פרוטוקולים/כספים/388

2
ועדת הכספים
28.03.00

פרוטוקולים/כספים/388
ירושלים, ג' באייר, תש"ס
8 במאי, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, כ"א אדר ב' התש"ס (28 במרץ 2000), שעה 10:00

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר
משה גפני
אבשלום וילן
עופר חוגי
ישראל כץ
יעקב ליצמן
רחמים מלול
מאיר פרוש
יוסף פריצקי
ויצמן שירי

אבי יחזקאל
יצחק סבן
יצחק גאגולה
משה רז

מירי כץ - יו"ר רשות ני"ע
דניאלה גורני - מנהלת המחלקה המשפטית ברשות ני"ע
יהושע דוד - משרד האוצר
ד' לפשיץ - משרד האוצר

איוור קרשנר

אנה שניידר

סמדר אלחנני

חנה כהן

1. חוק המים (תיקון מס' 13)(תעריפי מים לבתי מרחץ, מקוואות ובתי
חולים).

2. צו פיצוי נפגעי טבע (סוגי נכסים שהחוק לא יחול עליהם).

3. חוק ניירות ערך (תיקון מס' 20).

4. אישור עמותות לענין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.




הצעת חוק המים (תיקון מס' 13)
(תעריפי המים לבתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים), התש"ס-2000

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעת חוק המים (תיקון מס' 13)(תעריפי המים לבתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים). אנחנו מכינים עתה את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית. החוק הוא פרי יוזמתו של חבר הכנסת מאיר פרוש.

"בחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן – החוק העיקרי), האמור בסעיף 112(ב) יסומן (1) ובסופו יבוא ' ובלבד שהתעריפים למים המסופקים לשירותים ציבוריים שהם בתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלו על 1.61 שקלים חדשים למ"ק, והם יתעדכנו לפי הוראות סעיף 112א".

אני מבין שסעיף 112א זה הסעיף של תעריפי המים לבתי מלון.

לא, מדובר בהצמדה. התעריף של 1.61 הוא התעריף של בתי המלון. כלומר השוו כאן את המחירים באמצעות מחיר ולא באמצעות הצמדה.

פה כתוב תעריף של 1.61, אבל אני הבנתי שמצמידים לתעריף של בתי מלון. בהצעת החוק צריך לכתוב שהתעריף לבתי מרחץ, מקוואות ובתי חולים לא יעלה על התעריף הקבוע לגבי בתי מלון.

כל הנושא של מחירי המים מוסדר בחקיקת משנה - בתקנות. לכן אם יצמידו לתעריף של בתי מלון, עלול להיווצר מצב – וגם חבר הכנסת פרוש הביע חשש בעניין הזה – שישנו את התעריפים של בתי מלון ויעלו אותם, ואז לא תהיה הצדקה להעלות למקוואות ובתי מרחץ. לכן כדי לא להצמיד בחקיקה ראשית לפרטים שמופיעים בחקיקת משנה, קבענו בחקיקה הראשית שהתעריף יהיה אותו תעריף, כפי שהוא קיים. את התעריף הזה מבטיחים בחקיקה ראשית, מצמידים אותו, כמו שכל התעריפים מוצמדים, ובצורה כזאת מבטיחים את התעריף לגבי מקוואות.

אני אומר משפט, שהוא לא משפט שחבר כנסת מן האופוזיציה צריך לומר, אבל כיוון שמדינת ישראל חשובה לי אני אומר אותו: אני לא מבין איך בחקיקה ראשית קובעים מחיר מים לסוג מסוים. בכל הכבוד הראוי, זה דבר שנראה לי תמוה מדי. אני מבין שרוצים להשוות בין שניים, ואמר לי חבר הכנסת פרוש במליאה, ובצדק, מדוע הוא צריך לשלם יותר מבית מלון או שבית חולים צריך לשלם יותר. יש היגיון רב בטענה הזאת. אבל לקבע בחקיקה ראשית מחיר שהוא יהיה צמוד מדד, כאשר תעריפי המים ישתנו, לא נראה לי.

כשהבאתי את הצעת החוק אמרתי שהאבסורד הוא שלבתי מלון יש את המחיר הזה. כשבאנו לנסח את הצעת החוק, אמרנו שנקבע את התעריף. אני חושב שמדינת ישראל, כמדינה של יהודים, מותר לה לקבוע דבר כזה.

אבל זה יכול להיות בתקנות.

