על כל גבעה ביהודה ושומרון, את אף אחד לא מעניין מה קורה ברמת חובב, את אף אחד לא מעניין מה קורה בדודאים. רשות השידור היא עדיין רשות ממלכתית. אני מציע לפזר את הישיבה הזאת. חבל על הזמן. אף אחד לא יעשה שום דבר. בכל פעם שיצטרכו אותנו להצבעה על איזה שהוא נושא, יביאו את הנייר.

מי שאשם בכל הסיטואציה הזאת זאת לא רשות השידור אלא משרדי הממשלה. אני אומר את זה בכאב ובצער. לדעתי יש פה מחדל גדול מאוד גם מכיוון משרד ראש הממשלה וגם מכיוון משרד האוצר.

אז בשביל מה לדון?

יש תוכנית. אני מבין למה האוצר פסיבי. האוצר פסיבי כי אין עליו שום אחריות ציבורית. מדוע? כי מי שאישר את האגרה זה אנחנו.

גם שר האוצר אישר את האגרה.

שר האוצר היה כאן גורם מתווך. אני זוכר שהיה דיון אחד בממשלה. כשתקבע המסגרת ירדו לפרטים. מה הטעם אם הם יגידו את מי הם מפטרים אם אין את המסגרת. הוועד המנהל, לפי מה שהבנתי, עוד לא סיים את הדיון בנושא. הממשלה פסיבית בעניין. עיקר המעמד שלה היה מותנה בחקיקה, שלפי איך שאני מתרשם לא נתפסת כמתאימה. אין כאן עניין של לריב עם אדם כזה או אחר. זאת המציאות. היחידים שאישרו את האגרה במתכונתה, שזה הכלי היחידי, זה אנחנו. אנחנו אישרנו לגבות מהציבור כסף. האוצר אפילו לא קורא לזה תקציב. אין עליו שום אחריות. מצידו שניקח אגרה של 2000 שקל מאדם.

זה לא נכון, כי החלטנו בהחלטת ממשלה שיהיה 5% מקדם התייעלות. זאת לא הצגה נכונה להגיד שלאוצר לא איכפת.

כן, אבל זה לא עולה בקנה אחד עם הפסיביות שלך ב-3 החודשים האחרונים.

לא, אבל זאת לא הצגה נכונה כשאתה אומר שלאוצר לא איכפת מהאגרה.

אתם ישנים בעמידה.

לפי מה שאתם מקרינים זה יכול להשאר גם ככה כמה שנים. אני חושב שיש לנו רק 2 כלים, כאשר אחד קשור לאגרה והשני זה הנושא של החקיקה, בעיקר בהיבטים הכספיים. אם לוקחים את דוח גרניט ומאמצים אותו כלכלית זה דבר שמחייב חוק.

הם אמרו שהם הולכים לשנות את חוק רשות השידור.

אם אתה רוצה חקיקה לביטול אגרה תגיש הצעת חוק.

צריך לעשות הבראה שכולם מסכימים עליה. לפני שלוחצים, לפני שעושים שריר, צריך לתת עוד חודשיים.

אולי כדאי שנטיל על אחת מוועדות המשנה לדון בזה. דיברנו אז על הנושא של ערוץ 33. אולי כדאי שנאפשר להם להריץ פרסומות חלקיות, כי אנחנו רואים שלא מעבירים להם כסף. אם רוצים לסגור את התחנה צריך להחליט, אבל אם אנחנו רוצים שהם ימשיכו לעבוד אולי כדאי שניתן להם אפשרות להיות מסחריים.

אמנון, זה חלק מתוכנית ההבראה.

כן, אבל העניין לא זז. בינתיים צריך לעבוד. אני רוצה שנקבל החלטה להעביר להם 7 מיליון שקל, או לקבל החלטה לתת להם לשדר פרסומות.

אני חושב שגילינו אחריות מיותרת באישור תקציב רשות השידור. אני אז אמרתי כאן שלא צריך לאשר את תקציב רשות השידור, אבל אתם באתם אלי בשם האחריות הציבורית שלא יהיו יותר שידורים. הרגשתי אז שעובדים עלי ובכל זאת אישרתי. אנחנו נמצאים פה אחרי חצי שנה שכמעט שום דבר לא בוצע. לאוצר אין עניין ללכת להבראה אמיתית. גם ההחלטה שנסגור את רשות השידור לא מטרידה אותו. יש הרבה סיבות מהותיות לסגור אותו. אם יהיה רק ערוץ מסחרי, בסדר. אולי גם ירוצו ערוצים פיראטיים. אולי ערוצי הקודש יספקו לנו את מה שרשת ב' לא מספקת לנו. לא נורא. מבחינת האוצר זה יכול לחיות. היו דברים שהיו בחוברת של רשות השידור כמו העניין של הרדיו הדתי. נכון לרגע זה הכוונות טובות, הרוח טובה, אבל אין רדיו דתי שמשדר. כל מה שאפשר עכשיו לנשוך כדי שזה יכאב, אני בעד.

אני הובלתי עם העזרה שלכם מהלך לא לטרפד את הנושא של האגרה, וזה על בסיס התחייבויות, על בסיס זה שיוסי קוצ'יק ישב פה, על בסיס זה שנציגי האוצר ישבו פה, על בסיס זה שרשות השידור ישבה פה. אני הייתי נאיבי ואתם הייתם נאיבים. רצינו לתמוך בשידור הציבורי מתוך הנחה שתהיה תוכנית הבראה,אבל צפצפו עלינו בגדול.

את התיאור הממצה, הקולע, האמיתי והמדוייק ביותר על מצבה של רשות השידור היטיב לתאר אורי פורת גם היום וגם בישיבות הקודמות. מבחינתי, כל אחד מאיתנו שמוסיף משהו רק גורע. השאלה עד כמה אורי בעצמו רוצה לשנות את המצב.

הוא רוצה.

לי יש תחושה שאף לא אחד מהצדדים מעוניין בתוכנית הבראה כלשהי. מדוע האוצר פחות מעוניין מרשות השידור בתוכנית הבראה? כי הוא רואה שהתקציב שלהם מכוסה מ57% אגרה, 4% חסויות, 16% פרסומת וכו' וכו'. אם האוצר לא מקציב אגורה אחת לרשות השידור, מה איכפת לו שהרשות תמשיך להתנהל כמות שהיא. אם היתה איזו שהיא רשת קטנה שהם היו צריכים לתקצב, הם כבר היו מקימים עשרות ועדות מקצועיות, היו דורשים עשרות תוכניות הבראה, חשב מלווה, מבקר וכו' וכו'.

