פרוטוקולים/כספים/808

2
ועדת הכספים
3.7.00

פרוטוקולים/כספים/808
ירושלים, ט"ו בתמוז, תש"ס
18 ביולי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 140
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ל' בסיוון התש"ס (3 ביולי 2000), שעה 09:30

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט – היו"ר
אבשלום וילן
עופר חוגי
אמנון כהן
לימור לבנת
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
יוסף פריצקי
ויצמן שירי
שלום שמחון

מ"מ: צבי הנדל
משה רז

אברהם (בייגה) שוחט - שר האוצר
אלי יוסף - משרד האוצר
רונן וולפמן - אגף התקציבים, משרד האוצר
גד לוין - אגף התקציבים, משרד האוצר
יוליה אלברטו - א"ת, משרד האוצר
שי יפתח - אגף התקציבים, משרד האוצר
זוהר יינון - אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד נטע דורפמן - משרד האוצר
יוסי ישי - מנכ"ל משרד החקלאות
מאיר בראון - עוזר שר החקלאות, משרד החקלאות
מרדכי כהן - משרד החקלאות
יעקב אפרתי - מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות
שלמה רייזמן - מנכ"ל התאחדות האיכרים
יואל צימרמן - התאחדות האיכרים
עמוס אפשטיין - מנכ"ל מקורות
משה אבנון - מנהל מינהל משק המים
צבי נור - סגן נציב המים
רבקה אפרת - נציבות המים
אורה תמיר - היועצת המשפטית, נציבות המים
ניר מאיר - התק"מ
צביקה פורת - הקיבוץ הדתי
ניר קנטור - התאחדות התעשיינים
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים
יורם תמרי - המרכז החקלאי
שלמה לשם - המרכז החקלאי
שאול פלס - המרכז החקלאי
יעקב כהן - המרכז החקלאי
אילנה לוין - משרד הפנים
אחיקם בר-לוי - מועצה אזורית גליל עליון
חביבה כהן - מנהלת מרכז ההשקעות, משרד התמ"ס
שוקי שדה - מע"צ
בני שליט"א - מע"צ
גבי גולן - משרד ראש הממשלה
אביעד פרידמן - משרד ראש הממשלה

איוור קרשנר

אנה שניידר

סמדר אלחנני

סיגל גורדון

1. העלאת מחירי המים לחקלאות (דיון עם שר האוצר).
2. שינויים בתקציב.
3. צו לעידוד השקעות הון (קביעת אזורים לעניין התוספת לחוק) (תיקון), התשנ"ט-1999.









העלאת מחירי המים לחקלאות (דיון עם שר האוצר)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים, אנחנו מקיימים את הישיבה השנייה בנושא מחירי המים לחקלאות והפיצוי בגין הקיצוץ במכסות.

למרות שהתקשורת הציגה את הישיבה הקודמת כישיבה שבה הוחלט לדחות את הפנייה בקשר להעלאת מחירי המים, אני רוצה להביא דברים על דיוקם. בישיבה הקודמת לא הוחלט דבר למעט הבקשה שלי כיושב ראש הוועדה, לקיים את הישיבה הבאה בנוכחות שר האוצר ושר החקלאות. זה הדיון היום, זה לקח קצת זמן בגלל בעיות של תיאום מול השרים, והישיבה מתקיימת היום, לצערי בהיעדרו של שר החקלאות מסיבות שאינן קשורות לעניין, כנראה ששר החקלאות כרגע הוא ראש הממשלה ואני לא בטוח שהיה לו זמן להגיע הנה. אני רואה את יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות כמי שלצורך העניין ממלא את מקום שר החקלאות.

נקודה שעלתה בעיתונות בשבועות האחרונים הייתה, "שבכנסת קיימת תופעה פראית שצריך לשרש אותה, התופעה של הלובי החקלאי הנוראי", שמורכב מאנשים שכל חטאם, שהם או חברי קיבוצים או חברי מושבים. עצם העובדה הזאת פוסלת אותם מלעסוק בנושאים שקשורים באינטרסים לאומיים כמו למשל מה יקרה עם קרקעות הנגב, האם הן תהיינה מיובשות או שיהיו עליהן גידולים חקלאיים, גישה שבעצם אומרת, שמי שחי באזור קו העימות בצפון אסור לו לשרת את האינטרס של המדינה בצפון הארץ כיוון שהוא תושב הצפון ואז הוא נגוע בניגוד עניינים. גישה שאומרת לחבר כנסת חרדי, שלא יעסוק אף פעם בעניינים שקשורים למגזר שממנו הוא בא, גישה שאומרת למי שבא מהנגב, שלא יעסוק חלילה בענייני הנגב כי הרי הוא מהנגב וזה ניגוד עניינים, גישה שלדעתי פשוט הורסת עד היסוד את כל הבסיס הדמוקרטי של כנסת, שמייצגת בתוכה גופים שונים, ציבור שונה במדינת ישראל.

למרות שפניתי בעניין הזה כבר בתחילת השנה ליועץ המשפטי של הכנסת וליועצת המשפטית של הוועדה, ביקשתי מהיועצת המשפטית של הוועדה לבדוק את הנושא פעם נוספת וקיבלנו ממנה חוות דעת משפטית, אבקש ממנה לומר לנו, מה יש בחוות הדעת המשפטית שלה לגבי הסוגייה לכאורה של קיום פסול בכך שנציגי חברי קיבוצים וחברי מושבים עוסקים בכנסת בנושאים חקלאיים.

אני מבקש קודם מהיועצת המשפטית, אנה שניידר, לומר מילה בעניין ולאחר מכן נמשיך.

הגשתי חוות דעת בכתב ובקיצור נמרץ אני יכולה לומר, שהנושא נדון בזמנו בוועדת האתיקה של הכנסת ויצאו כללים. אחד הכללים אומר מהו ניגוד עניינים וישנה הגדרה לכך לגבי חבר כנסת, כאשר מועט בה באופן מפורש נושא של ייצוג מגזר משקי מסוים. פירושו של דבר, שחבר כנסת שמייצג מגזר משקי מסוים, לא נחשב כבעל ניגוד עניינים כאשר הוא מטפל בנושא הזה כי זאת בדיוק הסיבה שבגללה הוא נבחר לכנסת ואי אפשר לומר, שאם הוא מייצג את האינטרס שבגללו הוא נבחר לכנסת יש לו ניגוד עניינים. ניתן לקרוא זאת בחוות הדעת שלי ביתר פירוט.

השורה התחתונה היא, שאני לא רואה שום פסול בכך, שחברי כנסת שהם מהמגזר החקלאי יטפלו בנושא מחירי המים.

אגב, את חוות הדעת הזאת הפצתי כולל לכמה עיתונאים שטענו אחרת, כמובן שלא ראיתי שום פרסום אצל אותם עיתונאים כי זה כנראה הפריע להם בטיעון שהם טענו קודם לכן.

אני רוצה לומר מילה נוספת, בשבועות האחרונים התקיים מסע הכפשה, יש מילה יותר קשה מהכפשה, אני החלטתי שלא להשתמש בה כדי לא לגרום להקצנה, אבל בהחלט מסע הכפשה מאוד מתוכנן עם גורמים מוסדיים שעומדים מאחוריו, מסע הכפשה שכל כולו להראות שהמחסור במים היום במדינת ישראל נוצר באשמתם של החקלאים. במילים אחרות, העובדה שלפני עשר שנים לא הקימו מפעלי טיהור מים כדי להפנות מאות מיליוני קוב של מים שפירים מהחקלאות למגזר העירוני ובצורה כזאת לפנות מים שפירים לטובת המגזר העירוני ולהשתמש במים מטוהרים, את זה כמובן אף אחד לא אומר. אף אחד לא כותב על כך, שהייתה אפשרות לבצע התפלה של מים מליחים, מי ים.

יש תחושה שגורמים ממסדיים חיכו לרגע הזה שתהיה בצורת, שיהיה מצב קשה וחרדה לגבי מים. לכל אורך ההיסטוריה למדו, שעל בסיס של חרדות קל מאוד להכפיש ציבור קטן ולהפוך אותו לאשם באותן חרדות. עושים את זה היום לחקלאים בגדול בהרבה מאוד מקומות. יש לי תחושה נוספת, שמישהו תכנן את הרגע הזה כדי לסמן את הרגע כרגע של סיום מינהל החקלאות במדינת ישראל.

בפגישה אישית שהייתה לי עם שר האוצר, אמרתי לו, שנדמה לי, שכל תפיסת החקלאות בהתיישבות והפיכת הארץ המדברית הזאת לארץ פורחת, נוצרה בימיו של החותן שלו, של האבא של אשתו, שבנה את המוביל הארצי שהוביל את המים מהצפון לנגב. אבל כנראה שלוי אשכול כבר מחוץ לאופנה ובן גוריון מחוץ לאופנה, האופנה היום היא אופנה אחרת.

אני חוזר לעניין שפתחתי בו בהתחלה, למרות כל מה שאמרתי בהתחלה ולמרות חוות הדעת המשפטית של הגברת אנה שניידר, שמכשירה לחלוטין את הזכות שלי ושל חבריי להשתתף בדיון הזה, ואת הזכות שלי לנהל את ועדת הכספים בנושא הזה למרות חטאי הנורא שאני חבר קיבוץ דגניה א', אני מתנצל בפני כולם על כך שאני חבר קיבוץ, החלטתי, כדי שלא להרבות לעז, שהנושא הזה, הואיל ובאמת ליושב ראש ועדת הכספים ישנה איזה שהיא סמכות עודפת בניהול דיון כזה מעבר לחברותו של חבר כנסת אחר בוועדה, החלטתי שאת הנושא הקונטרוברסלי הזה של מחירי המים בוועדת הכספים ינהל חבר כנסת שאיננו נמנה על המגזר ההתיישבותי, וביקשתי מחבר הכנסת שירי ויצמן להחליף אותי. בבקשה.

בוקר טוב לכולם, בדיון הקודם דיבר דוד מילגרום בעניין, הפעם נתבקשנו שיופיע בפני הוועדה שר האוצר. שר האוצר יעלה את טענותיו, מדוע הוא חושב שצריך לקצץ במכסות המים תוך כדי העלאת מחירי המים כנראה.

אני רוצה לומר כמה מילים כלליות לפני שאגיע להצעה הספציפית שעליה אנחנו מתדיינים. יש משפט ידוע, שכשיש שעורים בבית אין מריבות בבית, וכשאין שעורים בבית יש מריבות בבית. כשיש מים בצינורות והאקוופרים מלאים והכינרת מלאה, החיים יותר פשוטים, אבל כאשר מסתכלים על משק המים ורואים את הגרפים למיניהם שמציגים נציבות המים, מקורות או אגף התקציבים, כל אחד מבין שיש לנו בעיה קשה מאוד ממדרגה ראשונה בנושא של מים במדינת ישראל, של צריכת המים ושל יעדי צריכת המים. הבעיה היא לא בעיה אידיאולוגית האם מישהו אוהב את החקלאים או לא אוהב את החקלאים, הבעיה היא, שישנה מציאות מסוימת עם כמות מסוימת של מים עם צרכים מסוימים, וכשהדברים לא נפגשים אחד עם השני צריך לקבל החלטות.


אני מסתייג מההתנפלות על החקלאים וטענת הדופי והאמירה שרק בגלל החקלאים יש חוסר במים, יש גם תרומה לחקלאים, יש תרומה להרבה גופים אחרים בתוך העניין. שאל יושב ראש הוועדה, למה זורמים 100 מיליון קוב מים מטוהרים והם לא מחוברים לצרכנים? זאת שאלה טובה שאין עליה תשובה.

ישנו מכלול גדול של גורמים הכלולים במשבר המים הנוכחי, בנוסף כמובן, השמיים שלא נתנו לנו מים בצורה מתקבלת על הדעת בשנים האחרונות ולא הצלחנו למלא את הכינרת וגם לא את האקוויפרים. נדמה לי שהשנה האחרונה בה הכינרת גלשה זה היה בשנת 1992, האקוויפרים היו מלאים וכולנו חשבנו שאנחנו חיים בגן עדן מבחינת כמויות המים, מטבע הדברים גם התצרוכת עלתה. כשנכנסתי לתפקיד ב-1992, היה צריך לתת רשת ביטחון לכותנה, סוכם שיעבדו רק עם מים מושביים, אחרי התופעה הזאת הרחיבו את הכותנה ועבדו עם מים מתוקים, כמו שאמרתי, רווח לכולם והשתמשו עם המים גם למטרות מן הסוג הזה. היום את כל הכותנה משקים עם מים מושביים.

משתמע מהדברים שלך, שמגדלים כותנה על מים מתוקים, אבל האמת היא, שאין מים מתוקים בכותנה.

