הכנסת החמש-עשרה______נוסח לא מתוקן

2
ועדת הכספים
7.11.99
עהכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 40
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, כ"ח בחשון התש"ס (7 לנובמבר 1999), שעה 10:00


נכחו: אלי גולדשמידט - היו"ר
מוחמד ברכה
משה גפני
אמנון כהן
ישראל כץ
יעקב ליצמן
רחמים מלול
מאיר שטרית

מ"מ: עופר חוגי

יוסי כהן - משרד האוצר
הראל בלינדה - משרד האוצר
קרן סמיון - משרד האוצר
גלעד שמי - משרד האוצר
שי וינר - משרד האוצר
דן זייצ'יק - משרד האוצר
ירון עמית - משרד האוצר
לימור אלקיים - משרד האוצר
גדליה שרייבר - מנכ"ל משרד הדתות
אודי לוין - משרד הבינוי והשיכון
גולן חקק - משרד העו"ר
עדי כץ - משרד העו"ר
בני יפה-נוף - משרד העו"ר

אנה שניידר

סמדר אלחנני

איוור קירשנר

יפעת שפרכר


נושא: 1. חוק מס שבח מקרקעין (תיקון - מכירה ע"י מנהל עיזבון (מ. גפני)
חוק בנק ישראל (תיקון מס' 20)מ (א. פורז, מ. שטרית, א. שוחט)
חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות) (תיקון מס' 3) (תשלום הוצאות)
(מ. גפני).
2. שנויים בתקציב לשנת 1999.








1. החלת רציפות על א. הצעת חוק בנק ישראל ב.
הצעת חוק מס שבח מקרקעין ג. הצעת חוק המכר

יש לנו כמה הצעות חוק פרטיות. הצעה ראשונה זו הצעת חוק בנק ישראל, תיקון מס' 20, שזה נושא מועצת הנגידים, הצעה שנייה זו הצעת חוק מס שבח, להטיל פטור מס מיורש מחייל שנספה במערכה, וההצעה השלישית היא הצעת חוק המכר. ההצעה הראשונה זאת הצעת מועצת הנגידים, שאתם מכירים אותה, שאומרת שסמכות הנגיד תוגבל במידה מסויימת מבחינת קביעת המדיניות המוניטרית, הריבית וכו'. זאת הצעת חוק שהגיש מאיר שטרית ובייגה שוחט. על הנושא של הקמת מועצת נגידים אתם מסכימים שתחול רציפות?

לא.

אתה בעד שהנגיד ימשיך להיות עצמאי?

כן.

ה צ ב ע ה

בעד - 2
נגד - 1

אושר

הצעת חוק מס שבח מקרקעין, תיקון מס' 44. כאן זו הצעת חוק שחתומים עליה פורז, גולדשמידט ושטרית. הכלל בהצעה הזו הוא שההורשה איננה מכירה לפי חוק מס שבח. כתוצאה מכך חלים על היורש הכללים שהיו חלים על המוריש לעניין שווי הרכישה, והוא משלם את מס השבח גם על התקופה שנכס המקרקעין היה בידי המוריש. אם נפטר המוריש לפני 1 באפריל 1981, שווי הרכישה הוא השווי ביום הפטירה, שכן בתקופה זו היה קיים חוק מס עיזבון וכדי לא ליצור כפל מס, מס השבח אינו חל על התקופה שבה היה הנכס בידי המוריש. אם המוריש נפטר אחרי 1981, המשמעות היא ששווי המכירה הוא מהיום שהמוריש קיבל את הנכס. זאת אומרת אם הוא קיבל את הנכס ב1948 אז על הנכס הזה חל מס שבח מופחת, אבל אם הוא נפטר לפני 1981 אז שווי המכירה זה יום הפטירה. נכון?

היורשים נכנסים לנעלי הנפטר, ולכן רואים את זה כאילו זה נמכר באותו יום שזה המס המלא.

הכל בגלל השינוי בחוק מס עיזבון. באופן כמעט שרירותי מועד הפטירה של המוריש קובע את גובה מס השבח שנקבע וזה לא צודק. אנחנו מחילים את זה כאשר המוריש הוא חייל שנספה במערכה. "אין זה ראוי שהיורש יפסיד את יתרונות המס שהיו שמורים למוריש...נמצא על מנת שהיורש יוכל להנות משיעורי המס שהמוריש היה זכאי להם: תשלומים לרכישות מלפני שנת המס 1960, אופשר ליורש לבחור כי שווי הרכישה יהיה שווה לשווי הרכישה שהיה נקבע לפי החוק אילו נקבע זכות מקרקעין או הזכות באיגוד מקרקעין בידי המוריש". מקובל עליכם להחיל רציפות? אני מבין שאתם לא מתנגדים להחלת רציפות על הצעת חוק מס שבח מקרקעין, תיקון 44. זה אושר.

ההצעה השלישית היא חוק המכר דירות, של חבר הכנסת גפני. ההצעה קובעת שהעלויות בקניית דירות יחולו על המוכר ולא על הקונה.

אנחנו בעד הרציפות של הצעת החוק של חבר הכנסת גפני. הצעת חוק מס שבח מקרקעין, תיקון מכירה על ידי מנהל עיזבון, של חבר הכנסת משה גפני שעברה אחרי קריאה טרומית להכנה לקריאה ראשונה לוועדת הכספים. אנחנו מאשרים שזה יעבור לוועדת המשנה למסים בראשותו של חבר הכנסת מאיר שטרית.













































2. שנויים בתקציב.

פניות מספר 259א, 260א, 261א.

מדובר בהעברת 200 מיליון שקל לסעיפי השכר של תקציב המשרד לביטחון הפנים, כאשר המקורות הם: 135 מיליון שקל מסעיף רזרבה להתייקרויות ו65 מיליון ש"ח העברות פנימיות מתקציב המשרד לביטחון פנים.

תסביר לנו איך הגיע הפער העצום הזה בין הערכה התקציבית בתחילת השנה לבין זה שלקראת סוף שנה.

עיקר הפער נובע מנושא של אקדמיזציה של השוטרים.

כמה אנשי משטרה ואנשי שירות בתי הסוהר הפכו להיות אקדמאים בשנה הזאת?

אני צריך לברר את הנתון הזה כי אין לי אותו פה, אבל כדי לסבר את האוזן תקציב השכר של המשרד לביטחון פנים עומד על כ2 וחצי מיליארד שקלים.

בשבוע שעבר היינו בסיור במטה הארצי מטעם ועדת הפנים. המפכ"ל דיבר על גניבת המכוניות, והוא אמר שהוא הוסיף השנה 300 תקנים למניעת גניבת כלי רכב. שאלתי אותו מה הנזק מהסעיף הזה, אז הוא אמר בערך 2 וחצי מיליארד שקל. האם בסעיף הזה אי אפשר היה להוסיף יותר מ300 תקנים?

אני מציע שאת השאלה הזאת תשאל כאשר נגיע לדיון במשרד לביטחון פנים.

אני מדבר על שנת 1999 לא על 2000.

במהלך 1999 הוסיפו תקנים במיוחד לנושא של המלחמה בגניבות הרכב.

ברגע ששוטר, איש משמר הגבול או איש שירות בית הסוהר מגיע לתואר אקדמי הוא צריך לקבל תוספת שכר.

האם כאשר הכינו את התקציב של המשרד לביטחון פנים לא ידעו על זה?

לא נערכנו לכזה היקף.

מה קרה?

בעיקר הנושא של השלוחות. לקראת תקציב 2000 עשינו הערכה מחדש, ואני מקווה שפתרנו את זה בבסיס.

הרבה מאוד סטודנטים בשלוחות הם עובדי מדינה שבקורסים יותר מזורזים הם הצליחו להגיע לתואר אקדמאי. זה דבר שמשפיע על התקציב.

