הכנסת החמש-עשרה
מושב שני
נוסח לא מתוקן
פרוטוקול מס' 95
מישיבת ועדת הכספים
יום שני. י' באדר התש"ס (14 בפברואר 2000). שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 14/02/2000
חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 121) (הוראת שעה), התש"ס-2000
פרוטוקול
חברי הוועדה; אלי גולדשמידט - היו"ר
מוחמד ברכה
אבשלום וילן
עופר חוגי
ישראל כץ
לימור לבנת
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
רחמים טלול
מאיר פרוש
יוסף פריצקי
מאיר שטרית
ויצמן שירי
שלום שמחון
מ"מ: אברהם הירשזון
מקסים לוי
יצחק סבן
דוד אזולאי
חיים כץ
עמיר פרץ
פרופ' דוד גליקסברג המטה לביצוע הסדר הקיבוצים
זיו בן-ברון לביצוע הסדר הקיבוצים
פרופ' דני צידון המטה לביצוע הסדר הקיבוצים
אלי רוזנטל מנהל תחום הנדל"ן - איגוד לשכות המסחר
בועז מקלר איגוד לשכות המסחר
תומר עמיר קק"ל
אהרון קינריך משרד הבינוי והשיכון - עוזר המנכ"ל
חיים פיאלקוב משרד הבינוי והשיכון
עליזה גורן גורן יועצים
אמיר זמורה התאחדות הקבלנים
ענת שור התאחדות הקבלנים
דני כרמל ממ"י
משה גילאי ממ"י
מיכל אופיר ממ"י
אורלי דותן קק"ל
דוד לזרוס קק"ל
מאיר אלפיה קק"ל
שלומי p עזרי התאחדות הקבלנים
יוני קפלן נציב מס הכנסה
חיים דרוקלר מס הכנסה
פזית קליימן עוזרת לנציב מס הכנסה
אהרון אליהו סגן נציב מס הכנסה
מאיר מזרחי מנהל תחום שומת מקרקעין
תמר לומברוזו יועמ"ש, נציבות מס הכנסה
משה אשר נציבות מס הכנסה
טלי דולן יועמ"ש, מינהל הכנסות המדינה, משרד האוצר
שמריהו בירן ראש העיר עכו
חלמי שפה סגן ראש העיר עכו
נציגי העיר עכו
שמואל ארד מנכ"ל התאחדות הקבלנים
יחיאל לקט יו"ר דירקטוריון קק"ל
שלמה גרביץ קק"ל
נגה בוטנסקי הסתדרות
מיכאל אטלן משרד העבודה והרווחה
מנחם קירשנבאום לשכת יועצי המס
יועצת כלכלית; סמדר אלחנני
יפעת שפרכר
נושא: 1. הצעות לסדר היום - א. הירשזון, ל. לבנת.
2. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 121) (זיכוי ממס לתושב עכו) (ד. אזולאי
וקבוצת ח''כים)
3. חוק לתיקון פקודת מס כנסה (פטור לדמי הבראה) (ח. כץ, ע. פרץ).
4. תקנות מס שבח מקרקעין (מס מכירה).
1. הצעות לסדר היום - א. הירשזון. ל. לבנת.
אדוני היושב-ראש, קיימנו לפני כשבועיים ישיבה משותפת של ועדת הכספים וועדת
הכלכלה בנושא התיירות המגיעה למדינת ישראל פנו אלי גורמי תיירות מצפון הארץ בטענה
שבתי המלון סובלים, וזו לא הפעם הראשונה, מתפוסת 0. ישבה ועדה בראשותו של יוני קפלן כדי
לקבוע פיצויים בנושאים האלה, ובינתיים לא קורה שום דבר. אני חושב שמן הראוי שוועדת
הכספים תקיים דיון דחוף עוד השבוע בנושא הזה, תעלה את הסוגייה הזאת על סדר היום, משוס
שהם סובלים סבל רב ומתמשך.
התפרסמו הבוקר ברדיו דברי התושבים שקיבלו פיצוי על מבצע שהיה ביוני 1999.
יוני קפלן;
זה לא מבצע, זה פיגוע.
אני מצרפת את הדברים האלה לדברי חברי. צריך לקיים דיון בוועדת כספים כדי לראות
מדוע לוקח כל כן הרבה זמן כדי לקבל פיצוי אמיתי. עסקנו בנושא הזה, אבל עכשיו מסתבר שיש
דברים שלא ידענו.
היו"ר אלי גולדשמידט;
יש לנו הזדמנות לשמוע ישירות מנציב מס הכנסה שהוא זה שמרכז את הצוות הבין
משרדי. אני רק רוצה להגיד לכס שאנחנו מתכננים ביקור בישובי קו העימות לגבי ההערכות
לקראת הנסיגה, אם תהיה.
יוסף פריצקי;
צריך לערוך ביקור בישובי קו העימות, לא חשוב לקראת מה.
הדבר מודגש אלף מונים נוכח המצוקות שלהם היום.
יוני ספלן;
להגיד שלא קורה שום דבר זה לא מדוייק. הטענה הגדולה ביותר של תושבי הצפון היתה
לגבי הפיצוי בגין הנזקים. בנוגע לאותו אירוע שהיה ב24 ביוני, הטענה העיקרית של תושבי הצפון
היתה על כך שהם לא מקבלים פיצוי בגין שכר העבודה. אז באמת גס הוקמה ועדה בראשותי,
ותוך כדי דיוני הוועדה החלטנו לפצות בגין שכר עבודה. בתחילת ספטמבר, נדמה לי ב8-
לספטמבר העברנו כאן תקנה שמפצה בגין שכר עמדה. אז התחלנו את תהליך הפיצוי. צריך
לזכור שישובי קו העימות בצפון חיו בלי העניין הזה לאורך שנים, זאת אומרת לא פוצו ועכשיו הם
מפוצים רטרואקטיבית מהאירוע של ה17 במאי בגין שכר עבודה. הוועדה בראשותי גמרה את
עבודתה בתחילת דצמבר וקבעה כל מיני נוסחאות וכל מיני שיטות לפצות את כל הענפים -
התעשייה, החקלאות, התיירות, המסחר. אנחנו הגשנו את הדוח. היו מספר דיונים אצל שר האוצר
בנושא הזה. בשיתוף עם אגף תקציבים ניסינו לעשות כל מיני הערכות תקציביות כמה העניין הזה
הולך לעלות. למעשה, הבוקר שר האוצר קיבל החלטה סופית לאמץ את הדוח כמו שהוא. הוא גם
הספיק להודיע את זה ליושב-ראש ועדת הכספים. אנחנו חיכינו כל הזמן עם החקיקה בצנרת. אני
מקווה שנוכל בסוף שבוע זה או בתחילת שבוע הבא להביא בפניכם את התקנות בגין אובדן
רווחים.
אם אני אסכם, בגין שכר עבודה אנחנו מפצים, ובגין אובדן רווחים אחרים נעשה את
הדיון בשבוע הבא.
אברהם הירשזון;
אני אמרתי שמסקנות הוועדה שלך היו לפני מספר חודשים.
יוני קפלן;
בתחילת דצמבר.
אברהם הירשזון;
אבל הביצוע עדיין לא התחיל.
2. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 121)
(זיכוי ממס לתושב עכו).
אנחנו עוברים עכשיו להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 121) (זיכוי ממס לתושב
עכו). זאת הצעת חוק שעלתה בקריאה טרומית. היא הועלתה על ידי חבר הכנסת דוד אזולאי. היא
הועברה לקריאה ראשונה בכנסת לפני כשבוע. היא באה אלינו להכנה לקריאה שנייה ושלישית.
כל הסוגייה של הטבות ליישובים באמצעות הטבות מס הכנסה היא סוגייה מאוד שנויה
במחלוקת. היא שנויה במחלוקת בראש וראשונה משום שההטבות הללו ניתנות לאנשים שהם
בעלי היכולת הטובה יותר. משפחות מצוקה ואנשים שחיים משכר מינימום לא נהנים מההטבות
הללו. נשאלת השאלה אם ראוי שזה יעשה. במשך השנים נוצרו עיוותים לא קטנים לחלוקה בין
הישובים השונים לגבי הטבות המס השונות. זה הכניס את המערכת, לדעתי, למבוי סתום, שנכיר
אותו בקרוב כאשר יגיעו אלינו לגבי הארכת נושא תוקף ההקלות במס ההכנסה ביישובים השונים.
אנחנו מכירים את התופעות, שביישוב אחד יש הטבה גדולה, ביישוב השני יש הטבה יותר נמוכה
וביישוב שלישי שנמצא באותו איזור אין בכלל הטבה. אלה תופעות שצריך להוציא משלחת
ארכיאולוגית כדי לאתר את השורשים של כל התפתחות והתפתחות בתחום הזה.
מה שקרה עם עכו היה מקרה מאוד יוצא דופן אני תמיד משווה את זה לערבה הדרומית.
נתנו איזור סחר חופשי לאילת. במסגרת איזור הסחר החופשי יש פטור ממע"מ. יש תחנת דלק
ביוטבתה שנמצאת 50 קילומטר או 45 קילומטר צפונית מאילת. אין p אדם שמגיע לאיזור ועוד
יש לו דלק - ובדרך כלל אנשים מתכננים את כמות הדלק שלהם - שיעצור וימלא ביטבתה, משום
שבאילת הוא משלם 17% פחות. זאת אומרת, פה אין בעיה שאתה מחפש להיטיב עם איזור אחר,
אתה אומר שדרך ההטבה לאיזור קרוב האיזור הגובל בו בעצם נדפק. אני אומר שאותו דבר,
בשינויים המחוייבים, קיים לגבי עכו. עכו זאת עיר שנמצאת לא רחוק ממרכז הארץ. היא נמצאת
קרוב למרכזי תעסוקה בחיפה ובמקומות אחרים. זאת לא מצפה רמון, זאת לא ירוחם, אבל קורה
לה דבר מאוד מיוחד. הואיל והיא גובלת בנהריה ונהריה סמוכה אליה מרחק דקות ספורות של
נסיעה, והואיל ובנהריה בעקבות מבצע ענבי זעם הושוו התנאים עם תנאי שאר יישובי קו העימות
ויש לה הטבה של מס הכנסה בשיעור של 15% ללא תקרה..
זאת משמעות אדירה. במשכורת רצינית זה יכול להתבטא באלפי שקלים בחודש בנטו.
