פרוטוקולים/כספים/288



פרוטוקולים/כספים/288
ירושלים, כ"ב ב אדר ב, תש"ס
29 במרץ, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 111

מישיבת ועדת הכספים
מיום רביעי, ח' באדר ב' התש"ס (15 במרץ) בשעה 09:00

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר
מוחמד ברכה
אבשלום וילן
עופר חוגי
ישראל כץ
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
רחמים מלול
מאיר פרוש
יוסף פריצקי
שלום שמחון

מ"מ: דוד אזולאי
צבי הנדל
חיים כץ
משה רז
עמיר פרץ

משרד האוצר: חיים דוקלר
דן זייצ'ק
ר. ארד
תמר לומברוזו
טלי דולן
גלית אסף-שנהר

יחזקאל לביא - משרד הפנים
ראמז ג'רסי - ראש עירית נצרת
שמריהו בירן - ראש עירית עכו
ד. ירדן - התאחדות המלונות
מ. יוגב - אמנה
נ. בוטנסקי - ההסתדרות החדשה.

אנה שניידר

סמדר אלחנני

איוור קירשנר

לאה קיקיון

1. חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה) (תיקון מס' 16)

2. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 121) (הוראת שעה)

3. שינויים בתקציב לשנת 2000 – בקשה מס' 55

4. צו מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)
(התליית תחולתם של סעיפים 4 ו- 5) -
מכתב שר האוצר מיום א' באדר א' התש"ס (7.2.00)

5. שינויים בתקציב לשנת 2000 – בקשות מס' 50,30,33,36

6. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור לדמי הבראה
(ע. פרץ, ח.כץ)

























הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (היטלים וארנונה) (תיקון מס' 16), התש"ס- 2000

שלום לכולכם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא שעומד על הפרק זה הנושא של אותן תקנות שאמורות להאריך את ההטבות במס הכנסה שפג תוקפן בסוף דצמבר 99. נציבות מס הכנסה והאוצר בישו להאריך את תוקף התקנות האלה, בבחינת "מה שהיה הוא שיהיה","אין יוצא ואין בא". אנחנו פתחנו דיון בניסיון לכלול בכל זאת בתוך הרשימה ישובים נוספים, שעונים על קריטריונים מסוימים. לא אחזור על כל הדיון שהיה כאן. ביקשנו מוועדה שהיא צוות מתוך ועדת הכספים, שחברים בו ישראל כץ, שלום שמחון, צבי הנדל, אבשלום וילן ועוד שניים מחברי הוועדה – לנסות לגבש הסכמה יחד עם מר חיים דוקלר בעניין הזה. מיד נשמע לאן הגענו.

אני מאד רוצה לסכם את העניין הזה היום. בגמר העניין תלוי גם מעמדה של העיר עכו, כיוון שכאשר החלטנו על החוק, לגבי השוואת תנאיה של עכו לתנאי יישובי קו העימות בכלל, הגדרנו את זה בתור השוואה לתנאי שלומי, החוק הזה מותנה בכך שהתקנות יוארכו. אם אנחנו משווים את עכו לשלומי, הרי שמבחינה פורמלית אין כרגע לשלומי שום הטבה. אנחנו חייבים לסיים את העניין הזה עוד היום. אם אנחנו רוצים להספיק להעביר את החוק במליאה, בזמן שבשבוע הבא הכנסת לא מתקיימת – אנחנו חייבים לגמור את זה היום, כדי שזה יעלה בשבוע האחרון של הכנסת.

אנחנו מבינים שישנה הסכמה של נציבות מס הכנסה לגבי חלק גדול של הדברים שוועדת המשנה החליטה. יש הסכמה לגבי רוב היישובים ברשימה, להוציא מספר ישובים. יש עניין נקודתי של שני יישובים – ניר יצחק, שהטענה של חיים דוקלר היא שהמדידה שנעשתה היא לא מדידה מהקו הנכון, והיישוב לא נמצא בהגדרה של ישוב שנמצא 10 ק"מ מהגבול. יש עוד יישוב כזה – נתיב השיירה, שגם הוא לא נכלל, לפי חלק מהטענות, בהגדרה של ישוב שנמצא 10 ק"מ מהגבול. להוציא את הבדיקה לגבי שני הישובים האלו,יש הסכמה.

אני מבין שאתם הלכתם לפי קריטריון של מרחק של 10 ק"מ מהגבול, נכון?

לא, מה פתאום? בפעם האחרונה שדיברתי על הנושא הזה, זה היה בישיבה הקודמת, שבה הוחלט על 9 יישובים, וזה נשאר פתוח. לימים נודע לי שהאוצר פנה ואמר שהוא מוכן ללכת על קריטריון של 10 ק"מ, אני מאד התקוממתי, כי האמירה הזו מוציאה כמה ישובים קשים ביו"ש. זה לא מוציא יישובים באף מקום אחר. בהגינות, כאשר הרכבתי את הרשימה, ואני עמלתי עליה יותר מאחרים, למרות שלא מדובר בעבודה קשה – אני אומר שעשיתי את זה בהקפדה וביושר, כי חשבתי שזה דבר יפה שיש דבר שכבר 15 שנים לא משנים אותו, ושהוא יתקבל בהבנה ובאהבה. הורידו, בסופו של דבר, בדיוק 11 ישובים שנמצאים ביו"ש, כי מה לעשות? – יו"ש לא נמצאים 10 ק"מ מהגבול, אלא נמצאים בפרמטר השני שקבעה ועדת טל. את הפרמטר השני קבעו בדיוק עבורם – כי הם נמצאים בתוך האינתיפאדה, לא ליד הגבול. היו שני פרמטרים – מרחק מעיר, ומרחק מגבול. מרחק מגבול הוא הקריטריון של כל הקיבוצים והמושבים, ואני האחרון שעינו תהיה צרה בכך. אני כבר עשיתי משא ומתן עם עצמי בעניין הזה.

חזרתם אלינו עם דבר שאנחנו לא מסוגלים להסביר אותו. מה זה?

אני מבין אותך ואת צבי הנדל לגמרי, בסך הכל מדובר על 150 משפחות בכל 10 היישובים האלה. לא זה העניין.

בשביל לקצר, ישבתי עכשיו על העניין של 11 הישובים שהורידו, והרכבתי, לפי פרמטרים של מוח הגיוני מה ייהרג ובל יעבור. מדובר ב- 5 ישובים כאלה: טלמון, נחליאל, מיצד, אבני חפץ ונעלה. אם יש דרך להוסיף את ה- 5 האלה, אז יש לפחות טיפת יושר ברשימה הזו.

