הכנסת החמש-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 136

מישיבת ועדת הכספים

יום שני ט"ז בסיון התש"ס (19 ביוני 2000). שעה 00 :10

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר

אבשלום וילן

עופר חוגי

אמנון כהן

ישראל כץ

לימור לבנת

יעקב ליצמן

נחום לנגנטל

מאיר פרוש

יוסף פריצקי

ויצמן שירי

שלום שמחון

מ"מ: סופה לנדבר

צבי הנדל

יצחק וקנין

סילבן שלום

דוד מילגרום הממונה על התקציבים

אבי קרמפה יושב-ראש מועצה איזורית מעלה יוסף

יוסי ישי מנכ"ל משרד החקלאות

יצחק טובלי מועצת הלול

אהרון מעתוק

שלום רובין

חיים ולנסי

יהודה שביט מועצה איזורית מטה אשר

גדעון שפר המועצה לביטחון לאומי

סמי מלול מ"מ ראש העיר וממונה על ההנדסה

קובי כץ ראש מועצה מקומית מטולה

שמעון קמארה בעל עסק בקריית-שמונה

א. אליהו סגן נציב מס הכנסה

י. שפנר משרד האוצר

שי וינר משרד האוצר

עופר לנג משרד האוצר

חיים פרננדס משרד האוצר

ר. לב ארי משרד רוה"מ

ב. הולצמן משרד רוה"מ

ר. יער משרד רוה"מ

ד. יפה נוף משרד העבודה והרווחה

ד. ירדן התאחדות המלונות

י. יוציס התאחדות המלונות

מורי פיינר ראש תחום, מס הכנסה

חיים מילוא מועצה איזורית גליל עליון

שמעון שוקרון בעל עסק בקריית-שמונה

סמדר אלחנני

איוור קירשנר

יפעת שפרכר

נושא: 1. החלטה מס' 1626 של הממשלה מיום 7.5.00 בנושא חיזוקם של ישובי קו העימות בצפוו

בתחום הכלכלי - חברתי.



1. החלטה מס' 1626 של הממשלה מיום 7.5.00 בנושא חיזוקם

של ישובי קו העימות בצפון בתחום הכלכלי - חברתי.

היו"ר אלי גולדשמידט

אנחנו קיימנו בשבוע שעבר סיור בקרית-שמונה, במועצה איזורית גליל עליון ובמועצה

איזורית מבואות חרמון, כאשר אנחנו מתכוונים לקיים סיור ביום הראשון הקרוב בעיריית נהריה

במועצה איזורית מטה אשר, במועצה איזורית מעלה יוסף ובשלומי. אנחנו שמענו על הרבה מאוד

בעיות שמטרידות את תושבי קו העימות. הבעיות הן לא כולן בעיות אחידות. התפקיד שלנו זה

לעשות הכל כדי שהבעיות של קו העימות תפתרנה בדרך הטובה ביותר, בלי שדבר או הטבה מסוג

מסויים יבואו על חשבון גוף אחד. קריית-שמונה אומרת שאס הפער בהטבות המס בין כלל ישובי

קו העימות ובין קריית-שמונה יהיה פער קטן, לא תהיה סיבה לאזרחים לבוא לגור בקרית-שמונה

או יותר נכון קל יהיה לאזרחים חזקים מקרית-שמונה בימי משבר לעבור לגור ביסוד-המעלה

שהפער שם בהטבות המס הוא קטן.

נושא נוסף שהוא רלוונטי לכל אוכלוסיית קו העימות זה נושא של חוק עידוד השקעות

הון בתעשייה. אנחנו רואים יותר ויותר את הצורך, את הדרישה לחזור למסלול הטבות שהיה

פעם, לפחות לגבי איזור קו העימות. אני רוצה להגיד לך, אדוני ראש אגף התקציבים שלפני

שהיינו בקרית-שמונה היינו בדימונה, ושם הוצגו בפנינו מסמכים ונתונים שעל פיהם היקף

ההשקעות בתעשייה בדימונה היה לעין שיעור הרבה יותר גבוה שעה שהיתה הטבה בחוק עידוד

השקעות הון. מהרגע שההטבות האלה צומצמו לרמה כפי שהם צומצמו, ההשקעות ירדו באופן

דרמטי כלפי מטה. אני יודע שיש אסקולות באוצר שאומרות שעידוד השקעות הון מסוגים שהיו

בעבר לא הוכיחו את עצמם. אני לא רואה אלטרנטיבה אחרת לגבי יישובי קו העימות, אלא

להחזיר את שיעור ההטבות לרמה אטרקטיבית שאכן תגרום לכך שאזרחים ישראלים ומשקיעי

חוץ יחליטו להביא מפעלים לאיזורי הצפון. הרבה יותר קל להשקיע בברקן או בתל-אביב או

אפילו בקרית-גת מאשר להשקיע בקרית-שמונה, במעלה יוסף. אחת המצוקות היתה שהיה פער

בין מה שהוסכם בעל-פה לגבי שיעור ההנחה במס לבין מה שיושם. היה מדובר על תחילת שנת

2000, כאשר בהחלטת הממשלה כתוב 2001. בעיה נוספת היא שיש בעלי עסקים, בעיקר בקרית-

שמונה, שכתוצאה מתהליכים שעברה העיר הם נפגעו כלכלית מאוד קשה והם לא נופלים להגדרה

של מס רכוש מבחינת הצורך לפצות אותם. זאת תופעה שחייבים לתת עליה את הדעת, אם בקרן

סיוע מיוחדת או במשהו אחר.

אני רוצה לפתוח את הדיון בבעיה שנוצרה בענף הלול. יש בעניין הזה שביתה שמתקיימת

כבר מספר ימים. אני דיברתי בעניין הזה עם שלום ועם אבי קרמפה. אני מציע ששלום יציג את זה

בכמה מילים. זאת הסיבה שגם ביקשנו את מנכ"ל משרד החקלאות להיות כאן. אנחנו ננסה

לפתור את הבעיה הזאת ולעבור לשאר הבעיות שעומדות לפנינו. אני מקדם בברכה את סגן שר

התקשורת, שנמצא כאן גס כסגן שר וגס כתושב יישובי קו העימות.

אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה שגילה רגישות למה שקורה היום בקו העימות

מבחינת המצב של שלוחת הביצים, ושמצא לנכון לפנות ליו"ר המועצה האיזורית מעלה יוסף

בהצעה לקיים דיון בנושא המשבר בענף הלול.

1400 משפחות שמגדלות היום את שלוחת הביצים באיזור קו העימות לא יקבלו את

השכר שלהן עבור חודש מאי. לכל משפחה כזאת הורידו סדר גודל של בין 5000 שקל ל-8000 שקל

עבור פינוי עודפי הביצים שנמצאים כרגע בענף. המשמעות של העניין היא שלא רק שהמשפחות לא

מקבלות את הסובסידיה הניתנת על ידי חוק הגליל אלא גס משלמות כפול או פי שלוש. מסוף

השבוע החולף אין לאנשים ממה לחיות. יש כרגע 1400 משפחות שאין להן כסף ללכת למכולת.

זאת המשמעות של העניין. נוצר עודף בשלוחה הזאת בחודש מאי בסדר גודל של 45 מיליון ביצים,

שחלקו הגדול הוא כתוצאה של כניסת תוצרת מהשטחים. אחת הסיבות לכך היא צימצום של

יחידת הפיצוח שנתנה מענה יותר קטן מאשר היתה יכולה לתת קודם, ושיתוף פעולה של השב"כ

שמאפשר כניסה של תוצרת חקלאית מהשטחים. אני מדבר על סדר גודל של למעלה ממחצית

הכמות הזאת שנכנסת מהשטחים.

זה באישור השב"כ?

כן. יש סוחרים בבאסטות שיודעים שמגיעות אליהם ביצים באישור השב"כ אבל הם

מעדיפים להעלים עין. לחקלאים בקו העימות אין שום דבר נגד השלום, אבל הס לא יכולים להיות

אלה שמשלמים את המחיר באופן יחיד. אם המדינה רוצה שייכנסו סידרי גודל כאלה של ביצים

היא צריכה לשלם את המחיר. על כל ביצה שייצר מגדל בגליל הוא שילם 10 אגורות בחודש

האחרון. המגדלים בגליל מייצרים סדר גודל של 50 אלף ביצים בחודש. 50 אלף ביצים כפול 10

אגורות זה 5000 שקל למשפחה.

זאת אומרת שמה שמפיל את העניין זה הנושא של העלות של פינוי העודפים.

כן. מה שצריך לעשות באופן מיידי זה לאפשר למשפחות האלה לקבל כסף על-מנת שיהיה

להן ממה לחיות בחודש הנוכחי, אחרת הן בבעיה קשה. המשפחות האלה כבר למעלה משנה

סופגות בשקט 2500 שקל בחודש. מרגע שהיתה הכפלה של עלות פינוי העודפים בחודש אחד, כל

המערכת כעסה. זה לאורך כל קו העימות. סגן השר האחרון היה בכנס מגדלים בגליל שאירגנו

ראשי המועצות האיזוריות. זה היה מאמץ גדול על-מנת לבלום את התושבים מלהבעיר את הגליל.

אנחנו כבר לא יכולים לעצור את האנשים. אם מבינים את המשמעות של העניין, אף אחד לא יוכל

לחסום את מה שיקרה בימים הקרובים בקו העימות. כרגע נדרש סיוע מיידי כדי לשקם את

השלוחה הזאת. בשנים האחרונות הממשלה הסתלקה כמעט לחלוטין מהנושא של פינוי העודפים,

הסתלקה כמעט לחלוטין מהנושא של תמיכה בענף, ובעצם רק המגדלים החזיקו את הענף הזה!

אחרי שנים שהממשלה לא תמכה בענף, אין לה ברירה אלא לחזור כרגע ולשקם את הענף הזה: 1.

בסיוע מיידי למועצת הלול, על מנת שתגביר את הפיקוח על כניסת סחורה מהשטחים. 2. בסיוע

מיידי למגדלים בענף הזה. הממשלה צריכה לקחת את פינוי העודפים האחרון, מעבר למה שהיה

קודם, ולשלם אותו על מנת להרגיע את האנשים. 3. בסכומי כסף של ייצוא הענף הזה בתקופה

הקרובה. במשך 6 שנים התמודדנו יפה עם קיום הענף הזה בגליל. אם זה המצב שהגענו אליו

היום, אז לממשלה אין ברירה אלא לעזור. אני לא מציע לממשלה לחכות שיהיו התפרצויות זעם

בגליל ורק אז שתמצא פתרון. אני מציע לעשות בעניין הזה טיפול מקדים. אמרתי את זה הבוקר

לשר האוצר. אני מנצל את ההזדמנות שדודו נמצא פה לומר את זה עוד פעם. לא צריך למתוח את

זה לדיונים ארוכים. צריך לעשות את זה כרגע באופן מיידי, כי המצב קשה. אנשים מתקשרים אלי

הביתה ופשוט מבקשים כסף. זה לא נכון שאנשים יבקשו ממני או ממישהו אחר כסף כדי לשלם

למכולת. זה פשוט מצב מביש. זה מצב שלא ידענו אותו בשנים האחרונות. הוא לא נעים לאף אחד

מאיתנו, מה עוד שהיישובים האלה חגגו בשבוע האחרון בכנסת 50 שנה לקיומם והיתה הבטחה

לסייע ולעזור להם.