מה שקורה הוא שאנשים הם בני אדם, הם נורא ציוניים ומאוד אוהבים את עכו, אבל מה יותר קל
מאשר אפילו להעתיק מקום מגורים או לקנות דירה בנהריה ולהיות רשום בנהריה, להגות
מההטבה וכתוצאה מזה עכו מתרוקנת מתושביה.
יוני קפלן;
אפשר לקחת משכנתא בגובה הטבת המס.
יש כאן מקרה מאוד יחודי, שאני, לפחות עד היום, לא מכיר מקרה דומה לו בארץ. אולי
יש, אבל הוא לא הגיע לאוזני. הצעת החוק של דוד אזולאי באה לנסות לפתור את העניין. היה
קונצנזוס מלא בכנסת בדיון בהצעת החוק לקריאה ראשונה. חבר הכנסת אברהם פורז היה
היחידי שהתנגד. השר מטעם הממשלה, שמעון פרס, שהוא לא אחרון השרים, תמך בהצעה הזאת.
הנושא הגיע אלינו ואנחנו צריכים לטפל בו. דוד, בבקשה.
שמעתי כאן, בדברי ההסבר, שכאילו מדובר על הטבה לעכו. רבותי, אני אומר בפירוש
שזאת לא הטבה לעכו, אלא מדובר על הצלת עיר בישראל. אם זאת היתה הטבה, לא היינו צריכים
להגיע לכאן כי היו דרכים אחרות. מי שחושב שהמדינה חוסכת כסף בכך שהיא לא תתן את
ההטבה הזאת, בסופו של דבר היא תשלם הרבה יותר כסף לאותם תושבים שנטשו את העיר. יוצא
איפה שהמדינה לא משלמת לתושבי עכו שגרים בעכו, אלא לאותם תושבי עכו שנטשו את העיר
לטובת נהריה. איך אמר נציב מס הכנסה? עם ההטבה הזאת משלמים את המשכנתא. למה
שמדינת ישראל לא תמנע את כל הנטישה הזאת? ציפיתי מממשלת ישראל ליזום את החקיקה
הזאת ולפעול בעניין הזה, אבל אני עשיתי את זה. אני מצפה היום גס מנציבות מס הכנסה, גם
ממשרד האוצר, לא לעכב את הנושא הזה. יש הסכמה של כולם, ללא יוצא מן הכלל, לתת את
הפטור ממס לתושבי עכו. בואו נעשה השוואה פשוטה בין עכו לנהריה. עכו צריכה לקבל ב%2.5 עד
5% יותר מנהריה על מנת שהתושבים שנטשו את העיר עכו יחזרו חזרה הביתה. על ידי כך אנחנו
נחסוך למדינה.
מישהו פה טען, בדברי ההסבר, שמדובר על הוצאה של 60 מיליון שקל. אני לא יודע
מאיפה נלקח המספר של 60 מיליון שקל, אבל המדינה צריכה לקחת בחשבון את ההפסדים
מההכנסה בארנונה, את ההפסדים מכך שהאוכלוסייה החלשה שנשארת בעיר צריך לטפל בה
במחלקת הרווחה. אני יכול למנות פה עוד עשרות דברים שבסופו של דבר יעלו הרבה מאוד כסף
למדינה. לכן אני פונה פה לחברים, בואו לא נסבך את הדיון. הפנייה שלי מיועדת לנציגי האוצר
ומס הכנסה. אנא מכם, בואו נפשט את הדיון הזה, נגמור היום את הצעת החוק הזאת לקריאה
שנייה ושלישית ככה שנוכל לצאת עם בשורה לתושבי העיר. אני רק יכול להעביר פה קצת
מהתחושות של הציבור בעיר עכו. אתם לא יודעים איזו אווירה טובה יש היום בעיר עכו. כאשר
אני מסתובב בעיר, הציבור אומר לי תודה, ישר כוח, יש עוד תקווה להישאר בעיר. אנא מכם, אל
תקחו את התקווה מתושבי עכו.
במשך שנה וחצי או שנתיים התפללתי בכל לב שתיפול קטיושה בשדה חרוש בעכו, או על
שפת הים, כמובן בלי לפגוע בנפשות, ולו רק כדי שהקטיושה הזאת תציל את העיר. ברגע שהיתה
נופלת קטיושה, היו, אולי, מכלילים אותנו ביישובי העימות. העיר מתרוקנת מתושביה.
יוסף פריצלקי;
נכון שאתה לא מתכוון למה שאמרתי.
היו"ר אלי גולדשמידט;
יוסי, הוא אמר מה שהוא חושב.
שמריהו בירן;
אני מבקש להביא לידיעתך, אדוני המכובד, ש54% מתושבי עכו מקבלים הנחה כלשהי, על
פי המדדים של משרד הפנים או על פי התקנות של משרד הפנים, של בין 30% ל100% אם נביא
אוכלוסייה חזקה, אם נמנע את הקזת הדם של האוכלוסייה החזקה, העיר תוכל לעמוד גם
במשימות של טיפול באוכלוסייה חלשה. אם לא, נהיה סמוכים על שולחן הממשלה בכל מקרה,
משום שהמענקים שיידרשו יהיו בגובה כזה שהם יעלו למדינה מכיס אחד או מכיס שני. אם
יכולתי להתחנן, הייתי מתחנן עבור הישרדותה של העיר. זה מה שעומד על סדר היום. בבדיקה
שעשינו, כ80% מעוזבי עכו עוברים לנהריה. מדובר על 2000 שקל לחודש במזומן לזוג שהיא מורה
והוא שוטר. תראו לי איזו חלוציות נדרוש מהתושבים שלנו על מנת שישארו בעכו ולא יהנו מהנחת
המס הזאת בנהריה? תסבירו לי. אם היה לכל אחד מכם ילדים בגיל הנישואין מה הייתם
ממליצים להם למען הצלת העיר הזאת, תנו לנו את נקודת ארכמידס ואנחנו נמנף את העיר.
אנחנו נדע איך למנף את העיר. עשו את זה בשביל כל תושבי עכו. אנא.
חלמי שפה;
אני מכהן כסגן ראש העיר קדנציה חמישית ומכיר את הלך הרוח גם ברחוב הערבי וגם
ברחוב היהודי. כל שכבת האוכלוסייה המבוססת בעכו עוברת לנהריה. בקו אווירי זה פחות מ5
קילומטר. למעשה, מה שיוצא בפועל, שהאוכלוסייה הזאת עוברת בעידוד ממשלתי ונשארת
אצלינו בעכו אוכלוסייה חלשה.
אני, כתושב עכו, חרד לדו-קיום. אני מנסה לדמיין לעצמי איזו תמונה שמה שישאר בעכו
זאת אוכלוסייה חלשה גם של יהודים וגם של ערבים. אני חרד לדו-קיום הזה. אני חושב
שביכולתכם לשנות את ההחלטה הזאת ולגרום לכך שהאוכלוסייה המבוססת לא תעבור ונוכל
למשוך אוכלוסייה מבוססת. אם הצעד הזה יעשה, נוכל להתמודד ולהרים את העיר עכו.
אני חושב שמה שהשולחן הזה היום צריך להחליט זה האם פותרים עיוות באמצעות
עיוות קיים. זה שיש בעיה לעכו מול נהריה כולם יודעים. הבעיה נוצרת מזה שלנהרייה יש הנחות
במיסוי - אני אומר את זה דווקא בימים קשים שאנחנו צריכים לפצות את כל תושבי הצפון.
הסיבה שהפיצויים לא ניתנו כל הזמן לעניין הזה היתה בגלל ההטבות המפליגות שיש להם מזיכוי
במס לאורך כל השנה, בלי שום קשר אס יש אירועים או אין אירועים.
הטענה לא נכונה. ההנחות לנהרייה הן הנחות מפליגות. הן יוצרות מצב של abuse במס,
זאת אומרת אנשים שלא גרים באמת בנהריה ולא עושים שום דבר למען נהריה, כדאי להם בגלל
שיקולי מיסוי.. על הכנסה של 20 אלף שקל לחודש, הם מקבלים סדר גודל של 2300 שקל לחודש
הנחה במיסים. זאת הטבה שהיא לא תשוער. הפער הזה של 5 קילומטר בין עכו לנהריה הוא פער
שעושה בעיה, אבל הפתרון לא צריך להיות בזה שיוצרים עיוות חדש ועושים אותו גם בעכו, כיוון
שמחר תושבי קריית אתא, קריית חיים וקריית ביאליק יעשו את אותו הדבר. הס יעשו את אותו
הדבר מול עכו, ואנחנו נרחיב את הטריטוריה שמולה ניתן לעשות את הדברים האלה. אס מחירי
הדיור בעכו יותר זולים, אז עכשיו המשכנתא יותר נמוכה כדי שניתן יהיה לעשות את זה. הפתרון
צריך להיות בשיטה - ואמר את זה יושב-ראש הוועדה בתחילת הדברים שלו - נכונה, טובה יותר
בכל הנושא של זיכוי ליישובי ספר ולהתיישבות בכלל. נוצרו פה עיוותים בהשוואות של ישובים
שאי אפשר להאמין.
אם הוועדה המכובדת תחליט לקבל את ההחלטה הזאת ולהשוות את נהריה לעכו, מחר
מה אני שונה מעכו? אני פחות ישוב ספר? אני ישוב שמצבו טוב יותר? יש
ועדה שאני תולה בה הרבה מאוד תקוות..
בהחלט יכול להיות שצריך להיות פה טיפול בשני מסלולים: מסלול אחד של כאלה
שמדינת ישראל החליטה לתת להם בגלל המיקום הגאוגרפי שלהם, והמסלול השני הוא המסלול
הנקודתי כמו שמדברים עליו כרגע. העובדה שאתם גוררים אותנו לחקיקה היא לא באשמתינו.
אנחנו נלך על ההטבות האלה בכל מיני מקומות במדינת ישראל, אבל בסופו של דבר גם
צריך לגבות מיסים במדינה הזאת.
זאת לא רפורמה.
דוד אזולאי;
ממשלת ישראל לא עשתה שום דבר. לו היתה ממשלת ישראל עושה משהו בעניין הזה, לא
הייתי מביא את הצעת החוק.
אני רק חבר ועדה. אני לא במקום הממשלה ולא במקום המחוקק. אני מקווה שנצליח
להביא הצעה כזאת שתעשה שינוי בתחום הזה ל1 לינואר 2001. אס לא, אני אתמוך בזה שמצבה
של עכו יושווה למצבה של נהריה החל מ1- לינואר 2001.
שמריהו בירן;
חס וחלילה.
