פרוטוקולים/כספים/673

2
ועדת הכספים
14.06.00

פרוטוקולים/כספים/673
ירושלים, ל' בסיון, תש"ס
3 ביולי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 135
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י"א בסיון התש"ס (14 ביוני 2000), שעה 09:00

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט – היו"ר
אבשלום וילן
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
מאיר שטרית

מ"מ: אילן גילאון
זהבה גלאון
חוסניה ג'בארה
צבי הנדל
משה רז

טלי דולן - משרד האוצר
תמר לומברוזו - נציבות מס הכנסה
ערן אטינגר - משרד המשפטים
רות הורן - המוסד לביטוח לאומי
שולה טל - מינהל הגמלאות, המוסד לביטוח לאומי
יהודה דורון - יו"ר ארגון הנכים הכללי
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיניים
יוסף ג'בארין - האגודה לזכויות האזרח
דניאלה אנוש - האגודה לזכויות האזרח

איוור קרשנר

סמדר אלחנני

הלית ברק

סיגל גורדון

1. תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות) (תיקון).
2. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פגיעה של יהודים)
(של חה"כ א. טיבי, א. גילאון, ז. גלאון).
3. חוק התגמולים לנפגעי פעולות איב (תיקון – הכללת פגיעה ע"י יהודים) (ח. ג'בארה).





תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות) (תיקון)

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה, הנושא הראשון שעל סדר היום: תקנות מס הכנסה, קביעת אחוז נכות.

התקנות שלפנינו הן תקנות מס הכנסה, קביעת אחוז נכות, התקנות הללו בעצם מכלול ניסיון שנצבר עם השנים בוועדות הרפואיות שפעלו מכוח התקנות הללו ושינויים שחלו בתקנות הביטוח הלאומי, קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה. בעיקרון, מספר חלקים בתקנות הללו מוחלים גם לעניין מס הכנסה.

אם ניכנס לפירוט, מהם השינויים שאנחנו מבקשים? כתוצאה ממספר שינויים שנערכו בתקנות הביטוח הלאומי – אני מתייחסת כל הזמן לאותם תקנות הביטוח הלאומי, קביעת דרגת נכות של נפגעי עבודה – בזמנו, חישוב משוכלל של הליקויים השונים וקביעת דרגת נכות בנסיבות של פגיעות באיבר ושיתוק בעצב, נכללו בתוספת לתקנות ובאיזשהו שלב הם הועברו לתקנות עצמן.

אנחנו מבקשים ליצור הפניה מדויקת יותר, אצלנו היום יש הפניה לתוספת, התוספת של תקנות הביטוח לאומי שונתה, אנחנו מבקשים שההפניה בתקנות שלנו תיעשה לסעיף הספציפי כתוצאה מהתיקון הנכון. היום זה בתקנה 11 ובתקנה 14 לתקנות הביטוח.

זה נורא טכני מה שאת מספרת לנו, מה התקנות הללו אומרות?

בסדר. תקנות מס הכנסה, קביעת אחוז נכות, הן תקנות שמתקין שר האוצר ספציפית לעניין סעיף 9 (5) לפקודה, שזה סעיף שקובע פטור ממס להכנסה מיגיעה אישית עד תקרה מסוימת, ולהכנסה שלא מהכנסה מיגיעה אישית עד תקרה אחרת של נכה שיש לו 100% נכות, או נכה שיש לו נכות של 90% כתוצאה מחישוב מיוחד במספר אברים.

קביעה שנעשית מכוח מספר חוקים ספציפיים, כפי שהם מצוינים בגוף סעיף 9 (5), פרטים מסוימים בחוק הביטוח הלאומי, נכי רדיפות הנאצים וכו', שקובעים בעצמם את הנכות, אנחנו בעצם מאמצים את אותה קביעה, אבל יש נכויות שלא נקבעות מכוח החוקים הללו ובעצם תקנות מס הכנסה באות ליצור את הפרוצדורה, את הדרך ואת האופן - - -

למשל?

התקף לב למשל.

מה אתם בעצם רוצים לתקן?

התיקונים הם כמה תיקונים טכניים כתוצאה משינויים שנערכו במהלך השנים בתקנות הביטוח הלאומי, שלא נעשו במקביל תיקונים בתקנות שלנו אבל בעצם הפרוצדורה צריכה להיות מאוד דומה.