יש הבדל בין משרד ממשלה שמנוהל על ידי הממשלה לבין רשות סטטוטורית שלא בכדי לא מנוהלת על ידי הממשלה.

אם מערכת בתי המשפט צריכה להתייעל, מישהו מעלה על הדעת שמערכת בתי המשפט מתחילה להיות תלויה כתוצאה מזה?

אתה לא עושה את זה ברשות שדות התעופה, ברשות הנמלים?

תן לאורי פורת סמכות להוציא איגרת חוב, לקחת הלוואה מהבנק כדי לעשות תוכנית ולגמור עניין. אתה מסכים?

אמיר, יש לך פה מנכ"ל רשות שבא ואומר לכם: "רבותי, הרשות חולה, אנא רפאו אותה, תקנו אותה". אם יישמו את “תוכנית גרניט” היא תעלה לכם מאות מיליוני שקלים. אתם אומרים לעצמכם: בשביל מה לנו להכנס לצרה הזאת? שהרשות תמשיך לפעול כמות שהיא. יש לה את האגרה, יש לה את תשדירי החסות וכו', ובא לציון גואל. לדעתי אתם עושים לא נכון. אורי, אני חושב שגם מצידכם אין עליה על בריקדות לשם יישומה של תוכנית ההבראה. למה שלא תגידו שאתם סוגרים את הרשות?

אין אדם מחלץ את עצמו מבית האסורים.

אנחנו היום לאחר מעשה. היינו תמימים, היינו נאיביים והיינו טובים מדי.

הם פעם אחת לא ישבו איתנו. 10 פעמים הם ישבו איתנו על קריית רשות שידור. על תוכנית ההתייעלות מאז ההחלטה של ועדת הכספים הם פעם אחת לא ישבו איתנו.

אלי, הוא אומר דבר חמור.

אני שמעתי אותו קודם אומר את זה. אני חושב שגם הוא היה צריך ליזום את זה.

אורי, אתה נמצא ברשות חולה והאוצר כנראה לא יעזור לך. תחשוב על השבתת שידורים לכמה זמן. אם לא תנקוט באיזה שהוא צעד דרסטי, הציבור לא יפעיל לחץ.

השבתה תמוטט אותם.

לא תמוטט אותם.

אם יפסיקו לשמוע רשת ב' לחצי שנה, אתה חושב שיחזרו אליה?

לא חצי שנה. אורי, תעשה את זה 10 ימים.

מזכיר הממשלה התקשר אלינו וביקש להתנצל על זה שהם לא שלחו לדיון אדם מטעמם. יוסי קוצ'יק קודם לכן סיפר לנו שהוא יושב עם הרופאים. אני לא מקבל את הגישה ואת הדרך שבה משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר מתייחסים לנושא הזה. אנחנו נקיים דיון נוסף בתוך מספר שבועות, אולי בתחילת הפגרה או בסמוך לה. זה שרשות השידור לקתה ולוקה, על זה אין ויכוח. רשות השידור היא הגוף שאותו צריך להבריא. אין מנוס מרשות שידור ממלכתית. הגופים שצריכים לפעול להבראתה של הרשות זה משרדי הממשלה הנוגעים בעניין, וזאת מבלי לפגוע באובייקטיביות שלה ומבלי שזה יחשב כהתערבות פוליטית. אני אמרתי לך, אמיר,שהדוגמה שנתת היא לא לעניין, כי מחר תבריא את מערכת בתי המשפט וזה לא ייחשב כאילו אתה פוגע בעצמאות שלהם. כשאתה משלם משכורת לשופטים, אז השופטים בעד המדינה ונגד האזרח? שטויות. אנחנו במערכת שהאוצר הוא זה שאחראי לה. לא יתכן ש-3 חודשים, 4 חודשים האוצר ומשרד ראש הממשלה לא פועלים. מילת ההגנה היחידה שיש לי על משרד ראש הממשלה שהם הכינו את הצעת החוק בנושא רשות השידור. זה לא בא במקום תוכנית הבראה. כרגע זה לא עול על אוצר המדינה, אבל זה עול על תקציבו של כל אזרח ואזרח במדינת ישראל שחייבים לשלם את האגרה. המחיר הגבוה נגזר, בין היתר, מהעובדה שרשות השידור לא הבריאה. אין לי ספק שרשות שידור מצומצמת יותר בכוח האדם שלה יעילה יותר וטובה יותר. היא תגרום לכך שעלות האגרה מבחינת האזרח תרד. לנו כרגע אין מה לעשות. אני לא רוצה להשתמש כרגע בהצעת החוק של בני אלון כגרדום או כאיזה שהוא איום, אבל אני רואה אותנו נגשים לתקציב של שנה הבאה מתוך בסיס של חוסר אמון במשרד האוצר ובמשרד ראש הממשלה בעניין הזה.

לא מצפצפים על רשות השידור ולא על ההבראה של הרשות. במהלך 3 חודשים האחרונים עסקנו בזה הרבה.

בצד הכלכלי בכלל לא נגעתם. התעסקתם בשאלות המבניות של כיצד צריכה להתנהל רשות שידור. זה חשוב. בזה עוסק צוות של משפטנים. זה החלק הקל. לעסוק בדברים האמיתיים, שזה הכסף וכל זה, לא עסקתם.

אנחנו חושבים שהדברים משולבים זה בזה. אנחנו מאמינים שבלי השינויים המבניים לא יכולה להיות הבראה אמיתית לרשות השידור. אנחנו לא רק מאמינים, אנחנו גם עושים. זה תנאי.