יוני קפלן;
מבחינתך זה חס וחלילה. אנשים ישארו בעכו, וזאת מכיוון שאנשים לא מעתיקים מקום
מגורים רק בגלל זה. באופן פיקטיבי אולי מעתיקים, אבל לא באופן אמיתי. אדם, בדרך כלל,
קשור למקום המגורים שלו. כאשר אני מסתכל בפנים שלכם, אני לא רואה אתכם כל כך מהר
עוברים מעכו לנהריה, תאמינו לי. באופן פיקטיבי עושים את זה. אם תהיה החלטה שכולם ידעו
מהיום שבינואר 2001 המצב יושווה, אז בגין 9 חודשים הם בטח לא יעתיקו את מקום המגורים.
אני לא יכול להסכים למשהו הפוך, כיוון שאני מכיר את כל הפניות שקיימות. זה לא נגמר
בעכו. אנחנו נצטרך להרחיב, כי יש כאלה שנמצאים בקו הרוחב מבחינה גאוגרפית לעכו.
נתתי לכם את הדוגמה של בית שאן, כי תשב פה הוועדה והיא לא תצליח לעמוד בפני
הלחץ של תושבי בית שאן. הס יפעילו את אותו לובי. הם לא שונים. צריך בעניין הזה שתהיה
אחריות. צריך לזכור שאם 54% מתושבי עכו מקבלים תמיכה בארנונה וכיוצא באלה, זה אומר
שמרבית האוכלוסייה לא הולכת להגות מההטבה הזאת. העזרה לעכו צריכה להיות אחרת ולא
בדרך הזאת.
ויצמן שירי;
אדוני היושב-ראש, ברגע שנתנו לנהריה, 5 דקות מעכו, את ההטבה, אף בר דעת לא יקבל
את זה שעכו שהיא אחת הערים הכי קשות לא תקבל את ההטבה הזאת. היא מככבת בכותרות.
זאת עיר דו-לאומית בעניין הזה. המצב הסוציו אקונומי הקשה מוביל את האנשים לקיצוניות
יתר, קיצוניות פוליטית במקרים מסויימים. אנשים שאין להם מה להפסיד, יוני, אין להם מה
להפסיד. כאשר אתה בא ואומר שהמעמד הנמוך לא יהנו, אני לא מסכים איתן, כי ברגע שתהיה
הטבה כזאת תעשיינים יגיעו לעכו. ברגע שהבאת תעשייה לתוך עכו, ותעשייה, לצורך העניין,
נקראת עתירת ידיים על מנת לשרת את האנטרס של אותה אוכלוסייה קשת יום, האפשרות שלך
מורידים לנהריה 10% ונותנים לעכו 10% הייתי אומר בסדר.
זה שמועמד לראשות עיר צריך לגור ברשות והילדים שלו לומדים בבתי הספר זה הקשר.
זה לא מצב שמישהו הלך וקנה איזו דירת נופש בנהריה והעביר את הכתובת במשרד הפנים, והוא
בא אליכם והגיש לכם וקיבלתם את הדבר הזה. זאת שחיתות. עכו זאת עיר גדולה. הדוגמה של
יטבתה היא לא דוגמה טובה, כי אין אבטלה במקום. אנחנו מדברים על כך שאנחנו עלולים לאבד
עיר. לא זאת הכתובת להיות טיפה קשה. כשתגיע בית שאן, נדון לגופו של עניין. המצב של בית
שאן, עם כל הכבוד, הוא לא מצב כל כך קשה, שאס תרצה להשקיע בעתיד לא תוכל לתקן.
מאיר שטרית;
אין לי שום ספק שמערכת הפטור ממסים וההנחות במסים מעוותת. אני התחייבתי במרץ
או אפריל שאני עד סוף דצמבר אביא לכנסת את ההחלטות של הממשלה. לצערי, הממשלה
חוששת לדון בעניין. מי שאחראי חושש לדון בעניין. זאת לא תורה גדולה ולא צריך הרבה זמן,
צריך לקבל החלטות. אני התכוונתי עד דצמבר והייתי עומד בזה, אין שוס ספק.
לצערי, אלה שמקבלים החלטות דוחים את זה לעוד שנה. לדעתי, הממשלה עושה טעות.
צריך לקבל החלטה.
שלום שמחון;
אנחנו לא נסכים.
אני יותר ראלי בעניין, כי אני מכיר איך הממשלה עובדת. אני רוצה להציע שנקבל החלטה
שאחרי 2001 לא נסכים לאשר מחדש, בשום פנים ואופן, את הארכת התקנות להנחות במס לערי
פיתוח, אלא אם תוגש לנו הרפורמה בעניין הזה לכל הארץ. ואז יש לנו שנה שלמה לדון ברפורמה
הזאת, לקבוע קריטריונים. אז לפחות יהיה איזה שהוא הגיון, כי ככה זה נשאר לדקה ה90- שמגיע
שר האוצר ואומר שאין לו זמן והוא מבקש להאריך את זה לעוד שנה. אני מציע שבעניין הזה נקבע
שבסוף שנת 2000 לא נחדש את התקנות המוצעות לפנינו. אני חושב שזה הדבר הנכון לעשות.
אנשי עכו תולים הרבה מאוד תקוות במס הזה, שאני לא בטוח שהן יצדיקו את עצמן. נניח
שנאשר את זה עכשיו ובעוד שנה נראה את הנתונים של עכו ונווכח שזה לא עזר בכלל, האם עדיין
תחשוב שצריך לעשות את זה? אני לא בטוח. אני מציע שנשווה את התנאים של עכו לנהריה עד
להחלטה של הממשלה לשנה אחת ולא בחוק אלא בתקנה של מס הכנסה.
אם אי אפשר, אני מציע לחוקק את החוק הזה של השוואת התנאים לשנה. בתום השנה
הזאת מצבה של עכו יהיה בדיוק כמו מצבה של נהריה, כי הרפורמה תחול גם עליה. אני לא יודע
מה קבוע בפרטי החוק, אבל לדעתי צריך לקבוע תקרה הגיונית. אין לי שום כוונה שמיליונר יבוא
לגור בעכו רק כדי שיקבל 10% הנחה במס הכנסה על כל הכנסותיו.
אני חושב שהממשלה שלחה אותך לפה לעשות משימה בלתי אפשרית. אתה לא יכול
להתנגד לכזה דבר, כי אנחנו באמת חושבים שעכו זקוקה לסיוע. מאחר והממשלה לא פתרה את
הבעיות של עכו, מה נשאר לחברי הכנסת לעשות? ללחוץ את הממשלה בעגולים. אין לנו טכניקה
אחרת. אס הממשלה היתה פותרת את הבעיה של עכו, אז חבר הכנסת אזולאי לא היה ניגש
לפתרון הזה. למה אני אומר את זה? כי עשו את חוק הגליל בנושא הביצים. הממשלה לא הלכה
לקראתם, ולכן באו חברי הכנסת עם פתרון החקיקה. זה הפתרון שנמצא על ידי הכנסת, אין לה
פתרון אחר. אס שר האוצר היה אומר: אני רוצה לתת לעכו הטבות שוות ערך להטבה המתוכננת,
שאתם מגדירים אותה ב48 מיליון שקל, אז היה אפשר לרדת מהעניין הזה והיו משחררים את
חבר הכנסת אזולאי.
כמי שנהנה מהטבת המס הזאת, זאת הטבת מס לבעלי יכולת, זאת לא הטבת מס לכאלה
שאין להם יכולת. אני אומר את זה חד וחלק. כל מי שחושב שזה נותן פתרון לאותה אוכלוסייה
שוויצמן שירי דיבר עליה, זה לא נותן שום פתרון. המשכורת של חבר הכנסת אזולאי ושל ראש
העיר ישתפרו מבלי הכר, מפני שהשכר שלי הוא יותר מהשכר של חברי הכנסת האחרים.
נניח שההנחה במס לתושבי עכו היא 50 מיליון שקל בשנה, מה האלטרנטיבה..
שלום שמחון;
גם אחרי ההטבה במס הזאת לא ינתן פתרון לאוכלוסייה החלשה בעכו. זה חבל, כי אני
חושב שצריך להיות סט פתרונות אחר.
כרגע נמצאים 4 ישובים שיושבים כמעט על הגדר ולא נהנים מההטבה הזאת. אני מתכוון
במסגרת מה שמותר לי לצרף אותם לחוק הזה.
לצערי, הממשלה לא הסיקה מסקנות. מדברים על שוק חופשי, שוק חופשי ולא מה עושים
עם בעיות קונקרטיות. תאמינו לי שניתן לקיים שוק חופשי משוכלל יחסית וטוב עם טיפה רגישות
חברתית. זה לא חייב להיות בסתירה. במצב שנוצר, עכו צריכה להיות כמו נהריה מיידית,
מעכשיו, כי אין פתרון אחר. אולי סוף סוף נתחיל לעבוד על הדברים הרציניים.
מוחמד ברכה;
אני לא יודע כמה זמן יעבור עד שתבוא הרפורמה ותידון הרפורמה ויוחלט על הרפורמה.
אני יודע על כ900 דירות שעומדות ריקות. המצוקות הולכות ומחריפות. חבל שלא היה לראש העיר
יותר זמן כדי לשטוח את הדברים האלה.
אני לא רוצה להגיד מילים קשות על הבוקר כלפי חברי הכנסת שיושבים כאן, אבל אי
אפשר לשחק מול כל העם. אני חושב שמן הראוי להיות מחוייבים למה שאמרו הסיעות השונות
וחברי הכנסת השונים והממשלה במליאת הכנסת. אני מבין את נציב מס הכנסה שהוא רוצה כמה
שיותר הכנסות וכמה שפחות פטורים, אבל הממשלה לא יכולה להתחבא מאחורי המציאות. אם
היא עמדה במליאה לצד החוק הזה, היא צריכה לעמוד גס פה לצד החוק הזה. זה לא סיפור חדש
מה שקורה בעכו. כבר 4 שנים אנשים זועקים ושום דבר לא זז. בסופו של דבר, כל הטבה שנאשר
היום תחסוך למדינה בתחומים אחרים ותחסוך גם סבל לאזרחים.
מאיר פרוש;
אני חושב שהמקרה של עכו עם הטיעונים שלא צריך לאשר צריך להיות לקח עבורינו, כי
כאשר לא מטפלים נכון בבעיה אז הולכים לצעדים, והצעדים האלה הם לא תמיד הצעדים הנכונים
שצריכים לעשות. מי אומר שאם ניתן את ההנחות במס זה מה שיטיב עם תושבי עכול זה מה
שקורה כאשר ממשלה, לאו דווקא הממשלה הזאת, לא מטפלת נכון בבעיה. יוני, אתה בא לפה
לעשות דבר שאתה לא מסוגל. זאת שליחות שלא תוכל להצליח בה. גם הנימוק הזה שבית שאן
היא כמו עכו היא לא נכונה, כי אם עכו הצליחה לגייס 99.9 חברי כנסת שיצביעו בעד, אני לא
רואה מישהו אחר מסוגל..