אבל אין כאן שינוי מהותי מבחינת זכויות. יש כאן שינוי של פגיעה בזכויות נכה?

להפך, יש כאן הטבות.

יש כאן תיקון מאוד חשוב, שאומר, אם ניתן אחוז שיעור נכות עם שבר, מעגלים כלפי מעלה. בהיעדר ההוראה הזאת היום, אנשים לא הגיעו ל-90%.

דבר נוסף, יש כאן הבהרה של כללים שאנחנו עשינו לגבי נכויות שונות שמצטרפות לשיקולים איך עושים את החישוב.

אבל זה בהתאמה לדרכים שנוקטים בהם בביטוח הלאומי.

זה חשוב מאוד לכל הצדדים מכיוון שאותן ועדות צריכות לעבוד על פי אותם כללים.

יהודה, נראה שהכל רק לטובתכם ובצדק.

על פי מה שנראה לי, באים לטובת הנכים, אבל את החומר קיבלתי רק אתמול ולכן לא הספקתי לעבור עליו בצורה רצינית. אני מבקש לקבל הסברים יותר מדויקים.

לא הייתה הידברות אתכם לפני כן?

לא הייתה הידברות.

אני מסתכל על סעיף 27 למשל, שמבקשים לתקן אותו, ואני שואל את עצמי, למה לא להשאיר אותו כפי שהיה?

מה אומר סעיף 27?

אני אומר שיש מקום להשאיר את סעיף 27 כפי שהיה ולא לשנותו מכיוון שאינני יודע בכמה אנשים מדובר. מדובר על נכה שלא יתייצב לבדיקה מחדש.

לנציב יש סמכות לבקש דיון מחדש, שנה לאחר שנקבע אחוז נכות של נכה. ההוראה שאנחנו מבקשים לתקן היא הוראה של אי התייצבות מחדש לבדיקה. נכה שלא מתייצב מחדש לבדיקה ולא נתן סיבה סבירה, היום חלה עליו תקנה 8, שלא מותאמת למצב כי רואים את הבקשה כאילו לא הוגשה. זה לא רלבנטי בהקשר שהנציב מגיש את הבקשה והסנקציה צריכה להיות שונה, הסנקציה צריכה להיות, שיראו את אחוז הנכות כאילו אינו בגדר אחוז הנכות הזה אם הנכה לא מגיע ולא מתייצב לבדיקה כפי שביקש הנציב מהוועדה.

רות הורן, איך זה שאם נכה לא מתייצב בביטוח הלאומי, רואים את הנכות שלו כאחוז הקודם?

אצלנו היום יש תקנות שאומרות, שאם הנכה לא התייצב אז מאפשרים לבוא שוב.

איזה סנקציה חלה עליו אם הוא לא מגיע?

סנקציה כספית, ואם אי אפשר לדון, לא משנים את ההחלטה הקודמת, בעצם אין שינוי כי לא מקיימים דיון אז לא קורה דבר.

יש לי שאלה אחת שהיא בעייתית, אני לא נכנס לויכוח הערכי, האם ראוי לנהוג כך או לנהוג כך, אבל לא ראוי ששני מוסדות של המדינה שמקנים זכויות לנכים, שבמוסד אחד של המדינה הנוהל יהיה שונה מאשר במוסד אחר. אני לא חושב שראוי לתת לנציב סמכויות יותר מאשר לפקיד הביטוח הלאומי.

אפשר להגביל יותר, שיעוכב מתן הפטור.

אם אין למוסד לביטוח לאומי, למה שיהיה לנציב מס הכנסה?

בתקנות הביטוח הלאומי, בערעור של המוסד, אי התייצבות הנפגע בערעור של המוסד, בתקנת משנה (ג) נאמר: "לא התייצב הנפגע בפני הוועדה גם במועד האחר ולא נתן טעם סביר לכך, רשאית הוועדה לערעורים לדון ולהביא בערעור על פי החומר שברשותה. "נבצר מהוועדה להחליט בערעור בהיעדר הנפגע, רשאי המוסד לעכב את תשלום הגמלה לנפגע על להתייצבותו בוועדה, ואם לא עשה כן לאחר שזומן פעם נוספת, רשאי המוסד להפסיק את תשלום הגמלה".

אין בעיה, אבל תעשו את אותו הדבר.

