ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 23/11/1999

חוק תקציב המדינה לשנת הכספים 2000, התש"ס-2000

פרוטוקול

 
1. תקציב משרד התעשיה והמסחר לשנת 2000.

2
ועדת הכספים
23.11.99

פרוטוקולים/כספים/2044
ירושלים, ט"ו בחשון, תשס"א
13 בנובמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י"ד בכסלו התש"ס (23 בנובמבר 1999), שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר
משה גפני
אבשלום וילן
אמנון כהן
ישראל כץ
לימור לבנת
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
רוני מילוא
רחמים מלול
מאיר פרוש
יוסף פריצקי
מאיר שטרית
ויצמן שירי
שלום שמחון

מ"מ: יצחק סבן
מוזמנים
משרד התעשייה והמסחר:
שר התעשייה והמסחר רן כהן
ראובן חורש - מנכ"ל
יוחנן לוי - משנה למנכ"ל
משה מרחביה - מנהל מינהל אזורי פיתוח
אלי בלום - קצין תקציבים
צבי אנג'ל - סגן מנהל מינהל המימון
איתן קופרשטוך
נילי רונן
חביבה כהן - מנהל מרכז ההשקעות
מיכל רוזין - עוזרת השר
ינון אלרועי - עוזר השר
אמיר חייק - מנכ"ל מכון הייצוא
לידיה לזנס - לשכת המדען
הילדה גוטמן - מנהלת מינהל תעשיות עתירות ידע
רפי אטייה - אחראי על בקרה ותקציבים באזורי פיתוח
אורי שטיין - דובר
משרד האוצר
יואל נווה
אורן גלעד
גד לוין
גיא שמי
אלעד תמרי
ט' נוימן



א' לוין - משרד הבינוי והשיכון
יאיר חזן - יו"ר פורום ערי פיתוח, ראש עיריית אופקים
דרור דבש - מצפה רמון
פיני קבלו - בית שאן
יוסי אלול - חצור הגלילית
חוסיין אל-הב - טייבה זנגרייה
יועצת משפטית
אנה שניידר
יועצת כלכלית
סמדר אלחנני
מנהל הוועדה
איוור קרשנר
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
1. תקציב משרד התעשיה והמסחר לשנת 2000.

2. שינויים בתקציב לשנת 1999.




תקציב משרד התעשיה והמסחר לשנת 2000
היו"ר אלי גולדשמידט
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אני מקדם בברכה את שר התמ"ס. הוא לא נמצא כאן בוועדה בפעם הראשונה בכנסת הזאת, אבל זו הפעם הראשונה בנושא התקציב. אני מאחל לו הצלחה רבה בשם כל חברי הוועדה.

אנחנו נקיים היום את הדיון בנושא התקציב של משרד התמ"ס. אני מקווה שנסיים את הדיון לא יאוחר מהשעה 12 ואם השר לא יספיק לענות לשאלות, נבקש תשובות בכתב.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
תודה רבה על הברכות. אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, ראשי ערי פיתוח, אנשי המשרד שלי, התארגנו להציג את הדברים במסגרת 25 דקות ולאחר מכן אנחנו לרשותכם.

לא במקרה ולא בטעות נכתב בחוברת שמונחת לפניכם, מתחת למשרד התעשייה והמסחר - משרד הצמיחה. זה משום שבשלב מסוים שקלתי בדעתי להציע לממשלה להחליף את השם של המשרד למשרד הצמיחה. רק לאחר גיבוש התקציב הבנתי שכנראה זה לא יהיה ולכן זה נשאר משרד התעשייה והמסחר.
רחמים מלול
משרד הצניחה.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
לא, זה לא משרד הצניחה, צמיחה תהיה, השאלה איזו צמיחה.

מאחר שאתם מכירים את המצב, יש הבדלים בין הרשאה להתחייב לבין תקציב המזומנים. אני רוצה להסב את תשומת לבכם בגדול - המשרד שלנו הוא המשרד שמייצג את הנושא של הפלטפורמה התעשייתית, כמעט בכל תקציב. כלומר, אנחנו נמצאים בכל השלבים, החל מחיפוש הקרקע לאזור תעשייה בערי פיתוח ובמקומות המרוחקים, איתורה, "השתלטות" עליה במובן החיובי, עיבודה, הכנתה, מכירתה, זימון יזמים לבנות עליה, ארגון העבודה והניהול שלה. יש את העסקים הקטנים והזהירים והתמיכה בהם. יש את מערכת הסיוע לשיווק, מכון הייצוא שעניינו לעודד את הנושא של המכירות והשיווק בעולם, דרך ההון האנושי שמכין יחד עם התעשיינים ועם האקדמיה את כוח האדם המיומן והמיועד לתעשיות.

יש את מרכז ההשקעות שעניינו לסייע בבניית המפעלים במיוחד באזורים המרוחקים, המדען הראשי שעניינו לייעל את עבודת המו"פ לדחוף ולקדם אותה, שזה אחד ההישגים הכי מופלאים שיש לנו ברמה עולמית. אנחנו מדינה רביעית בין מדינות ארצות הברית וגם בעולם - אחרי עמק הסיליקון ואחרי מסצ'וסט וטקסס. מדינת ישראל ממוקמת במקום הרביעי במחקר ופיתוח. אנחנו נמצאים לפני כל אירופה וזו עובדה שחשוב לזכור אותה.
היו"ר אלי גולדשמידט
נדמה לי שבנאסד"ק אנחנו במקום שלישי.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
אני לא אומר את זה רק כיכולת, אלא זאת יכולת מוכרת בעולם ויש לנו גם את השם הטוב לזה בעולם.





כל המערך הזה, שזאת הפלטפורמה התעשייתית של משרד התמ"ס, זה העניין שלנו. מתוך 3.7 מיליארד שקל תקציב השנה שעברה, שעיקרו כמובן הרשאה להתחייב, אני חושב שמלבד ה- 180 מיליון שקל שזה תקציב עבודת המשרד, שהוא קטן ועל זה אנחנו לא מלינים, כ3.5- מיליארד שקל של תקציב המשרד, מיועדים לדחוף את הצמיחה במשק.

(הוצג שקף - חלקו של תמ"ס בתקציב המדינה)

בשקף זה אתם רואים רשימה מאוד קטנה, אבל אני מבקש שתשימו לב איפה נמצא חלקו של תקציב התמ"ס בתקציב המדינה. ב- 1995, תקציב המדינה היה 148 מיליארד וחלקו של התמ"ס היה כ- 1.8% מאותו תקציב. ב- 1997 תקציב המדינה היה 190 מיליארד וחלקו של התמ"ס היה 1.7%. ב- 1999 תקציב המדינה היה 214.5 מיליארד שקל ותקציב התמ"ס 1.55% מהתקציב. בשנת 2000 - -
לימור לבנת
בשנת 2000 שינוי.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
בשנת 2000 תקציב המדינה יהיה 226 מיליארד שקל והתקציב שלנו יורד אל מתחת ל- 1.4% מתקציב המדינה.

הטבלה הזאת באה להראות מה המשמעויות לאורך שנים, וכדי שאחרי כן לא ישאלו מדוע יש מיתון ומדוע אין התגברות על האבטלה.
לימור לבנת
זה לא צמיחה, זה צניחה.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
(הוצג שקף - קיצוץ בסעיפי צמיחה עיקריים בתקציב שנת 2000)

אני מבקש שתשימו לב לטבלה שמוצגת בשקף - -
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו עדיין מחכים לשר שיגיע הנה ויגן על התקציב שלו.
נחום לנגנטל
כולם למדו מיושב ראש ועדת הכספים.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
אני רוצה לסיים את דבריי ולהעביר את השרביט לחבריי מהמשרד, שאני חושב שראוי שהם יציגו את עבודתם.

התקציב של המחקר והפיתוח להלכה לא יורד, אך למעשה הוא יורד במונחים דולריים בכ- 50 מיליון דולר. זה ממש בפועל.

התקציב בכללותו הוא למעלה מ- 1.5 מיליארד שכולל בתוכו גם את התמיכות בענפי המו"פ לחברות הגדולות, הבינוניות, לסטארט-אפים, למגנט ולחממות.
היו"ר אלי גולדשמידט
מה זה מגנט?
שר התעשייה והמסחר רן כהן
המגנט זה תוכנית המחקר. זאת תוכנית מחקר של המו"פ לא בנושאים ספציפיים מדוייקים, אלא להשגת עומק של מחקרים שניתן גם להשתמש בהם במערכות תעשייתיות רבות ולא רק ספציפיות.

אנחנו מקיימים היום 26 חממות. על פי התקציב הנוכחי אנחנו נדרשים לסגור ארבע, אם כי אין הקטנה דרסטית בתקציב. זה בא בשעה שאין אף חממה בשום ריכוז ישובים ערבי ומן הראוי שיהיה גם שם. גם ראוי להקים חממה באיזשהו אזור פיתוח נוסף.

התקציב של מרכז ההשקעות בשנת 1999 היה כ- 1.4 מיליארד. התקציב שלו בהרשאה להתחייב יורד ב- 125 מיליון שקל ובמזומן ב- 35 מיליון.

תקציב אזורי הפיתוח. בפיתוח אזורי פיתוח התקציב יורד, זה בשעה שאנחנו נמצאים במצוקה - -
מאיר שטרית
זה שינוי סדר העדיפויות.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
התקציב יורד ב- 35 מיליון במזומן ובקיצוץ בהרשאה ב- 25 מיליון. כלומר, יהיה לנו גם כושר מצומצם להשלים אזורי פיתוח שהתחלנו בהם וגם לפתוח אזורי פיתוח חדשים שאנחנו חייבים לפתח.

"עידוד 99/2002" - כפי שאתם זוכרים, כאשר בעבר משרד האוצר והממשלה הכתיבו הורדה של התמיכות במרכז ההשקעות מ- 38% בהדרגה ל- 24%, הפיצוי היה הקמת טיפול ממוקד או "עידוד 99" דאז. אך מאחר שבשנה הבאה אנחנו לא חוזרים ל- 38%, למעשה הוכתב לנו להוריד את התקציב מ- 113 מיליון שקל במזומן ל- 42 מיליון ובהרשאה ל- 47 מיליון. זה אומר שאנחנו בקושי נצליח להשלים חלק מאותם התקציבים שישנם.

אלה הדברים שנוגעים בעצם התשתיות, שבהם משרד התעשייה והמסחר בונה תעשיות ובונה את הקידום של אותם היישובים שצריכים את התשתית הזאת.

קרן השיווק היא זאת שמעודדת את השיווק של מפעלים בינוניים וקטנים. לשווק, פירושו של דבר לייצוא. התקציב של הקרן יורד מ- 170 מיליון ל- 43 מיליון בהרשאה להתחייב. זה בעצם עיקר הנזק, אבל גם נזק במזומנים.

רשות העסקים הקטנים גם היא קטנה ב- 6 מיליון שקל. למעשה היא קטנה בהרבה יותר מ- 6 מיליון, משום שגם מערכות אחרות מקצצות באותם התקציבים. להזכירכם, אם באמת תהיה צמיחה, יהיה ביקוש הרבה יותר גדול לעסקים קטנים וזעירים ולכן המצוקה תהיה הרבה יותר גדולה.
מאיר שטרית
הפוך. אם יהיו עסקים קטנים, תהיה צמיחה.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
אני רוצה לסכם ולומר שצריך לזכור בגדול את הנתונים הבאים: התמיכות של המשרד הן כ- 3.5 מיליארד. אם אנחנו נדרשים לקצץ 185 מיליון, שזה מה שמשרד התמ"ס נדרש לקצץ, נוריד כ- 40 מיליון שיורדים על המדען הראשי ומרכז ההשקעות באופן ריאלי, אנחנו נשארים עם קיצוץ של 140 מיליון מאותם המקורות, שבהם: פיתוח אזורי תעשייה, "עידוד 99", עידוד השיווק, עסקים קטנים וזעירים. כל אותם המרכיבים שהם בעיקרו של דבר נופלים על כ- 400 מיליון.



להוריד מ- 400 מיליון, 140 מיליון זה כמעט קיצוץ של שליש מהתקציב של המרכיבים האלה. זה הדבר שאנחנו רואים אותו באופן מאוד קשה.
לוי יוחנן
(הוצג שקף - הקרן לקידום השיווק לחו"ל)

בניגוד למו"פ, פיתוח שיווק הוא צוואר הבקבוק בתעשיות, כי היצואנים לא משקיעים את המאסה המתחייבת כדי לפרוץ לשווקים. לצורך זה הוקמה הקרן לקידום השיווק לחו"ל. הקרן למעשה משתתפת בסיכון שהיצואן נוטל על עצמו כשהוא משקיע את ההוצאות הכבדות שיש לו, כדי לחזור לשיווק. הקרן משתתפת בשליש מהעלות, עד 400 אלף דולר מכסימום למענק ליצואן בודד.

הקרן הוקמה ב- 92' בהיקף של 100 מיליון שקל של אז. ציפינו שהיא תהיה במינימום כחצי מיליארד שקל, כדי שתיתן לפחות מענה חלקי לבעיות של היום. אבל מידי פעם, כל שנתיים, היא מקבלת מכה והיא לא ממריאה, וזאת אחת הבעיות העיקריות של הקרן הזאת.
שלום שמחון
הממשלה נבחנת אחרי ארבע שנים.
לוי יוחנן
אני מדבר על עובדות. אפשר לראות שב97-', 98' ו99-' הקרן צמחה קצת ובשנת 2000 היא שוב עומדת לקבל את המכה התורנית שלה.

אם נסתכל על רמת הביקוש, נראה שהביקוש עולה בקצב גבוה. יותר מזה, שנת 2000, אם אכן אנחנו נחשוב שיהיו סימני התאוששות וצמיחה, הביקושים שמוצגים כאן חלקיים והם יהיו הרבה יותר גבוהים.

כבר בסוף חודש ספטמבר 99', שהיא לכאורה שנה משופעת בתקציב, סגרנו את הקרן והודענו ליצואנים שאין יותר טיפול בבקשות שלהם. עד היום לא טופלו 200 בקשות בהיקף של 30 מיליון שקל וזה תובע תוכנית של 52 מיליון שקל לנושא סטארט-אפ.

הטבלה מראה בבירור על גידול בביקושים, כשהמענה שלנו הולך ויורד. אם נסתכל על אחוז הבקשות שאושרו נראה שבשנים קודמות זה היה 72%, 63%, 56% וב- 2000 אנחנו צופים שזה יהיה 42%. הדבר הזה חייב להיפסק אם אנחנו רוצים לתת מענה לנושא השיווקי של הקרן.
מאיר שטרית
אתה יכול להצביע על קורלציה בהעלאת סכומים בקרן לבין גידול הייצוא באותם תחומים?
לימור לבנת
או גידול בתעסוקה או נתונים נוספים?
לוי יוחנן
בדקנו יצואנים שהתמידו בקרן באמצעות סקר שנעשה לפני שנתיים. היצואנים הצביעו על כך שהם הגדילו את הייצוא ב- 25% בהשוואה לענף שהם שייכים אליו. אם הענף גדל ב- 10% הם הוסיפו על זה עוד 25%. ברור לנו לגמרי שכאן התרומה לייצוא היא משמעותית.

הקרן צריכה להיות בהיקף כזה שתהיה משמעותית. אם ב- 92' היא היתה בערך מחצית מהמו"פ, היום היא פחות מעשירית מתקציב המו"פ. זה נותן את האינדיקציה של מה שקורה לקרן הזאת.




החשש שלנו הוא שתהיינה השלכות שליליות בשנה הבאה. אם התחלנו פרוייקטים מצוינים של סטארט-אפ ופרוייקטים ייחודיים, נצטרך לפגוע בהם ולצאת מהם. אם חשבנו להיכנס לנושא של תוכנית פיתוח אלקטרוני שהיום זה חובה, לא נוכל להתחיל בו.

אלה הבעיות שלנו בקרן וצריך לפחות תוספת של 100 מיליון שקל כדי לכסות ב- 30 או 40 מיליון שקל דברים של 99' ולהיכנס לנושאים של שנת 2000.

(הוצג שקף - עסקים קטנים)
בנושא הזה יש שלושה מקורות
הרשות לעסקים קטנים; חונכות עסקית שמעסיקה מאות יועצים, כדי לשפר את הניהול באלפי עסקים קטנים; ומרכזי טיפוח יזמות.

ישנם 28 מרכזי טיפוח יזמות שפרושים בכל הארץ, בעיקר בפריפריה. המרכזים האלה נותנים את המענה לפיתוח עסקים חדשים, לשיפור עסקים קיימים ולמניעת סכנות במפעלים עם בעיות.