אני חייב לומר לך את האמת המקצועית שלי.
מאיר פרוש;
זה לא משכנע, כי בית שאן לא תביא רוב כזה. עצם זה שאמרת שאם עד ה1.1.2001 זה לא
יסודר אז אתה מסכים, בזה גם נסחפת. אם אתה אומר שב1.1.2001 תתן את זה, אז צריכים לתת
את זה כבר עכשיו.
מי ערב שהממשלה תבצע את זהי. מי ערב שלא כמו בחלק מהמקומות האחרים לא
יירשמו אנשים כתושבי עכו ויגורו במקום אחר? אני יודע שיש תופעה כזאת במקומות אחרים.
רציתי לדעת אם אתם מטפלים בה.
אני באופן עקרוני נגד הטבה אישית לאנשים שהולכים לגור במקום מסויים. צריך לקחת
את הכסף שיש פה ולתת אותו לעירייה במסגרת מענק איזון על-מנת שתשקיע בחינוך שתשקיע
בתשתיות. מצבה של עכו הוא מצב איום, על זה אין בכלל ויכוח, אבל לא עושים את זה'באמצעות
הטבות אישיות. תגידו לי בכמה כסף מדובר. אני יכול להבטיח לך, אדוני ראש העיר שכל מה
שיובא לפה בעניין עכו, אני אצביע בעדו, אבל קח את הכסף הזה ותשקיע במערכת החינוך
בתשתיות. תאמין לי שזה יעזור לך יותר מאשר הטבה אישית, כי זה, כמו שחבר הכנסת כץ אמר'
יביא לרמאויות אדירות. '
מי שמכיר את השילטון המקומי יודע שמצבה של עכו רע, ושאם לא יתנו הטבות לאנשים
האנשים החזקים יברחו למקומות אחרים ועכו תשאר מסכנה במרחב הזה. י
מכיוון שהיועצת המשפטית לא נמצאת כאן, אנחנו לא יכולים לסיים פורמאלית את
התהליך היום, כי צריך לעבור על סעיפי החוק. מליאת הכנסת קיבלה את הצעת החוק באופן ברור
בקריאה ראשונה. נניח שמרבית החברים היו בדיעה דומה לדעתו של חבר הכנסת פריצקי אז
כיצד זה ועדת הכנסת לא מקיימת את מה שהמליאה מנחה אותה
לעשות. השר שמעון פרס עלה על הדוכן וקרא לאירוע הזה אירוע מאחד, שעה יפה לכנסת ישראל
היה רגע של התרוממות רוח. אני אישית תומך בעניין.
במה אתה תומך, בהצעה עצמה כמו שהוא הגיש אותה, או להשוות את התנאים לנהריה
שזאת ההצעה של כולנו? '
אני חושב שיש פה כוונת מכוון. אם הוא יצליח בה או לא יצליח בה אינני יודע ביום מן
הימים כל הנושא של ההטבות במס יעברו רוויזיה, יעברו מהפיכה. יש ועדת בן-בסט שיושבת על
המדוכה. יש הרבה תקוות. העניין של להמיר את הטבות המס בהטבות ישירות עלה כבר בתקופת
גדליה גל. אני לא מאמין בזה לא בגלל שהרעיון כשלעצמו איננו רעיון נכון, יוסי, אבל גס אס אתה
עושה אותו, אתה תמיד תלוי באוצר שיכול להגיד לך שאין לו כסף לעניין הזה.
אתה לא יכול לחוקק את זה. זה תקציב. לא דומה עניינה של בית שאן, של כרמיאל של
יטבתה, לעניינה של עכו, כי כל המקומות האלה לא נפגעים כתוצאה שלמישהו אחר יש 'יכול
להיות שיש בעיה שלא באים לשם מספיק משפחות חזקות, אבל אין הגירה שלילית. מבית שאן אין
הגירה שלילית לטבריה ואין הגירה שלילית לעפולה. אם יש הגירה מטבריה לנהריה או הגירה
מטבריה לקריית שמונה, אנחנו רוצים לעודד את זה, כי אנחנו רוצים שישבו אנשים בקו עימות.
זאת מדיניות הממשלה ומדיניות הכנסת. אני לא חושב שהמשל דומה לנמשל. אני מציע שנקבל
עכשיו באופן עקרוני את התפיסה שמשווים את התנאים בזיכויי מס הכנסה לתושבי עכו כמו
לתושבי נהריה.
אתה לא יכול לתת לישוב בקו עימות פחות מיישוב שלא נמצא בקו עימות. אנחנו משווים
לכל דבר ועניין את מצבה של עכו לנהריה. אני יודע שיש תוכנית, למשל, שמוסכמת על כל ראשי קו
העימות, לקבוע תקרה. כשאין תקרה אז גם מי שיש לו הכנסה של 200 אלף שקל בחודש נהנה
מפטור לא רגיל. אני אנחה את אנה שניידר שיחד עם טלי ינסחו את זה באופן כזה שמצמידים את
עכו לנהריה בכל. גם כאשר זה יורד בנהריה זה יורד בעכו. מי בעד הצעתי, ירים את ידו?
הצבעה
בעד - 7
נגד-0
אושר
שלום שמחון;
לי יש הסתייגות שאומרת ששלושת היישובים שאינם כלולים בפטור יהיו ברשימת הפטור.
אני משאיר את הפנייה של שלום פתוחה, אני לא סוגר אותה. אנחנו נכריע בה כאשר
נקרא את החוק עם הניסוח המשפטי.
אני מבקש להודות לחברי ועדת הכספים על ההתחשבות בעכו. לדעתי, נתתם לנו מנוף
למנף אותה.
3. חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור לדמי הבראה).
אנחנו עוברים להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור לדמי הבראה) - הצעת חוק
של חברי הכנסת פרץ וכץ. חיים כץ, תציג את הצעת החוק.
עד ועדת p -שחר היה מושג של דמי הבראה שהיה מלווה בתעשיית קבלות. כשהחליטו על
המיסוי בוועדת בן-שחר ביטלו את הנושא של דמי ההבראה, וזה הפך למעין תוספת שכר זולה
למעסיקים. הם היו מקבלים את זה פעם בשנה, כאשר זה לא נכנס למחיר השעה וזה לא הלך
לפנסיה. זה היה תמריץ רעוע שבתשלום דמי ההבראה העבירו כספים מכיס לכיס. העובדים קיבלו
והאוצר חגג. ככה זה נראה. אני חושב שפעם בשנה לא יקרה שוס דבר שבן אדם יוכל לצאת
להבראה ולא להביא קבלות. אם מישהו בשנה מסויימת לא יצא להבראה וישפר משהו בחוג של
הילד שלו, או יקנה קצת תרופות, לצערינו, אז לא יקרה כלום. מאחר ועשו פטור לטובת
המעסיקים וההבראה צריכה להיות תוספת, אני חושב שצריד בכל זאת להחזיר את הקטע שעובד
יוכל לצאת להבראה. והיה ויצאו להבראה ודמי ההבראה יהיו דמי הבראה, סביר להניח שזה יצור
הרבה מאוד מקומות עבודה. יכול להיות שבעוד שנה לא יצאו כולם להבראה, אבל חלק ניכר יצא
להבראה.
אנחנו צריכים ליצור מקומות עבודה. מישהו פה הבטיח יצירת מקומות עבודה. אני חושב
שזה מפתח את התיירות המקומית.
זה יגיע גם לזה. קודם כל אני רוצה תשלום בלי קבלות כן שעובד שצריך לקבל דמי
הבראה יקבל דמי הבראה בלי תעשיית קבלות ובלי קניית קבלות. צריך להאמין בעובדים. לא
כולם שקרנים ורמאים. בינתיים אני רואה שאנחנו רק מעלים את נטל המס. בחוק ההסדרים
האחרון מיסינו את הפרשות המעסיק לפנסיה של העובד.
אני חושב שמן הדין הוא, בגלל שהעובדים עובדים קשה, לאפשר להם אחת לשנה לממש
את הכותרת דמי הבראה ולפטור אותם ממס כמו שזה היה.
אני בהתחלה הבנתי מהצעת החוק של חבר הכנסת חיים כץ שזה דמי הבראה בסגנון
ההוא שהיו נותנים קבלות. תעשיית הקבלות - גם הצדיקים הגדולים עשו את זה. הסיפור מוכר
מקרן השתלמות. עד שלא הפכו אותה לקרן חיסכון לכל דבר, היתה תעשיית קבלות בנסיעות
לחו"ל. זאת היתה בושה.
אני חשבתי. עכשיו, אני שומעת ממך שזה לא מותנה בקבלות אלא מותנה באיזה שהוא
הסכם קיבוצי, שרק מי שמקבל שכר בהסכם קיבוצי, בסכום המוגדר יהיה פטור ממס. ואז אני
שואלת מה לגבי עצמאים, מה לגבי שכירים שאינם לפי הסכם קיבוצי, שאינם בהגדרה של דמי
הבראה. חצי מהשכירים אינם מגיעים בכלל לסף המס וההצעה הזאת לא רלוונטית להם. אני
מניחה שאתה לא תכריח אותם לנסוע לבית הבראה.
אנחנו נעלה להם עכשיו את שכר המינימום לאלף דולר כדי שהם יעברו את סף המס ואז
הס יוכלו לנסוע להבראה.
כמספר האנשים שמקבלים משכורת כך מספר הרעיונות שיש להם איך לבלות את
החופשה שלהם. אחד נופש בתורכיה ואחד עושה מסע אופניים בסיני. מה שאתה בעצם מציע זה
להעלות את סף המס. אני מנסה להעלות את סף המס 2.2%, שזה שחיקה במדרגות שמצטברת מ
1998 של 80 שקל לחודש לעובד שהוא מעל הסף. זה בעצם מתחיל בנמוכים. יש לזה תקרה כי זה
לפי מספר הנקודות, לא יותר. בשחיקה הזאת לא ראיתי תמיכה מכל אלה שמגינים על השכירים
שום דבר. '
מה שאתה אומר זה להעלות את סף המס לקבוצה חלקית של השכירים ושל משלמי
המס. תתרגם את זה שזה יהיה לכולם. אלה שהם לא בהסכם קיבוצי הם לא בני אדם?