אני התעקשתי שזה יהיה בחקיקה.

אני רוצה להזכיר שהטיעונים האלה הושמעו ערב ההכנה לקריאה ראשונה ואני לא מציע לחזור לזה.

יש את הצד העקרוני שהציג חבר הכנסת יוסי פריצקי, אבל ישנו הצד הפרקטי – הרי ממילא המחירים של בתי המלון באים בכל מקרה לאישור הוועדה הזאת. כלומר, תמיד נדע לראות כיצד זה עומד בתיאום. אנחנו לא נקפח את בתי המלון מול התעריפים האלה.

אני מבקש להסתייג בנושא של בתי חולים סיעודיים.

אני מבקש להעמיד את הצעת החוק להצבעה.

הצבעה
בעד - 7
נגד - 1

הצעת החוק אושרה להעברה לקריאה שניה ושלישית.

אני רוצה להיות בטוח שבתי חולים סיעודיים כלולים בהגדרה של בתי חולים.

אני מבקש להגיש הסתייגות.

אם אנחנו רוצים שהצעת החוק הזאת תועלה מחר במליאה, צריך להגיש מיד את ההסתייגויות.

חבר הכנסת ליצמן לא מבקש הסתייגות רק כדי שיתאפשר לו לדבר, אלא הוא רוצה הסתייגות מהותית.

אנחנו לא הגדרנו בית חולים כהגדרה מחייבת, כי גם בתקנות אין הגדרה מחייבת של בית חולים. לכן, אם יש בית חולים שהוא סיעודי והוא נחשב לצורך תעריפי מים כבית חולים, לא תהיה פגיעה בו בגלל החוק הזה.

ברכותיי לחבר הכנסת מאיר פרוש.



צו פיצוי נפגעי אסון טבע (סוגי נכסים שהחוק לא יחול עליהם), התש"ס-‏2000

הסעיף הבא בסדר היום – צו פיצוי נפגעי אסון טבע (סוגי נכסים שהחוק לא יחול עליהם).

הצו הזה אושר בוועדת המשנה בראשותו של חבר הכנסת אבשלום וילן.

היתה פניה של האוצר באישור משרד החקלאות. הכוונה לפיצוי על נזקי טבע גדולים, כאשר יבול ניזוק באופן פתאומי בשיעור העולה על 40% מסך היבול המבוטח. מדובר בכיסוי לאסונות טבע קיצוניים. כל המשרדים אישרו את הצו וועדת המשנה קיבלה אותו פה אחד.

אני מבקשת להבהיר שבחוק ההסדרים לשנת 1999 התקבל תיקון לחוק פיצוי נפגעי אסון טבע. על פי התיקון הזה הוסמכו שר האוצר ושר החקלאות לקבוע בצו נכסים שהחוק לא יחול עליהם, אם יהיה להם איזשהו הסדר ביטוחי נאות אחר.

הצו הזה טעון אישור ועדת הכספים. זאת הסיבה בעצם שהצו הגיע לוועדה. אתמול הייתי בישיבה של ועדת המשנה והיה קונסנסוס מלא על האמור בצו ולכן אני לא רואה בעיה לאשר אותו.

אני מבקש להעמיד את הצו להצבעה.

הצבעה
בעד – הרוב

צו פיצוי אסון טבע (סוגי נכסים שהחוק לא יחול עליהם), התש"ס-2000, אושר.






חוק ניירות ערך (תיקון מס' 20), התש"ס-‏2000

חבר הכנסת אבי יחזקאל ביקש להביא את הצעת חוק ניירות ערך (תיקון מס' 20) לאישור הוועדה, לקראת אישורה במליאה לקריאה שניה ושלישית.

יש איזשהו שינוי שהוועדה צריכה לאשר אותו, שינוי שבעצם דובר עליו לאחר שהיה דיון בוועדת המשנה.

מדובר בחוק שהוא שילוב של נושאים שנותנים ביטוי חקיקתי לנושאים שהיו בעבר פרי החלטות של הרשות לניירות ערך, ולנושאים אחרים שנותנים הקלות שנועדו לענות על שינויים שחלו בעולם בעקבות הגלובליזציה ולהתאים את מה שמקובל בישראל למה שמקובל במקומות אחרים בעולם.

ועדת המשנה, יחד עם הצוות של ועדת הכספים והרשות לניירות ערך, האיצה למעשה תהליך שקשור בכל מיני נסיבות שמשתנות בתחום שוק ההון, כולל הבורסה.