אני רוצה שתקריאו את הרשימה שהוסכמה, במסגרת התוספת.

אני קורא: זיו הגליל,נווה זיו, ראג'ר, מירון, בר-יוחאי, פקיעין החדשה, עין יעקב, שדה אליעזר, געתון, אור הגנוז, נתיב השיירה – נתון לבדיקה בעניין מרחק של 10 ק"מ מהגבול, קלע אלון, כנף, חד-נס, מיצר, שדמות מחולה, יפית, בית הערבה, חמדת, נעמה, נאות הכיכר, עין תמר, עין חצבה, נווה זוהר, גן אור,בני עצמון, פאת שדה, נווה דקלים, כמהין, עזוז, יתד, יבול, פריגן, תלמי יוסף, דקל, שדה אברהם, אבשלום, חולית, ניר יצחק – נתון לבדיקה בעניין מרחק של 10 ק"מ, וצוקים.

עד פה מדובר ביישובים שיש אולי הסכמה לא פורמלית של האוצר להכניס אותם. יש עוד יישובים שעונים על הקריטריון של עד 10 ק"מ מהגבול שלא כלולים ברשימה?

לדעתי – כן. למשל – רוויה. לדעתי הם בתוך הטווח של 10 ק"מ.

גם אפיקים. סיכמנו פה שמוציאים את כל הקטע מצמח ועד טירת צבי, אחרת נצטרך להכניס רשימה שלמה של ישובים.

יש פה קבוצה שלמה של יישובים שעומדים בקריטריון של 10 ק"מ והם מוצאים החוצה.

אין פה קבוצה. יש פה 5 יישובים בסך הכל, שחבר הכנסת צבי הנדל מדבר עליהם,

יש פה בעיה, אם אתה הולך לפי קריטריון. אי אפשר להחליט על קריטריון, ולא לאמץ אותו עד הסוף. אנחנו יכולים לקחת קריטריון, להחיל את כולם בו, ולהוסיף עליהם כאלה שלא בקריטריון, כמו ישובים ברמת הגולן או ביש"ע, למשל. עם זאת, אי אפשר לקבוע קריטריון מצד אחד, להוציא חלק מהיישובים החוצה,

אני שוחחתי עם עורך הדין עוזי פוגלמן, שמייצג את המדינה בעתירות שהוגשו לבית המשפט העליון. הוא אמר לי שיקל עליו מאד אם הכנסת תסגור את הרשימה, כי אחרת הוא לא יוכל להגן, כי אין קריטריון. אנחנו חייבים להכיר בכך שאין כאן קריטריונים ברורים, בעצם, שאפשר לקבוע שיישוב מסוים זכאי להיכלל ברשימה, וישוב אחר לא.

הדוגמה שהכי זועקת לשמים היא ב- 12 א. מוזכרים מירון, בר יוחאי, פקיעין החדשה, עין יעקב, שדה אליעזר וכן הלאה, אבל פקיעין עצמה לא נכללת.

מצד אחד יש פה קבוצה של אנשים שלא יוותרו על הנושא של יש"ע, ומצד שני – יש קבוצה, שאם יכללו ברשימה יישובים מיש"ע הם יקימו צעקות.

ויתרתי על יש"ע.

אבל בכל זאת יש יישובים מיש"ע.

אני חושב שצריך להסתפק ברשימה שהקראתי, ולסגור אותה, כפי שמבקש עורך הדין עוזי פוגלמן, אך בלי היישובים שצבי הנדל מסר.

גם אני באותה דעה. דיברתי עם יושב ראש מועצת יש"ע. הוא ראה את הרשימה, והוא מבין. אני חושב שהרשימה הזו, שחבר הכנסת צבי הנדל תרם ל- 99 אחוזים ממנה, והיוותה בסיס לדיונים, היא המשקפת את הבעיות האמיתיות בשטח. אם פותחים את הרשימה, אני לא רואה סיבה מדוע שיישובי עמק בית שאן לא ייכללו בה.

ומה עם כל היישובים בבקעה?

אנחנו דיברנו על הרשימה. חבר הכנסת צבי הנדל עשה פה עבודה ראויה לשבח.

בהנחה שאנחנו מקבלים את ההצעה כפי שהיא גובשה, וכפי שהיא הוקראה כאן על ידי חבר הכנסת שלום שמחון – האם בבג"ץ - -

בבחירת היישובים אתה לא נועל את האפשרות של עתירה לבג"ץ, אתה רק נועל את האפשרות של שר האוצר להכניס יישובים פנימה.

האם בסיטואציה כזו, כאשר, נניח, חלק משיקול הדעת היה מרחק של 10 ק"מ מהגבול, וחלק מהיישובים שכלולים בטווח זה לא כלולים ברשימה – האם אנחנו לא צפויים למתקפה מבג"ץ בעניין הזה? האם אין פה איזשהו אלמנט של שרירותיות?

למה צריך לפחד מבג"ץ ולא לקבוע קריטריונים? האם הכל צריך להיות תחת מטריה של חשש מפני משהו? למה?

קודם כל, אני מוכרחה לציין שהכנסת היא המחוקק, והיא רשאית לחוקק כל חוק שהיא חושבת לנכון, בכפוף לכך שבג"ץ ייבחן את הסבירות של החוק, לא סבירות של סמכות של שר האוצר להכניס יישובים לרשימה. את האופציה הזו, של הוספת יישובים לרשימה, הכנסת סוגרת. לגבי החוק עצמו – למעשה, יכולה להתעורר טענה של פגיעה בשוויון בין ישוב אחד ליישוב אחר. יש פסיקה שאומרת שאין זכות מוקנית לעניין שוויון, בהקשר של מסים. זאת אומרת – כאשר המחוקק רוצה לתת פטור ממס לגורם מסוים, אין זכות מוקנית לגורם אחר לדרוש זכות כזו בשם השוויון. בגלל כל זה, אני מניחה שיוכלו להתגונן או להגן על החוק בבית המשפט. אני לא יכולה לנבא מה בג"ץ יפסוק, בסופו של דבר. אין לאף אחת יכולת לדעת מה בג"ץ יאמר. אם עושים בחקיקה ראשית תיקון, שסוגר את התקנות, ולא מאפשר להוסיף ולגרוע ישובים מן הרשימה, אז יוכלו להגן על העניין בבג"ץ, וגם על הנושא של הכנסת ישובים. נכון שהכנסת ישובים ללא שום קריטריון יש בה משום טעם לפגם.