צריך להבין, אדם מבקש פטור, קבעה ועדה רפואית שהוא נכה 100%, ניתן לו פטור ועל זה הוגש ערעור. הערעור נועד כדי לברר את השאלה, האם אכן הוא נכה ומגיע לו פטור כתוצאה מכך? האיש יכול לבחור שלא לבוא בכלל לדיון, ואז, אם נאמר שההחלטה הקודמת תקפה והפטור ממשיך להינתן, זאת הדרך שלא לברר את העניין עד הסוף. אצלנו נאמר, שבנסיבות דומות לאלה, אנחנו יכולים לעצור את תשלום הגמלה, אנחנו עושים את זה רק כאשר העילה לערעור הייתה טענה שבעצם הוא לא נכה. הנפקות לעניין שלנו כאן צריכה להיות בתחום המס כי האיש יכול להחליט שהוא לא בא לדיון, לא בא לערעור.

מה שאת בעצם אומרת, שהסמכות שניתנת כאן לנציב היא בעצם אותה סמכות.

דומה.

אני רואה את הסעיף הזה מזווית לגמרי שונה, יש כאן החמרה. הנכה בא לוועדה ומקבל אחוזי נכות. אם הוא מקבל אותם לצמיתות, הנכות נקבעת לצמיתות ולא מזמנים אותו שוב ולכן אני רואה כאן טרטור של נכים. אם ישנה קביעה זמנית, היא זמנית, נסתיים הזמן והוא לא מקבל יותר גמלה מכוח ההחלטה. כלומר, לא צריך לומר, היא הופיע או לא הופיע כי אם בתאריך מסוים נסתיימה תוקף ההחלטה, באופן אוטומטי הוא לא יקבל יותר גמלה.

לפעמים נקבעת הנכות לצמיתות.

אם הנכות נקבעת לצמיתות, איזה סמכות יש לנציב?

אני רוצה לשאול יהודה דורון, נקבעה לאדם נכות של 100% לצמיתות, הנציב ערער ואומר, הוא בכלל לא חולה. הנכה מחליט שלא לבוא לערעור, מה אתה חושב שצריך להיות?

להזמין אותו פעם נוספת.

ואם הוא לא בא בפעם הנוספת?

רק אז לא לתת לו, אבל זה לא הסעיף המדובר.

אנחנו מדברים פה רק בהליך ערעור של הנציב.

שיודגש, שמדובר רק בערעורו של הנציב.

זה לא הליך של ערעור, זה הליך של בדיקה מחדש.

אני לא מבין מה זאת בדיקה מחדש, או שיש נכות לצמיתות או שיש נכות זמנית, או שיש ערעור.

ההליך של הוועדות הרפואיות על פי התקנות האלה הוא כך, הנכה מגיש בקשה לקביעת אחוז נכות, בקביעה דנה ועדה רפואית.

הרופאים הממונים בה הם על ידי הביטוח הלאומי?

כן.

קיבלתי הרבה תלונות מנכים, שטוענים שלוועדות הרפואיות יש עמדה מראש לנסות ולהגביל ככל האפשר את קצבת הנכות ולא על פי מצבו של הנכה.

אנחנו לא דנים בתקנות של המוסד לביטוח לאומי, אנחנו דנים בתקנות מס הכנסה, זה לא משליך על קביעת קצבת הנכות. המוסד לביטוח לאומי לא נהנה מהקביעה בצורה זו או אחרת, מי שמושפע ממנה הוא לא נהנה ולא נפגע, מי שמושפע מהקביעה היא נציבות מס הכנסה, האם תעניק לנכה פטור מלא או לא תעניק לנכה פטור מלא, ולכן, גם אם הרופא מטעם המוסד לביטוח לאומי, אין כאן ניגוד עניינים.

אני מבין שאנחנו מדברים רק לעניין מס ולא לעניין קצבת נכות.

נכון.

אנחנו לא דנים בענייני ועדת העבודה והרווחה.

מתי יש סמכות לנציב לבקש בדיקה מחדש?

לאחר שנה מזמן הקביעה האחרונה.

גם אם מדובר בקביעה לצמיתות?

כן.

זה היה גם קודם בתקנות?

כן.

יהודה דורון מבקש, שינהגו אותו כמו שנוהגים בביטוח הלאומי, כלומר, אם מזמינים את הנכה והוא לא מגיע, אל תפעילו מייד את הסנקציה אלא תזמינו אותו שוב. זה קיים היום בהצעה שלכם?