אני אזכיר לך דבר שנעשה בוועדת הכספים לפני הרבה מאוד שנים, והוא רבע נקודת זיכוי
להוצאות נסיעה. אתה יכול להגיד רבע נקודת זיכוי להבראה, ואז אץ לך את הבעיה לא של
הפיקציה, לא של עצמאים. יש לך את הבעיה של אלה שלא מגיעים לסף המס, שזאת צרה אחרת.
אנחנו לא מדברים על לחדש את תעשיית הקבלות. לא זאת היתה הכוונה. זאת לא הטבת
מס רגילה. זאת לא סתם העלאת שכר שמעלה את רמות השכר הרגילות. ניסינו למצוא את אותו
רכיב כך שבאמת ציבור השכירים יקבל יותר, בהתאם להסכמים הקיבוציים הקיימים. אם זה
יעודד את היציאה לנופש או יגדיל את ההכנסה, אנחנו כבר לא נכנסים לכיס. כמו הטבות אחרות
שנחתמות בהסכם קיבוצי, בהחלט נראה לנו..
יש עוד הטבות במשכורות לשכירים שפטורות ממס חוץ מדמי הבראה?
נגה בוטנסקי;
אין.
חיים כץ;
הכל ממוסה ומגולם.
יוסף פריצקי;
אולי צריך לחכות לוועדת בן-בסט
סוארי יטפל בעניין הזה עם 250 אלף שקל לחודש שהוא מרוויח. הוא וברודט.
נגה בוטנסקי;
ההסתדרות תשמח, כמובן, שזה יגובה בצו הרחבה לגבי כל ציבור העצמאים. אנחנו לא
יכולים לדאוג אלא למי שאנחנו מייצגים.
אני פה בוועדה לא אגיד שום דבר בעד או נגד, כי יש עמדת ממשלה. נראה לי שמציגים פה
את ההצעה בצורה שונה ממה שהיא כתובה. הצעת החוק כפי שאני קורא אותה p מתייחסת
לדמי הבראה משולמים על פי מסגרת של הסכם קיבוצי. הסכם קיבוצי אומר: "למען הסר ספק,
מובהר כי עובד לא ידרש ל.. בבית הבראה או השתתף בכל צורת נופש אחרת כתנאי לתשלום דמי
הבראה כאמור בהסכם זה.'' אם אתם רוצים לנקוט בלשון יותר כוללנית, צריך לדבר על הסכם
קיבוצי יותר בהרחבה ולא לנקוב בשם של הסכם קיבוצי פלוני עם אירגון אחד מסויים.
חיים דרוקלר;
כהקדמה, אס בדיון הקודם ניתלו באילן גבוה בדמות השר פרס, אז אני רוצה לבוא ולציין
שבימי כהונתו של פרס כשר האוצר ומר פרץ כמזכיר ההסתדרות הנושא הזה עלה כבר בראשית
שנות ה90-, סוף שנות ה80-. מר פרס כשר האוצר דחה את זה, משוס שאימוץ ההצעה הזאת זאת
פשוט נסיגה קשה אל הימים שלפני ועדת בן-שחר. הגדולה של ועדת בן-שחר היתה שהיא מנעה
את כל הפירצות שהיו עד אותו מועד, כי היו כל מיני תרגילים וכל מיני שמות לתרבות של מס. זה
דבר שהוא חד משמעי. כל החזר הוצאות וכל מתן החזר כזה או אחר לעובד ימוסה. זה מוגדר
בפקודה. זה בעצם הבונוס המרכזי בוועדת בן-שחר, שהיא הכניסה למיסוי את כל הפרמטרים
ומנעה התחמקויות כמו שהיו עד אז. גם ללא קבלות זאת אותה נסיגה אחורנית לחשכת ימי מס
הכנסה שהיו כל מיני תרגילים. את מה שנקרא בעזרת ה', פתרו ממס הכנסה. יש פה עלות גדולה.
מחישובים שעשינו, מדובר בעלות תקציבית של כשלושת רבעי מיליארד שקל, שאני חושב שאת
הסכום הזה אפשר להקנות לצרכים יותר טובים.
הפקודה היום מבוססת על חיוב במס של כל החזר ההוצאות. לא יתכן שנלך היום 25 שנה
אחורנית, כאשר ועדת בן-בסט עוד אמורה לבוא עם רפורמה ולא ללכת אחורנית, לכן אנחנו
מתנגדים לזה.
אדוני היושב-ראש, ההצעה הזאת מבוססת על הבטחה שלטונית שטרם בוטלה. זה לא
נכון לומר שההבטחה שניתנה בתקופתו של שמעון פרס - בוטלה. היא מעולם לא בוטלה. היא
עמדה וחזרה על עצמה כל שנה.
לא כל מה שהיה בעבר הוא דבר שלילי. ליצור מוטיבציות בעבודה זה לא דבר שלילי. לא
צריך להמשיך עם התזה הקבועה הזאת שהעובדים הם אוייבי הצמיחה והם אוייבי השוק
החופשי. תנו לעובד להיות איזה מרכיב בצמיחה של המשק. אני חושב שהעניין של הבראה בימינו
אנו זה לא מה שהיה פעם. אפשר להכניס בתוך החוק הזה גם כללים שבהחלט יניפו את תיירות
הפנים, יסייעו לכל מיני מרכיבים נוספים, בלי הצורך להגיש קבלות. במדינה שבה ההון פטור
לחלוטין ממס ואף אחד לא זועק זעקות שבר ולא מניף את הדגל ולא אומר איך זה יכול להיות
שהשקעות מסוג זה וחסכונות מסוג זה פטורים ממס, זה בדיוק מרכיב של חיסכון. תאר לעצמך
שהמעסיק היה מפריש בצורה כזאת או אחרת לאיזה תוכנית חיסכון צדדית את דמי ההבראה, אז
מה, זה היה פטור? במדינה שבה כל ההשקעות בהון, המניפולטיביות ביותר, פטורות ממס, מותר
להצהיר הצהרה - לא בהתקפלות - שרוצים דמי הבראה פטורים ממס.
נטל המס בארץ הוא גבוה ואנחנו יודעים את זה. כיום, הקלה כלשהי במס, אם בנושא
הבראה או בכל נושא אחר, תבוא על חשבון הורדת הנטל בכיוונים אחרים.
אני לא עובר פה לדיון על השאלה מי מקופח יותר במשק אם זה עצמאיים או שכירים.
תסביר את ההתנגדות שלך לנושא.
ההתנגדות תיסוב על שתי נקודות: נקודה ראשונה היא שנטל המס הוא גבוה, והנקודה
השנייה היא שכל הטבה שאזרח מדינה מקבל, כל האזרחים צריכים לקבל.
יוני קפלן;
בצד המקצועי, הגישה היום רוצה להרחיב את בסיס המס ולממן על ידי הרחבת בסיס
המס את צמצום שיעורי המס. גישה כזאת כמו שמוצגת פה הולכת בניגוד למגמה הזאת. מה שאני
אומר עכשיו זה לא רק אצלינו קיים, אלא זה נכון לכל הגישה המקצועית של שלטונות המס בכל
העולם כולו.
ויצמן שירי;
שמענו מהנציב שהסיפור יכול לעלות שלושת רבעי מיליארד שקלים. אני חושב שיש גם
רגעים שהוועדה הזאת צריכה להיות ועדה שנוהגת באחריות. נלחמנו על העניין הזה של
ההרצפטין בשביל 50 מיליון שקלים והתקרה כאן רעדה. היות והולכים להגיש רפורמה בכל מה
שקשור למס, בואו לא נתעסק במעין מחטפים של הרגע האחרון. מה שחיכה 50 שנה, יכול גם
לחכות עוד כמה חודשים. אני מציע לא להעמיד את זה להצבעה. במידה וצריך, אני אבקש
התייעצות סיעתית.
הצעת החוק הזאת שמובאת כאן מטיבה עם שכירים מסויימים ולא עם עצמאים
מסויימים. אני הייתי בהחלט מסכים שתבוא ותאמר: כל משלם מס במשק יקבל חצי נקודת זיכוי
על זה שהוא צריד לצאת לעבודה.
הלוואי שתהיה להם הכנסה לשלם. בוויכוח בין שכירים ובין עצמאים, עמיר, אתה יודע
שיש שכירים שמרוויחים 200 אלף שקל לחודש, ויש עצמאים שהם בעלי חנויות קטנות שלא
גומרים לא את החודש ולא את השבוע והם עובדים לא פחות קשה. אי אפשר לבוא בהצעת חוק
ולהטיב עם מגזר אחד. זה לא הגיוני, זה לא נכון, זה לא בסדר. חסר פה עוד דבר. עובד הרי יכול
לפדות ימי חופשה בכסף. אני יכול להבין אס תביא יחד עם זה הצעת חוק שתאמר לעובד שהוא
לא יוכל לפדות ימי חופשה בכסף ושהוא חייב לצאת לחופש. היום עובדים יכולים לבוא ולומר:
אני לא לוקח חופשה.
הוא לא יכול לפדות ימי חופשה בכסף.
יוסף פריצקי;
בטח שהוא יכול. איזה הגיון יש בהצעה הזאת? אני תומך במה שאמר חבר הכנסת שירי,
שצריך לחכות.
הנושא, אני כבר אומר לכם, הוא נושא פרובלמטי. אם יש הטבה היא צריכה להיות על כל
הציבור, לא רק על ציבור השכירים. יש פה פרובלמטיות של פגיעה בתפיסה שכל הכנסה צריכה
להיות הכנסה ממוסה. הפתרונות צריכים להיות בהעלאת שכר ובדברים אחרים. בהחלט זו
סוגייה רצינית. אני לא מרגיש שהוועדה בשלה להכריע בה ברגע זה. אני מוכן לבוא בדברים גם עם
חיים וגם עם עמיר יחד עם החברים.
שמעתי בקשב רב את הדאגה של חבר הכנסת ויצמן שירי ל750 מיליון. עוד חודש הוא
יצטרך להצביע על לתת 5.7 מיליארד ל1500- מהנדסים ברפאל שמעבירים אותם מיחידת סמך
לחברה ממשלתית. אז נראה באיזה קלות הוא יתן להם 5.7 מיליארד, כי הוא יקבל..
ויצמן שירי;
אלי, מה זה הדבר הזה?
זה נכון.
היו"ר אלי גולדשמידט;
חיים, אז בואו נוריד את שיעורי המס.
4. תקנות מס שבח מקרקעין (מכירה).