אבל יש פה קריטריון מסוים. הבעיה היא שלא הולכים לפיו עד הסוף.

יש כאן קריטריון, אך גורעים ממנו ישובים, ולעומת זאת מוסיפים פה ישובים. הסכמה זה לא קריטריון. יש פה תוספות מעבר לקריטריון, ויש פה גם גריעה. השאלה היא – האם עצם זה שלא הלכו לכל אורך הדרך עם הקריטריון, אלא הגיעו להבנה הגיונית בין האנשים - -

זה המצב גם בתקנות הקיימות.

כן. אז יגידו שלא היה פה קריטריון, אלא היתה פה הסכמה. אם אפשר להגיע להסכמה על תוספת של עוד חמישה ישובים, זה הרי לא פוגע בקריטריון.

משפטית זה לא פוגע בקריטריון. זה עניין של הסכמה.

אז אני רוצה להציע – אם יש עוד כמה ישובים, כמו פקיעין, כפי ששמענו, ועוד ישובים ביש"ע, האם נוכל להוסיף, בהסכמה, עוד 8-9 ישובים,

אני חושב שרק ביש"ע יש ישוב, במציאות הזו, שהוקם אחרי שננעלה הרשימה לפני 15 שנה, שמוקף מכל ארבעת צדדיו. אם היה פה אורי אריאל, והיינו אומרים לו שהיום הקבינט הולך לקחת לו את הכביש היחידי שמוביל אל הישוב טלמון בכביש עוקף, ולהפוך אותו לאזור A. אותו ישוב, טלמון, לא זכאי, למרות שמסביבו - -

טלמון זו חבורה של עבריינים. אין שום סיבה שהם יקבלו. כל הישוב נבנה בניגוד לחוק.

כל הסיפור הוא לא סיפור של ויכוח מהותי. אתה יכול לקבל הסברים מאלה שחיים בבקעת בית שאן שאולי המצב הסוציו- אקונומי שלהם יותר גרוע.

אני רוצה לציין שהישוב טלמון הוקם על ידי יצחק רבין, זכרונו לברכה. ברשימה החדשה, 20 ישובים מיש"ע שלא נכללים. ברשימה הקיימת יש ישובים שאני מסכים שהם בסדר קדימות פחות מטלמון, כי הם שוכנים ליד הקו הירוק. החלטתם לא להוריד, משיקולים פוליטיים. בגלל שאתם לא מורידים, לא הגון, לא ראוי ולא נכון שישובים שנמצאים בעומק השטח – יורדו מהרשימה. מתוך ה- 20 אנחנו ביקשנו שיוספו 10.

אני רוצה לומר לך שאני מתנגד, והקריטריון הוא מאד ברור – לא צריך לתת הטבות לישובים שנמצאים מחוץ לגבולות המדינה. אני מתנגד להכליל ברשימה את קלע אלון, כנף, חד-נס, מיצר, שדמות מחולה, יפית, בית הערבה, חמדת, נעמה - -

לגבי הצפון – מה שנעשה כאן, בוועדה, זה שכל היישובים שמוגדרים כיישובי קו עימות יהיו בתוך הרשימה. ערבים, דרוזים, יהודים, כולם. כל מי שעונה על הקריטריון של ישוב קו עימות. כנראה שפקיעין הישנה לא עונה לקריטריון הזה.

היא עונה לקריטריון.

אז צריך להכניס אותה לרשימה.

היא נמצאת ברשימת הישובים עם הקלות של 5 אחוז.

זה לא יכול להיות שפקיעין החדשה תקבל הקלה של 15 אחוז, והישנה – 5 אחוז.

אני אומר דבר אחד : חייבים לגמור את העניין היום.

נכון.

הניסיון שלנו לעשות בעניין הזה צדק הוא ניסיון אבוד מראש. אי אפשר לעשות פה צדק. אנחנו נמצאים בסיטואציה בלתי אפשרית. אני גם רוגז על הממשלה שלא נכנסה לעומק העניין. היו המלצות ועדה ציבורית, המלצות ועדת טל. במקום לאמץ את ההמלצות, דחו את זה, ויצרו פה סיטואציה של הארכה לשנה. הכניסו אותנו למצב בלתי אפשרי. אני מרגיש רע מאד בדיון הזה. אני לא יודע לענות לטענות שנשמעות מפי משה יוגב, ואני לא אדע לטענות שתישמענה מחר מאנשי טירת צבי ואפיקים. עם זאת, בחיים אנחנו חייבים לחתוך לפעמים, למרות שזה בצורה שהיא לא נוחה.

כיוון שהיה פה צוות בראשות חבר הכנסת ישראל כץ, ובצוות ניסינו לאזן, כדי שיהיה ייצוג לכולם פה, והצוות הגיע להסכמות פנימיות לגבי רשימת היישובים כפי שהיא מופיעה כאן, עם התיקונים של בדיקת המרחק המדויק של הישובים נתיב השיירה וניר יצחק, ועם הכללת ההשוואה של פקיעין החדשה לפקיעין הישנה- אני מציע שנקבל את העניין.

אם פקיעין זה קו עימות, אז גם הישובים ביש"ע הם בקו העימות.

אם פקיעין זה קו העימות, טלמון היא בקו העימות הרבה יותר.

הכנסת את כולם לקו העימות.

אם אתם מסכימים לקריטריון, נכין בתוך שעה רשימה של ישובים שנמצאים בטווח של 10 ק"מ מהגבול, בכל הגזרות.

אני עכשיו מביא להצבעה, כי האוצר מסכים לזה - -

לא, זו הצעה שלכם.

מתוך הנחה שהאוצר יסכים, הרשימה, כפי שהוקראה פה על ידי חבר הכנסת שלום שמחוון, עד בלדד צוקים, ועד בכלל, בכפוף לבדיקת עניין ה- 10 ק"מ של שני הישובים שהזכיר שלום שמחון – נתיב השיירה וניר יצחק, אם אנחנו קובעים שזו הרשימה – אין יוצא ואין בה – נצביע עליה. תודיעו לנו אם אתם מקבלים את זה, ואם כן – זה ייכנס לתוקף.

