תיקון טעות בחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת 1998 (תיקוני חקיקה) , התשנ"ח- 1998.
2
ועדת כספים
15.11.99
פרוטוקולים/כספים/2032
ירושלים, ט"ו בחשון, תשס"א
13 בנובמבר, 2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 44
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ו' בכסלו התש"ס (15 לנובמבר 1999), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 15/11/1999
חוק תקציב המדינה לשנת הכספים 2000, התש"ס-2000
פרוטוקול
חברי הוועדה: אלי גולדשמידט - היו"ר
מוחמד ברכה
אבשלום וילן
ישראל כץ
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
רחמים מלול
מאיר פרוש
יוסף פריצקי
מאיר שטרית
שלום שמחון
מ"מ: אברהם הירשזון
עופר חוגי
סופה לנדבר
יצחק סבן
ראובן ריבלין
יורי שטרן
רות הורן - משרד העבודה והרווחה
עדי ריבלין - משרד האוצר
דוד תדמור - בנק ישראל
רועי קרת - יועמ"ש, הביטוח הלאומי
איתן בנצור - מנכ"ל משרד החוץ
נסים בן-שטרית - סמנכ"ל משרד החוץ
אריה דנון - משרד החוץ
הראל בלינדה - אגף תקציבים, משרד האוצר
חיים בן-צרויה - אגף תקציבים, משרד האוצר
איתן קופרשטוק - משרד התמ"ס
נילי רונן - משרד התמ"ס
צבי חלמיש - המשרד לקליטת
ורוניקה כאיט - משרד התשתיות הלאומית
מ הורוביץ - המשרד לאיכות הסביבה
גולן חקק - משרד האוצר
רוני ארד - משרד האוצר
יפעת שפרכר
נושא: 1. תיקון טעות בחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת יעדי התקציב לשנת 1998 (תיקוני חקיקה) , התשנ"ח- 1998.
2. תקנות מילווה המדינה (סדרות מסוג "גלבוע") (תיקון).
3. שנויים בתקציב לשנת 1999.
4. תקציב משרד החוץ לשנת 2000.
1. תיקון טעות בחוק להגברת הצמיחה והתעסוקה ולהשגת
יעדי התקציב לשנת הכספים 1998 (תיקוני חקיקה).
בזמנו תוקן חוק הביטוח הלאומי, והתיקון אמר שמי שמסרב לקבל עבודה מתאימה לא יהיה זכאי לדמי אבטלה ב30- הימים הראשונים. המספר הזה של הימים הופחת מסך כל הימים שבהם הוא זכאי לדמי אבטלה. בסוף החוק, כמקובל, נקבעה הוראת התחילה והתחולה של התיקון הזה, ונשמטה שם מילה אחת. נאמר שם שהתיקון הזה יחול על מי שהתאריך הקובע לגביו - התאריך הקובע הוא התאריך שבו הוא הפך להיות מובטל - חל ב1 בפברואר 1998. המילה "ולאחריו" נשמטה מהנוסח.
אם לא נשנה היום, יצא שרק קבוצה של אנשים שהפכו למובטלים ביום מסויים אחד בהסטוריה יחול עליהם התיקון, לעומת כל היתר.
לכאורה לא חל עליהם התיקון. זאת בוודאי לא יכולה להיות הכוונה, כי יצא חוק מאוד אבסורדי ומפלה.
יש איזו שהיא מגמה להחמיר ביכולת של מובטלים לקבל דמי אבטלה. האם העבודה השחורה שאנחנו עושים עבור הממשלה הזאת היא בזה שאנחנו פותרים לה את הבעיה כאילו רטרואקטיבית, כי הרי מעכשיו אנחנו מחמירים את מצבם של המובטלים מבחינת היכולת שלהם לקבל דמי אבטלה? אם לא יתוקן החוק, תדרש חקיקה מסודרת כדי להרע את יכולתם של המבוטלים לקבל באיזה שהוא אופן דמי אבטלה בתנאים טובים יותר. מה האלטרנטיבה לתיקון הזה?
מדבריך אני מבינה שהתוכן של התיקון שהתקבל אז אינו מובן. מה המטרה של חוק ביטוח אבטלה? שרק אותו אחד שלא מצליח להקלט מחדש בשוק העבודה יקבל דמי אבטלה. מדובר באדם שבא, שירות התעסוקה מציע לו דבר מסויים והוא אומר: אני לא רוצה. החוק כפי שהיה טרם התיקון אמר, שאותו אדם לא יקבל דמי אבטלה ב90 הימים הראשונים, אבל המשמעות היתה שלא פוגעים בכל תקופת האבטלה המגיעה לו, זאת אומרת שהזכות שלו נדחית. בחוק ההסדרים של אז, שנקרא החוק להגברת הצמיחה, ההחמרה אמרה ש30 ימים נגזלים ממנו, זאת אומרת תהיה הדחייה הזאת וכאשר הוא יתחיל לקבל הוא יקבל 5 חודשים במקום 6 חודשים. זאת החמרה שהיתה מקובלת. בסעיף התחולה והתחילה הושמטה אותה מילה, והמשמעות אבסורדית במובן הזה שלא יעלה על הדעת שתיקון מסוג כזה יחול רק על אנשים שהפכו למובטלים היום. יכול מאוד להיות שאילו החוק במתכונתו הקיים היה מגיע לבית המשפט, בית המשפט בעצמו היה אומר שזו שטות.
עם התיקון זה אומר, שמה שהתכוונו במקור אכן יהיה, זאת אומרת מיום מסויים, כי לא עושים חקיקה רטרואקטיבית. כל מי שהתנאים האלה יחולו עליו יקבל במקום 6 חודשים 5 חודשים.
אנחנו בשנים האחרונות עושים סידרה של תיקונים, הן תיקונים טכניים והן תיקונים יותר מהותיים. בגלבוע אנחנו עושים מספר תיקונים קטנים, שבעיקרם הם טכניים. אנחנו מאפשרים תשלומים אחרי מועד הריבית. עד היום הגלבוע היה צמוד אל הדולר כלפי מעלה, עכשיו אנחנו מאפשרים לו להיות צמוד לשני הכיוונים.
השינוי מבחינתינו הוא שאם הנפקת את האגרות כאשר הדולר הוא 4 ובפדיון בעת תשלום ריבית הוא יורד ל3.5, הרצפה תהיה ב4.