היה דיון בוועדת המשנה למסים. התקבלה שם איזו שהיא החלטה שהיא בגדר המלצה
למליאת ועדת הכספים. מכיוון שהנושא הזה הוא נושא מורכב ממה ששיערתי בתחילה ונוגעים לו
הרבה מאוד גופים, אני מציע שנשמע את הגורמים השונים.
מאיר, כיושב-ראש ועדת המשנה, ישב למעלה מ4- שעות, שמע את כולם וגיבש המלצות.
אני חושב שלפחות נציגי האוצר צריכים לכבד את זה בכבוד הראוי.
כמו שאמר חבר הכנסת אבשלום וילן שגס הוא ישב בדיונים, שמענו בסבלנות את כל
המשלחות שהיו כאן לפנינו. עם חלק מהבקשות של המשלחות הסכמנו בוועדה ועם חלק לא
הסכמנו.. ההסכמות, ככל שאני זוכר, נעשו על דעת כל הנוכחים בחדר, כולל על דעת נציגי משרד
האוצר. אני לא יודע אס האוצר חזר בו מאיזו שהיא הסכמה.
היה נושא אחד של הפטור ממס מכירה. לפי מה שנמסר לי, הנציג שלנו לא הסכים עם זה
אבל הוא קיבל את ההחלטה של היושב ראש.
היה עניין של הסדרים חקלאים במושבים ובקיבוצים. בעניין הזה, מאחר שלא היתה לנו
עמדת האוצר, לא קבעתי עמדה נחרצת. קבענו שאנחנו ממליצים לשר האוצר להשאיר את ההסדר
על כנו ולא לפרק את ההסדר בגלל העניין של המיסוי. אני מבין ששר האוצר קיבל החלטה דומה
ההמלצה שלנו לשר האוצר היתה חד משמעית: להשאיר את ההסדרים החקלאים על כנס
ולא לפגוע במיסוי הזה. שמענו כאן את נציגי המושבים והקיבוצים שהסבירו מה הנזק שיכול
להגרם אם יהיה שינוי בתנאי ההסדר בגין המיסוי. אם הייתי שר אוצר הייתי מאשר את זה
לאלתר, כי אני חושב שלא נכון היום לפרק מחדש את כל ההסדרים שנעשו במגזר החקלאי. אחרי
תקופה ארוכה מאוד של כאבים, אני חושב שצריך לקבל החלטה כזאת שהם יהיו פטורים ממס
מכירה לצורך ענייני ההסדר.
הדבר השני שעלה זה העניין הזה של מס המכירה. אירגון הקבלנים העלה בפנינו נושא..
לפני שאתה מגיע לקבלנים, מה היה לגבי הסוכנות והקרן הקיימת?
מאיר שטרית;
לגבי הסוכנות והקרן הקיימת, שאלתי אם הניסוח של התקנות שהוגשו לנו כוללים את
הפטורים. נאמר לי שכן ברגע שנאמר לי שכן, אני מסכים עם זה. בזמנו הופיע אצלי יושב-ראש
הקרן הקיימת..
בזמנו, כשהייתי שר אוצר, הופיע אצלי מר גרבץ כיושב-ראש הקרן הקיימת ושמעתי את
הנימוקים שלו לעניין. אמרתי לו שאני אתמוך במתן הפטור לטובת הקרן הקיימת.
אבשלום וילן;
כשעלה הנושא של קרן קיימת, הסכמנו שבאדמותיהם הנמצאות בסוריה הם ישלמו את
המס ובאדמה פה לא.
מאיר שטרית;
הדבר השלישי שעלה בפנינו היה הנושא של מס מכירה על דירות חדשות של קבלנים
שיימכרו בשנת 2000. הטיעון של אירגון הקבלנים היה שבשנים הללו, עד שנבנו הדירות, שולם על
הקרקע מס רכוש לפחות 3 שנים. אין הגיון שהם ישלמו פעמיים מס על מס - גם מס רכוש על
הקרקע וגס מס מכירה על הקרקע הזאת. מאחר ומדובר בשנת מעבר אחת בלבד, אמרתי שכל מי
שהדירות שלו עומדות למכירה בשנת 2000 ויוכיח שהוא שילם מס רכוש בשנתיים האחרונות,
בשנת 2000 בלבד הדירות תהיינה פטורות ממס מכירה. מדוע? להערכתי, בסוף הדרך זה יוריד את
המחיר לאותם ז<גות. הקבלן הרי לא יוציא את זה מכיסו. כך או כך, הוא יעמיס את מס המכירה
על מחיר הבית.
כן. היום קבענו שבממוצע ישלמו רק 3 שנים מס רכוש. זה 1.2% לשנה ברוטו ו0.6% נטו.
היום הוא משלם 0.7% נטו מס מכירה.
זה 0.5% במקום. זה לא אבסורד לשלם על מלאי עסקי 0.5% נטו. זה נכון והגיוני. על
שיטת המעבר הזאת, שאלתי כמה כסף זה עולה. אמרו לי שעלות הכסף של מס מכירה זה סדר
גודל של בין 20 ל30 מיליון שקל.
אני יכול להעריך בעקבות הסקירה של חבר הכנסת מאיר שטרית שהנושא של הסוכנות
והקרן הקיימת לא מוצה בוועדת המשנה. כך אני מבין. אנחנו נצטרך לדון בנושא הזה מהתחלה.
בנושא השני, וזה הנושא של המגזר החקלאי, לא נדון היום, משום שהעניין כרגע נדון בממשלה.
אני מודה למשלחת. אני אצטרך לשקול אם אני צריך לשבת בישיבה כזאת.
זאת לא אותה טענה. מס מכירה הוא מס מעוות שחבל שבא לעולם. כשאני מוכר קרקע,
שבח אני משלם פעם אחת, ומס מכירה 5%.
זה ממצה את העיוות של מס מכירה שמוטל על המחזור ללא רווח. כשאני מוכר קרקע
חקלאית, אני משלם מס שבח כמו כל נישום בעם ישראל, אבל כשמגיעים למס מכירה אני צריך
לשלם פעמיים - 5%
הערה לסדר. ישבה פה ועדה במשך 4 שעות. אמר חבר הכנסת שטרית שהמשמעות
שלהחיל את המס הזה על הסדרי המושבים והקיבוצים, זה בסופו של דבר ימוטט את ההסדרים.
היתה הסכמה פה אחד בוועדת המשנה שאסור לגעת בזה, כי זה סכום זניח שמסכן תהליך מאוד
ארוך שנמצא בשליש האחרון של הדרך. אני מוכן לחכות בהנחה שהאוצר מבין את זה, אבל אני
לא מוכן לחכות ואני דורש הצבעה היום אם עושים מניפולציות. אם ניגשים באורח שקול למה
שהחליטה הוועדה, בודקים ורוצים ליישם את זה, בסדר, אבל אס מחפשים תרגילים אז זה לא
בסדר.
אגי רק רוצה להדגיש פה שמס רכוש ומלאי עסקי שמוטל על קבלנים מוגבל, כלומר מרגע
שהקבלן רוכש את הקרקע כמלאי עסקי שלו עד לרגע שהוא גומר לבנות. ברגע שהוא גמר לבנות
אין יותר מס רכוש. אני, עבדכם הנאמן, במקום לדבר על המקרו אדבר על המיקרו. אני רכשתי
קרקע בתל-ברוך, שילמתי 3 שנים מס רכוש וגמרתי לבנות ב31 בדצמבר. בגלל מצב שוק הפשרתי
מלאי.
מאיר שטרית;
אתה חייב להוציא אותו לפי החוק. אין לך בכלל שיקול דעת.
במלאי עסקי שיש לקבלן, בשונה מקרקעות שאם אתה מוכר אותן או לא מוכר אותן מס
רכוש ממשיך להיות מוטל על הקרקע, מס הרכוש מוגבל לרגע גמר הבנייה. גמרת לבנות, עובר מס
רכוש לארנונה. את זה אנחנו ממשיכים לשלם, אין שום בעיה. בנקודת זמן מסויימת גמרנו לשלם
מס רכוש, אין יותר מס רכוש. והנה, בראשון בינואר, הטילו על קבלן כמוני, על כל הדירות שלא
מכרתי, 0.80/0 שהוא כתחליף לאותו מס רכוש. זה כפל מס, אין בכלל ויכוח. אני סיימתי לשלם מס
רכוש, אין יותר מס רכוש על הקרקע הזאת. ההצעה שחבר הכנסת מאיר שטרית הציע בוועדת
המשנה - היה ויכוח שלם, כי אמרו שאם יכירו לנו בכל המס רכוש, במגזרים מסויימים זה יהיה
יותר ובמגזרים מסויימים זה יהיה פחות - לא משנה אם השוק קשה, לא קשה, נצליח למכור, לא
נצליח למכור, בשנת 2000 יהיה פטור ממס המכירה. אמרנו שזה מה שמוטל עלינו ואנחנו
מסכימים. לתדהמתי, אני היום שומע שבאים ואומרים שיש אפלייה בין דימונה ובינינו. בדימונה
היית ממשיך לשלם מס רכוש, לא היה עוזר לך, כי זה לא מלאי עסקי. כשאני שילמתי מס רכוש,
שילמתי 0.2% במקום 2.5%, כלומר מראש ידעתי שמלאי עסקי צריך להיות פטור מתשלום מס
רכוש. למה? אוסם משלם עבור הקמח מלאי עסקיי. עלית משלמת עבור פולי הקפה מס רכושי. למה
כשאני קונה קרקע לבנות עליה דירה אני צריך לשלם מס רכוש על מלאי עסקי? כשבאתי לקבל צו
ירושה נתנו לי דמי קבורה ואמרו: תשלם מס מכירה. עם זה גמרנו. אנחנו לא מוכנים לשלם
פעמיים מס שמלכתחילה לא צריך להיות מוטל עלינו.
שמואל ארד;
הוועדה הזאת היא אולי המקום היחידי שכל המסים מתכנסים אליה והיא צריכה לראות
ראייה שלמה וכוללת. בכל העולם ענף הבנייה הוא ענף מוביל צמיחה במשק הפנימי מספר אחד.
בכל העולם מעודדים אותו. פה מדברים צמיחה, רוצים צמיחה כי זה הפתרון היחידי, אבל
מביאים למצב שהענף ממוסה ללא גבול. למה אני מתכוון? אם תחברו את כל מה שהאוצר הולך
להטיל על הענף תגיעו לסכומים מדהימים שמגולגלים על הצעירים שלנו שלא מסוגלים לקנות
דירה. יוצא איפה שהענף לא יוצא לצמיחה והמשק נשאר במקום שהוא נמצא.