מי בעד הרשימה? 5. מי נגד? – 2. הוועדה אישרה את רשימת הישובים.

אני פונה אל חיים דוקלר ושואל – האם אתם מוכנים לקבל את זה, ולהוסיף אותם במסגרת החקיקה? כלומר – אתם לא מושכים את החוק. אני מבקש לקרוא את נוסח החוק.

בכפוף לתיקוני נוסח שעוד ייעשו, אנחנו מתקנים את חוק ההסדרים במשק המדינה – היטלים וארנונה, התשנ"א – 1991, באופן כזה: בסעיף 12 יהיה תיקון, "12. א. תקנות לפי סעיף 11 לפקודת מס הכנסה.... שתוקפן פקע ב- 31 בדצמבר 1999, יעמדו בתוקפן כאילו לא פקע, עד .. 31 בדצמבר 2000, ואין להוסיף עליהן או לגרוע מהן ישובים".

אנחנו נוסיף סעיף חדש, סעיף 12 א' בסופו של החוק, שיאמר כך: "הנחות ממס לישובים מסוימים 12 א' (א) בסעיף זה – "תושב", במקום פלוני – יחיד שמגוריו הקבועים הם באותו מקום. (ב) על אף האמור בסעיף 11 לפקודת מס הכנסה, לעניין הנחות ממס, דין תושב אחד הישובים המפורטים בתוספת כדין תושב אחד הישובים המפורטים בתקנות, והוא יהיה זכאי להנחות ממס בשיעורים המפורטים בתוספת, לפי העניין".

זכאות להנחה ממס בשיעור של 15 אחוז, זכאות להנחה ממס בשיעור של 7 אחוז, וזכאות בשיעור של 5 אחוז. תחולה – " 3. תוקפו של סעיף 12א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 יהיה בשנת המס 2000". אני מבקשת שתיבדקו היטב את הרשימה שנמצאת לפניכם, לפי החלוקה לזכאויות, ותאמרו אם יש בה טעויות, כי זה קריטי לעניין הכללת הישובים.

אני מציע שחברי הכנסת ישראל כץ ושלום שמחון יעברו עם אנה שניידר על הרשימה.

הקבוצה של יישובי נאות הכיכר – לא צריכה להיות זכאית להנחה בשיעור של 7 אחוז במקום 5 אחוז, כפי שכתוב כאן?

זו טעות. אנחנו נשנה את זה ל- 7 אחוז.

אני רוצה להעיר שאנחנו בטעות כתבנו 5 אחוז בטיוטה, במקום 7 אחוז. לפי כל הקריטריונים זה צריך להיות 7 אחוז.

אני מבקש לעבור פעם נוספת על רשימת היישובים, כולל האחוזים, כדי להסיר כל ספק.

אני קוראת: זכאות להנחה ממס בשיעור 15 אחוז: מירון, בר יוחאי, פקיעין החדשה, עין יעקב, שדה אליעזר, געתון, אור הגנוז, זיו הגליל, ראג'ר.

ונתיב השיירה.

אמרו לי שצריך לבדוק לגבי נתיב השיירה.

כמו שאמרנו – נתיב השיירה ייכלל אם יסתבר שמבחינת המדידה הרשמית הוא - -

אבל זה לא יכול להיאמר כאן, כי אז, על סמך הדברים, יבואו עוד יישובים ויטענו שגם הם נכללים.

נתיב השיירה נכלל ברשימה.

אנחנו מוסיפים את נתיב השיירה וניר יצחק.

שניהם בזכאות של הנחה ממס בשיעור 15 אחוז?

אנחנו נוסיף את ניר יצחק כאשר נצטרך. כרגע אנו מוסיפים את נתיב השיירה.

אני ממשיכה: זכאות להנחה ממס בשיעור 7 אחוזים: קלע-אלון, כנף, חד-נס, מיצר, שדמות מחולה, יפית, בית הערבה, חמדת, נעמה, גן אור, בני עצמון, פאת שדה, נווה דקלים, יתד, יבול, פריגן, תלמי יוסף, דקל, שדה אברהם, אבשלום, חולית, ובלדד צוקים.

וניר יצחק.

אנו מוסיפים פה את ניר יצחק.

לא קראת את תמר וניצנה.

הם לא היו ברשימה.

אז אני אקרא: נאות הכיכר, עין תמר - -

עין תמר מופיע בזכאות להנחה בשיעור 5 אחוז.

לא. אני קורא: עין תמר, עין חצבה, נווה זוהר, כמהין, עזוז.

אם כך, איזה יישובים נשארים בזכאות להנחה בשיעור 5 אחוז?

אין 5 אחוז. זו טעות סופר. סוכם וברור.

אני רוצה להאיר את עיני הוועדה. בתקנות הקיימות, כל היישובים ברמת הגולן וביש"ע קיבלו הנחה ממס בשיעור 7 אחוז, מכוח התקנות הספציפיות. בערבה קיבלו 7 אחוז מכוח תקנות מיוחדות לערבה. לטעמי, כל היישובים בגוש שלום צריכים לקבל הנחה בשיעור 5 אחוז, ולא בשיעור 7 אחוז.

סיכמנו את רשימת היישובים ואת האחוזים. זה העיקרון: לא פותחים, אין יוצא ואין בא.

גם אני לא ממש שלם עם הדברים. כנראה זו הפשרה הטובה ביותר. קראנו את הרשימה, הצבענו כבר, והאוצר קיבל את הדברים.



































חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 121) (הוראת שעה), התש"ס- 2000

אנו עוברים לנושא הבא, בבחינת הא בהא תליא. איפה אנחנו עומדים, מבחינה משפטית, אחרי שהחוק הזה יעבור במליאה?

מדובר בחוק נפרד. מדובר בתיקון לפקודת מס הכנסה, והוא נמצא לפניכם. אנחנו מוסיפים סעיף 11 א לפקודת מס הכנסה, שדן בהנחה ממס לתושב עכו. אנחנו אומרים כך: בסעיף זה – "עכו" – תחום עיריית עכו כמפורט בתוספת הראשונה לפקודת העיריות. "תושב עכו" – יחיד שמקום מגוריו הקבוע עכו. "שלומי" – תחום המועצה המקומית שלומי. "תושב שלומי" – יחיד שמקום מגוריו הקבוע שלומי. (ב) על אף האמור בסעיף 11, לעניין הנחות ממס, דין תושב עכו כדין תושב שלומי, ויחולו עליו הוראות כל דין החלות על תושב שלומי".