במקום 3 שנים הרצפה יורדת לשנתיים. לדעתי זה עובר כבר לתחום של הקצר מועד. אתה מאבד גמישויות בשוק הקצר מועד, שזה מכשיר מוניטרי ולא מכשיר גיוס הון.
איך משלמים כשאי אפשר לשלם ביום העסקים? לפי דעתי הניסוח הוא לא מושלם. צריך להיות ביום הקרוב ביותר ליום העסקים, אחרת זה לא ברור.
לגבי העניין המוניטרי אין שום מחלוקת. נהפוך הוא, הכוונה שלנו להאריך בפועל את מועד ההנפקה שהיום הוא 5 שנים ל10 שנים. העניין של השנתיים זה סטנדרטיזציה. בכל איגרות החוב ששינינו מופיע טווח תאורטי של שנתיים עד 25.
לדעתי הפתרון לגבי יום העסקים מופיע בסעיף 12, שבו כתוב: שלפניו. אני מניח שהניסוח המקורי הוא היום שלפני יום העסקים.
יש עוד שתי תקנות טכניות: סעיף 1(א) במקום 6101 יהיה 6201, והתחולה במקום 1 בינואר 2000 תהיה 2 בינואר.
מי בעד התקנות, ירים את ידו?
ה צ ב ע ה
בעד - הרוב
נגד - אין
אושר
3. שנויים בתקציב לשנת 1998
העברת 15 מיליון ש"ח בתוך לשכת מדען ראשי בין קרן המו"פ ובין החממות. העברת 8 מיליון 400 ש"ח למימון קרן ישראל בריטניה. שינויים פנימיים במחלקת מימון אצלינו במשרד להעברה לקרן השיווק לחונכות עיסקית בסך 3 מיליון, ו3- מיליון פלוס העברה לצורכי הכשרת כוח אדם במפעלים באזורי פיתוח, מיועד בעיקר למפעלים קטנים ובינוניים.
השאלה שעומדת לפנינו היא באמת הנושא של הרשות לעסקים קטנים שמתוכה מעבירים 3 מיליון שקל להכשרת כוח אדם במפעלים באיזורי פיתוח. המטרה היא ראויה, אבל השאלה היא אם המחיר ראוי. יש פה בעיה שהמימון לצורך החיובי הזה נלקח מהרשות לעסקים קטנים.
מאחר ומדברים פה בערי פיתוח, אני רוצה לדעת לגבי תוכנית עידוד 1999: 1. למה התוכנית הזאת קוצצה? 2. לאן הלך הכסף הקודם?
הסיפור של תקציבי הרשות לעסקים קטנים הוא לדעתי סיפור של הריסת מערכת שהצליחו להקים בפיגור רב לעומת המדינות המתועשות האחרות. בכל מדינה יש מערכת דומה. זה התבטא בתחילת שנות ה90-. מי שנתן לזה פוש רציני היה מיכה חריש. בתקופתו של שרנסקי זה קיבל עוד אמצעים נוספים. בתחילת השנה כאשר אושר תקציב הרשות, האוצר באופן פתאומי, מבלי להודיע לרשות, הקפיא את התקציב בטענה שלא היתה תוכנית עבודה. בסוף שיחררו חלק מהכסף אבל נשארו 3 וחצי מיליון שקל לא משוחררים. את ה3 מיליון, שזה חלק עצום מתקציב הרשות שמתקרב ל20%, הם לא מוכנים לשחרר, רק בתנאי שזה יעבור לסעיפים אחרים בתקציב.
אנשי האוצר. אין שום סיבה שהכסף הזה יעבור לתוכנית טובה אחרת כמו החונכות העסקית, כי נגד הכסף הזה היתה תוכנית עבודה שפשוט נעצרה. זה לא שאין ניצול לכספים האלה. מעבר לזה, התקציב המקוצץ הופך להיות בסיס לקיצוצים נוספים בשנה הבאה, ואז אנחנו משאירים את המערכת הזאת באותה כותרת של רשות לעסקים קטנים אבל ללא אמצעים.
זה לא הלוואות, זה הדרכות, זה מערכת מרכזית לטיפוח עסקים קטנים. ההלוואות עצמן מקורן בקרן אחרת, אבל תפקוד המערכת שדרכה מקבלים הלוואות זה פה.
נושא של עסקים קטנים בכל העולם משמש אבן בנייה מאוד רצינית לתעשייה ולצמיחה. אנגליה משמשת דוגמה בעניין הזה. היא מטפלת בעסקים קטנים בצורה מושכלת ורחבה. מירב העוסקים בעסקים באנגליה עוסקים בעסקים קטנים. עסקים כאלה מוגדרים כעסקים שמעסיקים עד 50 איש.
אצלינו תשומת הלב לעניין הזה היא מאוד מזערית. אני לא יודע על פעולה ספציפית של הרשות לעסקים קטנים, אבל אני רואה חשיבות רבה מאוד בעזרה לעסקים קטנים. הרבה מאוד עסקים שפשטו רגל ונסגרו במדינה בשנים האחרונות בגלל האטה במיתון הם עסקים קטנים. עסק קטן בניגוד לעסק גדול אין לו גב כלכלי גדול, ופה באמת הרשות לעסקים קטנים יכולה להיות מנוף לאותם עסקים לעבור את המשבר כאשר יש להם משבר. לכן לא נראה לי הגיוני לקצץ מעסקים קטנים 3 מיליון שקל. אני חושב שזאת פגיעה. זה דבר שצריך להצמיח אותו, לטפח אותו כי הוא יתרום תרומה מאוד משמעותית ליצירת מקומות עבודה חדשים.
אנחנו אנשי התעשייה והמסחר לא באנו לייצג את האוצר ומה הוא רוצה לעשות עם הכסף. אני רוצה לתמוך במה שחבר הכנסת יורי שטרן אמר ובמה שחבר הכנסת שטרית אמר בנוגע לעסקים קטנים. מבחינתינו אין כאן שום פגיעה בנושא עסקים קטנים כיוון שאת הכסף אנחנו רוצים להעביר להכשרת הון אנושי שייעודו עסקים קטנים.
הון אנושי בא כתוצאה מוועדת גבאי. קיצצו באופן דרמטי את המענקים למפעלים באיזורי פיתוח ואמרו שבמקום זה יתנו סל של אמצעי עידוד, בין היתר תוכניות הכשרה. עד כמה שידוע לי אין מצוקה בסעיף הזה.
אני מציע שתקחו את הפנייה הזאת חזרה. יש עם העניין הזה בעיה. אני מבקש שתשקלו את העניין הזה פעם נוספת. הייתי מבקש את ההסבר של האוצר לפגיעה בעסקים הקטנים.