חברים, בואו נסכם שגם אם שר האוצר אומר דברים שלא מוצאים חן בעינכם, לא קוטעים אותו בזכות הדיבור. אני מודיע לכם, כל מי שיתפרץ לדברים במהלך הדיון, אני אדלג על זכות הדיבור שלו.

אני לא מבין את ההתפרצות, בסך הכל אמרתי משהו על התופעה שכאשר יש יותר מים, מטבע הדברים השימושים גדולים יותר, אלה דברים נכונים ואף אחד לא יכול לסתור אותם.

לצערי הרב, אנחנו נמצאים בנקודת זמן לא טובה. אני לא מאלה שאומר, שהכל בגלל החקלאות, או הכל בגלל המים המושביים, הכל בגלל הצריכה העירונית או הכל בגלל שלא נעשה מאומה בעניין, אני אומר שכל הדברים מחוברים יחד למערך של החלטות שהביא אותנו למצב שאי אפשר להישאר אדישים כלפיו.

לכן, צריך לטפל בעניין בהיקף הרחב. זה נעשה יחד עם שרים נוספים, השר לתשתיות לאומיות, שר החקלאות, השרה לאיכות הסביבה, ועדת השרים לכלכלה וחלק מהאנשים שנוכחים באולם הזה אשר נכחו בחלק מהדיונים, וקיבלנו החלטה. אני רוצה לומר מילה על ההחלטה שקיבלנו, לאור הפרסומים בעיתונים אתמול שאנחנו לא שותפים להם, דובר על קיצוץ של 75%. אני רוצה לומר, אנחנו בשלב הזה לא במשחק, זה גם לא תפקידנו וגם לא ידענו על הדיונים האלה. אני יכול לומר שהייתה החלטה של חקלאות, שתהיה מבוססת על 500 מיליון קוב מים מתוקים וחלק מההוצאה של המים המתוקים יהיה במים מושביים שיחזרו לתוך נפח השימוש של החקלאים, כך שבסך הכל הם נמצאים בפחות 100 מיליון קוב מים, אם תעשנה הפעולות שנדרשות.

מה קרה? בגלל השנים השחונות, גם לפני שנתיים וגם השנה האחרונה, היה צריך להיעשות קיצוץ, כולם שותפים לדעת שצריך לעשות אותו, אחרת נהיה בקטסטרופה, ולכן הורידו את הכמות האפקטיבית מ-800 מיליון קוב ניצול בשנה שעברה ל-600 מיליון קוב מים, וקיצצו את המכסות כי לא הייתה שום ברירה, אין את המים האלה ואני מניח שאף אחד, כולל החקלאים שיושבים באולם הזה, לא יכולים לומר שאפשר לייצר מים שהם אינם או שאנחנו צריכים עוד 200 מיליון קוב.



לכן נעשתה פעולה כהלכה על ידי משרד החקלאות, על ידי נציבות המים, ואחרי ויכוחים על סדרי הפיצוי והקריטריונים לפיצוי ששונו לטובה לעומת מה שהיה בשנה שעברה, שסוכמו ביני ובין שר החקלאות, באנו לוועדה עם החלטה קודמת שלצערי לא התממשה.

אני רוצה לומר לכם, שההחלטה על העלאת מחירי המים לחקלאות ב-20% לא נולדה החודש ולא נולדה לפני חודשיים, היא באה לממשלה לאישור בחודש אוגוסט וגם התקבלה בממשלה. אפשר לחלוק על החלטות ממשלה, זאת לא תורה מסיני, אבל ההחלטה הזאת נולדה עכשיו, רק ששר החקלאות לא הביא את ההחלטה לוועדה במועד. בשלב מסוים קיימנו דיונים אינסופיים על הפיצוי, היה סיכום ביני ובין שר החקלאות שיש לינקצ' בין שני הדברים, הפיצוי ומחירי המים, ולכן זה בא ביחד.

אם אתם שואלים אותי, האם צריך להעלות את מחירי המים? חובה להעלות את מחירי הים, חובה להעלות את היטל ההפקה, לא יכול להיות שבמוצר במחסור לא תהיה מגמה של העלאת מחירים. לא יכול להיות, אנחנו מנהלים מערכת אבסורדית שאנחנו לא מטפלים בנושא כראוי. צריך לטפל גם בשאר הדברים, מים מושביים, התפלה, בארות מליחים, כל הנושאים הללו צריכים טיפול, אבל זה אבסורד יוצא מגדר הרגיל, שלפעמים קובע את רמת הביקוש, לא תמיד, אבל משפיע על הביקוש, וזה עניין מחיר המים. כמו כן, תהיה רציונליזציה של השימוש במים בגידולים שבהם אסור לגדל על מים מתוקים.

רבותיי, אני לא רוצה להטריד אתכם, אבל יוסי ישי היה בישיבה יחד עם אנשי משרד החקלאות ויחד עם הפרדסנים, מה הם אמרו? הם אמרו, אנחנו מפסידים כסף. אני אומר לכם, 120 מיליון קוב מים הולכים לפרדסנים, שלא מכניסים שום דבר וגורמים להפסד. משרד האוצר עשה הסכם עם יוסי ישי לגבי מגדלי הפרחים בעיקר אבל גם לגבי מגדלי התפוזים, שבהגדרה צורכים מים ומפסידים. אני אומר לכם, הם ימשיכו להפסיד. למה? כששאלתי אותם, למה אתם מפסידים? הם אמרו, בגלל שער החליפין באירופה. מישהו יכול לקבוע מה יהיה שער החליפין בעוד שנה או בעוד שנתיים. הם אמרו, יש עוד סיבה, השוק מוצף מתפוזים שבאים מספרד ומפורטוגל. אז מה, בשנה הבאה לא יבואו התפוזים מספרד ופורטוגל, זה גידול חד שנתי בספרד? לאחר שהם מפסידים, הם אומרים, תנו לנו כסף. צורכים 120 מיליון קוב מים מתוקים, הולכים להמתיק מים ב-4 שקלים לקוב, שזה המים של הפרדס, הם לא המים של העיר ולא של התעשייה ולא של הגידולים הרווחיים, ואומרים, תסבסדו אותנו כי אנחנו מפסידים. יש גבול. יש גבול לחוסר ההיגיון במערכת, שנובע מהרבה מאוד דברים שאני מאוד לא אוהב.

זאת הבעיה, שהממשלה לא עשתה שום דבר כבר עשר שנים.

לגבי הפרדס, שני שליש מהמים בנגב הם מים מושביים, אם לוקחים את הפרדסים מהנגב - - -

אני לא מדבר על המים המושביים, מה אתה חושב שאני לא יודע שבנגב זה מים מושביים, אני לא יודע שבנגב זה נותן 6 טון לדונם ולא 5 כמו במרכז הארץ? אני יודע.

הגענו להסכם עם יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות, שהמציא תוכנית וקיבלנו אותה במשרד האוצר. הממשלה הולכת להשקיע 50 מיליון שקל.

בפרדס?

לא, אמרתי בעיקר אצל מגדלי הפרחים.

רבותיי, זה לא הגיוני שהמערכת לא מאפשרת להעלות את המחיר. אני לא אומר, שאין עדכון על פי סל התשומות, אני לא יודע איך זה מחושב - - -

50% מדד המחירים, 20% אנרגיה, 30% שכר עבודה.

סל תשומות מסוים שקבעו אותו, אבל עדיין אנחנו נמצאים במחסור ולכן אנחנו חייבים לטפל בעניין מעבר להחלטות שקיבלנו על מים מושביים, על השקעה של 3 מילירד שקל, על התפלה. אני חושב שהמהלך הוא מהלך נכון ואי אפשר לומר, תנקטו בכל הצעדים, תעשו את כל המהלכים אבל אל תייקרו את מחירי המים.

דרך אגב, יש עיריות שעושות חיים משוגעים, ששואבות מים, היטל ההפקה הוא נמוך, המחיר שהם מקבלים הוא נמוך מחיר של 80-90 אגורות לקוב, הם לא יקנו מים ממקורות, לא ייקחו מים מושביים כי המחיר מעוות וכשהמחיר מעוות עושים עסקים מעוותים.

אני מודה שישבו אצלי מספר חברי כנסת של הוועדה ושוחחנו בעניין, הם אמרו, אנחנו לא מסכימים ל-20% גידול במחיר המים, הוצעה פשרה, לעשות זאת בשתי מנות, להעלות ב-7.5% עכשיו ו-7.5% בשנה הבאה, על 5% היה ויכוח, לא הייתה הסכמה. סוכם לעשות זאת בשני מהלכים, האחד מיידי והשני בתחילת השנה הבאה, כולל העלאת מחירי היטלי הפקה.

יושבים כאן החקלאים ואני אומר לכם, אי אפשר לקיים את המשק הזה, הגידול צריך להיות יותר סלקטיבי, מחירי המים הם כלי בתוך העניין, גם עיריית הרצליה ועיריית רעננה צריכות לדעת, שהן משלמות היטלי הפקה ולא כדאי להן לשאוב מים בכמויות גדולות. אמרו לי, אני לא יודע אם זה נכון, שמינהלת המים מאשרת להרצליה צינור שלוקח את הקולחין לים התיכון, למה? כי היא לא צריכה מי קולחין אם היא מקבלת מים מתוקים ב-70 אגורות מהקידוחים שלה. אם לא נעלה את היטל ההפקה, הם ימשיכו להתנהג כך, הם צורכים יותר ממה שהם צריכים וממה שמותר להם.

אני אומר לכם, המחיר הוא כלי לגיטימי בעניין. אני מוכן ללכת לפשרה, יש הסכמה בעניין. מכיוון שהבוקר דיברו אתי, אמרו לי, קראנו שמתכוונים לעשות קיצוץ של 75%, 75% מביא את רמת התצרוכת ל-250 מיליון קוב מים, אני אומר לכם, לא שמעתי על זה. בישיבת ועדת השרים, כאשר סיכמנו את כל תוכנית המים, התקבלה החלטה על קיצוץ של 500 מיליון קוב מים שפירים בחקלאות. חס וחלילה אם לא ירד גשם בשנתיים הקרובות, תהיה קטסטרופה, אני מקווה שלא יהיה כדבר הזה, אבל העלאת המחירים מתחייבת, אי אפשר לנהל מדיניות של משק במחסור עם השקעות גדולות מאוד כאשר מחיר המים, שהוא כלי לגיטימי בבחירת השימוש לאור ההשקעות בגידול, יהיה מנוטרל מהעניין.

במילים אחרות, על הידיעה שמתכוונים לקצץ 75%, אתה אומר, שזה לא נכון?

אמרתי שני דברים, ראשית, אני לא יודע על כך, בדקתי עם המשרד וגם הם לא יודעים על כך דבר.

שנית, אמרתי, שהתוכנית שנעשתה על ידי ועדת השרים על דעת ועל דעת כל הגורמים, מצב המים השפירים לחקלאות, לאחר שיקבלו תגבור במים מושביים, צריך לעמוד על 500 מיליון קוב לשנה. זה אומנם תוכנן ל-2010, אבל הגענו לזה במהרה בגלל הבצורות הרודפות אחת את השנייה.

השנה, על החקלאות הוטל קיצוץ של 250 מיליון קוב - 200 מיליון קוב מים שפירים ו-50 מיליון קוב מי שפד"ן - לנו כמשרד החקלאות, לאחר שלמדנו את לקחי השנה שעברה, חשוב מאוד לבצע את הקיצוץ כלשונו ללא שום חריגות. לכן, מהרגע הראשון שידרנו לחקלאים בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים, אנחנו עומדים על כך שהקיצוץ יתבצע, מכיוון שאם הקיצוץ לא יתבצע השנה, השנה הבאה תהיה חמורה יותר והנזק לחקלאות ברור.

אין מה לעשות?

אפשר לעשות, אבל אנחנו יודעים שפרות העשייה יבואו בעוד שנתיים.

אבל את זה אמרו לפני שנתיים, שלוש ועשר שנים, למה לא עשו דבר? זאת דמגוגיה.

לפיכך, מהרגע הראשון עשינו כל שביכולתנו כדי שהחקלאים יעמדו בקיצוץ, ואני מודיע עכשיו לאור האינפורמציה שאני מקבל ממנכ"ל מקורות, החקלאים עומדים בקיצוץ. כדי שהחקלאים ימשיכו לעמוד בקיצוץ, אנחנו צריכים לנקוט בפעולות שיבטיחו את ביצוע הקיצוץ. הפעולה הראשונה שנעשתה, קבלת הודעות בזמן. החקלאים קיבלו השנה – שלא כמו בשנה שעברה – כבר בינואר את ההודעות לגבי כמויות המים שיעמדו לרשותם השנה. ניהלנו משא ומתן אינטנסיבי עם האוצר לגבי הפיצוי, למיטב זכרוני, נחתם הסכם ביני לבין הממונה על התקציבים לגבי עקרונות הפיצוי, סכומי הפיצוי, ואני אומר שהם סבירים.