אני מבקש לקרוא מספר דברים שעברנו עליהם ונכתבו בידי גברת סמדר אלחנני ובעזרת הרשות לניירות ערך: תיקון חוק ניירות ערך מספר 20 בא להתאים את דרישות החוק לתנאים המשתנים, כמו תהליכים של רישום כפול ודברים שקשורים בו. בהצעת החוק יש סדרה של הקלות בדרישות לגבי פרסום תשקיפים, שנועדו לשפר ולהקל על גיוס הון של חברות בארץ ובחו"ל ובמיוחד להקל על סוג חברות הידוע כהיי-טק.

אעמוד עתה על עיקרי השינויים שהוכנסו במהלך הדיונים בוועדת המשנה לשוק ההון של ועדת הכספים, לעומת נוסח הצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה: במסגרת סוגי התשקיפים שניתן להעניק להם עדיפות בתור של הרשות לניירות ערך הוספו גם תשקיפים של ניירות ערך מסחריים – סעיף 2 בהצעת החוק שמונחת בפניכם.

בהצעת החוק נקבע שלא יראו הצעה לציבור, כאשר ההצעה היא למספר משקיעים אשר אינו עולה על מספר שיקבע בתקנות. כפי שנמסר לנו בוועדה מספר המשקיעים יהיה 35, כפי שהוא נהוג למעשה עד כה, מכוח פרשנות, וכפי שמקובל בארצות הברית. במהלך הדיון בוועדת המשנה נקבע שלעניין זה יימנו בנפרד משקיעים שרכשו מניות וניירות ערך הניתנים למימוש או להמרה למניות ומשקיעים שרכשו ניירות ערך אחרים, לדוגמה אגרות חוב.

בפסקה (3) של סעיף 15א לחוק העיקרי הוענק פטור מתשקיף במקרה של הקצאה או העברה של ניירות ערך על פי דין או צו של בית משפט בתובענה ייצוגית.

בוועדת המשנה הורחבה האפשרות לפטור גם במקרה של העברה על פי החלטה שניתנה על ידי בית המשפט במסגרת הסדר פשרה או מיזוג, והכל לאחר שניתנה לרשות ניירות ערך הזדמנות להתייצב בהליך ולהשמיע עמדתה לעניין הצורך בפרסום התשקיף.

ועדת המשנה החליטה למחוק את הפסקה שהסמיכה את שר האוצר לפטור מחובת התשקיף סוגים נוספים של הצעות של ניירות ערך, ששר האוצר קבע כי אינן כרוכות בהחלטת השקעה או שעניינם של המשקיעים בישראל מובטח די צורכו. כלומר, כל פטור נוסף יובא לוועדת הכספים.



סעיף נוסף שהתווסף במהלך הדיון בוועדת המשנה הוא 15ג(ג), שבו הובהר במפורש כי הצעה של ניירות ערך של חברה ישראלית שמניותיה נסחרות בבורסה בישראל, לא תהיה חייבת בתשקיף או בפטור מתשקיף, כאשר היא מציעה ניירות ערך מאותו סוג לציבור מחוץ לישראל, וניירות הערך הללו נרשמים למסחר בבורסה בישראל מכוח הדין בישראל.

בוועדת המשנה נוסף סעיף 15ד לחוק העיקרי, שנקבעו בו מגבלות על מכירה חוזרת של ניירות ערך, שהונפקו מלכתחילה שלא על פי תשקיף. מגבלות אלה נועדו למנוע אפשרות של עקיפה של חובת התשקיף.

הוספה הוראה עונשית לגבי פרט מטעה במידע שנמסר באסיפה של עובדי תאגיד לגבי ניירות ערך המוצעים לעובדים.

תחילת החוק נקבעה ל-45 יום מיום הפרסום, או עם פרסום התקנות, המוקדם מבין שניהם.

להצעת החוק הזאת אין הסתייגויות.

השינויים שהקראת עכשיו מופיעים כבר בהצעת החוק?

כן.

אני מבקשת להזכיר שסוכם שנחזור לעניין הבעלות המלאה. בתוספת ישנו נושא של מי ייחשב משקיע, דהיינו מי הם המשקיעים המוסדיים. יש כאן הגדרה בסעיף (10): "תאגיד שעיסוקו העיקרי בתחום שוק ההון, הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים בסעיף 15א(7)". ברגע האחרון עלה רעיון בוועדה להוריד את המילה "מלאה" וכשקראנו את זה פעם שנייה הגענו למסקנה שזה עלול להטעות מבחינת הכוונה, ולכן חזרנו לדעתו של חבר הכנסת אבי יחזקאל, למינוח: "בבעלות מלאה".