בגלל זה לא יהיו יותר בתי מעצר נוספים? התנאים יהיו אותו דבר?

לגבי התגבור התקציבי שממנו לקח המשרד לביטחון פנים, מדובר בתקציב של פרוייקטים במשטרה ובשירות בתי הסוהר. יש תוכנית רב שנתית. הדברים שמעכבים את התוכנית הזאת הם כרגע בעיקר בעיות סטטוטוריות עם הרשויות המקומיות, עם העיריות. לא מדובר בביטול של אישור בנייה של בית כלא או של בית מעצר.

אם היה אומר את זה שר המשטרה, הייתי מאמין לו, אבל היות ונציג האוצר אומר את זה ואני יודע כמה אתם מומחים לעכב, אז יכול להיות שזאת הסיבה. לשפץ בית מעצר צריך איזה שהם אישורים?

אני אעדכן אותך עם כמה נתונים: בשנת 1999 נפתח בית מעצר הדרים השרון, המכיל 640 חדרי כליאה.

יש המון מה להגיד בנושא הזה. חברת הכנסת זהבה גלאון כתבה דו"ח. היא עשתה סיור בכל בתי המעצר בארץ. אני מציע שהנושא הזה ידון בצורה רצינית כאשר נדון בתקציב המשרד לביטחון פנים.

אתה מוריד מפרוייקט הבינוי 60 מיליון, אני לא מבין.

אבל הוא חייב להעלות את השכר.

לא מפה.

אני מציע שתתייחסו למה שאמרתי כאן כלשונו. תוכנית הבינוי במשרד לביטחון פנים לא נפגעה בעקבות השינוי הזה. כל הנושא של שיחרורים לבתי מעצר מתבצע על ידי המשטרה. יש פה פנייה אחת שהוגשה אלינו, שהמשטרה רוצה להקצות תקציב לשיפוץ בתי מאסר.

אתם צודקים בנושא של שיפוץ בתי מעצר. הבעיה היא שאנחנו יודעים שה60- מיליון שקל האלה לא ינוצלו עד סוף השנה.

למה? לקנות להם מיטות נורמליות, לקנות להם מזרונים, את זה אי אפשר לתת?

יש לנו פנייה מהמשרד לביטחון פנים לשיפוץ בתי מאסר שאנחנו נגיש אותה לוועדה.

יש פנייה בצנרת שהם מתחייבים להגיש אותה לפני תום השנה לשיפוץ בתי מאסר. אני מציע לקבל את הדברים. בואו נעשה את השינויים הדרמטיים יותר כאשר נדון בתקציב המשרד לביטחון פנים. מי בעד 3 הפניות, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד - 4
נגד - 3

אושר

אני מבקש רוויזיה.

פנייה מספר 270.

הפנייה הזאת נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב השוטף של משרד התחבורה מסעיפי טיפול ושכר לסעיפי טיפול ושכר. איפה שהיה להם חסר הם העבירו לאגפים שהיה להם ביצוע יתר, זאת אומרת הם עשו השלמות בין אגפים.

למה הורידו שירותי מידע?

יש להם אגף לשירותי מידע שכולל את כל המחשבים של משרד התחבורה. זה תומך בשלוחות השונות במשרד התחבורה, משלם שכר. כנראה שלפי תוכנית העבודה שלהם, הם פשוט ביצעו פחות.

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד - 4
נגד - 3

אושר

אני מבקש רוויזיה.

פנייה מספר 288.

אנחנו מבקשים לעשות שינוי פנימי בתקציב מינהל מקרקעי ישראל לצורך מימון קריית הממשלה בחיפה. מינהל מקרקעי ישראל הוא מפעל עסקי. היה בשנה שעברה עודף בתקנה הזאת. בגלל שזה מפעל עסקי הם לא יכולים להעביר את העודף. קריית הממשלה נחנכה לפני כמה שבועות וזה הסכום לחשבונות סופיים. מינהל מקרקעי ישראל מממן 20% מהבניין בגלל שהוא תופס בערך 20% מהבניין. סך כל עלות הבניין 170 מיליון שקל.

לפי מה שאני יודע, בין יתר הבעיות זה הנושא של המבנים והשירותים שהם מאוד מיושנים. מי שנפגע מזה בסופו של דבר זה האזרחים.

המינהל במחוז חיפה יושב במבנה מתקופת המנדט. המבנה מאוד מיושן. בנו קריית ממשלה שיהיה לפקידים נוח לשבת ולתת שירות טוב לקהל.

זה מאושר. פנייה 257. שינויים פנימיים בתקציב משרד האוצר, בעיקר לתגבור תקציבי האמרכלות של אגף מס הכנסה.

מדובר על שינויים פנימיים בהתאם לסידרי העדיפויות של אגפי המסים, בעיקר של מס הכנסה, לתגבור תקציבי האמרכלות מתוך התקציב.

מה אתם מכניסים באמרכלות?

שכר דירה, ארנונה, חשמל, מים.

עובדים נוספים, דרגות.

עובדים של המשרד.

עובדים נוספים כלולים בזה?

בתוך האמרכלות יש את העובדים של המשרד. אם מתגברים את האמרכלות אז זה יכול להיות תוספת של עובדים. במקרה הזה אין תוספת של עובדים.

נציב מס הכנסה מודע לזה שאתם מקצצים לו בכל הדברים?

אנחנו לא מקצצים לו, אנחנו רק עושים שינויים פנימיים בתוך התקציב שלו.

מי בעד, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה

בעד - 3
נגד - 4
נמנע - 1
לא אושר.

אני מבקש רוויזיה. בקשה מספר 258.

מדובר כאן על העמדת הרשאה להתחייב בסך 20 מיליון שקל לטובת התקשרות בחוזים עם רואי חשבון לקראת שנת 2000. היות והרשויות המקומיות מבצעות את הבקרה התכנונית בדו"חות הכספיים, אנחנו מקווים לקצר את משך הזמן על מנת שיוכלו להוציא את הדו"חות הכספיים כבר ביולי במקום ב1- בספטמבר השנה.

מאיפה הכסף?

זו הרשאה להתחייב. המזומן נמצא בתקציב שנת 2000.

למה דווקא בשנת 2000 אתם מקדימים את זה מספטמבר ליולי?

אנחנו לא רוצים שהדו"ח של שנת 1999 יצא בדצמבר 2000, אנחנו רוצים שהוא יצא יותר מוקדם.

למה צריך כל כך הרבה כסף?

הרואי חשבון עובדים באופן שוטף כל השנה, אין פה הגדלה של התקציב שלהם.

מה זאת אומרת שאתם מקדימים?

כל שנה קיים תקציב של כ20 מיליון שקל במשרד הפנים לטובת התקשרות עם רואי חשבון שמבצעים את הבקרה ואת הדו"חות הכספיים ברשויות המקומיות. השנה אנחנו מבקשים להעמיד הרשאה להתחייב. ההרשאה להתחייב נועדה כדי לבצע התקשרות שהיא מעבר לשנה הנוכחית בתקציב, כדי שהם יוכלו להתקשר לטובת שנת 2000. אם לא נעמיד את ההרשאה להתחייב, הם יוכלו להתחייב אך ורק בתחילת שנת 2000. תהליך ההתקשרות לוקח זמן.

למה זה לא במקור? למה אתם נזכרים בזה רק עכשיו, לא ידעתם את זה קודם?

כי עכשיו אנחנו לקראת שנת 2000, ורק עכשיו אנחנו נותנים להם את ההרשאה. בשנת 1999 הם התקשרו לפי התקציב שהיה.

למה בתחילת שנת התקציב אתם לא גובים 20 מיליון שקל?