סך כל התקציב לכל המסגרת הזאת יורד מתקציב של 54 מיליון ב- 99' ל- 41 מיליון בשנת 2000. זה אומר ירידה של כ- 13 מיליון שקל.

בשנה שעברה, מדיווחים של כל המקורות הללו, זה הביא לתוספת של 7,000 מועסקים בכל הארץ - -
שר התעשייה והמסחר רן כהן
אני רוצה להדגיש שהתוספת היא רק מעסקים קטנים וזעירים.
לוי יוחנן
עסק קטן מוגדר כעסק של עד 50 עובדים.

בשנה הבאה אנחנו צופים שתהיה ירידה באומדן של תוספת המועסקים ב- 2000 עובדים.
לימור לבנת
אתם צופים ירידה של 2000 ? אז עכשיו יצטרכו 302 אלף מקומות עבודה.
לוי יוחנן
הפעילות הכוללת של עסקים קטנים מתמקדת במרכזי הטיפוח הקיימים. בעקבות הצמצום של התקציבים גם מגופים אחרים כמו משרד הקליטה וכו'.
היו"ר אלי גולדשמידט
הרושם העגום כבר התקבל.
משה מרחביה
(הוצג שקף - תקציב - פיתוח תשתיות לתעשייה)

המינהל לאזורי פיתוח במשרד התעשייה והמסחר אחראי על פיתוח התשתיות הפיזיות באזורי הפיתוח. יש כלים עיקריים לביצוע מטלה זו: הכלי הראשון הוא פיתוח תשתיות לפארקי תעשייה. בניגוד לאמירות כאילו ישנו עודף של שטחי תעשייה מפותחים, המציאות היום שונה לחלוטין. בשנת 2000 אנחנו זקוקים לתקציב של 500 מיליון שקל לביצוע תשתיות חיוניות בפארקי התעשייה באזורי פיתוח. עומר ותפן הם מודל של פארקי תעשייה מודרניים המהווים סביבת עבודה מושכת המאפשרת תחרות הוגנת יותר בין הפריפריה למרכז.





בהקמת מפעלים ייחודיים חדשים, התקציב המקוצץ, המונח בהצעת התקציב שלפניכם, מסתכם ב- 250 מיליון שקל בלבד. בשקף המוצג עתה רואים את השחיקה המתמשכת בתקציב פיתוח תשתיות פארקי תעשיה באיזורי הפיתוח בקרוב ל- 50%. הנזק העיקרי מתבטא באי מוכנות התשתית התעשייתית בפריפריה לקראת הצמיחה הצפויה משנת 2000 ואילך.
משה גפני
מה זה הסימן שאלה?
לימור לבנת
עתידנו לוט בסימן שאלה.
משה מרחביה
סימן השאלה הוא כפול. סימן שאלה ראשון הוא אם ה- 250 מיליון יגדלו ל- 500. סימן שאלה שני הוא כמה יופעל בפועל. שימו לב, בשנת 1999, למרות שהתקציב הוא בגובה העמודה שרואים, עדיין 50 מיליון שקל לא הופשרו, למרות שאנחנו בסוף 99'.
מאיר שטרית
מדוע?
שר התעשייה והמסחר רן כהן
48 מיליון שקל עדיין מוקפאים במשרד האוצר, כאשר 30 מיליון, על פי החלטת הממשלה הקודמת מוקפאים בסעיף שנקרא - ירושלים. 18 מיליון שקל הם בהתחשבנות אם הם יהיו הכנסות או לא. אנחנו כרגע במשא ומתן עם משרד האוצר - כנראה שעל ה- 30 מיליון יש כבר הסכמה להפשיר, על ה- 18 מיליון תהיה ישיבה היום במשרד האוצר על הנושא הזה. אם נקבל את התקציב הזה, תהיה הפעלה. אם לא נקבל אותם, לא תהיה הפעלה.
יעקב ליצמן
על ירושלים יש הסכמה?
שר התעשייה והמסחר רן כהן
על ירושלים יש הסכמה. 16 מיליון שקל הולכים ישירות לירושלים - -
היו"ר אלי גולדשמידט
למה הממשלה הקודמת הקפיאה את זה?
ישראל כץ
להיפך, היא ייעדה את זה.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
לא. הממשלה הקודמת הקפיאה את זה.
ישראל כץ
אני לא מדבר פוליטיקה, אני גם מנסה להבין.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
היתה החלטת ממשלה להקצות 30 מיליון שקל לפיתוח תעשיה בירושלים מכל המשרדים. האוצר הקפיא לנו 30 מיליון, אבל רק אצלנו ולא בשאר המשרדים. החלטתי, למרות שהייתי חייב רק 10 מיליון, שלטובת ירושלים אני אתן 16 מיליון ו- 14 לשאר אזורי הפיתוח, כי גם הם צריכים לחיות.

משה מרחביה אמר דבר פשוט. צריך ללכת ולראות מה קורה בפארק תעשייה בעומר, שהוא גן עדן, לבין פארק שנמצא שני ק"מ משם, בפארק תעשייה בעמק שרה, שזה הקוטב השני. אי אפשר שבאר שבע תהיה זבל על יד עומר. אם רוצים תקציב כדי שגם אזור התעשייה באר שבע יהיה לו איזשהו מראה ויבואו לשם יזמים לבנות מפעל, צריך תקציב. במקום שבו לא עושים את זה אין התקדמות.
מאיר שטרית
המדינה נותנת תקציב לעומר?
שר התעשייה והמסחר רן כהן
כן, אבל שם היה גם יזם, סטף ורטהיימר שהיה לו גם תקציב.
ישראל כץ
בעומר יש שינוי.
משה גפני
יש שינוי - דואגים לעשירים ומזניחים את העניים.
יוסף פריצקי
ורטהיימר יצר מקומות עבודה ל- 3,000 איש והוא עושה את זה בגליל.
משה מרחביה
(הוצג שקף - תקציב טיפול ממוקד)

הכלי השני זה הטיפול הממוקד - "עידוד 99" ותוכנית ההמשך "עידוד 2002". כפי שציין השר בתחילת דבריו, ועדת גבאי המליצה על תקציב של 100 מיליון שקל לשנה, כפיצוי על הקטנת המענקים בחוק לעידוד השקעות הון. בשלוש השנים הראשונות של התוכנית הוקצבו 233 מיליון שקל בלבד.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
מתוך 300 מיליון.
משה מרחביה
בשקף המוקרן לפניכם רואים שבשנת 2000 יש לתקצב תוכנית זו, על פי המלצת ועדת גבאי, ב- 250 מיליון שקל. לעומת זאת, בהצעת התקציב יש לשם כך 65 מיליון שקל בלבד, פער של 190 מיליון שקל הבטחה מול הצעת תקציב.

חולקה לכם חוברת "עידוד 99", שמראה רק חלק מהעבודות שמתבצעות או התבצעו בשלוש השנים האחרונות, ואפשר להתרשם מה זה עושה לעיירות הפיתוח שנכללות בתוכנית.
רחמים מלול
מה אחוז הקיצוץ בתוכנית "עידוד 99"?
משה מרחביה
קרוב ל- 40% לעומת 99'. זה יפגע רק בעיירות הפיתוח.
יעקב ליצמן
למה אתה לא משנה את השם מ"עידוד" - -
יוסף פריצקי
לדיכאון.
לידיה לזנס
הוצג שקף - הייצוא התעשייתי 88 - 99 לפי סוגי ענפים)

בשקף זה מתואר הייצוא התעשייתי של מדינת ישראל על פני 10 שנים. אנחנו רואים כאן חלוקה לשלושה ענפים: הקו התחתון הוא הענף המסורתי וההתפתחות שלו על פני 10 שנים מראה גידול של 50% בלבד, כאשר בשלוש השנים האחרונות אנחנו רואים ירידה.

הקו האמצעי-האדום, זה הענפים המעורבים. אלה ענפים שצמחו במהלך 10 שנים ב- 100%. מדובר בכימיה, פלסטיקה ועוד.

הנתון המעניין הוא הגרף הכחול, שמראה את הנתונים של הענפים המתקדמים, ענפים שהם מוטי צמיחה שמתאפיינים בעיקר בהשקעות מו"פ מסיביות. התמונה במדען הראשי מראה שההשקעות של המדען הראשי הם כ- 70% בנתונים של התחום הזה, לעומת כ- 20% בענפים המעורבים וכ- 5% בענפים היותר מסורתיים.
אבשלום וילן
ההשקעות הן בדולרים?
לידיה לזנס
כן.
יוסף פריצקי
כמה עולים מועסקים בתחום של התעשייה עתירת הידע?
לידיה לזנס
לפי הנתונים לשכת המדען הראשי תומכת בכ- 70 אלף משרות. אנחנו יודעים על מחקרים שמדברים על כך שעל כל עובד מו"פ בתעשיית ההיי-טק יש בין שלושה לשישה עובדי שירות אחרים. התעשייה הזאת מביאה יותר עובדים בצווארון הכחול.

(הוצג שקף - תקציב פעילויות מרכזיות של המדען הראשי במיליוני $)

הגרף פה מתאר את תקציבי הפעילות של המדען הראשי בעשר שנים. ב- 1999 היקף הביצוע החזוי, עד דצמבר 1999, יעמוד על 430 מיליון דולר.
מאיר שטרית
לעומת כמה אישורים?
לידיה לזנס
בערך 100 אישורים חדשים.
מאיר שטרית
כלומר שליש מהכסף שאושר בוצע.
אברהם חורש
לא. כאן רשומים מספר האישורים.
לידיה לזנס
יהיה ביצוע של 430 מיליון דולר. התקציב שאושר היה 335 מיליון דולר. הגידול נובע מעודף הכנסות של כ- 70 מיליון שקל ועוד כ- 175 מיליון שקל רשת ביטחון על פי הסכם שנחתם עם האוצר ב- 1998.

התמונה בשנת 2000 - אנחנו למעשה רואים ירידה של 50 מיליון דולר, כאשר, על פי הנתונים שיש בידינו, מסקר מאוד נרחב שערכנו בקרב התעשייה הנתמכת, הגידול בביקושים למחקר ופיתוח יגדלו ב- 15% בשנת 2000. זה אומר שנהיה בחוסר תקציבי של למעלה מ- 100 מיליון דולר בשנת 2000.

בשקף המוקרן עתה, החלק הכחול, הוורוד והכתום הם מקורות המדינה. החלק הצהוב זה הכנסות פרי מחקר ופיתוח של מו"פ הנתמך על ידי המדען הראשי. בחלק הזה אנחנו רואים מגמה של עליה לאורך שנים, כאשר במקורות המדינה, למעשה אין שינוי ואפילו להיפך - אנחנו רואים ירידה לאורך שנים.
חביבה כהן
(הוצג שקף - מספר האישורים בתעשייה בשנים 1999-1990)

בחרנו להציג את מספר האישורים שמרכז ההשקעות נותן מידי שנה, כשהמספר הזה מייצג הקמות של מפעלים חדשים, אישורים להקמה של מפעלים חדשים ואישורים להרחבה של מפעלים קיימים. אנחנו רואים ששנת המפנה היא שנת 1996, זו השנה שבה התחילו לנבוט ניצנים ראשונים של האטה בפעילות במשק וזאת השנה שבה הממשלה הקטינה את שיעורי המענקים במפעלי תעשייה מ- 38%, וסיימנו את השנה עם 24% מענק. כלומר, מתחילת 1997 המענק שאנחנו מעמידים לרשות מפעלי תעשייה הוא 24%.

מענק הוא הסכום שבו המדינה משתתפת בתמיכה בהשקעות חדשות במפעלי תעשייה. המענקים האלה אמורים לבטא את ההשתתפות של המדינה בסיכון של יזמים ואת החלק שהמדינה לוקחת על עצמה לממן, כדי לפצות יזמים על עלויות עוקפות במעבר לאזורי פריפריה רחוקים.

בשלושת השנים האחרונות יש ירידה של בכ- 200 אישורים מידי שנה. אנחנו מניחים שכל אישור נותן בממוצע 50 עובדים והמשמעות של זה היא שכ- 10,000 מקומות עבודה לא נוצרו או שלא נקלטו עובדים, משום שלא היו השקעות בתעשייה.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
רבותיי, זה הנתון הכי חשוב - 10,000 מקומות עבודה פחות.
חביבה כהן
זה אומר שכל שנה מתחילים פחות 200 מפעלים ולפיכך יש פחות מועסקים.

(הוצג שקף - מספר האישורים בתעשייה בדרום בשנים 1990-1999)
שר התעשייה והמסחר רן כהן
אתם רואים את העמודה של 1996 עם 83 אישורים בדרום, ב- 97' זה יורד ל- 68, ב- 98' ל- 54 וב- 99' זה לא יותר טוב.
יעקב ליצמן
היכן יש את מירב ההשקעות בדרום?
חביבה כהן
קרית-גת ובאר-שבע. כמו כן יש את התעשייה הכימית הכבדה בדרום באזור באר-שבע ודרום ים המלח.
מאיר פרוש
ראיתי שגם במטה בנימין יש רעבים ללחם.
חביבה כהן
יש השקעות בכל עיירות הפיתוח בדרום, אך עיקר ההשקעות הן בקרית-גת, באר שבע ודרום ים המלח.
ישראל כץ
זה כולל תיירות?
חביבה כהן
מדובר פה רק בתעשייה.

בעקבות השקפים שהוצגו על השקעות במו"פ בתעשיות מתקדמות, אנחנו מדברים בדרום אך ורק על תעשיות כימיה ובעיקר בתעשיות מסורתיות שנפגעו קשה ביותר. אני מזכירה את המיתון בכלכלה העולמית שגרמה להאטה בשוק המקומי, וכן תהליך החשיפה שפגע קשה מאוד בתעשיות המסורתיות. גם ההאטה בתעשיות הבניה שגם להם יש ייצוג במפעלי התעשייה בדרום, כל אלה יחד חברו לתמונה שהוצגה לכם.
ד"ר הילדה גוטמן
אני אנסה להסביר את התוכנית של פיתוח הון אנושי לתעשייה. מחקרים הראו שהגורם מספר אחד שמקרב את הצמיחה ומשפיע על היזם שבוחר את מיקומו של המפעל הבא שלו, זה זמינות כוח אדם ואיכותו. המפתיע הוא שהפרמטר הזה בא עם שני פרמטרים אחרים כמו מענקים או הטבות מס, הקצאות קרקע או דברים אחרים.

בעידן הגלובליזציה ובתעשייה המודרנית, כל אחד יכול לקנות את הציוד ואת ההשקעה הפיזית שהוא הולך לעשות במחיר של השוק העולמי. היום כמעט שאין בעיה של מימון, אין בעיה של לוגיסטיקה, ומה שיעשה את ההבדל זה הבן-אדם.





לכן התוכנית לפיתוח הון אנושי חייבת להיות בסל הסיוע של משרד התמ"ס. אנחנו מסתכלים על השקעה בהון אנושי כעל השקעה בתוך התוכנית העסקית של המפעל. אנחנו הולכים בגישה תמ"סית של השתתפות בסיכון. אנחנו נותנים השתתפות בהשקעה בהון אנושי בעיקר למפעלים קטנים ובינוניים. כמובן שהבעיה האקוטית יותר היא בפריפריה.

(הוצג שקף - התפתחות התוכנית לפיתוח הון אנושי לתעשייה)

היתרון היחסי היחיד של מדינת ישראל זה הון אנושי, ולכן אנחנו נותנים סיוע ישיר למפעלים ופרוייקטים מיוחדים. הפרוייקט תוקצב במסגרת ועדת גבאי ב- 120 מיליון לשנה. בשנה הראשונה קיבלנו 5 מיליון, אחר כך 30 מיליון.

בשקף אתם רואים את המענקים שאנחנו העברנו למפעלים. הקו האדום מראה את הביקוש, הקו הצהוב מראה את ההשקעה בהון אנושי לתעשייה, שהצלחנו לגרום עם המענקים שנתנו. הקו התכלת מראה את ההשקעה האפשרית הפוטנציאלית, אילו היינו יכולים לענות לביקוש של המפעלים.

בשנת 2000 לא לקחנו בחשבון את הצמיחה שאנחנו מקווים שתגיע. במקרה כזה הגרף ייצא בכלל מהסקאלה.
ראובן חורש
התקציב של שנת 1999 שהוצג בפניכם כולל את הסכומים שאושרו על ידי ועדת הכספים במהלך השנה, והגיע ל- 4 מיליארד. זה אומר שהירידה האפקטיבית היא יותר גדולה ממה שצוינה כאן. חלק מזה ראיתם אצל המדען הראשי, כאשר רואים שההוצאה היתה יותר גדולה.
סמדר אלחנני
לא כך מציגים את זה. מציגים מקורי מול מקורי, אבל במהלך השנה מסתבר שיש תוספות. התקציב המקורי היה 3.3 מיליארד ובמהלך השנה זה גדל ל- 4 מיליארד.
ראובן חורש
זה בדיוק מה שאמרתי.

