פרוטוקולים/כספים/679

2
ועדת כספים
12.6.2000

פרוטוקולים/כספים/679
ירושלים, ל' בסיון, תש"ס
3 ביולי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 133
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט' בסיון התשנ"ט (12 ביוני 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר
משה גפני
אבשלום וילן
עופר חוגי
אמנון כהן
יעקב ליצמן
רחמים מלול
מאיר פרוש
מאיר שטרית
ויצמן שירי
שלום שמחון

מ"מ: מוסי רז

מיכל פלד עוזרת שר התקשורת
משה גלילי סמנכ"ל אגף ספקטרום, משרד התקשורת
יואב דיסקינד אחראי אגף אינטרנט, משרד התקשורת
שאול בילו מנהל תחום תכנון רשתות תמסורת, סלקום
דוד גומבוש רשות השידור
מודי בן צבי רשות השידור
דני טופז מנכ"ל משרד העליה והקליטה
אמיר שביט אגף תקציבים, משרד האוצר
יוליה אלברטון אגף תקציבים, משרד האוצר
חיים פרננדס אגף תקציבים משרד האוצר
רוני ארד אגף תקציבים, משרד האוצר

סמדר אלחנני

איוור קירשנר

יפעת שפרכר

נושא: 1.תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התש"ס-2000.
2. שינויים בתקציב לשנת 2000.










1. תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות)
(תיקון), התש"ס – 2000.

אנחנו פותחים את הישיבה. הנושא: תקנות הטלגרף האלחוטי (רשיונות, תעודות ואגרות) (תיקון), התש"ס –2000.

יש כאן מספר שינויים, כאשר המטרה של כולם היא לקבל ניצול יותר יעיל של הספקטרום. בחלק מהמקרים זה הגדלה של האגרה ובחלק מהמקרים זה הורדה.

אולי תסביר לנו מה זה ספקטרום.

ספקטרום זה תחום התדרים שבו מערכות משדרות או קולטות, כאשר הוא מתחיל מ-0 והיום מנצלים אותו בערך עד 70 גיגה הרץ. שם נמצאים כל המשדרים.

למה 71 גיגה הרץ לא נכנס?

אין שום טכנולוגיה שעושה את זה. היום הם מגרדים את ה-70.

מה היקף הספקטרום?

מתחיל מ-0 ונגמר ב-70 גיגה הרץ. כשמתחילים לעלות על תדרים עוד יותר גדולים, התחום שאתה יכול לנצל תלוי ברכיבים השונים. אנשים אוהבים לנצל את התחומים הנמוכים, כי הם הכי יעילים. ככל שהתדר יותר גבוה, הוא מתפשט פחות. זאת הסיבה שאתה רוצה לעבוד בתדרים נמוכים שהם הכי צפופים.

מה הקירבה המינימאלית בין תדר לתדר? עד כמה אתה יכול לצופף?

זה לא הולך לפי קירבה מינימאלית, אלא לפי רוחב הסרט של מה שאתה משדר. אתה לא משדר תדר אחד, אתה משדר פס, והרוחב שלו תלוי באינפורמציה שאתה רוצה להעביר. אם אתה רוצה להעביר קול, הפס הוא צר, אם אתה רוצה להעביר תמונה או טלוויזיה, הפס הוא יותר רחב, ואם אתה רוצה להעביר נתונים, אז אם זה קצת נתונים זה פס צר, ואם זה הרבה נתונים זה פס רחב.

כל מה שהיום מדברים באינטרנט זה על הפס הרחב. זה קשור לזה?

כשמשדרים באוויר זה קשור לזה. בטלוויזיה מדובר גם בכבלים וגם באוויר. מדברים על לעשות תחרות לבזק, כאשר זה יהיה באוויר. חברה שתקבל רשיון להתחרות בבזק לא תוכל לשים סיבים אופטיים לכבלים מ-5 שנים לפחות. לכן השיטה היום היא לשדר את זה בתחומי תדרים מאוד גבוהים. דיברנו על 26,28 גיגה הרץ ברוחב פס מאוד רחב.

איך פחות או יותר נשלט מרחב התדרים בין המערכת הצבאית ובין מערכת התקשורת?

ישנה במדינת ישראל – קבעה את זה הממשלה ב1956, ואחר כך שינתה את זה כמה פעמים – ועדת תדרים. בוועדה הזאת יש 6 חברים, כאשר אני יושב-ראש הוועדה הזאת. בוועדה הזאת יש שני חברים ממשרד הביטחון, שניים ממשרד התקשורת, עוד אחד ממשרד התחבורה ועוד אחד מהמשטרה. שם קובעים איזה פס תדר ילך לאיזה יישום, כאשר בחלק מהמקרים קובעים ששניים יעבדו באותו תחום. יש אפשרות לחלק את זה ליותר במקומות מסויימים. אותה ועדה קובעת על פי הצרכים הרלוונטים ועל פי לחצים.

התדרים של רשת ב' חוקיים?

למיטב ידיעתי, כל התדרים של רשת ב' חוקיים. זה אושר על ידי שני שרים.

גם התדרים של גלי צה"ל חוקיים?

כל התדרים חוקיים. יש תדר אחד של קול ישראל, שכנראה שלזה אתה מתכוון, של הגל הפתוח בחיפה שצריך להחליף אותו מ106 למספר אחר. בטעות הוא התחיל לעבוד עליו.