הנושא הזה נסחב כבר בערך שנה וחצי, כאשר הנטל הכי גדול נופל על החקלאים. רק כדי

לסבר את האוזן, שילמנו 5 אגורות לפינוי כל ביצה עודפת כאשר חוק הגליל שבה להיטיב עימנו

נתן 4.6 או 4.7 אגורות. את הסובסידיה שקיבלנו שילמנו על פינוי עודפים. לא נשאר לנו יתרון על

אף אחד אחר, כאשר לאחרים יש הרבה יתרונות עלינו. חוק הגליל קובע במפורש שיימשך התכנון

בענף. התכנון הזה לא בא לידי ביטוי בשום צורה. אני יודע שפקידים באוצר ובמשרד החקלאות

עושים הכל כדי שהענף הזה ייהרס טוטאלית וייבנה מחדש ללא תכנון, כמו שקרה בענפים אחרים

בחקלאות וגם בפטל בגליל.

מתוך איזה חשבון הם עושים את זה?

עושים את זה מתוך חשבון של כלכלה חופשית, תוצרת זולה, אינפלציה נמוכה, לולים גדולים ועוד.

הם רוצים לחסל את חוק הגליל.

המטרה הסופית היא לחסל את חוק הגליל ואת אלה שנהנים ממנו.

מה העלות של החוק?

עלות חוק הגליל היא כ-67 מיליון שקל בשנה, כאשר מנוצל הרבה פחות. אתם הולכים

עכשיו לדון פה ולאשר מיליארד 600 לחיזוקם של יישובי קו-העימות. אני אומר לכם שחבל על כל

שקל שתאשרו פה אס הדבר הבסיסי הזה לא יהיה מסודר, כי אני לא צריך ביוב, אני לא צריך

מדרכות, אני לא צריך תאורה, אני לא צריך חינוך אס זה המצב. אם אני צריך לשלם לרשות

הפלסטינית 5000 שקל בחודש בשביל שיהיה הסכם שלום, אז שמצידי שלא יהיה הסכם שלום

ואם יש אז שהממשלה תשלם את זה. 50% מהתוצרת באה משטחי עזה ויהודה ושומרון. הדברים

האלה כתובים במסמכי מועצת הלול, רשות הפיקוח ומשרד החקלאות. מושב זרעית סגר את

שעריו ביום שני שעבר. אני ביקשתי שיפתחו את השערים, אבל הם לא פתחו אותם. אני מבין

אותם. אני עצרתי את כל האחרים, כדי שנוכל לבוא היום. אני ביום שישי בכנס המגדלים אמרתי :

רבותי, יושב-ראש ועדת הכספים הזמין אותנו. יש סיכוי סביר שמשהו אולי יסתדר. אני מבקש לא

לעצור את הכל.

הפתרון לבעיה, כמו שאמר פה חבר הכנסת שמחוו, זה לעבות ולחזק את תקציבי הפיקוח

והפיצוח, כי אנחנו רואים שבשבוע האחרון שמועצת הלול עשתה את זה ממקורותיה ובסיוע של

רשויות ומועצות האחרות העסק יותר רגוע. אנחנו מרגישים את זה בשוק. יש את הפתרון המידי

שאנחנו צריכים להחזיר את הסכומים שנוכו בחודש מאי לחקלאים.

על כמה כסף מדובר?

אנחנו מדברים על פינוי עודפים ממאי עד אוקטובר בסך של 10 מיליון שקל. אני מדבר על

כל היישובים שקשורים בחוק הגליל, שרוב רובם הם יישובי קו עימות.

על כמה משפחות מדובר?

אצלי לבד במועצה יש כ950 משפחות. מדובר על בערך כ1800 משפחות בגליל שחיות רק

מזה. קחו בחשבון את עונת הקיץ שאינה מבשרת טובות. אנחנו את חלקינו כבר שילמנו בגדול

מקורות המימון האפשריים ידועים גם למשרד האוצר וגם למשרד החקלאות. אנחנו דורשים

פתר ון מיידי לחודשים הקרובים. אנחנו דורשים פתרון לשנים הבאות, כי הממשלה מחוייבת לחוק

הגליל בתכנון.

את המלחמה להארכת תוקף חוק הגליל אני ושלום עשינו בשנת 1996 עשינו את זה מתוך

ידיעה ברורה שתושבי קו העימות מתפרנסים מענף הלול. היה ויכוח קשה אס כן מאריכים או לא

עמדנו על כך, ובסופו של דבר הגענו למצב שהארכנו. במצב שנוצר היום, אנחנו אלה שצריכים

לממן את הסכמי השלום. בתקציב משרד החקלאות ב-96 היו 60 מיליון שקל לפינוי עודפים

התקציב הזה נמחק מתוך מגמה, מתוך ראייה של האוצר ומשרד החקלאות לחסל את התכנון

בענף. אני חושב שצריך להבין שאם לא ייעשה מעשה מיידי, לפחות 1500 מ1800 משפחות יגיעו

לפת לחם. זה הענף המרכזי שממנו מתקיימים התושבים. כרגע זה אחרי תקופה ארוכה שממנים

את פינוי העודפים. הסובסידיה היא אינה סובסידיה. אם אני מקבל 5 אגורות בחוק הגליל ומפנה

ב-10 אגורות, אני פעמיים מממן את הדבר. הדבר הזה לא סובל דיחוי. צריך לעשות מעשה לפני

שהשטח יבער.

אני רוצה לברך את שלום ואת איציק על היוזמה. אין כאן ויכוח על תוכנית מדינית כזאת

או אחרת, מדובר על הסכמים חתומים. שר החקלאות קיצץ בחצי את הפיקוח החקלאי בניגוד

לדעת הוועדה והולך להמשיך ולפזר אותה בכל מיני יחידות. הוא עושה את זה על רקע אידיאולוגי.

אם תהיה כאן התמוטטות, גם העלות הכספית למדינה תהיה פי אלף. אנחנו צריכים לצאת כאן,

לדעתי, עם משהו מעשי, כאשר המשהו מעשי זה גם קריאה לנקוט מדיניות של אכיפה וגם להוריד

את הנטל של הפינוי הזה מהתושבים.

למעשה נותרו שני ענפים במסגרת המכסות בחקלאות, שהם החלב ולול ההטלה. לול

ההטלה הוא ענף בעייתי, מכיוון ש-60% מייצור הביצים וההטלה הם במסגרת יישובי קו העימות

בצפון. הענף הזה נמצא בעודף מובנה שמורכב מ-3 מרכיבים: 1. עודף אופרטיבי שנועד לגשר על

פני תקופות, כאשר עם העודף הזה השלוחה יודעת להסתדר. אותה קרן עודפים שהוקמה, בגבייה

של היטל של בין אגורה וחצי ל-5 אגורות מתמודדת עם העודפים.

זה נופל על החקלאים.

בהחלט כן. הנושא השני זה החלטת הממשלה בנושא ענבי זעם הראשונה, שבה הוחלט על

הגדלת מכסת ההטלה ליישובי קו עימות ב-50 מיליון ביצה, בניגוד לשתי ההחלטות האחרונות

שאמרו שהגדלת המכסות תעשה על ידי רכישה של מכסות קיימות. זה דבר שיצר עודף נוסף

במערכת. המרכיב השלישי זה הסיפור של הרשות הפלסטינית. יש כאלה שאומרים שזה נע בין 60

ל-70, ויש כאלה שאומרים בין 170 ל180. בגדול, אנחנו נמצאים היום ב-360 מיליון עודף ביצים על

ייצוא של כמיליארד 600.

תנו לנו פתרון אופרטיבי לבעיה שהוצגה על ידי שלום ואבי.

בדרך כלל בין אגורה וחצי לחמש אגורות זה מה שגבו עבור פינוי העודפים בדצמבר זה

קפץ ל6 וחצי אגורות. אנחנו תמכנו ב-4 מיליון שקל, דבר שייצב את המערכת על 4 אגורות במאי

העסק קפץ ל9 וחצי אגורות. ההנחה היא שכנראה כמות ההטלה ברשות הפלסטינית היא זאת

ששינתה את המאזן. הדרך היחידה לפתור את העניין בצורה הזולה ביותר, לאור ניסיון שנוסה

בשבועיים, שלושה אחרונים, זה הגברת הפיקוח. נעשו פעולות בשבועיים, שלושה אחרונים

בהגברה מאסיבית של הפיקוח.

אני מוכן לקיים על הנושא הזה דיון נפרד. אני היום לא עוסק בשאלה של הגברת הפיקוח

כי זה נושא לטווח היותר ארוך. '

השאלה היא למה לא עשיתם את זה לפני 6 חודשים.

נגרם נזק כספי בהיקף של 10 מיליון שקל. אני רוצה לדעת איך אנחנו פותרים את אותה

בעיה של אותם 10 מיליון שקל. יש לכם תשובה לזה?

אם לא תפתור את בעיית הפיקוח..

100%, אבל אפשר לעשות את זה בו זמנית. בגלל שלא עשיתם את זה בעבר נגרם הנזק.

אם לא תפתור את בעיית הפיקוח, אתה תחזור לשולחן הזה בעוד חודש ובעוד חודשיים.

הערכה שלנו שלא מדובר ב-10 מיליון שקל. הקרן לפינוי עודפים עמדה עד חודש מאי על 5

אגורות, ובחודש מאי על 9, 9 וחצי אגורות. אנחנו יודעים שביוני נרד ל- 5 אגורות. להערכתי

מדובר על סכומים הרבה יותר קטנים. האומדן שלנו הוא בין 2 וחצי ל-3 מיליון שקל. מה שאני

מציע הוא שאנחנו יחד עם משרד האוצר נבדוק את האפשרות לבוא לקראת יישובי קו עימות כדי

לסייע בהפרש.

כמה ימים תיקח הבדיקה?

אני מקווה שתוך שבועיים נגמור את העניין.

בואו לא נשלה את עצמינו. בואו נעריך את עומק המשבר ביישובים האלה באופן אמיתי.

לפי דעתי כולנו לא מעריכים את זה באופן אמיתי. אני חושב שיהיה נכון להגיד למשרד האוצר

שלייצוא השלוחה הזאת הולך לא מעט כסף ושלא ינמיכו את הסכום.

נודענו לסוגייה הזאת רק ביממה האחרונה. הדבר האחרון שניתן לומר לגבי הסיוע לסו

עימות ב נושא שלוחת ההטלה זה שהממשלה לא מסייעת בתחוס הזה. אני לא חושב שיש ענף אחד

שהממשלה מעורבת בו בסיבסוד כפי שהיא מעורבת בשלוחת ההטלה בקו העימות בצפון זה החל

מרכישת מכסות ביצים, דרך מימון השקעות הון בשיעור חריג ביותר מ50% להקמת לולים יעילים

יותר כדי שהם יוכלו להוריד את עלויות הייצוא ולהתחרות במרכז הארץ ביתר הצלחה חוק הגליל

זה סכום לא קטן. כל ההיקפים הללו הם לחלוטין לא נמוכים. הס נועדו לשמר את הענף הזה

בצפון. צריך לזכור שמחסור הכיס שנוצר לאותם מגדלים נובע מכך שיש גם מגדלים שמגדלים

מעבר למכסה.