מקורות ישבה עם כל חקלאי וחקלאי, עם כל מושב וכל קיבוץ, והיא קבעה בהסכמה על תוכנית מים רבעונית על מנת שאפשר יהיה לבקר את הצריכה מדי רבעון ולא לחכות לסוף השנה ולגלות את ההפתעה.

על מנת להבין את משמעות הקיצוץ, כשאני מדבר על 250 מיליון קוב קיצוץ, אי אפשר להשוות זאת לכלום, סתם עוד מספר. תבינו את המשמעות, קיצוץ של 40% לחקלאות, המשמעות היא, שבמושבים ובקיבוצים מסוימים, הקיצוץ מגיע ל-70% מפני שהקיצוץ הוא מדורג בהתאם לסוג הגידולים, ויש גידולים כמו גידולי שדה שהקיצוץ הוא 100%. לנו חשוב שהקיצוץ יתבצע.

החשש שלנו, שאם מנגנון הפיצוי לא ייצא לדרך ולא יעבוד מיידית, אנחנו נאבד את השליטה על השטח, דבר שהוא קיים היום – היום אנחנו שולטים על השטח, נאבד את השליטה ולהערכתי יהיה קשה להילחם בעשרות אלפי חקלאים אשר ימרדו. לכן חשוב לנו מאוד שנושא הפיצוי יתבצע לאלתר.

מה גובה הפיצוי?

הסכום לא אומר דבר, התקרה שנקבעה היא 160 מיליון שקלים, לומר לך, שינצלו את מלוא הפיצוי, אני לא יודע, זה תלוי בקיצוץ עצמו, תלוי בביצוע. קבענו מכסה שתשמש כמסגרת, אני מניח, שאם בסופו של דבר כל הקיצוץ יתבצע על פי התוכנית שתכננו, הפיצוי יהיה בסדר גודל של 160 מיליון שקל. אנחנו נעשה הכל כדי שזה יבוצע.

לצערי הרב, בישיבה הקודמת קשרו את העלאת מחירי המים יחד עם הפיצוי, מאחר ולא ניתן להגיע להסכמה לגבי ייקור מחירי המים, הפיצוי התעכב.

כלומר, זה אכן תלוי אחד בשני.

משרד האוצר הגיש את שתי הבקשות יחד.

אני שואל, האם היה תיאום?

אני לא חושב שמישהו שיאמר, שייקור מחירי המים ב-14% או 20%, ישמש מנגנון כלכלי שיווסת את הצריכה, כך שהקיצוץ ייושם. כולנו יודעים, שקיצוץ בטווח הקצר אינו משפיע, החקלאי יאחז במשקו ובמטעו ולא יעז בשלב הראשון לייבש את המטע או את החממה גם אם הוא יידע שהוא יפסיד הרבה בטווח הקצר. לכן ברור, שייקור מחירי המים בטווח הקצר לא ישפיע ולא יכוון את הצריכה. נכון שלנהל כלכלה של מוצר במחסור במחיר שהוא מתחת לרמה מסוימת הוא בעייתי וצריך לאחד בין שני הדברים.

אנחנו יודעים שהחקלאים עדיין לא מסכימים למספרים שנאמרים כאן, אבל בשבועיים האחרונים נעשה מאמץ אדיר לנסות ולגבש הסכמה. אני חושב שההצעה לייקור מחירי המים המוצגת על ידי משרד האוצר, 7.5% לשנה בשנתיים הקרובות, בשים לב לתנאים המוסכמים, אם נוסיף לזה הבטחה נוספת של שר האוצר שאומרת, שכל התמורה שתתקבל מייקור מחירי המים תיועד כתמיכה להשקעה בחקלאות - כתוצאה מהקיצוץ בייקור מחירי המים, החקלאים יצטרכו לבצע שינוי במבנה המשק שלהם, ועם המנגנון התקציבי שעומד לרשות משרד החקלאות, לא נוכל להתמודד עם זה - שר האוצר אמר באבירות, שהוא מוכן לייעל את כל התמורה שתתקבל מהייקור למטרה הזאת.

אני לא אמרתי את זה.

אני חושב ששמעתי זאת.

היו דיונים שבהם דובר על תוכנית הרבה יותר רחבה, תוכנית ארוכת טווח, אגף התקציבים הציע, שאת כל החיסכון יש להעביר להשקעות במשק החקלאי. התוכנית הזאת לא הגיעה לסיום, היא הרבה יותר רחבה, ארוכת טווח, עם שינוי מחירים לאורך זמן הרבה יותר גדול. אני דווחתי על העניין, לא הייתי שותף לדיונים, נכנסתי לתמונה בקטע מאוד מצומצם שהיה צריך לקבל החלטה מהירה. אתה לוקח הסכמות שניתנו על תוכנית גדולה שלא הגיעה לבשלות ומלביש אותה על העניין הזה. אני לא רוצה לומר שום דבר מכיוון שלא הייתה הסכמה. אמרתי על הקיצוץ של 500 מיליון קוב, אני לא יודע על קיצוץ של 75%, אני עומד מאחורי הדברים, הנושא שאתה מדבר עליו, יוסי, אני לא יכול להסכים עליו כי הוא לא נאמר על ידי.

הנושא האחרון והחשוב ביותר, אני פונה לכל היושבים כאן סביב השולחן, תראו כמה אנרגיה משקיעה התקשורת לגבי ייבוא של 50 מיליון קוב מתורכיה, אנחנו מדברים כאן על 250 מיליון קוב שכבר קיימים, כל יום שעובר ונושא הפיצוי לא מוסדר, נאבד את הסבלנות, אני מאוד מבקש שתתקבל כאן החלטה היום, שנושא הפיצוי יוסדר לאלתר כדי שלא תהיה סיבה שלא לבצע את הקיצוץ.

ראשית, לידיעת החברים, אני רוצה להבהיר, אנחנו מדברים על הצריכה לשנת 2000, אנחנו נמצאים בשיאה, יוסי ישי תיאר את קיצוץ המים בחקלאות בשיעור של 250 מיליון קוב כדי לספק את הצריכה הזאת, אנחנו מדברים על ירידה מתחת לקווים האדומים כולל הקווים האדומים שירדנו ב-1999. הקו האדום בכינרת הוא 213-, בשנה שעברה ירדנו ל-213.5-, השנה, בלית ברירה, כדי לעמוד בהתחייבויות של הכמויות, בהנחה שלא יחרגו מהתוכנית, אני מקווה שאכן לא יחרגו בכמויות כי אם כן יחרגו, תהיה אנדרלמוסיה שלמה במשק המים - - -

מדינות העולם השלישי – גם להן אין אגם ליד הבית – הבנק העולמי מימן להם כספים לצורך התפלת מי ים. אני יודע שההשקעה בתשתית לצורך העניין משהו כמו חצי דולר לקוב.

להשקעה, לא תפעול ולא אנרגיה.

כאשר שר האוצר אומר, שהפרדסנים משתמשים ב-100 מיליון קוב מים מתוקים, והעלות של קוב היא 4 שקלים - - -

לא. אני אמרתי, שאם יתפילו או יביאו מים מתורכיה במחיר של 4 שקלים לקוב, צריך לתת לעיר, לתעשייה, לתיירות, לגידולים החקלאיים, למשק החי, לאותם גידולים שבהם מרכיב המים הוא קטן מאוד, זאת אומרת שהמים השוליים הם המים שיעלו בעלות הזאת, אבל זה לא המצב כרגע, היום הם מקבלים את המים בשיעור של 80 אגורות.

אפשר להתפיל מים, יש את תחנת הכוח באשקלון, הרי בעיית ההתפלה היא אנרגיה. תשתית להתפלת מים עולה 3 דולר לקוב והמדינה משלמת חצי דולר לקניית קוב מים, הדבר אבסורד. אם המדינה הייתה דואגת לכך בעבר, הדיון היום קרוב לוודאי היה מיותר.

על מנת לעמוד בהתחייבויות של אספקת כמויות המים לאחר הקיצוץ, כולל בחקלאות, להערכתי, הקו האדום בכינרת ירד מתחת ל-214-, אין לנו שום גיבוי מקצועי למשמעות הירידה הזאת. אנשי המעבדה למינהלת הכינרת אומרים לנו, שלא מגבים אותם, הירידה ל-213.5- הייתה מגובה, הירידה ל-214- אינה מגובה ולכן אנחנו לוקחים סיכון.

מה מצב הכינרת היום?

212.5-.

המצב יהיה כך גם ביתר האקויפרים, כנ"ל באוקיפר החוף. כשאנחנו מדברים על משק המים, בהנחה שירדו גשמים ממוצעים, אנחנו מדברים על משק במחסור. כל כלכלן מתחיל יודע, שזה אבסורד לסבסד מוצר במחסור. ברור שסבסוד של כל מוצר במחסור מעלה את הצריכה שלו. התמיכה במשק המים היא בסדר גודל של 300 מיליון שקל, יש לממן זאת על ידי העלאת מחירי המים, לא לסבסד את מחירי המים, לקחת את הכסף הזה ולהשקיע אותו בחקלאות. אין שום סיבה שבעולם שלא לתמוך בחקלאות, אבל לא דרך מחירי המים.

החקלאים העבירו 600 מיליון שקל לפיתוח מקורות מים, במשך שנתיים החשב הכללי צבע את הכסף ולא השאיר גרוש, מדוע לא השתמשו בכסף הזה עד היום?

לא עולה על הדעת, שמי שיכול לקבל מים שפירים ב-80 אגורות ייכנס לפרוייקט של השבת קולחין,, זה לא סביר לחלוטין.

כרגע זה לא סביר, אבל הקטסטרופה יכולה להיות הרבה יותר רחבה.

מדיניות המחירים היום מפריעה לכניסת פרוייקטים של השבה, לא עולה על הדעת בשום מקרה, שמישהו ייכנס לפרוייקטים של השבה כאשר הוא יכול לקבל מים זמנים ושפירים במחיר זול יותר.

הדיון המתקיים היום הוא לא על ייקור מחירי המים, הדיון היום הוא על קיומה של החקלאות במדינת ישראל ועל המשך יכולת החקלאים להתפרנס. אין שום קשר בין ייקור מחיר היום לבין מצבו של משק המים הלאומי, את זה יודע גם שר האוצר ומודה בעניין הזה. הוא מודה שאין שום השפעה לייקור מחיר המים על מצבו של משק המים הלאומי ועל הצריכה של החקלאים לשנה הקרובה. צריך לומר את האמת, הדיון היום הוא על הוצאה של 5,000 חקלאים ממעגל הייצור החקלאי והעברתם לפרנסה חלופית אחרת, זאת האמת. אלא מה, ממשלת ישראל כנראה החליטה, ש-5,000 חקלאים יעזבו את מקור הפרנסה שלהם ללא פיצוי וללא עבודה אחרת. זאת החלטה של ממשלת ישראל, שהתקבלה אומנם לא בצורה מסודרת, אבל זה העניין, ממשלת ישראל לא מעונינת לשלם פיצוי לחקלאים.

אני רוצה לומר את כל האמת לחבריי בוועדת הכספים, מתקיים פה דיון על כך שממשלת ישראל רוצה להעביר מיליארד שקל ל-3,000 חברי "אגד" עבור הפרטה של 25% מקווים שוליים במערכת. זה בסדר, אין שום בעיה עם זה, אפשר לתת ל-3,000 איש, מיליארד שקל פיצוי והכל בסדר, הכל עובר בשקט, אין בעיה, נותנים למגזר מצומצם מיליארד שקל עבור הפרטה של 25% מהקווים בפריפריה שאין להם שום משמעות לגבי "אגד", אבל כאשר מדובר על המשך קיומה של החקלאות במדינת ישראל, יש בעיה. זה לא ברור לכולם, שכאשר מכריז שר התשתיות, שהוא רוצה להוציא תקנות, לאיסור של השקיית גינות פרטיות, ברור לגמרי שנוצר כנגד החקלאים לובי של 250 אלף בתים פרטיים במדינת ישראל. אם אתם חושבים שמישהו בסביון יפסיק להשקות את הגינה שלו, או מישהו בכפר שמריהו יפסיק להשקות את הגינה שלו, אתם טועים.

אני פונה לחברי ועדת הכספים ואני אומר לכם, הולך להיעשות כאן עוול ברמה הלאומית.