הנקודה היא שיש פה פגיעה של 20% בתקציב הרשות לעסקים קטנים. הייתי רוצה שתבדקו האם באמת ראוי לפגוע בעניין הזה. אני גם שותף לתפיסת העולם שהטיפוח והצמיחה הם היום לא רק במפעלים הגדולים אלא ביוזמות הקטנות.
אני רוצה לחזק את אנשי משרד התמ"ס ולעודד אותם כן למצוא לסעיף הזה מקור אחר מהכספים הלא מנוצלים של המשרד. עד כמה שידוע לי הבעיה לא אצליכם אלא באוצר. הפתרון של לקחת כסף מהרשות לעסקים קטנים הוא לא פתרון ראוי, כי אחר כך לא תשקמו את העסקים הקטנים.
בפנייה הזאת אנחנו מעבירים 24 מיליון שקל לסל קליטה ועוד 4 מיליון שקל להבטחת הכנסה. לא מדובר פה בפגיעה במקבצי הדיור, אלא זה עודף מזומן שנשאר השנה.
זו פנייה שנועדה להעביר כסף לסל קליטה. המקור זה עודפים מחוייבים ולא מחוייבים משנת 1998 שנשארו במשרד.
יש פנייה 30030 ו30031 שזאת פנייה שמאפשרת העברת העודפים בסכום של 69 מיליון שקל מתקציב משרד הקליטה. על בסיס העברה הזו מבוקשת פנייה 338. פנייה 30030 ו30031 צריכה להמתין 21 יום. עד לרגע זה אף אחד לא ביקש עיכוב ולכן זה מאושר. מי בעד 30030, 30031 הקדמה להיום?
ה צ ב ע ה
בעד- רוב
אושר
מי בעד פנייה 338, ירים את ידו?
ה צ ב ע ה
בעד - רוב
אושר
פנייה 339.
אחת הסיבות שעדיין חסר לנו כסף, מעבר לנושא של גידול במספר העולים, זה שבסוף השנה לא לקחנו בחשבון את המדדים הגבוהים, ולכן עדכון הסל בפועל בתחילת 1999 היה גבוה בכמעט 5% מעבר למקדם שלקחנו ב1999. העדכון של הסל רק בין אוגוסט 1998 ל1999 עמד על 5.7, ולכן חלק מהכסף נובע מהתייקרות של הסל. אנחנו מבקשים להפשיר את הרזרבה להתייקרויות לשנה הבאה.
פנייה 348 זה הפנייה של קמ"ע. אנחנו מבקשים להעביר את ההרשאה להתחייב לתוכנית קמ"ע בסכום של 16 מיליון שקל.
כאשר בנינו את תקציב 1999 הערכנו את עלות מדען טיפ טיפה יותר נמוך מהעלות הנוכחית, ולפי העלות הקודמת בנינו את התקציב. בפועל עלות המדען היתה יותר גבוהה, לכן היה חסר לנו גם מזומנים וגם הרשאה להתחייב.
תוכנית קמ"ע נועדה לתת איזה שהוא סטרט למדענים עולים בישראל. זה רעיון יפה, אבל יכולה להווצר בעיה, שאנחנו חייבים לתת עליה את הדעת, והיא שהמוסדות האקדמאים קובעים את מי הם רוצים לקלוט ועל בסיס זה מקבלים את המדען לעבודה. אוניברסיטה לא יוצרת שום מחוייבות כלפי מדען שנקלט.
התוכנית מיועדת לקלוט מדענים עד גיל הפנסיה באוניברסיטה. כרגע תקציב ההרשאה שיאושר הוא אך ורק ל3 שנים. מדובר על תוכנית תלת שנתית שקולטת מדענים, אם זה באוניברסיטאות או במכוני מחקר ל3 שנים, כאשר המצטיינים שביניהם, עד 500 מדענים, נקלטים בתוכנית קמ"ע שזאת תוכנית העסקה עד גיל הפנסיה. במידה והאוניברסיטה רוצה להמשיך להעסיק את המדען על חשבונה, אחרי 3 שנים היא ממשיכה להעסיק אותו. במידה ולא, נגמר החוזה. 500 המצטיינים שמצטרפים לתוכנית קמ"ע אלה 500 המדענים שאמורים להקלט עד הפנסיה.
הפנייה הזאת מעבירה 866 אלפי שקל מתוכנית גמלאות עובדי מדינה לתוכנית מימון גמלאות לעובדי המדינה על מנת לממן משלוח תלושי גמלה לגמלאים.
אנחנו בהעברה הזאת לוקחים יתרות תקציב שנראה לנו שאין להם שימוש לקראת סוף שנה ומבקשים להעביר אותם.
הפנייה הזאת מתייחסת להעברות משרד האוצר לביטוח לאומי, וזה על סמך אומדנים של ביטוח לאומי ומשרד האוצר. זה הולך למשפחות חד-הוריות, לנפגעי הקרנות, לנפגעי עירוי דם, לגמלאות זקנה ושארים ולאוכלוסיות שאינן מבוטחות.
זה לא יורד מהבטחת הכנסה. יש לנו תקנות שעל פי הצפוי יהיה בהן עודף תקציבי. את העודף התקציבי הזה אנחנו מציעים להעביר לתקנות שחסר בהן כסף. כל הפנייה הזאת באה להעביר כסף מתקנות שיש לנו בהן עודף תקציבי לתקנות שבהן חסר כסף. אלה שינויים פנימיים.
יש עולים שבשנה הראשונה שלהם הם לא מבוטחים והם לא זכאים לגמלאות מביטוח לאומי, לכן מי שממן את זה זה המדינה.
פנייה 335 נוגעת לנכי נפגעי הנאצים. אלה שמקבלים את הגימלה, הגימלה שלהם מוצמדת להסכמי תוספת יוקר, לתוספת שכר ולתוספת יוקר המחייה, כאשר כתוצאה מהסכם של תוספת 4.8 אנחנו מבקשים להפשיר את הרזרבה.
מדובר על שינוי שעיקרו העברת הרשאה להתחייב לטובת השקעות ברפתות במסגרת מנהלת השקעות הון בחקלאות, ושינויים פנימיים בתקציב מנהלת ההשקעות. יש חוברת פיתוח על מנהלת השקעות הון בחקלאות שבה נקבעים הענפים שבהם ינתנו אישורי המענק. זה אפילו מפורט לאיזו השקעה.