למה זה תנאי? למה השאלה אם יהיה עורך אחד לרשות השידור או שני עורכים – אחד לרדיו ואחד לטלוויזיה – זה מה שמשפיע על השאלה של קיומם של 14 ועדים וקיומם של עובדים שחיים עם הסכמי שכר שאם הם יוצאים מהמערכת הם הולכים לחיות בשכר רעב? מה הקשר בין זה ובין זה? יש לך פה בעיה קונקרטית שצריך להבין אותה, בלי שום קשר לשאלה איזה סוג של עריכה יהיה לרשות השידור ואם תהיה מעורבות לממשלה במינוי מנכ"ל רשות שידור או לא. זה עולה הרבה כסף. אלה נושאים מאוד חשובים שצריך לטפל בהם וטוב שאתם מטפלים בהם, אבל מול זה יש נושא קונקרטי של ניהול שוטף, של תקציב שצריך להחזיק עודף עצום של אנשים, שלאנשים האלה אין אלטרנטיבה מבחינת לצאת לפרישה מוקדמת כיוון שהם יצטרכו השלמת הכנסה בביטוח הלאומי. זאת בעיה שצריך לתת לה פתרון כואב, כי זה פתרון של כסף. נוח יותר להתעסק עם הבעיה הקלה, שזה הנושא של רשות השידור – המבנה, הסמכויות. בנושא הקשה לא נגעתם. אתה לא תספר לי שזה קשור אחד בשני כי זה קשקוש. יש פה התחייבות של יוסי קוצ'יק שהנושא יטופל ואתם תדווחו כל 3 חודשים. הייתם צריכים לבוא הנה. אני נתתי אמון במשרד ראש הממשלה ובהתחייבות של המנכ"ל,שאני מכיר אותו לפחות 15 שנה, אבל הוא צפצף עלי איתכם ביחד מלמעלה.

אתה לא היית בדיון. אנחנו הצענו לקוצ'יק את עזרתינו. אנחנו גם אנשי ציבור. חשוב לנו לשמור על רשות השידור כרשות ציבורית. חשוב לנו שיהיו ערוצים ציבוריים. אתם הבאתם טיוטת הצעת חוק שאוי לקורא אותה. אתם לא עשיתם דבר. אתם זילזלתם במוסד הזה. ישב פה קוצ'יק, ידידינו, פעם, פעמיים ושיכנע. אי אפשר לעשות צחוק מהכנסת. אתם רשות מבצעת, אנחנו רשות מחוקקת. תעביר לבוס שלך, שבטנם של החברים הטובים ביותר שלו פה בוועדה מלאה.

אני אקיים ישיבה נוספת. אני מצפה שלישיבה הבאה יבוא יוסי קוצ'יק ולא ישלח שליחים.

























2. הצעת חוק רשות השידור (תיקון – ביטול אגרת הטלוויזיה), התשנ"ט-1999

בהתאם לדוח שהוצג זה עתה בישיבה, האגרה היא 57% מתקציב רשות השידור. אני מציע 3 מקורות תקציב חלופיים: 1. הגדלת סעיף הפרסומות. כרגע הוא 16% והוא מתרכז רק ברדיו. אני מציע להעביר אותו גם לטלוויזיה בשידורים המסחריים. כשקונים זכיון בכדורגל וזה עולה הרבה כסף, אין סיבה שלא יהיה פירסום. צריך להגדיל את תשדירי השירות והחסויות השונות, שהם כרגע רק 4%. 2. שידורי איכות, שאנחנו חפצים ביקרם, יהיו על חשבון התקציב, אבל כדי לשמור על עצמאות רשות השידור יש לעשות את זה בבכורה מקורית. 3. דוגמת צ'אנל 4 של כל הזכיינים, הן של הלווינים, הן של הכבלים והן של שידורים אחרים. שלושת המקורות האלה יחדיו מהווים מקור בשפע, אפשר אפילו לחסוך.

אגרת שידור קיימת בכל רשויות השידור הממלכתיות באירופה. זה מקור המימון העיקרי של כל הרשויות האלה. ישראל לא שונה ממדינות אירופה. זה מבטא את העצמאות של הרשות. אין היום שום אלטרנטיבה אחרת, בעידן שיש תחרות מסחרית של כל הערוצים המסחריים, להביא את המימון לעסק הזה. התקציב של ערוץ ממלכתי אחד בפורטוגל, שהציעו לו לעבור להיות מסחרי ולהמיר את האגרה בפירסומת, קטן ב-50%, כי הוא לא הצליח להביא את הפרסומת בתנאי עבודה ובכלים שהיו לו. כעבור שנתיים התקציב שלו ירד ב-25%. בסופו של דבר בשנה השלישית החליטו לממן אותו מתקציב המדינה. זה היה המודל של הטלוויזיה הפורטוגזית, שהחליטה לעשות את הצעד של המרת אגרה בפרסומת מסחרית בעידן של תחרות מול גופים מסחריים מאוד מאוד יעילים ומאוד מאוד אגריסיביים. כנראה אין סיכוי לגוף ממלכתי שצריך לשדר תכנים ממלכתיים במאבק מול הגופים המסחריים על שוק הפרסומת.

אני כבר אמרתי גם בישיבות הקודמות שהביטול של האגרה זה מכת מוות לרשות השידור כרשות ציבורית. בכל מדינות אירופה ומדינות העולם הרשויות הציבוריות ממומנות ברובן מאגרה. אני לא חושבת שמי שרוצה רשות שידור ציבורית רוצה שהיא תחיה כולה מפרסומות, כי אז היא הופכת להיות לרשות מסחרית ולא רשות ציבורית.

העצמאות של רשות השידור חשובה, היא מקבלת ביטוי לכך באישור האגרה.

אני מלווה את רשות השידור 4 שנים. משרד האוצר מוכן לקצץ בכל המשרדים חוץ מאשר ברשות השידור.

לגבי גובה האגרה יש מקדם התייעלות.

עצם החוק ברור ומקורות המימון ברורים. אני מדבר על הטקטיקה. אם אנחנו רוצים קצת להזיז את העניין, אני מציע שנעביר את זה.

אני יכול לדרוש את זכותי התקנונית שתהיה הצבעה, אלא אם כן אתה משתמש בסמכות שלך כיו"ר. גם אם אני לא עובר, זה מגיע למליאה. אני מעדיף את ההתמודדות הזאת עם המליאה.

בגלל שאין לנו אפשרות לפתרונות ביניים ואנחנו רק רוצים להניע רצון של אחרים, אין לנו ברירה אלא לאשר לבני להעלות את זה לקריאה ראשונה, ותוך כדי זה לראות איך התהליכים מתפתחים, אחרת אנחנו לא מייצגים את הציבור.