אני רוצה להפריך כאן טענה, החקלאים לא מתנגדים לייקור מחירי המים בהסדר כולל לשנים הבאות, זה שקר וכזב, הראשון שהסכים והציע לייקר את מחיר המים במספר תנאים, זה אני. אבל במספר תנאים, שאגב, שר האוצר ביטל כרגע אחד מהם, את השני הוא לא מוסמך לאשר, מוסמכים לאשר משרד התשתיות ונציבות המים, את השלישי הוא מעכב בעניין פיצוי המכסות של השנה.

מה התנאים?

התנאים הם: ראשית, לשלם לחקלאים פיצוי עבור קיצוץ המים בשנה הקרובה באופן מיידי ללא שום חסמים.

התנאי השני, להבטיח את כמות המים שמיועדת לחקלאות בשנים הבאות במחיר סביר, שלא תרד מ-500 מיליון קוב מים, וזאת בעיה של מדינת ישראל כיצד להשיג את המים, יכולים להביא זאת במטוסים, באוניות, בשרוולים או בכל דרך אחרת.

התנאי השלישי, שמדינת ישראל תבין, שכבר נפלטו אלפי חקלאים בשנים האחרונות וצריך לרכוש מהם את מכסות המים, להכניס את היד לכיס – לא לכיס של החקלאי כפי שהשר מתכנן – לבוא אל החקלאי אם הוא הפסיק להיות חקלאי - בהצעה לרכוש את המכסה של המים ולהעביר זאת למקום אחר. יש כ-200 מליון קוב מים במערכת שאפשר לעשות אתם משהו.


זה לא עניין כלכלי לייקר את מחיר המים אלא רק לגרום לכך, שהחקלאים לא יוכלו לצרוך מים במחיר גבוה. מה קובע חוק המים? שאי אפשר להעלות את מחיר המים מבלי להתחשב ביכולת של הצרכן לשלם אותו. יושב ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת אלי גולדשמידט הסב את תשומתי לסעיף 112 לחוק שקובע, אם אני לא מסוגל לשלם את מחיר המים, אי אפשר לייקר את המחיר. לכן, התנאי הרביעי הוא, שכל ההכנסות שיגיעו כתוצאה מהעלאת מחיר המים, יחזרו חזרה לסיוע לחקלאים, לא להשקעה שמדינת ישראל צריכה לעשות בתשתיות מים, אלא לסיוע לחקלאים וזאת בנוסף לתקציב משרד החקלאות.

אמרנו, שאנחנו מוכנים להמשיך לנהל משא ומתן עם משרד האוצר ומשרד החקלאות על ייקור מחיר המים בשנים הבאות, אם נגיע להסכמה בעוד חודש למשל, שמחיר המים צריך לעלות ב-20%, אני אשכנע את חבר הכנסת צבי הנדל, המתנגד הראשי לייקור מחירי המים, שזה יהיה באופן מיידי. אבל מה מצפים מאתנו? לייקר את מחיר המים, להוציא 5,000 איש ממעגל החקלאות ושאנחנו נמחה כפיים.

חברים, אסור להעלות את מחירי המים לפני שיונח בפני חברי ועדת הכספים הסכם חתום בין משרד החקלאות ומשרד האוצר לבין החקלאים. ללא הסכם כזה, אתה עושים עוול, ייקור מחיר המים לא יביא למאומה בשנה הקרובה.

מילה אחרונה לגבי הפיצוי. בשנה הקודמת ניסו לעשות את אותו תרגיל. מה קרה בסופו של דבר? הקיצוץ לא היה ריאלי בפועל כפי שהיה צריך להיות, והממשלה לא שילמה את הפיצוי. מה יקרה בשנה הקרובה? אצלי בגליל, הפירות כבר על העץ, מה אני אפסיק להשקותם? השתגעתם? מה מצפים, שאני אפגע בפרנסה של עצמי? נותנים כאן פיצוי של 160 מיליון שקל, כל בר דעת בחדר הזה יאמר לכם, שהחקלאים לא יקבלו יותר מ-30% מהסכום הזה, למה? כי החליטו על רמת חסמים שלא תאפשר את קבלת הפיצוי.

אני רוצה לומר לנציב המים בפועל ולמנכ"ל משרד התשתיות, יעקב אפרתי, אני אומר במלוא האחריות, הקיצוץ במים לא יתבצע בפועל אם לא יאשרו את הפיצוי באופן מיידי. זה לא שאני לא רוצה שהקיצוץ יתבצע, אני גם חרד למשק המים, אני רק אומר, מה אתם מצפים, שאני אסביר לחקלאים בנגב או בגליל, שלא ישבו על השיברים של מקורות? מה אתם מצפים שאני אומר להם, שמישהו במשרד האוצר החליט לבנות חסמים כאלה כדי שלא תקבלו פיצוי? גם אם אצביע כאן בעד, לא יעזור דבר, אם לחקלאי לא תהיה פרנסה מובטחת, הוא לא יקצץ במים. קשה לי לומר את זה, אבל מה אתם מצפים, שאני אלך לחקלאים במושב מסוים ואומר להם אל תתפרנסו? בלתי הגיוני לפגוע במגזר שלם בלי לשים לב. מה הציפייה שלכם, שאנחנו נחתוך לעצמנו את הרגליים? זה בלתי אפשרי.

אני תובע מוועדת הכספים, אני מבקש, אני מתחנן בפניכם, לא לאשר היום את מחיר המים עד שלא יהיה הסכם חתום שבנוי מכל הסעיפים שדיברתי עליהם כאן. גם אם נאשר היום חלק מהסעיפים, החלק השני יכול להיות רק בחקיקה כי הממשלה חייבת להתחייב לזה.

אני יודע שהציבור מהלך עליכם אימים, אבל תאמינו לי, אנחנו חייבים להגיע להסכם כולל עם הממשלה ולעשות זאת בטווח סביר ובמהירות. אני יודע שעד שההצעה לא תיפול כאן בוועדה, לא יבינו במשרד האוצר את העניין. אני אומר את הדברים בצורה הקשה ביותר אבל אני חייב לומר, בלי שהדבר הזה ייפול, לא יהיה משא ומתן אמיתי.

אני נחשב כאחד התומכים הגדולים של ראש הממשלה ושל שר האוצר, אני אומר זאת בכל הכנות האפשרית, אבל הגעתי לקו שאתו אני לא יכול להסכים.

אני רוצה להזכיר כאן לאנשים מה היה בשנת 1991, בשנת 1991 שילמו לחקלאים 113 מיליון שקלים בגין הקיצוצים במים, היה ויכוח על מחירי המים, זה היה מאוחר יותר, החקלאים שמרו על משק המים וקיצצו 320 מיליון קוב.


רבותיי, אי אפשר גם לייקר את מחירי המים ובמקביל גם לקצץ במים. נאמר כאן על ידי יוסי ישי, שהקיצוץ מתבצע על פי סוגי הגידולים, בקיבוץ להב יש גידולי שדה שקוצצו ב-50%, אני אומר לכם, שב-50% הנותרים הם לא יוכלו להשתמש. מה שהיה בשנה שעברה, שקיצצו כמויות גדולות של מים, די דומה למה שקורה השנה, החקלאים לא עמדו בזה, ואני אומר לכם, שגם השנה לא יעמדו בזה. אני חושש מאוד מהעובדה שייפרצו מערכות מים של מקורות ושל אחרים כדי לקבל את טיפת המים האחרונה.

רבותיי, בהצעת הממשלה המוצעת כאן, כולל היטלי ההפקה והייקור המתוכנן של 20%, לממשלה יש הכנסה של 270 מיליון שקלים. יוסי ישי כבר אמר, הפיצוי המובטח הוא 160 מיליון שקל, 270 מיליון שקל פחות 160 מיליון שקל, למדינה נשאר 110 מיליון שקלים.

כאשר שר האוצר הופיע בישיבה גדולה של ראשי המועצות האזוריות לפני כשבועיים, הוא אמר, שכל הפרדסים מושקים במים שפירים, מה שלא נכון אלא רק 55% מהפרדסים מושקים על ידי מים שפירים.

אני אמרתי דבר כזה? איך אני יכול לומר את זה? אמרתי בדיוק מה שאמרו לי הפרדסנים, ש-60% המים הם שפירים, 40% מים מושביים, המושביים נמצאים בנגב, והם אמרו לי בפרסום רשמי, שמשרד החקלאות אומר שמשתמשים ב-140 מיליון קוב מים טובים לפרדס.

כאן אמרת 100 ושם אמרת 160.

אני רוצה להזכיר כאן לכולם, שהקצאות המים שהחקלאים משלמים, הרי האוצר לא ניסה להתמודד עם זה כמו שהתמודד בשנת 1991. בשנת 1991 היה קסם, הייתה הסכמה בין משרדי החקלאות האוצר והמגזר החקלאי, עובדה ששולמו 113 מיליון שקל, זה עבד בצורה טובה והייתה לכך הסכמה.

קחו את הדוגמה של קיבוץ להב ותבינו מה אתם עושים פה, הרי קיבוץ להב לא יוכל להשתמש ב-50% הנותרים.

כפי שאמר חבר הכנסת שלום שמחון, החקלאים לא לוקחים את ה-20% האחרונים, אתם יודעים למה? 200 מיליון קוב שנשארים הם במחיר כלכלי לא כדאי. בשנת 1992 עשו דירוג כלכלי, הם למדו להיות כלכלנים בעצם השימוש במים שלהם.

אני שואל, האם אנחנו רוצים לחסל את הירוק בעיניים? זה מה שיהיה אם באוצר לא יבינו שאי אפשר באותה שנה לבצע את שתי הפעולות יחד, גם לקצץ וגם לייקר, כי ייקור המים ילך רק לגידולים של רק 20% מכל החקלאות.

אני מציע למשרד האוצר, לחזור מכל הכוונות שלו, להציל את מה שאפשר והחקלאים ישמרו על המים.

אם הייתי שר האוצר, הייתי קורא לדוד מילגרום, הממונה על התקציבים, ולרונן וולפמן ואומר להם, כאשר מקצצים 45% מהכמות ואת עקומת ההיצע מורידים כמעט למחצית, זה נכון שיש בעיה של העלאת מחיר, אבל בעיית המים לא יכולה להיות בעיה של היצע וביקוש. מדוע? משום שיש לי בעיה לאומית בנגב מקו אשקלון, קריית גת ודרומה. מחצית מהשטח הקרקעי במדינת ישראל נתון שם ואם אני הולך בצעדים מרחיקי לכת, פירושו של דבר שאני מייבש אותו ומעלה עליו עדרי עזים.


יתרה מכך, יש בעיה רצינית של אקולוגיה, מי הביוב זורמים לים, מזהמים אותו ויש בעיה אמיתית כיצד מתמודדים אתה. ב-1988 גמרנו את הפרוייקט הלאומי האחרון של הובלת מי השפד"ן לנגב, בעצם מאז, לא השקענו בשום פרוייקט לאומי. הטענה שלכם ידידיי, שאם נעלה את המחיר הצריכה תרד, על פניו היא אולי נכונה, אבל המחיר הוא כזה שצריך לייבש את הנגב ויש בעיות אקולוגיות חמורות. מכיוון שגם אם נשתמש במי הביוב, הקרקע מומלחת ממי הביוב וצריך לערבב אותם ב-25% מים מתוקים כדי שאפשר יהיה להשתמש ב-100% מי הביוב.

כלומר, אותם פרוייקטים מדוברים, אם מדובר בהתפלת מים, אם זה שיקום הביוב או שיקום בארות, אלה פרוייקטים שיש להם מקורות כספיים. קרן איזון, במשך שנים החקלאים שילמו קרן איזון ומתוך זה 600 מיליון שקל יושב אצל החשב הכללי, עוד 200 מיליון שקל נמצאים אצל יעקב אפרתי. הכספים האלה צריכים להיות מיועדים למטרה אחת ואז אפשר יהיה להתמודד עם זה ברמה הלאומית. אבל מה קרה? בחרו כאן בדרך הקלה, הכפישו ציבור שלם, איך אמרו בטלוויזיה? "במסווה של ציונות הם גונבים את המים". מי משקה כותנה במים מתוקים? אני בא ממקום שמשתמש ב-2 מיליון קוב מים לשנה, מיליון ו-700 אלף קוב זה השקעות שלנו, מי ביוב, מי שטפונות, אין בכלל מים מתוקים, אבל מה הבעיה, אפשר להשמיץ. אני פחות חסר אחריות לאומי ממישהו אחר כאן, שלום שמחון פחות חסר אחריות לאומי, מה יש לנו מים לתיאבון? כאן היה קמפיין מסודר שניסה להכפיש את החקלאים, אין התיישבות, אין נגב ירוק, אין אקולוגיה, יש כמה חקלאים שאם נכה בהם נכון נציל את המדינה, כך זה הוצג. לא ראיתי שר אחד בממשלת ישראל שאמר, חבר'ה השתגענו, מה קורה פה, החקלאים הם אויבי העם, יש ניגוד אינטרסים?