"2. תוקפו של סעיף 11א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, בשנת המס 2000, ולכל תקופת תוקפן של תקנות מס הכנסה 0הנח7ות ממס ביישובי גבול הצפון), התשמ"ו- 1985, ככל שהן מתייחסות לשלומי".

יש צורך לקבל את החוק לאחר שהוארך תוקפן של תקנות גבול הצפון, כי אחרת אנחנו מאריכים תוקף של תקנות או מתייחסים לתקנות שלא קיימות. הנוסח הזה של החוק מצמיד את תושבי עכו לתושבי שלומי לעניין ההנחות ממס, וכל זמן שתקנות מס הכנסה לעניין שלומי תהיינה בתוקף, גם החוק לעניין עכו יהיה בתוקף, באותו שיעור, באותם תנאים, החל מ- 1 בינואר, 2000.

אני רק רוצה להזכיר שמבחינה פורמלית הצבענו על הנושא הזה כבר, ואישרנו אותו. רשות הדיבור לראש העיר.

אני מודה לכם על התמיכה בעכו, ובא אליכם בקריאה. התרופה הזו שרשמתם לעכו עשויה להציל את העיר, אבל אני חושב שאנחנו נמצאים במצב של חולה גוסס, ואם לא יעזרו לנו בעוד תחום, ואני מתחנן לכך – למען יהודים כערבים. עזרו לנו לעבור את התקופה הקשה משום שהעיר קורסת. על כל עובד עיריה יש גמלאי אחד. אנחנו בגירעון מצטבר של 150 מיליון ₪. לעיר העתיקה יש צרכים מיוחדים משלה. היא קופחה במשך 50 שנה. 52 אחוז מהאוכלוסייה זכאים להנחות מארנונה, על פי הקריטריונים של משרד הפנים, בשיעורים של בין 30 ל- 100 אחוז. כל אזור התעשייה שלנו קורס. מפעלי הפלדה, מפעלי צינורות, "טמבור", פרק אל-רום, רפא"ל – כל אלה במצב קשה מאד. אנחנו עיר שמבקשים מאתנו לקיים אותה עם שום דבר ממש. אני רוצה שתבינו: ללא עזרה ותרופה מיידית אנו נקרוס. אני פונה אל האוצר: אנחנו לא רוצים לעלות, להפגין ולשרוף צמיגים, כי אנחנו אסירי תודה לכנסת ישראל, ובמיוחד לכם. לכן, מתוך כבוד לוועדת הכספים ולכנסת ישראל, נמנענו מלהשתתף בהפגנות. אני מתחנן בפניכם: עזרו לנו. דוגמה אחת שיכולה לעזור – תנו לנו מענק איזון של 40 מיליון ₪ בשנה.

אנחנו לא נותנים מענקים. אנחנו לא הכתובת.

אני יודע. אני מנסה לגייס אתכם. אני יודע שאני לא פונה לכתובת הנכונה, אבל אני פונה אליכם כאל אנשים: הצילו את עכו. התרופה שנתתם עלולה להגיע מאוחר מידי. בחודש הבא לא יהיו לי כספים לתשלום משכורות, וזה לאחר תהליך הבראה. אני מבקש שתוקף ההארכה יהיה ל- 5 שנים, כי אין טעם להאריך לשנה אחת.

לא, זה לא עובד כך.לצערי אנחנו מוצפים בפניות שונות, קשות מאד. לבית שאן יש גירעון של 140 מיליון ₪. אתה עם גירעון של 150 מיליון ₪ - -

אבל צריך לזכור שבבית שאן יש 17 אלף תושבים, ואנחנו למעלה מ- 50 אלף.

זה חלילה לא מקטין את גודל הבעיה. אני חושב שנעשה פה מעשה מאד יוצא דופן לגבי עכו, מה שלא נעשה לגבי אף יישוב אחר. יכול להיות שיש גם ראשי מועצות אחרים שמצפים שגם להם ניתן עזרה כזו, ולא מובן להם מדוע היטבנו כל כך עם עכו. הבנו את הקושי המיוחד של עכו. הנושא של הטיפול של סך הבעיות בשלטון המקומי הוא נושא כבד מאד. אנחנו נקדיש לו דיונים. חבר הכנסת יעקב ליצמן הוא יושב ראש ועדת המשנה לעניין הרשויות המקומיות. בהחלט ניתן לקיים ישיבה קונקרטית אצלו בוועדת המשנה, על בעיותיה של עכו. יכול להיות שאנחנו נקיים גם כאן, במליאת הוועדה, ישיבה לגבי מספר ישובים שנמצאים בקרבה מאד גדולה לקו האדום. יושב ראש ועדת הפנים של הכנסת, חבר הכנסת דוד אזולאי, הוא תושב עכו, וגם הוא יכול לקיים דיון מיוחד במצבה של העיר.

אנחנו נשתדל לעזור ככל שנוכל. לעניין הבקשה של הארכה ל- 5 שנים, אין לבקשה משמעות משפטית. אנחנו מצמידים את עכו לשלומי, לצורך ההטבות. כאשר יפסיקו לשלומי את ההטבות – מה שלא נראה לי שיקרה – תפסקנה ההטבות גם לעכו. אם ישנו את ההטבות לשלומי – ישנו גם לעכו.

גם אני הייתי רוצה להצטרף לבקשתו של ראש העיר, אך אני יודע, לאחר שיחות שהיו לי, שזה לא מעשי, לצערי הרב. כולי תפילה ותקווה שאכן זה יהיה לתקופה ארוכה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות שניתנה לי עכשיו, ולהודות לחברי ועדת הכספים ולעומד בראשה. אני חושב שבאמת נעשתה פה עבודה יוצאת דופן. אני יודע שזה מתוך הערכה לעיר ומתוך התחשבות במצבה. אני מאד מקווה שזו תהיה נקודת פתיחה להמשך תנופה לעיר.

תודה. אנחנו נעבור להצבעה: מי בעד? תודה, אושר פה אחד.