בהצעה הזאת אין שינוי לעומת הנוסח הכחול.

המסר בתחום הזה הוא שמעתה, אם ירצו חברות להקצות מניות או אופציות לעובדים – פעם היה צריך להוציא תשקיף מיוחד והיום זה כבר לא יהיה. מבחינה זו זה תהליך מבורך.

אני מבקש להעמיד את הצעת החוק להצבעה.

הצבעה
בעד – הרוב

הצעת החוק אושרה להגשה לקריאה שניה ושלישית.





אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

הסעיף הבא בסדר היום – אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. חבר הכנסת יוסי פריצקי, יושב ראש ועדת המשנה לעניין העמותות, יציג את הנושא.

מונחת לפניכם רשימת העמותות המבקשות אישור מוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. אני מבקש תחילה להסביר מדוע חל עיכוב בוועדה. העיכוב חל משום שבניגוד לפעמים קודמות, שבהן הוועדה היתה מעין חותמת גומי ואישרה, ביקשתי לעשות קצת סדר. קודם כל ביקשתי שלא יאושרו עמותות אם רשם העמותות לא נתן להן אישור של ניהול תקין. ביקשתי שהמידע שנמצא אצל רשם העמותות יועבר למר יהושע דוד, על מנת שתהיה איזושהי הצלבה. היו בעיות מסוימות עם הדבר הזה, זה עבר, ולא תוקן, וכן תוקן, ולא בוצע. רק אתמול, לבסוף דברים התנקו.

אני מבין שמר יהושע דוד מוחק שתי עמותות מהבקשה – העמותה של התאחדות יוצאי טורקיה בישראל ועמותת אבני החושן.

המשמעות היא שיהיה עיכוב באישור של העמותות הללו. ברגע שיביאו לנו את האישור, זה יחזור לאישור הוועדה.

אפשר להחליט שהאישור יהיה כפוף להמצאת אישורים.

במקום שזה יבוא פעם נוספת לוועדה, עדיף שהאישור יהיה בכפוף להמצאת האישורים.

ממילא באות רשימות כל שלושה חודשים ולכן אפשר יהיה אז לדון בזה מחדש.

אתה יכול גם כך להשיג את אותה מטרה - שמר יהושע דוד יקבל את הניירות שחסרים לו מהעמותות. ברגע שהוא יקבל את מה שצריך וזה יהיה לשביעות רצונו, השגנו את המטרה.

זה מקובל עלי, אני רק לא חושב שזה אפשרי מבחינה חוקית.

הציבור צריך לדעת לאיזה עמותות הוא יכול לתרום עכשיו ולאיזה עמותות הוא עדיין לא יכול.

מר יהושע דוד לא יפרסם את זה עד אשר האישור יינתן, אבל חובת ועדת הכספים תקוים.

מה אומר החוק לגבי עמותה שחשודה בעבירות פליליות? יש בדיקה לגבי זה?

החוק לא אומר שום דבר בעניין הזה. החוק אומר ששר האוצר מאשר עמותות לעניין סעיף 46 ולאחר מכן ועדת הכספים מאשרת אותן. נציבות מס הכנסה יצרה לעצמה דפוסי עבודה וקריטריונים. דרך אגב בדקתי כמה תיקים באופן מדגמי ואני מוכרחה לציין שהבדיקה שלהם היא מעמיקה וטובה.

זה ברור לי, אבל השאלה שלי היא אם לדוגמה מדרשת "ארץ שכם" היתה מעורבת בהקמת מאחזים בלתי חוקיים שהממשלה החליטה לפנות, האם במקרה כזה זה פוסל אותה או שאין קשר בכלל?

אם היא מעורבת בפעילות פוליטית ואם היא עוסקת בפעילות בלתי חוקית, אני לא אביא אותה לאישורכם. השאלה היא אם האינפורמציה הזאת ידועה לי.

אם כך הפעילות של העמותה חייבת להיות בדיוק פר ההגדרה שלה.

לגבי עמותות שמענן הרשום ביש"ע, הועלתה אתמול תמיהה איך בכלל נרשמו עמותות כאלה, משום שלפי חוק העמותות עמותה נרשמת צריכה שיהיה לה מען בישראל. בכל הכבוד הראוי, מען בשכם או בשומרון, זה לא מען בישראל.