כאשר שר האוצר פתח את הדיון הוא אמר זאת.

אמרתי עד היום לא שמעתי זאת. אני כבר 30 שנה בעסקי תקשורת ואני יודע איך מנהלים קמפיין. היום קראתי את האבסורד הכי גדול, כל שנה כאשר יש עודפי ירקות, ישנה השמדה. היום הופיעה כתבה גדולה בעיתון שאומרת, שהחקלאים המתוחכמים השקו במים יקרים ירקות כדי להשמיד אותם ולקבל פיצוי.

אני חושב שניתן להגיע לפתרון. איך מגיעים לפתרון? כאשר לוקחים בחשבון את כל הדברים שאמרתי, גם אקולוגיה, גם ארץ ירוקה וגם קיום בכבוד. אמר כאן מנכ"ל משרד החקלאות, אם הפיצויים לא יעברו מיידית, נחזיק 50 אלף שוטרים ולא נצליח להשתלט על החקלאים. לפני שנה הייתה החלטה על פיצויים, אם אני הייתי שר האוצר הייתי אומר, דוד מילגרום, יש לנו הסכם עם יוסי ישי, בשבוע הבא יש לתת 30% מקדמה לחקלאים כדי להבטיח שאיש לא יעז לגעת באותם 250 מיליון קוב.

בהנחה שגובה הפיצוי יאושר היום ושר האוצר יתחייב להעביר את הפיצוי תוך שבוע ימים מהיום, השאלה, האם זה פותר את הבעיה? אי אפשר לפתור את כל הבעיות בדיון כזה או אחר.

מכל ההתחייבויות האלה, אני לא רואה, איך האוצר מעביר את הפיצוי בלי משחקים. הרי לפני שנה הוא אישר 145 מיליון שקל פיצויים לחקלאים בגין הקיצוץ, החקלאים לא קיצצו, אבל אלה שקיצצו קיבלו 3 מיליון שקלים, כלומר 142 מיליון שקל נשארו בקופת האוצר.



אני בסרט הזה כבר הייתי ולכן אני אומר דבר פשוט, הסדר זה הסדר הוגן, אני לא מוכן לשחק בנדמה לי, כלומר, יש פיצוי, בשבוע הבא משלמים אותו בגובה של 30%, המנגנון שמוצע כאן, 500 מיליון קוב זאת מנת הברזל, אם בשנה הבאה תהיה קטסטרופה, נדון שנית, אבל מדובר כאן על שנים נורמליות, 500 מיליון קוב מנת ברזל והתחייבות עקרונית, שהולכים על התפלה, שיקום בארות ומי בארות, ולא ייעשה חישוב שזה לא כלכלי, עם כל הכבוד לרונן וולפמן, הוא רואה את התמונה בהיבט של היצע וביקוש, ממשלת ישראל והשרים רואים זאת בהיבט הלאומי וההכרעה היא תמיד לאומית ולא היצע וביקוש.

החלטות הממשלה הן כדי לבצע אותן ולא כדי לצאת לידי חובה. מכיוון שגם חבר הכנסת שלום שמחון וגם חבר הכנסת אבשלום וילן העלו את עניין הקריטריונים, הייתי רוצה שיוסי ישי, שהכין את הקריטריונים יתייחס לזה.

לא הקריטריונים הם הבעיה.

ראשית, אני רוצה לחזור על הדברים של חברי הכנסת שלום שמחון ואבשלום וילן, אבל אני רוצה לומר שהרמיסה ברגל גסה של כבודם של החקלאים דומה בעיניי לתחושה שחשו ש"ס, לא מדובר בבעיה כספית אלא בזלזול בבני אדם. המצב שהבאתם את החקלאים – אני מדבר בראש ובראשונה על משרד האוצר – עשיתם מלאכה להבאיש את ריחו של החקלאי בצורה הגרועה ביותר. אם אתה לא חקלאי, אתה לא חש זאת, אבל זה יכול להיות דומה להבאשת ריחם של המתנחלים בימים הגרועים ביותר, אני לא רוצה להביא דוגמאות, אבל אני רוצה לומר לכם, שהנושא הזה של הבאשת ריחו של ציבור נפלא שמיישב את הנגב ואת הגליל נעשה בצורה אינטנסיבית וזאת מלאכת קודש של משרד האוצר.

אני רוצה לסיים בנתון חד משמעי והוא מוחלט לפני עשר שנים. אני כראש מועצה באזור בעייתי במים, בכסף שלנו הזמנו תכנון מסודר - בסופו של דבר נציבות המים קנתה זאת מאתנו רק שהיא לא שילמה עבור זה - של התפלת מי ים, אנחנו סמוכים לים והייתה לנו תוכנית מסודרת להתפלת מים, המדינה לא הייתה צריכה להשקיע אגורה שחוקה, אדוני שר האוצר, זה לא עלה אגורה שחוקה למדינה לדאוג למים כמה שרוצים, רק דבר אחד ביקשו אותם המשקיעים, שהמדינה תתחייב לרכוש את המים, שיהיה מכרז יותר זול מאשר להוביל את המים לנגב. זה קיים גם היום אז אל תגידו לי שאי אפשר למצוא פתרון עכשיו כי זה לוקח שנתיים, לפני עשר שנים הבאתי תכנון מוכן ומסודר, היו צריכים רק לצאת למכרז. המדינה הייתה צריכה להתחייב לרכוש את המים, שלא יקרה מצב שמתאים למדינה שלנו, שבשנה הבאה ירדו גשמים והיא לא תרכוש את המים. זה קיים גם היום, תוך שבוע אפשר לצאת למכרז.

למדנו, שעד שאין קטסטרופה טוטאלית במדינת ישראל, אף אחד לא נוקט אצבע.

יש משקיעים, המדינה לא צריכה לשים אגורה, אם היא הייתה עושה זאת, לא היינו מגיעים למחסור של מים. המצב שאנחנו נמצאים בו היום התרחש רק בגלל משרד האוצר על מנת להרוס את החקלאות בנגב ובגליל.

לגבי הסדר הפיצוי. הסדר הפיצוי נחתם לשלושה חודשים, להערכתי, תוך חודשיים נוכל לראות אם ההסדר הזה עובד או לא עובד.

למה צריך פיצוי? תביאו מים. למה דנים כאן בפיצוי? אנחנו רוצים מים, אפשר להשיג מים.

ישנם חברים שהעלו טענה, שהייתה החלטה על פיצוי והוא לא מומש, לכן הם לא מוכנים לקצץ במכסת המים עד שלא יקבלו את הפיצוי לאלתר.

בהסכם הפיצוי ייעשו שלוש פעולות: ראשית, סכום הפיצוי גבוה יותר למי שהקיצוץ אצלו גדול יותר. הפיצוי הוא לא בסכום אחיד, ככל שהקיצוץ גבוה יותר, הפיצוי פר גידול גבוה יותר.

שנית, כל תנאי הסף האפקטיביים ירדו, נשאר תנאי סף אחד, שלהערכתי הוא לא אפקטיבי, וזאת ההשפעה של לפחות 10% על ההכנסה. קשה לי להאמין שישנו חקלאי במושב או בקיבוץ, עם קיצוץ של 40%, שהפגיעה בהכנסה שלו היא מתחת ל-19%.

הנושא השלישי והכי חשוב הוא המקדמות. ההסכם מבוסס על כך, ש-80% מהמקדמות ניתנות השנה. בהסכם הקודם המקדמות היו תלויות בהוכחה שנגרם נזק על פי מאזנים ועל פי ספרי האגודה. אנחנו יודעים שמאזנים מגיעים באיחור של שנה או שנתיים, ההסכם הנוכחי מדבר על 80% מקדמה עוד לפני המאזנים. שכל אחד יעשה לעצמו את החשבון, חבל להתווכח, יעברו חודשיים ונראה אם הפיצוי אכן מתבצע.

משק המים והחקלאות לא היו ניצבים היום במשבר אילו משרד האוצר לדורותיו היה משקיע בפיתוח מקורות מים, החלטות שהוא קיבל לאחרונה ואני מקווה שהוא מתייחס אליהן ברצינות לביצוע, אני עדיין מטיל בכך ספק. בייגה, שר האוצר, הוא שר האוצר בקדנציה שניה, הוא מכיר את העניינים לפרטים, כבר בקדנציה הקודמת שלו הוא היה צריך לנקוט הליכים בעניין, ולפי דעתי משרד האוצר יצר מחסור של מים במודע על מנת שהוא יוכל לנהל את משק המים באמצעות המחירים בלבד, שום דבר אחר לא עומד מאחורי העניין הזה.

אני חושב שיש כאן ידיעה כוזבת, שבאמצעותה מנהלים משאב כל חשוב.

ההצעה של הפיצוי, שלצערי הרב משרד החקלאות התפשר עליה, לפי בדיקות שנעשו במחלקות כלכליות שלנו, מעט מאוד חקלאים יגיעו לידי זכות לקבל את הפיצוי, מקדמות אולי יקבלו - - -

לה אתה אומר את זה, בגלל שאין נזק של 10%? אומרים כאן סתם דברים.

אני אסביר לך למה, משום שאם אתה תובע ירידה של 10% בהכנסה החקלאית הכוללת, שכוללת גם בעלי חיים, זה יוצר את הבעיה הזאת. אם יש רצון לשלם פיצוי, צריך להוריד את החסם הזה, את החסם הזה הכניסו על מנת לא לשלם את הפיצוי, על מנת לחסוך את הכסף, ואני חושב שיש להוריד את החסם הזה.

אני רוצה לומר דבר נוסף לשר האוצר, אנחנו נכנסים לקיצוצים נרחבים יותר, אני מקווה שלא על פי הדברים שאמר כאן מנכ"ל משרד התשתיות, אבל אם זה יקרה, בשנה הבאה לא יכול להיות שום חסם אם יקצצו לחקלאים 75% בפרנסה שלהם. כשמדברים על הסכם כללי, צריך להביא את התמונה כולה.

אני רוצה לסכם ולומר, אני לא חושב שוועדת הכספים בשלה להסכם, ההסכם תלוי במחויבויות הדדיות שצריך לעגן אותן בחוזים ובשינוי חוק. אני חושב שצריך להפסיק את הישיבה היום ותוך שבוע למסור את ההסכמים, להתחיל בתהליך החקיקה ואז אפשר יהיה לדון בעניין, כל דרך אחרת תהיה כמו עם תפוחי האדמה, התחייבת ואתה לא מקיים את ההתחייבות שלך.

שלמה לשם, אני התחייבתי להרבה מאוד דברים בקדנציה הקודמת והדברים האלה מצאו את ביטויים לאורך ולרוחב במשק החקלאי, הסכמים שעלו מאות מיליוני שקלים, חבר הכנסת שלום שמחון אמר לי בזמנו, השתגעת, איזה מחירים אתה משלם בשביל הרפורמה בלול, ועכשיו הוא מחשב לי את ההסכם עם "אגד". כמה שולם על העגבניות בעקבות הסכם אוסלו? אני מבקש ממך שלא להציג כך את הדברים, אנחנו חיים במערכת שעשתה מטרייה לחיטה, עשתה מטרייה לכותנה ועכשיו עושים הסכם כדי לעזור בעניין של הפרחים וההדרים, אני מציע להסתכל על הדברים בפרופורציה, יש גם אחריות מסוימת.

אומר חבר הכנסת צבי הנדל, תנו לי להתפיל מים, אבל כשצריך להעלות את מחיר המים ב-10 אגורות הוא אומר שאי אפשר לשלם, אבל מים מותפלים שיעלו 4 שקלים לקוב, זה כן אפשר לשלם. מאיפה הוא ישלם 4 שקלים לקוב?

אתה נפגש עם הרבה שרי אוצר, תשאל אותם איך אפשר לבצע זאת.

תראו רבותיי, אנחנו נמצאים במצב חירום גם מבחינת הפיצוי לחקלאים ומבחינתנו גם מבחינת מחירי המים. אני יכול להסכים שמחירי המים לא ישפיעו על הקיצוץ בשלב הראשון.

במכתב ששלח אלי יוסי ישי, יש סעיף שאומר, ניכנס לדיון בעניין המכסות, איך מפנים מכסות מים, האם משלמים, כמה משלמים? שר החקלאות הקודם טרם התפטרותו אמר, שעוסקים בעניין מכיוון שברור להם שיש בעיה. אני מציע שלא לקבל את הצעתך, לא מדובר בעניין של שבוע אלא בחודשים, אם רוצים בינתיים לא לקבל את הפיצוי, אז לא יקבלו פיצויים, אם רוצים לעכב החלטות, אנחנו מומחים בכך עד אינסוף. אני מציע שכן לקיים את הדיון בעניין שאתה מדבר עליו, איך מפנים מכסות מים, מה קורה עם משטר המים?