כי אם אני אשים 20 מיליון שקל הרשאה במהלך שנת התקציב, זה יצור מגבלה אפקטיבית והם לא יוכלו לבצע. כאשר יש בתקנה מסויימת הרשאה להתחייב, היא למעשה המגבלה האפקטיבית, היא למעשה התקציב. ההוצאה משמשת כתזרים מזומנים על-מנת לשרת את אותה הרשאה.

אם זה על חשבון תקציב 2000, אז אין עוד תקציב.

אני עכשיו בא ואומר: בואו נאפשר להם להתקשר על חשבון תקציב 2000.

ואם לא יאושר תקציב 2000?

אז הם ירצו צמצום התקשרויות. הם לא מתחילים לפעול לפני שנת 2000.

כיצד נקבעים רואי החשבון שעושים את זה?

יש ועדה שמקצה את רואי החשבון, כי יש בערך 260 משרדים שעובדים עם 265 רשויות.

הם עובדים מטעם הרשות או בבקרה על הרשות?

בבקרה על הרשות מטעם משרד הפנים.

איך קובעים את רואי החשבון?

ישנם כמה פרמטרים, בין היתר זה נסיון. צריך להכיר את המערכת החשבונאית של הרשויות המקומיות.

במצב כזה אתם פונים לכלל משרדי רואי החשבון במדינה?

זה מכיל את כולם.

יש משרד אחד שעושה לכמה רשויות?

יש כמה משרדים גדולים שעושים לכמה רשויות.

יש לי משרד קטן של רואי חשבון ואני רוצה להכנס לתחום הזה, איזו הזדמנות יש לי? האם אני מקבל מכם פנייה? האם יש הודעה בעיתון להגיש הצעות לכך וכך רשויות?

יושב בוועדה נציג של לשכת רואי החשבון. יש גם פרמטרים שמפלים לטובה משרדים קטנים.

למה יש בכלל ועדה? למה אי אפשר שיהיה מכרז?

אין בעיה עם זה. מבחינתי יכול להיות מכרז, אבל משרד הפנים מבצע את זה.

כל משרד בוחר את רואי החשבון?

כל משרד שמבצע התקשרות עם ספק כלשהו, ולא משנה אם זה רואה חשבון או יועץ כזה או אחר, הוא זה שמבצע את ההתקשרות ולא משרד האוצר, אלא אם כן משרד האוצר מעסיק אותו מתוך תקציבו.

יש מזה כמה שנים מה שקרוי חוק חובת מכרזים. על כל פעולה שהממשלה או גופים מזמינים, חייבים ללכת למכרז. יש קביעה של פטורים. בתוך חוק חובת מכרזים ותקנות המכרזים יש שורה של פטורים שמותרים בתנאים מסויימים.

כמה רואי חשבון מהמגזר הערבי משולבים בדבר הזה?

אני מבקש לקבל בוועדה את אופן ההתקשרות עם משרדי רואי החשבון. יש פה נתח כלכלי מאוד כבד. אנחנו מדברים על 20 מיליון שקל שהממשלה משלמת, לא משנה אם זה באמצעות משרד הפנים או באמצעות משרד אחר. שאלה טובה שאל חבר הכנסת ישראל כץ, האם יש במסגרת הרשויות רואי חשבון מהמגזר הערבי.

יוסי, אני חושבת שנשמט פה דף, כי לא יכול להיות שאתה מגדיל את ההרשאה להתחייב בלי לציין אם זה מהרזרבה של ההרשאה להתחייב או מהרזרבה של משרד אחד. אני יוצאת מתוך נקודת הנחה שנשמט פה דף.

ההסבר שלך להגדלת ההרשאה להתחייב לא משכנע, מפני שכל שנה אתה צריך לעשות שני דברים: 1. את השוטף של הבקרה של אותה שנה שנובע מהרשאה להתחייב של שנה קודמת 2. הרשאה להתחייב לשנה הבאה.

זה עניין טכני, כי אני יכול לעשות את זה במהלך שנה. אין לזה משמעות מבחינה תקציבית.

אני מבקש לקבל ממך פירוט בכתב על דרך ההתקשרות עם רואי החשבון במשרד הפנים לעניין הזה.

ה צ ב ע ה

בעד - 5
נגד - 4
אושר

אני מבקש רוויזיה.

פנייה מספר 289.

שר העבודה מבקש שינויים פנימיים בתקציב לפי סדר העדיפויות של המשרד. הוא מבקש תוספת למפגרים, תוספת לאוטיסטים, תוספת מיטות לנגמלים.

מאיפה יוצא הכסף?

מרזרבה פנימית של המשרד.

מה זה פעולות תעסוקה למצבים מיוחדים?

זה מהרזרבה.

שירות לטיפול בנערות ונשים במצוקה, מישהו מעלה על דעתו שאנחנו נאשר הורדה כזאת?

מה שאתה רואה זה שינויים ברזרבה.

אבל לא כתוב בשום מקום רזרבה.

לקראת שנת הלימודים אנחנו ראינו את אותם הסעיפים שצריכים תגבור, כמו שיקום. יש לנו תוכנית לשילוב ילדים במסגרות גני ילדים. מדובר על שיקום של ילדים נכים בגילאים נמוכים. במקום שיהיו במסגרות מיוחדות לנכים עם הסטיגמות שלהם, מכניסים אותם לגן רגיל ונותנים להם תוכניות שילוב. את התקציב לזה אנחנו לוקחים מתוך השיקום עצמו.

נושא נוסף זה ילדים מפגרים. לקראת שנת הלימודים תש"ס מתברר שהיה מחסור במקומות במעונות יום למפגרים ובמתנ"סים למפגרים. אנחנו היינו חייבים לתגבר אותם. תגברנו אותם ב250 מכסות ולקחנו את זה משיקום למפגר. מדובר פה בסדרי עדיפויות כדי לפתור בעיות בשנת הלימודים תש"ס.

סגרו את המעון בנתיבות ושר העבודה והרווחה אמר שאין לזה כסף. מתברר, לפי מה שאתם מבקשים פה, שכן יש כסף במשרד, רק השאלה לאיפה מעבירים אותו. יש כסף ברזרבה והיה אפשר להחזיק את המעון בנתיבות. למה אמרתם שאין כסף?

היו חסרים לנו מכסות. לקראת ספטמבר נוספו 250. לומר שב250 מכסות נפתרו כל הבעיות של מדינת ישראל, קשה לומר.

את המעון בנתיבות אתם פותחים מחדש?

אני לא יכול להגיד לך ספציפית על המקרה הזה, אבל יש לנו סעיף נוסף של 4 מיליון שקל למועדניות משום שנסגרו מועדניות.

אין סעיף של 4 מיליון שקל, יש סעיף שמורידים מהשרות לילד ולנוער - תכנון וניהול, ומוסיפים את זה לשירות הילד ולנוער - טיפול קהילתי וביתי.

תכנון וניהול זה סעיף בעדיפות יותר נמוכה. מדובר היה בכספים שלא נוצלו עד סוף השנה. אנחנו לקחנו אותם והכנסנו אותם למועדניות.

אז יפתחו את המועדונית בנתיבות?

אני לא יכול לתת לך את התשובה עכשיו.

יש תוספת של 250 אלף ללשכות?

מחוז חיפה עבר למשרדים חדשים, ובמשרדים האלה מתברר שיש שיטה חדשה וחברה קבלנית. הסכומים האלה מכסים את זה.

כמה מתוך התוספות האלה הולכות למגזר הערבי?

יש כאן פזורה בדואית בנגב שאין לה שייכות מוניציפאלית לשום מקום, ולכן ביקשנו מהמועצה איזורית שגב שלום שתנהל את ענייניה. כדי שהם יוכלו לטפל בפזורה הבדואית בנגב הוספנו להם תקציבים.