אז מה התשובה?

לא היתה תשובה. רשם העמותות התגרד בפדחתו.

כלומר אנשי יש"ע לא יכולים להתאגד בעמותה?

יכולים, אבל המען הרשום צריך להיות בישראל.

היתה לכך תשובה. רשם העמותות אמר שירשמו מען בישראל.

אני מודה שבזה לא הייתי מנהל את הוויכוחים.

זה לא בדיוק כך, כי יש כאן שאלה משפטית ולדעתי צריך לתקן אותה.

לגבי עמותות 1 עד 4 ברשימה שלפניכם, אין לנו בעיה בכלל. לגבי עמותה 5 – "מורשת אוריאל ז"ל" – אמר לי רשם העמותות, עמירם בוגט, שכלל לא הוגשה בקשה לניהול אישור תקין.

אם כבר הזכרת את השם עמירם בוגט, אני רוצה להזכיר לכם שאתמול היה דיון בוועדה לביקורת המדינה והועלה חשד מאוד כבד לגביו.

כל עוד הוא מכהן כרשם העמותות, אנחנו צריכים להתייחס אליו כרשם העמותות.

אני רק רוצה שחברי הוועדה יידעו שעמותת "סקו"פ" שהוא היה חבר בה, הרישום שלה הוסר מרישום העמותות בדצמבר 1999 והתיק נעלם. אני אומר את הדברים האלה, משום שאני הודעתי בוועדה לביקורת המדינה שאם עו"ד בוגט לא ייתן הסבר סביר – לא מבחינה משפטית אלא מבחינה ציבורית – איך קורה דבר כזה, אני לא חושב שהוא יכול להיות בראש מוסד ציבורי על תקן של שופט.

לגבי עמותת "מורשת אוריאל ז"ל" יש בעיה מסוימת, כי זו עמותה חדשה לחלוטין ולכן רשם העמותות אומר שהוא לא יכול לתת אישור ניהול תקין, כי היא לא עשתה כלום.

גם אין צורך לבקש אישור כזה.

יש ויכוח אם יש צורך או אין צורך. מר יהושע דוד אמר שהוא נותן את האישור לשנתיים ואם בתוך שנתיים הם לא יקבלו אישור ניהול תקין, האישור יבוטל. לפיכך אנחנו ממליצים לתת לעמותה זו אישור.

כל האישורים ניתנים לשנתיים.

האישור לניהול תקין הוא תנאי סטטוטורי?

לא. זה תנאי שאנחנו ביקשנו להכניס, כדי לעשות סדר.

אם כך, אנחנו מבינים – בשכל הישר שלנו – שעמותה חדשה שעוד לא התחילה לעבוד, יש לה בעיה להמציא אישור כזה.

אין בעיה. היא לא יכולה להביא אישור על ניהול תקין, כי היא עדיין לא התחילה לעבוד.

עמותות מספר 6, 7, 8 ו-9 אין לנו לגביהן בעיה.

עמותה מספר 10 – מר יהושע דוד בעצמו מבקש להתלות את הבקשה.

אכן כך, משום שאני רואה כאן ליקוי מהותי.

אם כך לא נאשר את עמותת "התאחדות יוצאי טורקיה בישראל" בשלב זה.

מהו הליקוי המהותי במקרה הזה?

אני לא יכול לומר לכם מהו ליקוי מהותי, כי זה סימון של רשם העמותות.

עמותה מספר 11 אנחנו ממליצים לאשר.

עמותה 12 – אנחנו ממליצים לאשר בכפוף להמצאת אישור ניהול תקין.

עמותות 13 ו-14 אנחנו ממליצים לאשר.
עם עמותה 15 יש לנו בעיה עקרונית.

אתה מדבר כיושב ראש – לך יש בעיה ולא לנו, כי אנחנו חלקנו על דעתך.

הצגתי בוועדת המשנה את עמדתי שיש בעיה עם זה שבראשות העמותה הזאת יושב חבר כנסת. לעניות דעתי – וחלקו עליי – אין זה מן הראוי שחבר כנסת יישב בראש עמותה שמקבלת אישור כזה. גברת שניידר אמרה שיש החלטה מסוימת של ועדת האתיקה לגבי זה.