אני מציע לוועדה לאשר את ההצעה היום, אחרת נהיה בתוך משבר נוראי.

זאת הישיבה השניה בנושא ומה שמפליא אותי, שכ-ו-ל-ם הכחישו שיש איזשהו קשר בין הפיצוי לבין העלאת מחירי המים. כולם התנערו מכך ואמרו שאין קשר בין הדברים. היום שר האוצר אמר מפורשות, שיש קשר בין הדברים. אני שמח על הכנות ואני אומר, ששר האוצר אכן מקיים מה שהוא מבטיח.

אני לא מכיר את הנתונים בענף החקלאות, אני מכיר את החקלאות רק מהשטח, לאחרונה הכרתי זאת בסיורים של הוועדה, ראיתי את האנשים ואני אומר לך, הם "על הפנים".

לדעתי צריך לקיים דיון נוסף לאחר שיגיעו להסכמה עם החקלאים, אבל קודם כל יש לתת לחקלאים את הפיצוי המתבקש.

אדוני, מה שמונח על השולחן, אני אומר לך מהשדה, חקלאי 100 שנה, יום אחד לא עזבתי את האדמה הזאת. שני דברים מלווים אותי, האחד, ההתבזות שאתם נוהגים בנו, ההשתלחות שאתם נוהגים בנו, ששיאה היה ביום שישי כאשר אמרתי לי שאני מתחפש בהתחפשות של ציוני על האדמה.

אני אמרתי את זה?

לא אתה, אבל כך נאמר בתוכנית שלא הגבת עליה.

הוא בא אלי הביתה, הקליט אותי שתי דקות, לא הייתה לי אפשרות להגיב.

אפשר להוציא תגובה לקראת סוף התוכנית.

בייגה, אנחנו לא ילדים, אנחנו יודעים איך הדברים מתנהלים. אני אומר לך, אני לא מאמין, שאתה מוליך קמפיין כזה שפירושו חיסול החקלאות.

אני לא מוליך שום קמפיין. לא יכול להיות שייאמרו כאן האשמות חסרות שחר כאלה.

אלה הם התחושות שלנו. אני גם מדבר עם הרפרנטים במשרד האוצר שאומרים, לא צריך חקלאות, נעשה יערות, אתה תהיה שומר היערות, לא יקרה כלום.

יש דבר שהוא בידיים שלך, אדוני שר האוצר, וזה המבחן שלך, ייקור המים ברגע זה כאשר מקצצים לנו 50% מהמכסות הוא מכת מוות עבור החקלאים, כי מעצם הקיצוץ יש ייקור של 20%. יושב כאן עמוס אפשטיין, מנכ"ל מקורות, תשאל אותו, מעצם מהלך הקיצוץ יש ייקור של 20%.

כאשר אתה לוקח מערכת כזאת ומטיל עליה קיצוץ של 50% יכולת תפוקה, מה אני עושה בבית כאשר אתה מקצץ? אני מפסיק להשקות. איך אוכל להתמודד עם זה? אני שואל אותך, מה בוער לך עם ייקור המים מחר בבוקר? מה זה בוער לך? אני לא יכול לקלוט זאת, בפרט שאין לזה קשר לתוספת מים כזאת או אחרת, רק קשר אחד, להרוג אותנו.

אני מבקש אותך, בייגה, זה המבחן שלך, אני מבקש ממך, תן לנו להישאר בחיים, אל תגרום לכך שנתחסל ולא נישאר בחיים. אני אומר לך, אם המהלך הזה יתקיים, אני סוגר את המים, אל תעשה את זה.

אנחנו לא רוצים פיצויים, צריך ליצור מקורות מים ומשרד האוצר עושה עוול נורא למדינת ישראל, לא רק האוצר במתכונתו הנוכחית, השרים מתחלפים, אבל הרפרנטים ואנשי אגף התקציבים, עושים עוול נורא למדינת ישראל. מדינת ישראל הייתה יכולה להוסיף עוד 500-600-700 מיליון קוב. הולכים לעשות מתקן התפלה, אבל עוד לא הוציאו את המכרז, כבר ארבעה חודשים מסתובבים עם מכרז, אבל שום דבר. חברת החשמל מוכנה להעמיד לרשותם את חצרות חברת החשמל ותחנות הכוח, זה לא יפגע בירוקים, אפשר לעשות זאת בחצרות חברת החשמל, מדובר בארבעה מתקנים, 250 מיליון קוב שלא יעלו למדינה גרוש אחד, משקיעים מוכנים להיכנס לעניין הזה ובצדק, לא בדולר לקוב, אלא בחמישים סנט לקוב, אבל המדינה לא מזיזה את עצמה, מה בוער לה עכשיו? ייקור המים.

מים מושביים, 230 מיליון קוב הולכים לואדיות ולים, מתוך זה 170 מיליון קוב כבר מטוהרים וכל מה שצריך זה 80 מיליון שקל כדי לכוון אותם לצינורות על מנת להשקות. התאחדות האיכרים רוצה ועדת חקירה לעניין הזה.

לעניין ייקור המים, קיבלנו החלטה במסגרות שלנו, לא של התאחדות האיכרים אלא של כלל מגזרי ההתיישבות, לא נשלם את הייקור, אם תכריחו אותנו לקצץ במים מבלי להגיע אתנו להסכם, לא נקצץ במים, לא נאבד את המשפחות שלנו, 30 אלף משפחות לא ילכו לאיבוד בגלל גחמות של האוצר.

אני רוצה להפריך כמה השמצות שהסתובבו בשבוע האחרון או בשבועיים האחרונים לגבי נושא המים, וזה קודם כל שהחקלאות מסבסדת את המגזרים האחרים, זה פשוט לא נכון. תמחור המים במדינת ישראל הוא חישוב לא נכון. מחירי הפקת המים לחקלאות הרבה יותר זולים מאשר מחירי הפקת המים למגזר התעשייתי ולמגזר הביתי. ניקח מדינה מפגרת כמו קליפורניה, שגם שם יש בצורת כמו בארץ, מחירי המים לחקלאות שם הם 20% מהמחירים בארץ ומחירי המים למגזר הביתי הם בשיעור כפול, ואף אחד לא בטענות שם, שהחקלאים מסבסדים מישהו אחר או שמישהו אחר מסבסד את החקלאים, כי התמחור במדינה לא נכון וזה נעשה בידיעת האוצר, אבל הכי קל להאשים את החקלאים.

שנית, החקלאים משתמשים במים שפירים פחות ופחות כל שנה מהמגזר הביתי והמגזר התעשייתי. המגזר הביתי הולך ועולה והחקלאים אשמים בזה שאין מים. החקלאים אשמים בזה שאין מים? החקלאים הם הראשונים שיודעים שאין מים כי אנחנו יושבים על הברזים ואנחנו יודעים בדיוק איפה יש מים ואיפה אין מים, ואנחנו באנו בתחילת השנה ובתחילת השנה שעברה ואמרנו לחברים, יש משבר, אנחנו מוכנים לשתף פעולה, אלא מה, אנחנו לא יכולים לוותר על הפרנסה שלו, בואו נעשה דיל, אנחנו נוותר על המים ואתם תתנו לנו פיצויים. אבל מה, רימו אותנו בשנה שעברה, לא קיבלנו פיצוי למרות שקיצצנו כי ערבבו לנו תעשייה עם חקלאות.

עמוס אפשטיין אומר שלא קיצצו שום דבר בשנה שעברה.

אדוני שר האוצר, אני יושב ראש אגודת מים שב-1998 שילם סיפק 17 מיליון קוב לצרכנים שלו ובשנה שעברה סיפק 13 מיליון קוב, אז שלא יגידו לי שלא קיצצתי במים. קיצצתי במים ולא קיבלתי פיצוי, והסיפור הזה חוזר על עצמו השנה משום שערבבו לנו, שקיבוץ או חקלאי שהגדיל את הלול שלו, לא יכול לקבל פיצוי גם אם קיצצו לו 70% מהמכסה, כי על 25% הראשונים לא מגיע לנו פיצוי, ועוד 25% השתתפות עצמית, ועם חישוב כזה אי אפשר לקבל פיצוי. יש לי ויכוח על זה גם אתכם וגם עם משרד החקלאות.

מדינת ישראל הפכה את המים למוצר במחסור בגלל מדיניות האוצר משום שהמים בעולם הם לא מוצר מחסור, יודעים איך לייצר יותר מים, אבל משרד האוצר מעכב כבר שנים את נושא ההתפלה וכל החלטת ממשלה בעניין לא מבוצעת, את המכרזים שהיה צריך לעשות בדצמבר שעבר טרם פרסמו.

אני אומר לכם, השנה אני לא אספק יותר מ-10 מיליון קוב מים. אני רוצה להשוות זאת לדבר פשוט, הייתה דרישה גדולה לתקשורת ולכן עברו מטלפונים רגילים לטלפונים סלולאריים והגדילו את היכולת, כך צריך להגדיל את היצע המים, להשקיע בהתפלה ובפיתוח מקורות המים ויש מי שמוכן לשלם.

אני רוצה להפסיק עם הדמגוגיה הזאת, שלוקחים מים מהחקלאות ומעבירים אותם למגזר הביתי.

מכיוון שחבר הכנסת שלום שמחון ביקש התייעצות סיעתית, אנחנו יוצאים להפסקה בת 20 דקות.

אני מחדש את הדיון, שר האוצר מבקש להודיע את הסיכום.

הייתה התייעצות סיעתית של חברי הקואליציה וחברי ועדת הכספים, סוכמו הדברים הבאים:

1. מחירי המים יתייקרו השנה ב-7.5% ובשנה הבאה ב-7.5%. היטלי ההפקה יתוקנו ולא יעלו במחיר שנאמר אלא בחלק היחסי כמו מחירי המים.
2. מסרתי הודעה, שוועדת שרים לכלכלה בסמכות ממשלה החליטה על פגיעה במים שפירים לחקלאות בהיקף של 500 מיליון קוב, ובנוסף, משרד האוצר ומשרד החקלאות יסכמו תוך 60 יום תוכנית לייעוד חלק מהתמורות מהייקור למים ולתמיכה בהשקעה בחקלאות. על התוכנית ידווח לוועדת הכספים של הכנסת.

אני מציע הצעה נגדית להצעתו של שר האוצר שאומרת, שהאישור של 7.5% לשנה הבאה הוא אישור על תנאי, ללא הסכמה שתהיה לגבי התוכנית הכוללת, אין הסכמה של ועדת הכספים ל-7.5%.

אם זה יתקבל, אנחנו מושכים את ההצעה, כולל הפיצויים לחקלאים.

אני מצטער שהבאתם אותי למצב הזה.

אני פונה לחבר הכנסת שלום שמחון, שלא להעמיד הצעה נגדית, בנוסח שהקריא שר האוצר נאמר, שמקורות יופנו לתמיכה בהשקעה בחקלאות.

אני לא מתווכח על הנקודה הזאת, זה לא קשור, אבל אם לא תבוא חבילה כוללת, לא יהיה אישור המחיר לשנה הבאה.

חבר הכנסת שמחון, הרבה פעמים ביקשתם דברים גם בתחום פעילותה של הוועדה, אני רוצה לומר לך, שמה שאתה עושה עכשיו יביא אותי לכך שאמשוך חזרה את ההצעה ולא יהיה הסדר בעניין. אני חושב שאתה לוקחת על עצמך את האחריות.

אני מעמיד את מקומי בוועדת הכספים לרשות הסיעה, אם הסיעה חושבת שהיא צריכה להחליף אותי, שתחליף אותי, אני משחרר את עצמי מהצבעה, אם הסיעה רוצה להחליף אותי, בבקשה, כולל התפקיד שלי כיושב ראש הקואליציה. העניין הזה נוגע לאלפי חקלאים במדינת ישראל, אני לא יכול לתת לזה יד, מה אתם רוצים שאעשה, נבחרתי לכנסת בשביל הדבר הזה, לא נבחרתי בשביל דבר אחר, אני יושב כאן בגלל הדבר הזה. מה ביקשתי בסך הכל?

חבר הכנסת שלום שמחון, הסכמת לגובה ההעלאה, כרגע הויכוח - - -

שהמחיר לשנה הבאה יהיה צמוד לתוכנית הכוללת.

מהיכרותי הצרה עם יוסי ישי, הוא לא יוותר על תקציב שיכול לזרום מהמשרד שלו, אני בטוח שתגיעו ביניכם להבנה, אפשר לגשר בעניין.