כרגע יש פסיקת בג"ץ על כך שאסור להכניס שיקולים ערכיים לתוך הנושא של הקצבות כספים, ואם עושים את זה צריך לציין את זה. השאלה היא אם זה מחולק כיאות בין פלחי האוכלוסייה. אנחנו נגד הקיצוצים, אבל ראוי שתציינו איך התוספות מחולקות. שאלתי במקרה על המגזר הערבי ולא קיבלתי תשובה מפורטת. אני יכול לשאול לגבי ישובים קטנים אם הם כלולים וכו'.

דיון מהסוג הזה הוא לגיטימי לגבי תחילת שנת כספים חדשה. עכשיו אנחנו בסוף שנת כספים. היות ואנחנו מדברים על מעונות יום למפגרים, על מועדניות, אנחנו חייבים את הכספים.

בעד 2
נגד - 4
לא אושר

אני מבקש רוויזיה.

פנייה מספר 290.

פנייה 290 היא פנייה להגדלה של 102 מיליון ש"ח בהוצאה מותנת בהכנסה. זה נובע מגידול בהכנסות מהחזרי פיתוח. התוצאה של זה היא פשוט גידול בשיווקים של יחידות דיור מעבר לתחזית שהיתה כאשר נעשה התקציב לשנת 1999. כל נושא של החזרי הפיתוח מיועד למימון פיתוח תשתיות לבנייה למגורים.

מה זה אלעד?

שניהם זה הכנסות מהחזרי פיתוח, רק שבאלעד מאחר ומדובר בפרוייקט בסדר גודל מאוד גדול, זה נעשה בתוכנית נפרדת. איפה שאתם רואים את ה70 מיליון זו תוכנית שבה נעשה הפיתוח במרבית היישובים. כאשר מדובר בפיתוח בקנה מידה גדול, כמו מודיעין, כמו אלעד ומקומות כאלה, זה פשוט נעשה בתוכנית נפרדת. זה סוגר את ההכנסות הידועות עד לסוף שנת 1999.

על איזה ערים מדובר?

תשתיות הבנייה החדשות זה בכל הארץ, רק פרוייקטים גדולים כמו אלעד ומודיעין זה בתוכנית נפרדת. כל הפיתוח ברחבי הארץ, למעט הבנייה הכפרית, זה מהתוכנית הזאת.

ה צ ב ע ה
בעד - 3
נגד - 4
לא אושר.

אני מבקש רוויזיה. פנייה 321.

יש פה העברה של 18 מיליון 820 ל3- נושאים: 1. מוסדות ציבור ומבני דת 2. הגדלה של תקציבי הבנייה הכפרית. זה מחולק לשני סעיפים: א. תכנון ב. מוסדות ציבור. 3. הגדלה של אבטחה במזרח ירושלים של 6 מיליון.

על איזה מוסדות מדובר בסעיף 1?

מוסדות בכל הארץ.

הייתי רוצה לקבל את הרשימה. לגבי הבנייה כפרית, איזה מקומות?

חלק לתכנון וחלק למוסדות ציבור.

מה בנוגע לבנייה להשכרה?

אין למשרד השיכון אפשרות לבנות השנה את הבנייה להשכרה. המקורות של משרד השיכון מממנות את הנושאים האלה.

ה צ ב ע ה
בעד- 3
נגד - 2
אושר

אני מבקש רוויזיה.

פנייה מספר 292.

הפנייה מדברת על שינויים פנימיים בתוך תקציב משרד הפנים, על מנת לתקצב את צרכי המעבר של נציבות מס הכנסה לקריית הממשלה בחיפה. מס הכנסה מאלכס חלק מהבניין, ולצורך המעבר יש צרכים של רכישות.

ה צ ב ע ה
בעד - 3
נגד - 2
אושר

רוויזיה.

פנייה מספר 299.

פנייה שמבקשת להעביר 40 מיליון שקל מתקציב משרד החוץ לצורך הצרכים שנובעים מהתייקרות בשער החליפין של השקל לעומת מטבע החוץ.

כבר עשינו את זה פעם.

אנחנו בשלב הראשון הפשרנו את הרזרבה להתייקרויות, שהיא רזרבה להתייקרויות בתוך הסעיף, וכעת אנחנו מבקשים להשלים את המהלך בעוד 40 מיליון שקל, מתוך סיכום שזה סוגר את השנה.

למה זה לא היה קודם?

אנחנו באמצע השנה עוד רצינו ללמוד איך זה עובד.

מה זו רזרבה מיוחדת?

זו רזרבה שמיועדת להתייקרויות בכלל המשרדים. היא לא חלק ממשרד החוץ.

ה צ ב ע ה
בעד- 2
נגד - 3
נמנע - 1
לא אושר.

אני מבקש רוויזיה. פנייה 300.

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב התמיכות בחקלאות, שעיקרו העברת סך של 600 אלפי ש"ח למימון פסק הדין בנושא פיצוי ריבית והצמדה לבעלי משתלות שניזוקו באסון טבע 91-92.

ה צ ב ע ה

בעד - 2
נגד - 3
נמנע - 1

לא אושר

אני מבקש רוויזיה. פנייה 303.

מדובר בשינויים פנימיים בתקציב תיאום פעולות בשטחים, שעיקרם שיפורים במעבר ארז ואזרוח מעבר קרני, שזה מעבר של פועלים מרצועת עזה לאיזור התעשייה ארז.

למה הורד כאן ממשרד העבודה?

זה לא ממשרד העבודה, זה מיחידת העבודה במסגרת תיאום פעולות בשטחים. תקציב תיאום הפעולות הוא של כל משרדי הממשלה. במסגרת הזאת יש יחידה של משרד העבודה.

מה זו יחידת ארכיאולוגיה?

בתיאום פעולות בשטחים, כמו שהסברתי, יש נציגויות של משרדי הממשלה שמבצעות פעולות. יחידת הארכיאולוגיה בשטחים אחראית על כל נושא האתרים הקדושים, חפירות ארכיאולוגיות שמתבצעות בשטחי יהודה ושומרון וכו'.

ה צ ב ע ה
בעד - 7
נגד - 0
אושר

פנייה 304, 305.

מדובר פה בהעברת סכום של מיליון 450 אלף ש"ח מהרזרבה הכללית לסעיף 04 - משרד ראש הממשלה. מדובר בתקצוב של 20 חודשי עבודה של עוד מספר עובדים בלשכתו של פרס.

מי הם העובדים?

אלה בעיקר עובדים מקצועיים.

אפשר לקבל את הרשימה שלהם ובאיזה תחומים הם מתעסקים?

אפשר.

על כמה עובדים מדובר?

סך כל העובדים במשרד הם כ20-, כולל הלשכה והמזכירות.

ומה השכר של כל אחד?

שכר של עובדי מדינה.

אתה מוכן לעשות את אותה בדיקה לגבי מספר העובדים בלשכת שר העבודה והרווחה או בלשכת שר הבריאות?

בשמחה. אני יודע שאין להם.

מי בעד הפנייה, ירים את ידו?

ה צ ב ע ה
בעד - 2
נגד - 5
לא אושר

אני מבקש רוויזיה. פנייה 307.

הפנייה הזו היא פנייה לשינויים פנימיים בתקציב הפיתוח של משרד האוצר לתגבור תקציבי המכשור, וכן העברה של הרשאה להתחייב בעיקר לתקציב ממס"ח.

מה זה ממס"ח?

זה גוף שהוקם על פי החלטת ממשלה, נדמה לי בשנות ה70-, להכין את המשק לסחר חוץ. בפנייה הזו אנו מבקשים להביא הרשאה להתחייב, מכיוון שבתקציבי פיתוח, על פי חוק יסודות התקציב, לא ניתן להוציא מתקציב מזומן אלא אם כן יש הרשאה להתחייב שעומדת מולו. אנחנו דורשים לתקן את זה.