תפוס אותם, תשלול להם את המכסה ותקנוס אותם.

אמר שלום ש50% זה מהרשות הפלסטינית. אס הענף הזה מתוכנן אז צריכה להיות

אכיפה מלאה וגס משמעת עצמית מצד כל הגורמים, לא רק אלה שבצפון. גס יוסי אמר לי

שהחריגות מהמכסה בגידול הם להערכתו לא בצפון. יש יצרני ביצים שחורגים מהמכסה שנקבעה

להם. זה חלק מהסיבה ליצירת העודפים שאחרי זה מטילים אותם באופן שווה על כל היצרנים.

ואולי, אלי, חלק מהפתרון לבעיה הוא שמועצת הלול, שעוסקת בנושא הכלים לפינוי העודפים,

תבדוק היטב מי הם אותם גורמים שגורמים לעודף שקיים בביצים. אני לא חושב שאותו היטל

פינוי עודפים צריך להיות אחיד בכל הארץ. יכול להיות שישובי קו הצפון, שנמסר לנו שהם

מקפידים הקפדה יתירה על גידול לפי המכסות, צריכים לשלם סכום נמוך ממגדלים במרכז הארץ

שמגדלים מעבר למכסות שלהם.

אנחנו הגשנו בנובמבר בקשה להגדלת היטלים שיחול על כלל המגדלים. עד היום האוצר

מעכב את זה.

הנושא של חריגות הביצים כתוצאה מהמכסה בטל ב-60. זה לא אותם ביצים. אלה ביצים

מסוג 6,7, שבורות, סדוקות. הביצים שמגיעות מהרשות הן כולן ביצים גדולות. יש פיקוח על

הנושא של המגדלים. הפיקוח הוא טוב.

יש לנו פה ערימה של נושאים שאנחנו מתבקשים לאשר במסגרת הסיוע לקו העימות. זה

אבסורד שלא נפתור בעיה קונקרטית שמציקה היום לאנשים. אלה בדיוק אותם ישובים שאין

להם שום מקורות פרנסה אחרים. הם תקועים כרגע במצב שהם צריכים לשלם מכיסם הון עתק

של כסף. בוא נמצא דרך כדי לפתור להם את הבעיה. איזה אבסורד זה יהיה אם נאשר פה את

ההחלטות היפות האלה והס ישביתו לנו את כל קו העימות.

הענף הזה חייב כל הזמן עודף של 200 מיליון ביצים, כי יש ביצים סדוקות ומלוכלכות

ושבורות וקטנות.

המחסור נובע מזה שיש עודף מעבר למכסות. הפתרון הבסיסי הוא להגביר את האכיפה.

אז למה קיצצתם במכסות?

להדק את הפיקוח זה לא אומר להוסיף מפקחים, אלא שמי שנמצא בשטח יעשה את

העבודה של האכיפה.

זאת אומרת שעד היום לא עשו?

אני לא אומר אס עשו או לא עשו. אני מקבל את מה שהציע מנכ"ל משרד החקלאות

שנטפל בזה במשך השבוע או השבועיים הקרובים. אני גם רוצה לומר שראוי שלא תישלל על הסף

האפשרות שהיטלי הפינוי לא יהיו אחידים בכל הארץ. יכול להיות שזה יהיה חלק מהפתרון.

כל הצעה של לסכסך בין החקלאים לא באה בחשבון. אני מסכים עם דודו שאסור להוסיף

כסף, אבל קודם כל צריך להחזיר לחקלאים את כל מה שהם שילמו. מהיום ואילך הויסות צריך

שיהיה דרך הרשות הפלסטינית. לא יכול להיות שתוצרת שאצלינו היא בפיקוח..

גם בירקות בשנת שמיטה?

היחידים שמכניסים תוצרת של ביצים לא על פי תכנון הם הפלסטינים. זאת האמת.

אני מקבל את מה שאומר מנכ"ל משרד החקלאות. במצב עכשיו אני מקבל את זה שלא

יקבעו שוס סכום, רק שיחזירו את הסכום שנוכה ושיתחייבו שמעכשיו עד סוף השנה אנחנו לא

משלמים יותר מ-3 אגורות לפינוי של ביצה.

אני מציע שבעוד שבוע דודו ויוסי יחזרו אלינו עם הצעה אופרטיבית לביצוע. סידרי הגודל

שפה אמרו נראים לי הפתרון.

אני לא רואה שום סיבה שהדיון הזה לא יסתיים היום. אני מציע שיגיעו להסכמה היום.

ההצעה שלי, שכרגע מגובה בהסכמה של דוד ושל יוסי, היא שתינתן מקדמה ליישובים.

אני מציע שגובה המקדמה יתואם בשעות הקרובות יחד עם ראשי המועצות. אני מבקש שעניין

המקדמה, הסכום שלא שנוי במחלוקת, יסוכם בשעה, שעתיים הקרובות בין אבי קרמפה ומנכ"ל

משרד החקלאות. בתוך שבוע ימים גומרים את כל הדיונים עם תושבי קו העימות בנושא הזה



ומגיעים להחלטה. אם נישא המקדמה יסוכם ויובהר, אתם תצטרכו להסיר את כל ההשבתות

במהלך השבוע הקרוב עד גמר הדיונים. בסדר?

כן-

אני מבקש שהודיעו לי מה סיכמתם.

דודו, דבר ראשון שאני רוצה שתייחס אליו זה הנושא של חוק עידוד השקעות הון

בקריית-שמונה וביישובי קו העימות. דבר שני זה שהטבת המס שניתנת לקריית-שמונה תינתן

מתחילת שנת 2000 ולא מתחילת שנת 2001. הדבר השלישי זה הנושא של הקמת קרן סיוע

למפעלים, עסקים שנקלעו למצוקה כלכלית קשה. אנחנו שמענו על כאלה בקריית-שמונה אני

מניח שיש עוד מקומות כאלה בקו העימות שלא עונים על הקריטריונים המובהקים של מס רכוש.

מדובר כאן על מאמץ גדול של הממשלה וכל משרדי הממשלה לשנות סידרי עדיפויות על

ידי חיזוק היישובים בקו העימות בצפון. התוכנית הכוללת היא בהיקף של 1.6 מיליארדי שקלים

למשך 3 שנים. זה סכום שכולל בתוכו תוכנית שרצה מהחלטת ממשלה קודמת, שההיקף שלה 274

מיליוני שקלים. התוכנית הזאת באופן כללי מבחינה בין 3 סוגי ישובים, כאשר האחד הוא קריית-

שמונה שזה סל הטבות מיוחד, השנייה זה יישובי גדר שלהם יש הטבות מיוחדות והקבוצה

השלישית היא כלל היישובים האחרים. כמעט כל משרדי הממשלה יקצו סכומים בתחומי טיפולם

בנושאים שקשורים לחיזוק קו העימות.

זה תקציבים שוטפים?

חלקם תקציבי פיתוח וחלקם תקציבים שוטפים. לפני גיבוש ההחלטה הזאת היתה

הידברות בין משרד ראש הממשלה ובין נציגי היישובים. היתה בהתחלה רשימה ארוכה יותר, אבל

בסופו של דבר נקבעו סידרי עדיפויות. אני חושב שהדבר הזה התקבל בהבנה על ידי היישובים.

התוכנית הזאת היא תוכנית מרחיקת לכת מבחינת יישובי הצפון. אנחנו מביאים כאן לאישור

ועדת הכספים את התוכנית כולה, שכן אנחנו נותנים פה גם הרשאות להתחייב לתוכניות

המשכיות לשנים הבאות.

לגבי ההטבות לתעשייה נקבע שיינתן חודש ימים כדי לגבש ולבחון אס יש אפשרות להגיע

לסל הטבות שיהיה לטובתם של יישובי קו העימות. זה לא סוד שחוק עידוד השקעות הון ממוקד

במפעלים עתירי הון שמגיעים לפריפרייה, כאשר לא אחת הדבר הזה יוצר משיכה של מפעלים

עתירי סיכון שעיר שלימה תלויה במפעל שאחר כך נסגר. פה באנו עם גישה חדשה, ואמרנו :

תראו, אנחנו לא רוצים לחסוך כסף. בוא נמצא סל של הטבות שתהיינה תפורות ליישובי קו

הצפון, כולל עידוד להעתקת מפעלי היי-טק ממרכז הארץ לצפון, כולל הנחות בקרקע כדי לאפשר

שיגיעו מפעלים, לאו דווקא המפעלים המסוכנים. בואו נמצא סל הטבות שישיג שני יעדים: 1.

שיהיה הרבה יותר אפקטיבי מאשר רק עידוד השקעה בהון 2. שנוכל לשמר את זה כהטבה יחודית

נקודתית ליישובים הללו. להערכתי, חוק עידוד השקעות הון יגיע לכל איזור עדיפות א', זה רק

עניין של זמן. היום ב13:00 יש לנו פגישה במשרד ראש הממשלה בנושא. אני חושב שזה מתקרב

לבשלות של להביא את זה להחלטת ממשלה. מדובר על סל הטבות שיהיה שווה ערך לפחות כמו

ההטבה של הגדלת שיעור ההשקעות כפי שהוצע על גובה 30%, רק שהוא יהיה תפור לקו העימות

והוא ישאר כהטבה ייחודית ממוקדת, תפורה לצרכים הספציפיים של קו העימות, כולל תמריץ

להעתקת מפעלי היי-טק, כולל דברים מאוד חשובים שהם לטובת קו העימות. אני יודע שזה דבר

פופלארי, נתפס טוב שניתן 30, 38 אחוז. אני חושב שאם תראו את חבילת ההטבות - תשימו לרגע



בצד את המיתוסים של המספרים של חוק עידוד השקעות הון - תווכחו לראות שהחבילה הזאת

הרבה יותר טובה לטובת התעשייה והשגשוג של קו העימות.

מה ההבדל בין זה ובין עידוד 99?

עידוד 99 עוסק בהטבות אחרות שהן לא לתעשייה. הוא לקח חלק מפירות ההפחתה של

חוק עידוד השקעות הון לנושאים שהם פיתוח העיר עצמה, כולל פרוייקטים בתחום הרשות

המקומית. אנחנו מדברים כרגע על סל הטבות לתעשייה שיתן עדיפות להשקעה בקו העימות.

אז זה כבר קוצץ מ-38% ל-24%. איך אתה יכול להיות ערב שבתקציב הבא זה לא יקוצץ

לחלוטין? המסלול הזה לא הוכיח את עצמו.

הממשלה קובעת את סידרי העדיפויות. לא כל מה שבחקיקה משוריין מפני שינויים, כפי

שה-38 לא היו משוריינים וירדו. גם אס תעגן את זה בחקיקה זה יכול להשתנות אין דבר יותר

חזק מנכונות של הממשלה..

הכוונה היא להיטיב עם האנשים יותר מאשר להיטיב עם אותם תעשיינים או אותם בעלי

עסקים שנהנים מחוק עידוד השקעות הון. אני כתושב הנגב יעמוד על זה שמה שמגיע לקריית-

שמונה יגיע גס למצפה רמון. אתה, ישראל, מדבר על חוק עידוד השקעות הון של קבוצה. היה

מפנה 97 שדיבר בעיקר על יישובי הפריפרייה. בנגב מפנה 97 הביא מאות מיליוני שקלים של

השקעה, ואילו עידוד 99 לא נתן שום דבר לאף אחד. צריך לחשוב איך לתת לאזרח יותר

במשכורת. ההחלטה הזאת צריכה להוסיף לאזרח עוד 30% במשכורת, דבר שיגרום לו להשאר.