היו 4 ועדות בדיקה לרשות השידור, כאשר כל פעם רשות השידור הבטיחה שהיא תתייעל והיא תבדוק. דיברו פה על רשות ציבורית יעילה. שנים סוחבים את העניין ועובדים על כל הציבור. רשות השידור זה הגוף הכי לא יעיל במדינה. אם היה מישהו באופן פרטי מנהל בצורה כזאת את רשות השידור, לדעתי לא היו מחזיקים אותו יום אחד בעבודה. כל צורת ההתארגנות, כל התכנון הארגוני זה דבר חסר תקדים. גם בארץ, בניגוד לכל המדינות האחרות, יש תקדימים אחרים. רוב האוכלוסייה לא משתמשת ברשות השידור. היום, בעידן הלוויני, רוב אוכלוסיית מדינת ישראל לא משתמשת בערוץ הראשון. השידורים הכי יקרים של אליפות אירופה שהגופים הפרטיים לא מרשים לעצמם לרכוש, ערוץ 1 כן רוכש.

קיבלנו את זה בחינם.

זאת דווקא דוגמה לא טובה.

אחרי כל דוחות רשות השידור שמדברים על יעילות של הרשות הזאת, הגיע הזמן, מעבר לדיבורים, לעשות, אחרת שום דבר לא ייעשה אף פעם.

בני, אתה אמרת שהכנסה אלטרנטיבית לרשות השידור תהיה מפרסומות.

לא, רק בחלק המסחרי.

אתה הופך את זה בהכרח לערוץ כמעט מסחרי.

בחלק המסחרי, לא בחלק האיכותי.

שזה יהיה ערוץ מסחרי. מה אתם נבהלים ממסחרי.

את שידורי הספורט אנחנו משדרים כחלק מאירגון השידור האירופי, שמונה 62 מדינות. העלויות מתחלקות בין המדינות. כל גורם מסחרי היום משלם פי 4 ופי 5 עבור זכויות. אילו השידורים האלה היו משודרים בערוץ המסחרי, תוך כדי המשחקים ותוך כדי התחרויות הייתם רואים פרסומות ולא משחקים ולא תחרויות. צ'אנל 4 בבריטניה ממומן מפרסומת. הוא היה בזמנו נסמך על שולחן הרשות המסחרית שמימנה אותו, אבל כשהוא עמד על רגליו הוא התחיל להיות ממומן מפרסומות.

אני לא רוצה באופן לא הוגן לנצל את הסמכות שלי לא להצביע היום ולדחות את זה ללא גבול. היום סיימנו מחצית דיון עם רשות השידור בנושא ההתייעלות. אנחנו צריכים לקיים דיון נוסף בשבועות הקרובים. אני מציע שההצבעה תעשה כאשר נקיים את הדיון הנוסף. אולי כשמשרד ראש הממשלה ומשרד האוצר ישמעו את הלך הרוח שישנו פה הם יבואו אלינו עם הצעות יותר קונקרטיות שיקלו עלי לשקול את שיקול הדעת הנכון ביחס לעניין. אני בינתיים דוחה את ההצבעה. אני אעשה את ההצבעה עוד לפני היציאה לפגרה.

תעשה את ההצבעה ותעביר את זה למליאה אחר כך.

אני רוצה שיעבור פה מסר מסויים בשבועיים הקרובים באמצעות נציגי הממשלה. אולי הם יבואו וישנו את פני הדברים ואולי לא.




























3. שנויים בתקציב לשנת 2000.

בקשה של שר האוצר מ-28.6.2000: " אני מודה לך על העלאת הצו להארכת תוקפם של איזורי פיתוח זמניים לפי החוק לעידוד השקעות הון. נדרש אישור בישיבת ועדת הכספים בהקדם". אנחנו דנו בזה לפני שבוע. חבר הכנסת ויצמן שירי ביקש התייעצות סיעתית. אנחנו נענינו לבקשה. ויצמן שירי נימק את זה בהקשר של מתן עדיפות לנגב ולגליל.

היות ואין לנו כוועדת כספים עניין לתקוע כל מיני פרוייקטים שכבר יצאו לדרך, אנחנו נאשר את הבקשה עד סוף אוגוסט. במידה וחוק עידוד השקעות הון בחודש אוגוסט לא ישתנה, אני אראה את עצמי, יחד עם החברים שלי, כמי שיתנגד בצורה ברורה לכך שתבקשו הארכה נוספת.

אני מבקש להעביר את הדברים של ויצמן שירי לידיעתו של יוסי קוצ'יק, מנכ"ל משרד ראש הממשלה. מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0

אושר

העברה תקציבית מס' 193: מיליון שקל ושני תקני כוח אדם לבתי הדין הרבניים.

היה סיכום עם שר האוצר ושר הדתות בנושא תקני כוח האדם לבתי הדין הרבניים.

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד- 4
נגד –0
אושר

יש פנייה ממנהל בתי הדין הרבניים להקדים את האישור של העודפים המחוייבים לבתי הדין הרבניים.

עודפים לבתי הדין הרבניים, בקשה מספר 22010. מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0

אושר

מספר פנייה 198: שימוש ברזרבה הכללית – העברה של 72 מיליון 480 שקל בהרשאה להתחייב ברזרבה כללית למשרד הבריאות, על מנת לתקצב סיוע לבתי חולים ממשלתיים בגין ביטוח רשלנות רפואית; לתקציב להערכות מד"א לביקור האפיפיור; להתאים את תקציב משרד הבריאות לסיכום בנושא "באג 2000"; להגדיל ההעברה לקופ"ח לאומית בגין רפואה מונעת לעולי אתיופיה ולבצע שינויים פנימיים נוספים בתקציב המשרד. מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0
אושר

פנייה מס' 202: שינויים פנימיים בתקציב הפיתוח של אגף המכס.

אין פה תוספת תקציב. זה בסך הכל שינויים פנימיים בתוכניות מחשוב של תקציב המכס.

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד- 4
נגד – 0
אושר

מספר פניה 203. 157 אלפי ש"ח בהוצאה, 770 הוצאה מותנית ו-12 מיליון הרשאה להתחייב. לצורך מה?

כל הסעיפים הקטנים זה כל מיני העברות פנימיות.

ו-12 מיליון הרשאה להתחייב?

מענקים משלימים בכל הנושא של הרפורמה ברפת, מטעים וכיוצא בזה.