אנחנו נדרשים בתקציב שנה הבאה לצמצם בנספחויות שלנו בחו"ל. בדיקות שעשינו מראות שבכל מדינה שיש לנו נספח מסחרי, שיעור הגידול היחסי של הייצוא הישראלי לאותה מדינה גדול יותר בצורה מובהקת ממדינות שאין בהן נציגים.

עומדות לפנינו כרגע ארבע מדינות עם פוטנציאל יצוא פנטסטי שאנחנו לא יכולים לפתוח בהן נציגויות, למרות שאנחנו רוצים. מדובר באינדונזיה, פיליפינים, אירלנד וצ'ילה.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
בכל אחת מהמדינות האלה הפוטנציאל של גידול הייצוא הוא מעל ל- 150 מיליון דולר. יש נספח - יהיה גידול. לא יהיה נספח - לא יהיה גידול.
ראובן חורש
בלי נספחים אנחנו לא רואים איך אפשר לעשות את הנושא הזה.

כפי שתואר כאן, למשרד יש פלטפורמה של תמיכה בתעשייה שמורכבת מארבעה נדבכים עיקריים. בעצם התמיכה הזאת הולכת בשרשרת הגיונית החל מהמו"פ, דרך הכשרת כוח אדם, הקמת המפעלים והשיווק.





בצורה שתקציב המשרד בנוי כרגע, אנחנו כבולים בעצם להתנהגות מחזורית. כלומר, במקום שיש מיתון ואין ביקוש להשקעות, אבל מצד שני יש ביקוש להכשרת כוח אדם, אנחנו לא יכולים להעביר את הכסף מסעיף אחד לשני.

על מנת לנהל מדיניות אנטי מחזורית, כלומר להקדים ולהעמיק את הדברים במקום שצריך להעמיק אותם, אנחנו צריכים כמובן ניידות בין הסעיפים.

בהיעדר הגמישות הזאת, אנחנו לא יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים לעשות, במובן של מיקוד התמיכה שלנו באזורים מסוימים, כלומר, לקחת אזור מסוים ולמקד בו פעילות בכל המישורים מבלי לפגוע באופן קשה באזורים אחרים. זה מקטין מאוד את יעילות הפעילות.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
אני רוצה לסכם בשני משפטים - -
אלי גולדשמידט
הייתי אומר במשפט אחד: ברוֹך.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
בכל תקציב שממשלת ישראל תחליט לתת לנו, אנחנו נצמיח את המשק בצורה הכי מירבית שאנחנו יכולים. אבל חברי ועדת הכספים צריכים לדעת את העובדות: א. היום אנחנו נדרשים לקצץ לפי התקציב הזה 185 מיליון שקל שבמונחים ריאליים זה כמובן יותר. למעשה גם 10 מיליון תלויים בהכנסה, כלומר יש לזה משמעות אחרת.

במקור נדרשנו לקצץ 200 מיליון שקל שהם ב- 25 מיליון יותר. בגלל איום שלי לא להצביע בעד התקציב, איכשהו הצלחנו לחסוך 25 מיליון.

ב. היה תכתיב לחסל את "עידוד 99", בטענה שהוא נגמר, שזה היה רק לשלוש שנים, בה בשעה שלא חוזרים מ- 24% במרכז ההשקעות ל- 38%. זה אומר רק לקצץ את זה ולחנוק. למעשה מה שמוצג כאן אומר שאו שזה יחיה ונצליח לתת מענה לערי הפיתוח ולאזורים מוכים באבטלה, מוכים בהזנחה, מוכים בפער, או שזה יוארך ל"עידוד 2002" ונלך למערך הבא, כדי לתת אותו תגמול על 14% שנגזלו ממרכז ההשקעות לטובת האזורים החלשים.
היו"ר אלי גולדשמידט
לאחר הסקירה הזאת אני פותח את הנושא לדיון. אני רוצה להודיע שבשעה 12 נתחיל את ההעברות התקציביות וב- 12:30 תהיינה הרוויזיות.
ישראל כץ
אני מברך את השר ואת צוות המשרד על דרך הצגת הדברים, בעיקר על גילוי הלב. אני חייב לומר כאיש אופוזיציה, שרפרפתי על הנתונים ולא ידעתי שהם כל כך חדים, שכן בוודאי הייתי משתמש בהם בכל הנאומים שנשאתי עד עכשיו. אני מברך את השר על גילוי הלב.

בלי קשר להיותי איש אופוזיציה, אני רוצה לציין שתי נקודות: שר שמוכן לשנות את שם משרדו ולהכניס את המילה "צמיחה", כלומר שהוא מכניס גם התייחסות ערכית לא שגרתית לתוך המשרד, ואני מכיר את המשרד הזה, זה שר שראוי לברכה על הגישה. לא כל אחד עושה את זה. זה קשה במשרד הזה, שהוא משרד מאוד ממוסד. חבל שבצורה כל כך חדה לא נתנו לך את הכלים לעשות את זה. קודם כל נמחק השם ולאחר מכן כנראה שבפועל לא תהיה צמיחה. גם הגישה הערכית כנראה לא תמצא את ביטויה, מעבר להזדהות. זה אולי ידגים שכתוצאה מהתקציב הזה ייפלטו ולא יצמחו.





יכול להיות שהממשלה הזאת סומכת על כישורי היתר של השר, שיכול למרות כל הקיצוצים לעשות כאן את הלא יאומן, או שסדר העדיפויות שלה שגוי לחלוטין, והנתונים נאמרו. זה למרות שהגדילו את מסגרת הגירעון של התקציב מ- 1.75 ל- 2.5%, בניגוד לממשלה הקודמת. כלומר, הגדילו את הטווח - -
היו"ר אלי גולדשמידט
זה כתוצאה מהגירעון של השנה.
ישראל כץ
אם אני אגע בחלק הפוליטי - -
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מדבר על נתונים.
ישראל כץ
זה לא חשוב למה. אם אתה רוצה את הפרשנות אז אני אומר שעשו את זה כתוצאה מהמדיניות שהיתה בשנים 94' עד 96' ומה שהיה עם הגירעון הגדול וכספי הערבויות שהושקעו וכו'. את הדברים האלה אומרים נגיד בנק ישראל ואחרים. אני כרגע לא מדבר באופן פוליטי.

כרגע הדבר היחיד שאני רואה ומעודד אותי במשרד הזה, וכדאי אדוני השר שתיקח את זה לתשומת לבך, בלי פוליטיקה, זה אותו גרף כחול בשקף על הייצוא התעשייתי בשנים 88-98 לפי סוגי ענפים. כתבתי כאן בהגזמה מרובה שהגרף הכחול, שמראה את הייצוא התעשייתי שהגיע בשנת 98' ל- 8.5 מיליארד לעומת הענפים האחרים, זה וחיל האוויר היו מחזיקים פחות או יותר את מדינת ישראל. זה בהגזמה. זה קובע את הרמה של מדינת ישראל בעולם, וכרגע אני לא מתייחס למה שקורה בפנים. התהליך הזה הוא מבורך והוא זה שמסביר איך למרות כל מה שאנחנו שומעים כל יום בוועדה, בכנסת, ברחוב ובציבור, איך מדינת ישראל מדורגת בכל זאת במקום השני בנאסד"ק ואיך בכל זאת אנחנו שם דבר בעולם. המגמה הזאת היא המגמה היחידה שמנחמת אותי. המשרד שלך הוא זה שהיה אמור לקבל את הכלים כדי להמשיך את המגמה הזאת.

הבשורות שיש כאן על תקציבי אזורי הפיתוח, שבגילוי לב ציינתם את זה, קרן השיווק, עסקים קטנים, טיפוח יזמות, לא טובות. התחזית שבעסקים קטנים במקום תוספת של 7000 לשנה, כבר מראש תהיה תוספת שבמקרה הטוב תגיע ל- 5000 בשנה, וזה עוד בהתחשב בכך שהאוכלוסיה גדלה.

לגבי הנושא של מענקים, אני חייב לציין שהופיע כאן יורם גבאי עם כמה ראשי מגזרים עסקיים וכלכליים, שהדהימו אותי בתיאוריות שלהם וחלקם לא לטובה. יורם גבאי אמר בפירוש שביטול מענקי העידוד וההורדה שלהם לא השפיעו על רמת ההשקעות. מתברר שהוא אמר דברים מאוד לא נכונים - המציאות היא בדיוק הפוכה והיא חמורה. לדעתי צריך, לא חשוב איזה ממשלה עשתה את זה, להחזיר לאחוזים שהיו קודם או לתת את אותה קרן לטיפוח יזמות, כדי שבאופן נקודתי אפשר יהיה לעשות. מסתבר שאם אין את הכסף הזה, אז חוץ מסטף ורטהיימר אחד שעושה את זה בעומר ומתמקד באוכלוסיה חזקה שם, ויבורך על כך, זה לא קורה אם לא נותנים כסף. אף אחד לא הולך לקרית-שמונה, ולא לאריאל ולא לבאר-שבע, אם הוא לא מקבל את הסיוע הזה. הוא ילך לתל-אביב ולמקומות שהם יותר קרובים, ששם ההון האנושי הטוב יותר זמין.

אני חושב שבכל הדיונים שלנו כאן, ונדון בוודאי עוד בנושא הבריאות, בנושא הרווחה, הדתות ואחרים, בסופו של דבר יש מי שמייצר ויש אותם כספים שצריך לתת אותם. המשרד הזה הוא היחידי שגם יש לו את ההזדמנות, אם הוא יקבל את התקציבים, גם להשפיע מי יהיה שותף באותו ייצור מבחינת סדרי העדיפויות. זה אולי המשרד היחידי שגם קובע מי יהיו השותפים באותה מגמה של צמיחה או טכנולוגיה.




אני חושב שכל חברי הוועדה צריכים להתייצב כאן ולדרוש את שינוי התקציב של המשרד הזה, כי זה הולך באופן ישיר לאותם חלקים שאנחנו רוצים לעזור להם בלאו הכי בנושאים החברתיים והאחרים. הליכוד בעניין הזה יתמוך אוטומטית בדברים האלה, אם הם יובאו בצורה נכונה.
מאיר שטרית
אני רוצה להתעסק יותר במאקרו ולא במיקרו של העניין. אני מצטער להיווכח, שבניגוד להצהרות הממשלה הזאת, התקציב שמוצג לפנינו פוגע דווקא באותן אוכלוסיות שלהן הממשלה הזאת התחייבה לתת תשובה ושינוי סדר עדיפויות.

כפי שהשר הציג את הדברים יש קודם כל פגיעה כללית בתקציב המשרד. זה המשרד היחיד שיכול לתרום תרומה משמעותית מאוד לצמיחה. בניגוד להבטחות על צמיחה גדולה, אני רואה פה פגיעה בצמיחה. התקציב הכללי של המשרד וגם תקציב המענקים להשקעות ירדו בהשוואה לשנה שעברה באופן מהותי. זה בניגוד לתזה של ראש הממשלה שמדבר על הבאת צמיחה חדשה, אבל זה לא ישיג צמיחה.

הדבר השני שאני מצטער עליו מאוד הוא שהפגיעה נעשתה קשה דווקא במקומות החלשים. הדוגמה הבולטת היא "עידוד". אם יש קיצוץ של 42% ב"עידוד" זה מלמד שלא תהיה שום צמיחה. קשה הרבה יותר למשוך תעשיינים ומשקיעים לאזורי הפריפריה. תוכנית "עידוד" נועדה להתמודד עם נושאים שיזם פרטי על בסיס עסקי פרופר לא יעמוד בהם. צריך לתת להם "פוש" כדי לצאת מהעניין הזה. לקצץ דווקא בתוכנית הזאת זה נראה אבסורד, מה גם שזה קיצוץ של 42% מהתקציב.
שלום שמחון
זה בניגוד להחלטות ממשלה קודמות.
מאיר שטרית
זה נכון. השר אמר בצדק שכאשר הורידו את המענק של מרכז ההשקעות, הורידו מ- 38% ל- 24% ויצרו את הקרן הזאת כדי לתת תשובה לפריפריות שנפגעו מזה.
היו"ר אלי גולדשמידט
זה היה אמור לאזן אותם.
מאיר שטרית
עכשיו הרי לא החזרנו את המענק לשיעור של 38% אבל עדיין מקצצים בתוכנית "עידוד". זה האבסורד ואני לא רואה שום הצדקה לתת לזה יד. אני חושב שאם חברי הוועדה יעשו "יד אחת" בעניין, הם יוכלו לשנות את המצב. יש לשנות את התקציב הזה ולבנות ולהגדיל מחדש את התקציב של "עידוד", כדי לתת תשובה לפריפריות.

אני מבקש לדבר על עידוד עסקים קטנים. הקדשתי פעם יומיים כדי ללמוד את הנושא של עסקים קטנים באנגליה. שם יש רשות לעסקים קטנים הרבה יותר גדולה ממה שיש לנו בארץ. אמרו לי שם שעיקר הצמיחה וקליטת העובדים באנגליה נעשית באמצעות עסקים קטנים. פה אני רואה שדווקא בעסקים קטנים מקצצים 30% מהתקציב.

גם השנה, בהעברות שהתנגדנו להן, מקצצים דווקא בעסקים קטנים שבתקציב 99'.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
חלק ניכר של ההסבר לתאוצה האדירה בארצות הברית, היא עסקים קטנים. זה נכון גם אצלנו, אבל אצלנו מקצצים.
מאיר שטרית
אין פה מחלוקת בין אופוזיציה לקואליציה לגבי הצורך לעזור לפריפריה ולהביא צמיחה. צריך לזכור שמרבית האבטלה נמצאת בפריפריה ואם רוצים להביא שינוי במקומות האלה, הדרך היחידה לעשות את זה, זה להשפיע באותם תחומים שיביאו תשובה לאזורי הפריפריה. עידוד לעסקים קטנים, זה בעיניי דוגמה טובה לתשובה.

אדוני השר, בפעם הראשונה שהופעת בוועדת הכספים ביקשתי ממך דבר אחד: מפעל "תנובה" בבית-שאן. סיפרתי לך שכשהייתי שר אוצר עשיתי כל מה שאני יכול כדי להביא לכך שמפעל "תנובה" יקום בבית-שאן. בבית-שאן אין היום שום מפעל תעשייתי רציני. המפעל הזה יכול היה לספק למעלה מ- 350 מקומות עבודה לטווח ארוך. אני כשר אוצר הזמנתי אליי את מנכ"ל "תנובה", את היו"ר, את ראש עיריית בית-שאן ואנשי אגף תקציבים, וביקשתי לעשות ולהעביר את המפעל הזה מ"אלון תבור" - -
שלום שמחון
תן את הכסף הדרוש, אז יהיה שם מפעל.
מאיר שטרית
ביקשתי להעביר את זה והודעתי בכתב שאני מוכן לאשר את זה. מרכז ההשקעות יכול להתנגד, אבל יש סמכות לשר התמ"ס ולשר האוצר לקבל את הערעור שלהם וכן לשלם מענק כמפעל מאושר. אני בעד זה.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
העיכוב כרגע הוא לא במרכז ההשקעות.
מאיר שטרית
אני לא מאשים את מרכז ההשקעות. בעניין הזה אין לי שום טענה לאף אחד. למרכז ההשקעות יש נימוקים ענייניים שבגללם הם לא יכולים לאשר. משום כך ניתנה סמכות ערעור לשר התמ"ס ולשר האוצר.

אם המפעל הזה יועבר לבית-שאן, זה יכול לשנות את המצב של בית-שאן. אם מקימים שם מפעל, אפשר להוריד ממפת האבטלה שם מאות אנשים שתהיה להם עבודה קבועה. "תנובה" מתנה את הקמת המפעל שם בקבלת מעמד למפעל מאושר.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
היו כבר תקדימים בעבר.
מאיר שטרית
יכול להיות שלא מגיע להם ואפשר להתווכח עם זה. לפי דעתי המנכ"ל מוכן לשתף פעולה. צריך לעשות פה מעשה ולשנות את המצב בבית-שאן. דווקא כשיש הצעה קונקרטית, לא עושים דבר כדי להעביר את זה לבית-שאן.

לגבי מרכז ההשקעות. בתקופת היותי שר אוצר, התרשמתי ששתי הבעיות המרכזיות במרכז ההשקעות הן: 1. למרכז ההשקעות אין כלים מספיקים לשליטה ובקרה על המענקים שנותנים למפעלים. לכן לצערי מרמים את מרכז ההשקעות בהרבה כסף.