יוסי ישי לא הקריא בהצעה, שהפיצויים משולמים. בהצעה שהציע שר האוצר חסרים שני אלמנטים, ראשית, נושא הפיצויים, שנית, עלה כאן בדיון, שיש יישובים בגליל שיש להם רפת גדולה או לול גדול ואסור ש-10% יחסמו את היישובים האלה.

יש הסכמה בכתב עם משרד האוצר שאומרת, והיה ואילוצים חשבוניים יעוותו את הסף, נטפל בזה.

אמר שר האוצר, היטל ההפקה יעלה באותה פרופורציה. בגליל העליון יש בעיה עם היטל ההפקה, צריך לפתור אותה נקודתית.

אני מודיע, שהדיון בנושא המים תם, ההצבעה בנושא תתקיים בשעה אחת.

אני מבקש, שייקור 7.5% הנוספים יבואו לאישור ועדת הכספים.

ההסכם כלהלן: ההתייקרות בהיקף של 7.5% לשנה הבאה תיכנס לתוקף לאחר שהתוכנית כאמור תוגש לוועדת הכספים לאישור.

הסדר הפיצוי בשל קיצוץ המים יבוצע לאלתר.

אני מבקש, שייקור המים בשיעור 7.5% נוספים יהיו טעונים אישור נוסף של ועדת הכספים.

האם 7.5% מגיעים לאישור מועצת המים?

לא.

בכפוף לאישור ועדת הכספים.

המסגרת מאושר, החלק השני של הביצוע לשנה הבאה יצטרך אישור נוסף של ועדת הכספים.

יוסי ישי הקריא קטע בישיבה קודמת, שהמקורות - - -

בתקנות יהיה כתוב, שההתייקרות של 7.5% בשנה הבאה תיכנס לתוקף לאחר אישור נוסף של הוועדה.

לא נמצאת כאן היועצת המשפטית של ועדת הכספים, יש בעיה, אם מכניסים בתקנות את ההתייקרות של 7.5% של שנת 2001, אי אפשר לכתוב בתקנות שהעניין צריך אישור נוסף. אם לא מכניסים זאת עכשיו לתקנות, צריך לעשות את כל ההליך מחדש בתקנות חדשות.

תדברי עם אנה שניידר ותגיעו להבנה בעניין.

אני מבקש מיוסי ישי להקריא לנו את הנוסח הסופי.

1. הוועדה מאשרת ייקור של 15% במחיר המים, 7.5% השנה ו-7.5% בינואר שנה הבאה.
2. משרד החקלאות ומשרד האוצר יגבשו תוך 90 יום תוכנית לייעוד תמורות מייקור המים לתמיכה והשקעה בחקלאות.
3. ההתייקרות בהיקף של 7.5% בשנה הבאה תיכנס לתוקף לאחר אישור נוסף של הוועדה, לאחר שתוגש לה התוכנית כאמור.
4. הסדר הפיצוי בשל קיצוץ מים 2000 יבוצע לאלתר.

אני מבקש להעמיד זאת להצבעה. מי בעד ההצעה שהעלה מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי ושר האוצר קיבל אותה, ירים את ידו.

הצבעה

בעד – 6
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה התקבלה.

אני מודיע שהצעתו של מנכ"ל משרד החקלאות התקבלה.

היו"ר ויצמן שירי: אני מבקש להצביע על הפיצוי לחקלאים, פניה מס' 77. פניה מס' 77 מדברת על החלק המשלים לבקשה הקודמת של 160 מיליון שקלים. אני מעמיד זאת להצבעה, מי בעד ירים את ידו.


הצבעה

בעד פניה מס' 77 – 6
נגד- אין
נמנעים – אין
פניה מס' 77 אושרה.

פניה מס' 77 אושרה.





שינויים בתקציב

היו"ר אלי גולדשמידט: אנחנו דנים בנושא הבא על סדר היום: שינויים בתקציב. פנייה ראשונה, פנייה מספר 200, 117 מיליון שקלים לכבישים עוקפים. שר האוצר מבקש את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת להעברת סכום של 117 מיליון שקל מרזרבה כללית לסעיף 80 - כבישים ומסילות ברזל. פניה זו נועדה להעביר 117 מיליון שקל בהרשאה להתחייב למטרת ביצוע כבישים עוקפים.

מדובר בהעברת 117 מיליון שקלים בהרשאה להתחייב בתקציב מע"ץ למטרת ביצוע כבישים עוקפים.

איפה עיקר הכבישים העוקפים, ביש"ע?

כן. כסף ממשרד הביטחון.

מי בעד ירים את ידו.

הצבעה

בעד פניה מס' 200 – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
פניה מס' 200 אושרה.

פניה מספר 200 אושרה פה אחד.

היו"ר אלי גולדשמידט: אנחנו מתבקשים להקדים את אישורה של בקשה מס' 28011, קיצור 21 ימי ההמתנה. מדובר בביצוע שינויים פנימיים בתקציב הארגוני של מע"צ.

מדובר בתקציבים שאנחנו מעבירים לנושא שמירה וניקיונות.

מה הדחיפות בעניין? אני מציע שזה יחכה להמתנה של 21 יום.

זה היה "תקוע" במשרד האוצר זמן רב, לכן כרגע העניין דחוף.

מי בעד, ירים את ידו.


הצבעה

בעד פניה מס' 28011 – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
פניה מס' 28011 אושרה.

פניה מס' 28011 אושרה.

היו"ר אלי גולדשמידט: פניה מס' 190, BIRTH RIGHT.

אני רוצה לומר לפרוטוקול, אנחנו רוצים להודות לוועדת הכספים, אם היינו מעבירים את הפניה בשבוע שעבר זה היה נעשה באווירה לא נעימה, שלחתם אותנו לדיון של יומיים, קיימנו דיון של 46 שעות רצופות והגענו להסכמה.

אני מבין שהסוכנות לא מתנגדת.

הסוכנות תומכת.

ההנחה היא, שהסוכנות תומכת, אנחנו נצביע, בהנחה שזה יאושר, אבקש ממר קרשנר שירים טלפון לאהרון אברמוביץ, מנכ"ל הסוכנות, או לסלאי מרידור, אני צריך הודעה פורמלית של הסוכנות.

מה הנושא?

הבאת סטודנטים יהודים לביקור בישראל, ממשלת ישראל תממן הבאתם של כל נער ונערה מהתפוצות לבקר בישראל במסגרת מאורגנת המיועדת לחזק את זהותם היהודית.

ההסכם נחתם בימים האחרונים?

מצד שמאל של המסמך ישנו תאריך, 29 ביוני.

יש הסכמה של כל הגורמים בעניין הזה. נותרה עוד שאלה שהעלה אותה חבר הכנסת מאיר שטרית, הוא ביקש, לא רק את ההסכם אלא גם את מבנה החברה על מנת שהיועצת המשפטית שלנו תעבור על זה. אני מבקש להמציא זאת ליועצת המשפטית שלנו, אם היא תמצא בעיות שכתוצאה מהן ההחלטה שלנו לא תקינה, אנחנו נחזור לדיון מחודש.

אני רוצה להוסיף, שבעקבות הישיבה הקודמת הוחלט, כדי לא ליצור הרגשה רעה, כל המניות של החברה הופקדו בנאמנות אצל עו"ד נאמן, שמקבל את ההוראות פה אחד מכל חברי הוועדה.

אני מאוד מעריך את הרצון הטוב כל הצדדים, אבל אני הכי מעריך את השכל הישר של הצוות המקצועי שלנו ושל אנה שניידר.

היועצת המשפטית תבדוק את העניין, יסוכם, שאם אנה שניידר תמצא שיש פגם מסוים, אנחנו נחייה את הדיון, כלומר, ההחלטה כאילו לא התקבלה ונחייה את הדיון.

האם החברה הזאת מפעילה חברת בת?

לא חברות בת, החברה הזאת יוצאת במכרז שמפעילים ספקים.

איך אנחנו מוודאים שהילדים יקבלו אוכל כשר ושלא יהיו טיולים בשבת?

אין טיולים שכרוכים בחילול שבת, הילדים אוכלים כשר, הם מתאכסנים באכסניות נוער של אכסניות הנוער בישראל, במסגרת הארוחות הרשמיות – האוכל כשר, מה כל אחד אוכל בחדר שלו, זה לא ענייני. אין פעילות שכרוכה בחילול שבת, כל הפעילויות בשבתות הן בירושלים ואין נסיעות בשבת.

חבר הכנסת עופר חוגי שאל שאלות לגיטימיות וקיבל על כך תשובות. אני מבקש שנצביע על פניה מספר 190, האישור שלנו כפוף לביקורת המשפטית של היועצת המשפטית.

מי בעד, ירים את ידו.


הצבעה

בעד פניה 190 – 6
נגד – אין
נמנעים – אין
פניה מס' 190 אושרה.

פניה מס' 190 אושרה פה אחד.

היו"ר אלי גולדשמידט: צו לעידוד השקעות הון (קביעת אזורים לענין התוספת לחוק)

אנחנו דנים בצו לעידוד השקעות הון, מכתב שר האוצר ושר התעשייה והמסחר: נודה לך על העלאת הצו להארכת תוקפם של אזורי פיתוח זמניים לפי החוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט 1959, לאישור בוועדת הכספים, בהקדם.

כפי שידוע לחברי הוועדה, במסגרת החוק לעידוד השקעות הון ישנם אזורי עדיפות לאומית במדינת ישראל, שהממשלה מגדירה אותם מדי פעם, במסגרת החוק ניתנים הטבות לתעשייה.

במסגרת זו כלולים מספר אזורים בערים שקיבלו מעמד שונה מהמעמד של האזור שלהם, האזורים הזמניים. הממשלה ביקשה לפני שמונה חודשים להאריך לשנה - - -

לששה חודשים.

ביקשה להאריך לשנה, הוועדה אישרה לששה חודשים - - -

תוך התחייבות של הממשלה, לשנות את מפת חוק עידוד השקעות הון תוך ששה חודשים. למעשה, מזה חודשיים החוק הזה אינו בתוקף.

אני אומר לכם, גם היום לא נאשר את הצו כי אני רוצה לראות את המפה החדשה.

רבותיי חברי הוועדה, המפה הקיימת היום היא המפה שהוחלט עליה בפעם הקודמת והיום היא עדיין מונהגת.

הממשלה החדשה החלה בהליכי שינוי המפה ובחינת סדרי העדיפויות. הליכי השינוי האלה התארכו מעבר למה שחשבנו, באותו דיון שהתקיים כאן בפברואר, אמרנו, שנוכל לסכם את הדיונים, להחליט בממשלה ולבוא אליכם עם צווים חדשים במהלך ששה חודשים. לצערי, הסיכום עדיין לא צלח.

אני יודע מה דעתו של שר התעשייה והמסחר, בישיבה שהתקיימה בעיריית דימונה אמר שר התמ"ס, אני אביא את זה לאישור הממשלה עד סוף החודש. אני יודע מה הסיבה האמיתית לעיכוב, לא מדובר בדיונים, מדובר באילוצים. אבל עברה כבר שנה, יש אזורים שלמים במדינת ישראל שכתוצאה מהאילוצים האלה הם משלמים את המחיר. אני מודיע לכם, רק בדרך זו שהוועדה לא תאשר את ההארכה, כנראה שזה יזיז למישהו ואז הוא יקבל את ההחלטה לשנות את המפה. הנגב לא יכול לחכות כמו שהגליל לא יכול לחכות. אני אומר לכם, תמשכו את הצו בחזרה, חבל על הזמן, זה לא יעבור.

יש בעיה מ-1 במרץ.

הם לא באו לוועדה, העלנו את העניין הזה בחודש אוגוסט, אישרנו לששה חודשים, והם התחייבו שתוך ששה חודשים הם יביאו לוועדה את מפת חוק עידוד השקעות הון החדשה. מזה ארבעה חודשים אין להם מפה כזאת ולמרות זאת מעבירים כאן אישורים לא חוקיים.

כדאי להסביר מה המשמעות של אי הארכה.

בישיבה הקודמת הבנו את האילוצים של מפעלים וכו' ולכן הארכנו בששה חודשים, אבל עברה שנה ואין עדיין מפה חדשים.

אנחנו מבקשים מהוועדה להאריך את הצו עד ל-31 באוגוסט, זה אומר, מחצית מההארכה היא רטרואקטיבית.