כתוב, שאם הוא לא נתן סיבה סבירה - - -

עזבי, הוא לא נתן סיבה סבירה, תני לו עוד הזדמנות.

אפשר להוסיף את זה.

אם כך אני מבקש להוסיף זאת ובכך להתאים את העניין למצב כפי שהוא קיים בביטוח הלאומי.

עם שינויים.

יהודה, זה מספק אותך?

לא, אני מבקש להבין, למה צריך את השינוי הזה? בסעיף 8, אם אני לוקח את הסעיף שהיה, הייתה להם את אותה זכות כל הזמן, הם עשו מה שרצו במקום מה שהם מבקשים היום, אני רואה בזה טרטור לנכים, אני זוכר תקופה, שהזמינו נכים שנקבעה להם נכות לצמיתות, הקמתי צעקה על כך והדבר נעצר. הסעיף החדש ייתן להם אפשרות לטרטר לי את כל הנכים.

אבל גם במצב הנוכחי הם יכולים להזמין את הנכים, זה לא מתקן משהו שלא היה קיים קודם.

במצב הנוכחי, נכה שיש לו נכות לצמיתות, הנכות היא לצמיתות, הם לא הזמינו אותם.

יש להם סמכות להזמין.

הם ניסו ולא הצליחו, הקמתי צעקה על כך והדבר פסק. אם כך, מה הטעם בהגדרה של לצמיתות?

ללא זה, אין לנו שום סנקציה. ניקח לדוגמה את הדוגמה של רות הורן, שאדם קיבל נכות במרמה, רואה אותו נציב מס הכנסה הולך - - -

לכך יש סעיף אחר שמדבר על מרמה, לא אמרתי לבטל אותו.

יש עוד הערות? אם אין הערות נוספות, ננסה להתמקד בנושא הזה ולפתור אותו, אם יש הערות נוספות, אני מבקש שתשב עם נציגי האוצר ותנסו להגיע להבנות.

בואו נגיע קודם להבנות ורק לאחר מכן נקבל החלטה.

השאלה שלי, למה השינוי?

חלו כמה שינויים הן בתקנות הביטוח הלאומי, שחלק גדול מההוראות ממילא מתאימות לעניין תקנות מס הכנסה, קביעת אחוז נכות, היו תיקונים אצלם ואנחנו מבקשים שהתיקונים האלה יחולו גם אצלנו. כמו כן, יש מספר שינויים, שחלקם מטיבים, של עיגול השבר כלפי השלם כדי לזכות את הנכה.

מכיוון שיהודה דורון אומר, שהוא קיבל את הנייר רק אתמול והוא לא הספיק להתעמק בו, אני לא רוצה שמשהו יעבור כאן מבלי שהוא נבדק. לכן, אדחה את הסיכום של הדיון הזה ואני מציע שארגון הנכים יישב עם נציגי האוצר, תראו מה לא שנוי במחלוקת, מה כן שנוי במחלוקת, ואת הדברים השנויים במחלוקת תעבירו לישיבה הבאה.



חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פגיעה של יהודים) (א. טיבי, א. גילאון, ז. גלאון)
חוק התגמולים לפנגע פעולות איבה ( תיקון – הכללת פגיעה על ידי יהודים) (ח. ג'בארה)

הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תיקון, פגיעה על רקע לאומני אתני. היועצת המשפטית, אנה שניידר, איחדה בין שתי ההצעות, ההצעה אחת של חברת הכנסת חוסניה ג'בארה והצעה שניה של חברי הכנסת אחמד טיבי, אילן גילאון וזהבה גלאון.

לפנינו איחוד של שתי הצעות חוק, שהיו זהות, אחת מול אחת, מילה מול מילה. שתי ההצעות באו לתקן את חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, כאשר כותרתן, מטרתן לפי שם התיקון, הכללת פגיעה על ידי יהודים. בדיון הקודם בוועדה הועלו מספר נושאים, ראשית, הועלה הנושא של עצם השם. הוחלט, שלא ייכתב הכללת פגיעה על ידי יהודים אלא יימצא שם אחר לחוק, שיבהיר שמדובר בכניעה על רקע לאומי, על רקע אתני.