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0
אושר

פנייה מס' 206,207: העברת 4 מיליון וחצי שקל לסעיף תמיכה במחירי מצרכי יסוד להשלמת פיצויי בצורת למגדלי חיטה.

מס רכוש הם אלה שינהלו את המנגנון.

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0
אושר

יש כאן הודעה על מימון פינוי עודפי ביצים.

זה בא במסגרת 21 יום.

זה מחכה פה בוועדה. כבר ניסחנו את הפנייה.

אתה מוכן להציג את זה?

הגענו לסיכום עם מועצת הלול ומשרד החקלאות.

מה המספר של הפנייה?

32023.

על כמה כסף מדובר?

מיליון 64.

לפינוי עודפים בקו העימות, מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 0
אושר












































4. הרפורמה במס. מצב המשק 2000,2001

אני מקדם בברכה את שר האוצר, את מנכ"ל משרד האוצר ואת חברי הוועדה שנמצאים כאן. הישיבה היא על בסיס בקשתו של שר האוצר. בניגוד למה שראינו הבוקר, שר האוצר תמיד מגיע אלינו לוועדה מיוזמתו וברצון. על סדר היום: דיווח על ביצוע תקציב 1999 וסקירת מצב המשק 2000-2001.

אני מעריך שהמצב הפוליטי הנוכחי מאוד יקשה להעביר את הרפורמה כולה או מקצתה. אני חושב שהדבר הזה לא נעוץ לא בעבודתה של ועדת בן-בסט, לא בעבודתו של שר האוצר ולא בעבודתנו. יש מצב קשה מאוד מבחינה פוליטית. אני הייתי מעדיף שהרפורמה הזאת תבוא בשעה של יציבות פוליטית. אם אכן תושג בתוך שבועיים ימים יציבות פוליטית, מה שלא נראה לי סביר כרגע, אז ברור שאין בעיה לעשות את זה, אבל אם לא תושג אותה יציבות פוליטית, אני חושש שלדיונים עצמם ייכנסו שיקולים שלא בהכרח יהיו שיקולים ממן העניין. הייתי מציע ששר האוצר יבחן את המצב ויחליט אם הוא הולך קדימה עם הנושא של הרפורמה, או שהוא משהה את העניין לתקופה שתהיה יציבות פוליטית. כרגע נראה לי שהכף נוטה למצב שבו לא תהיה יציבות פוליטית ויהיה קשה מאוד להעביר את הרפורמה במתכונת הקיימת. אם תביא את זה לכנסת וזה יעבור בקריאה ראשונה, אנחנו כוועדת כספים נעשה את הכל על מנת להעביר את זה. אני רק לא יכול להתחייב לשום תוצאה כזאת או אחרת.

אני חושב שפה בוועדה כן אפשר להגיע להבנות. אדוני שר האוצר, תעשה איתנו הידברויות כדי שנוכל להיות פה בוועדת הכספים כן אחראים למשק המדינה, כי במשק אי אפשר לקחת הפסקה לכמה חודשים.

אני לא דיברתי על תקציב המדינה.

יש לנו כרגע 3 וחצי שבועות של עבודה פנימית בצד תזכיר הצעת החוק. באגפים השונים, בעיקר באגף מס הכנסה, עובדים על החקיקה של אותם חלקים שנבחרו. יש היום ישיבת ועדת שרים כדי לאשר את הדברים. אני מודע לבעייתיות שיכולה להיות בכנסת, אבל אני חושב שאף אחד מאיתנו לא יכול לתאר בדיוק איזה כנסת תהיה, איזו קואליציה תהיה, האם יהיו בחירות, לא יהיו בחירות, ולכן אני עושה את ההכנה כאילו שאין בעיה. אני מודע לזה שבנקודת הזמן שההכנה תסתיים אני אצטרך להסתכל ימינה ושמאלה ולראות מה קורה בתוך העניין, אבל בשום פנים ואופן לא הייתי מקבל כרגע את ההחלטה לעצור את כל התהליך. עצירת התהליך משמעותה שאי אפשר יהיה להביא את זה. אני עושה את כל הפעולות שצריך לעשות. כרגע זאת עבודה פנימית.

אני מציע להסתפק בדברים האלה. אף אחד לא נתן פה שום הצהרה רסמית.

אני הייתי יושב-ראש ועדת כספים מטעם האופוזיציה כמעט שנה שלמה והעברתי תקציב. למרות שהייתי באופוזיציה ידעתי להיות מספיק אחראי כדי להעביר תקציב. אם חס וחלילה יווצר מצב שיצטרכו להעביר תקציב ותהיינה בחירות, עדיין לחברי הכנסת תהיה אחריות לעשות את זה.

התחייבתי שאחרי כל ישיבה בממשלה –כידוע לכם יש 4 ישיבות בנושא התקציב – אני אבוא לוועדת הכספים ואציג מה שהציגותי בממשלה. הישיבה בממשלה התייחסה למה שקרה במשק ב-1999, שזה דבר כמעט טכני, ומה הערכה של האוצר לשנת 2000 ו2001. זה מבטא הרבה מאוד פרמטרים שאנחנו רוצים לבוא איתם עם התקציב לשנת 2001. הערכה שלנו של ביצוע 2001 היא מעל ומעבר לציפיות שהובעו על ידי חלק גדול מהאנשים במערכת, ומעל ומעבר להערכות שאנחנו בעצמינו הנחנו על שולחן הכנסת לקראת שנת 2000. הדבר הגדול ביותר זה כמובן הגידול בתוצר. אנחנו מניחים שהוא לא יהיה 3% אלא בסביבות 4 וחצי אחוז. האבטלה תרד בקצב יותר מהר ממה שהנחנו. הנחנו שזה יהיה 8.7%, כאשר כעת אנחנו חושבים שזה יהיה 8.5%. הייצוא גדל במספרים מפליגים, הרבה יותר ממה שהנחנו קודם. התמונה של המשק כתמונת מקרו היא תמונה הרבה יותר טובה, פי כמה יותר טובה מהביקורת שהיתה על המשק ועל התקציב. לא מעט אנשים מהממשלה, מהכנסת ומהעתונות אמרו שהתקציב הזה יגדיל את האבטלה, יגרום שלא תהיה צמיחה. כולכם קראתם שהרייטינג של מדינת ישראל עלה לראשונה מזה 5 שנים. צריך להבין שהרייטינג הזה זה לא כדי שנהיה מלכת יופי יותר יפה או פחות יפה, לרייטינג הזה יש משמעויות כלכליות גדולות מאוד: מדובר על עלות הגיוס של ההון. בשבילינו, בשביל הפירמות הישראליות בעולם, מדינה עם רייטינג זה דבר חשוב מאוד. בסיבות כתוב שהאינפלציה נמוכה, שהתקציב מרוסן, שיש לנו תעשיית היי-טק מתפתחת, שיש לנו רפורמות במשק, כולל רפורמות במיסוי, וגם, למרות הקשיים, תהליך מדיני חיובי. לא כתבו את זה במשרד האוצר, אלא כתבה את זה חברה שעוסקת בזה בכל העולם.