אפשר לעשות מס הכנסה שלילי.

יש החלטת ממשלה שמדברת על תקנות יעודיות. בכל הבקשה כאן אין תקנה יעודית. אני

קורא מתוך החלטת הממשלה שמשרד האוצר יתקין תקנות יעודיות במשרדים. אני רואה

שבבקשה הזאת לא נכללו תקנות יעודיות. הבקשה הולכת לתקנות כלליות. מי ערב לי שאתם

תשתמשו בזה בסוף לזה? אני מבקש שתכינו תקנות יעודיות כך שאם יצא כסף לקריית-שמונה

יצטרכו לבוא עם זה לאישור ועדת הכספים. לא מקובל עלי שתשימו את זה בתקציב פיתוח כללי

שאני לא יודע מה עושים איתו.

החלטת הממשלה מפורטת בהרבה סעיפים ובהרבה תתי סעיפים. היא בעצם מיועדת גם

לאיזורים, גם לסוגי משימות וגם לסוגי יישובים שונים. מה שעכשיו קורה זה שכל הרשויות

מרכזות את מה הן רוצות לעשות עם התקציב. כל משרד ייעודי מרכז את מה הוא כמשרד אחראי

עושה, כאשר על בסיס כל זה האוצר צריך לפלח את התקציב. הבקשה היום היא להעביר את

הסכום כפי שהוא מפולח. הסמכות שלנו היא לעקוב שזה לא הולך למקומות אחרים.

לא, הסמכות שלנו לעקוב.

אנחנו ברמה הפרלמנטרית והוא ברמה של משרד ראש הממשלה.

מה שכרגע הובא לאישור הוועדה מבטיח שכל הכספים הללו מיועדים ליישובי קו העימות

בצפון. אי אפשר יהיה לעשות שימוש בסכומים הללו להקצאות בנושאים אחרים. נכון שיש תת

פירוט, שזה עניין של עבודה ותוכניות עבודה שמוגשות ברמת המשרד שכרגע לא מפולחות כולן.

אפשר יהיה לקבל דוח פרוייקט?

אני חושב שגדעון יוכל להעביר דוח פרוייקטים.

אני מתחייב להעביר דוח מעקב של איך זה מתקדם.

אנחנו רוצים לדעת מה חלקו היחסי של כל יישוב, כדי שלא יווצר מצב שאיזור מסויים או

יישוב מסויים שיש לו קשרים חזקים יקבל יותר.

אני רוצה לברך את הממשלה על ההחלטה שלה מה-17 במאי, ועוד יותר לברך את

הממשלה על היציאה מלבנון. השקט הוא מאוד מתוח. אני שמח שחברי ועדת הכספים יבואו

לבקר ביום ראשון הקרוב. חשוב להדגיש שבהחלטת הממשלה רק כ-600 מיליון שקל זה כסף

חדש. זאת החלטה טובה ויפה, אבל לא כל המיליארד 600 הוא כסף חדש. התוכנית עוסקת

בהרבה מאוד תשתיות איזוריות. היא לא נוגעת לפי הערכתי מספיק בתושב הבודד בקו העימות,

ביישוב הבודד ובקיבוץ הבודד. הדיון שהיה פה בנושא הביצים הוא קטע אופייני למה שקורה. יש

עדיין סידרת דברים שלא הוחלט לגביהם בהחלטת הממשלה וכבר עבר חודש.

גדעון שפר .?

חוק עידוד השקעות הון ורשימת יישובי קו העימות שהיו צריכים

להיות מסוכמים תוך חודש. צריך לזכור שלא היתה ישיבת ממשלה ביום ראשון.

נושא רשימת היישובים זה בהחלט נושא קריטי מבחינתינו. לגבי הנושא של חוק עידוד

השקעות הון, התקיימו איתנו כמה דיונים. אנחנו כראשי רשויות הסכמנו לעמדה של הממשלה

שאמרה שהיא תתחייב במסגרת התוכנית, עד סוף שנת 2001, להביא כ-6 מפעלי עוגן ליישובים

בקו העימות, כאשר היא זאת שתנהל את המו"מ עם היזמים שרוצים להגיע. גם את זה, לפי

הערכתי, נציגי האוצר לא הסכימו לקבל. מעניין מאוד לראות איזה שורת הטבות תהיה.

מה זה מפעל עוגן?

מפעל היי-טק. מפעל שמעסיק 300 עובדים. בנושא החקלאות קיבלנו מעט מאוד תשובות

קיבלנו מעט מאוד תשובות לבעיות הקיבוצים. קיבלנו מעט מאוד תשובות, אם בכלל לנושא

התיירות. אנחנו רואים מה שקורה בתיירות. בשבועות היה פירסום בעיתון על כך שכל החדרים

והצימרים מלאים בגליל העליון ובגליל המערבי. אני יודע להגיד שבגליל המערבי מתוך 800

חדרים 450 היו מאוכלסים על ידי צד"לניקים. קל מאוד את כל ה-350 האחרים לאכלס ולהגיד

שהכל מלא. יש לי פה מכתב שנתתי לנציג מס רכוש על מה שקורה באתר ראש-הנקרה, שזה אתר

שמגיעים אליו מעל 400 אלף מבקרים. יש ירידה משמעותית בקבוצות שמגיעות חברי ועדת

הכספים ישמעו את זה בסיור שלהם בראש-הנקרה ביום ראשון. על הדברים האלה לא קיבלנו

תשובות. משרד האוצר בהרבה מאוד דברים נמנע מלקיים איתנו דיונים. כל הנושא הזה של

יישובי גדר זאת הגדרה שאנחנו כראשי יישובי קו העימות מתנגדים לה באופן מוחלט כל הנושא

של יישובי גדר הוא קטע בטחוני בלבד. הלכה הממשלה והכניסה להגדרה גס את כל ההטבות

הכלכליות שישנן. אין הבדל בלקיים קייטנה לילדי חניתה ולילדי מצובה וכבדי. אין סיבה שיהיה

הבדלים בדברים האלה. אני חושב שוועדת הכספים צריכה לאשר את הבקשה, אבל בנוסף להקים

צוות מעקב של ועדת הכספים שיבדוק את ההחלטות כי ההחלטות לא יסתיימו. יש עוד הרבה

מאוד נושאים שאנחנו לא מצליחים להגיע איתם לדיונים במשרד ראש הממשלה, כי הוא עמוס

בהרבה דברים אחרים.

אני, לצערי, לא יכול להיות כל כך אופטימי לגבי החלטת הממשלה כפי שיהודה שביט

אמר. אני לא רוצה לחזור על פרטים שמרבית חברי הכנסת בביקורים הרבים שהיו בקריית-שמונה

שמעו ממקור ראשון. אני יכול לומר לכס שתושבי קריית-שמונה לא שבעי רצון מהחלטת

הממשלה. החלטת הממשלה הזאת לא עשתה צדק עם העיר שנושאת את עיקר המעמסה

הביטחונית. עם כל הכבוד לשאר יישובי קו העימות, קריית-שמונה נשאה את עיקר המאמץ

הביטחוני. במהלך 32 שנה נפלו על קריית-שמונה למעלה מ-4000 קטיושות. אני לא רוצה לחזור

על הנתונים ועל הנזקים שנגרמו לעיר הזאת. להערכת כלכלנים נגרם נזק לעיר בהיקף של חצי

מיליארד דולר במהלך 32 שנה, כאשר גס הפיצוי שניתן במהלך החלטות הממשלה האחרונות הוא

פיצוי מזערי על נזקים אדירים שנגרמו לעיר הזאת. אני לא רוצה לכלול את העיר הזאת עם

הבעיות של שאר יישובי קו העימות, כי אני חושב שאלה שתי בעיות שונות, שתי פלנטות שונות

וצריכות שתי התייחסויות שונות. לצערי הרב החלטת הממשלה לא מצאה פתרון לעיר הזאת

קריית-שמונה. כאשר אני מסתכל על המספרים, אפשר לראות שקריית-שמונה מהווה 15%

מהאוכלוסייה של כל קו העימות, ומקבלת כ-12% מהמשאבים שחולקו בהחלטת הממשלה

האחרונה. החלטת הממשלה גס לא נותנת את היתרון היחסי לקריית-שמונה על פני האיזור .אין

בזה ביטוי בהחלטות האלה. יש לי חשש כבד שהחלטת הממשלה תרוקן את העיר הזאת מתוכן,

תבריח אוכלוסיות מהעיר אל השכונות הקהילתיות המתוכננות כמו יסוד המעלה שאישרתם בה

לא מזמן 15% הטבות מס. בקריית שמונה יש 8% אבטלה. אתם שואלים בטח למה אין יותר

אבטלה בקריית-שמונה, אז התשובה היא כי הצעירים לא נרשמים בשירות התעסוקה. אחרי

השירות הצבאי הם עוברים לתל-אביב.

מה אחוז הנשארים בקריית-שמונה ומה אחוז העוזבים בקרב המשתחררים מצה"ל?

להערכתי, מכל מחזור לימודים של בית ספר תיכון כ-10% נשארים בעיר. אני נגד אישור

ההחלטה. אני בעד שההחלטה הזאת תחזור לאוצר ותעבור רוויזיה. היא לא עושה צדק עם

קריית-שמונה ועם הבעיה עצמה.

לחלק גדול מהדברים שאתה אומר אני מסכים. אני גם הצגתי אותם בהתחלת הדברים.

לצערי, הבעיות מירושלים נראות שונות. כשמגיעים לפה רואים את הדברים בצורה קצת

שונה.

היו"ר אלי גולדשמידט;

היינו שם לפני שבוע.

סמי מלול-.

לא מבחינתך.

אני מקבל את מה שאתה אומר, אבל השאלה היא אם המשמעות האופרטיבית צריכה

להיות שלא נאשר את החלטת הממשלה. אני הצגתי לדודו שלושה דברים בהתחלת הישיבה: את

הנושא של ה-38%, את הנושא של הטבות המס ואת קרן הסיוע לאותם עסקים שבאה לידי ביטוי

בדיון שהיה לפני שבוע. עוד לא קיבלנו תשובה. השאלה היא אם אתה רוצה לעצור את הכל.

אני אומר שצריך להחזיר את זה לאוצר. אני מכיר את הטכניקה של עבודת הכנסת, הרי

אתם לא יכולים להכניס שינויים בהצעה.

עזוב את הצד הפורמאלי.

אני בהחלט מסכים עם הנקודות שציינת, כמו הטבות המס שהן משמעותיות ונותנות את

העדפה היחסית לקריית-שמונה.

סמי, תציג את מה שאתם מבקשים.

אפשר לקבל נתון ממס הכנסה כמה תושבים מקריית-שמונה נהנים מזה?

אנחנו מבקשים 25% ללא תקרה למשך 5 שנים, כאשר התחולה תהיה מ-1.1.2000. זה

נועד פעם אחת לקבוצה חזקה שנמצאת בקריית-שמונה, שהיא לא גדולה, ופעם לאוכלוסיות

חזקות שיכולות להגיע לקריית-שמונה בעקבות ההחלטה הזאת.