לפניכם נוסח שבא לתקן שני חוקים, האחד, חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, שזאת הייתה המטרה הקודמת, וכאן יש הבהרה, שמדובר לא רק בפעולות שנעשות על ידי טרוריסט ששייך לארגון טרור, אלא גם על ידי אדם אינדיבידואלי שלא משויך לאיזהו ארגון טרור, אלא עושה את אותה פעולה על רקע לאומי אתני, כלומר, שהוא מבצע פעולה באופן אינדיבידואלי, אבל עדיין הוא מקדם את המטרות - - -

אין כאן חובה של השתייכות לארגון.

נכון, אין כאן שום חובה של השתייכות לארגון.

בנוסף, לפניכם נוסח לתיקון חוק מס רכוש וקרן פיצויים.

מה קורה היום כאשר אדם נפגע והפך לנכה?

יונה אברושמי זרק רימון ונפגעו עשרה אנשים, על פי החוק, אף אחד לא זכאי.

הוא זכאי לקצבת נכות כללית.

הגמלאות הכלליות תמיד חלות. אתם צודקים שהרבה מאוד שנים מדברים על כך, שיהיה חוק מיוחד שידבר על פיצוי של אנשים שנפגעו כתוצאה מפעולות אלימות חסרות שם, ולעניין הכללי הזה עדיין אין מענה. זאת גם הסיבה שהיינו צריכים לנסח מחדש כאן את העניין כי אחרת היינו מתפרצים למקום שצריך להיות מוסדר בצורה אחרת. כאן אנחנו מנסים רק ליצור גזירה שווה. זאת אומרת, אם באמת יש פגיעה על רקע לאומני אתני - - -

מה זה רקע לאומני אתני? החבר'ה שרבו במסעדה והרגו אדם מכיוון ששמעו אותו מדבר רוסית, המדינה צריכה לשלם על זה?

זה לא נופל בקטגוריה של פעולות איבה.

חבר הכנסת שטרית, מדובר כאן על פעולות איבה על רקע לאומני.

בנוח הזה אני רואה המון פרצות, אומרים ארגון טרוריסטי, ואם השתגע יהודי או ערבי שלא משויך לשום ארגון, החליט לעשות מעשה טרור, איפה זה נופל? יונה אברושמי לא פעל מטעם שום ארגון.

יגאל עמיר רצח ראש ממשלה בישראל, נניח אותו מקרה רק שלא מדובר בראש ממשלה, האם מקרה כזה כלול כאן?

לדעתי לא.

הנוסח שמוצע כאן תואם אתנו.

בנוסח המקורי שלנו, באנו לתת מענה להבחנה בין ארגון טרור לבין פעילות של יחידים המוגדרת כפעילות על רקע לאומני. בנוסח המאוחד נשאר רק העניין של ארגון טרור ואז זה לא מכסה למשל את הדוגמה של יונה אברושמי.

אנחנו חושבים שהנוסח כן מכסה ומייד אסביר. מנסחי הצעת החוק ביקשו לתת תשובה לנפגעים ספציפיים, לא לתת תשובה לכל נפגעי האלימות, שזה עניין מורכב שעלותו רבה ובוודאי לא צריך להיות מוסדר פה.

איפה כן?

הדיון הנוכחי לא מדבר על כל נפגעי האלימות באשר הם, אלא נועד לפתור בעיה מסוימת של נפגעי פעולות טרור, מה שנקרא לאומי אתני, מקבילות לפעולות טרור של פעולות איבה בחוק הנוכחי. בהצעת החוק ניסינו לתת תשובה למקרים הללו, לא להרחיב למקרים אחרים, שיכול להיות שצריך לתת עליהם תשובה, אבל זאת שאלה מורכבת, עלותה הרבה יותר גדולה והיא נידונה במשך שנים בהצעות חוק לנפגעי אלימות כללית.

כדי לתת תשובות למקרים האלה, התייחסנו רק לארגונים טרוריסטים, שהוכרזו בפקודה למניעת טרור.

תשובה לחבר הכנסת שטרית, אירוע בבית הקפה לא היה נכנס לגדר המקרים הללו בגלל הצמצום. כפי שהיום לא דורשים שהמפגע יהיה חבר בארגון טרור, מספיק שהוא פועל למען קידום מטרותיו, השתמשנו באותו מינוח וזאת הכוונה. כלומר, נקודת המוצא הפורמלית היא, ארגון טרור שהוכרז עליו. בעניין הזה יש עוגן. התיקון הולך צד בצד עם הנוסח הנוכחי.