מס המכירה שהחליף את מס הרכוש - ואת הנימוקים שמעתם - הלך לשני אגפים: אחד
0.8, שדיבר עליו חבר הכנסת שטרית, ואחד 2.5 שלא מוכר כהוצאה ושהוא בעצם יותר מ4-,
ושעליו היתה הבטחה שלטונית, הייתי אומר, של שר האוצר הקודם מאיר שטרית כך שזה יקוזז.
זה עדיין נשאר 2.50/0 ולא מוכר כהוצאה.
יוסף פריצקי;
לא מוכר כהוצאה ל.
לא מוכר כהוצאה. החוק היחידי בעולם על כל המלאי העסקי של הקבלנים נמצא פה. זה
לא שונה. זה בעצם למעלה מ4% נטו. אני מזכיר לכם שבצד השני של העסקה העלו את מדרגות
מס הרכישה ללמעלה מ5%. זאת אומרת, על עסקת מקרקעין במדינת ישראל בשנת 2000, משני
הצדדים משלמים למעלה מ9%- מס חדש שלא היה קודם. את הבורסה ואת שוק ההון לא ממסים
בכלל. אין לזה אח ורע בעולם. האוצר יכול להראות שבנובמבר ודצמבר אנשים רצו לעשות
עסקאות, אבל תראו מה קורה בינואר פברואר - המשק בקפיאה, הענף בקפיאה, העסקאות ירדו.
אם האוצר יעשה צמיחה כמו שאומר ראש הממשלה, אז הוא יתן לענף להתפתח והוא יקבל יותר
הכנסות. מס המכירה שלא היה קייס ובא במקום מס לא מוצדק, הולכים לגבות עליו סידרי גודל
של כ700- מיליון שקל בסך הכל. יוני, כמה?.
אני מדבר על מס המכירה בעיקר, אבל גם על העלאת מדרגות מס הרכישה. אתם יודעים
מהי. אני צודק, מדובר על 700 מיליון שקל. חוק ההסדרים, אני מזכיר לכם, מגלם בתוכו עלויות
לענף הבנייה של בסביבות 600 מיליון שקל בדמות אגרות הגולגולת והעלאת העלות המכוונת של
העובדים הזרים. תחברו אחד ועוד אחד ותגיעו ללמעלה ממיליארד שקל מסים שלא היו על הענף
ושמתחילים לחול בשנת 2000. תחשבו מה קורה לענף. האם הוא צומח? לא. האם קונים דירות?
לא. כמה האזרח והזוג הצעיר משלם על הדירות תראו תוך שנה. אני חושב שהבקשה הפעם צנועה.
אפשר לגזול עד גבול מסויים. לפחות בתקנה הזאת שנועדה למנוע כפל מס שמשמעותה 30 מיליון
שקל, 40 מיליון שקל, אל תעשו אי צדק. אל תקחו את אותו מס פעמיים.
כל המסחר והתעשייה לא יושבים בדירות אלא בנדל"ן מניב. הם יושבים בנדל"ן מסחרי
שאנחנו משכירים אותו או מוכרים אותו. מה שקרה בשנים האחרונות ומה שיקרה השנה,
שחלקים מאוד גדולים של הנדל"ן הזה יימכר כי אנשים לא מסוגלים להחזיק מעמד במיתון. יש
לנו את אותה תופעה של כפל מס. אנחנו שילמנו מס רכוש לא במופחת.
2.5% כל השנים. לא היה מס מופחת. שילמנו מס רכוש 2.5%, ועכשיו כשאנחנו רוצים
למכור את אותם הנכסים אנחנו גם משלמים לא מופחת. אנחנו משלמים 5% בנדל"ו שהוא לא
דירות אתה מדבר על 2.5% כל שנה ו%5. מה נשאר?
אני חושב שהעניין שלגו יותר פשוט מכיוון שהוא יותר עקרוני. הקרי הקיימת פועלת על
בסיס האמנה שיש לה עם המדינה. האמנה הזאת קובעת את כל חובותיה- יש לנו הרבה מאוד
חובות - אבל גם כמה מזכויותיה. באמנה הזאת ניתן לנו פטור מתשלום מס רכוש. אנחנו חושבים
שמס מכירה שבא להחליף את מס רכוש איננו פוטר את המדינה מחובות שמוטלות עליה בתחום
המיסי כלפי הקרן הקיימת.
לפני חקיקת החוק היתה פגישה עם שר האוצר ואנשי משרדו עם היו"ר שלמה גרביץ
שלפי מיטב הבנתינו הסיכום אמר שאכן הטענה הזאת היא טענה שמשרד האוצר מכיר בה זאת
הסיבה שלא היינו פעילים בשלב של חקיקת החוק. עכשיו בא שר אוצר חדש. היתה לגו פגישה
איתו ועם אנשי משרדו. אנחנו שמענו שני נימוקים מדוע דוחים את בקשתינו ותביעתינו נימוק
אחד היה שמס מכירה זה מס חדש, ומה פתאום קרן קיימת צריכה לקבל פטור ממסים אנחנו לא
תובעים פטור ממסים חדשים. אנחנו מזהים את החוק הזה כתחליף שווה ומלא למס רכוש את כל
ההתחייבויות החוזיות שיש למדינה עם גופים שקיבלו פטור בנושא מס רכוש המדינה צריכה
לחדד. הנימוק השני היה שאף אחד לא מקבל פטור מהמס הזה, כולל המדינה עצמה, ושאם היא
תענה לבקשתינו זה יצור תקדים. אנחנו הופתענו לראות שיש הסכמות בכל אופן כן לתת פטורים.
אנחנו חושבים שהמדינה חייבת לכבד את התחייבויותיה, והמס הזה הוא מס שאין שום הצדקה -
לא חוקית ולא מוסרית - שיחול על הקרן הקיימת.
אנחנו בדקנו היטב את אמירתו של מאיר שטרית, שאמר שלהבנתו הפטור בתקנות
הקיימות מוחל גם על קק"ל. בדקנו את זה, אבל אנחנו לא בטוחים בזה. זה נתון לפרשנות
משפטית כזאת או אחרת. אנחנו לא רוצים לסמוך על זה. אנחנו רוצים פטור מוכח ברמה
העקרונית.
מאיר שטרית;
תסביר על מה אני מסתמך י.
היום הקרן הקיימת פטורה ממס שבח. הכלל של הפטורים שהובא לפנינו הראה שמי
שהיה פטור ממס שבח היה פטור ממס מכירה.
אני לא רוצה לסגור את הדלת בפני התלת הפטור גם על קק"ל במסגרת התקנות
הקיימות. כמובן שזה נתון לפרשנות משפטית. אם נקבל חוות דעת משפטית ואת הסכמת הנציבות
אז בבקשה, אבל בלעדי זה זה לא מספק אותנו.
קל מאוד לשחוט פרות קדושות בהוויה הלאומית שלנו. זה נושא עקרוני. הוא עוגן בחוק
בשעתו בגין המדד המיוחד שיש לנושא בחיי העם היהודי. אפשר לשבור את זה. זאת נקודה
עקרונית שכדאי לחשוב טוב טוב לפני ששוברים אותה.
אני רוצה שיהיה ברור לכולנו שקרן קיימת לישראל לא תבצע שום מהלך שחוצה קו עם
המדינה אלא אם p יהיה פטור ממס מכירה. יש תקנות בעבר שמחייבות את המדינה. זאת הפרת
חוזה איתנו. אם התקנה הזאת תשונה ברוח הנאמר כאן, שיהיה ברור שאנחנו לא נבצע שוס
עיסקת חילופי קרקע במדינה. המשמעות מרחיקת לכת.
הקרן הקיימת מסתמכת על האמנה. האמנה נחתמה בין ממשלת ישראל ובין הקרן
הקיימת. אם היו באים שר האוצר והמדינאים ואומרים: אנחנו רוצים לשנות את האמנה, אני
מבין, אבל פה..
העניין של קרן קיימת הוא דבר לגמרי אחר. מתקיני תקנות, שהם פקידים בכל הכבוד
הראוי, יוצרים פה מצב שמשנה את המצב. השאלה היא אם בכלל יש להם סמכות לעשות את זה.
אני נפגשתי עם כל הפקידות הבכירה של האוצר, בחסות שר האוצר מאיר שטרית,
ובאותה ישיבה שר האוצר אמר שהמדינה תחיל את הפטור גם על הקרן הקיימת לישראל. שר
האוצר הנוכחי חוזר בו מהבטחת קודמו. אני חושב שהבטחת שר האוצר הקודם תקפה ומחייבת.
אני לא יודע אם נגעו בזה, אבל מה בקשר למוסדות חינוך, מוסדות ציבור. אני מבין
שהפטור לא חל על המוסדות האלה.
אני מציע שנחזיר את כל הדיון לסיכום סופי לוועדת המשנה, ורק אז להביא את זה
להצבעה במליאת ועדת הכספים.
אני גס רוצה שתתייחס לעניין, שאותי מאוד מאוד הפתיע ולא לטובה, שהמס הזה לא.
נחשב כהוצאה.
היה קונצנזוס בכנסת. הקודמת לביטולו של מס רכוש. אנחנו גבינו ממס רכוש סדר גודל
של כמעט מיליארד שקל לשנה. היה צריך ליצור תחליף.
בשנת 1999 - את זה אני יכול לומר לכם בוודאות - גבינו מיליארד ורבע שקל. בין 900
מיליון למיליארד שקלגבינו. טסרכוש בשנת שוטפת היה ברור שאי אפשר לבטל את מס רכוש בלי
למצוא תחליף תקציבי לעניין הזה. הוקמה ועדה שנקראה ועדת גבאי. ועדת גבאי המליצה להטיל
מס מכירה אני זוכר את הדיון על החלתו של מס המכירה זה היה בפברואר שנה שעברה כאשר
מאיר שטרית היה שר האוצר ובייגה היה מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים. היה דיון אצל מאיר
בחדר, ושם הוחלט על החלתו של מס המכירה.
אנחנו כדרג מקצועי אוהבים לגבות מסים על רווחים לא על מחזורים. ההצדקה למס
מכירה. כתחליף למס רכוש היתה העובדה שמס. רכוש שילמו מי שיש לו הון, מי שיש לו קרקע
ולאו דווקא מי שיש לו תזרים מזומנים. ההצדקה להחלתו של מס מכירה היתה שאנשים ישלמו
בשלב שהם נפגשים עם הכסף. זאת היתה ההצדקה להחלתו של מס מכירה. למה נקבע 2.5 ולא 4?