יש לנו אינדיקטורים חודשיים לפי התחומים שאותם מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כל אחד מהאינדיקטורים החודשיים התפרסם עד מועד שונה. אחד התפרסם עד מאי, כאשר היו כאלה שהתפרסמו עד אפריל. בגדול, מה שמעניין אותנו כרגע זה שיעור הגידול בששת החודשים האחרונים שפורסמו, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. למשל, בייצוא תעשייתי הנתון האחרון שפורסם היה חודש מאי. מה שיש לנו פה זה דצמבר 1999 עד מאי 2000, לעומת דצמבר 1998 עד מאי 1999. שיעורי הגידול בייצוא הם דו-ספרתיים לעומת שנתיים קודמות. כשאנחנו מדברים על ייצוא תעשייתי, אנחנו תמיד מחלקים את זה להיי-טק ולענפים המסורתיים. בענפים המתקדמים יש לנו גידול של 28%, כאשר בייצוא המסורתי זה 6% בשנה, שזה בכלל לא נורא.

לינות תיירים זה תיירים אמיתיים, או שמדובר פה על תפוסת לינות בבתי מלון שאז זה משהו פרטי?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סופרת אותם כתיירים. זה אומר שאם הם לנו על שפת הכנרת הם לא יהיו פה. הם יהיו פה רק אם הם לנו בבתי מלון.

במצב הנוכחי יש לנו שיעורי גידול בצריכה הפרטית בשיעורים דו ספרתיים לעומת שיעורי גידול נמוכים בשנתיים קודמות. בהשקעות שיעורי הגידול לא גבוהים, אבל אם תסתכלו על המינוסים שהיו לנו בשנתיים קודמות, גם פה מדובר בנקודת תפנית. הנתון האחרון זה מדד המניות בנסדא"ק. אנחנו היום מדברים על גידול של 27% לעומת נקודת השפל שהיתה רק לפני חודשיים. בשיווק מלט היה מינוס 3%, כאשר בשנים קודמות היה מינוס 4 ומינוס 8.

המצב בענף הבנייה ידוע לכם.

ברבעון הראשון של שנת 2000 לעומת הרבעון הראשון של שנת 1999 גדל התוצר ב-6%. זה שיעור גידול מאוד מאוד יפה. כדי להזכר בכזאת תקופה צריך לחזור 4 שנים אחורה. יש גידול מאוד מהיר במשק. בדרך כלל לא רואים כאלה דברים בלי שיהיה איזה שהוא אירוע חיצוני, אבל פה לא היה שום אירוע חיצוני. למה זה חשוב? זה חשוב כי אתם בחודשים הקרובים תשמעו, תקראו על התמתנות בשיעורי הצמיחה. אנחנו מצפים שאכן זה יתמתן כבר ברבעון הבא. זה לא יתמתן עד כדי כך שנחזור לתקופה של מיתון. אנחנו בהחלט לא צופים חזרה למיתון, אפילו לא ל-0 גידול לנפש. אנחנו צופים צמיחה יפה גם ב-2000, גם ב-2001, אבל זה כמובן לא מובטח. שיעורי הצמיחה במשק בעשור האחרון: במחצית הראשונה של שנות ה-90 היתה צמיחה מאוד מהירה, ממוצע 6%, במחצית שנייה, שזה 1998, 1999 התוצר ירד לנפש וב-‏2000,2001 התחזית היא לגידול של 4.5%.

האם יש התמתנות בחודשיים האחרונים?

אנחנו על החודשים הראשונים של השנה מדברים על שיעורי גידול של 20% באינדיקטורים השונים.

ורד, למה את אומרת ש-4.5 זה יהיה גם ב2000 וגם ב2001? אין איזו תוספת מהותית ב-2000?

רבותי, הנתונים שמוצגים פה מראים על שיעורי צמיחה כל שנה לעומת קודמתה. גם בשנתיים האלה שהיה מיתון עמוק ומאוד לא סימפטי גדל התוצר. בכל אחת מהשנים האלה הוא גדל ב2.2%, מעבר למה שהיה שנה קודם. 4.5% זה שיעור מאוד יפה, הלוואי שהיינו יכולים לחתום מעתה ועד עולם על שיעור צמיחה של 4.5% כל שנה. זה המון.

אין משהו שמרני יותר על 2001?

אני לא הייתי נותנת לתחזיות האלה שמות תואר של שמרני, אופטימי או פסימי. זאת התחזית. יש הנחות בבסיס התחזית עם פונקציות של גורמי אי ודאות, שבקלות יכולים לגרום לזה שאנחנו לא נגיע לתחזית הזאת. זה לא מובטח. אם אותן הנחות לא מתקיימות אנחנו לא נגיע ל-4.5%. מנגד, התחזית הזאת יכולה גם לא להתקיים בצורה כזאת שהצמיחה בפועל תהיה יותר גבוהה. זה מה שקרה לנו ב-2000.

בשנים 1997,1998,1999, ולפי התחזית שלנו גם ב2000, יש ירידה בהיקף הפעילות בענף הבנייה למגורים. כל שנה היקף הפעילות בענף הבנייה למגורים פחת לעומת שנה קודמת. התחזית שלנו מדברת על זה שב-2001 התהליך של התאמת הפעילות בענף הבנייה מגיע לקיצו. מאוד בולטת הירידה ההדרגתית הזאת במספר התחלות הבנייה, החל משנת 1995 ועד וכולל 1999. הירידה הזאת נובעת מסיבה ממש פרוזאית, והיא שאנחנו פשוט לא צריכים כל כך הרבה. בנינו למעלה מ-70 אלף יחידות דיור כל שנה. אנחנו לא צריכים יותר. מדינת ישראל עם העולים החדשים, עם הזוגות הצעירים, עם הכל צריכה משהו כמו 40-45 אלף התחלות בנייה בשנה. זה מה שאנחנו צריכים. אנחנו לא נייצא דירות.