במסגרת הצוות המקצועי של משרדי הממשלה אנחנו מקווים מאוד לסיים תהליך, ראש הממשלה מתכוון להביא את המפה החדשה במהלך חודש אוגוסט. הוועדה הבינה בפעם הקודמת שאותם ששה חודשים יספיקו כדי לאשר, אני לא רוצה להיכנס לשיקולים שהם לא מענייני, השורה התחתונה היא, שראש הממשלה מתכוון להביא את המפה החדשה או המפות החדשות לאישור במהלך חודש אוגוסט כדי שב-31 באוגוסט תהיה מפה חדשה. ההארכה המבוקשת היא עד ה-31 באוגוסט.

האם המשמעות היא, שבעצם מ-1 במרץ אין אזורי עדיפות?

ממש כך, הם פועלים בניגוד לחוק.

אף אחד לא פועל בניגוד לחוק, למעט אותם יישובים שנמצאים בסטטוס זמני ושלגביהם, הם ואנחנו כרגע בבעיה.

העברתם כספים לאחר חודש מרץ לאותם יישובים שהם בסטטוס זמני, במסגרת חוק עידוד השקעות הון, זאת עבירה על החוק.

המפה הקיימת היא מפה תקפה על פי חוק ולכן אין כאן שום עבירה על החוק. אנחנו עדיין מאשרים השקעות גם בצפון וגם בדרום לפי אותה מפה, ואין שום בעיה עם הנושא הזה. שום דבר לא נעשה על חשבון מפעלים בנגב או בגליל.

אל תגידי לי שזה לא על חשבון הנגב והגליל, כשמאשרים 24% למצפה רמון ו-24% לאזורים שנמצאים במרחק של 20 דקות מכאן, זה בא על חשבון הנגב והגליל. אל תגידי לי שזה לא בא על חשבון שום דבר, עובדה, שנה תמימה מאז הבחירות האבטלה לא יורדת.

השנה את לנו מגבלת תקציב ושום דבר לא בא על חשבון מפעל אחר.

כשאת מאשרת 24% למקום שנמצא 20 דקות מירושלים ובמקביל 24% לנגב, אף אחד לא יבקש להקים מפעל בנגב כי אין פער בין הנגב לבין האזור הזה. אם מחר בבוקר תפעלו על פי ההתחייבות של ראש הממשלה וההתחייבות של השר התמ"ס – את יודעת למה הוא התחייב בדימונה וגם בוועדה הזאת.

כמו שישבנו כאן קודם חברי הכנסת, נציגי החקלאים, ודאגו למחירי המים, היועצת המשפטית אמרה, שזה דבר לגיטימי לדאוג לאותו סקטור, אני יושב כאן לשרת את האינטרס של הנגב. אפילו דוח מבקר המדינה התייחס לנגב וביקר אתכם על התייחסותכם לנגב.

חבר הכנסת ויצמן שירי, אני שותף לך בכעס הזה, אבל הוא לא אל גברת כהן, הכעס צריך להיות מופנה לממשלה שקיבלה את ההחלטות האלה.

האם מבחינה חוקית את יכולה לאשר השקעות למפעלים זמניים שמופיעים בטבלה?

היישובים שנמצאים בסטטוס זמן, מרגע שפג התוקף של הסטטוס הזמני, ואומר בסוף פברואר, חזרו לסטטוס הטבעי שלהם שהוא ב'. אנחנו לא מאשרים אותם כרגע, לא כ-א' ולא ב' כי אנחנו לא רוצים לפגוע בגבוליים שנופלים בתפר ולכן אנחנו מחכים אתם.

במילים אחרות את אומרת, אנחנו מאשרים היום את הצו, כל אלה שנמצאים בצינור מחודש מרץ, מחר בבוקר את מאשרת להם א'. לזה אני לא מוכן.

לא מתוך שרצינו להפלות אלא מתוך המציאות שהכתיבה זאת, כמעט ולא היו אישורים בשנה האחרונה באותם אזורים שאתה היית רוצה לראות אותם כאזורים שהם לא א'. לכן, אי אפשר לומר, שאחד בא על חשבון השני. אין מגבלת תקציב.

אני מבקש לקבל את רשימת ההשקעות מחודש אוגוסט שנה שעברה על אותם אזורים, לעומת זאת, אני רוצה לקבל את אותן השקעות פרופורציונליות שהיו בנגב באותה תקופה, ואני מכיר את הטבלה, הקרנת אותה על שקופית בדימונה.

כל הזמן אני צריך להסביר לתושבי הנגב, מדוע מאז שהתחלפה הממשלה, באר שבע, אופקים, נתיבות וירוחם לא קיבלו את אותה העדפה שקיבלו בתקופת ממשלת רבין. אנחנו לא יודעים מתי יהיו בחירות, את יודעת מה זה תהליך של הקמת מפעל, נכון להיום לא הקמת מפעל אחד חדש בנגב, וזה בדיוק ממשיך את המדיניות שהייתה קודם, שהתייחסו לתושבי הנגב כאל פח האשפה של מדינת ישראל.

אני אומר לכם בצורה ברורה, תמשכו בחזרה את הצו, לא יהיה כאן אישור היום, אולי אם ניצור בלגאן נוכל לומר - - -

אני רוצה שתבינו, שהבלגאן הזה נוצר על גבם של שמונה-תשעה מפעלים.

אבל את אומרת, שלא ביקשו דבר, אז אין בכלל בעיה.

לא הבנת אותי נכונה. אמרתי שבשנה האחרונה, ההשקעות שאושרו באותם אזורים שאתה היית רוצה, כמעט ולא היו השקעות השנה. לכן אני אומרת, זה לא בא לא על חשבון אופקים ולא על חשבון הנגב. כל מי שמעונין, יש תקציב וזה הולך גם לנגב.

לא יבואו לשם אם את מאשרת 24% באזור המרכז, למה צריך להגיע עד לנגב? אני רוצה להקים מפעל לייצור בקבוקי פלסטיק, למה אני צריך להקים אותו במצפה רמון, 200 קילומטר מאזור המרכז, כשאתם נותנים בחוק עידוד השקעות הון לאזורים שנמצאים 20 דקות מכאן, המצאה גאונית, יכול להיות שצריך לבטל את הדבר הזה. יש כאן כוח עבודה פלסטיני, יכול להיות גם יותר זול, למה צריך ללכת עד לנגב? אתם אומרים, שזה לא בא על חשבון הנגב. אני מבטיח לך, שאם מחר תביאי לוועדה הצעה ש-36% או 38% יקבלו בנגב, וכאן ימשיכו לתת 24%, קרי, יהיה פער של 14%, אני לא בטוח שלא יגיעו לנגב, מה שהיום לא כדאי לאף אחד להגיע לשם, כולם אידיוטים כמוני, שמוכנים לבוא כל יום מבאר שבע לירושלים?

אנחנו מדברים על שני דברים שונים, זה שהמפה חדשה תאושר, עדיין לא יהיה לנגב 36%.

מי אמר?

זה רק שינוי של מפה, זה שני דברים שונים.

חביבה כהן אומרת, שיש היום חוק קיים והחוק הקיים מדבר על כמה נותנים באזור עדיפות א' וכמה נותנים באזור עדיפות ב'. אנחנו צריכים לשנות את החוק הקיים. היא אומרת, שהמפה החדשה תבוא לאישור באוגוסט.

לעומת זאת, אומר חבר הכנסת ויצמן שירי, שאם הוא לא יראה מצד הממשלה ביטוי של שינוי סדר העדיפויות, שייתן את היתרון האמיתי לנגב ולקו העימות בגליל, אם לא יהיה השינוי הזה, מבחינתו, הוא לא מוכן לשתף פעולה עם שום פעולה של הממשלה בקשר לכל התהליך הזה כולל המפה הזאת.

מצטרפים לעמדתו חברי הכנסת עופר חוגי ואמנון כהן.

אני רוצה לשאול, הרי תקציב מסוים שוריין לנושא הזה, במידה ולא נאשר את הצו, לאן ילך הכסף?

אני לא רוצה להיכנס לויכוח, שהוא לגיטימי מזווית הראייה של חבר הכנסת שירי, אבל יש קבוצה של מפעלים שממתינה עם תוכנית השקעות לאישור הצו הזה.

אני רוצה לראות את רשימת המפעלים ומיקומם.

יש לי רשימה של מפעלים עם תוכנית השקעות שמתעכבת ומחכה לצו הזה. המשמעות של העיכוב היא פגיעה באותם יישובים, חלקם יישובים עם מוקדי אבטלה. אני מכבד את מה שאומר חבר הכנסת ויצמן שירי, אני בעד הנגב, אבל חייבים לאשר את הצו הזה.

כולם בעד הנגב ואף אחד לא עושה כלום.

הממשלה מבקשת להאריך את הצו הזה עד 31 באוגוסט.

אז מה, גם באוגוסט שנה שעברה ביקשה הממשלה לאשר בשנה נוספת ואישרנו לששה חודשים, תסלח לי, זה כבר ארבעה חודשים אחרי הזמן.

זה לא תלוי בי.

זה לא תלוי גם בי אבל תלוי באצבע שלי, אני צריך להראות את הפרצוף שלי לתושבי המקום. מבקר המדינה כתב בדוח האחרון שלו, שתושבי הנגב קיבלו ממדינת ישראל פר אזרח 1,600 שקלים ולעומת זאת, ביהודה ושומרון קיבלו 4,500 שקל פר אזרח. אז אל תסנגר על שום דבר.

רבותיי, אני רוצה לומר לגבי משמעות ההחלטה של אי אישור הצו היום, למעלה מ-60% מההשקעות בגליל, ההשקעות נעשות באותם אזורי תעשיה, שהם שונים מאזורם, אנחנו מדברים על אזור התעשייה אלון תבור, על תרדיון, אזור התעשיה ציפורי - - -

אין בעיה, תבוא עם אישור קבוע, מי אמר שצריך אישור זמני, אני לא אתנגד, תגידו שהאזורים האלה לא שנויים במחלוקת, אין בעיה, אני לא רוצה ל"דפוק" את היישובים בצפון, אני ער למצוקה האמיתית, אבל אני לא מוכן לקבל את העובדה ש-20 דקות מהבית הזה נמצאים אנשים באותה קטגוריה. אני לא מדבר על המקומות שיש בהם אבטלה, מקום שיש בו אבטלה כמו קריית שמונה, צריך לתת להם את כל ההנחות בדיוק כמו למצפה רמון ואולי אפילו יותר, אבל אני מדבר כרגע על מקומות שכלולים כאן כתוצאה של החלטה פוליטית ולא החלטה עניינית.

תבינו, אני לא יכול לשבת כאן על תקן של איש הנגב, שנשלח על ידי תושבי הנגב, ולהיות לכם חותמת גומי. הבנתי, הנושא רגיש מאוד כי המפד"ל בקואליציה, וישראל בעלייה בקואליציה, ולימים מה התברר? שכל אחד מהם מחליט מה האידיאולוגיה שלו. אם באמת חשובים לכם היישובים שנמצאים במצוקה אמיתית, אני רוצה לראות אותם כלולים במפה.

ראשית, יש כאן סיטואציה מעשית של שורת מפעלים שנמצאים באזורים שמחכים לאישור הזה, אם לא נאשר את זה, הם לא יקבלו.

שיעשו הפרדה.

גם חביבה כהן וגם גבי גולן לא יכולים להחליף את הדרג הפוליטי, שצריך לקבל את ההחלטות לגבי 38% או העדפה כלשהי.

אני לא מדבר על המספר, אני מדבר על העדפה.

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו, מה ייקרה אם אנחנו מעכבים את הצו?

מה שקרה כשלא אישרנו בשלושה החודשים האחרונים, לא יקרה שום דבר גם בחודשיים הקרובים.

אני מציע, תבקש מה שאתה צריך לבקש בעניין הזה, אני אדחה את ההצבעה, תדבר עם ראש הממשלה, תדבר עם יוסי קוצ'יק בעניין, תגיעו להסכמות ואז נקיים את הדיון.

אני מבקש לא לאשר את הצו היום, אני מבקש התייעצות סיעתית היות והממשלה התחייבה לפני שנה שתוך ששה חודשים היא תשנה את חוק לעידוד השקעות הון ולא עמדה בכך. חוק לעידוד השקעות הון אושר על ידי הוועדה בחודש אוגוסט 1999 ומזה חמישה חודשים האזורים הזמניים אינם בתוקף.

האזורים הזמניים לא בתוקף מ-1 במרץ.

אם לא ישנו את הצו, אני מודיע לכם, כל בקשה של משרד התמ"ס שתגיע לוועדה, אני אתנגד לה.

אנחנו נדחה את ההצבעה על בסיס הבקשה של חבר הכנסת ויצמן שירי, שביקש התייעצות סיעתית, נקיים את הדיון בעוד מספר ימים ואי לכך נדחה את ההכרעות בעוד מספר ימים.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 13:40.