שינויים בתקציב לשנת 2000

יש לפנינו פניה דחופה מספר 55, בנושא סיוע דחוף לנצרת. אני מברך את ראש העיר של נצרת שנמצא כאן, ואני מאחל לו, בשם ועדת הכספים, שהביקור של האפיפיור, שעומד להיערך בעירו, יעבור בשלום. אני מאחל שהביקור הזה יהווה סמל ונקודת מפנה בתוך העיר לגבי מערכת היחסים הפנימית בעיר, שהיא לא פשוטה. אני יודע שראש העיר עושה ימים כלילות כדי לשמור על המרקם העדין בנצרת היום. נצרת נקלעה לקשיים כלכליים כבדים. הגיעו להסכם עם משרד האוצר, ואני מבקש מיחזקאל לביא שיציג את הפניה שלפנינו, שבאה בעקבות ההסכם.

בעקבות הסיכום שהושג אמש בין הממשלה לבין ראש עירית נצרת ואחרים, סוכם שהעיריה תתוגבר ב- 15 מיליון ₪, כאשר 5 מיליון ₪ יועברו מסעיף הרזרבה דרך המענק הכללי לסיוע לעיריה, וזו הבקשה שלפניכם.

יש מישהו שרוצה לשאול שאלה בעניין?

היה אצלי דיון בוועדה בנושא של נצרת, ויש ויכוח בין משרד הפנים לבין עירית נצרת לגבי מענק של 3 מיליון ₪. משרד הפנים רואה את זה כהקדמת מענק. ראש העיר מתנגד לזה, כי הוא טוען שאם זה יוגדר כהקדמת מענק, יש לו בעיה בהמשך.

נעבור להצבעה. מי בעד קריאה מס' 55? מי נגד? הפניה אושרה פה אחד.


















צו מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) (התליית תחולתם של סעיפים 4 ו- 5), התש"ס- 2000

אני אציג את העניין. סעיף 4 לחוק התיאומים בשל אינפלציה קובע שיטת תיאום מסובכת שנדרשה בשנות האינפלציה הגבוהות לתיאום הכנסה בשל מלאי. סעיף 5 קובע שיטת תיאום בגין האינפלציה למקדמות מלקוחות ולמקדמות מספקים. בשנים האחרונות, עם ירידת שיעורי האינפלציה, אנו מבקשים להתלות את תחולתם של שני הסעיפים האלה, גם בשנת המס 2000, לאור האינפלציה הצפויה.

בשביל מה בכלל צריכים את החוק הזה?

האמת היא שוועדת בן-בסט שוקלת באמת לבטל את החוק. לאור העובדה שלא בטוח שהאינפלציה תישאר נמוכה לא הולכים על ביטול גורף.

זה מגוחך שאתם באים בכל שנה עם הסיפור הזה. עשו את זה בשנות האינפלציה המטורפות. ברור לכולם שהתקופה הזו מאחורינו. האם אתם מחזיקים את החוק הזה בתור בטוחה?

כן.

מי בעד הבקשה? מי נגד? תודה, הפניה אושרה.















שינויים בתקציב לשנת 2000

לפנינו בקשה מספר 005- 32, מספר פניה לוועדה – 50.

מדובר על העברת 8 מיליון ₪ מתקציב התמיכות לתקציב משרד החקלאות, ו- 6.5 מיליון ₪ מתקציב הרשאה להתחייב, למימון רפורמה ברפת. מוסכם בין משרד החקלאות למשרד האוצר על ביצוע רפורמה בענף הרכב. במסגרת הרפורמה יעברו לרפתות גדולות יותר, וירד מחיר המטרה של החלב. הממשלה נותנת תמיכה בהשקעות הון ובמענקים לרכישת פרות, להגדלת רפתות. כמו כן, במסגרת הרפורמה, צריך להינתן פתרון לבעיית איכות הסביבה של הרפתות. פתרון העניין הוא תנאי לכניסה לרפורמה, וניתן לו מענק של 50 אחוז.

אתם תומכים ברפתות גדולות?

אנחנו תומכים בהגדלת רפתות.

ומה עושה מי שיש לו רפת קטנה.

נעשתה בדיקה, והממצאים שלה היו שרפתות גדולות זולות בצורה משמעותית מרפתות קטנות יותר. הממשלה רוצה לתמרץ בעלי רפתות לעבור לרפתות גדולות יותר.

אם למושבניק יש רפת של 7 או 10 פרות – מה הוא עושה?

אני יושב כרגע כיושב ראש הישיבה, אבל אני מתנגד לרפורמה הזו. אני אסביר מה מבוקש פה. יש פה מסלול שמחייב לשנות את מבנה הרפתות, מבחינת איכות הסביבה. זה דורש השקעה מאד גדולה. זה חלק מהעניין. החלק השני הוא – כתוצאה מההשקעה המאד גדולה, מתמרצים חלק מהמשקים הקטנים להתאחד ביניהם, לעשות חיבור בין המשקים הקטנים, ולהקים שותפות. במסגרת השותפות הזו הם יכולים ליהנות מהסיוע הממשלתי ביותר כסף. זה גם משפר את היעילות שלהם.

זה יוצר קרטליזציה של הענף.

זה לא יוצר קרטליזציה, כי לא מדובר ביחידות כאלה גדולות.

מי בעד ההעברה התקציבית? מי נגד? הבקשה התקבלה.







































שינויים בתקציב לשנת 2000

שר התחבורה מבקש שינויים בתקציב מע"צ ושר האוצר מבקש את אישור ועדת כספים.

אני לא מבין את ההעברה הזו. איך אתם מסבירים לנו שאתם רוצים תוספת לאביזרים בטיחותיים, ולפי תקציב האוצר - -

מה שהם עושים הוא להעביר לפי הביצוע שלהם משיקום וריבוד כבישים לאחזקת כבישים. אלו הן העברות פנימיות בין העבודות שלהם. יש כמה תוכניות – שיקום וריבוד, אחזקת מבנה דרך, פרוייקטים בטיחותיים.

תסבירי בבקשה מה ההבדל בין שיקום וריבוד לבין אחזקת מבנה דרך.לאיזה פרוייקטים זה מתייחס? מורידים כאן 5 מיליון מריבוד ושיקום כבישים.

אנחנו מעבירים בין שיקום לאחזקה. מה ההבדל בין אחזקה לשיקום? – אני לא יודעת עד הסוף. יש דברים שנכללים בהגדרת "אביזרי בטיחות" של מע"צ – תאורה, מגינים בצד הכבישים. יש הבדל בין האביזרים האלה לבין שיקום כביש. עבודות של שיקום כבישים כוללות, למשל – שיקום שוליים, כדי שהם יהיו באותו גובה של הכביש עצמו.