האם כל בית ספר טכנולוגי יכול להשתמש בתדר..?

כן, בתנאי שהוא מקבל אישור.

כמה תדרים כאלה הקצאתם?

כולם בארץ משתמשים באותו תדר, כאשר הם מקבלים את זה בהספק נמוך. לפעמים הם מחלקים את הזמנים ביניהם.

יש תחנה חינוכית של קול ישראל במכללה האיזורית עמק הירדן שמשדרת ב-106. באותה מידה הגל הפתוח בחיפה משדר ב-106. הם לא מתנגשים.

בגלל שבית ספר ליאובק בחיפה צריך להכנס לזה הם צריכים לעבור.

הוא יכנס ל-106?

כן, והם יעברו לתדר אחר.

כמה תדרים פנויים יש היום?

זה לא עניין של פנויים. אתה כנראה מתכוון לתדרי רדיו. תדרי רדיו זה בעיה, כי היום אנחנו מנצלים את זה יותר ממה שמרשה התקן. המשמעות של זה היא שיש הפרעות, ומי שיותר רגיש עם האוזן – כמו אנשים שמאזינים לקול המוסיקה – מקבל את זה עם הפרעות. צריך שיהיה מרחק מינימאלי בין תדר לתדר. בגלל שלכל תדר יש רוחב מסויים, המרחק צריך להיות 400 בין אחד לשני, אבל אנחנו שמים ב-300.

למה לא מאמצים את השיטה שיש באירופה?

אנחנו עושים את מה שעושים באירופה, רק קצת יותר צפוץ. בדרך כלל במדינות בעולם עובדים או על התדרים הזוגיים או על התדרים האי זוגיים. אנחנו עובדים על שניהם, בשביל ליצור צפיפות יותר גדולה. מדברים בעולם על רדיו דיגיטלי שיהיה ועוד טכנולוגיות נוספות. כאשר הדברים האלה יצליחו, יהיו עוד תדרים.

מתי הטכנולוגיות האלה אמורות להכנס?

ניסויים בעולם כבר עושים היום.

טוב, תציג את מה שאתם רוצים מאיתנו. למה זה לא בוועדת כלכלה?

מדובר על תיקון החוק. התקנה הראשונה היא תקנה שיוצרת בעיה לגופים כמו עיריות, בתי ספר וכאלה שעושים פיקוד ובקרה על מערכות. מתברר שלפי הפקודה אנחנו לא יכולים להבחין אם יש לו מכשיר שהוא עושה איתו פיקוד ובקרה או מכשיר שהוא מדבר דרכו. הוא על זה משלם אגרות כאילו זה מכשיר רגיל. אנחנו מבקשים לשנות את זה כדי שגופים כאלה ישלמו גג של 23 תחנות, כלומר קצת יותר מ-2200 שקל, כאשר מעבר לזה לא ישלמו. זאת אומרת אם יש מישהו שיש לו 50 תחנות, הוא ישלם רק לפי 23. בסך הכל הגופים האלה מנצלים ספקטרום יחסית טוב, כי על תדר שיש לנו מערכת פיקוד ובקרה אנחנו שמים יותר משתמשים מאשר כשיש תדר שאין לו מערכת. לכן גם "מגיע" שהם ישלמו פחות. אנחנו רוצים לתת לכאלה שמנצלים יותר טוב את הספקטרום עידוד על ידי תשלומים יותר נמוכים.

לאיזה גופים יש הרבה תחנות?

יש את חברת חשמל עם קווי חשמל, יש את העיריות שמשתמשות בזה לרשתות של מים, יש את החקלאים עם מערכות השקיה פרטיות, יש מערכות אזעקה בגני הילדים ובבתי הספר ויש מוסדות עם מוקד עירוני.

אז למה לתת להם הנחה?

המטרה שלנו היא לנצל את הספקטרום הכי טוב שאפשר. ברגע שיש מישהו שעל רוחב מסויים יכול לשים יותר משתמשים, אז מגיע לו שהוא ישלם פחות. השאלה שצריך לשאול היא למה זה לא היה קודם. זה לא היה קודם, כי שינינו את התקנות רק לפני שנתיים.

הדבר השני שאנחנו מבקשים זה דבר די דומה, רק שזה ברשתות זימון פרטיות. שם אנחנו נותנים להם תדרים משותפים. יש מושג שאתה יכול לתת לתחנת מוניות של גורם פרטי תדר בלעדי שהוא מעמיס עליו משתמשים, ויש מושג שאתה שם מספר משתמשים על אותו תדר. ברגע שאתה שם מספר משתמשים על אותו תדר, אז האגרה יורדת לרבע. משום מה, בעבר, קבעו לגבי רשתות זימון פרטיות שהאגרה יורדת בחצי. אנחנו רוצים שגם פה היא תרד לרבע.

הדבר השלישי זה העורקים של מיקרוגל. מיקרוגל זה עורקים של רדיו, כאשר בדרך כלל כשרוצים לשדר מנקודה אחת לנקודה שנייה, מבניין אחד לבניין שני. בדרך כלל משתמשים בזה גופים גדולים כמו בזק, סלקום, פלאפון.

חברות הכבלים היו אמורות לפתור את בעיית הישובים המרוחקים.