צריך לתת למי שגר שם לפחות 5 שנים ולא לאלה שיגורו בעתיד.

אפשר לקבוע שרק החל מהשנה השלישית למגוריהם בקריית-שמונה תחול עליהם

ההטבה. בנושא של חוק עידוד השקעות הון, אני מסכים שלא צריך לעשות שינוי בחקיקה

נקודתית. העניין של החקיקה הוא לא היעד. היעד הוא אם אתה יכול להבטיח בתקציב יעודי או

בתקנה אחרת שכשיגיע מפעל שירצה לעבור לקריית-שמונה הוא יקבל מעמד מיוחד בקריטריונים

ברורים ולא בשיקולי דעת.

מה לגבי הנושא של השתתפות בעלויות פיתוח של השכונה שאתם רוצים לעשות על ההר?

אנחנו רוצים שלא תהיה הגבלת תקרה של ה-50%, כלומר שזה לא יהיה עד 80 אלף שקל

אלא יהיה 500/0 מעלות הפיתוח. זה לגבי בנה ביתך. כדי לחזק את קריית-שמונה יש משולש

שאנחנו חייבים לקבוע אותו. ציר אחד זה נושא הטבות המס, ציר שני זה נושא של שיפור

המגורים. השכונה שבה היינו צריכים להכנס לתוכניות בנייה, שנקראת בימת תל-חי, נתקעה

כתוצאה ממחלוקת כספית בין כפר גלעדי ובין מינהל מקרקעי ישראל. נושא נוסף זה המסחר

והעסקים בקריית-שמונה. הנושא של מס רכוש מכסה נזקים ישירים ונזקים עקיפים, כאשר יש

כמות גדולה מאוד של עסקים שנופלים בין הכסאות בגלל קריטריונים נוקשים של מס רכוש שלא

תואמים את המציאות שקורת בשטח ולא תואמים את הצרכים ואת המציאות של העיר. לפני

כמה זמן התבשרנו שהסוכנות והקרן הקיימת החליטו לכסות את החובות לאמצעי הייצור

בקיבוצים ובמושבים. לצערי הרב כל אמצעי הייצור שנוצרו בקריית-שמונה נוצרו על ידי אנשים

פרטיים, כאשר אין שם אפשרות של מחיקה.

לכן דיברתי על הקרן הזאת.

. אנחנו שלמים כולנו עם היציאה מלבנון. בניגוד לידידי יהודה שביט, אני חושב שטעיתם

בגדול שלא טיפלתם ביישובי הגדר כפי שטיפלתם בקריית-שמונה, ומגיע לקריית-שמונה כל מה

שהיא רוצה. אנחנו חייבים עיר עוגן חזקה. אנחנו שותפים לכל מה שקריית-שמונה רוצה, אבל

יישובי הגדר היו צריכים לקבל העדפה שהיא פחות מקריית-שמונה אבל יותר מהיישובים

האחרים. אפשר לגור היום 25 קילומטר דרומית ממטולה ולקבל בדיוק אותו דבר בהחלטת

ממשלה, וכולם חברים שלי ולכולם מגיע. ישנה איזו שהיא נהירה מהקיבוצים שזה כואב, אבל

פעם היא היתה למטולה והיום היא דרומה. 5 משפחות עזבו את הר-צפיה לאחר היציאה מהלבנון.

החרדות שם קשות מאוד. ביום רביעי היתה פריצה בגדר בגודל אדם, כאשר הצבא מנע את זה.

ביום חמישי עוד פעם אדם חדר. ראו אותו בוודאות עם מדים, עם פנים שחורות. חיפשו אותו כל

הלילה עם כל הכלים שאפשר. יש לנו בעיות. יישובי הגדר לא קיבלו תשובה בהחלטת הממשלה.

אם יהיה ביוב, יהיו כבישים שלא יהיה מי שיסע בהם, חבל על הזמן. אתם תראו בעוד 3 שנים

שלא התקדם שום דבר ביישובי הגדר.

כשאתה אומר 25 קילומטר דרומית ממטולה, איזה יישוב זה?

קח את שדה אליעזר ויסוד המעלה. הרחיבו היום את יישובי קו העימות גם בנושא של

מיסוי וגס בנושא של תקציבים. עיני לא צרה, שלא תבינו לא נכון, אבל יישובי גדר היו צריכים

לקבל פריבילגיה כי הם חיים בעולם אחר.

יש בהחלטת הממשלה דגש על יישובי הגדר. איך אתה חושב שזה לא בא לידי ביטוי?

הדגש על יישובי הגדר הוא קטן.

הם קבעו את העיקרון של ההבדלה של קריית-שמונה מיישובי גדר ומיישובי קו עימות.

לא ירדו שם לרמת הפרט לא בעזרה בארנונה, לא בנושא מס הכנסה, לא בנושא

תקציבים, לא בתיירות. אמנם שבועות היה מפוצץ כי היה שירה 2000 והרבה באו, אבל אין לנו

תיירות באיזור. אנשים השקיעו מאות אלפי שקלים בצימרים אבל הצימרים ריקים. אני חושב

שכן היה צריך לעזור בעניין הזה. ההחלטה הזאת ניתנה הרבה למועצות איזוריות. הכסף גם צבוע.

אני חושב שמושבה כמו מטולה לא קיבלה מספיק ביטוי בעניין הזה וגס לא יישובי הגדר האחרים.

אני רוצה להודות לסגן נציב מס הכנסה ולמר שפנר, ראש תחום ביצועי, כי האנשים האלה עשו

ימים כלילות בעניין מס רכוש. הם מושיעים אותנו רק בלהסתכל עליהם בלילה ולדבר איתם.

אנחנו נמצאים במטולה, כאשר 1000 דונם זה איזור צבאי שסגור מ-25 לחודש. ישנם אנשים שאין

להם למה לקום בבוקר. הגדר הטובה מושבתת לחלוטין. בדרום לבנון לא עובדים. תושבי קריית-

שמונה או מי שעבד מפחד לבוא לאיזור התעשייה. חיילים מקבלים אינתיפאדה בגדר. זורקים

עליהם ממשגב עם עד פאטמה אבנים. בעניין הזה מס רכוש עושה עבודה אדירה, אבל לפעמים זה

נופל בין מס רכוש לתקציב משרד האוצר. חייבים לראות איך פותרים לאנשים האלה ומהר את

העניינים, כי המשפחות לא יוכלו להמשיך. אני אובד עצות כשהם לא יכולים לשלם את הארנונה.

ב-25 לחודש האלוף יחתום על הארכה של עוד חודש. אתם צריכים להבין שזה שטח אדיר. מהר

צפיה אי אפשר לעבור, האיזור מושבת לחלוטין.

כל הסיפור הזה של החלטת הממשלה כבר מתגבש 3 חודשים. ידענו 95% מהדברים כבר

לפני 3 חודשים. אני חושב שבמצב הנתון חייבים לאשר את ה-38%, ולגבש במשך השנים, אם

אפשר יהיה, דברים אחרים. כרגע אין שום דרך אחרת. אס אנחנו נמשיך לקבל כמו יקנעם, בוודאי

שאף אחד לא יבוא אלינו. אני לא רואה דרך אחרת איך אפשר להדגיש את קו העימות לטובת

דברים אחרים. יש איזו שיטה להגיד לא. כשאומרים לך בעיות רוחב, זה בעצם להגיד לך לא בשפה

אחרת. אם אומרים שגס בבית שאן ירצו את זה, אז נכון שבבית שאן ירצו את זה, אבל אם רוצים

הפעם באופן ספציפי לפתור את בעיית קו העימות אז צריכים לתת 38% לקו העימות ולא להעלות

דברים אחרים.

נושא שני שאני רוצה להדגיש אותו זה הנושא של התזרים. ההחלטה הזאת יכולה להיות

סוכרייה שעטופה ברעל. משרדי הממשלה השונים מזרימים לנו כספים חודשים ארוכים אחרי

שאנחנו מבצעים את ההשקעות. אס יש לי השקעות ב-10 מיליון שקל ואני צריך לתת 5 מיליון

שקל הון חוזר, המימון ביניים זה חצי צרה, אבל אם אני מקבל הרבה יותר ואצטרך לעשות מימון

של 10 מיליון שקל, נפלתי. זה צריך להיות ברור. פעם היה מקובל שנותנים 30% מקדמות. זה היה

רע. בהיקפים האלה אני אומר לכם שהסיפור הזה יכול להפיל אותנו. לי בגליל העליון יש עוד

מקורות כאלה ואחרים. אני בטוח שזה יכול להפיל רשויות אחרות.



יש המון דברים שהם לכאורה לכל קו העימות, אבל אנחנו בקיבוצים לא יכולים לממש

את זה בגלל האופי המיוחד של ההתיישבות הזאת. נושא של שיקום שכונות שיש שם המון

כסף,אנחנו בקיבוצים לא יכולים לממש.

שיקום שכונות זה רק בסקטור העירוני.

אבל זה כאילו מיועד גם לקיבוצים.

במושבים כן ניתן לממש את זה?

במושבים כן.

מושבה לא יכולה לעשות שיקום שכונות.

זה הקטע של הבנייה העירונית בלבד.

דבר נוסף שאני רוצה להבהיר אותו זה הנושא של הביוב. בביוב יש 256 מיליון שקל. זה

סכום עתק. הוא בהחלט יכול להקפיץ אותנו. יש היום נסיון באוצר להגיד שפרוייקטים שהתחילו

רק עכשיו הם לא בסיפור, רק אלה מעכשיו והבא. אנחנו נמצאים עכשיו בהיקפים גדולים מאוד

של פרוייקטים שאמנם התחילו אבל עוד לא נפתחו. רומזים לנו כבר שזה לא יהיה. חייבים לעשות

את זה.

בנושא של תיירות הבעיה חמורה ביותר, מכיוון שמקבלים אמנם פיצוי על אירועים

שקורים, אבל קורים עשרות אירועים שהם לא מוכרזים כאירועים בטחוניים. במטולה אין אירוע

בטחוני, אבל אם יבוא מנחם הורוביץ ובקול דרמטי יגיד שיש שם אירוע, למחרת יהיו כבר

ביטולים. הרצון הוא טוב, אבל הפיצוי כמו שהוא מוכרז היום בעייתי מאוד ויכול לגרום נזקים

מאוד גדולים לתיירות. צריך לקחת ולעשות חשבון מה היתה התפוסה הממוצעת בכל מגזר, ואס,

משוס מה, התפוסה לא הגיעה לתפוסה הממוצעת במספר שנים, צריך לפצות בהתאם.

הפגיעה היא קשה מאוד, כי לא כל מה שמוכר כאירוע בגינו מקבלים פיצויים. מס הכנסה

עושה כאן עבודת קודש, וזה לזכותם יאמר. זה מצב של מתיחות כללית של האיזור. כל מי שיש לו

טיפת מושג מה קורה היום בקו העימות יודע באיזה קושי אנחנו נתקלים במילוי המלונות,

בהגדלת התפוסה, בפיתוי אנשים לבוא הנה, בייחוד כשמדובר בקבוצות.

יש סירובים?

לא באים.

ביחס למתי?

הם פשוט לא מזמינים יותר. זה ביחס ללפני שנה, ביחס ללפני שנתיים, ביחס למקומות

אחרים שהם מעבר לטווח הפגיעה.