אני מציע שנשאיר את הדיון בעמותה זו לסוף. אני מבקש לעבור על כל הרשימה ורק אחר כך לחזור לעמותות שבמחלוקת. אני מבין שהבעיה היחידה שהתעוררה היתה העניין של חבר הכנסת נסים זאב.

עמותות 16, 17 ו-18 אנחנו ממליצים לאשר.

לגבי עמותה 19 אמר רשם העמותות שב-1999 היו ליקויים מהותיים, אבל בשנת 2000 זה תוקן. אני מבין שמבחינתם זה בסדר ולכן אנחנו ממליצים לאשר.

אני מקבל כל הזמן דיווחים מרשם העמותות. הביורוקרטיה הזאת מקשה גם עליי.

מדוע כל העמותות לא מופיעות באתר באינטרנט, כך שכל אחד יכול להיכנס ולראות?

כי זה לא ממוחשב.

לגבי עמותה 20 – "בית הריטג'" - לא הוגשה כלל בקשה לניהול תקין. זו עמותה משנת 1985. מר יהושע דוד המליץ, ואנחנו מקבלים את המלצתו, לעכב את האישור, שכן לא מדובר כאן בעמותה חדשה.

לגבי עמותה 21 נמסר לנו שיש ליקוי מהותי, שאין אישור לניהול תקין לשנת 1999. אני מוכן שהאישור יהיה בכפוף להמצאת אישור.

עמותות מספר 22, 23 ו-25 אין כל בעיה.

לגבי עמותה מספר 25 אני רוצה לדווח על הבהרה שהובאה לוועדה. אין בעיה לגבי עמותה זו, אך יש כאן עניין של מתן בסתר. שאלתי מה זה מתן בסתר, שכן מישהו תורם והתרומה מוכרת כניכוי במס. ההסבר של מס הכנסה הוא שזה מתן בסתר למעט הם, כלומר הנציבות יודעת למי תרמו.

עמותות מספר 26, 27, 28, 29, 30, 32, 33, 34, 35, 36 – אנחנו ממליצים לאשר. עמותה מספר 37 היא עמותה חדשה ולכן היא לא יכלה להמציא את האישור לניהול תקין וזה בסדר.

עמותות מספר 12 ו-21 מאושרות בכפוף להמצאת אישור לניהול תקין למר יהושע דוד. את עמותות מספר 10 ו-20 – אנחנו לא מאשרים, כי יש ליקוי מהותי. כל שאר העמותות, למעט עמותה מספר 15 ו-31 – שנדון בהן בהמשך - מאושרות.

אני מבקש להתנגד. אני מאוד סומך על חבר הכנסת פריצקי, אבל מבחינה ציבורית זה נראה רע מאוד, שמביאים דף כזה שיש בו 35 עמותות שמתוכן 42% אלה עמותות שמתעסקות בנושאים דתיים, מתוכם 11% עמותות בשטחים - -

תתחיל גם אתה לעבוד.

לי אישית אין שום סיבה להצביע בעד זה.

צודק חבר הכנסת ליצמן, הם לא אשמים, כי זה החוק וזו זכותם הלגיטימית להגיש את הבקשה.

בגלל התנגדותו של חבר הכנסת מוסי רז, אני מבקש לקיים הצבעה לאישור העמותות שועדת המשנה המליצה לאשר.

הצבעה
בעד – 10
נגד – 1

1. הוחלט לאשר את העמותות: "שערי עולם", מרכז רוחני מגן יוסף אשדוד, עזרה פורתה לנזקקים ת"א, בית מדרש תורני לאומי גבעת שרת בית שמש, מורשת אוריאל ז"ל, הקהילה – צור הדסה, ישיבת כנסת הגדולה, קו לרחל, מעון חירום לנשים, המרכז למוזיקה חיפה, סמינר בית יעקב עלי באר, אגודת ידידי בי"ס "עופר" לילדים אוטיסטיים, בית כנסת אור החיים, דור לדור, בית כנסת צעירי קטמון בירושלים, יקיר – יחד לקידום ילדי רעות, משנת אליהו – רכסים, נר דוד אבי – אשקלון, אי.וי. ישראל, מפעלי החסד בישראל – חסדי נעמי, בית הכנסת "נצח ישראל, "ידיד" – העמותה לסיוע הדדי וקידום פעולות, "בת מלך", ישיבת ברכת התורה, אדיוקר ישראל, טספצין – הנוער הוא תקוותנו, מכון אחי"ה לקידום תלמידים בתחומי חינוך חברה ורווחה, מדרשת "ארץ שכם", תפארת יונתן בן עוזיאל, כולל טל אורות, העמותה לזיהוי גנטי בקרב עדות המזרח למאבק בסרטן – מאבק לחיים.