בישובים מרוחקים עוד משתמשים במיקרוגל. מעבירים את זה מנקודה אחת לנקודה אחרת. זה לא שידור כלל כיווני כמו שידור של רדיו וטלוויזיה. בגלל שזה הולך מנקודה אחת לשנייה, אנחנו נותנים לו אפשרות להכפיל ולעשות הרבה עורקים על אותו תדר. זאת הסיבה שהוא מגיע לעשרות עורקים על אותו תדר.

צריך קשר עין.

נכון. אנחנו מגלים שיותר ויותר חברות מצליחות, אם אנחנו נותנים להן תמריץ, לשים יותר על אותו תדר. זאת הסיבה שאנחנו רוצים לקבוע שתי רמות נוספות, כלומר שבמקרים של עורקים כשמישהו מפעיל יותר עורקים הוא יקבל הנחה. אנחנו ביקשנו לקבוע פה שתי מדרגות נוספות. המדרגות היום מגיעות עד 50 קווים, אם אני זוכר נכון, ואנחנו פה רוצים לקבוע עוד מדרגה של 65 ושל 80.

ומה יקרה ב-65 וב-80 לגבי האגרה?

האגרה תרד. המטרה שלנו בנושא הזה היא לעודד חברות לשים יותר עורקים על אותו תדר. הנושא הבא זה ברדיו FM, ששם במקרה אנחנו מעלים אבל לא בדיוק מעלים. מה שקורה בתחנות רדיו FM זה שהמדרגות שם הולכות לפי הספקים. אם מישהו משדר מתחת לחצי קילוואט, שזה בעיקר כל הרדיו החינוכי, אז משלמים אגרה מסויימת. מי שמשדר בין חצי קילוואט ל-5 קילוואט משלם אגרה אחרת, ומ-5 קילוואט משלמים רמה שלישית. אנחנו רוצים את הרמה של ה-5 קילוואט להעביר ל1.5 קילוואט. מי שמשדר בין חצי ל1.5, שפרקטית זה 1 קילוואט, אלה מרבית המשדרים של הרשות השנייה והרשות הראשונה.

זה כולל תחנות רדיו איזורי?

כן. תחנות רדיו איזורי ותחנות רדיו של קול ישראל.

מה זה אומר מבחינה כלכלית?

זה אומר שיהיו תחנות מסויימות שיש להן הספק מעל 1 קילוואט, יש כאלה שיש להן 2 קילוואט ויש הרבה יותר.

שלום, תחליף אותי בהצבעה. הקיבוץ שלי קשור לתחנת רדיו איזורי.

(היושב-ראש מתחלף)

תחנות של חובבי רדיו זה הנושא האחרון. אנחנו מנסים לעודד היום את חובבי הרדיו, שזה בעיקר בני נוער. יש לנו תחרות עם האינטרט, לכן אנחנו רוצים להוריד את כמות הכסף שגובים מהם ולשנות את הרשיון משנתיים ל-5 שנים.

אנחנו רוצים להגיב על הסעיף שמדבר על שימוש חוזר בקווי נל"ן. משרד התקשורת מציע עוד שתי דרגות הנחה, כאשר בסך הכל ההבדל מהדרגות הקיימות זה 2 או 3 אחוזים מהדרגה הקודמת. אני חושב שאנחנו החברה היחידה שמגיעה לניצול רב מאוד של הספקטרום. אנחנו משקיעים הרבה מאוד משאבים הנדסיים ברשת. הדרגות החדשות המוצעות הן חסרות משמעות. הן לא מהוות תמריץ עבורינו על-מנת להמשיך את ההשקעה ברשת, כי מדובר בתוספת הנחה מזערית ביותר. הייתי מצפה שיתנו מדרגה משמעותית כדי לעודד אותנו להמשיך להשקיע משאבים ברשת.

מה אתה מציע בפועל?

הייתי מציע שיהיו דרגות יותר גבוהות. מעל 50 עורקים יש צורך בשיעור הנחה גדול. הבדל בין 40% ל38% עבור תדר מסויים הוא לא הבדל משמעותי. השינויים ההנדסיים שאני צריך לעשות ברשת כדי להגיע לזה הם הרבה יותר גדולים.

במצב הנוכחי אין לזה השפעה ברמת העלויות על רשות השידור. יכול להיות שבעתיד נצטרך להשתמש במשדרים יותר פשוטים כדי להתגבר על הפרעות בשידור וכל זה ייקר לנו את עלות התדרים בכ-20 אלף שקל לתדר. אנחנו לא יודעים את ההשפעה, כי עדיין אין לנו לוח עתידי מפורט של כל מפת המשדרים. יש איזו שהיא נטייה להעלות את האגרות של התדרים בצורה די דחופה. אנחנו לפני שנה נאלצנו לשלם תוספת של 5.4 מיליון שקל על אגרות הרדיו והטלוויזיה עבור תדרים של רדיו וטלוויזיה, והשנה הזאת אנחנו נדרשים לשלם תוספת של 5.6 מיליון שקל על אגרות מיקרוגל, כאשר בשנה הבאה התעריף יגדל בעוד 5 מיליון שקל. זה אושר פה בוועדה. לא הוזמנו כאשר זה אושר. זה מטיל נטל מאוד כבד על התקציב שלנו. אין לנו ברירה אלא להשתמש בתדרים האלה. אין פטנט אחר לשדר שידורים אלא באמצעים האלה. צריך לקחת את כל הדברים האלה בחשבון, כי אין לנו ברירה אחרת אלא להשתמש בתדרים.