פנייה לשינויים פנימיים בתוך תקציב המשרד לאיכות הסביבה. זה בא לממן שני פרוייקטים מאוד חשובים, מאוד קריטיים. אחד הפרוייקטים זה הצטיידות של הניידות לחומרים מסוכנים. האחריות של המשרד זה להגיע לאירוע שמתהפך בו רכב עם חומרים מסוכנים ולהעריך את הסיכונים. אנחנו צריכים לצייד את הניידות האלה בציוד כדי שנוכל לבצע את התפקיד הזה. זה קריטי כי מדובר בחיי אדם. יש כאן 600 אלף שקל.
משרד התחבורה מופקד על השינוע וההובלה של החומרים, האחריות על האירוע זה סמכותה של מכבי האש ולטפל באירוע עצמו אנחנו מוסמכים. יש עוד פרוייקט אחד מאוד חשוב וזה הנושא של ניטור אוויר.
למשרד לאיכות הסביבה יש 400 עובדים שפרוסים בכל הארץ. יש לנו גידול בנושא של טיפול בחומרים מסוכנים ובנושא של טיפול בפסולת.
זה לא מתקציב פעולות, זה מרזרבה לפעולות שנועדה לנושא הזה. עוד פרוייקט אחד זה נושא ניטור אוויר. יש למשרד מערך שבודק את מצב איכות האוויר בכל הארץ. אנחנו תמיד חשבנו שבירושלים אין בעיה, מסתבר שיש זיהום אוויר כבד בירושלים, לכן אנחנו רוצים להקים תחנה בירושלים.
במקומות שיש בהם בעיה צריך לאטום או לבצע פעולות אוורור. אנחנו עושים בדיקה ספציפית במקום שהוא חשוד, ואם מוצאים ממצאים חריגים אז צריך לעשות פעולות של איוורור או איטום של הדירה.
אנחנו יודעים היום - וזה לא שייך לממשלה זאת או אחרת - שיש תת ביצוע של 2% בערך, ואז בסוף כל שנה מקבלים ערימות של העברות מסעיף לסעיף כדי לנצל כמה שאפשר.
אם לא היו לוקחים את זה להגדלת משרדים, שהם חשובים גם כן, אלא לפעולות קריטיות, הייתי אומר מילא, אבל המשרד הזה סובל כל כך מחוסר תקציבים בפעילות. תראה את המצב במדינת ישראל, הרי זאת בדיחה כל הנושא של האקולוגיה במדינת ישראל.
אנחנו מקדמים בברכה את מנכ"ל משרד החוץ. היינו רוצים לשמוע ממך על פעולתכם מההיבט התקציבי. אנחנו לא עוסקים פה בדיון מדיני, אלא במיצוי התקציבי שלכם, בעיקר איזה נציגויות סגרתם, איזה נציגויות אתם רואים ככאלה שאתם חושבים שזה חשוב שהן תהיינה פתוחות ורק בגלל מצוקות תקציביות אתם לא יכולים להחזיק אותן וכו'.
אני קודם כל מאוד מודה לך על ההתעניינות בדרך עבודתו ותפקודו של משרד החוץ. 80% מתקציב משרד החוץ הוא תקציב קשיח ו20% זה תקציב הפעילויות השוטף. זה משנה לשנה מכביד על דרך עבודתו של המשרד ומגביל יוזמות. באמתחתנו הרבה מאוד יוזמות שאין דרך ליישם אותן עכב המגבלה התקציבית.
בקשר לסגירת הנציגויות, זאת גזירה שנכפתה עלינו. גם אם הגענו לכלל הכרה שהמנוע שלנו מתקשה לשאת את הפריסה הנרחבת הזאת, כל סגירת שגרירות יש לה מחיר מסויים, מעבר לכאב הלב שנגרם, משום שאתה מוצא את עצמך במצב של נסיגה באותה מערכת יחסים עם אותה מדינה ששם אתה נאלץ לסגור את השגרירות, או אם מדובר בקהילה יהודית אז סגירת קונסוליה כללית.
דבר שמאוד מכביד עלינו זו המצוקה הגוברת והולכת בכל מה שנוגע לתקציב משב. זה בא בשעה שיש עניין בקנה מידה עולמי בפעילות משבית. אנחנו לקראת סיום הדרגתי של שותפות פיננסית עם הAID שמצורף למחלקת המדינה האמריקאית ועם משרד החוץ ההולנדי. תוך פרק זמן של שנתיים, שלוש אותה שותפות רבת שנים תסתיים ואנחנו נצטרך להשען כמעט בלעדית על תקציב משב כפי שהוא, מקוצץ ומהווה יעד לקיצוץ נוסף, כאשר האוצר גורס שמתבקשת פעולת קיצוץ נוספת.
אני שמעתי ברדיו מדובר המשטרה שהמשטרה מסתלקת מאחריות על אבטחת השגרירויות הזרות בישראל החל מה1- בינואר, ובמילים אחרות, היא מטילה את הנטל הזה על תקציבו של משרד החוץ שהוא כבר מצומק ממילא. אני חושב שזאת התפתחות מאוד מצערת. אנחנו בגלל הקיצוצים בצרכים הביטחוניים שלנו נהנים משיתוף פעולה מלא של רשויות הביטחון בעולם, וזה יהיה מאוד מצער אם נגיע למצב שנאלץ להביא לכלל ביטול אותה שמירה סלקטיבית שקיימת היום בנציגויות הזרות בישראל.
יש כאן בעיה של הדדיות בין המדינות בעולם לביננו. אבטחה שניתנת בנציגויות שלנו בעולם היא אבטחה מאסיבית וגדולה. האבטחה היא ללא השוואה כמעט בין מה שאנחנו נותנים ובין מה שקורה ברחבי העולם בנציגויות שלנו. היה ויוחלט לבטל את ההחלטה הזאת, המשמעות היא לא רק לממן את האבטחה בארץ בנציגויות, אלא המשמעות היותר חמורה היא להתחיל לממן את אבטחת הנציגויות שלנו בחו"ל מתקציב משרד החוץ, וזה דבר שאף אחד לא לוקח אותו בחשבון מבחינת העלות התקציבית.
יושבים כאן אנשי אגף התקציבים שעובדים מולנו ימים ולילות באופן שוטף. למרות כל הקיצוצים שהם מטילים עלינו, אני מוכרח להגיד מילה טובה על ההבנה שהם מגלים לבעיות התקציב שלנו ועל ההבנה שהם מגלים לצרכים המיוחדים של משרד החוץ. אנחנו ערים לבעיות שלהם והם ערים לבעיות שלנו, ולכן נשמח ביחד לנסות להגיע לפתרונות.