אבל מה הסיבה?

פחד. רק לפני שבועיים יצא הרמטכ"ל בהודעה שהשקט עוד לא יציב ובקרוב תתחלנה

הפעילויות מחדש. אנחנו נמצאים כיום במצב שבו המלונות באיזור עובדים בתפוסה שנתית של

משהו בין 40 ל50 אחוז, הרבה הרבה פחות מהממוצע הארצי שעומד על 65 או 70 אחוז. אילת,

למשל, למרות שהיא בתפוסות גבוהות מאוד, נהנית מתמיכות חסרות תקדים מאיזורים אחרים

בארץ, וטוב שכך. אנחנו צריכים סיוע בשני מישורים : האחד זה סיוע כדי לעזור לנו להביא את

התיירים אלינו - וכאן אנחנו נדרשים לתקציבי שיווק יעודיים. אנחנו מדברים על סידרי גודל של

שני מיליון שקל בשנה לשלוש שנים, מעבר ומעל לתקציבים של משרד התיירות. דבר שני זה

בתחום של הבאת הלקוח אלינו. אנחנו מבקשים איך שהוא למצוא דרך. גם כאן כמו באילת אנחנו

מבקשים פטור או החזר ממע"מ כדי להוזיל את המוצר המלונאי, את מוצר האירוח לישראלי.

כידוע לכם תיירים פטורים ממע"מ בלאו הכי. אנחנו מוכרחים גס להקל על היזמים, על

המלונאים בנושא הזה של האירוח. בתחום הזה אנחנו חייבים לקבל הקלות בארנונה לפחות לשנה

אחת עד שנתאושש. ירידת התפוסה וירידת המחירים מגיעות עד כדי 7% מהמחזור. אתם קולטים

מה זה 7% מהמחזור לשלם לארנונה? אפילו שהמלון יעמוד ריק ויהיה בו אורח אחד, הוא ישלם

ארנונה על עשרות אלפי מטרים, על אלפי מטרים, תלוי בגודל המלון. העיריה אומרת, ובצדק,

שהיא לא יכולה לפטור את המלונות כי היא תצטרך להטיל את זה על מישהו אחר. כל הקלה

מארנונה חייבת לבוא עד שיתגבש המצב.

כמה כסף זה 100% ארנונה על 1200 החדרים האלה?

הארנונה היא בסך הכל 2 מיליון שקל בשנה. היינו מבקשים, כמו שמקובל באילת, לתת

לנו עבור כל מועסק 20% החזר מהשכר הכולל על-מנת להוזיל את עלויות הייצור שלנו. בצורה זו

אולי נוכל להתמודד עם השנה, שנתיים הקשות שצפויות לנו.

סמי אמר דברים נכונים. כל מילה שסמי אמר כאילו יצאה מהפה ומהלב שלי. אני רוצה

לגעת בבעיה של העסקים הקטנים שמעסיקים 6-4 איש ושהיום נקלעו לקשיים. לדעתי מה שיציל

אותם זה עזרה בנושא של תזרים המזומנים. אני יודע את זה מהקטע שלי. אני עומד מול האנשים

האלה יום יום באספקה של מוצרי חלב, כאשר אני רואה את הקושי שלהם בתשלום.

זה הקרן שדיברנו עליה.

יש מקום בהקמת קרן. אני מדבר על 174 עסקים כאלה שמעסיקים בין 6-4 עובדים

כאשר סך המועסקים בכל העסקים האלה הס מעל 760 עובדים. זה אמנם לא מספר גדול ביחס

לערים גדולות בארץ, אבל ביחס לקריית-שמונה וביחס לתושבים שגרים היום זה מספר די

משמעותי. אנחנו מדברים על להציל את אלה שנמצאים, לא את אלה שיבואו, עם כל הכיף שלנו

לקבל את אלה שיבואו.

איך היא תתן את הסיוע?

הקרן צריכה לתת לכל עסק כזה הלוואה בין 100-50 אלף שקל ל-5 שנים.

אנחנו צריכים קודם כל שישתכנעו שבכלל ראוי להקים כזאת קרן.

השאלה היא אס צורת הסיוע שעשויה לעזור לו היא מה שמתכננים לתת.

הם בינתיים לא מתכננים לתת כלום. אנחנו מדברים על הקונספציה של הקמת הקרן. איך

הקרן תחלץ בעלי עסקים שנקלעו לקשיים, או תעודד בעלי עסקים שרוצים לפתח זה סיפור אחר.

אם זה עם ריבית הוא לא צריך אותם יש לו את הבנק.

אנחנו מדברים על ריבית הרבה יותר נמוכה מאשר מחיר השוק. הרעיון הוא קודם כל

לתת להם כסף זמין עם איזו שהיא סובסידיה.

אני מדבר על אנשים שנקלעו לקשיים.

הקרן חייבת להיות לא בירוקרטית וגם שלא תתן יותר מידי התניות שאי אפשר יהיה

אחר כך לנצל את הקרן.

קודם שתהיה קרן, אחרי זה נדבר על בירוקרטיה.

בזמנו היתה קרן כזאת, אבל התנו כל כך הרבה התניות שאנשים לא הגישו בקשה.

אני מדבר על קרן הצלה.

אני מקבל מספקי עבודה שלי מכתבים על כך שהם לא יכולים להמשיך לעבוד איתי

בקריית-שמונה, וזאת בגלל חוסר ודאות. חבר הכנסת שלום שמחון אמר לי שמוחקים לנו את

החובות, ואני שואל איפה התכל'ס האמיתי. למה שחברי כנסת כמוכם לא תצאו לבנקים בפנייה:

חבר'ה, תמחקו לאנשים חובות. לא יכול להיות שלקיבוצים מחקו פעם אחת, פעם שנייה ולנו לא.

בגלובוס מתפרסמת הזמנה להציע הצעות לרכישת נכסים בקריית-שמונה. אנחנו לא רוצים להגיע

לזה. אנחנו רוצים שתעשו מעשה ותמחקו לנו את החובות שלנו. אין אבטלה, כי אנחנו עדיין לא

עיר נורמאלית, כולם עוזבים. כשתהיה לנו אבטלה אנחנו נשמח.

אני הצגתי את העניין בפני דוד מילגרום. להערכתי, הנושא הזה יחייב החלטה ברמה של

שר. אנחנו נצטרך להעביר את המסר הזה לשר האוצר. יש תחושה שנושאים שקשורים במס רכוש

לא מטופלים כפי שצריך חלקם בגלל בעיות של חקיקה וחלקם בגלל בעיות של התייחסות כזו או

אחרת, אם כי כולם ציינו שהיה שיפור מאוד משמעותי של מס רכוש בשנים האחרונות לעומת מה

שהיה פעם.

הדבר השני זה נושאים שלא קשורים למס רכוש. יושב פה יחיאל שסיפר לנו על כך שיש לו

מועדון או דיסקו בגבול מטולה, כאשר עכשיו המקום הוכרז שטח צבאי סגור והוא מקבל

עיקולים. צריך לחשוב פה חשיבה יצירתית. עם כל הכבוד, יש תבנית מחשבה של הממשלה.

הממשלה עומדת מול הגורמים המוניציפאלים - מול המועצות, מול העיריות. שם צריך תשתית,

שם צריך ביוב, שם צריך שעות חינוך, אבל לעיתים בדרך הזאת האזרח שהוא בעצם מוקד העניין

לא נלקח בחשבון. זה נעצר באיזה שהוא מקום למעלה. מי מפצה היום תושב קריית-שמונה

שרוצה למכור את הדירה שלו ואף אחד לא נותן לו מחיר כדי שיוכל לקנות דירה במקום אחר? אף

אחד לא יפצה אותו. מס רכוש לא מפצה על זה ומדינת ישראל לא מפצה על זה. ערך הדירה שלו

מדרדר כתוצאה מחוסר ביקוש. אני מתפלל שבעוד חודשיים הביקוש יעלה והמחירים יעלו, אבל

היום בן אדם שגר בקריית שמונה ורוצה למכור את דירתו לא יכול למכור ולקנות במקום אחר.

אני לא בטוח שהמדינה צריכה לפצות אותו.

אני רק אומר שזאת המציאות. אף אחד לא מפצה אותם על הדבר הזה. הם אפילו לא

מבקשים את זה. עם כל הכבוד לוועדת הכספים, היא לא יכולה לרדת לרמה הפרטנית של כל נושא

ונושא. עלה פה מכלול שלם של נושאים. אנחנו באיזה שהוא מקום רוצים לתת לנושאים האלה

דחיפה, ובשביל העניין הזה צריך איזה שהוא ביטוי של רוחב לב. אנשים חיים בקריית-שמונה עם

ילדים, עם תינוקות, ועד היום, למשל, אין כביש דו-מסלולי שמוביל אותם מצומת עמיעד עד

קריית-שמונה. את הדבר האלמנטרי הזה לא נותנים. אני מאוד פוחד שככל שיהיה שקט, שכולנו

מתפללים שיהיה, ככה האיזור יתרחק מליבם של מקבלי החלטות.

בהחלטת הממשלה לא ראיתי התייחסות לפרט. אחרי שאנשים סבלו כל כך הרבה שנים

היתה צריכה להיות התייחסות לפרט עצמו, לפחות לתקופה של שנה, שנה וחצי באי תשלום ביטוח

לאומי, ביטול ארנונות, עזרה במעונות היום, עזרה במס הכנסה, עזרה במשכורות יש אלפי דברים

שאפשר לעזור לפרט. אנשים עצמם צריכים להרגיש שהממשלה רוצה לעזור להם כמו החייל

שהיה בסדיר 3 שנים והמדינה נותנת לו זכויות מסויימות, גס לאנשים האלה צריך לתת זכויות

אני חושב שצריך לעגן את זה בתקנות חד פעמיות. אני יכול לתת שורה ארוכה של דברים שאפשר

לעזור לפרט. מה שהמדינה נתנה זה לתשתית עתידית. למשפחות שהיום נמצאות שם חייבים

לראות איך ניתן לעזור.

ככל שהממשלה גדלה הכספים מגיעים פחות לאזרחים. החליטו לתת פה מיליארד 600

שקל. אס נחלק את זה למשפחה אז למשפחה קטנה זה יוצא 25,30 אלף שקל לשנה ולמשפחה

גדולה זה יוצא 60,70 אלף שקל לשנה. זה שאתה עושה את זה במרוכז זה אמור להוזיל, לייעל,

להביא יותר רווחה לכלל האוכלוסייה. הממשלה אמורה להיות גוף שמארגן את זה. אתה עשית

דבר טוב בזה שהבאת מדגם של קבוצות אוכלוסייה. אין לי ספק שאם כל תושבי דובב היו יושבים

פה עכשיו, היינו שומעים את הדברים בצורה הרבה יותר בוטה, קשה ואמיתית. השאלה היא אם

כשאנחנו מקבלים את ההחלטה הגולמית, שיש מאחוריה הרבה רצון טוב של הממשלה, אנחנו

צריכים לבקש שיפורים. אם תהיה קרן עם ריבית כמעט אפסית, עם ערבויות מרחיקות לכת,

התושבים לא צריכים אותנו יש להם את הבנק. אם בסופו של דבר רק חלקים קטנים יוכלו להנות

מההחלטה וקריית-שמונה לא תשוקם, לא עשינו שום דבר. המטרה היא לשקם את קריית-שמונה.