לגבי מה שאמר שאול בילו מסלקום, צריך לזכור שההנחה היא על הכל. אם מישהו עולה מ60 ל80 עורקים הוא לא מקבל הנחה רק על ה-20 החדשים אלא הוא מקבל הנחה גם על כל ה-60. אם יתברר שטעינו אז נחפש תמריץ יותר טוב. זה המספר הכי טוב שיכולנו לחשב.

אמרתי קודם שיש מחיר פר מגה הרץ. היום זה בערך 750 אלף שקל למגה הרץ בגיגה הרץ הראשון שהוא הכי צפוף. כאשר הוטלו האגרות על רדיו וטלוויזיה, 40% מהאגרות היו מוטלות על דברים אחרים. אנחנו גילינו שיש כן אפשרות לעשות ניסוי יותר טוב של תדרים על ידי שימוש חוזר, כולל תוכנית שנתנו לרשות הראשונה ולרשות השנייה בנושא של טלוויזיה, שמכל מיני סיבות לא רוצים לממש אותה. אגב, יש להם את הסיבות האמיתיות שלהם, אבל לפי דעתינו צריך כן לעשות את זה כדי שיהיו לנו יותר תדרים. העלינו את זה בשנים האחרונות מ40 ל-70 אחוז - וזה ההטלות שמדבר עליהם מודי בן-צבי - כאשר זה מדורג לפי שנים. זה יגיע בסוף ל-70% ממה שמשלמים לפר מגה הרץ. את אותו מגה הרץ שאני נותן לטלוויזיה אני יכול לתת לסלולארי. הם פשוט מתחרים על אותם תדרים. אפילו קפריסין משדרת על התדרים שאנחנו משדרים, רק שאנחנו משתמשים בהם בסלולר והם בטלוויזיה. עד כדי כך התחרות קיימת. לכן, לפי דעתינו, צריך להעלות את האגרות, ובאמת העלו אותם. מה שמדברים עליו כרגע, אגב, זה בכלל לא על מה שמדבר מודי בן-צבי, אלא על עליה ספציפית בתחנות בינוניות שאנחנו רוצים שהם ישדרו 1 קילוואט. בדרך כלל זה מספיק להם, אבל הם מכל מיני סיבות רוצים להעלות את זה ל2 קילוואט.

ישראל נמצאת בסביבה מאוד צפופה של רשויות פוליטיות שאנחנו לא יכולים לפקח עליהן. ברגע ששם יתחיל להתגבר הסלולרי מה יקרה פה?

יש לנו כבר היום בעיות עם ירדן, בעיות אם מצרים, בעיות עם קפריסין.

יש אמנה עם ירדן?

לא, זה לא עניין של אמנה. יש שיטות לתאם. אנחנו מתחילים את הדברים האלה. יש לנו בעיה בימים אלה לתאם עם הפלסטינים, לתאם עם ירדן.

אני לא הבנתי מסלקום למה זה לא יוצר להם תמריץ להשקיע בפיתוח.

זה לא יוצר לנו תמריץ להשתמש בתדר בצורה יעילה, מכיוון שההנחה המוצעת היא חסרת משמעות. כדי להגיע טכנולוגית לרמות מיצוי שכבר קיימות אצלינו, אני צריך להשקיע ברשת במשאבים הנדסיים, להשקיע בציוד.

איפה זה עומד כרגע?

כרגע אני נכנס לדרגות האלה ואני מגיע לניצול המוצע. כרגע אני זכאי לקבל הנחה מסויימת.

מה המשמעות של המספרים?

בכל תדר אני משלם אגרה. אם אני משתמש בתדר הרבה פעמים יש לי הנחה. אני מגיע ברשת לניצול מקסימאלי של מעל 50,60,70 או 80 פעם באותו תדר.

זאת אומרת אתה גם מקבל את ההנחה המקסימאלית.

אני מקבל את ההנחה המקסימאלית, אבל כדי להגיע אליה אני צריך להשקיע ברשת.

מה אנחנו יכולים תוך כדי ההחלטה שלנו לעזור לך?

יחסית ל-40% 38% זה לא משמעותי.

מי צריך להגדיל את ההנחה?

אני חושב שמשרד התקשורת צריך להגדיל את ההנחה.

אם הוא מגיע ל5-9 הוא משלם 80% מהאגרה. בין 9-19 זה 65% ובין 19-35 זה 50%.

מה שאומר הבחור מסלקום הוא שההנחה שהוא מקבל לא מתמרצת אותו לעשות את השימוש הראוי, כי היא דורשת ממנו השקעה כספית גדולה מאוד. זאת אומרת, אם הוא מקבל הנחה של 30 אלף שקל והוא צריך להוציא 300 אלף שקל, זה לא שווה לו, כי הוא לא ינצל את מה שמציעים לו. האם הבחור מסלקום צודק? האם מה שאתה מנסה להשיג יושג?

כשאתה מתחיל אתה עושה הנחה גדולה. הסיבה לזה היא שבהתחלה אתה מקבל את ההנחה על כמות קטנה של עורקים ואחר כך אתה מקבל את ההנחה על כמות גדולה. את ההנחה אתה מקבל גם על כל העורקים אחורה. זה לא כמו מדרגות מס שאתה מתחיל לשלם. פה כשיש לך הנחה היא הולכת אחורה גם על ה-60 שהיו קודם.