האם אתה יכול להתייחס להשוואה בין התקציב של שנה שעברה לתקציב הזה. גם פה היה קיצוץ של 35 מיליון שקל.
היתה הפחתה של כ33 מיליון שקל מהתקציב של 99, כאשר במסגרת הזאת נכללו באופן מתואם 3 החלטות ממשלה שתואמו קודם לכן בין אגף תקציבים למשרד החוץ. אחת מ3- ההחלטות היתה לסגור חמש נציגויות.
זה בהחלט מקובל. זה לשיקול דעתו של שר החוץ על פי סידרי העדיפויות המקצועיים והעניינים.
קח למשל שגרירות כמו ארצות הברית, שהיא, אני מניח, השגרירות הפעילה ביותר מכל השגרירויות. כיצד יחולק העול התקציבי בין משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד הביטחון, משרד האוצר. כאשר ראש הממשלה נוסע לביקור מדיני בטורקיה, מי משלם את הביקור הזה?
העול התקציבי לא נופל עלינו. העול התקציבי נופל עלינו כאשר מדובר באנשים שלנו, כי אותם האנשים עושים את העבודה השוטפת באותה נציגות וגם מתפנים כמעט כולם לעבודה בעקבות הביקור. אנחנו לא מחייבים את משרד ראש הממשלה כי אנחנו עובדים 24 שעות בגלל הביקור, אנחנו כן מחייבים את משרד ראש הממשלה בעלויות ראליות, כמו בתי מלון, כמו מכוניות, מטוסים, טלפונים, אבטחה. את כל הדברים האלה אפשר לכמת, ואנחנו גם נותנים הצעת תקציב לפני הביקור שמטבע הדברים משתנה למטה או למעלה, הכל לפי גודל הביקור. אנחנו מתחשבנים עם המשרד הרלוונטי, כי לא מדובר רק במשרד ראש הממשלה. שליחויות או נציגויות של משרדים אחרים שיושבות אצלינו הן על אחריותינו.
למשרד הביטחון יש נספחות צה"ל בוושינגטון שמשלמת את החלק שלה על פי איזה קריטריון שנקבע, אבל בתמ"ס לא.
ב6,7 השנים האחרונות נפלו על המשרד קיצוצים בסידרי גודל לא תקינים, מה שיצר מצב אבסורדי שאנחנו אחראים לכל נציגי המדינה בחו"ל, אם זה משרד הביטחון, אם זה משרד התמ"ס. כל אימת שיש קיצוץ אז לכאורה משרד החוץ מקבל איזה שהוא נתח בתקציב לטובת אותם גופים או נספחים שונים בחו"ל ואותם גופים לא נושאים בנטל הקיצוץ. אם אותה כמות של כסף באותו תקציב נמצאת אצלינו בבסיס, התקציב שלנו ברוטו יותר גדול. לכן ניסינו להגיע לאיזו שהיא נוסחה עם אגף תקציבים לקבוע את הדברים. להגיד לך שאני שבע רצון או מאושר מהסיפור הזה זה לא נכון, אבל בדרך כלל כאשר המבנים נמצאים בבעלות המדינה אנחנו לא גובים תשלום עבור השימוש במשרדים.
זה לא תקין, לדעתי, כי אנחנו צריכים לקבל תמונת אמת של ההוצאות התקציביות של כל נושא ונושא. אם אתה מממן את השליחים של התמ"ס ומחר אני יושב פה בוועדה ואומרים שמקצצים שליחי תמ"ס ואני לא יודע לאיזה משרד זה מיוחס, זה בעיתי.
בנוסף ל22- תקנים יש לתמ"ס תקנים משלהם. אנחנו הצענו לתמ"ס לקחת את כל התקנים איתם. כל נוסחה מקובלת עלינו.
הסיבה היא שאין להם מנגנון. אני חושב שזה צודק, כי אסור ליצור מנגנונים נוספים של שיגור.
אני לא רואה את הבעיה הזאת כמי יודע מה, אבל לדעתי זה לא תקין. אני חושב שצריך לעשות את האבחנה הברורה, כיוון שאנחנו רוצים לדעת במסגרת הפיקוח הפרלמנטרי מה העלויות המהותיות של כל משרד ומשרד.
מי עוסק בענייני ירושלים, חיים רמון או משרד החוץ? יש פה פיסקה שאומרת: "האגף מתאם את פעולות המשרד עם משרדי ממשלה אחרים בנושא ירושלים". אני מבין שמשרד החוץ צריך לתאם את עמדתו. אם יש משרד כמעט מיוחד לנושא ירושלים, אני חושב שחיים רמון היה צריך לטפל בזה ולא משרד החוץ.
בעמוד 17 כאשר אתם כותבים שיש לכם 426 תקני שליחים, האם הם דומים לשליחי הסוכנות שקיימים או שזה משהו אחר, עבודה אחרת? בעמוד 20 אתם מדברים על האגף או המחלקה שמטפלת בניסוח ותרגום, ואתם מציינים גם את השפות. אתם מדברים על תרגום של מכתבים, אגרות, סקירות, תדריכים, נאומים בשפות אנגלית, ספרדית וצרפתית, השאלה שלי אם משרד החוץ לא אמור גם לתרגם אצל הערבים, כי גם שם אנחנו צריכים לדעת מה קורה.
באותו עמוד 20 אני רואה שיש לכם חטיבה שעוסקת בענייני פירוק הנשק. היא עוקבת אחר ההיבטים האסטרטגיים והצבאיים בזירה הבינלאומית, ואני שואל אם התחום הזה הוא תחום של משרד החוץ או שהוא צריך להיות תחום של משרד הביטחון ומשרד ראש הממשלה. מה למשרד החוץ לעקוב אחר ההיבטים האסטרטגיים והצבאיים בזירה הבינלאומית? מילא אם הוא צריך להשתתף באירגונים בינלאומיים שעוסקים בצימצום או באמנה למניעת נשק, אבל לא בהיבטים האסטרטגיים הצבאיים.