לכן הייתי תמיד חסיד של מתן מעמד באזור פיתוח א' על בסיס של פטור ממס ולא על בסיס של מענק, כי על בסיס של מענק מרמים את המדינה הרבה מאוד אנשים. הדוגמה הבולטת של השנים האחרונות זה המפעל בקרית-שמונה שקיבל 30 מיליון דולר. כשביקרתי בקרית-שמונה ובא אליי אותו אחד עם הקוקו, דיברתי איתו חמש דקות ואמרתי לו שהוא בלופר ושנראה לי על פניו שאין לו לא מפעל ולא כלום. שבוע אחרי זה הם פשטו את הרגל והסתבר ש- 30 מיליון הלכו. דוגמה שניה היא "דנהיל" בבאר-שבע עם עשרות מיליוני דולרים שהמדינה נתנה.

לדעתי, אם המדינה היתה נותנת פטור ממס במקום מענקים, רק כמסלול יחידי, היו נפתרות הרבה בעיות של רמאויות. אני טוען שאם אדם מוכן להשקיעו והוא מאמין שהוא ירוויח, שווה לעודד אותו. אם הוא לא מרוויח, שישבור את הרגליים לבד.
היו"ר אלי גולדשמידט
אבל אז אני לא יודע אם אני רוצה לעודד אותו, כי אנחנו רוצים שתהיה תשתית לאורך זמן.
יוסף פריצקי
אם אתה רוצה תשתית לאורך זמן, צריך לתת מענק. אלה פקטורים שהולכים אחד מול השני.
מאיר שטרית
פטור ממס זה כמו מענק.

הערה שניה לגבי מרכז השקעות - האישור ניתן היום לשבע שנים. לפי דעתי זו שגיאה. אדם שרוצה להשקיע לא צריך לחכות שבע שנים.
חביבה כהן
האישור ניתן לחמש שנים.
מאיר שטרית
לדעתי זו שגיאה. העובדה שנותנים מענק השקעה לחמש שנים זו שגיאה ולכן צריך לקצר את המועד לשנתיים שלוש, לא יותר. אחד שמתכוון להשקיע אין לו מה להמתין. לצערי הרב, וגם אתה השר יודע את זה, יש מאכערים ביישובים האלה. מעבירים את היישובים האלה מיד ליד, סוחרים בהם, בלי שום אפשרות לשלוט בזה. אני לא בא בטענות למרכז ההשקעות, כי אי אפשר לדעת את זה.

הדרך הטובה ביותר לשלוט בזה זה לקצר את תקופת המענק לשנתיים. מי שרציני ורוצה להשקיע יקבל העדפה על פני זה שלא רוצה להשקיע, הרי עומדים בתור הרבה אנשים. אם עומדים בתור עשרה אנשים ואחד אומר לי שהוא ישקיע תוך שנה או שנתיים, אני אתן לו ולאחרים לא אתן. זה מביא לידי ביטוי את הרצון לעשות מהר ולא לחכות עוד חמש שנים כדי שיחליט אם הוא משקיע או לא משקיע, אם כדאי לו, יעשה כל מיני תרגילים וכו'. אני חושב שזה יימנע הרבה צרות.

דבר אחרון - לגבי התעשיות הביטחוניות. עומדת לפתחנו צרה גדולה בגלל הקיצוץ של מיליארד שקל בתקציב הביטחון, זה ייפול בעיקר על תעשיות מסורתיות בערי פיתוח, במצפה רמון, קרית-שמונה, ובקרית-מלאכי שבה עומדים לסגור מפעלים לגמרי.

הוועדה לתקציב הביטחון תתכנס היום ובה נטפל בעניין הזה. אבל זה שייך גם למשרד התמ"ס, כי תעשיות תיפגענה וצריך לראות מה עושים כדי לקדם את פני הרעה שהולכת ליפול דווקא על יישובי הפריפריה ועל האוכלוסיות הכי חלשות, שמחר לא תהיה להם עבודה.
שלום שמחון
אני מתרשם שיש פה קונסנסוס לגבי התקציב של משרד התמ"ס. בעניין של "עידוד 99" פניתי למר מרחביה לפני כשבועיים, כדי לקבל נתונים, משום שאני חושב שהקיצוץ הזה הוא לא לעניין, לפחות לא לגבי הגזרה של הפריפריה שבה הוא עוסק.

כשאני מסתכל על הנתונים של מה שהוציאו בשנים הקודמות, אני רואה שיש חוסר איזון גם בתוך הישובים שקיבלו את העידוד. יש בארץ הרבה מועצות אזוריות ופה יש רק שלוש מועצות אזוריות שנהנו מ"עידוד 99". מדובר במועצה אזורית גולן, שקיבלה 10 מיליון, מועצה אזורית חוף עזה ומועצה אזורית בקעת הירדן. אלה שלוש המועצות האזוריות היחידות שנהנו מהסיוע הזה של "עידוד 99".
שר התעשייה והמסחר רן כהן
היחידות?
שלום שמחון
זה מה שכתוב כאן.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
אתה מדבר שהן קיבלו כמועצות אזוריות.
שלום שמחון
העניין השני הוא שיש חוסר איזון בין הכסף שהלך לישובים שמעבר לקו הירוק לבין הישובים שהם בתוך הקו הירוק. זה נכון שהחלוקה היא חלוקה לטובת הישובים בתוך הקו הירוק, אבל ביחס לחלקם באוכלוסיה, יש פה דברים שהם בלתי מאוזנים.
ישראל כץ
עכשיו הממשלה פתרה את זה - היא קיצצה את הכל.
שלום שמחון
המועצה האזורית שלי גם כן צריכה לקבל משהו.
ישראל כץ
עכשיו קיצצו את הכל. אין לך לא לזה ולא לזה.
שלום שמחון
אני רוצה לקוות שהקיצוץ יהיה יותר מתון. אם הוא לא יהיה יותר מתון, אז אני מקווה שמה שאמרתי פה יגיע לאוזניו של השר, וצריך לעשות תיקון של עיוותים שמתחייבים מעצם העניין. אני חושב שצריך לתת יותר באופקים ולעשות הכל כדי לשנות את המצב. אני חושב שיש צרכים נוספים בתוך הקו הירוק שהם לא פחותים ממה שקורה מעבר לקו הירוק. אני מעוניין לשמוע מה השר מתכוון לעשות כרגע במה שנשאר.

לגבי העניין של העסקים הקטנים. אני מצטרף בעניין הזה לחברי הכנסת כץ ושטרית. לפי כל הסקירות ששמענו ביוזמתו של יושב ראש ועדת הכספים, יש לעסקים הקטנים את המפתח ברצון שלך שהמשרד שלך יקרא צמיחה. גם אם צריך לתקן את הכיוונים שהרשות לעסקים קטנים הולכת בהם, בוודאי לא צריך לבוא בחשבון קיצוץ כזה גדול בנושא הזה. נדמה לי שהקיצוץ הוא בסדר גודל של 30% מהתקציב.
ראובן חורש
זה 6 מיליון מתוך 20.
שלום שמחון
יכול להיות שצריך לשנות את המיקוד ואני לא בטוח שהקיצוץ צריך להיות בדרך הזאת.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
אני רוצה להזכיר לך שאמרתי שמתוך ה- 400 מיליון, חוץ מהתקציב של המדען הראשי ומרכז ההשקעות, האוצר אנס אותנו לקצץ 30% בכל התקציב.
שלום שמחון
אני חושב שצריך להיות יצירתי בכל מה שקשור למרכז ההשקעות. אני חושב שאסור לאפשר ל"תנובה" שלא לבנות את המחלבה החדשה בבית-שאן. כדי לא לאפשר את זה ל"תנובה", דרושה יצירתיות מצד הממשלה. אני רוצה להדגיש שאין בעניין הזה מתנות חינם, כל אחד עושה את החשבון שלו. אנחנו נתמוך בכל מהלך שקשור אלינו, כדי שהמחלבה כן תוקם בבית-שאן.

אנחנו לא נוכל להתערב בחלקים אחרים שאינם קשורים להיותנו חברי כנסת, כי אם מדינת ישראל לא מפתחת מספיק כבישים ובכך מקצרת דרכים, ולא עושה דברים אחרים שהיא צריכה לעשות במקביל למה שנעשה במשרד הזה, אין מה לעשות - זה יעלה למדינת ישראל כסף כדי ש"תנובה" תבוא לבית-שאן.

(שלום שמחון מ"מ היו"ר)
מאיר פרוש
אני חושב שזאת היתה סקירה קצרה וקולעת - -
אלי גולדשמידט
ומדכאת.
מאיר פרוש
הם לפחות העבירו את המסר בצורה נכונה וזה גם חשוב.

אני רוצה לדבר על המטה לקידום השקעות. בדף 56 בהצעת התקציב, אתם מדברים על מטה לקידום השקעות שמיועד "לעודד ולקדם השקעות זרות בישראל וליצור שיתופי פעולה תעשייתיים בין חברות זרות וחברות ישראליות". האם אתם יכולים להצביע על מגמות מסוימות? בהצגת הדברים לא שמעתי מכם מה אתם חושבים לעשות ואיך אתם רוצים לגרום לכך שיהיו פה יותר השקעות מגורמים חיצוניים. אני חושב שבעבר זה הוכח כדבר טוב ומועיל וחבל שאנחנו לא נתמיד בעניין הזה.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
לאחר מכן אני אבקש ממנכ"ל מכון הייצוא, אמיר חייק, שעובד ביחד ובמקביל למטה לקידום השקעות, שיתן לעניין הזה גם תמונת מצב. אתם תראו תמונה מדהימה איזה ביקוש אדיר יש לקשר, למגעים ולאפשרויות של השקעות, ומה המענה. אנחנו לא רצינו בישיבה הזאת רק לבוא ולבכות כל הזמן.
מאיר פרוש
אני אומר בהלצה שהנושא של "עידוד 99" היה של בייגה וחריש, שנתנו את השם "עידוד 99" וכאילו בשנת 2000 העסק מת. לכל אחד ברור שצריך למצוא את הדרך איך אנחנו מחזקים את אותם פרוייקטים. אני מבין שעדיין חסרים כ- 200 מיליון שקל - -
שר התעשייה והמסחר רן כהן
למיטב ידיעתי זה עד 97', 98' ו- 99', וזה לא שייך לבייגה או לאחרים.
מאיר פרוש
זה נעשה ב- 96', כאשר חריש ובייגה היו בתמ"ס ובאוצר. הם נתנו את השם "עידוד 99".
שר התעשייה והמסחר רן כהן
זה היה בתקופה שאחרי כן. תאמין לי, זה שייך לכל עם ישראל.
מאיר פרוש
אני אומר את זה בהלצה שהם נתנו את השם "עידוד 99" וב- 2000 הוא הולך למות.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
מי שיסבלו מזה יהיו מכל הגוונים.
מאיר פרוש
אני אומר בהלצה שהבעיה היא שב- 99' זה כאילו מסתיים, אם אתה מתכוון להפחתה של 40% בעוד שאתה צריך לתת 200 מיליון שקל. אני רואה כאן את ראשי הערים ואני מבין את מה שיכול לקרות אצלם כאשר אתם לא תמשיכו עם הפרוייקט הזה של "עידוד 99".

כעצה אני יכול לומר לך, עד כמה שהדברים נשמעו כאן לא סימפטיים מכל הכיוונים, אתה צריך להתמקד ולמצוא דרך איך אתה מארגן משאבים ל"עידוד 99". אנחנו נעבור את השנה, אבל אם אנחנו נפגע בעיירות הפיתוח, זאת תהיה מכה קשה מאוד.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
מאחר שאתה איש מנוסה, אני רוצה לשאול אותך: להוריד יותר מהעסקים הקטנים או מקרן השיווק או מדברים אחרים? תגיד לי מאיפה.
מאיר פרוש
אתה שר התמ"ס.
יוסף פריצקי
אתה חבר ממשלה ולא רק שר.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
מכריחים אותי לרוץ סביב הזנב של עצמי.
מאיר פרוש
אני לא אומר את זה כביקורת, אלא כעצה לך. מכל הדברים הכאובים שאתה משמיע פה, אני מציע להתמקד בנושא הזה. הרי לא תוכל להושיע את הכל.

אני מאוד שמח על כך שפתחתי את הוויכוח איתך, אדוני השר, על הפירוש של אלייקים רובינשטיין. אני שמח שהמשרד ממשיך לטפל בכל מה שקשור ליש"ע. כל עוד שהממשלה לא משנה את ההחלטה שלה לאזורי עדיפות, המשרדים צריכים לפעול לפי החלטה קיימת. אני פונה אליכם ומבקש שכל עוד הממשלה לא משנה את ההחלטה, שהמשרד יפעל כהחלטת הממשלה. אם הממשלה הזאת תחליט לשנות את סדרי העדיפויות - -
שלום שמחון
ביקשנו רק לזרוק כמה פירורים גם אלינו.
מאיר פרוש
אני מבקש ממך, מאחר שהתברר שאני צדקתי בפירוש של הדברים - -
ישראל כץ
אחר כך אומרים שאנחנו מדברים פוליטיקה ומסתבר שאתם מדברים רק פוליטיקה.
ויצמן שירי
אתה רוצה לומר לי שהדברים לא נכונים?
ישראל כץ
אני לא לקחתי את הצהרות השר ועשיתי מהם מטעמים. הוא תיאר תמונת מצב קודרת שראש הממשלה לא שם שום דבר על כל סדרי העדיפויות שהוא הבטיח. אבל לא דיברנו על זה ואילו אתם תמיד נאחזים באותם פירורים של המסכנים ביש"ע, שהם גם אנשים שחיים.
ויצמן שירי
אנחנו לא קיבלנו גם פירורים.
מאיר פרוש
פניה אחרונה אליך אדוני השר, עם הליברליות שכולנו מעונינים בה, אנא, אם אנחנו הולכים על יותר ייבוא, צריך לגרום לכך שמפעלים בארץ לא יפטרו עובדים. זה לא מה שחסר לנו היום, שכתוצאה מהליברליות שאנחנו מעונינים בה ושנהיה מדינה פתוחה, כתוצאה מכך אנחנו נגרום לסגירת מפעלים או פיטורי עובדים. זה לא מה שחסר לנו.
יוסף פריצקי
אני רוצה לדבר על הנושא של ההכשרה האנושית. לא נראה לי הגיוני שהמכון להכשרה מקצועית לא נמצא אצלך במשרד. זה פשוט לא נורמלי. המכון הזה נמצא במשרד העבודה והרווחה ואין שום היגיון, בשום מבנה שלא תסתכל עליו, שכאשר יש משרד תעשיה ומסחר, את נושא ההכשרה המקצועית הוא מפקיד לשר אחר, שכולנו יודעים מה עמדותיו הפוליטיות ומה הוא עושה במשרד הזה.

אני חושב שאתה צריך להביא את הנושא הזה לישיבת ממשלה ולבקש שיעבירו את המכון הזה אליך, כי לא הגיוני שהוא יהיה במשרד העבודה והרווחה.




לגבי נושא הצרכנות - לא דיברו בזה. הנושא הזה נחתך ב- 30%. לא צריך לדבר רק על תעשייה. אם לא מאפשרים לצרכן הבודד מידע, אפשרות לתקוף אנשים שמרמים, שמוכרים מוצרים פגומים, מה כל זה שווה? יכול להיות שצריך להגביר את זה בצורה של עמותות, אולי צריך להגביר עידוד באיזושהי עמותה שיתנו לה תרומות כאלה ואחרות או דרך סעיף 46. קיצוץ כזה בצרכנות, זאת אומרת במידע מושכל לאדם שיידע מה לקנות, איך לקנות, לאן ללכת וכו', זה פשוט לא הגיוני.

אני מצטער אדוני השר, זו ועדה פוליטית. דיכאת את כולנו פה, לרבות אותי. חשבתי להימנע בהצבעה על התקציב, אבל עכשיו בטוח שכך אני לא אצביע בעדו. אתה גם חבר ממשלה והממשלה שלך החליטה על סדרי עדיפויות עקומים. מה אתה אומר לנו בעצם בהגינות? בעצם אתה אומר: רבותיי, הממשלה שאני חבר בה "דופקת" את הצמיחה. למה? לא שאין כסף. יש כסף, אבל היא מפנה אותו לאפיקים אחרים.