אני רוצה לצאת מתוך הנחה שמתחנו קו על העבר, אחרת אין טעם בדיון הזה. אם עוד חודש,

חלילה, יפלו קטיושות וכולם יהיו במקלטים, כל ההחלטה הזאת לא שווה כקליפת השום, אין לה

משמעות, צריך הערכות לגמרי אחרת. אני יוצא מתוך הנחה שאין את זה. לאור ההנחה הזאת,

האם ההחלטה הזאת משקמת את קריית-שמונה? התשובה היא לא. אנחנו צריכים להוסיף

דברים. אני מרגיש נבוך שכשמדברים על 250/0 מנסים לגנוב מקריית-שמונה את שנת 2000. איזה

מן דבר זה? אם אומרים שמעט אנשים יהנו מההנחה הזאת, מצויין, זה לא יעלה הרבה כסף. אם

הם דורשים את זה - אני יוצא מתוך הנחה שהם יודעים הכי טוב איך מחזקים כל אחד מהחלקים

בעיר -אז צריך לתת 25% משנת 2000 בלי תקרה. הלוואי ויבואו הרבה גורמים חזקים לתוך

קריית-שמונה, ישלמו ארנונה ויעשו עסקים.

צריך לצבוע את התקציבים של קריית-שמונה, לא להשאיר אותם לשיקול דעת שלנו. .

זה נכון לגבי כולם.

ההחלטה לגבי קריית-שמונה מחולקת פעם למסגרת קו העימות ופעם אחת לפרק הנפרד.

בהחלטה הכללית צריך לראות איך צובעים את התקציבים.

יכול להיות שבשיקום שכונות קריית-שמונה מקבלת מעל ומעבר, וזה טוב. באותה מידה

שאני חושב שלקריית-שמונה מגיע מעל האחרים, אני מקבל את הטיעון שליישובי הגדר מגיע יותר

מאשר ליישובי קו העימות. אני רוצה לראות איך ההחלטה הזאת עוזרת לאותם קיבוצים

שיושבים על הגבול.

זה לפני הביוב, עם כל החשיבות של העניין.

אנחנו לא נבוא עכשיו ונדחה את ההחלטה, וגם לא נבוא ונאשר.

אנחנו חייבים לאשר את זה.

אם אתה מאשר היום את ההחלטה, אתה משאיר את סמי מלול ואת ראשי המועצות מול

הפקידים האזרחיים שכל אחד לפי הספר ישב ויתחיל לבחון מה הוא רוצה.

אם לא תכניסו רוויזיה בהחלטה לפחות בכמה נושאים, לדעתי אסור לאשר את ההחלטה.

אני פוחד שיהיה שם שקט, טוב ונפלא והם יגררו עליהם חוב שכבר היום הס לא מסוגלים

לשלם אותו כי הריבית היא 18%, 16%. החוב הזה ילך ויתפח כך שלא יהיה להם גם לא להון חוזר

וגס לא להון שלם, ומה עשינו פה. אנחנו בסוף נבוא להסדר של חוק גל או להסדר קיבוצי באיזו

שהיא טכניקה אחרת ועם חוב הרבה יותר גדול.

בעיר זה לא יהיה.

אפשרות אחת שנחכה להחלטת ממשלה, ואפשרות שנייה שתיקח חברה לייעוץ כלכלי

שתהיה בצפון שבוע, שבועיים ותבוא אלינו לוועדת הכספים ותגיד : רבותי, צריך x כסף כי צריך

כך להלוואה. אני צריך איזה שהוא כלי עבודה שאין לי אותו היום. אני שומע את האנשים האלה,

אני רוצה לעזור להם, אבל אין לי שום כלי. אנחנו לא יודעים מה לעשות פה. מישהו צריך לתת לי

איזו שהיא תוכנית עבודה, שאיתה אני אוכל לבוא לאוצר.

מהנסיון שלנו בהסדר חוק גל שמטפל במושבים ובהסדרי הקיבוצים היו מערכות שידעו

לכמת את היקף הבעיה, ודרך כימות היקף הבעיה ידעו איך לפתור אותה.

תקימו מינהלת הסדר לקריית-שמונה. מישהו אמר לכם לאל אדרבא.

היו"ר אלי גולדשמידט ?.

הנושא הזה של הקמת קרן סיוע לא עלה בדיונים עם הממשלה. למעשה זה צמח מוועדת

הכספים בעקבות ביקור אצליכם. גס שי וגם גדעון לא יכולים לבוא ולהגיד: כן, נעשה. קודם כל

צריך לדעת מה היקף הבעיה. ביישובים הכפריים היקף הבעיה מוגדר. אתם צריכים להגדיר מה

היקף הבעיה. אתם צריכים לעשות איזו שהיא עבודה. אני מאמין שהנושא הזה צריך להיות

מטופל רק בקריית-שמונה מכל קו העימות, אולי גם בשלומי.

אנחנו יכולים להציג לכם מסמך כזה.

אלא אס אתם חוששים שאם תתחילו לעשות את זה אז כל העיר תבוא אליכם וכולם

יעמדו בתור.

אנחנו יכולים להציג לכם מסמך מקצועי שיגדיר את היקף הבעיה ויתן לכם מספר חלופות

לפתרון הבעיה.

בקשה.

אני פגוע משני כיוונים, כי יש לי עסק בקריית-שמונה ועסק בגדר הטובה. העסק שכרגע

סגור גורם לי לנזק מאוד קשה בעסק שנמצא בקריית-שמונה. היות ומגיעים עיקולים, היות ויש

כל מיני צרות אחרות והחובות תופחים, מישהו יכול להביא לי איזו שהיא מקדמה כדי לא לשקוע

בבוץ הזה?

אנחנו אמרנו שסמי יביא לנו תוכנית, אבל אני לא יודע אס לסמי יהיה כל כך קל להביא

לנו תוכנית. העסק הזה מאוד לא פשוט. האס יש מקום לשקול באופן עקרוני את הקמת קרן

הסיוע ושהממשלה תשלח אנשים מיומנים מטעמה שתעבוד מול פרנסי היישובים ותנסה לבנות

איזה שהוא מודל? הרי יש לממשלה נסיון גם מהסדר הקיבוצים, גס מהסדר המושבים. הממשלה

צברה נסיון בתחום הזה. יש לי תחושה שאנחנו חייבים לתת מענה הולם לנושא הזה.

אנחנו חייבים לקבל כאן החלטות כלליות. אם אתה קובע שקרייית-שמונה מקבלת 50%

מענק ויישובי קו העימות מקבלים 35%, אז אני מוכן לתמוך בהחלטה כזאת ושהמציאות תעשה

את שלה.

אני מוכן לתמוך בהחלטה שתתן 90%, אבל צריך בשביל הדברים האלה כספים.

אם תדבר על 250/0 הנחה במס הכנסה לתושבי קריית-שמונה, 50% מענק למפעלים

שיוקמו בקריית-שמונה ב-3 השנים הבאות, ,38% 35% למפעלים שיוקמו ביישובי קו העימות ב-3

שנים הבאות, בנייה למגורים עם פרמטרים כאלה ואחרים שיאפשרו לבנות עם הנחות בקרקע, אני

מוכן לתמוך, אבל אם לא נקבל כאן החלטות מלוות כגון אלה להחלטה הזאת, בעצם התחמקנו

מהכל. אם אנחנו מאשרים את זה, אנחנו מחוץ לתמונה.

אנחנו לא מחוץ לתמונה. במי שאני פוגע שאני לא מאשר את ההחלטה זה בתושבים

וביישובים. מה, אני פוגע באוצר?

אני מציע שנלווה את זה בהחלטות.

ההחלטה כפי שמוצעת פה היא החלטה מקיפה, נוגעת כמעט בכל תחומי החיים ובשיתוף

של כמעט כל משרדי הממשלה. צר לי שחלק מהדוברים לא קראו אותה, כי לחלק גדול מהבעיות

שעלו פה יש פתרונות בתוכנית.

מה הפתרון של שוקרון?

אמרתי שלחלק יש פתרונות. זאת החלטת הממשלה ואני מבקש מוועדת הכספים לאשר

את ההצעה כפי שהיא. אין לנו שום כוונה לשנות אותה. נושא קרן הסיוע זה דבר חדש. זאת הפעם

הראשונה שאני שומע עליה. אין לי שום יכולת להגיד כן. פה זאת החלטה כוללת. מתחת להחלטת

הממשלה יש את המשרדים השונים שעוסקים בשטח בכל הנושאים ברמה הספציפית. בנושא של

עסקים קטנים יש את המערכות שמטפלות היום בעסקים קטנים.

כן, אבל אי אפשר לטפל בעסק קטן בקריית-שמונה כמו שאתה מטפל בעסק קטן בהוד-

השרון.

אתה רוצה שנביא תוכנית לאגף התקציבים? אנחנו יכולים ללכת לאברום בורג ולבקש

ממנו תקציב על מנת שיכינו לנו דוח. האנשים האלה צריכים להתפרנס.

אני בטח לא מבקש תוכנית.

קודם אתה אומר שאתה לא מוסמך, ואחרי זה אתה אומר שיש סיוע לעסקים קטנים כמו

בכל מקום בארץ.

קבלת החלטת הממשלה כפי שהיא זה לעשות שום דבר. זה כישלון טוטאלי של כל הרצון

של ועדת הכספים. אני מציע לא לטייח ולא לשים את הדברים מתחת לשטיח. אם האוצר לא ישנה

את העמדה שלו, אני חושב שוועדת כספים, אם היא איתנו, צריכה להתעמת איתו.

אנחנו ניגש לבג"ץ נגד ההחלטה, כי היא לא שיוויונית ואין לה שום פרמטר של צדק.

אין לי חלק בעניין החלטת הממשלה אלא רק במימושה. היעד העיקרי של החלטת

הממשלה הוא שבנים של תושבי קו העימות ימשיכו לגור שם. צריך להבין מה רוצים להשיג.

המדד של התוצאה הוא לא אם אחד יהיה מרוצה, אלא אם באמת ביישובי קו העימות יהיה דור

המשך שיראה יעד להמשיך ולגור בצפון. כשאתה שואל איך עושים את זה, אז עושים את זה על

ידי תעסוקה, על ידי חינוך ועל ידי בנייה. אלה שלושה דברים מרכזיים שכלולים בתוכנית. עשינו

סבב בכל המועצות. רוב רובן של המועצות וראשיהן תומכים במסר הכללי. כולם העלו כל מיני

נקודות שצריך להמשיך ולטפל בהן ושהן לא במסגרת החלטת הממשלה. התופעה של חוסר האמון

שקיימת בקרב היישובים להחלטות קודמות, למימוש שלהן, הוא חלק מהתוצאה של למה בכלל

אנחנו מפקחים לכאורה על ההחלטה. המועצה לביטחון לאומי צריכה לפקח על החלטת ממשלה.

מה, הממשלה לא מאמינה לעצמה? יש פה איזו שהיא הבנה שהממשלה רוצה שאכן זה יתממש,

כאשר השאלה היא איך עושים את זה. צריך להגיד מילה טובה לשר האוצר ולאנשי משרדו

שהסתובבו במקום, ומילה טובה למס רכוש שעובד אחרת מאשר אתם ידעתם בשנים אחרות. יש

שיפור. מנסים באמת ללכת לקראת. שר האוצר ושר התיירות קבעו שהם יקימו איזה שהוא מנגנון

כדי לבדוק איזה החזרים נכונים יותר עושים בכל סוגיית התיירות. אני מציע שההחלטה תעבור.