מה זה בניית משרדים חדשים?

זו תוכנית שמיועדת בעיקר לבנייה של קריית הממשלה בחיפה.

ה צ ב ע ה
בעד - 2
נגד - 4
לא אושר.

אני מבקש רוויזיה. פנייה 308.

מדובר בשינויים פנימיים במשרד לביטחון פנים, שעיקרם תקצוב של השתתפויות משרדי ממשלה וגורמי חוץ בתקציב משטרת ישראל. מדובר בהשתתפות של מע"צ, כל הנושא של שיטור לצד התיקונים בדרך. העמידו שם שוטרים שדואגים להסדרת התנועה.

מתי המשטרה גובה כסף על פעולות שיטור ומתי היא לא גובה?

במסגרת החלטת הממשלה הוחלט לעשות בחינה של כל הנושא של הוספת השכר. למרות שהוספת השכר היא על פי קריטריונים קבועים של המשרד לביטחון פנים, חשבנו שנכון יהיה לעשות בדיקה מחודשת בנושא הזה בכל ההיבטים, גם ההיבטים הציבוריים, גם ההיבטים של עבודתו של השוטר, שאחרי יום של עבודה הולך ועושה עבודה נוספת. בהחלטת ממשלה, במסגרת התקציב הנוכחי, הוחלט שנעשה בחינה בנושא בתקציב 2000.

אתה יכול לברר לי כמה משטרת ישראל גבתה על העברת 6 המשחנים?

אני יכול לברר את זה.

תבדוק את האינפורמציה ותעביר לחבר הכנסת גפני.

ה צ ב ע ה
בעד - 2
נגד - 2
נמנע - 1
לא אושר.

אני מבקש רוויזיה. פנייה 311.

מדובר על שינויים פנימיים בתקציב המשרד, בעיקר לתגבור תקציבי האמרכלות. אין פה הגדלה בתקציב המשרד.

אמרכלות זה שכר ליועצים.

אמרכלות זה בעיקר שכר דירה, ארנונה.

יש שינוי בלתי צפוי בשכר הדירה?

יש שינויים.

מה זאת התוספת לפרס?

במהלך השנה, לאור קצב הביצוע של הלשכות, המשרד עושה התאמות בתוך התקציב שלו. אם בתקציב המשרד של פרס יש הוצאות של 65 אלף שקל גדולות ממה שהיה חזוי, אז הוא מעביר לשם ממקורותיו.

פרס הרי נבחר להיות שר באוגוסט. קצת לפני זה אישרנו את הוצאות לשכת נתניהו, פרס, לאה רבין. נתניהו לא הפך להיות שר בממשלה, אבל פרס כן הפך להיות שר בממשלה, איך ההתחשבנות בין המימון של הלשכה שלו כראש ממשלה לשעבר לבין המימון שלו כשר?

בפנייה, אם אתם זוכרים, שעברה כאן לפני שבוע שמתקצבת את לשכות השרים: פרס, רמון ומלכיאור, משכנו מתקציב לשכת ראש הממשלה לשעבר פרס את החלק היחסי של התקציב פי 5 חודשים.

זאת אומרת שלשכתו של שפרס כראש ממשלה לשעבר לא מתוקצבת לחלוטין מהרגע שהוא הפך להיות שר?

נכון. התקציב שאתם רואים כאן הוא תקציב ל7- חודשי פעילות בלשכת ראש הממשלה לשעבר פרס.

מאותו רגע שהוא נבחר לשר אין שקל אחד שעובד ללשכתו כראש ממשלה לשעבר.

אפילו משכנו משם את החלק היחסי של 5 החודשים האחרונים של השנה. אפשר לראות את זה בפנייה שמתקצבת את לשכת השר.

למה יש העלאה בעניין הזה?

עם סגירת הפעילות שם רואים מה מצב החשבונות, ואם צריך לשלם עוד כמה אלפי שקלים לספק זה או אחר, ובהתאם לזה אנחנו מיישרים את התקציב מתוך המקורות.

מה זה נקרא מיישרים? יש לך תקציב. נניח התקציב הזה 100, שמתוכו אתה צריך 5 חלקי 12 לנכות והשאר 7 חלקי 12, למה אתה מוסיף עכשיו תוספת?

אתה תוכל להסביר גם מה זה ה65-?

אתה אומר: אני לקחתי את כל הכסף שהעברתי ל5- חודשים ללשכה של פרס, וחילקתי את זה לפרס, מלכיאור, במסגרת המשרדים החדשים שלהם. זאת אומרת שאם אתה עכשיו מוסיף 65 אלף שקל, אתה מוסיף על ה7- חלקי 12.

אם בסגירת החשבונות רואים ש7- החודשים הראשונים עלו במעט מעבר למה שהיה מתוקצב, המשרד מבקש להעביר מתוך תקציבו.

זה לא בסדר, הייתם צריכים לעמוד ב7- חלקי 12. למה החריגה הזאת?

אנחנו עושים איזו שהיא תחזית מתחילת השנה, ואחר כך בהתאם לפעילות עושים שינויים בתקציב. זה המשמעות של שינויים פנימיים בתקציב. לשכת פרס עלתה כמיליון ו100- אלף שקל במונחים שנתיים.

65 אלף זו סטייה של כמעט 10%. התקציב האמיתי של פרס היה מתוך מיליון 400 משהו כמו 671. על 671 תוספת של 65 אלף זאת סטייה של 10%. למה הסטייה הזאת ומאיפה היא תבוא? אם הוא היה גומר 12 חודש לא היית מוסיף לו.

אם הוא היה גומר 12 חודש אני לקראת סוף השנה הייתי מעביר פניית סוף שנה שהיא עושה בדיוק את השינויים האלה.

התקציב הוא גם לא לינארי לחלוטין. אנשים שעבדו שם מגיע להם תוספת שכר על פי הסכם. הם צריכים לקבל את זה רטרואקטיבית.

למה אתה מוריד לשמיר?

כי אצל שמיר נוצר עודף בסך של 30 אלף שקל. בהתאם לקצב הביצוע, המשרד מבקש לעשות שינויים פנימיים.

למה אתה מעלה לגברת רבין?

ועדה ציבורית החליטה על הארכת התקופה שהיא מקבלת את אחזקת המשרד.

אבל אנחנו תקצבנו את זה בוועדת הכספים. אנחנו מימנו את לשכת לאה רבין עד סוף שנת התקציב. היה ברור שהחל מ1 בינואר 2000 התקצוב של לשכת רבין עולה במרכז רבין. זאת היתה המלצה של ועדת בועז שקיבלנו אותה. עכשיו אתם מבקשים תוספת ללאה רבין בשיעור של 150 אלף שקל. למה?

בהתאם לקצב הביצוע. בהתאם לשכר הדירה שהיא משלמת.

אבל לא ידעתם את זה מראש? מדובר פה על 20%. אני מציע שתבדקו את הפנייה הזאת.

הכנסת הקודמת החליטה שוועדת הכספים אין לה יותר מה להגיד בשכר שרים וגמלאותיהם. אז אמרו שוועדה ציבורית תקבע, אבל אני אז אמרתי שאת הכסף ועדת הכספים צריכה לאשר.

כל אלמנת ראש ממשלה מקבלת תקצוב כזה?

לא, אלמנת ראש ממשלה שנהייתה אלמנה בנסיבות מיוחדות.

אנחנו אישרנו במקביל את לשכת רבין ואת לשכת נתניהו. אנחנו תקצבנו את שתיהן. לגבי לשכת לאה רבין נקבע, על פי בסיס המלצת ועדת בועז, שהמימון להמשך לשכתה של לאה רבין יעשה מתוך התקציב של מרכז רבין. את לשכת לאה רבין צריך לתקצב החל מ1 בינואר 2000 מהסכום הכללי שישנו.