אני חושב שכשאתה קם בבוקר ומתגלח מול המראה, בהגינותך, ואני יודע שאתה אדם הגון, אתה צריך לשאול את עצמך איך אתה יושב בממשלה כזאת.
יאיר חזן
אני מודה ליושב ראש הוועדה שהזמין אותנו לישיבה ולכל הדיונים הרלוונטיים לנו. זה בניגוד לממשלה, שכשביקשנו להיות מוזמנים לדיונים שבהם הולכים לקבוע את אזורי העדיפות הלאומית, לא רצו לשמוע אותנו שם. אנחנו לא מספיק חשובים, הדעה שלנו לא מספיק חשובה, אבל לפחות בכנסת מתייחסים אלינו אחרת.

אדוני השר, אתה היית קצין בצבא ואתה יודע איך מציגים קבוצת פקודות - המטרה, השיטה, כוחות ומשימות. המטרה - 300 אלף מקומות עבודה, הגברת הצמיחה ועוד ועוד. השיטה - קיצוץ בתקציבי פיתוח באזורי תעשייה, הפחתת המענקים לפי חוק עידוד השקעות הון, סגירת החממות הטכנולוגיות והונאת ערי הפיתוח.

אני רוצה לומר שהממשלה מונה את ערי הפיתוח בצורה חמורה ביותר. זאת ממש הונאה. אם יושבים אנשים מכובדים, בכירים באוצר ושרים, ומסכמים שהם ישנו סדרי עדיפויות, יורידו בחוק עידוד השקעות הון מ- 38% ל- 24%, אבל את התמורה של זה הם יתנו בצורה אחרת לערי הפיתוח, כי הם חושבים שעדיף להשקיע בצורה כזאת או אחרת, זה לגיטימי. אם זה טוב או לא טוב אפשר להתווכח.

אבל, אחרי שהורידו את המענקים ל- 24% והעבירו את הכסף הזה ל"עידוד 99" - -
ויצמן שירי
איזה ממשלה הורידה את זה ל- 24%?
יאיר חזן
לא מעניינת אותי הפוליטיקה הזאת. אותי לא מעניין איזו ממשלה - -
ויצמן שירי
זו אותה ממשלה שלא הביאה את "וישי" לאופקים. אתה שוכח את זה.
יאיר חזן
אני לא מדבר פה פוליטיקה. לא אמרתי שאני לא פוליטיקאי, אבל אני ופיני קבלו באים ממפלגות שונות, וזה לא משנה לנו. אתמול ראיתי את שר החינוך יוסי שריד ממרצ ואני רוצה שכל השרים בממשלה יקבלו דוגמה ממנו איך שר חינוך יכול בשנה של קיצוץ בתקציב להגדיל את התקציב של החינוך באופקים. היום אפילו נתתי לו על זה מחמאות ברדיו. אני לא מתעסק פה בפוליטיקה. זאת מדינה של כולנו וכדאי שלא תשכחו את זה לרגע אחד. אין פה פוליטיקה. באותה ממשלה ישבו פקידים מהאוצר והם ממשיכים להיות בממשלה הזאת.


ועדת גבאי ישבה והקציבה סכומי כסף לערי הפיתוח והיום הם אומרים שהם הורידו את זה ל- 24% וגם יורידו את ה"עידוד". זאת שיטת העז. זאת הונאה. זאת הונאה שנותנים לך משהו בתמורה ולוקחים לך את התמורה ומשאירים אותך בלי זה ובלי זה. איזו עדיפות יש לי לתת ליזמים שבאים להקים מפעלים באופקים? מה אני יכול להגיד להם? איך אני יכול לשכנע אותם?

הסיפורים של איזה ממשלה בכלל לא מעניינים אותי. ההיפך הוא הנכון. הממשלה הזאת מקצצת בתקציבים של אזורי הפיתוח יותר ממה שהממשלה הקודמת קיצצה. הקודמת גם לא היתה בסדר ואני הפגנתי נגד ראש הממשלה הקודם חודש לפני הבחירות, למרות שאני במפלגה שלו. הקמתי אוהל מול משרד ראש הממשלה חודש לפני הבחירות. אז אני עושה פוליטיקה? אני מבקש מכם להתעלם מהפוליטיקה.

בדיון על משרד הפנים כולכם הסכמתם איתנו, אבל אני לא יודע מה החלטתם בסוף. גם השרים מסכימים איתנו. שר הפנים סיפר בדיחה על מישהו מרוסיה שהיתה לו דעה והוא פחד להגיד אותה. אז הוא אמר: יש לי דעה, אבל אני מתנגד לה.

אם זאת המטרה וזאת השיטה - איך נגיע לצמיחה? מדברים על קיצוצים? אני חושש שזה הכל עניין של החלטה, כמו שהיה אומץ לשר מסוים להחליט 600 מיליון דולר למפעל "אינטל" בקרית-גת. אתם יודעים מה אפשר היה לעשות ב- 600 מיליון דולר? והוא החליט. לכן אני רוצה שהוועדה הזאת תחליט לתת 600 מיליון דולר לעידוד הצמיחה במדינת ישראל. לא למפעל אחד "אינטל" שמעסיק 2,500 עובדים שרק 200 מהם הם מקרית-גת. לא לזה אני מתכוון. אני מתכוון שתחליטו לתת 600 מיליון דולר לעידוד הצמיחה במדינת ישראל. אתם יודעים מה זה אומר? שפתאום אזור התעשייה באופקים יפרח ויהיה כמו בעומר, לא ביוזמה פרטית, אלא בתמיכה של הממשלה. אם אופקים תקבל 20-30 מיליון דולר לאזור התעשיה וכך עוד מקומות, ב- 200 מיליון דולר, אתם יודעים מה אפשר לעשות? לא ב- 600 מיליון דולר.
היה אומץ לומר
זה נושא חשוב. אבל אנחנו מדברים על 20 מיליון שקל? זו בושה וחרפה. אני מתבייש שבמדינת ישראל, כשמדברים על 300 אלף מקומות עבודה, מדברים על קיצוץ של 20 מיליון שקל. לא מצאו מאיפה להוריד את ה- 20 מיליון שקל? רק מהסעיף שצריך להביא מקומות עבודה? מיליארדים מתגלגלים פה ומורידים מערי הפיתוח 20 מיליון שקל? זאת בושה וחרפה. אנחנו צריכים לקיים דיון איך מוסיפים למשרד המסחר והתעשייה עוד חצי מיליארד דולר. זה הדיון שצריך להתקיים פה היום.

ראש הממשלה הבטיח שהוא לא רוצה לתת לנו דגים, אלא רוצה לתת לנו חכות. אז מה, לוקחים לנו עכשיו את החכה?
יוסף פריצקי
לוקחים לך גם את הים.
יאיר חזן
"עידוד 99" זה חכה, זה לא דג. זה לא תקציב תמיכות. פיתוח אזורי תעשיה, זה לא דגים - זה חכות. מו"פ - זה חכות. עכשיו לוקחים את החכות ולא את הדגים. אז אין לנו לא דגים ולא חכות. אני לא מבין מה קורה פה.

אני מבקש מכל חברי הכנסת שיושבים בוועדה הזאת - אתם יושבים בוועדה חשובה שיכולה גם לשנות. התחלתי לא מזמן ללמוד משפטים ולמדתי שהכנסת היא הריבון, לא הממשלה.
יוסף פריצקי
העם הוא הריבון.
יאיר חזן
העם הוא הריבון ואתם נציגי הריבון.
יעקב ליצמן
הרפרנטים הם הריבון.
יאיר חזן
אתם נציגי הריבון ואני מבקש שתיקחו את העניין לידיים. אתם הנציגים שלנו, נציגי העם. אתם בחרתם את הממשלה. אתם יותר חשובים מהממשלה ואם הממשלה טועה, תתקנו אותה. תחזירו לממשלה את התקציב ותדרשו ממנה להביא לכם תקציב חדש שלא רק מחזיר את ה- 20 מיליון השקלים.

לא התחלתי את דבריי במסירת נתונים, כי אמרתי לכם אותם בפעם הקודמת ולא רציתי לדכא אתכם עוד יותר ולומר ש- 20% מדורשי העבודה, מהמובטלים, גרים בערי הפיתוח, כשאחוז ערי הפיתוח אינו גדול. אז את המעט הקטן הזה אתם הולכים לקחת מאיתנו? את כבשת הרש?

אני מבקש מכם לא רק להסכים איתנו, זאת לא חוכמה. העם יודע שהכל מתנהל בכנסת, בוועדת הכספים. יש טלויזיה, יש תקשורת ורואים הכל. אז אם הממשלה טועה, אני מבקש מכם לקבל החלטות נכונות ולא לתת לתקציב הזה לעבור.
פיני קבלו
ראש עיר בימים אלה, עם כל נתוני הרעב, זה לא קל. התקשורת מחפשת אצלנו את אותם ילדים רעבים, אותן משפחות רעבות, ואני רוצה לומר באופן חד משמעי - אין לי ילדים רעבים. אבל יש לי מאות מובטלים שרוצים שתחזירו להם את הכבוד שלהם. אני לא רוצה לדרוש תקציבי רווחה, נמאס לי לבקש תקציבי רווחה. אני רץ 30 שנה כאן בוועדות ומבקש צדקות. אני רוצה תעסוקה וזה השולחן שיכול להחליט אם תהיה לי תעסוקה או לא תהיה לי תעסוקה.

לא ייתכן שכולם ידברו על עידוד התעסוקה ועל הגדלת מקומות עבודה, אך מצד שני הולכים לקצץ במשרד הכי חשוב שמייצר תעסוקה. תקצצו בכל יתר המשרדים.

אני ראש עיר כבר עשרה חודשים ואני מתרוצץ ממשרד למשרד כדי שיתנו לי מקומות תעסוקה לתושבים. ב- 15 השנים האחרונות מרכז ההשקעות נתן מפעל אחד בלבד לבית שאן. אותי לא מעניינות כל הדיאגרמות שמופיעות כאן - אני צריך שיהיו לי דברים ביד.

אני צריך לדאוג שיהיו לי מפעלים בעיר, אבל לא מגיעים לי מפעלים. עשרה חודשים יש לי מפעלים ביד שאני רוצה להביא לבית-שאן, אבל אני צריך שיהיו לי כלים כדי לתת להם עדיפות שלא ילכו לכפר תבור, כי בכפר תבור ראש העיר צריך את המפעל בשביל ארנונה, אבל אין לו עובדים לספק. אני לא זקוק לארנונה של המפעל הזה , אלא רק שתושבי העיר יעבדו שם. אני מתרוצץ מראש ממשלה לשר, משר לשר, ואף אחד לא רוצה לעזור לי.

תראו איזה אבסורד. אני זוכר שבפריימריס היה אצלי בייגה שוחט והעליתי בפניו את העניין של "תנובה". הוא אמר לי שהוא ידבר עם אריק רייכמן כדי שזה יהיה בבית-שאן. לא חלפו הימים והוא נהיה שר במדינת ישראל, וזה עומד על השולחן שלו מחכה להחלטה.

זאת דוגמה שיש מפעלים בהקמה, אבל הם הולכים לכפר תבור. יש מפעלים שאני יכול להביא כבר מחר לבית-שאן. אני לא רוצה רווחה, אני לא רוצה להגדיל את מספר העובדים הסוציאליים. נמאס לנו כבר מזה שהכבוד שלנו נרמס. צריך לשים לזה סוף. כולם מדברים, אבל לא עושים די בעניין הזה.

הנושא של "עידוד 99" - אם קרה דבר טוב במדינת ישראל, לפחות בשנים האחרונות, זה הנושא של "עידוד 99". אם יש לי פרוייקטים שנמצאים בהקמה שיכולים לתת לי מקומות תעסוקה, זה תקציב "עידוד 99", אבל גם בזה הולכים לשים יד. אני לא מבין - פרוייקטים שיכולים לתת לי מחר 250 מקומות עבודה נמצאים בשלבי הקמה, מדוע הולכים לקצץ את הדבר הזה. יש פה יוזמה של "עידוד 99" עם גורמים נוספים, עם תשתיות שהוא מצליח לסייע בהם, אז אני מבקש מכם: אנא, אל תתנו לתקציב הזה לעבור ובמיוחד לא לקיצוץ ב"עידוד 99".



לא רק שצריך לתת ל"עידוד 99" את אותו תקציב שהיה ב- 99', אלא להגדיל אותו ולהכפיל אותו, כי הוא נותן טיפול נקודתי. אם היה לנו את ה- 38% לא הייתי צריך עכשיו את כל הטובות ו"תנובה" היתה באה לבית-שאן, כמו גם מפעלים אחרים. רק בגלל זה הם לא באים, כי בכפר תבור הם מקבלים את אותם תנאים. אם נשאר איזה כלי שאפשר איתו לעודד, גם אותו הולכים להרוס.

אנא, תחזירו את התקציב כדי שיתקנו אותו ותיתנו לצמיחה כפי שכולם מדברים עליה.
אמנון כהן
אני מצטרף לברכות של חבריי על הגשת כל הנתונים ועל הכנות וההגינות של השר. דובר כאן הרבה על העסקים הקטנים ואני רוצה לבקש מהשר שזה לא ימות לגמרי, כי זה חשוב מאוד. יש גם פרוייקטים משותפים עם משרד הקליטה לעידוד עסקים קטנים וחשוב לשמר את זה. לנו זה חשוב, כי הרבה עולים באים עם רקע בעסקים, אך הם לא יודעים איך לממש את זה כאן. לכן אני מבקש שתעשו מחשבה מחודשת בנושא.

האם יש תוכנית קונקרטית לגבי מפעלים שיוקמו בפריפריות, היכן ומתי? אפשר יהיה להעביר לנו אחר כך את התשובה בכתב.

כמו כן אני מבקש לדעת איזה השקעות חדשות ואיזה יזמים חדשים יש בתוכניות לפי התקציב שלכם היום.

אני מבקש לדעת לגבי פארק התעשיה רמלה, לוד וגזר, האם זה מתוקצב והיכן זה עומד? זו תוכנית מאוד טובה וכדאי שהיא תהיה. ברור שזה לא צריך להיות על חשבון אופקים וכו', אבל חשוב לדעת היכן זה עומד.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
אני כבר יכול לומר לך שאם הקיצוץ של ה- 35 מיליון שקל יחול, הפרוייקט הזה לא יתוקצב בשנה הבאה.
אמנון כהן
לגבי "עידוד 99" - ראיתי איזה ערים נכללות בפרוייקט הזה. אני מבקש לדעת איך נקבעים הקריטריונים כדי להיכלל בתוכנית הזאת, ואם זה לא יקוצץ בשנה הבאה איזה עוד ערים ייכנסו לפרוייקט הזה.

אנחנו מדברים כל הזמן על רגישות חברתית וראיתי היום את הרגישות של השר גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית. לכן אני מבקש מיושב ראש הוועדה להציג חזית אחידה, כי יש לנו את היכולת לשנות. אם צריך להחזיר את התקציב - נחזיר. בהעברות התקציביות שאנחנו מתבקשים לאשר, אני רואה העברות מתקציבי פעולה לאמרכלות ואז אני כועס, לכן אני חושב שבכל פעם שיהיה דבר כזה, אנחנו נעביר במקום לאמרכלות לנושא ערי הפיתוח. לנו זה חשוב, כי זה נותן לטובת החברה.
יעקב ליצמן
לגבי הנושא של השקעות בחו"ל. יש היום הרבה יהודים טובים בחו"ל שרוצים להשקיע, אבל הם מפחדים להשקיע. אני לא רואה את זה במסע הפרסום של משרד התמ"ס - -
היו"ר אלי גולדשמידט
כשראש הממשלה נוסע להיפגש איתם, כולם "יורדים" עליו.
משה גפני
באמת צריך להפסיק לפגוע בראש הממשלה. הוא מעסיק שם כל כך הרבה אנשים בנסיעות.
יעקב ליצמן
אני לא רואה את מסע הפרסום של המשרד - -
ישראל כץ
כשעיתונאי בכיר כותב שפותחים קופונים עם ראש הממשלה ולא מגיבים על זה, זה חמור מאוד.
יעקב ליצמן
נפגשתי עם אנשים אמידים ופשוטים שמוכנים להשקיע כסף, אבל לא באים אליהם והם מפחדים מהביורוקרטיה כאן.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
נתתי הוראה בלשכה שלי, שהדבר היחיד שדוחה כל דבר בסדר היום שלי, זה פגישה עם משקיעים. כל משקיע כזה תפנה מיד ללשכה שלי ואני אזיז את כל סדר היום.
יעקב ליצמן
אני שמח.