יש כאן גם חטיבת דתות, שהחטיבה הזאת מופקדת על שגרירות ישראל לוותיקן ברומא, והיא המחלקה המופקדת על פיתוח קשרים עם הכנסיות, התנועות, הקהילות הדתיות ומוסדותיהן הבינ"ל בארץ ובחו"ל. שבוע שעבר היה לנו בוועדת הפנים דיון, בעקבות הצעה שלי לסדר, על הגבלת כמות של בני נוער על ידי אירגונים משיחיים או קבוצות המסיון, ואמר שם נציג המשטרה שממשל ארצות הברית עוקב אחר הפעולות שמדינת ישראל פועלת כנגד המסיון או כנגד אירגונים כאלה. לא שהוא אומר למשטרה אל תפגעו בפעילי המסיון, אל תפגעו בשליחי מדינת ישראל, אלא הוא עוקב כי מעניין אותו לדעת מה המשטרה עושה או אם מישהו מנסה לצמצם את צעדיהן של הקהילות המשיחיות. השאלה שלי היא, האם אתם במשרד החוץ גם נגועים או גם מרגישים את המעקב הצמוד של הממשל בארצות הברית.
אני רואה באותו עמוד, שהחטיבה לדתות עושה לעידוד הצליינות הדתית בביקורים של מנהיגי ארגונים דתיים, שאני בהחלט בעד, כי הרי ידוע שבמדינת ישראל יש את חופש הפולחן ל-3 הדתות. אני רוצה רק לדעת מה הקריטריון של מנהיג אירגון דתי שזוכה לעידוד. האם יש בקהילה שלו 300 איש ואז הוא מקבל את העידוד שלכם? רציתי לדעת מה זה ססו"ת.
אני רואה שאתם מטפלים בנושא הזה של שבויי ונעדרי צה"ל. הייתי רוצה שתאמרו כמה מילים על זה. להשכלה כללית מה זה הרדה שנייה, חמישית ושלישית בעצרת האו"ם? בעמוד 28 אני רואה שאתם מטפלים באבטחת הנציגויות בחו"ל. אני יודע ששירות הביטחון הכללי מטפל באבטחת הנציגויות בארץ, האם איש שב"כ הוא הקב"ט של הקונסוליה ולא אנשי משרד החוץ? אמנם זה היה במתחם שהיה באחריות משרד החוץ, אבל הקב"ט לא היה.
בעמוד 29 אני רואה שיש לכם אגף שמופקד על סיוע לייצוא התרבות הישראלית בנושא ספרות, קולנוע, מחול, מוסיקה, תאטרון, אמנויות פלסטיות, השתתפות בפסטיבלים וכדומה, משהו מהתרבות היהודית עתיקת היומין יש לכם גם באגף שלכם, או שמשנת 2000 זה יהיה?
הייתי רוצה לשמוע מה קורה באיראן בקשר ליהודים. בקשר למינוי קונסולים, מאוד חשוב שימנו, לפחות במקומות שיש ציבור גדול של דתיים, אנשים שהדת קרובה לליבם. לצערינו, כמה מינויים, בלי לפרט מי הם, לאו דווקא קרובים לנושא הזה. הם לא ידעו את הבעיות של הקהילות היהודיות. התפקיד של הקונסול צריך להיות מגשר בין הקהילה המקומית למדינה ואי אפשר למנות במקום שבו יש הרבה יהודים דתיים מישהו שהוא אנטי דתי.
רציתי לדעת על תקציב הסיוע ברעידות אדמה. אני לא נגד לעזור לאנשים במקומות אחרים, אבל אני חושב שצריך לשקול מחדש את הנושאים האלה לאור המצב שיש לנו כאן בארץ, לאור הקיצוצים שיש כאן. האם צריך לעזור למדינות מחוץ למדינה כאשר יהודים גרים בדירות לא ראויות למגורים? אני מבין שזאת פעילות מאוד חשובה, אבל צריך להשוות את הפעילות הזאת מול פעילות מקומית.
מה היה קורה אם האמריקנים היו מקבלים את הגישה שלך ומחליפים את תקציב סיוע החוץ למדינת ישראל כי יש להם נרקומנים ששוכבים במדרכות בערים הגדולות?
תאמין לי שהם עוזרים לנו כי יש להם בתמורת זה משהו. אני לא חושב שאנחנו מקבלים את התמורה הזאת כאשר אנחנו עוזרים.
היה פירסום על העליה מקובה. אני חושב שהפרסום הזה מאוד הזיק. אני מקווה שזה לא בא רסמית דרך המשרד.
רציתי לדעת אם יש איזה שהם קריטריונים מסויימים שלפיהם פותחים בארץ מסויימת שגרירות. מה שאני מבין הוא שרוב התקציב הולך על שכירויות, האם לא שקלתם מבחינת חיסכון בתקציב לקנות את המבנים ושהתקצוב יהיה תקצוב שלנו?
הצהיר המנכ"ל ש80% מהתקציב הוא קשיח ו20% הוא לכלל הפעולות. אנחנו עדים לכך שמביאים לנו כל שנה תקציבי פעולה שאי אפשר לבצע אותם ושעוברים לתקציב הקשיח. אני רואה בסעיף 7 שיש רזרבה מסויימת, שבמקום שיפנו אותה לטובת הפעילויות לקראת סוף שנה זה יעבור לאמרכלות. תמיד קורה מצב שלקראת סוף שנה יש תקציב קשיח 80% ובתקציב הפעולה יש מצוקה. אני חושב שצריך לחשוב איך לא ניתן יהיה להעביר מפעילות לאמרכלות.
בנוגע לאבטחת השגרירויות, הייתי רוצה לדעת מה הפרוצדורה. האם הוא מוציא מכתב לאמור מהראשון לינואר לא מאבטחים?
איך אתם רואים את שיתוף הפעולה בין הכנסת ובין משרד החוץ, הן ברמה של עבודות פרלמנטריות בין פרלמנטים והן ברמות אחרות? היה לי העונג להיות משקיף במועצת אירופה, והמגע הבין פרלמנטרי היה מאוד חשוב. הוא גם נשא פרי בכמה מקומות. אני זוכר לאחר הגירוש של 415 אנשי החמ"ס, שנאבקנו למניעת ביטול מעמדה של ישראל. הצלחנו במידה רבה מכיוון שהיה שיתוף פעולה מלא עם אנשי משרד החוץ שהיו שם. איך אתם רואים את הנושא הזה?