כשאתם במשרד התקשורת באים הנה ומבקשים לאשר ערוץ טלוויזיה נוסף, אתם מביאים את כל הגרפים ואת כל המספרים מה המשמעות של הדבר. ברגע שאתה עוצר אותם בנקודה מסויימת, לא כדאי להם להשקיע בתשתיות. כשלא משקיעים בתשתיות, השירות הוא בהתאם. השאלה היא אם אנחנו יכולים להעלות את ההנחה באיזו שהיא צורה, כלומר במקום להעמיד אותה על 40%, להעמיד אותה על 50%. לא יקרה שום דבר לאף אחד.

למה, כי סלקום מסכנים?

זה לא קשור למסכנים. בשלב מסויים כבר לא כדאי להם להשקיע בתשתיות.

שלא ישקיעו. למה אני צריך לשלם 60 אגורות על כל דקה של שיחה שנכנסת?

הוא אומר שההנחה שלהם מצטברת מלמטה. האיש מסלקום מתייחס למדרגה הבאה שלו. אם הוא מתייחס למדרגה הבאה שלו אז הוא צודק.

בוא נקפיץ את המדרגה. נשאיר איזה שהוא חלל שיהיה כדאי להם לעבור אותו, ואז מעבר לזה נגרום לזה שתהיה..

סלקום היא לא הדוגמה הטובה לזה, כי סלקום מגיעה לניצול המירבי גם בלי ההנחות האלה. אני בעוד שנה, שנתיים אראה. אם גם האחרים מגיעים לזה, סימן שהמרצנו אותם מספיק. אם לא, אז יתכן שצריך לעשות משהו אחר.

לכם יש אינטרס לעודד שימוש בנל"ן?

על אותו תדר.

יפה, יש לכם אנטרס לעודד אותם להשתמש. כאשר אתה אומר ניצלו את המירבי, יש איזה שהוא סף?

הוספנו שתי מדרגות ל-65 ול-80. הוא היום מגרד את ה-80.

הם לא יכולים לעשות 200?

לא.

בוא תעשה שממעל 95 תהיה 50% הנחה.

כמה עולה האגרה?

בתחום התדרים שהוא מדבר עליו, אנחנו מדברים על 310 שקל לכל מגה הרץ.

ה צ ב ע ה
בעד - 7
נגד – 0

אושר











































2. שינויים בתקציב לשנת 2000.

יש לנו רוויזיה על חוק איזור סחר חופשי באילת – פטורים והנחות ממסים. שירי, אתה מבטל את הרוויזיה על אילת?

כן.

אושר. עופר, ביקשת רוויזיה על תקצוב תוספת עלויות שכר של כל המינהלות שיש במשרד ראש הממשלה.

מסיר.

תודה. עופר, ביקשת רוויזיה על אתרים קדושים על סך 3 מיליון וחצי שקל – פנייה 142. מסיר?

כן.

פנייה מס' 172

פנייה מספר 172 – משרד הקליטה.

הפניה הזאת כוללת שני שינויים פנימיים בתוך משרד הקליטה, כאשר העיקרי הוא הקצאה של 12 וחצי מיליון שקל בהרשאה להתחייב.

למה אתם כותבים הסכמים קואליציוניים?

מה אתה רוצה שיכתבו?

תוספת תקציב.

אז נכתוב על בסיס התחייבותו של שר האוצר.

כתוב ששר האוצר מבקש.

מאיר צודק. משרד האוצר מנהל את המדינה כמו רפובליקת בננות. הם עושים את זה בכוונה. הם מכניסים את העניין של הסכמים קואליציונים, מכיוון שהם רוצים שבשנה הבאה זה לא יהיה. צריך להחליט אחת ולתמיד שאנחנו מדינה מודרנית, כלומר מה שמגיע צריך שיהיה בתקציב, ולגבי מה שלא מגיע צריך להפסיק את הדיון.

קיבלנו חוות דעת משפטית בעניין, שאמרה שהם חייבים לכתוב את זה.

אני מציע שנראה את זה כאילו כתוב: "חלוקה של 3.4 מיליון שקל, בהתאם להתחייבותו של שר האוצר שניתנה בעת הדיון בקריאה שנייה ושלישית. מקובל עליך?

במסגרת החלוקה לקראת קריאה שנייה ושלישית, משרד הקליטה קיבל 10,140 מיליון שקל, כאשר 10 מיליון מתוכם לתעסוקה. בפנייה הזאת אנחנו מעבירים מתוך ה-10 מיליון שקל 3.4 מיליון שקל מרזרבה. זה מגיע גם להשתתפות תעסוקת רופאים וגם להשתתפות בהעסקת..

מה זה קליטה חברתית?

קליטה חברתית זה 1. תמיכות ופעולות קליטה..

מה זה תמיכות?

למשרד הקליטה יש ועדת תמיכות.

יש קריטריונים שאושרו על ידי היועץ המשפטי לממשלה. מה שאנחנו עושים פה זה הקדמה על חשבון הכסף שמגיע לסעיף הזה – 5 מיליון שקל. הקריטריונים אושרו. זה פורסם בעיתון. ב-15 לחודש יש כנס עם כל האירגונים.

מה האירגונים עושים?

האירגונים יקבלו תדרוך איך למלא את השאלון.

מה התפקיד שלהם?