אני יכול לומר לך דבר, שאולי אתה לא מסכים איתי, אבל גרם הרבה נזק. מדובר בלבייב בתל-אביב. האיש הזה השקיע הון עצמי במפעל וניסו להכריח אותו לפתוח את זה בשבת. זה גרם נזק תדמיתי למדינה.
מאיר פרוש
אני יכול להעיד שהשר עזר למפעל שרצה להפסיק לעבוד בשבת.
יעקב ליצמן
מישהו אמר לי פעם שכאן במדינה, לאחר שחותמים הסכם, מתחיל המשא ומתן. אחרי שכבר גמרו את הכל וחתמו, אז בא האוצר ואומר את שלו. שמענו את זה היום בבוקר שהבטיחו להם בהחלטת ממשלה ולא קיימו.

אם האוצר לא מעביר כספים שהובטחו תוך שלושים יום, אני חושב שצריך להצמיד את הכספים האלה. הם חושבים שאנחנו פריירים כאן. לכן אני חוזר להצעה המקורית שלי, שאם האוצר לא מעביר את מה שהוא צריך להעביר, אנחנו לא נדון בנושאים שהם מעבירים לנו.
מאיר פרוש
מה קורה עם התקציב הרב שנתי של 613 מיליון שקל לבדואים?
חוסיין אל הב
שלחתי ליושב ראש הוועדה מכתב, בהיותי גם יושב ראש ועדת הבדואים בצפון, לדון בהחלטת הממשלה מס' 6446 שהועברה בזמן ממשלת נתניהו. היתה החלטת ממשלה להקצות 614 מיליון שקל למיגזר הבדואי הצפוני בתוכנית לחמש שנים. מאז נעלמה ההחלטה. שלחתי מכתב ליושב ראש הוועדה בשם ראשי הרשויות הבדואיות, כדי לקיים ישיבת ועדה בנושא הזה. אני עדיין מחכה.
היו"ר אלי גולדשמידט
ישבתי אתכם כמועצות ערביות. אני אומר לך דוגרי - אני לא מסוגל להכניס סיכה ללוח הזמנים עד גמר התקציב. לא רק הבדואים מבקשים ממני. יש הרבה הרבה צרכים ואני לא יכול לעשות את זה עכשיו. אנחנו מנסים לטפל בסוגיה הכללית של המועצות הערביות ואתה שמעת אתמול היטב איך אני התייחסתי לזה. אני אעשה את זה בשמחה אחרי התקציב.
חוסיין אל הב
לבדואים יש בעיות מיוחדות, יש הרבה צעירים מובטלים והרבה חיילים משוחררים שאין להם תעסוקה, הרבה קצינים ללא תעסוקה.
היו"ר אלי גולדשמידט
יש יושב ראש ועדת שרים שמאוד רגיש לבעיית הבדואים ואין אחד יותר רגיש ממנו. אני מתכוון לשר אורון, שקיבל מינוי - -
חוסיין אל הב
זה לגבי הבדואים הדרומיים ואני לא יודע אם זה גם לצפוניים.
מאיר פרוש
אני כועס על השר אורון. אורון חזר ביום שבת מחוץ לארץ.
ישראל כץ
הוא דואג רק בפה. הוא נמצא בממשלה ולא עושה כלום.
היו"ר אלי גולדשמידט
אתה יודע מה הוא עושה? בדקת אותו? אבל זה בסדר, זה הנורמות פה.
חוסיין אל הב
המצב הסוציו-אקונומי של האוכלוסיה הבדואית הוא מהנמוכים ביותר. אנחנו, כמו גם השכנה שלנו חצור הגלילית, במצב סוציו-אקונומי מאוד נמוך ותוכנית "עידוד 99" שנועדה לעזור, מקוצצת. הוצגו נתונים מאוד יפים עם גרפים יפים ובאמת נעשתה עבודה מצוינת, אבל כך אנחנו גם רואים את הצניחה כלפי מטה. חבל שזה כך.

עצם העובדה שבא שר עם ביטחון עצמי לרצות להחליף את השם של המשרד זה אומר הרבה דברים טובים.
היו"ר אלי גולדשמידט
אתם קיבלתם סיוע מ"עידוד 99"?
שר התעשייה והמסחר רן כהן
מ- 3.7 מיליארד שקל, שזה היה התקציב של התמ"ס, פינטס הגיע לציבור הערבי בכלל ועוד יותר פינטס לציבור הבדואי. אלה ממש סכומים אפסיים. אם רוצים להביא לצמצום פערים, "עידוד 99" הוא אחד הכלים הכי חיוניים לעניין הזה.
ישראל כץ
יש נתח של המשרד שלך בתוכנית החומש שהממשלה החליטה שהבדואים יקבלו?
שר התעשייה והמסחר רן כהן
כן.
ישראל כץ
הוא מתוקצב בשנה הבאה?
שר התעשייה והמסחר רן כהן
הוא יתוקצב אם יהיה תקציב.
חוסיין אל הב
אני רואה שיש קונסנסוס לגבי הנושא הזה ולכן אני מבקש שזה יקבל תקציבים הלכה למעשה.

אני מבקש שתהיה החלטה חיובית לגבי המשך תוכנית "עידוד 99", מה גם שאין לנו אזורי תעשייה והאבטלה גוברת.

יש לי בקשה מיוחדת לגבי המגזר הבדואי. יש 60 אלף בדואים בצפון והוחלט לגבינו על תוכנית חומש. אנא, תואיל בטובך לקיים כנס עם ראשי הרשויות הבדואיות בצפון ועם נציגי האוצר, כדי לפתור את הבעיה.
משה גפני
אחרי שראיתי את החוברת של משרד התעשייה והמסחר שמבקשים לקרוא לזה משרד הצמיחה, אחרי שראיתי את הנתונים לגבי התקציב שלו, אני חושב שאולי נחליף את השם של מדינת ישראל למדינת חלם.

אין אף אחד שחולק, מימין ומשמאל, ממזרח ומערב, מכל הכיוונים, שבעיית הבעיות היא בעיית האבטלה. בעיית חוסר התעסוקה יוצרת את כל הבעיות ואת כל ההשלכות החברתיות שאנחנו מכירים - עוני, פשע וכל מה שנגזר כתוצאה מהעניין הזה.

כשאני שמעתי את שלושת ראשי הרשויות הזדהיתי כמובן איתם לחלוטין. אני זוכר שכשהייתי באופקים ראיתי מקררים ריקים. גם היום אני רואה מקררים ריקים. בגדול זה באמת לא נכון שיש רעב, אבל יש משפחות שאין להן בשבת אוכל לאכול. זאת עובדה. אני יכול לומר לך שמות וכתובות. בגדול עושים מזה אייטם גדול, אבל יש דברים כאלה וזה דבר נורא ואיום.

ראשי הרשויות אומרים לנו שיש הרבה כסף בתקציב המדינה וצריך לקחת מדברים אחרים ולתת לתעסוקה. אני רוצה לשחזר מה עובר במוחו של כל אחד מאיתנו - אני מיד חושב שצריך להוריד מהקיבוצים. מישהו אחר חושב שצריך להוריד מהחרדים. הערבים אומרים שצריך להוריד מהיהודים והיהודים אומרים מהערבים. כל אחד במוחו אומר שצריך לתת לצמיחה ולתת לתעסוקה, אבל על חשבונו של השני. כל אחד יוכל להסביר בדיוק למה קיצוץ בסקטור שהוא מכיר הוא נורא ואיום ואסור לגעת שם ואפילו צריך להוסיף.

אני רוצה להציע, והציעו את זה כבר לפניי, להתמודד עם הרפרנטים של האוצר. יאיר חזן דיבר על כך ש- 600 מיליון שקל יפתרו את הבעיה - -
היו"ר אלי גולדשמידט
600 מיליון דולר.
משה גפני
אני מכיר את יאיר חזן, הוא יסתפק ב- 600 מיליון שקל.

יש את המס שאנחנו נותנים למעסיקים, שזה למעלה מ- 10 מיליארד שקל.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
עם המס המקביל זה מגיע ל- 11 מיליארד.
ויצמן שירי
אפשר לפחות שזה יהיה מ- 30 אלף שקל משכורת. אפשר היה בקלות לוותר על הדבר הזה. במשכורות כאלה מצטברים לפחות 2 מיליארד שקל.
משה גפני
דיברתי עם כמה שרי אוצר ועם כמה ראשי ממשלה בעניין הזה. הם אמרו לי שזה נותן תעסוקה ואי אפשר לפגוע בעניין הזה. בסדר, זה נותן תעסוקה, אבל אנחנו יודעים שהכסף הזה הולך לבנקים, למשרדי רואי חשבון ולמשרדי עורכי דין. האמת שמהכסף הזה אפשר לתת למשרד ראש הממשלה אם רוצים, זה גם נותן תעסוקה. יש הרבה דברים שאפשר לעשות עם הכסף הזה.

היום זה לא נותן תעסוקה. זה נותן תעסוקה לעשירים. עוד כסף. אדוני השר, אתה שסופר רגיש לנושא החברתי, עם 2.5 מיליארד שקל אתה פותר את הבעיה.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
תן לי רבע מזה.
משה גפני
לא צריך להוריד מהקיבוצים, לא להוריד מהערבים, לא להוריד מהיהודים, מהחרדים יורידו בכל מקרה. יש 2.5 מיליארד שקל לאותה מטרה.

אין קופה בלתי גמורה, יש כסף ואי אפשר לחרוג ממנו - -
ישראל כץ
למה אתה הולך מסביב. תגיד שהוועדה צריכה לתמוך בהעברת חצי מיליארד שקל נוספים למשרד התעשייה והמסחר. זה הכל.
משה גפני
תלוי מאיפה.
ישראל כץ
אנחנו ועדה ואנחנו נמצא, זה תפקידנו. האוצר ידאג לחלק את זה למטרות הנכונות.
משה גפני
לאור הדיון עם משרד התעשייה והמסחר, שהיה דיון רציני שבאמת נוגע למשרד הצמיחה ולמדינת חלם, אם יבוא לכאן אדם מבחוץ יגיד שנפלנו על השכל.

יש פה במשרד כמה סעיפים שהם סעיפי תמיכות, שאני לא יודע בדיוק מה הקריטריונים לגביהם. האם התייעצתם עם אמנון דה-הרטוך?
היו"ר אלי גולדשמידט
אתם לא רואים סרטים, אבל אני אספר לכם. יש סרטים של היצ'קוק. בכל סרט של היצ'קוק כולם מחכים לרגע שהיצ'קוק עצמו יופיע. אם היצ'קוק לא מופיע, זה לא סרט של היצ'קוק. ואם אתם לא אומרים דה-הרטוך לא היתה ישיבה של ועדת הכספים.
משה גפני
זה באמת בסדר?
היו"ר אלי גולדשמידט
יש המון אמת במה שאתה אומר.

אני חושב שהסקירה היתה סקירה טובה. אני מוכרח לציין שעד לרגע זה, פרט למשרד החוץ ולשכת נשיא המדינה, שאמרו שהם מרוצים מהתקציב, לא ראיתי מקרה אחד שאמרו שהם מרוצים. אני מניח שאני גם לא אראה במהלך הדיונים.

אנחנו כל יום ניפגש עם תביעות שכל אחת מהן צודקת באופן אבסולוטי. בדיון על משרד הפנים, פיני קבלו למשל היה פה בכובע של המצוקה של הרשויות המקומיות ואי העברת תקציבים, והוא גם נמצא בכובע של אזור פיתוח. מחר נדון במשרד העבודה והרווחה ואז באותה מידה יש בעיה של תקציבי רווחה שלא ניתנים. המשימה שמוטלת עלינו לא פשוטה. זאת אומרת, קל מאוד לשבת ולומר פה חצי מיליארד ובישיבה הבאה בנושא אחר נעביר עוד 300 מיליון שקל, ובסוף נגיש רשימה לאהוד ברק של 5 מיליארד שקל. השאלה אם זה מציאותי. כולנו רוצים בזה ואין על כך מחלוקת.
ישראל כץ
לדעתי אנחנו יכולים להגיע בוועדה הזאת ל- 2 מיליארד שקל באופן הגיוני.
היו"ר אלי גולדשמידט
גם הנושא של השתתפות המדינה בעלויות העבודה הוא נושא מאוד קונטרוברסלי. אני מאוד מקווה שהרפורמה במס, ששר האוצר הקים ועדה שתשב בנושא, תצא לדרך, כי דרך זה אפשר לעשות גדולות ונצורות מבחינת יצירת מקומות עבודה. יש סוגי מיסוי שקיימים בכל העולם המערבי ורק במדינת ישראל לא.
יעקב ליצמן
יש גם הפוך.
היו"ר אלי גולדשמידט
אין הפוך.
שלום שמחון
חבר הכנסת ישראל כץ לא התכוון שתוסיף 2 מיליארד שקל לתקציב, אלא התכוון שחברי ועדת הכספים יבדקו את הספרים של כל המשרדים ויחפשו את הסעיפים שאפשר להעביר אותם למטרות לאומיות. כלומר, נקצץ שם ונעביר למשרד התמ"ס.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מוכן להתמודד עם כל אתגר. אנחנו נעשה ישיבה לסיכום הדיונים, בעקבות מה שנשמע מכל המשרדים. אבל אני אומר מראש שהנושא הוא מאוד בעייתי ועובדה שיושב פה שר התמ"ס אחרי שהוא התנגד לתקציב והוא ממשיך לפעול כשר תמ"ס עם ההתנגדות שלו לתקציב. יש עם הנושא הזה בעיה.
מאיר פרוש
עד התיקון לדיור הציבורי.
היו"ר אלי גולדשמידט
הוא העמיד את נושא הדיור הציבורי שהוא גם כן עומד לפתחנו. הכל לגיטימי ואני לא מעביר כאן ביקורת, אבל הצרכים הם מרובים.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
הדיור הציבורי רק מכניס כסף ואני אמשיך להתעקש עליו.
היו"ר אלי גולדשמידט
לגבי חוק עידוד השקעות הון, אני שותף לדעה שצריכה להיעשות רוויזיה בתפיסה של עידוד השקעות הון. שתי הדוגמאות שהביא חבר הכנסת פרוש, הן שתי דוגמאות ויש הרבה דוגמאות נוספות. יש גם שאלה אם אנחנו ניתן בכל מחיר ואם צריך כל סוג של מפעל לעודד, כי אולי כך אנחנו מנציחים מפעלים שמשלמים שכר מינימום.

אנחנו צריכים אולי לבדוק מערכות של הכשרת כוח אדם בתוך מפעלים. אולי לתת להם עידוד יותר גדול מאשר לתת למפעלים שהם עתירי עבודה. בסוף אומנם רשום שאנשים לא נמצאים בלשכת התעסוקה, אבל הם מקבלים 2,800 שקל לחודש. אני לא בטוח שדווקא את זה אנחנו צריכים לעודד.

אנחנו כמחוקקים לא עשינו דיון רציני. אני חושב שזה אתגר לשר להביא רפורמה ולקיים עליה דיון בממשלה ואחר כך בוועדת הכספים. אני לא מתכוון על מספר האחוזים בעידוד השקעות, 24% או 28% או אפילו המרה של מענק בהקלות במיסוי, אלא בשאלה אם הקריטריונים היום שלפיהם ניתן הסיוע, הם אכן הקריטריונים הנכונים.

אני בהחלט חושב שנושא תקציב "עידוד" הוא הנושא המרכזי בסדר העדיפויות. נכון שאנחנו צריכים גם את העסקים הקטנים וגם הרבה דברים אחרים, אבל מהתחושה שלי והויז-א-וי, הבעיות של ערי הפיתוח והפריפריה, זה נראה לי נושא מאוד מרכזי ונשתדל ככל האפשר להשפיע כדי לתקן אותו.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
אני רוצה להודות לכל חברי הוועדה על הדיון המכובד. אני רוצה מאוד להודות לאנשי המשרד שלי שהכינו את הדברים ברוב מקצועיות וברוב איכפתיות.

אני רוצה לומר בשיא התמצית את הדברים הבאים: אנחנו לא באנו לבכות על הקיצוצים במשרד התעשייה והמסחר עצמו. אני רוצה שתדעו שקיצצו את התקציב, קיצצו את התקנים, קיצצו לנו את היכולות בתוך המשרד, אבל לא זאת הבעיה. הבעיה היא התעשייה הישראלית. הבעיה היא השקעות בצמיחת המשק הישראלי, שזה התפקיד של המשרד.







הבוקר שמענו על רשימת הרעבים שנאספה על ידי אנשי השלטון המקומי. צריך לזכור שחלק ניכר של אותן מצוקות זה בגין האבטלה. לאבטלה יש רק מענה אחד - תעסוקה ופרנסה. כדי שתהיה תעסוקה ופרנסה צריך את כל הפלטפורמה התעשייתית הזאת של משרד התעשייה והמסחר, מאיתור השטח לתעשייה ועד המחקר והפיתוח. זה מה שמקוצץ, 185 מיליון בפועל ממש.