לא רק שאנחנו מעוניינים בשיתוף פעולה עם הכנסת, אלא אנחנו עושים את הכל כדי לעודד את שיתוף הפעולה ולהעזר בחברי הכנסת בפעילויות המדיניות של מדינת ישראל. אתה אמרת לא להתייחס לכותרות של הבוקר, אבל אינני יכול אלא למחות על דברי יו"ר הכנסת שהגדיר את עובדי משרד החוץ כמבעירי בעירות. זאת שפה בלתי מקובלת, בלתי ראויה ואין שום יו"ר בעולם שיש לו חסינות כדי לומר את הדברים האלה. אנחנו מעוניינים בשיתוף הפעולה. אנחנו מינינו קצינת קישור לכנסת. אנחנו בכל נסיעה של היו"ר גם מסייעים במקום, גם משגרים מלווה מטעמינו. אנחנו עומדים לרשות חבר הכנסת באספקת מידע. מפעם לפעם כאשר פונים אלינו ומבקשים להתייעץ איתנו, אנחנו נותנים את תמונת המצב המדינית יפה לאותה סיטואציה, לאותה מדינה, שמטבע הדברים מקופלת בה גם איזו שהיא חוות דעת מדינית, או הערכה שלנו כיצד הדברים נראים וכיצד יש לטפל במצב.
אני חייב לציין שאני מאוד נהנתי מתדריכים שניתנו על ידי המשרד בכל מיני רמות. תמיד זה היה מדוייק וUP TO DATE.
כל מערכת הקשרים שלנו עם הכנסת היא על כף המאזניים ובסימן שאלה לא בגללינו, אלא בגלל פסיקה או החלטה של יו"ר הכנסת שאיננו רוצה להזדקק למשרד החוץ. טעמיו עימו. אנחנו לא נכפה על אף אחד לא את עצמינו, לא את הצעתינו. אנחנו עומדים לרשות חברי הכנסת, הכנסת, בהיצע, במעש ונשתדל לענות לכל בקשה שתובא בפנינו.
חבר הכנסת פרוש, אתה שאלת מי עוסק בעניין ירושלים, אז מי כמוך יודע מי עוסק בעניין ירושלים. אבל בכל הנוגע לצד המוסדי של הנושא, משרד החוץ מחזיק מחלקה בנושא ירושלים כבר קרוב ל25- שנה. הוא עוקב, הוא מטפל, הוא שולח נציגים כדי ללמוד על כנסים שיש בהם נגיעה לענייננו שלנו. אנחנו בקשר שוטף עם עירית ירושלים. אנחנו מציבים אדם בעירית ירושלים שמסייע לראש העיר בטיפול במבקרים ובסוגיות מדיניות. מה היא הזיקה בין משרדו של השר רמון למחלקה, אני לא מסוגל להשיב על כך, אני רק יודע שכל אימת שהשר רמון פונה אלינו ונזקק לשירותיה של המחלקה, אנחנו עומדים לרשותו.
בקשר למחלקה לתרגום, זאת מחלקה שעוסקת בתרגום מכתבים, תרגום אגרות וכו'. יש לנו את מחלקת החקר שהיא זאת שעוסקת בנושא הזה. גם במערכת עצמה יש פעולת תרגום רבת אנפין שאת פירותיה אנחנו מקבלים במשרד החוץ.
אשר לחטיבת פר"ן, אין כמעט משרד חוץ בעולם שמכבד את עצמו שאין לו חטיבת פר"ן. הדיונים במרבית הסוגיות הם בפורומים מדיניים מובהקים. הסוגיות על הפרק גם אם הן עוסקות בסוגיות ביטחון, הדיון עליהן הוא דיון מדיני מובהק, ומכאן גם הצורך בחטיבה הזאת שקמה לפני כ15, 20 שנה אחרי שמערכת הביטחון פנתה אל משרד החוץ ואמרה שהיא מבקשת להקים מחלקה כזאת כדי לסייע לה בתחום המדיני באותן סוגיות בטחוניות שלמערכת הביטחון אין כלים ואין דרך לטפל בהן.
באשר לחטיבה הדתית, נכון שהיא מנחה גם את השגרירות ברומא. היא נמצאת בקשר עם אנשי דת בארץ, ומנחה את אלה שמופקדים על הנושא ברחבי העולם. כשאתה אומר מהו הפתח או מה הם אבני הבוחן אז אני לא חושב שאפשר למדוד אותם.. אני מניח שגם מנהיג פוליטי לא רוצה למדוד את כשירותו הפוליטית לפי מספר אנשים שנוהים אחריו, אלא הוא מאמין שיש לו את הסגולות של ההתנהגות בלי שים לב למספר האנשים. הכוונה של עידוד זה לא עידוד כספי, אלא עידוד במובן של סיוע. היום זה יותר מתבקש לסייע בנמל התעופה בהקלת פרוצדורות, במתן אינפורמציה וכדומה, ולכן כל מי שפונה באשר הוא, ואנחנו יודעים שיש לו רקורד של יחס הוגן שאינו נגוע ביחס בלתי הוגן כלפי ישראל, אנחנו משתדלים לסייע לו.
בקשר ליהודי איראן מדובר פה בדיני נפשות. אין אבן שאנחנו איננו הופכים בכל מה שנוגע להצלת 13 היהודים שעצורים באיראן. אני חושב שכשיום אחד יתברר הסיפור, כולם ידהמו מהיקף הפעילות של משרד החוץ וגורמים שמסייעים לנו בנושא הזה. זה דבר מורכב, רגיש ביותר, זה משחק מול האיראנים שמשוחק על הגבול ועל הקצה, וכל מהלך לא זהיר יכול להגמר בטרגדיה. אין מנופי לחץ רחוקים ועדינים ככל שיהיו שאנחנו איננו מפעילים. אין היום גורם שיש לו איזה שהיא זיקה או השפעה באיראן שאנחנו לא פנינו אליו.
רק מהסיבה הזאת. יש לא מעט חברי כנסת שאני מתדרך אותם ברמה אישית ומספר להם את סיפור המעשה, פשוט מתוך חרדה לגורל 13 היהודים, וגם מתוך זה שאנחנו מאמינים שאנחנו מתקרבים בטיפול בנושא הזה לאיזה שהיא תמורה לטובה.
לגבי קונסול שהוא שומר מסורת, אינני יודע למי אתה מתכוון, אדוני, אני רק יכול לומר שכל מי שמתמנה לתפקיד כלשהו עובר הדרכה בנושאים יהודיים, בכל מה שנוגע להופעה בבתי כנסת, שמירת כשרות, שמירה על המסורת. האיש מקבל את כל מה שמתבקש, כדי שהוא ינהג כראוי ובכבוד במקום כהונתו ומול הקהילה היהודית.
יש לנו חטיבה לענייני תפוצות, שכל תפקידה זה לשמר את הזיקה לקהילות היהודיות באשר הן - לטפח את הקשר, לעודד חינוך יהודי, לעודד קשר עם נוער יהודי.