יש לי תחושה שכל פעם שיש עודפים במשרד זה תמיד הולך לאמרכלות ואני לא יכול לדעת למה זה הולך. האם אפשר להוציא הנחיה מכאן, שכל פעם שתבוא העברת רזרבה לסעיף כזה או אחר שיבואו עם פירוט לאיפה זה הולך.

מקובל. אני מבקש לבחון פעם נוספת את הפנייה הזאת ולהביא לנו נתונים. הפערים בין התקצוב ובין מה שאתם מביאים לנו עכשיו נראים לי יותר מידי גדולים ובלתי סבירים. בכל הדברים האלה דנו בקיץ, ולדעתי זה לא היה צריך לקרות. אתם מעמידים את האנשים שבהם מדובר די במבוכה על ידי זה שאתם מביאים את התקציבים האלה פעם נוספת. אתם צריכים לתקצב יותר נכון. אתם לא יכולים לבוא אלינו בפער של 15% 20% על תקציב שהוחלט עליו רק לפני 4,5 חודשים. אתם מביכים את גברת לאה רבין, אתם מביכים אותנו, אתם פשוט לא עושים עבודה נכונה בקטע הזה. פנייה 312, 313.

מדובר על העברה מתקציב התמיכות של משק המים לתקציב של רשויות פיקוח למימון פעילות הזרמת מים לנחלים בהיקף של 300 אלף שקל.

ה צ ב ע ה
בעד - 3
נגד - 2
אושר


פנייה 316.

מדובר בהגדלת תקציב בהרשאה להתחייב של 8 מיליון 587 אלף לתקציב הפיתוח של משרד הבריאות, שנועדה לשתי מטרות: 1. פיתוח תשתיות לשילוב חולי נפש בקהילה, שזה 7 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. 2. סגירת פערים במגזר הדרוזי והצ'רקסי.

מהותית זה הגדלת תקציב ראלי שלא בדרך חקיקה, ואת זה אסור לעשות. ההרשאה להתחייב הזאת מגדילה ראלית את תקציב 2000 ו2005. זו הגדלה ראלית של תקציב 2000 מעבר למה שכתוב בחוק. גם אם ימצאו את התירוץ המשפטי שכן אפשר לעשות את זה, מהותית אתה מגדיל פה תקציב שהוא מעבר למה שכתוב בחוק. להגדיל את סך כל התקציב אפשר רק על ידי חקיקה ראשית.

בשנת 1998 היה למשרד הבריאות תקציב פיתוח שלא נוצל כולו, ולכן הוגשה פנייה לפני שבוע או 10 ימים להעברת עודפים מתקציב 1998 לתקציב 1999 במזומן. כדי שאפשר יהיה להוציא את הכסף במזומן צריך שתעמוד מול המזומן הרשאה להתחייב. מדובר על תקציב הפיתוח.

למה צריך הרשאה להתחייב?

לפי חוק התקציב לא ניתן לבצע בתקציב הפיתוח במזומן אם אין הרשאה להתחייב כנגד זה.

אני זוכר שהעברנו הרבה מאוד פעמים עודפים בלי להעביר הרשאה להתחייב.

הרשאה להתחייב זה בעצם מן היתר צווי. בודקים מה רוצים לעשות, ומאשרים לאותו משרד להתחייב בהתחייבויות לשלם כסף עבור ביטוח או כל מיני דברים שיעשו בסעיף תקציבי מסויים. אם אנחנו מדברים על תקציב פיתוח, בוודאי שאי אפשר לעשות שום דבר בלי הרשאה להתחייב. עכשיו, באו ואמרו שבשנת 1998 היתה הרשאה להתחייב מסויימת ולא הספיקו לבצע תוכניות שהתחייבו עליהן בשנת 1998, ולכן מעבירים את הסכומים האלה לתקציב שנת 1999. יש פה בעצם מן התאמה טכנית, שאומרים שההרשאה להתחייב היא על סכום X, ועכשיו תהיה הרשאה להתחייב על סכום X פלוס Y, זאת אומרת אותו Y שלא הספיקו לבצע בשנת 1998 ורוצים לבצע בשנת 1999. לכן זה צריך להתאים את ההרשאה להתחייב לסכום הממשי שעכשיו יהיה בידי משרד הבריאות.

לגבי זה שסמדר אומרת שזה מנוגד לחוק התקציב כי זה לא נעשה בחקיקה ראשית, העברת עודפים מחוייבים זה גם הגדלת תקציב שלא מופיע בחוק התקציב.

יש הרשאה לעשות את זה בחוק יסודות התקציב.

אם את מכירה בלגטימיות של העברת עודפי תקציב מחוייבים משנה לשנה שאין בזה פגיעה בעיקרון החקיקה הראשי, למה את רואה בהרשאה להתחייב את החריגה הזאת?

השימוש בעודפים מחוייבים הוא פועל יוצא מזה שאתה אומר: לא הספקת להוציא, זכותך להשתמש בעודף הזה בלי שזה יפגע לך בתקציב השנה הבאה. למה זה לא משנה בסך הכל את ההוצאה התקציבית? כי כמו שבשנה שעברה יש לך עודף, גם לשנה הבאה אתה משאיר עודפים, שבפועל הסך הכל לא משתנה. לעומת זאת, הרשאה להתחייב היא לגבי עודפים בהרשאה להתחייב. אם הם לא ישתמשו בהרשאה להתחייב אז יש עודפים להרשאה להתחייב, ובדיוק באותו שימוש יש לנו את הסעיף שמרשה את השימוש בהעברה של עודפים של הרשאה להתחייב שלא השתמשו בהם בשנה קודמת השנה. העיקרון אומר שאם הרשיתי לך הרשאה להתחייב אז כנגד זה אתה בונה את התקציב הרב שנתי לשנים הבאות. אין כאן ביקורת. זה שלא השתמשת במשהו, זה אומר שבדקת יותר טוב את הדרך להוציא את הכסף.

זה לא היה עד היום?

אני לא ראיתי הרשאה להתחייב שלא בא מקיצוץ ברזרבה או מהעברת עודפים משנה קודמת. ההגדלה בלי מקור של עודפים ו/או רזרבה זאת הגדלה ראלית של תקציב השנים הבאות שלא כתוב בשום מקום, שאת זה אי אפשר לעשות.

מה שאומרת סמדר זה, שבעוד בעודפים המחוייבים בתקציב המזומן אנחנו מעבירים מכסף שהיה קיים בשנה שעברה, כאשר מעמידים מול זה הרשאה להתחייב זה צריך לבוא מעודפים של הרשאה להתחייב משנה שעברה. זה לא נעשה כאן. יש פה הגדלה בהרשאה להתחייב, בלי שיש בבסיס עודפים של שנה שעברה.

יש בסיס.

מאיפה הבסיס של ההרשאה להתחייב?

בסוף שנה שעברה הועברו 7 מיליון שקל בהרשאה להתחייב ובמזומן לתשתיות ולשילוב חולי נפש בקהילה.

אתה אומר שהיה 7 מיליון שקל במזומן ובהרשאה להתחייב שהעברתם את זה בסוף שנה שעברה לטובת שני הנושאים האלה:

עוד לא העברתי. נגמרה שנת 1998 ונשארנו עם עודף בתחום הזה. בשנת 1999 משרד האוצר בשיתוף עם משרד הבריאות עשה שתי פעולות: דבר ראשון הגיש בקשה והודעה לוועדה להעביר עודפים במזומן של ה7 מיליון שקל משנת 1998 לשנת 1999, ובמקביל הגיש את הפנייה הזאת להגדיל את ההרשאה להתחייב כדי שאפשר יהיה להוציא את הכסף הזה.