איך על ריבוי טבעי של 150 אלף לשנה צריך 40 אלף יחידות דיור?

אנחנו מדברים על משקי בית.

כאשר לוקחים התחלות בנייה לוקחים את זה במחולק לשנתיים. כשאת מדברת על 70 אלף זה 140 אלף, וכשמדברים על 40 אלף לשנה זה בערך 80 אלף.

לא הבנתי את החישוב הזה של פי שתיים. משק בית זה 4 אנשים.

משק בית זה שני אנשים פלוס.

בשנות ה-80, טרום גל העליה, מספר התחלות הבנייה היה פחות או יותר כמו תוספת משקי הבית, וזה הגיוני. היה לנו פה עשור בלי גל עליה ולכן בנינו כמה שאנחנו צריכים. כאשר הגיע גל העליה הסיפור הזה קצת התקלקל, כי במכה, בתוך שנתיים, הגיעו 400 אלף אנשים. 400 אלף אנשים זה ריבוי טבעי של למעלה משנתיים.

גם התאחדות הקבלנים, גם משרד השיכון בדיעה שבקצב עליה של 60 אלף נפש המשק צורך בסביבות 40, 44 אלף יחידות בנייה בשנה.

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה סופרת כל שנה משקי בית. ענף הבנייה, דרך אגב, זה סיפור של 6% מהתוצר. בעבר הוא זה שהוציא אותנו ממיתונים. אי אפשר להגיד שבגלל שבעבר היציאה מהמיתונים לוותה בפעילות רבה מאוד בענף הבנייה זה מה שצריך בשביל הפעם השלישית, כי עובדה שלא. ב-2000 יש לנו מינוס בענף הבנייה ואנחנו יוצאים יופי מהמיתון. אנחנו יוצאים מהמיתון בין השאר בזכות הייצוא. אנחנו יוצאים מהמיתון בזכות הייצוא בעיקר בגלל שאנחנו מושפעים מהעולם.

כשמדברים על ייצוא יש חשיבות גם לכוח המשיכה וגם לכוח הדחיפה. נניח שיש ביקוש עולמי ואתה יכול לייצא אבל הממשלה רוצה להגדיל את הוצאותיה בצורה רצינית כי יש לה יעדים כאלה או אחרים, אז העובדים לא יעבדו בייצוא, הם יעבדו בממשלה. מקורות מהייצוא לא יהיו במדינה כזאת. הרעיון הוא לנצל את המצב הזה. מדינת ישראל בכל ממשלותיה ניהלה פחות או יותר מדיניות שאמרה: בואו נצמצם את הגודל היחסי של הממשלה. בואו נפנה את הדרך לסקטור העסקי כדי שהסקטור העסקי ינצל את זה. הוא מנצל את זה טוב יותר בשנים שהעולם רוצה לקנות. גם בשנה שעברה המשכנו במדיניות הזאת.

בשנת 1998 היה ביקוש בעולם, לא היה מיתון.

מדיניות שמשאירה מקורות לסקטור העסקי היא זאת שמבטיחה צמיחה אמיתית.

בכל אחת מהשנים 1995-1999 גדל הייצוא של ענף ציוד תקשורת, בקרה ופיקוח וציוד רפואי ב22% כל שנה. לעומת זאת, במזון ומשקעות הייצוא פחת במשהו כמו 8% כל שנה. יש מעבר מענפים מסורתיים לענפים מתקדמים. ב-5 החודשים הראשונים של 2000 הייצוא המסורתי לא רק שלא במינוס, הוא בפלוס יפה של 6%.

מה החלק היחסי של התקשורת מתוך הגידול בקטע של הייצוא?

סך כל הענפים המתקדמים שווה 75% מסך הייצוא התעשייתי שלנו, למעט יהלומים. 75% ממה שאמרתי זה סיפור של 16 מיליארד דולר. לעומת זאת, השאר זה משהו כמו 6,7 מיליארד.

זה היום החלק העיקרי של התעשייה. התעשייה השתנתה. זו כבר לא התעשייה שהכרנו.

כמה כל ייצוא השירותים?

אנחנו מדברים על 11 מיליארד, כאשר מתוך ה-11 מיליארד 3 זה ייצוא תיירות.

אני מדבר על שירותים תעשייתיים וטכנולוגיים מתקדמים.

זה הרוב שירותים פיננסיים.

התוכנה זה פחות משני מיליארד, אבל היא לא פה בכלל.

איך הצמיחה במקומות העבודה מול הצמיחה בייצוא?

סך הכל ב-1999 נוספו משהו כמו 63,64 אלף מקומות עבודה חדשים במשק, שזה הרבה יותר ממה שציפינו. למשל, לתחבורה, אחסנה ותקשורת נכנסו 13 אלף. לשירותי אירוח ואוכל נוספו 9.5 אלף. אם תקחו את 6 הענפים הראשונים מבחינת היקף התרומה שלהם לתעסוקה במשק ב-1999, 5 מתוך ה-6 זה ענפים שבהם השכר הממוצע הוא נמוך מהשכר הממוצע במשק.

כמה תכננתם, ורד, שתהיה תוספת במספר המועסקים במשק?

אני לא זוכרת. הטענה שאומרת שכל מקומות העבודה הלכו להיי-טק וכל חברות העבודה נהנו מהעשירונים העליונים היא פשוט לא נתמכת בנתונים. הנתונים מראים שרוב מקומות העבודה דווקא הלכו לענפים שבהם השכר הממוצע נמוך. מדובר על העשירונים הלא גבוהים. שירותי אירוח ואוכל זה לא היי-טק.

כל עובד עשירי שאתם נתקלים בו ברחוב הוא לא ישראלי. אנחנו מגיעים לשיאים בשיעור העובדים הזרים חלקי סך המועסקים. הרעיון של ייבוא עובדים זרים בתחום ההיי-טק זה רעיון הרסני. את הסיפור הזה של עובדים זרים שהתחילו להביא ב-1993 במקום עובדי שטחים אנחנו לא מצליחים להפסיק. מאז אנחנו לא משתלטים על המספרים. יש החלטת ממשלה מ1997 בתחום הזה, אבל זה כל הזמן רק עולה כלפי מעלה. לפתוח עכשיו לענף ההיי-טק זאת בכייה לדורות חלק 2.