האירגונים עוסקים בנושא של קליטת עליה. כרגע יש בוועדת עליה וקליטה 20 אירגוני עולים שמייצגים את האוכלוסייה שלהם. הם עוסקים בפעילות של הדרכה, ליווי ראשוני, אירגון של פעילויות. משרד הקליטה משתתף בפרוייקטים ובנושאים האלה של קליטה והשתתפות בקהילה.

כמה התקציב של התמיכות?

כרגע הוא עומד על כ-13 מיליון שקל.

זה התקציב היחידי, או שיש עוד תקציבים של תמיכות?

יש תקציב שהוא לפעולות חינוך לא פורמאלי באמצעות משרד החינוך – 3 מיליון שקלים.

זה תקציב שלכם?

שלנו. על פי ההחלטה של דה-הרטוך ושלנו התקציב הזה הועבר למשרד הקליטה לפני שנה.

כל זה פעילות אחר הצהריים?

חינוך לא פורמאלי. זה לא פעילות בתחום החינוך הפורמאלי, כי זה משרד החינוך.

זה למבוגרים?

זה במיוחד למבוגרים. מדובר על פעולות העשרה אחרי הצהריים. אנחנו כרגע בודקים איפה לעשות את זה. זה יהיה באמצעות אירגונים קיימים. יכול להיות שבאמצעות החברה למתנ"סים או גופים אחרים שמעסיקים מורים.

מי אמר שאת הכסף הזה מעבירים למטרה הזאת?

א. יש תוכנית עבודה מאושרת. ב. יש רואה חשבון מטעם המשרד שמקבל את הדוחות. ג. יש לנו אנשים בשטח שמאשרים את הפעולה. זה פועל באמצעות האגף לקליטה בקהילה, שהוא האגף שיש לו אנשים במחוזות וביישובים. כל פעולה כזאת צריכה להיות מאושרת על ידי אנשים שלנו.

אין בעיות בתקציב הזה?

אין בעיות.

מדוע יש הפחתה בקליטה חברתית של יהודי אתיופיה?

זאת פעולה טכנית. אין שום כוונה לפגוע בפעולות קליטה חברתית של עולי אתיופיה. להיפך, אנחנו צפויים למספרים גדולים.

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
(על פנייה מספר 172)
בעד – 7
נגד – 0

אושר




פנייה מס' 147

מדובר בהעברה של 7,175 אלפי שקל חדש מהרזרבה, לתמיכות בענף הכותנה –מיפוי מטעים, פינוי עודפי ירקות ופינוי תפוחים.

מה זה פינוי?

בירקות מפנים בצל, עגבנייה ומלפפון בגלל העודפים שנוצרו.

מה עושים עם זה?

משמידים.

למה?

יש גופים שמקימים מסעדות לגמ"חים. יש איזה קשר בין הגורמים שמפנים עודפים לבין הגופים האלה?

האם העיקרון של השמירה על המחיר הוא כל כך קדוש שאי אפשר לפרוץ אותו?

המחיר יורד לסף מסויים, שגם אחרי שאתה מבטל את התמיכות אתה צריך לסבסד את המגדלים. כאשר אתה מגיע לנקודת איזון, שאין לך ברירה, המחיר הוא כל כך נמוך.נותנים את זה למחנות צבא. בגדול, אם תתחיל לתת את הכל אתה תצטרך לרוץ לכל יצרני הירקות האלה לתמוך בהם, לכן תמיד הולכים לנקודת איזון שהמחיר יורד למינימום.

מה התקציב לפינוי ירקות ותפוחים?

בהעברה הזאת אנחנו מעבירים 4,050 אלפי שקל חדש. יש את הרזרבה לתמיכות, שמתוקצבת ב-60 מיליון שקל, כאשר במהלך השנה מעבירים.

סך כל התמיכות זה 60 מיליון שקל.

אבל זה לא רק לפינוי עודפים.

שלום, אתם לוקחים 60 מיליון על מנת להשמיד. במקום להשמיד, תיקחו את ה-60 מיליון ותתמכו בחקלאים.

אם מחר בבוקר אני כחקלאי יודע שכל מה שאני מגדל הממשלה קולטת ומשלמת לי, אז אין לי אנטרס להתייחס למה שקורה בשוק. אני מייצר כמה שאני רוצה, כי אני יודע שוועדת הכספים תאשר לי כסף. יש פה איזו שהיא נקודת איזון מסויימת. היא לא נותנת בדיוק את מה שהחקלאים צריכים. גם החקלאים, אלה שמגדלים, נותנים כסף לטובת הפינוי הזה. זה לא מסתכם רק בכסף של המדינה. מכל אחד כזה לוקחים אגרה.

שלום, אי אפשר לאזן את זה יותר נכון על ידי תכנון מוקדם?

המדיניות הממשלתית מזה 10 שנים היא לבטל כל תכנון אפשרי בענפי החקלאות.

כמה צריך להוסיף כדי שזה יגיע למקום כמו אתיופיה?

לייצא קילו עגבניות לאתיופיה, למשל, יכול לעלות לך דולר וחצי לכל קילו.

שלום, האיזון הזה הוא נכון לפי דעתך?

המדינה היתה צריכה לתת יותר כסף לפינוי. צריכה להיות פה פנייה מסודרת שלנו שלפני שמשמידים תבדק האפשרות גם לסייע לנזקקים. בארץ יש כמיליון ו-200 אלף פינוי ירקות. סביר להניח שההשמדה מגיעה לסדר גודל של 10%.