אבל מה הבסיס של ההרשאה להתחייב? אומר גלעד שלעודפים המחוייבים יש מקור בהרשאה להתחייב בשנה שעברה שהוא לא השתמש בהם.

הוא לא כתב את זה.

ההסברים של אגף התקציבים לקויים.

יש 7 מיליון שקל בהרשאה להתחייב משנת 1998. העודפים האלה לא יועברו מ1998 ל1999. במקום זה אנחנו משתמשים בסמכות לפי סעיף 11 ומגדילים את ההרשאה להתחייב בתקנה הזאת.

אני הבנתי מהתשובה הקודמת, שאמרת שה7 מיליון שקל בהרשאה להתחייב המקור שלו זה עודף בהרשאה להתחייב בשנה שעברה. עכשיו אמרת: לא, זה לא עודף מחוייב, אנחנו מגדילים עכשיו את ההרשאה להתחייב ב7- מיליון ללא הבסיס של שנה שעברה. זה לא אמת.

יש שתי אפשרויות: אפשרות אחת להעביר עודפים משנת 1998 ל1999 גם במזומן וגם בהרשאה להתחייב, אפשרות שניה היא להעביר את המזומן משנת 1998 ל1999, להעביר מהרזרבה הכללית את ההרשאה להתחייב, או להגדיל את ההרשאה כי אין ברזרבה הכללית הרשאה להתחייב.

אז אומרת לך סמדר, שאם אתה מגדיל את ההרשאה להתחייב בלי שיש לך את הבסיס הזה, אתה בעצם מגדיל את תקציב 1999 מבלי שיש לך אסמכתא של חוק בכנסת.

לפי סעיף 11א (5) לחוק יסודות התקציב, יש סמכות לשר האוצר, באישור ועדת הכספים, להגדיל את ההרשאה להתחייב.

בכל שלב של השנה יש לשר האוצר אפשרות להגדיל את ההרשאה הקיימת?

עד 3 מיליון ש"ח או 20% מהתוכנית המקורית, אבל אי אפשר להגדיל את ה20 מיליון האלה כי לא היה שם כלום בתוכנית המקורית.

פנייה 29010. מדובר על העברת העודפים במסגרת ה21 יום. חבר הכנסת עופר חוגי וחבר הכנסת משה גפני ביקשו עיכוב.

מדובר בעודפים מחוייבים בתקציב הרגיל של משרד הבינוי והשיכון. החלק הגדול מיועד לשיקום שכונות חברתי.

לאן הולך הכסף?

הכסף הולך אך ורק לתקנה שנקראת שיקום שכונות חברתי. זה בהתאם להחלטות הממשלה. בתוך התוכנית יש הפרדה בין תקנות של הוצאות ניהול לבין תקנות של שיקום שכונות חברתי.

ופה זה הכל לפעולות?

כן.

ה צ ב ע ה

בעד - 2
נגד - 6
לא אושר

אני מבקש רוויזיה. פנייה 70053.

זה המימון שמול ההרשאה להתחייב. נושא אחד זה המדידות ורישום שיכונים ציבוריים, ונושא שני היה תקן מוסדות ציבור. היה את הנושא של פינויים בשכונת הרכבת והיה את הנושא של גמר התחשבנות. העברנו הרשאה להתחייב, ומול זה אנחנו מעבירים עכשיו את התקציב.

ה צ ב ע ה
בעד - 3
נגד - 4
לא אושר

אני מבקש רוויזיה. פנייה 70057.

70057 זה באותו עניין, רק בנושא של פנוי שיכון המזרח בבית שאן.

ה צ ב ע ה
בעד - 3
נגד - 2
נמנע - 2
אושר

אני מבקש רוויזיה.

אנחנו חוזרים לפנייה 316.

סעיף 11א בחוק יסודות התקציב נותן כל מיני סמכויות לשר האוצר בכל סעיף תקציב שנקבע בחוק התקציב השנתי לשנת הכספים. בסעיף קטן א(5) כתוב, שהוא רשאי להגדיל בהודעה לוועדת הכספים את סכום ההרשאה להתחייב בכל תוכנית שבאותו סעיף, על סכום מסויים, ובלבד שלא תשונה בדרך זו תוכנית בסכום העולה על 3 מיליון 400 אלף ועל 20% מהתוכנית המקורית. זה בהודעה לוועדה. מעבר לסכום הזה וללא הגבלת סכום כלשהו, צריך אישור מוקדם של הוועדה.

מה המסקנה המשפטית?

מבחינה משפטית הם יכולים לבוא לוועדה, ואם הוועדה תאשר אישור מוקדם הכל תקין מבחינת חוק יסודות התקציב.

שר האוצר יכול לבוא בסוף שנת 1999, תאורטית, ולומר: אני רוצה להגדיל הרשאה להתחייב ב10 מיליארד שקל בתוכניות: א,ב,ג,ד.

אם הוועדה מאשרת, אז כן.

זאת אומרת הוא יכול להגדיל את תקציב המדינה לבדו בלי דיון בכנסת.

רק בדיון בוועדת הכספים.

זאת אומרת שהוא יוצר מחוייבות לשנה הבאה מראש.

יכול מאוד להיות שאנחנו נדרש לשנות את חוק יסודות התקציב. כל זמן שהחוק לא השתנה וחוק יסודות התקציב מתיר להגדיל את ההרשאה להתחייב, אנחנו נפעל על פי זה. אולי נציע הצעת חוק בעניין הזה, כלומר להפוך את סעיף ההגבלה לא להודעה אלא לאישור ועדת הכספים, ומעבר לזה אין אישור.

ה צ ב ע ה
בעד - 5
נגד - 2
נמנע - 1
אושר

אני מבקש רוויזיה.

פניות מספר 323, 324.

הממשלה החליטה ואחר כך זה גם עבר בחוק ההסדרים לבטל את קרן האיזון למשקי מים. הקרן היתה מנוהלת על ידי מנהלי תיקים פרטיים, ועל חלק מהמכירה של הקרן הם היו צריכים לקבל עמלה מסויימת. אנחנו החלטנו כדי שיהיה גילוי נאות של הפעילות הזאת, שבמקום שהם יורידו את העמלה מהתשואה שהממשלה מקבלת ופשוט תתקבל קרן קטנה יותר, שנתקצב בנפרד את העמלה שמנהלי תיקים מקבלים. בינתיים אנחנו צריכים לתקצב פה מיליון שקל.

מה זה מנהלי תיקים?

בעבר, לפי חוק המים, היתה קרן האיזון לדמי מים שגבתה היטלי איזון מכל מנהלי תיקי המים, אחר כך מקורות יצאה והיה לה הסכם נפרד עם המדינה.

מה הקריטריון של התמיכות לרשות המים?

במסגרת חוק ההסדרים הקרן בוטלה.

הקרן בוטלה ונותרה יתרה של חצי מיליארד שקל.

לא, יתרה שהיתה מכל מקום נוהלה על ידי מנהלי תיקים פרטיים. חלק מהחוק היה להעביר את היתרה שבקרן להכנסות המדינה, ולכן היו צריכים למכור את כל הניירות שהיו מושקעים בהם הכספים של הקרן ולהעביר את זה לחשב הכללי. הפעולה הזאת תצטרך לשלם שכר למנהלי התיקים. בדרך כלל מנהלי תיקים שגובים את השכר שלהם, פשוט מורידים את זה מהעמלה. בשביל לעשות גילוי נאות ולהראות כמה עלתה הפעילות הזאת, אז החלטנו שנעשה את ההפרדה והם ימכרו את כל הניירות שהיו בחזקתם ויעבירו את זה לחשב הכללי, ואנחנו נתקצב בצורה נפרדת את העמלה שהם צריכים לקבל שזה המיליון שקל.

יש פה איזו שהיא נגיעה לכספים שעוברים למפיקי מים פרטיים?