למה 0.8 ולא 1.2? השיעורים נקבעו אך ורק על פי חישוב תקציבי. אגב, שמוליק, מה שהצגת כאן
זה לא מדוייק, כיוון. שזה. רק לרוכשי דירה. שנייה. המדרגה ההתחלתית היא רק 3.5%. זאת
העלית הגדולה. עד 100 אלף דולר לדירה במדינת ישראל משלמים חצי אחוז מס מכירה. צריך
לומר את הדברים כמו שהם.
השיעורים שנקבעו בזמנו גס בתחום מס המכירת וגם בתחום מס הרכישה, נעשו אך ורק
על פי חישובים של כמה יהיה תחליף הגבייה של מס רכוש, כאשר ההצדקה למס מכירה זה השלב
שבו נפגשים עם הכסף בניגוד למס רכוש שאתה משלם על ההחזקה כל הזמן. כך גם עבר תקציב
המדינה לשנת 2000. אם דובר קודם על אחריות, אז זאת האחריות.
אנחנו באים, כרגע, עם שורה של פטורים שאנחנו מציעים אותם, כיוון שאנחנו אומרים.
שהחוק עבר בלי כל מיני פטורים שאי אפשר לא לתת אותם, כמו נושא של מתנות, כמו נושא של
איחוד וחלוקה של חלקות. אני לא מציע שאנחנו בשלב הזה נתפוס טרמפ וננסה להרוג את מס
המכירה, כיוון שמה. שיקרה. אם יעברו ההצעות שהתקבלו בוועדת המשנה, לא יהיה מס מכירה
בשנת 2000. המיסוי הוא כפול גם לאותה גברת מדימונה ששילמה 40 שנה מס רכוש ותצטרך
לשלם מס מכירה כאשר תמכור את הקרקע הזאת בשנת 2000. גם אז זה מיסוי כפול. חברי
הכנסת לא יעמדו בזה.
שהוטל מס המכירה על הקבלנים של 0.8, אז מחיר הדירה שיקף בתוכו רק שליש ערך
קרקע. אם רוצים להיות מדוייקים עד הסוף, אז לכאורה בשנת 2000 היה צריך להוריד שליש
מהמחיר הזה.
יוגי, זה החשבון שעשינו אז. למה קבענו מס מכירה על דירות חדשות 0.8? כיוון שאם
הקבלן משלם 3 שנים מס רכוש, הוא משלם נטו 0.6 לשנה. 3 שנים זה 1.8. עשינו הנחה של 0.1,
אמרנו נטו 0.5.
יוני, במקומות שמרכיב הקרקע זה שליש ויש 50% אז אתה כאילו נותן שיק פתוח, לעומת
זאת במקומות.שהמרכיב. של הקרקע.הוא. 10, 12 אחוז כי מס הרכוש מאוד מאוד נמוך, הוא
משלם היום את ה 100% מסקנה הפשוטה היא שהמסכנים ממשיכים להיות דפוקים.
מדברים על שנה אחת.
יוני קפלן;
מה שאתם אומרים זה לבטל את מס המכירה לשנה אחת על דירות מגורים ששילמו מס
רכוש.
שמוליק, זה לא 30 מיליון שקל. זה בין 150-100 מיליון שקל. זה לא יגמר בזה, כי מחר
בבוקר תופיע פה עמותת "נמר" ותאמר: מה לגבי זאת ששילמה על הקרקע שלה לאורך כל השנים.
ומה אם חברי הכנסת לא יוכלו לעמוד בעניין הזה ותהיה דחייה של מס מכירה בשנה?כל.
מי שהצביע בעד התקציב הזה צריך להבין את זה. אנחנו לא יכולים להסכים עם ההצעה הזאת.
מה שאני מציע הוא שכיוון שאת הפטורים אנחנו הצענו..
אנחנו בהתחלה אמרנו אצל מאיר שטרית שיקזזו את מה ששילמנו מס רכוש מטס
המכירה. החדש. אמרו לנו שזה צודק אבל מסובך והלכו לפתרון שמאיר שטרית הציע. בשני
הצדדים לא מוכנים לעשות מעט צדק.
כיוון שהחוק כבר כמעט 45 יום בתוקף, ועדיין הפטורים, שלדעתינו הם פטורים
הכרחיים, לא מחוקקים..
בסדר, עם זה באנו. בואו נאשר את הפטורים שלא שגויים במחלוקת ולגבי הפטורים
ששנויים במחלוקת נעשה דיון נוסף.
יש שורה ארוכה של סעיפים של פטורים אחרים, למשל על איחוד. קרקעות, למשל על
תעניין של טס עיזבון שלא הכנסנו. יש עוד הטון סעיפים שעליהם. אין ויכוח. מאחר וחוק מס
מכירה חל מה1- בינואר, כל עוד שלא מזיזים את התקנות האלה קדימה כל הפטורים שעליהם יש
הסכמה לא חלים היום. כשאדם מוכר קרקע בתקופה הזאת, הוא משלם מס מכירה מה שהיה
פטור ממילא..
היו כל מיני רעיונות של פתרונות כמו שהציעו פה של קיזוזים ;p הלאה. אני לא הלכתי
לכיוון הזה,. כי לדעתי אם עושים דבר מסובך שקשה לבדיקה תמיד שכרו יוצא בהפסדו לכן
הלכתי לדבר מאוד מאוד פשוט. אדם בעל קרקע לא יכול לבוא אלי ולהגיד : תסלח לי אם
שילמתי מס. רכוש כל השנים אני אהיה פטור ממס מכירה.כשאני מוכר. עם כל הכבוד לא כיוון
שלא פטרנו אותו ממס רכוש. מספיקה שנה אחת שהוא לא משלם כדי שימכור את הקרקע אחרי
השנה הזאת וירוויח 2.50/0.
מדובר על תקופת מעבר לאנשים שגמרו לבנות ושילמו מס רכוש 3 שנים עשיתי לך את
החשבון שהם שילמו נטו מתוך מחיר הקרקע מס רכוש 1.8% ב3 שנים.
אני מציע שבמקום שנתיים מס רכוש, מי ששילם 3 שנים מס רכוש. ההבדל הוא לא גדול
אני מציע שתסכימו לזה. זה דבר פשוט לביצוע,העלות לא גדולה,אפשר לסיים את זה. מה שישאר
פתוח, לפי מה שאני רואה שאין הסכמה, זה העניין של ההסדרים החקלאיים זה העניין של הקרן
הקיימת וזה העניין המסחרי.
משרד השיכון ביקש שנפטור בוועדה גס את העניין של מבצע מכירת הדיור הציבורי ממס
המכירה, אבל לא הסכמנו. דחינו את זה מסיבה פשוטה, כי אמרתי שהכסף מגיע לממשלה והיא
תוכל להשתמש בו לבניית בתים חדשים אס היא תרצה. אני חושב שאת העניין הזה א פשר
להשאיר פתוח. אם אתה רוצה אני מוכן להחזיר מחדש לוועדה את שלושת הנושאים האלה
לקיים דיון יותר רחב ולחזור עם המלצה לוועדה.
אני מציע לאמץ את ההצעה של חבר הכנסת ויצמן שירי. שמענו את נציגי הקרן הקיימת
שמענו. את נציגי הקבלנים, שמענו את נציב מס הכנסה. הדיעות ברורות. בואו נחזיר את הכל
לוועדת המשנה שתסיים את כל העניין תוך שבוע ימים, ואז נגיש את הכל להצבעה בוועדה הזאת.
מאיר אלפייה;
האמנה הזאת היא בין ההסתדרות הציונית ובין מדינת ישראל. זה כולל את הקרן
הקיימת לישראל. החוק קבע ששיתופי פעולה בין ההסתדרות הציונית ובין ממשלת ישראל
יתבצעו.. האמנה הזאת שנחקקה נחקקה מכוח החוק. יש לה מעמד מיוחד.
בסדר, נלבן אני לא מציע ללבן עם אקדח על הרקה של האוצר. אם יש כוונה להחזיר את
זה לוועדה של שטרית, ואחרי זה זה יחזור לוועדה והאוצר יגיד שהוא מושך את זה בחזרה, אז
שיהיה מובן שאנחנו לא משחקים כאן משחקים. אני רק רוצה להגיד לאוצר שהמשמעות שאתם
תמשכו את זה אחר כך יכול לסבך אתכם בעניינים אחרים שיגיעו לוועדה.
אם שר האוצר לא יקבל החלטה בשבוע הקרוב בעניין של המגזר החקלאי אז הוא תקוע.
אני מציע שמה שניתן לגמור היום שנגמור.
באופן פורמאלי אנחנו לא רשאים להוסיף שום דבר. אנחנו רשאים או לקבל את רשימת
הפטורים או לדחות. נהוג בדרך כלל שיש איזו שהיא הידברות בין האוצר ובין הוועדה ומוסיפים
דברים. עדיין יכול להיות מצב שגם אם נחליט לתת את ההטבה לחקלאים, למשל, שהאוצר יבוא
אנחנו לא מוכנים, אתם רוצים - תאשרו, אתם לא רוצים - אל תאשרו, וימשוך את זה
הדברים האלה. זה מותר לו. אני חושב שבמסגרת היחסים עם ועדת הכספים זה לא צעד נכון
לעשות.
נכון שיש פה לחץ על העיסקאות שמבוצעות, אבל את אותו לחץ אנשי האוצר ידעו והכירו
גם חודשיים לפני סוף השנה ויכלו אז להביא את תקנות הפטור. תמיד אנחנו אשמים. בסוף אנחנו
אשמים שהעניין תקוע. אני לא מציע להחזיר את זה לוועדת המשנה, כי זה יסרבל לנו את
הפרוצדורה, אלא אס מאיר רוצה את זה. אני מציע לקיים דיון נוסף בין שבוע לעשרה ימים, ואני
מבקש שעד הדיון הבא נסכם גם את הנושא של הקבלנים, גם את הנושא של הקרן הקיימת, גס
את הנושא של בעלי הנכסים המניבים. אני מבין שבנושא המגזר החקלאי מתקיים דיון.
השאלה היא אס על הטענות האלה שקשורות לדבר הספציפי הזה מתקיים דיון.
אבשלום וילן;
במהלך הישיבה הסתבר שאין שום דיונים עם האוצר. איזה דיונים מתקיימים עם
האוצר?
בכל מקרה יהיה דיון, אבל לא יהיה עם משלחות, למעט, אולי, בנושא החקלאי שעדיין לא
נדון כאן. תודה רבה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00