זה הרבה. מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
(על פנייה מס' 148)
בעד – 7
נגד – 0
אושר

פנייה 169 –תחבורה

12 מיליון שקלים חדשים הרשאה להתחייב לתחום בטיחות בדרכים במע"צ. אני ביקשתי לפני שבוע לקבל – לא ממך – תשובה על דימונה. יש לך תשובה על דימונה?

אין לי תשובה.

אלי, יש פה 80019 – כביש דימונה-באר שבע. זה לא מה שסיכמנו.

רגע, עוד לא הגענו לזה. אנחנו ביקשנו בשבוע שעבר מגלית שתתן לנו תשובה – אנחנו עדיין מחכים – לגבי השלמת מסילת הברזל דימונה לצורך רכבת נוסעים. אין לנו תשובה. אומרים לי שעובדים על זה.

מה עם ירושלים?

אתה רוצה לראות איך עובדים? הכל עבודה בעיניים. היום יצא מכרז למסוף המטענים, כאשר כאן בערב התקציב היתה התחייבות של שר האוצר ושר התחבורה על 160 מיליון שקלים למסוף המטענים. המכרז יכנס לפועל רק בינואר 2001. מפרסמים מודעה בשביל להרגיע את האנשים. את כל מה שהם מתחייבים, או משרד התחבורה מתחייב, תיקח בערבון מוגבל. אתה זוכר את ההתחייבות למסוף המטענים? אני מבשר לך בזאת שמצאתי את הכסף. היה לי פיצוץ עם בייגה על זה שזה נשאר סיפור של 30 מיליון שקל של התעשיינים. מוציאים מכרז בשביל להרגיע, כדי שבשנה הבאה אם יהיה אישור לתקציב המכרז הזה יצא. על כל בקשה של משרד התחבורה אני אוטומטית אצביע נגד. ככה לא מתנהגים.

שירי, אנחנו איתך.

כשהיינו בדימונה ראינו את המצוקה וראינו את היחס. זה בדיוק אותו הדבר. מתייחסים לאיזור הזה כאל פח אשפה של מדינת ישראל. על זה אמר מבקר המדינה את דברו, אבל הם ממשיכים לשקר.

לפני 3 חודשים היה פה דיון בנוגע לרשות השידור. הם דיברו בין היתר על הקמת אולפן בבאר-שבע. בסוף הדיון קבענו שעד ה-1.6 הם מביאים לפה תוכנית הבראה.

הוצאתי תזכורת.

היום אנחנו ב-12 ביוני. תזמין אותם לישיבה בשבוע הבא, כדי שיספרו לנו איפה עומדים הדברים.

סמדר שלחה להם מכתב תזכורת.

שלחתי תזכורת עם פרוטוקול הישיבה.

אנחנו נקיים ישיבה איתם עד סוף יוני.

תתייחס לנושא של מסוף המטענים.

אתה יכול לענות על הדבר הזה?

לא הבנתי מה הבעיה עם מסוף המטענים.

בתקציב 2000 יש התחייבות לביצוע. למה זה עובר ל7.1.2001?

היינו פה בוועדת כספים לא מזמן בנושא "אגד". דיברו חברי הוועדה על הסכמים עם העובדים. לפי מה שאני מבין הסיבה לדחייה קשורה בנושא העובדים.

מה? איזה עובדים? על מה אתה מדבר? אנחנו מדברים על להעביר את מסוף המטענים מלב העיר בבאר-שבע לרמת חובב. יש התחייבות בתקציב.

אין לנו תשובה.

תביא תשובה ואז נדון בזה. יש לי הנחייה מנציג הנגב לא לדון בשום פנייה של משרד התחבורה עד שהנושא של מסוף המטענים יובהר.

אלי, הם צריכים ללמוד שכשבאים לוועדה ומתחייבים לדבר מסויים במועד מסויים צריך לעמוד בזה, ולא לבוא ולספר סיפורים שיש להם בעיה עם התעשיינים.

מה עם הכביש? את הכביש אתה לא רוצה לאשר?

את הכביש כן, אין בעיה, אבל הבנתי שזה לא עכשיו.

הכביש עולה עכשיו?

לא. יש נושא בטיחות, שאני מבין שאתם רוצים לדחות.

מה זה 171?

תקצוב פרוייקטים חדשים והמשכיים באיזור תל-אביב.

אנחנו מדברים על 169 ו-171. 169 זה הנושא של בטיחות. אני לא מציע שוועדת הכספים תעכב נושא של בטיחות. עם 171, שזה פרוייקטים תחבורתיים בתוך תל-אביב, אנחנו נמתין עד שנקבל תשובה על מסוף המטענים. מקובל עליכם? מי בעד 169, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
(על פנייה 169)
בעד – רוב
נגד – 0
אושר


פנייה מס' 178

מה זה 178?

מדובר על השתתפות של הקרן במימון פעולות למניעת תאונות דרכים.

זה משרד התחבורה?

לא, יש קרן.

זה 4% מפרמיית הביטוח חובה שאתה משלם.

האם הקרן הזאת עוברת גם בבתי הספר של החינוך העצמאי וגם בבתי הספר של מעיין החינוך התורני?

לא.

מה הקשר בין הקרן ובין מעיין החינוך התורני?