אני רוצה להזכיר שאנחנו נמצאים בין הקריאה הטרומית לבין הקריאה הראשונה, אנחנו לא נמצאים לפני קריאה שניה ושלישית, לדעתי התקדמנו יפה מאוד בין הקריאה הטרומית לקריאה הראשונה בהגדרות המשפטיות ובהבנות שהיו בין מציעי החוק לבין הגורמים הממשלתיים. בהנחה שההצעה תתקבל ותעבור בכנסת, נקיים דיון נוסף בהכנה לקריאה שניה ושלישית, ואני מציע לא להיכנס מעבר לזה היום כי ממילא נחזור לדיון הזה שוב.

אני מתנגד לכך, אני חושב שצריך להבין היטב את הנושא לפני הקריאה הראשונה. בין הקריאה השניה והשלישית, אי אפשר כל כך לשנות את החוק במהותו, ובעיני יש כאן עניין מאוד מהותי שצריך לדון בו. אני חושב שאנחנו פותחים פתח רחב ובעייתי. אין חילוקי דעות כאשר מדובר בארגון טרור, זה דבר מוגדר, ידוע, אבל כאן אנחנו פותחים פתח לדלת שאין לה סוף. דווקא המקרה של יונה אברושמי למשל, איזה ארגון טרור הוא מייצג? איזה לאום הוא מייצג?

הוא מייצג מטרות דומות לתנועת כ"ך למשל.

הנקודה היא, להגדיר את הקבוצה שנפגעה וכתוצאה ממה, לא לאיזה ארגון הוא משתייך.

ממה נפגעה, זאת פרשנות. אתה יכול להגדיר שיונה אברושמי מייצג מישהו?

אני בלחץ עצום של זמן בוועדה, יש שורה ארוכה של הצעות חוק פרטיות, אני לא יכול לקיים כאן דיונים אינסופיים.

אבל מאידך, אי אפשר להעביר את ההצעה במתכונתה הנוכחית.

בסדר, אבל מדובר בקריאה ראשונה, אם ההצעה תעבור בקריאה ראשונה, זה יגיע אלינו לקריאה שניה ושלישית ואז נקיים את הדיון. אין טעם שנדחה זאת לעוד פעם.

אני רוצה לדון בחוק.

דנו בזה.

היה דיון חפיף.

לא נכון, היה אז דיון בוועדה, עכשיו כבר קיימנו דיון של עוד חצי שעה.

הייתי בדיון הקודם, בזמנו, העמדה הייתה שצריך לדון בחוק, לקרוא את הסעיפים אחד לאחד, להבין אותם, אני לא מבין את הסעיף הזה, אני רוצה לדון בו, להסביר, לשכנע.

אם זאת הברירה, אני מבקש התייעצות סיעתית.

הסיעה שלך תמכה בהצעה החוק.

יכול להיות, אבל הסיעה לא מחייבת אותי, אם לא רוצים לדון, אני לא מעביר את הצעת החוק.

הסיעה לא מחייבת אותך על שום דבר, אני רק אומר לך כדי שתדע.

אתה רוצה להסביר את הדברים שלך ולנסות לשכנע?

אתה לא רוצה לתת זמן לדיון.

לא אמרתי שאני סוגר עכשיו את הדיון, אני רוצה לגמור את הדיון היום, אני לא רוצה לדחות אותו.

הנושא רציני מדי, צריך לדון בו בצורה אחראית, צריכה להיות אחריות למה שאנחנו עושים, כל נפגע היום במדינת ישראל שכתוצאה מפגיעה בו, לא משנה מי פגע בו, הפך לנכה והמדינה נותנת לו קצבת נכות כללית, זאת עובדה.

יש לך טעות, הטעות היא בגובה הפגיעה. כלומר, אם הנכה נפגע ב-40%, הוא לא יקבל מאומה.

זה כבר נכה. פלסטיני תושב השטחים שנפגע ממפגע יהודי ואין לו כיסוי של ביטוח לאומי, תהיה לו נכות כללית? תושב פלסטיני, שנפגע ממפגע יהודי, הוא יקבל קצבת נכות?

לא, זה לא חל עליו.

אני לא מדבר על פלסטינים, אני מדבר על אזרחי המדינה.

לפי הסעיף, זה לא חלק על הפלסטינים, חל רק על תושבי מדינת ישראל. השאלה שלי לא הייתה עניינית.