אני רוצה להצביע על דברים שאני מבין. אני רוצה להבין מאיזה כבישים הורידו שיקום וריבוד, ועל מה אנחנו מדברים.

זה לא כבישים ספציפיים. נניח שיש תקנה ספציפית של שיקום מחוז תל אביב. יש תוכנית עבודה, ואם יש שם עודף, כרגע, יחסית לביצוע, ויש סעיף של אחזקת אביזרי בטיחות, שבו יש חוסר. רוצים להעביר מכמה מחוזות, לסעיף של אחזקת אביזרי בטיחות.

לוקחים כסף מפרוייקטים בטיחותיים.

לא.

הורדתם בקירות בטיחותיים, בשיקום ואחזקת כבישים, הוספתם להנהלה, לאחזקת מבנה דרך וסקרים לפיצויים. זה מה שיש בפנינו. כל מה שאנו תמיד אומרים – אל תעשו – זה בדיוק מה שעשיתם.

אני אסביר. כל הכסף בסקרים ופיצויים הוא לבקרת תנועה. זה חלק מבטיחות בדרכים. יש פה 4 מיליון ₪ ובהרשאה – 6 מיליון ₪. תקנה שמתחת לזה, היא תת תקנה של אחזקת מבנה דרך. איפה ששמו את הכסף זה באחזקת אביזרי בטיחות.

אז מה זה "פרויקטים בטיחותיים"?

אתם יכולים לבקש לא להצביע, או להתנגד בהצבעה.

אני מציע שנבדוק את זה, ובעוד שבוע נצביע.

בסדר.
















שינויים בתקציב לשנת ‏2000

נעבור לבקשה מספר 33, תקצוב של תכנון.

מדובר על העברה מרזרבה לתכנון לתכנון כבישים. יש תוכנית שנקראת תיכנון א'. שם היתה רזרבה, ופשוט העבירו. מעבירים מרזרבה לתכנון לביצוע.

מי בעד הבקשה? מי נגד? תודה, הבקשה אושרה.

































שינויים בתקציב לשנת 2000

אנו עוברים לבקשה מספר 36.

זו העברה של 10 מיליון ₪ למשרד הקליטה. הדבר השני זה הפעולות שמרכז ההסברה עושה עבור משרד הקליטה, כמו טיולים בחו"ל. דבר שלישי – השתתפות משרד החינוך בחינוך הלא פורמלי.

אנחנו לא נצביע על זה עכשיו. אני מבקש שחבר הכנסת אמנון כהן יישב עם שרת הקליטה, ולאחר מכן תחזרו אלינו.
































הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור לדמי הבראה) התשנ"ט - 1999

אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה – פטור לדמי הבראה, של חברי הכנסת עמיר פרץ וחיים כץ. הנושא כבר הוצג בפני הוועדה. אין לי התנגדות אם תרצו לומר שוב כמה מילים בנושא. בבקשה.

אני אומר כמעט את מה שאמרתי בפעם שעברה. בעבר, כאשר בעקבות ועדת בן-שחר בוטלו המסים, פגעו במוסד של דמי הבראה, שאנשים באמת יצאו להבראה. במצב של היום, כאשר אנו מבקשים להחזיר את הפטור מדמי הבראה, ברור לנו ש- 50 אחוז מזה יחזור למדינה, בין אם זה ממס של המלונות, או ממע"מ, וברור לנו שזה יגדיל את התעסוקה בבתי המלון, ויחסוך בדמי אבטלה. מאחר והיו דיבורים בעניין, אנחנו, כמגישי החוק, לפני הקריאה השנייה והשלישית, נשב עם יושב-ראש ועדת הכספים ונראה איך אנחנו מקדמים את זה הלאה.

אני רוצה להביע את עמדתי בעניין הזה. לא הסתרתי את אי הנוחות שלי מהצעת החוק, לא בגלל שאני מתנגד להטבות לעובדים, להפך. אני באופן עקרוני לא חושב שהדרך להיטיב צריכה להיעשות ביצירת פטורים חדשים במס. אני חושב שהטבות לעובדים צריכות להיעשות באופן ישיר, בדרכים שונות. חלק מהם גם נעשה בכנסת בנושא שכר המינימום, ובדרכים אחרות. אלה דברים שמטרידים אותי.

זו לא העמדה של האוצר. האוצר סבור ההפך. האוצר סבור שאי אפשר להעמיס על שכר המינימום ולהעלות את שכר המינימום, משום שאז זה פוגע במעסיקים. לעומת זאת, זה יהיה נכון לרווח את מדרגות המס - -

אני חושב שהדרך הנכונה לטפל בציבור העובדים זה דרך הקלות במס הכנסה על עבודה. אני מקווה שבעקבות ועדת בן –בסט זה יצא לפועל.

דמי הבראה זה לא כסף שמשולם על עבודה?

אני מביע את הסתייגותי מהעניין הזה. מצד שני, הכנסת הצביעה על החוק הזה בקריאה טרומית, והביעה את עמדתה בכך שהחוק הזה ראוי להגיע לקריאה ראשונה. אני מקבל את ההצהרה של חיים כץ ואני מניח שגם עמיר פרץ מצטרף אליה – שהנושא, אם הוא יעבור בקריאה ראשונה, הוא יקודם לקריאה שנייה ושלישית רק בתיאום איתי ועם חברים אחרים בוועדה. לכן אתמוך, בכפוף לאמירה הזו שלי, שהיא בבחינת הסתייגות מסוימת.

היה לי הכבוד להיות בדיון הקודם. נציבות מס הכנסה היא בפירוש נגד החוק, משום שהוא בניגוד לכל המגמה בשנים האחרונות, שתתבטא, להערכתנו, בהמלצות ועדת בן-בסט, של צמצום הפטורים, והרחבת בסיס המס, על מנת שיהיה ניתן להוריד את שיעורי המס, כולל מהשכירים ומשכבות הביניים. אני רוצה לעדכן גם את חבר הכנסת עמיר פרץ, שעלות ההצעה היא למעלה ממיליארד שקל, ובסכומים אלה אפשר להוריד את שיעורי המס לשכירים משכבות הביניים מכל הסקטורים. לכן אנחנו מתנגדים.

אתם לא תעשו את זה וגם לא את זה.

אני רוצה לומר שוב, שזה בניגוד לכל המגמה בשנים האחרונות, ושיש פה משום סטייה מכל העקרונות שלקראתם אנחנו חותרים במגמה לגייס משאבים על מנת לבצע רפורמה אמיתית במס הכנסה.