2. הוחלט לאשר את העמותות הבאות בכפוף לקבלת אישור על ניהול תקין מטעם רשם העמותות: אבני החושן, אגודת ידידי מרכז רפואי זבולון.

3. הוחלט לא לאשר את העמותות: התאחדות יוצאי טורקיה בישראל, בית הריטג'.

לגבי עמותה מספר 15 – "נוות ישראל" – קיבלנו הבהרה שהעמותה כשרה לכל דבר ועניין. השאלה היחידה שעומדת על הפרק היא העובדה שעומד בראשה חבר כנסת שמכהן בכנסת – בלי קשר לזיהויו הפוליטי. אני רוצה להזכיר שבפרקטיקה שנהגנו לפני מספר חודשים, לפני שמיסדנו את נושא בדיקת כשירות העמותות באמצעות ועדת המשנה והכללים שקבענו, היו לנו שלוש עמותות שבהנהלתן שירתו אנשים מהמערכת הפוליטית. מדובר בעמותות שבראש אחת מהן עמד השר שרנסקי ובראש העמותה השניה עמד חבר הכנסת אפרים סנה. בראש העמותה השלישית עמד איש האוצר יובל רכלבסקי. כל שלושת האישים האלה התפטרו מתפקידיהם ואז העמותות האלה אושרו.

מבחינת כללי האתיקה של חברי הכנסת אין מניעה שחבר כנסת יעמוד בראש עמותה. יש כן מניעה לעמוד בראש גוף שפועלים כדי לקבל תמיכה עבורו. זיכוי במס הוא מעין תמיכה. אם העמותה לא היתה פונה לשלטונות מס הכנסה ומבקשת הסדר לפי סעיף 46, לא היתה בעיה. אם חבר כנסת עומד בראשות עמותה, והכנסת או המערכת הממשלתית צריכה לתת אישורים לאותה עמותה לצורך הקלות במס או אפילו לתמיכה ממשרד ממשלתי, זה יוצר בעיה.

לדעתי כדאי לבוא בדברים עם חבר הכנסת נסים זאב ולהסביר לו את הבעייתיות. אני לא רוצה לפסוק כרגע פסיקה. צריך להסביר לו את הבעייתיות ולראות איך הוא ינהג.


אני מציע כרגע לא לאשר.

אני מציע לאשר, בכפוף להתפטרותו מראשות העמותה.

הספק בנושא הזה נובע מסעיף 13 לחוק חסינות חברי הכנסת, שבין היתר קובע שחבר כנסת לא יעסוק בכל עיסוק, אף שלא בתמורה, אם יש בעיסוק הזה חשש של ניצול לרעה או השגת כל יתרון או העדפה אישיים בשל היותו חבר הכנסת, או אפשרות של ניגוד עניינים בין העיסוק הנוסף לבין תפקידו כחבר הכנסת.

כתוצאה מכן בדצמבר 1996 היה דיון בוועדת האתיקה, לגבי השאלה אם חברי הכנסת רשאים לכהן במוסדות ובגופים ציבוריים. ועדת האתיקה קבעה שאין מניעה שחברי הכנסת יכהנו בתפקידי ניהול במוסדות ובגופים ציבוריים בהתנדבות וללא תמורה, גם אם גופים או מוסדות אלה מקבלים תמיכה מתקציב המדינה או מתקציב של רשות ממשל אחרת.

כדי שלא תיווצר מראית עין של אפשרות ניגוד עניינים וכדי למנוע לזות שפתיים, כי מעתה ואילך –קרי, מדצמבר 1996 – לא יעסוק חבר הכנסת במסגרת פעולתו ההתנדבותית בגוף או במוסד הציבורי בהופעה, ייצוג, ניהול משא ומתן או פעילות שתדלנית בין בעל-פה או בכתב, בפני רשות ממשל. רשות ממשל מוגדרת לעניין הזה כ"רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, רשות לפי דין וכל תאגיד או מוסד ממלכתי".