יש את יצחק בן מאיר השגריר בברן. השגריר לוותיקן הוא יהודי דתי. בכל מה שנוגע לתודעה יהודית, אנחנו, משרד החוץ, עורכים כל שנה סדר פסח בקטמנדו ל1000- צעירים שמזדמנים למקום.
בכל מה שנוגע לרעשי אדמה, אני חושב שזו אחת מסגולותיה המהותיות של מדינת ישראל שהיא חשה ונזעקת לסייע. זה אולי הביטוי העליון של היותך גם יהודי וגם ישראלי, ונדמה לי שאנחנו חייבים להתמודד כאן עם הבעיות הסוציאליות אבל לא על חשבון הרגישות שמתבקשת כשאנחנו עדים לאסונות בקנה מידה גדול.
יש איזה שהוא דבר שצריך לאפיין כל עם ובפרט אותנו. גם מבחינת האנטרסים אני חושב שזה בסוף משרת מאוד את האנטרסים של מדינת ישראל.
לגבי פירסום העלייה מקובה, אני אינני חושב שזה פגע בעלייה. להיפך, זה גרם יותר סיכום פרק מאשר תחילתו של פרק, ואלה שחפצו למצוא את דרכם לישראל הגיעו. להט עליה גדול בקהילת יהודי קובה או מה ששרד ממנה אין.
לגבי קריטריונים לפתיחת שגרירות או אחזקתה של שגרירות אז קודם כל חלק גדול מזה זה מארג פריסה הסטורי.
אנחנו צריכים שיהיו לנו קשרים עם מרבית מדינות העולם, כי אחר כך צריך אותם בהצבעה באו"ם ועוד.
לעניין רכישת מבנים, אני זוכר שספיר המנוח בתור שר האוצר התלבט בשאלה מבחינת הכדאיות האם עדיף להשקיע ברכישה או להמשיך לשכור.
גבי תקני שליחים אין השוואה, כי בסוכנות זה סוג אחר של שליחים. אין לי מושג מה הקריטריונים שלהם. אצלינו לשליחים יש תקן ותקציב וזה מעוגן באגף התקציבים.
כל אבטחת הנציגויות זה תקציב משרד החוץ ולא השב"כ. השב"כ לא מאבטח את הנציגויות שלנו. האוצר נותן לנו תקציב לאבטח את הנציגויות שלנו. אנחנו מגייסים, כמובן, אנשים מקצועיים לטובת אבטחת הנציגויות, אבל הכל זה תקן של משרד החוץ, תקציב של משרד החוץ.
בארץ זו אבטחה של נציגויות זרות. המשטרה עד היום איבטחה מספר נציגויות זרות בארץ. הם הכריזו על כך שהם רוצים להפסיק מסיבות תקציביות את האבטחה של הנציגויות. חוץ מקציני הביטחון שלנו שאנחנו שולחים מתקציבינו, בכל מקום בעולם יש אבטחה מקומית, המשטרה המקומית נותנת שמירה על הבניין, , ואם, חלילה, תתבטל האבטחה על הנציגות, למשל, המצרית, המשמעות היא שהמצרים יחליטו להוציא את כל השוטרים שעומדים ליד השגרירות שלנו במצרים. זה יוצר עומס תקציבי על משרד החוץ שאין אותו היום.
תקציב רעידות אדמה נקבע על ידי הממשלה. הממשלה מחליטה אם לשגר משלחת או לא, ובדרך כלל זה לא אנחנו שיוצאים אלא צה"ל יוצא עם כל הכוחות שלו וזה תקציב מיוחד שנקבע על פי החלטת ממשלה.
כל מקרה של סיוע או אירוע מיוחד נכלל במשרד הביטחון. יש מקרים שבהם התקציב הזה נספג במסגרת התקציב השוטף של תקציב הביטחון, אבל כאשר יש סכום תקציבי כבד צריך לסמן את המקור התקציבי וזה אמור לבוא, במסגרת החלטת ממשלה, על חשבון תקציבי אחרת.
חטיבת המשפחה נועדה לטפל במשפחות של עובדי משרד החוץ, מכיוון שהם מתנתקים עם המשפחות שלהם לחו"ל וחזרה. מדובר על לימוד הילדים, החזרת הילדים למצב שהם יודעים ספרות עברית, תנ"ך ודקדוק עברי, שאין בשום בית ספר אחר בעולם.
המנכ"ל אמר שכל קונסול מקבל תדרוך. לכם יש את הגב שמסייע לייצג את התרבות הישראלית, ואתם כותבים: בנושא ספרות, קולנוע, מחול, וזה חשוב, אבל אני אומר שיש עוד חלק של התרבות שנוגע לסממנים היהודיים.
תן דוגמה למה אתה מתכוון. במשרד הדתות יש תקצוב לנושא חו"ל בנושא שירותי דת יהודיים.
אנחנו הקמנו פרוייקט חדש של משרד החוץ לקרב את הקהילות היהודיות לארץ. אנחנו מממנים שהייה של צעירים יהודיים מכל הקהילות בעולם בארץ. אנחנו מחזיקים אותם פה קרוב לשנה, נותנים להם סדנאות..
למה זה אתם ולא הסוכנות היהודית? אם יש דבר שמוגדר בהגדרה של התרבות היהודית האורטודוכסית, אני חושב שמשרד החוץ צריך לעזור.
אם משרד החוץ עוזר, ובצדק, לקולנוע, מחול ומוסיקה, הייתי מייעץ למשרד החוץ שיפיץ בקרב קהילות ישראל את ערך השבת, את ערך חגי ישראל.
לגבי רכישות המבנים, רוב המבנים שלנו מסיבות הסטוריות הם בשכירות. אנחנו היום עם אגף התקציבים עושים תחשיבים כלכליים. בכל מקום שרק אפשר אנחנו כן רוכשים מבנים. דוגמאות לפרוייקטים גדולים זה בסין, שזה פרוייקט ענק שאנחנו לא רק רוכשים את המבנה של השגרירות אלא בית השגריר ועוד 12 דירות לשליחים שלנו. פרוייקט נוסף שאנחנו בונים זה בברלין. לצורך זה אגף התקציבים התגייס לטובתינו.
אני מאוד מודה לכם. אני רק רוצה לאחל לעצמינו שנזכה לאשר לכם תקציב מיוחד לבניית שגרירות בדמשק.
הישיבה ננעלה בשעה 13:55