לגבי הנושא של "תנובה". נכון שדרשתם ממני פתרון כבר לפני כחודשיים. אני מודה שפיני קבלו כל יום או יומיים מטפל בעניין הזה. גם אני כל יום או כל יומיים מטפל בעניין הזה. משרד התעשייה והמסחר הכין הצעה לעודד את "תנובה" לעבור מחיפה לבית-שאן ולא לאלון תבור, על ידי הכנת תוכנית של סיוע למחלבה בחתכים שונים. נכון שיש שם השקעה של כמה עשרות מיליוני שקלים, ובלבד שהם יהיו בבית שאן. ההצעה נמצאת במשרד האוצר ולדאבוני הרב אני יודע שכרגע אין לה תמיכה. אם לא תהיה שם תמיכה, אין כוח שיעביר אותה.
היו"ר אלי גולדשמידט
"תנובה" ממתינה להחלטה הזאת או שהיא כבר מתכוונת לעבור ל"אלון תבור"?
שר התעשייה והמסחר רן כהן
"תנובה" לא ממתינה. "תנובה" לא רוצה לעבור לבית שאן. כדי להזיז את תנובה לבית שאן, הממשלה צריכה לעשות מאמץ להביא את "תנובה" לעבור לבית שאן.
פיני קבלו
אריק רייכמן נתן חודש ימים עד להחלטה ותוך עשרה ימים זה יסתיים.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
מדובר בהשקעה של 760 מיליון שקל. זה דבר שיתן דחיפה לפארק התעשייה בית-שאן. השקענו שם 25 מיליון שקל שעומדים ריקים, כאבן שאין לה הופכין. אם אנחנו לא נדע לתת את ההשקעה הזאת כדי ש"תנובה" תעבור לבית שאן, גם לא נמצא מוקד משיכה למפעלים אחרים. אבל מה אני יכול לעשות שכל הזמן אני עומד אל מול חוסר הבנה לגבי העניין הזה.
ויצמן שירי
אל תשכח ש- 500 מובטלים זה בלבד עולה למדינה 60 מיליון שקל.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
אני בהסברים רציונאליים כבר לא מצליח לשכנע. אתה צודק, אני יכול להוכיח באותות ובמופתים שהמדינה תפסיד הרבה יותר אם זה לא יהיה שם.

אנחנו עומדים בפני רוויזיה ובדיקה לגבי כל הנושא של חוק לעידוד השקעות הון. הצענו גם לראש הממשלה וגם לשר האוצר שאנחנו נכין ביחד קבוצת בדיקה לעניין הזה. דרך אגב, גם לגבי הנושא של המחקר והפיתוח, ששם העניין מחייב בדיקה רצינית מאוד.

לגבי ההערות של חבר הכנסת שמחון. אכן, אני מצאתי שיש דיס-פרופורציה בין ההשקעות מעבר לקו הירוק לבין מה שבתוך הקו הירוק. גם מעבר לקו הירוק יש מקומות שהם במצוקה ומבחינתי הם יקבלו אותו דבר, כמו שיקבלו גורמים במצוקה בתוך מדינת ישראל. אבל הדיס-פרופורציה הוא עצום וזה ישונה בהחלט בתקציב הבא ויהיה בחלוקה הרבה יותר פרופורציונלית לגבי היקפי האוכלוסיות וגם לגבי היקפי המצוקה.

חבר הכנסת אמנון כהן שאל אם יש תוכניות עתידיות. אנחנו לא מחזיקים ביד איזה מצבור של מפעלים שאנחנו יכולים לכוון אותם ולהזיז אותם. בעצם מה שאנחנו עושים הוא להכין את כל הפלטפורמה של ההכנה, של המבנה, של העידוד, של הסיוע, כדי שמפעלים שבאים ביוזמות פרטיות ילכו למקומות שאנחנו רוצים שהם ילכו.
אמנון כהן
איך אתה יכול להשפיע שזה לא יהיה בתל-אביב והוא יעשה את זה באזור פיתוח?
שלום שמחון
על ידי כסף.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
זה מתחיל מיוזמות שבאות מחוץ לארץ וגם מהמטה לקידום השקעות, גם בעזרת מכון היצוא וגם בעזרת הנספחים המסחריים שלנו ועד היזמים הישראליים, שכולם באים אלינו, אל הגורמים השונים במשרד, ומבקשים את הסיוע.

השאלה אם אנחנו נוכל לתת סיוע כדי שיהיו יותר חכות, יותר מפעלים, יותר תעסוקות בשנה הבאה, זה במידה רבה תלוי בכם. אני רואה שלושה דברים מאוד חיוניים לטיפול, כי אחרי הכל התקציב יוצא מפה, הוא לא יוצא ממקום אחר. הוא יוצא מוועדת הכספים של הכנסת.
היו"ר אלי גולדשמידט
זה נכון, אבל אתם ממשלה. עשה לי טובה, אנחנו נעשה את הכל, אבל אל תזרקו את הכדור אלינו. לא מקובל עליי שכל שר שיבוא הנה יזרוק את הכדור לוועדת הכספים. אנחנו נעשה את המכסימום. יש לכם ממשלה, תעשו מלחמה בממשלה. המלחמה שעשיתם, ואני לא מדבר על מלחמות בין אישים, לא היתה מלחמה לתפארת מדינת ישראל.
שר התעשייה והמסחר רן כהן
אני רוצה לבקש את הסיוע שלכם בשלושה תחומים: 1. להחזיר לפחות את ה- 50 מיליון של "עידוד 99" שיהיה "עידוד 2002". אני אומר לכם שבלי זה יהיו יותר רעבים, תהיה יותר מצוקה, יהיו יותר מובטלים.

2. 35 מיליון שקל שהורדו מתקציב אזורי הפיתוח.

3. 35 מיליון שקל ועוד 6 מיליון שקל שהורדו מהקרן לשיווק ומעידוד לעסקים קטנים.
יוסף פריצקי
ואם לא יתנו, להצביע נגד התקציב? זאת המלצתך?
רוני מילוא
יש לי קצת ניסיון בממשלה וגם בכנסת. לא ברור לי, אנחנו צריכים עכשיו להצביע בעד מה ששר התעשייה והמסחר מציע, בעד מה ששר האוצר מציע, בעד מה שראש הממשלה מציע או בעד מה שיושב ראש ועדת הכספים מציע?
ישראל כץ
זו הצבעה מצפונית.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מודה לשר התעשייה והמסחר ולאנשי משרדו על הצגת הדברים.

(חה"כ שלום שמחון מ"מ היושב ראש)



שינויים בתקציב לשנת 1999
שלום שמחון
העברה תקציבית מס' 271.
ישראל כץ
חברת הכנסת לימור לבנת לא ידעה באיזה שעה יהיו ההצבעות.
שלום שמחון
היושב ראש הודיע שזה יהיה ב- 12.
ישראל כץ
נכון, היא אכן הגיעה ואמרו לה שהדיון נדחה.
ראובן חורש
בהעברה זו אנחנו מבקשים להעביר 15 מיליון שקל מקרן מו"פ לתוכנית החממות. שני המפעלים האלה הם בתחום לשכת המדען הראשי. יש לנו התחייבויות קודמות לתוכנית החממות, כלומר, התממשו הציפיות וצריך לעשות את ההעברה הזאת.

ההעברה השניה המתבקשת היא העברה של 8.4 מיליון שקל מימון קרן ישראל-בריטניה. זאת קרן שיתוף פעולה טכנולוגי תעשייתי שההסכם להקמתה נחתם לפני חודש בביקור השר בלונדון. מועצת המנהלים כבר התכנסה ופרוייקטים מתחילים לזרום. אנחנו צריכים להכניס עכשיו את התזרים של השנה הקרובה.

קרן השיווק וחונכות עסקית, שהן שתי תוכניות שמנוהלות על ידי מינהל המימון, צריך להעביר 3 מיליון בהוצאה בהרשאה להתחייב מקרן השיווק לחונכות עסקית. שניהם מטפלים בעצם בעסקים קטנים בהיבטים שונים שלהם מבחינת תוכנית שיווק פרופר ואחת בחונכות עסקית, כלומר מתן יעוץ עסקי לאותם מפעלים קטנים.

ההעברה האחרונה שאנחנו מבקשים היא תמיכה בהכשרת כוח אדם במפעלים באזורי פיתוח.
יוסף פריצקי
אתה מוריד 3.5 מיליון מהרשות לעסקים קטנים. למה?
ראובן חורש
הכספים האלה ברשות לעסקים קטנים מיועדים בעצם לאותן מטרות שמייעדת אותן הרשות לעסקים קטנים. זה פשוט בתוכניות שעדיין נמצאות בפעולה שהפירוט שלהם נמצא כאן.
יוסף פריצקי
מה ניצלת בתקנה הזאת?
איתן קופרשטוך
קרוב ל- 16.5 מיליון מתוך 20. אנחנו למעשה לא משנים פעילות.
רוני מילוא
אני מבקש לשאול בקשר להעברה ממו"פ לחממות. האם זה לא אותו סעיף?
ראובן חורש
זאת העברה פנימית. הכל בתוך סעיף המדען.
שלום שמחון
אני מעמיד את ההעברה הזאת להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד - הרוב
החלטה
פניה מספר 271 אושרה.

פניה מספר 364 היא בקשה חוזרת.
איוור קרשנר
אתמול לא הצביעו על הפניה הזאת. הדיון בזה נדחה מאתמול.
ראובן חורש
המשרד נדרש, במסגרת המימשק שלו עם עסקים קטנים, לעשות קמפיין להכנה לבאג 2000. אתם שומעים את הקמפיין הזה כל הזמן ברדיו. בדקנו ומצאנו שאין מוכנות של העסקים הקטנים בעניין באג 2000. בוועדת התיאום בראשותו של השר רמון, המשרד קיבל על עצמו את הטיפול באותם עסקים קטנים.
אמנון כהן
אבל העברנו לכך כבר תקציב.
ראובן חורש
אני לא יודע לגבי התקציב שהועבר לשר רמון ואני לא יודע אם זה חופף אחד את השני. המשרד שלנו התבקש לתת חצי מיליון שקלים ממקורותיו.
אמנון כהן
לפני עשרה ימים העברנו 2 מיליון שקל למשרד ראש הממשלה לנושא באג 2000. הסבירו לנו שזה משקף את כל המשרדים. לכן לא ייתכן שעכשיו כל משרד יביא לנו פניה בנושא.
יוסף פריצקי
לפני פחות מחצי שעה הסברתם לכולנו על המצב הקשה של התעשייה בישראל. אתה תצטרך לשכנע אותי טוב מאוד שאתה מבקש להוריד מעידוד סחר חוץ 215 אלף שקל לקמפיין באג 2000 שלא תתנוסס עליו תמונה של השר רן כהן. זאת אומרת, כל הוועדה כולה ללכת איתך בנושא עידוד תעשייה, אבל כשאני רואה שמשקיעים במערך הסברה ויחסי ציבור חצי מיליון שקל, אני רוצה לדעת אם יש תוכנית, מה התוכנית, איזה מערך, איזה הסברה.
לימור לבנת
העברנו למשרד ראש הממשלה ואמרו לנו שזהו.
יוסף פריצקי
שוכנעתי על ידי השר רן כהן שאסור לקצץ במשרד הזה.

דבר שני, אתה מוציא מהרזרבה ומוסיף 672 אלף למינהל לשירותים כלליים. האם אפשר לקבל פירוט לאן זה הולך?
לימור לבנת
אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שאנחנו אישרנו 2 מיליון שקל למשרד ראש הממשלה. אמרו לנו שבזה זה נגמר ולכן השאלה מדוע צריך פעמיים.

אני רוצה להסב את תשומת לב חברי הוועדה שחצי מיליון השקלים האלה, בגלל שאנחנו ב- 24 בנובמבר, מיועדים כנראה לחודש אחד. אני יכולה לומר לכם, כמי שעסקה בפרסום במשך הרבה שנים, שחצי מיליון שקל לחודש אחד, זה הרבה כסף. זה המון כסף. זה הרבה הרבה יותר ממה שצריך בשביל איזשהו קמפיין של משרד התעשיה והמסחר בלבד לחודש ימים. לכן אני מציעה לוועדה לא לאשר את זה. הליכוד יתמוך בבקשה אם תפרידו אותה ותגישו את זה בלי החלק הזה.
גד לוין
בקשר לשאלה לסכום לשירותים המרכזיים. סעיף הפרסומים נמצא בשירותים מרכזיים ולכן ההוצאה לקמפיין היא חצי מיליון מתוך 672 אלף מתוך השירותים המרכזיים.
ישראל כץ
אבל לאן זה הולך?
יוסף פריצקי
תגידו מה עושים עם החצי מיליון?
יוחנן לוי
ועדת השרים לענייני באג 2000, החליטה להשקיע 2 מיליון שקל בפרסום, כדי להרגיע את הציבור בנושא באג 2000 לקראת סוף השנה. בו זמנית הופיעו בפני הוועדה נשיא מייקרוסופט ואחרים שאמרו שלב הבעיה היום היא בעצם בעסקים הקטנים. העסקים הקטנים האלה יכולים לגרום לאנדרלמוסיה, כי מדובר על מאות אלפי עסקים קטנים שקשה מאוד להגיע אליהם והדרך היחידה היא ליידע אותם. אנחנו עם לפ"מ התחלנו לפני כחודשיים פרסום בעיתונות וברדיו, כי הציגו את זה כקטסטרופה אם לא ייעשה כלום.
לימור לבנת
בלי שנאשר?
יוחנן לוי
עסקים קטנים זה בתחום משרד התעשייה ולכן ביקשו שמשרד התעשייה יקח את האחריות לקמפיין שנוגע למגזר של העסקים הקטנים וליידע אותנו לנושא באג 2000, וזה מה שעשינו.
שלום שמחון
התשובות טובות פחות טובות יותר, זה לא משנה. אני מעמיד את זה להצבעה.
יוסי כץ
יש לי הצעה. התעליתי ואחרים אמרו שנעזוב מפוליטיקה וניאבק עבור משרד התעשייה והמסחר. אני מציע למנכ"ל להציע שמתוך ה- 500 אלף לפרסום, 400 אלף יעברו לאופקים, בית-שאן וטובה זנגריה, ו- 100 אלף לפרסום שלא שומעים עליו בכלל. זאת תהיה דוגמה למגמה של שינוי בסדר העדיפויות. על הפרסום הזה לא שמעו ואם הוא התחיל בלי אישור, זה חמור.
שלום שמחון
אני מעמיד את פניה 364 להצבעה. מי בעד?

הצבעה

בעד - 6
נגד - 3
יוסף פריצקי
אני מבקש רוויזיה על ההצבעה.
שלום שמחון
אנחנו נקיים יותר מאוחר את הרוויזיה.
היו"ר אלי גולדשמידט
בעוד שתי דקות נעשה את ההצבעות על הרוויזיות, כדי שתוכלו לגייס חברים.

אנחנו פותחים בסדרת רוויזיות - -
שלום שמחון
איוב קרא לא יכול להצביע.
היו"ר אלי גולדשמידט
חבר הכנסת מאיר שטרית ביקש להתקזז עם חבר הכנסת אמנון כהן. חבר הכנסת שטרית פנה אליי ואמר שהוא לא יוכל להיות בזמן הרוויזיות ולכן הוא מבקש להתקזז עם אמנון כהן. אז מה, אתם רוצים להביא מישהו אחר במקום מאיר שטרית?
ישראל כץ
עם כל הכבוד לכם, אל תתערבו ביחסים בינינו. הודענו לאמנון כהן שהקיזוז מבוטל.
היו"ר אלי גולדשמידט
חבר הכנסת אמנון כהן, הודיעו לך שהקיזוז מבוטל?
אמנון כהן
לא.
ישראל כץ
אני הודעתי לו.
אמנון כהן
הקיזוז לא איתי, אלא עם הסיעה שלי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אתה לא רואה שעכשיו יש שלושה חברי כנסת של הליכוד מול שניים של ש"ס?
לימור לבנת
הקיזוז היה בין חבר הכנסת מאיר שטרית לחבר הכנסת אמנון כהן.
היו"ר אלי גולדשמידט
לא זאת היתה הכוונה. הכוונה היתה שאיש סיעת הליכוד יתקזז עם איש סיעת ש"ס. אבל אם אתם מתעקשים, אני לא מתווכח איתכם.
שלום שמחון
חבר הכנסת שטרית פנה אליי וביקש קיזוז. הסיכום בינינו היה שמסיעת ש"ס יצביעו שני חברי כנסת ולא שלושה, תמורת הקיזוז שלו, כך שזה בכלל לא משנה - -
ישראל כץ
זה לא מה שהוא אמר לי.
היו"ר אלי גולדשמידט
אבל הוא יושב ראש האופוזיציה. חבר הכנסת שטרית פנה בשם האופוזיציה.
ישראל כץ
מה הקשר?
ויצמן שירי
אתה רואה אלי, אתה יותר מדי דמוקרט, הסברתי לך את זה כבר אלף פעם.
לימור לבנת
חבר הכנסת שטרית הודיע שהוא מקוזז עם חבר הכנסת אמנון כהן. אם מאיר שטרית הודיע שהוא מקוזז עם אמנון כהן וכל עוד הוא לא כאן ולא סוכם שהקיזוז מופר, אז יש קיזוז.
היו"ר אלי גולדשמידט
אם כך אנחנו עוברים להצבעות על הרוויזיות שביקשה חברת הכנסת לימור לבנת. המשמעות היא שמי שבעד הבקשות התקציביות צריך להצביע נגד הרוויזיה, ומי שנגד הבקשות התקציביות צריך להצביע בעד הרוויזיה.