פירושו של דבר שלמעשה מדצמבר 1996, אין אפשרות שחבר הכנסת יפנה לרשויות מס הכנסת כדי לדאוג לקבל אישור לפי סעיף 46. אם אנחנו מתרגמים את זה לשפת המעשה, אז בעצם הכוונה היא שהוא יתפטר מתפקידו כיושב ראש העמותה וימשיך לפעול בדרכים אחרות.

וכחבר עמותה מן המניין, הוא יוכל להיות?

הוא יכול להיות חבר עמותה מן המניין.

הוועדה אף הוסיפה שלא נעלם מעיני הוועדה, כי גם חבר הכנסת שאינו מכהן בגוף או במוסד ציבורי עשוי על ידי פעולותיו בוועדות הכנסת או מחוצה להן, להשיג תקציבים וסיוע אחר עבור גוף שאת מטרותיו ברצונו לקדם. עם זאת, נראה לוועדה שאין מקום לאסור על חברי הכנסת האלה לפעול אצל גורמי ממשל לשם סיוע לגופים אשר לדעתם ראויים לכך. כלומר, בעצם מכאן משתמע שחבר הכנסת שהוא חבר בגוף הזה, הוועדה לא היתה ממליצה שהוא יפעל אצל רשויות ממשל, על אחת כמה וכמה שהוא יושב ראש.

אני מציע שהיועצת המשפטית תבוא בדברים עם חבר הכנסת נסים זאב.

אפשר לאשר את העמותה בתנאי שחבר הכנסת זאב יתפטר. אם הוא לא יתפטר – זה לא יאושר.

אני מציע להיות יותר עדינים ולא לומר לו שאנחנו מאשרים בתנאי שהוא מתפטר. אני מציע כרגע לא לדון בבקשה – כלומר לא פסלנו ולא אישרנו – ולאפשר לגברת שניידר לדבר אתו. אם העניין הזה יוסדר, גברת שניידר תודיע לנו שזה הוסדר ומייד נאשר את זה.

חבר הכנסת זאב לא חייב להתפטר. הוא יכול להחליט שהוא רוצה להמשיך לכהן ולומר שהוא לא יבוא במגע עם שום גורם ממשל.

כיושב ראש עמותה הוא חתום על כל המסמכים שמופנים לגורמי הממשל.

בזמנו, כאשר היה הדיון בעמותות, ביקשתי שתוגש לנו רשימה של כל הגופים שנהנים מהזכות הזאת, כדי שנוכל לעשות סדר.

בשביל זה יש את ועדת המשנה.

אמרת אז שהגיע הזמן לעשות סדר, במובן הזה שצריך לקבוע קריטריונים מי מותר לו להגיש בקשה כדי לקבל אישור כזה. כדי להסיר ספק, אני בעד לאשר לפי עשרה מוסדות דתיים ממה שאושר עד היום. אני האחרון שמתנגד לזה. אני רק מבקש לקבוע קריטריונים, כי פונים אליי לפעמים גופים של פעילים שלא יודעים בכלל שיש להם אפשרות פוטנציאלית לקבל את הזכות הזאת. כלומר, יש כאן את התורה שבעל פה, ומי שיודע מגיש. אנחנו רק מאשרים או לא מאשרים לשר האוצר, וכל שרי האוצר לדורותיהם מגישים בקשות חדשות.

יש רשימה של כל הגופים המוכרים ואני יכול להגיש אותה לוועדה.

לגבי העמותה בראשותו של חבר הכנסת זאב, הדברים ייעשו בין גברת שניידר לבין חבר הכנסת זאב.

יש כאן משפט, שלא שמתי לב אליו, שכתב לי מר יהושע דוד, לגבי עמותת "כנסת גדולה", שלפניה היתה עמותה בשם אחר שנסגרה מחמת תקלה.

הם העבירו בעלות מסיבה כלשהי.

אין בעיה עם העמותה הזאת.

עמותה מספר 31 – "חפץ ה' ע"ש רבי חיים בן עטר זצ"ל" – עוסקת למעשה בהחזרה בתשובה. אני מוכרח לומר שגמ"ח קלטות וספרים לעניות דעתי לא נופלים בקריטריונים. זו עמותה להחזרה בתשובה. מבחינת תקינות אין לי בעיה.

אני מבקש להעמיד את אישור עמותה 31 להצבעה.

הצבעה
בעד – 9
נגד – 2

עמותת "חפץ ה' על שם רבי חיים בן עטר זצ"ל אושרה.

אני מודה לכל הנוכחים, הישיבה נעולה.


- - - - - - - - -


הישיבה ננעלה בשעה 11:00