הקרן היא רק גוף מימוני.

הקרן מממנת את הרשות. הרשות הזאת תומכת בבתי הספר. לבתי הספר של החינוך העצמאי היא לא מגיעה.

מה מפריע לה להגיע?

אני לא יודע.

תדאג שזה יגיע.

אני רוצה שהוא ילך לקרן הזאת ושיגיד..

אני לא רוצה לעכב את הפנייה.

אלי, תוציא מכתב לקרן.

לא עיכבתי. אני רוצה שהם יפנו.

אני אפנה אליה ואשאל אותה לאיזה בתי ספר היא פונה.

חברי הכנסת ממרצ מבקשים שהקרן תפעל גם בזרם החינוך העצמאי וגם במעיין החינוך התורני.

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
(על פנייה 178)
בעד – רוב
נגד – 0
אושר

בקשה 80019

יש הודעה על 10 מיליון לקידום כביש דימונה-באר שבע.

שירי, יש הודעה על 8 מיליון שקל חדש בהוצאה ו-10 מיליון שקל חדש בהרשאה להתחייב לקידום כביש דימונה-באר-שבע. בקשה 80019, מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
(על בקשה 80019)

בעד – רוב
נגד – 0
אושר

יש לך קידום של העניין. אתה לא צריך לחכות עד סוף ה-21 יום. תתחילו לסדר את הכביש הזה.

אלי, אני רוצה שיודיעו לאנשי דימונה שוועדת הכספים קידמו, כדי שלא יגידו שאנחנו מעכבים.

אל תדאג, אלינו יבואו בטענות על עיכובים. אם משהו רץ, זה תמיד יהיה לזכות..

יש לי חדשות בשבילך. יום לפני שנסענו לשם ביקש ממני בייגה להודיע בדימונה שהוא מוסיף עוד 20 מיליון שקל על מנת שיסיימו את הכביש במקום ב-2002 ב-2001. אני מחכה לראות את הנייר. אני מקווה שזה לא אותו נייר כמו מסוף המטענים.

פנייה מס' 170

מדובר על שינויים פנימיים בתקציב משרד ראש הממשלה.

362 אלף שקל חדש לפעולות מעקב אחרי אנטישמיות, ו-700 אלף שקל חדש לתגבור האבטחה של ביבי נתניהו. צריך לאשר את זה. מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
(על פנייה מס' 170)
בעד – 6
נגד – 0
אושר

יש פניה נוספת שעוכבה בזמנו על ידי חבר הכנסת פריצקי.

אמנון כהן עיכב שינויים פנימיים בתקציב אגף המכס. על מה הוא עיכב?

לא ברור.

יש פה עיכוב של פנייה מספר 05011. אם תגידו לי, אני אחכה לאמנון כהן.

אלי, בוא נאשר את זה. אם אמנון יגיד שיש לו איזו סיבה, אז האישור יפוג.

אני אצביע על זה. אם אמנון כהן ירצה שזה יחזור לדיון, נראה את ההצבעה הזאת כמבוטלת. מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
(על פנייה 05011)

בעד – 6
נגד – 0

אושר

אושר בכפוף להתנייה הזאת.

מה לגבי 05015? אני דיברתי עם חבר הכנסת פריצקי, שאמר לי להביא את זה לפה.

אותו סיפור לגבי 05015. אם פריצקי יבקש, נקיים על זה דיון. מדובר על שינויים פנימיים בתקציב משרד האוצר ותקציב נציבות מס הכנסה. מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
(פנייה מס' 05015)
בעד – 6
נגד – 0
אושר

אושר בכפוף להתנייה.

פנייה מס' 0802.

מי עיכב את זה?

אני רוצה לדעת לצורך מה הם צריכים את התגבור.

תיגבור פרקליטות המדינה בהשתתפות משרד החינוך.

מדובר בתגבור הפרקליטות. בגלל העומס הקיים שם, סיכמנו שהם יקבלו תגבור.

לפי המידע שלי זה לא עבור הפרקליטות אלא ללשכת היועץ המשפטי לממשלה.

זה תגבור הפרקליטות שהוא גם לא מהרזרבה. מדובר על השתתפות של משרד החינוך.

אני רוצה שהמשרד הייעודי יסביר.

זה לא שלא באנו מוכנים, אלא אני יודעת בוודאות שממשרד המשפטים יצרו קשר עם חבר הכנסת פרוש לגבי הנושא הזה.

על זה במקרה דיבר איתי מני מזוז. אולי אני יכול לדעת למה צריך את זה.

פנייה נוספת של משרד המשפטים – 08004 – מדברת על שינוי פנימי בתקציב הנהלת בתי משפט, שהוא שינוי טכני לחלוטין . מדובר בשינוי טכני לפי דרישת משרד האוצר. קיימות תקנות בתקציב הנהלת בתי המשפט, שדרך התקנות האלה משלמים עבור תגבור כוח אדם.

משה גפני הסיר את ההתנגדות שלו.

לגבי הפנייה הקודמת, מדובר על פנייה בנושא תמיכות. ההשתתפות ממשרד החינוך, כיוון שזה המשרד שמקצה את מרבית התמיכות. הם משתתפים באמרכלות, תפעול.

אנחנו מצביעים על פנייה מס' 0802. מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
(על פנייה מס' 0802)
בעד – 2
נגד- 2
לא אושר

אני מבקש רוויזיה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00