אני מבקש להעיר פה כמה הערות. חיים דוקלר דיבר פה על החשיבות של אי מתן פטורים. בהנחה שכולם מודעים לעקרון הזה, אני רוצה רק להעיר שעניין דמי ההבראה מחייב קבלות, ונותן את זה רק לאנשים - -

דיברנו על כך שאנחנו לא צריכים קבלות.

זה נותן את הפטור רק לאנשים שהם בהסכמי שכר קיבוציים. עצמאים או שכירים בצורות אחרות לא ייהנו מזה. אני במשך שנתיים או שלוש מתחננת כאן בוועדה שלפחות יימנעו את השחיקה במדרגות המס. לא קיבלתי חיזוק מוועדת הכספים על דבר שיכול לעשות צדק ויושר עם כל משלמי המס. מי שלא משלם מסים – פטורים לא עוזרים לו. מחצית מהאוכלוסייה ממילא לא משלמת מסים, אז ההטבה הזו לא רלבנטית עבורם. על קוצו של יוד, לא הלכו פה חברי הכנסת לדאוג שלפחות יקבלו עוד 70 שקל נטו לחודש, בערך. לעומת זאת, על דבר שהוא במאות מיליארדים, שעושה עיוות עצום במערכת, והוא יינתן רק לחזקים, רק לגדולים – כן הולכים.

26 סוגי פטורים יש בסעיף 9 לפקודת מס הכנסה. כולם הם כלליים. אין אף דבר כזה שמחייב קבלה. הצעתי לתת נקודת זיכוי נוספת במקום הפטור.

מדברייך נובע חוסר ההגינות שנוהגים בהסכמות ובכללים. הרי חלק מהתפיסה הכוללת היתה שאנחנו הולכים למניעת שחיקה במדרגות המס, פעם אחת בחוק ההסדרים. הדבר נשאר קבוע, וזו רמאות ממדרגה ראשונה. כשמישהו לא נוהג בהגינות, אין סיבה שיבואו ויטיפו מוסר. מהבחינה המקצועית את לא צודקת. אחד ההסכמים הבודדים בהסכמים קיבוציים שיש עליו צו הרחבה הוא בעניין של דמי הבראה. דמי הבראה משולמים לכל השכירים במשק. זה הוא אחד הסעיפים היחידים שחל עליו צו הרחבה. אני, כמי שחותם על הסכמי מסגרת, אין לי מוטיבציה להשיג דמי הבראה. מדוע? – כי עדיף לי ללכת לפי שיטתך. אלך להקטנת שעות עבודה ולשיטות מסוג זה. כאן משיגים נושא שהוא ייחודי, יש בו מוטיבציה, שהעובד מקבל אותו בסוף השנה. אני יכול לעשות אלף פטנטים, ולהשיג את זה בצורה אחרת, אך אני לא רוצה. אני רוצה שמדינת ישראל תצהיר באופן גלוי שבעידן כל כך אגרסיבי, תהיה מוטיבציה לצאת ולנצל את ההטבה.

מה זה "פטנטים"? כל פטנט חייב במס.

כשאתה תטיל מס על הבורסה, ותבדוק איך בעלי העסקים מכניסים לפטור ממס את כל ההוצאות שלהם, באלף השיטות. אנחנו, השכירים, לא יכולים להכניס שום דבר לפטור ממס, לא את טיפולי השיניים, לא את החזר המשכנתאות – כמו בכל מקום אחר בעולם. אין תנאים. לכן, אנא מכם, בלי הטפות מוסר. אני מוכן שאנחנו, בדיון הזה, נפתח הכל. אם תהיה שוויוניות בגישה של המס – אדרבא ואדרבא. אני מסכים שוועדת הכספים צריכה לעשות הכל, כדי שההערה הזו של היועצת הכלכלית לא תישאר באוויר. מה שעשו כאן עם עניין מדרגות המס הוא דבר שאסור שייעשה.

אני מבין שאם עצמאי הולך לנפוש במלון זה לא מוכר לו כהוצאה לצורך פטור ממס.

תלוי איך הוא קורא לזה.

אני סבור שנכון יהיה לקבל את הצעתך. יכול להיות שיש טעם בדבריה של היועצת הכלכלית, וצריך אולי לבחון את הדברים, אבל אני מציע שנסכם שאנו מאשרים את החוק לקריאה ראשונה. בין קריאה ראשונה להכנה לקריאה שנייה, הוועדה הזו תיכנס לעומקם של הדברים. הנוסחה, הדרך והמנגנון – יסוכמו בזמן ההכנה.

אני באמת מקווה שכאשר נדון בחוק לקראת קריאה שנייה ושלישית תהיינה לפנינו ההמלצות של ועדת בן-בסט. אני מניח שאם יהיה פתרון אמיתי בהמלצות לנושא של מדרגות המס לשכבות הבינוניות, יכול מאד להיות שגם המציעים ישקלו פעם נוספת את הצעתם.

אני מרגיש מאד לא טוב עם כל מה שקורה פה. סמדר אלחנני, היועצת המשפטית, שכנעה אותי שההצעה לא מגינה באמת על כלל העובדים, אלא על קבוצות חזקות בלבד.

הסבירו כאן שעושים על זה צו הרחבה.

זה ממילא לא ישפיע על מי שמרוויח שכר מינימום.

מי שלא מגיע לסף המס לא יהנה מזה, כמו שהוא לא ניהנה מפטורים אחרים.

תפשט את בסיס המס.

אני אומר שיש כאן עיוותים. אנחנו חוזרים אחורה. דוד טל, יושב ראש ועדת העבודה והרווחה, אמר שאם ההצעה תעבור כאן, שהדיון ייעשה בהכנה לקראת קריאה שנייה ושלישית, כאשר הנחת היסוד היא שאז כבר תוגשנה מסקנות ועדת בן-בסט.

מי בעד הבאת הצעת החוק לקריאה ראשונה? מי נגד? מי נמנע? בהימנעותו של חבר הכנסת יוסי פריצקי, ההצעה אושרה.

אני רוצה לציין שאתם צריכים להודיע, עד ההעלאה לקריאה ראשונה, להודיע מאיפה מממנים את זה.

עלות שיפוי מעסיקים.

אתם צריכים לציין את זה. אני מודה לכולכם, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:50