זה תוקצב בתקציב התמיכות. זה התקציב השוטף של נציבות המים. זאת הפעילות שנעשתה וצריך בעבורה לשלם למנהלי התיקים האלה.

אני רוצה חוות דעת משפטית אם זה היה חוקי כל העניין הזה, ואם יש לנו סמכות להעביר להם כסף היום.

על פי בקשתו של חבר הכנסת עופר חוגי, אנה שניידר תתן לנו חוות דעת אם העניין מתחילתו היה חוקי, ואם לא, האם מותר לנו לעשות את העברה הזאת. אנחנו לא מצביעים על זה. פנייה 13015 ו13016-.

זאת פנייה להעברת עודפים מסעיף הוצאות שונות.

מה זה הצטיידות בחן?

בחן זה מערכת המחשוב של החשב הכללי.

מה זה השתתפות בחברה למפעלי כלכלה?

חברה למפעלי כלכלה היא חברה בבעלות משותפת של המדינה וההסתדרות, שהייעוד שלה זה לתת תנאים וכל מיני מבצעים לעובדי המדינה.

מה זה מבצעים לעובדי המדינה?

למשל, יש מכרז לביטוח שיניים.

מה זה הוצאות שונות מיליון 282 אלף?

הוצאות שונות זה פרוייקט של ייעוץ לחוות דעת לפרוייקט הסעה המונית. יש חוזה לייעוץ עם חברה חיצונית ופשוט לא שולם לה הכסף בשנה שעברה.

ההוצאות השונות זה הכל לחברה הזאת שעושה את חוות הדעת הזאת?

המיליון 282 זה לנושא הזה בלי הקלות במיסים. בהקלות במיסים עיקר הכסף מיועד לתשלום החזרי מיסים לדיפלומטים בהתאם לאמנות בינלאומיות.

ה צ ב ע ה
בעד - 3
נגד - 2
אושר

אני מבקש רוויזיה.

פנייה 13017.

"I.D.A 11 " זה פרוייקט של הבנק העולמי. מדינות שמשתתפות בפרוייקט הזה מקבלות הטבות ויכולות לגשת למכרזים.

ה צ ב ע ה
בעד - 4
נגד - 0
אושר

פנייה 24018.

מדובר על השתתפות של משרד הבריאות במשרד הביטחון בסך של 600 אלף שקל. משרד הביטחון מציע את העבודה ומשרד הבריאות צריך להעביר את הכסף.

ה צ ב ע ה
בעד - 4
נגד - 0
אושר

פנייה 55008.

זה בעצם אותו נושא, אלא שהפעם אנחנו מבקשים להעביר את העודפים שנותרו בתקציב של אגפי המיסים. אגפי המיסים השתתפו בבינוי של הבניין הזה בהתאם לחלקם היחסי באיכלוס, בערך 60%. אנחנו מבקשים להעביר את העודפים שנותרו בתקציב על מנת שאפשר יהיה לשלם להם.

ה צ ב ע ה
בעד - 4
נגד - 0
אושר

פנייה 272.

הפנייה מביאה שני שינויים: החלק הראשון זה השתתפות של משרד החינוך בהפעלת בתי ספר בחבר המדינות - ברית המועצות לשעבר - בסך של 34 מיליון שקלים. נתיב מהווה מעין פלטפורמה של כל משרדי הממשלה במדינות חבר העמים לביצוע הפעילות שלהם. נתיב מפעילה כל מיני בתי ספר ברחבי חבר העמים ומשרד החינוך מעביר לה תקציב השנה.

אפשר לקבל את רשימת בתי הספר?

השנויים הפנימיים בתוך נתיב בין מה למה?

בתחילת השנה תוקצבה מעין רזרבה לאירגון החדש. יום-טוב תמיר המליץ לבצע כל מיני שינויים אירגונים ושינויים נוספים שחלקם נגזרו מדו"ח מבקרת המדינה לשנת 1998, לכן בשנת 1999 אנחנו רוצים מעין רזרבה לכל השינויים שאמורים היו להעשות. מדובר בעצם על צימצום תקנים, ירידת פרופורציות אירגוניות וכיוצא בזה. בפועל, בשנת 1999 לא ניתן הדו"ח.

ה צ ב ע ה
בעד - 2
נגד - 1
אושר

אני מבקש רוויזיה.

פנייה 13012. עיכוב של חבר הכנסת ברכה של מיליון ש"ח לתשלום פיצויים מיוחדים, לפנים משורת הדין, לנפגעי מערת המכפלה על פי החלטות הממשלה מפברואר 1994.

מדובר על מיליון ש"ח פיצוי לנפגעי מערת המכפלה.

זה כל הסכום שמדינת ישראל מעמידה לרשותם?

לאחר הטבח אושר נוהל לפנים משורת הדין לפיצוי חד פעמי למשפחות דרך המינהל האזרחי.

למה זה לפנים משורת הדין?

יש חוק נפגעי פעולות איבה. כדי לא להחיל את החוק הזה על פלסטינים, עשו פיצוי לפנים משורת הדין שמחייב גם את המשפחות לחתום על התחייבות שאין להם כל תביעה כנגד מדינת ישראל. אחרי הטבח עשו רשימה של מי היו ההרוגים ומי היו הפצועים. הרשימה הסתכמה ב29 הרוגים ו128 פצועים. מתוך 29 הרוגים, 21 משפחות קיבלו פיצויים, ומתוך 128 משפחות הפצועים, 82 משפחות קיבלו.

כמה כסף?

נקבעה מדרגה של פיצוי לפי חומרת הפציעה.

בהנחה שהיו משלמים את הפיצוי על פי חוק נפגעי פעולות איבה, הסכומים שהיו משולמים למשפחות של הפצועים היו גבוהים יותר? אני מבקש שהדבר הזה יבדק. אני רוצה לקבל חוות דעת משפטית א. מדוע חוק נפגעי פעולות איבה לא חל על נפגעי מערת המכפלה? ב. האם יש פער בין התשלום שמשולם על פי החוק ובין התשלום שמשולם לפנים משורת הדין? רק אחרי זה נדון בנושא הזה. לפי דעתי צריך לשלם להם כמו לכל נפגע אחר בפעולות איבה. כמה כסף שולם עד כה?

עד כה שולמו משנת 1994 כ5- מיליון ש"ח.

בין אלה הפצועים יש כאלה שיושבים על כיסא גלגלים? תביעה על כיסא גלגלים בנזיקין מתקרבת ל3 מיליון ש"ח. אני לא מתרשם שב5- מיליון שקל יש קירבה למה שהיה משולם בדיני נזיקין רגילים. פנייה 22012.

הפנייה עוסקת בהעברת עודפים מחוייבים מתקציב 1998 לתקציב 1999 בסכום כולל של כ105 מיליון ש"ח, מהם כ97 או כ98 מיליון ש"ח עודפי הוועדה הבין משרדית לבניית מבני ציבור ומקוואות. ישנם שני תקציבים שנידונים בוועדה לגבי הוועדה בין משרדית. 23 מיליון ש"ח זה תקציב 1999, ששם ביקש השר משר האוצר להעביר את הכסף לתקציב 2000 על מנת לעשות שינוי בשיטת החלוקה. לדעתי שר האוצר עוד לא נתן על זה תשובה סופית. כרגע מה שנידון זה העברת עודפים מ1998, שזה מקוואות שהתחייבו עליהם. נרשמה התחייבות חשב על הסכום הזה לעמותה כזאת או אחרת או ליישוב כזה או אחר. ולא הועברו עדיין הכספים. הפנייה הזאת נועדה לממש את ההתחייבויות שהתחייב החשב.

זה גם בתי כנסת וגם מקוואות.

ה צ ב ע ה
בעד- 3
נגד - 0
אושר

אני מבקש רוויזיה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00