אני לא יודע איך המספרים עלו. מספר העובדים הזרים המאושרים ירדו ב-40%. לענף הבנייה, אני אומר באחריות, מספר העובדים ירד.

אנחנו לא מדברים רק על ענף הבנייה אלא על תחומים נוספים – הזקנים, התיירות וכו'.

הסיפור עם ההיי-טק לא יגרום לאבטלה של מהנדסים, הוא יגרום לירידת שכר בגלל שעכשיו יהיו מתחרים מניו-דלהי. ירידת השכר הזאת תגרום לאנשים לקחת את הדברים ולחפש את עתידם כמהנדסים בארצות הברית.

אותם הודים מגיעים גם לגרמניה וגם לארצות הברית.

אין מובטלים בקרב עובדים זרים. יש אבטלה מאוד רצינית בקרב אנשים עם השכלה נמוכה של 0-8 ושל 9-12. אלה אנשים שהעובדים הזרים מתחרים בהם במקום העבודה. הם מחליפים אותם. הם לא מחליפים לא אתכם ולא אותנו. אלה אנשים שצריכים לדאוג להם. ברור שמי שיושב כרגע בחדר מעוניין לדאוג לאותן שכבות חלשות.

אנחנו העברנו פה הצעת חוק . מה יותר מזה? תסדרו את זה.

נכון, אין אכיפה. הסיבה שאין אכיפה זה מסיבות אידיאולוגיות של השר לביטחון פנים שלא רוצה לבצע אכיפה.

התחזית לאבטלה בשנת 2000 זה 8.5%. שנת 1999 נגמרה עם שיעור אבטלה של 8.9%. אנחנו מדברים על ירידה די מהירה בשיעור האבטלה ל8.5% ב-2000 ול8.1% ב2001. יש הנחות שמשפיעות עלינו והן לא כל כך תלויות בנו, כמו למשל שבכלכלת ארצות הברית אין נפילה בצמיחה, שקט בבורסה וכו'. לזה אתם יכולים לקרוא עניין של מזל.

אנחנו צריכים להתפלל שחס וחלילה לא תהיה רעידת אדמה בארצות הברית.

נכון, רעידת אדמה פיננסית כלכלית. כל התחזית בנויה על רשימה של הנחות, כאשר חלקן לא תלויות בנו וחלקן בנו. אנחנו צריכים לעשות את המקסימום שאנחנו יכולים במה שתלוי בנו. יש פה 4 הנחות על מדיניות תקציבית ומדיניות פיסקלית, הנחה על מדיניות מוניטרית ושתי הנחות גאו-פוליטיות מדיניות. ראשונה, זה הקטנת החוב והגרעון בתקציב. כל הצעות החוק הפרטיות שהיום מונחות על שולחן הכנסת בשלבים שונים של קבלה טרומית, ויש כבר ראשונה, זה סיפור שנמדד במיליארדים. אם היה לנו ב-2000 גרעון בתקציב של 5% אז זה היה מפריע לדברים אחרים, ולא יעזור כמה כלכלת ארצות הברית גרועה. לשמירה על מסגרת השכר יש נטייה לפרוץ לרוחב. יכולות להיות פה השלכות רוחב מאוד משמעותיות שיכולות להתבטא אחר כך במיליארדי שקלים שמפריעים לסקטור העסקי. בתחום המדיני ובתחום הגאו-פוליטי יש שני אלמנטים של אי ודאות חזקים. ההנחה בבסיס התחזית אומרת שלא יהיו התפתחויות דרמטיות לא בתחום המדיני ולא בתחום הגאו-פוליטי. זה בגלל שאף אחד מאיתנו לא יודע מה יקרה. זאת הסיבה שהתחזית הבסיסית היא שלא יקרה כלום.

בהנחה שהתחזית הזאת שאת צופה לא תהיה, מה המשמעות של הדבר לגבי שאר התחזיות? גם על זה אתם צריכים לחשוב, לא?

בוודאי.

לגבי התקציב שאתם הולכים לדון עליו, אני מבקש בשם יהדות התורה שכל מה שסוכם בשנה שעברה יהיה בתקציב ואנחנו לא דנים יותר על התקציב. אני אמליץ לחברי שאם לא תעשו את זה לא ננהל מו"מ ונצביע נגד התקציב. אני לא רוצה להתבזות. אני לא רוצה שכל פעם תהיה פה העברה תקציבית ויהיה כתוב בגלל הסכם קואליציוני. אין לי הסכם קואליציוני, אני לא רוצה את זה.

לגבי מה שורד אמרה, אני העברתי את אחד מהחוקים האלה שעולים הרבה מאוד כסף, וזה ביטול מס קנייה. אני מבקש שהאוצר ילך לעניין הזה עם ראש פתוח. צריך לדון על העניין הזה, כיוון שהעניין הזה זה לא רק הוצאה כספית אלא זה יעלה פה את הייצור וזה ימנע את ההברחות שאתם יודעים שקיימות מכל מיני מקומות.

זה גם לא צודק, כי כל מי שלא נוסע לחו"ל משלם מחיר מלא.

אני ביקשתי מיושב-ראש הוועדה להעלות את זה לדיון. אני לא הולך לדחוף את זה באופן כזה שימוטט את האוצר. אני מבקש שיתקיים דיון על העניין הזה. אתם בעצמכם אמרתם שמס הקנייה הוא מס מיותר, הוא מס לא מודרני.

לכל דבר יש עלות.

בסדר, אבל לפחות לעשות את זה בהדרגה באופן כזה שיעלה את הייצור המקומי.

יש הרבה מאוד דברים צודקים וזועקים לשמיים, אבל לכל דבר צריך מקורות.

אני לא אומר ללכת באופן דרסטי, אני אומר ללכת בהדרגה באופן כזה שיעלה את הייצור המקומי. אז ממילא הכנסות המדינה יגדלו.

דרך אגב, כשהנהיגו את מס ערך מוסף אמרו שכשיבטלו את זה יבטלו גם את מס הקנייה.

רבותי, תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:45