אנחנו מדברים על סדרה של רוויזיות בנושא לשכות השרים רמון, מלכיאור ופרס. מי בעד ומי נגד הרוויזיה על בקשה תקציבית מס' 281-2ב' , שזה מימון לשכות השרים.

הצבעה

נגד - 7
בעד - 3
נמנעים - 1
החלטה
הרוויזיה לא אושרה ולכן הבקשה מאושרת.

אנחנו עוברים לרוויזיה על הפניה התקציבית בעניין המשרד לשיתוף פעולה אזורי - 304-5א'. מי בעד ומי נגד הרוויזיה?

הצבעה

נגד - 10
בעד - 3
נמנעים - אין
החלטה
הרוויזיה לא אושרה ולכן הבקשה אושרה.

אנחנו עוברים לרוויזיה על בקשה תקציבית מס' 311 - שינויים פנימיים במשרד ראש הממשלה. אני רוצה להזכיר, מדובר בלשכת גב' לאה רבין, לשכתו של שמעון פרס מהתקופה טרם היותו שר והנושא של אמרכלות. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
נגד - 6
בעד - 2
נמנעים - 2
החלטה
הרוויזיה לא אושרה והבקשה אושרה.

עכשיו אנחנו עוברים לסדרה של רוויזיות שאני ביקשתי על בקשות שנפלו. אנחנו מתחילים ב- 259-60ב' לגבי שכר השוטרים. חבר הכנסת פריצקי העלה את שאלת בתי המעצר. מי נגד ומי בעד?

הצבעה
נגד - 3
בעד - הרוב
החלטה
הרוויזיה אושרה.

עכשיו אנחנו נצביע על שתי הבקשות עצמן. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד - 7
נגד - 3
החלטה
פניות 259-60ב' אושרו.

אנחנו נצביע עתה על רוויזיה לפניה מס' 363 של משרד התמ"ס, לגבי העלאה של 4.8% בשכר. הבקשה נפלה ואני ביקשתי רוויזיה. מי נגד הוויזיה ומי בעד?

הצבעה
נגד - 2
בעד - הרוב
החלטה
הרוויזיה אושרה.

אנחנו עוברים להצבעה על פניה מס' 363. מי בעד ומי נגד?

הצבעה
בעד - הרוב
נגד - 2
נמנעים - 1
החלטה
פניה מס' 363 אושרה.

פניה מס' 373 - שינויים בתמיכות במשרד התמ"ס.
ישראל כץ
מדובר כאן בקיצוץ של 96 מיליון למענקים בהשקעות ליו"ש ועזה.
היו"ר אלי גולדשמידט
ולאן זה עובר? מדובר על העברת 500 אלף שקל למימון פרוייקטים טכנולוגיים של עולים חדשים, 200 אלף שקל לרשפ"ת - -
ישראל כץ
הסעיף המרכזי הוא שינויים פנימיים.
היו"ר אלי גולדשמידט
המקור הוא קיצוץ של 96 מיליון שקל ביש"ע והעברה של הסכומים האלה לאזורי פיתוח. אני רוצה לחזור על מה שהוסבר לנו - לא מדובר כאן בעניין פוליטי, אלא על מיצוי של הבקשות. לא היה מיצוי של הבקשות ביש"ע ולעומת זה היו בקשות - -
לימור לבנת
לא טיפלו בהם, כי השר רן כהן , מהרגע שהוא נכנס לתפקידו, נתן הוראה לא לטפל בבקשות האלה.
היו"ר אלי גולדשמידט
מי נגד הרוויזיה ומי בעד?

הצבעה
נגד - 5
בעד - 6
החלטה
הרוויזיה התקבלה.

מי בעד אישור פניה מס' 373?

הצבעה
בעד - 6
נגד - 5
החלטה
פניה מס' 373 אושרה.

אנחנו עוברים לרוויזיה על ההצבעה על פניה 364 בנושא הפרסום של באג 2000 במשרד התמ"ס . הרוויזיה התבקשה על ידי חבר הכנסת פריצקי.

הצבעה
נגד - 7
בעד - 4
החלטה
הרוויזיה לא התקבלה ולכן פניה 364 אושרה.
רוני מילוא
אני מבקש להוסיף אותי לתומכי הרוויזיה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אנחנו עוברים לפניה מס' 321א' שכבר נפלה פעם אחת. מדובר בשינויים פנימיים במשרד השיכון - 18 מיליון בהרשאה להתחייב ו- 7 מיליון שקל בהוצאה מתוכנית בניה להשכרה, לדברים הבאים: 500 אלף שקל בהרשאה להתחייב ו- 243 אלף שקל בהוצאה להשתתפות במימון הקמת מוסדות ציבור ומבני דת. 12 מיליון שקל בהרשאה להתחייב ו- 1.3 מיליון בהוצאה לבניה כפרית. 6 מיליון שקל בהרשאה להתחייב ו- 5.5 מיליון שקל בהוצאה לאבטחה במזרח ירושלים.
מאיר פרוש
לאוצר לא חסר את אותם 6 מיליון שקל בשביל אבטחה במזרח ירושלים וזה יותר מאבק נגד הסעיף עצמו, נגד דיור להשכרה. אמרתי לחבריי שאני אצביע נגד, כי הייתי במשרד השיכון והובלתי את הדבר הזה. זה דבר שהאוצר היה צריך לעשות, הוא היה צריך למצוא את אותם 6 מיליון שקל לאבטחה במזרח ירושלים, כדי שישראל כץ או נחום לנגנטל ירגישו טוב בהצבעה. במשך 50 שנה, הציבור הדתי לא נהנה משום דירה ציבורית, לעומת 110 אלף יחידות ציבור.
ישראל כץ
גם ביש"ע יש ציבור דתי והצבעתם לקצץ לו.
משה גפני
אני מבין שמדובר בפניה תקציבית חדשה ולכן אני מבקש לשאול שאלה. אני מבין מה זה הוצאות לאבטחה במזרח ירושלים, אבל אני לא מבין מה זה הוצאה לבניה כפרית ומה זה הוצאה להשתתפות במימון הקמת מוסדות ציבור ומבני דת.
אריאל לוין
בהשתתפות במימון הקמת מוסדות ציבור ומבני דת יש הרשאה להתחייב של 34211 ויש הגדלה של פעילות בהרשאה להתחייב ב- 500 אלף שקל. זה מיועד לשתי תקנות: מבני דת ומוסדות ציבור. זה מיועד למוסדות ציבור, לשכונות שנבנו לפני 89'. ההוצאה היא ההוצאה שתצא בגין ההתחייבות.
משה גפני
מה זה מבני דת?
אריאל לוין
הסעיף התקציבי מחולק לשניים - -
משה גפני
הכסף הזה לא מיועד למבני דת.
אריאל לוין
זה לא מיועד למבני דת. מבני דת מתוקצב בנפרד במסגרת הוועדה הבין-משרדית. פה זה הסעיף הכללי שנקרא: מוסדות ציבור ומבני דת.
משה גפני
מה זה בניה כפרית?
אריאל לוין
בניה כפרית זה תכנון ותשתיות.
היו"ר אלי גולדשמידט
מי בעד אישור הפניה?

הצבעה
בעד - 10
נגד - 1
נמנעים - אין
החלטה
פניה מס' 321א' אושרה.

פניה מס' 379.
לליב ברעם-אלקיים
הפניה מורכבת משני חלקים: חלק אחד - הגדלה של ההוצאה המותנית בהכנסה מ- 42 מיליון שקל. ההגדלה היא בגין החזרי פיתוח שאנחנו יודעים כרגע בדיוק איזה הכנסות יכנסו עד סוף השנה, ובהתאם לזה נעשית ההגדלה של התקציב, על מנת להבטיח את המקורות לביצוע.

החלק השני של הפניה מעביר בין תוכניות בתקציב ההמשכי ונועד לממן פסקי דין ומה שנקרא מימוש התחייבות רכישה.
משה גפני
מה זה תשתיות לבניה חדשה ומה זה אלעד?
לליב ברעם-אלקיים
התקציב בפרוייקטים גדולים מתנהל כתקציב סגור, כלומר, יש תוכנית נפרדת. כמו לדוגמה מודיעין או אלעד. כל יתר הפיתוח בישובים ברחבי הארץ בבניה העירונית, כולו נעשה מהתוכנית שנקראת: תשתיות לבניה חדשה.
ויצמן שירי
זה מימון ביניים וזה חוזר בחזרה בגמר הבניה.
היו"ר אלי גולדשמידט
מי בעד אישור הפניה?

הצבעה
בעד - הרוב
החלטה
פניה מס' 379 אושרה.

פניה מספר 386 - תיאום פעולות בשטחים.
נחום לנגנטל
אני מבקש את אישורה של הוועדה להחלטה של הוועדה לשוק ההון. זה אומר שאפשר למכור מכירות כאילו בהשאלה, של אדם שיש לו סטוק.
איוור קרשנר
מדובר בתקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות. זה כבר אושר.
היו"ר אלי גולדשמידט
ליתר ביטחון נאשר את זה עוד פעם.
נחום לנגנטל
אני מבקש את אישורה של מליאת הוועדה. הנושא השני זה הנושא של הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות. הביאו הצעה לגבי הקטנת ההון העצמי והקטנת הביטוח בין החברות המבוטחות הקטנות. אני עשיתי פשרה בין הברוקרים הקטנים והגדולים וקצת הגדלתי - עשינו מדרגות קצת שונות ובהבנה בין כולם סיכמנו שכך נעבוד במשך שנה אחת. ההחלטה הזאת התקבלה פה אחד בוועדת המשנה.
ישראל כץ
אין לי שום נייר בקשר לכך, אני לא יכול לדון על דבר שאני לא רואה.
היו"ר אלי גולדשמידט
אני מבקש להעלות את זה בתחילת הישיבה מחר.

אנחנו חוזרים לפניה מספר 386.
גיא שמי
מדובר בשינויים פנימיים בתקציב תיאום הפעולות בשטחים שעיקרם השלמת התקציב השנתי הנדרש לליווי תוצרת פלסטינית ממעבר ארז.
ישראל כץ
הכוונה לפיקוח החקלאי?
גיא שמי
לא. זה ליווי ביטחוני. את הפעולה הזאת לא עושה המשטרה אלא היחידה לתיאום פעולות בשטחים באמצעות חברה אזרחית.
ישראל כץ
חברה אזרחית שהצבא שוכר? זה תמיד היה כך?
גיא שמי
זה לא הצבא, אלא המינהל האזרחי.
ישראל כץ
מדוע לא להשתמש בפיקוח החקלאי שקיים?
גיא שמי
פיקוח חקלאי זה לדברים לא ביטחוניים. זה נושא ביטחוני שאי אפשר, עם כל הרצון הטוב, לחשוף.
עופר חוגי
אתה לוקח יחידה פרטית?

(חה"כ נחום לנגנטל מ"מ היו"ר)
גיא שמי
אני לוקח חברה אזרחית. אלה שינויים פנימיים בתקציב תיאום הפעולות בשטחים לקראת סוף השנה, אז רואים באיזה יחידות יש עודפים ועושים שינויים פנימיים על פי סדרי עדיפויות שלהם.
נחום לנגנטל
מי בעד אישור פניה 386?

הצבעה
בעד - 5
נגד - אין
החלטה
פניה מס' 386 אושרה.

פניה מס' 369 - שר האוצר מציע שינויים בתקציב הוצאות חירום אזרחיות ומבקש אישורה של ועדת הכספים של הכנסת על כך, בהתאם לסעיף 11 לחוק יסודות התקציב, כמפורט בתדפיס המצורף בזה. אלה שינויים פנימיים בתקציב הוצאות חירום אזרחיות.
גיא שמי
מדובר בשינויים פנימיים בתקציב הוצאות חירום אזרחיות. עיקר השינוי הוא שינוי טכני בהעברה של 10 מיליון שקל מאותה תוכנית לאותה תוכנית. פשוט פתחו בטעות תוכנית ישנה שלא היו צריכים לפתוח וההעברה היא רק טכנית. אפשר לראות שמעבירים 10 מיליון מתוכנית אחזקת מרכיבי ביטחון לתוכנית באותו שם.
יעקב ליצמן
באיזה ישובים?
גיא שמי
מדובר בתוכנית אחזקת מרכיבי ביטחון בכל הארץ.
נחום לנגנטל
מי בעד אישור הפניה?

הצבעה
בעד - הרוב
החלטה
פניה מס' 369 אושרה.

פניה מס' 354 - הרפרנט אינו נוכח.


פניה מס' 361 .
אלעד תמרי
זה הפשרת רזרבה להתייקרויות שכר.
ישראל כץ
תשומות כוח אדם. זה להתייקרויות שכר או למשרות ותקנים חדשים?
אלעד תמרי
אין כאן שום משרה ותקנים חדשים, הכל הולך להתייקרויות שכר.
נחום לנגנטל
מי בעד אישור הפניה?

הצבעה
בעד - הרוב
החלטה
פניה מס' 361 אושרה.

פניה מס' 362 - משרד התיירות.
אלעד תמרי
מדובר בשינויים אחרונים לשנה בתקציב הפיתוח של משרד התיירות. מדובר בקידום פרוייקטים לפי קצב הביצוע שלהם והחזרת כספים שנלקחו מהם בהעברות הפנימיות. כל הכספים שנלקחו משם נלקחו לטובת - -
ישראל כץ
למה מקזזים בנגב?
אלעד תמרי
אין כרגע פרוייקטים בנגב. בתחילת השנה העבירו לשם כספים.
נחום לנגנטל
מי בעד אישור פניה 362 ?

הצבעה
בעד - 2
נגד - 2


אם כך, אני מבקש רוויזיה.
אלעד תמרי
אין כרגע פרוייקטים.
ישראל כץ
זה מדהים שאין שום פרוייקטים בנגב.
נחום לנגנטל
פניה מס' 376.
אלעד תמרי
מדובר בשינוי בין תוכניות בתקציב משרד התיירות השוטף. השינוי נועד בעיקר לתוכנית שיפוץ ושידרוג מלונות לקראת שנת 2000.
ישראל כץ
מה עם חוף "כינר", הוא מופיע כאן בתוכנית?
אלעד תמרי
יש תוכנית מיוחדת בסך 50 מיליון שקל לטובת העניין הזה. יש פה גם שינוי ממענק הון להשקעה, כדי לעמוד בהתחייבויות הקיימות.
ישראל כץ
מורידים בפעולות שיווק תיירות זרה ומוסיפים לשכות בחוץ-לארץ?
אלעד תמרי
מוסיפים לשכר - -
ישראל כץ
מינהל מוסיפים, כוח אדם מוסיפים.
יעקב ליצמן
מה זאת אומרת שמורידים ממענקים על פי חוק ומעבירים את זה שלא על פי חוק.
אלעד תמרי
מעבירים את זה לא על פי חוק בהתאם לקצב הביצוע בפועל.
נחום לנגנטל
זה תמיד כך. מגיעים לחודשים נובמבר-דצמבר ובדברים שלא היו ביצועים מנצלים את הכסף למה שכן היו בו ביצועים. ככה בנו את כל כביש 4, עם כל העודפים של כל הארץ.
ישראל כץ
אבל כאן הכל עובר למינהל.
נחום לנגנטל
מי בעד אישור הפניה?




הצבעה
בעד - 2
נגד - 2


אם כך, אני מבקש רוויזיה.
ישראל כץ
זה חמור שערב שנת 2000 זה מה שקורה.
נחום לנגנטל
אני מודה למשתתפים, הישיבה נעולה.



- - - - - - - - -



הישיבה ננעלה בשעה 13:15

קוד המקור של הנתונים