אני לא חושב שזה יהיה נכון לא לאשר את בקשות הממשלה, כי בקשות הממשלה הן

קודם כל לטובת קו העימות. אני מאוד מאוכזב מהדרך ששי הציג את הדברים, אבל זאת לא

הפעם הראשונה שאני מאוכזב. אני רוצה לשמוע ממך, גדעון, כיצד כל ההחלטות הנוספות שאינן

חלק מהחלטות שהתקבלו בממשלה אלא דברים נוספים שעלו כאן, כמו הנושא של מס הכנסה -

הטבות מס הכנסה מתחילת 2000 ללא התקרה, הנושא של חוק עידוד השקעות הון בתעשייה,

הנושא של תקציבי פיתוח ,קרי השתתפות בהוצאות פיתוח של השכונה בקריית שמונה -להוריד

את המגבלה של 80 אלף שקל, בדיקה של התכנות של הקמת קרן סיוע לגופים בקריית-שמונה

ובשלומי שעל רקע מצוקות שלא נענות על ידי מס רכוש לא נכנסות בדיוק לקריטריונים של מס

רכוש מקבלות פתרון. אנחנו נמשיך לעשות מעקב אחרי הדברים האלה. אני מבקש שתתן לנו איזה

שהוא כיוון כיצד משרד ראש הממשלה יכול לעזור, כי ממשרד האוצר לא יצא שום דבר. משרד

האוצר בכל מקום שאפשר יהיה הוא לא יתן. אנחנו מכירים את הדרך הזאת.

זה בלתי הגיוני שעניינים שאנחנו חושבים שצריך לתקן לא יבואו לידי ביטוי בתוך הדבר

הזה. אף פעם לא עבר פה תקציב בסדר גודל כזה.

אתה מציע לא להצביע על זה היום?

אני בעד להצביע על זה היום, אבל צריך לשים כמה מגבלות.

אני מציע שנעשה את ההצבעה מחר אחרי שיביאו לנו שינויים.

ב13:00 יש לנו דיון משלים אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשתי סוגיות: האחת זה

נושא של חוק עידוד השקעות הון, והשנייה זה רשימת יישובי קו העימות. אלה שני דברים

שצריכים להסגר תוך חודש.

אם, למשל, בישיבה שאתה הולך אליה לא יאשרו את מושב בן-עמי כיישוב קו עימות

בגלל שלמינהל מקרקעי ישראל התחשק, אני לא יכול להסכים להרים פה יד היום.

לי אין שיקולים פוליטיים. אם לא תאשרו את ה1.6 מיליארד שקלים, כל מי שלא רוצה

שלא יקרה כלום זה מה שיקרה. אם לא תריצו את זה קדימה הכל יעמוד, ואז כולם יגידו: זה לא

מאושר, ולכן נוח לנו לא להמשיך להתקדם. אתה שואל אותי איך אני מבטיח פעולות נוספות. אני

אומר לך שעל הארבעה דברים שאתה אמרת לי יש עוד 60. עשינו רשימות של הדרישות כדי לנסות

להתאים צרכים למציאות. זה כבר מדרגה נוספת שלא קשורה בהחלטה הזאת.

אני לא משלה את עצמי שזה קשור להחלטה הזאת.

אנחנו יכולים לבוא ולהגיד מה עוד נכון לעשות. אם יעשו או לא זה תלוי בשרים. אני יכול

להגיד מה צריך, אבל לא מה ייעשה.

אנחנו מכירים את האיום הזה שתמיד מרחף על ראשה של ועדת הכספים, שכל פעם

שמביאים משהו שלא נראה לנו אומרים לנו: אם לא תאשרו את זה כמו שזה, ניקח את זה ולא

יהיה שום דבר. אנחנו יודעים שהמשמעות של הצבעה עכשיו היא שלאף אחד מאיתנו אין שום

מושג אם ומתי יבואו תיקונים נוספים. מרגע שאישרנו את זה, כל האפשרות שלנו ללחוץ על

הממשלה..

שר האוצר יצא לתקשורת ויגיד שחברי ועדת הכספים לא אישרו את הבקשה.

אני מציעה שלא ננהג כאן בקואליציה אופוזיציה, כי אין כאן בעניין הזה קואליציה

אופוזיציה. אנחנו יכולים, אלי, להודיע לממשלה שאנחנו דוחים את ההצבעה, ולבקש ממנה

שתביא למחר תוכנית מתוקנת. אם אנחנו נעשה את זה בקונצנזוס, אף אחד לא יוכל להאשים את

חברי ועדת הכספים שהם מונעים סיוע ליישובי הצפון. אנחנו נבקש שיביאו את זה בחזרה עם

כמה תיקונים שמתבקשים כאן, שכולנו חושבים שהם נחוצים, אחרת לא יהיה כלום. יקח עוד

שבועות, אס בכלל, עד שיביאו, ולכו תדעו מה יביאו. הוא בעצמו אמר כאן שתוך חודש אמורים

לגמור את הרשימה. הרשימה הזאת יכולה לקחת שלושה חודשים. אנחנו יודעים איך הדברים

עובדים. הכלי היחידי שיש לנו כרגע ביד זה לבוא לממשלה ולהגיד : אנחנו מבקשים שתקחו את זה

בחזרה, תכניסו תיקונים ותביאו לנו את זה מתוקן למחר.

אלי, אני מציע שתדחה את ההצבעה למחר.

אני לא מאמין שמה שלא נעשה בכמה שבועות מאז שהחליטו על הסכום הזה ייעשה ב-24

שעות. ב-24 שעות את יודעת שלא יפתרו את כל הבעיות של כל היישובים ואת כל הבעיות הקשות

של קריית-ש מונה. המלחמות המיותרות כרגע, גס אם הן הכי צודקות, רק יטרפדו ורק ידחו.

אנחנו עוד לא גמרנו לעבוד מול האוצר. יש לנו מערכת יחסים. הם צריכים אותנו יותר ממה

שאנחנו צריכים אותם .אם מחר בבוקר נותנים למסלול הזה לרוץ, ועדת הכספים תוכל ללחוץ על

דברים נוספים. אסור לעכב. בעוד שבועיים צריך שנקבע עוד ישיבה כדי לראות מה קורה עם הדבר הזה

אלי, ניסחת כמה נקודות שהתגבשו לא במקרה מביקור בשטח. שלום הוסיף את הנושא

של חוק הגליל. מדובר על 5 נקודות שצריכות להיות חלק אינטגראלי מההחלטה. ככה מחליטה

ועדת הכספים. עשינו את זה לא פעם.

נחליט על זה עכשיו, ונדרוש מהם להביא את זה כתיקונים.

אנחנו דורשים ממשלת ישראל לתת לנו תשובה לגבי 5 הסעיפים בתוך תקופה של

שבועיים ימים. יש לנו בקשה של מיליארד ו-600 מיליון שקל. אנחנו לא תופסים בני ערובה לא את

האוצר ולא את הממשלה. אס אנחנו לא מאשרים את ההחלטה אנחנו תופסים בני ערובה את

המתיישבים, את התושבים. עם האוצר יש לנו מערכת יחסית שנמשכת הלאה, לא רק במסגרת

ההחלטה הזאת. אי אפשר בכך שאנחנו ממקדים את הדיון ב-5,6 נושאים, שהם בעייתים והם לא

טופלו עד הסוף וצריך לגביהם מקצה שיפורים, להפוך את כל הנתינה של המיליארד ו-600 מיליון

כלא קיימת. זה לא הוגן, אפילו ממי שנמצא באופוזיציה. בכל זאת נותנים פה מיליארד ו-600

מיליון שקל. אי אפשר לקחת נושא אחד, שאפילו תושבי קריית-שמונה לא העלו אותו, ולהפיל את

כל ההחלטה. זה מאוד יפה, וזה אולי לגיטימי מצד האופוזיציה, כי מטרתה להראות שהממשלה

לא עושה די לתושבי הצפון.

אתה חושב שזאת הסיבה?

אני לא חושב שמן הראוי, גם אס יש לנו 4,5 נושאים חשובים ככל שיהיו, לבוא ולהקפיא

את העברה של שאר הנושאים. בעיני זה לא ראוי. בתוך הנושא הזה יש 50% השתתפות בארנונה

לקריית-שמונה. לא צריך להעביר את זה היום?

לדחות את זה למחר.

לימור, לא תהיה תשובה מחר.

ההצעה שלי: לדבר עם האוצר תוך 24 שעות ושההצבעה תהיה מחר.

אני מציע שנאשר את זה פה אחד, נבקש במשותף רוויזיה ושלא תביא את זה להצבעה

לפני שיכניסו תיקונים.

ההצעה שלי היא לאשר בתוספת 5 הסעיפים.

יש שתי הצעות. ההצעה של ישראל כץ זה להצביע בעד התוכנית, מותנה בכך שיוספו 5

הנושאים כפי שאמרתי אותם. ההצעה שלי שעומדת מול הצעתו של ישראל זה להצביע עבור

הבקשה, כאשר אני דורש ממשרד האוצר תוך שבועיים ימים להביא תשובות לגבי 5 הנושאים. אם

תתקבל הצעתו של ישראל כץ, המשמעות היא ששום כסף לא עובר לקו העימות עד ש-5 הסעיפים

מתקיימים. מי בעד הצעתו של ישראל כץ, ירים את ידו?

הצבעה

בעד -4

נגד-0

מי בעד הצעתי, ירים את ידו?

בעד-4

נגד-0

האם אפשר לקיים עוד הצבעה?

ברור שכאשר מבקשים את אישורה של ועדת הכספים לוועדה יש סמכות לבצע אישור

מותנה. אפשר לקבל ברמת המקרו את הצעתו של חבר הכנסת כץ. המשמעות היא שכל עוד לא

מתבצע מה שהותנה, הרי שהבקשה אינה מאושרת. הסמכות היא סמכות וטו של הוועדה. על מנת

לאשר את החלטת שר האוצר, צריך להיות רוב לקבלת ההצעה בוועדה. ברגע שלא היה רוב כזה

בוועדה, הרי שאין את אישור ועדת הכספים לבקשה.

היתה פה הצבעה, כאשר אני הצעתי לקבל את הצעת האוצר לא מותנה אלא על בסיס

דרישה מוסרית, וישראל כץ הציע שזה יהיה מותנה. זה היה 4 נגד 4. תנחי אותי מה אני צריך

לעשות הלאה. אני צריך להסתפק בזה? אני צריך לעשות הצבעה נוספת?

כפי שאני מבינה, אתם הצבעתם גס על בקשת האוצר, בין בוורסיה א' ובין בוורסיה ב'.

ברגע שלא היה רוב לאף אחת מן הוורסיות, הרי שאף אחת מהן לא התקבלה ולא מאושרת בזה

בקשת האוצר.

מה אני צריך לעשות עכשיו?

זה לא אושר.

לא אושרה בקשת הממשלה בנושא קו העימות.

אני מבקש רוויזיה.

גס אני מבקש רוויזיה.

הישיבה ננעלה בשעה 30 :13