צריך להגדיר, מה זה מפגע? אם יהיה כתוב, אדם ששייך לארגון טרור, מפגע, אני בעד החוק.

זאת אותה הגדרה שחלה לגבי יהודים.

אתה מגזים בחשש שלך, כתוב: או השתייכות לארגון טרור – אין לך עם זה בעיה. "פגיעה באדם בשל השתייכות למוצא לאומי-אתני שנעשתה מטעם ארגון טרוריסטי". הפגיעה צריכה להיות באדם בשל היותו יהודי או בשל היותו ערבי.

ואם הוא נוצרי?

אם אתה לא משתייך לארגון, יש מבחן של הנפגע. הנפגע צריך להיפגע בגלל השתייכותו הלאומית-אתנית, לא בגלל שרצו לשדוד אותו, לא מקרים פליליים, אלא באמת פגיעה בגלל היותו בעל השתייכות לאומית.

שנית, הפוגע צריך להיות או חבר ארגון טרור או שמטרותיו דומות למטרות של ארגון טרור.

איך בוחנים זאת?

על פי החוק, יידעו להתמודד עם השאלות הללו בסיטואציה הנוכחית. החוק קיים 30 שנה, משנת 1970, יש רשות מאשרת של משרד הביטחון, היא אמונה על הפעלת החוק במקרים הנוכחיים, את אותן שאלות שאנחנו שואלים כאן, היא שאלה עצמה ויישמה את החוק. כשם שהיא הייתה צריכה להחליט בעשרות מקרים, האם זאת פגיעת איבה על פי החוק הנוכחי, היו לא מעט מקרים אפורים שהיא החליטה שזאת לא פגיעה איבה למרות שהמפגע היה ערבי והנפגע היה יהודי, היא החליטה שזה על רקע אישי פלילי וכדומה. יש רשות ששר הביטחון הסמיך, היא אמורה לקבוע והיא זאת שמחליטה למקרה האירוע.

סעיף 10 לחוק אומר: "שר הביטחון בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה – משום שהוא ממונה על היישום – ימנה רשות מאשרת, שבסמכותה לאשר כי פגיעה שאירעה היא פגיעת איבה".

הדבר הזה היה קיים עד היום כמו שהוא, התיקון הזה בא לומר, שגם אם יש ערבים ישראליים, אזרחי מדינת ישראל, שזה חל גם על הצד השני.

אני מציעה לקבל את הצעתו של היושב ראש.

עניין קטן, נכון שזה לא הכרחי לקריאה הראשונה, אך בכל זאת הוא צריך להיאמר, בגלל שמדובר בגמלאות אנחנו נוהגים להבהיר את משמעות התחילה, אם החוק יתקבל, המשמעות שצריך להבהיר, שהתחולה של התיקון לגבי אירועים שיתרחשו מיום תחילתו אחרת עשויה להיות אי הבנה אחר כך.

המציעים צריכים לתת הערכה של עלות החוק. אם אין הערכה, החוק לא יכול להידון.

אני מעלה את הצעת החוק להכנה לקריאה ראשונה, המציעים, יחד עם משרד האוצר והיועצת המשפטית של הוועדה צריכים להוסיף עלות צפויה של החוק, אני הייתי כותב שזאת עלות שאי אפשר לצפות אותה מכיוון שזה אבסורד להעריך כמה פיגועי טרור יהיו. זה מה שאני מציע לכתוב, אנחנו מקווים שהעלות תהיה אפסית.

בזמנו הייתה בעיה עם אותו רימון מפורסם שנזרק על ההפגנה של "שלום עכשיו", שנפגעים יהודים מטרור יהודי לא זכו לפיצויים. האם לפי התיקון הזה זה לא יחול?

לא יחול. זה לא חל יהודי על יהודי וגם ערבי על ערבי.

לדעתי זה לא יחול, זה מאבק פוליטי.

אני מעלה את ההצעה להצבעה, מי בעד העברת הצעת החוק לקריאה ראשונה, הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פגיעה על רקע לאומי-אתני), התש"ס-2000.



הצבעה

בעד ההצעה – 3
נגד – 2
נמנעים – אין
הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פגיעה על רקע לאומי-אתני), התש"ס-2000 נתקבלה ותעבור לקריאה ראשונה.

הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תיקון, פגיעה על רקע לאומי אתני, נתקבלה ועוברת לקריאה ראשונה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 10:00.