פרוטוקולים/כספים/1351

2
ועדת הכספים
13.10.99

פרוטוקולים/כספים/1351
ירושלים, י"א באלול, תש"ס
11 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 27

מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום רביעי, ג' בחשון התש"ס, 13.10.99, בכנסת

חברי הוועדה: א' גולדשמידט – היו"ר
א' כהן
י' כץ
ל' לבנת
י' ליצמן
נ' לנגנטל
ר' מלול
מ' פרוש
י' פריצקי
מ' שטרית
ו' שירי
ש' שמחון

א' הירשזון, ע' חוגי, י' סבן

ט' אלדר, י' אביר, ש' קנדלר – משרד האוצר
ד' דורי, ח' מרגליות – משרד התמ"ס
ח' ישראל – התאחדות התעשיינים
נציגי תעשיית השמן והכוספאות

א' שניידר

א' קרשנר

ס' אלחנני

ש' לחוביצקי

1. צו מס בולים על מסמכים (שינוי תוספות א' וב' לחוק).
2. צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין להגנה על הייצור המקומי (הוראת שעה)
(תיקון מס' 2), התשנ"ט-1999.
3. שינויים בתקציב לשנת 1999 (פניות 243א', 277, 06015/23).
1.
צו מס בולים על מסמכים (שינוי תוספת א' וב' לחוק)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הסעיף הראשון בסדר היום: צו מס בולים על מסמכים (שינוי תוספת א' וב' לחוק).

לפני שנתחיל את הדיון בנושא שעל סדר יומנו אני מבקש לציין כי יש שני נושאים שהוועדה תטפל בהם בשבוע הבא. ראשית, אני רוצה להביא את כל נושא הביטוח והרפורמה בביטוח לדיון בישיבת הוועדה שתתקיים ביום ראשון. אני רוצה לשמוע את מנכ"ל "אבנר" ואת הגב' ציפי סמט, כדי להבין מה הן התכניות שלהם.

בעקבות דיון שהתקיים אתמול במליאה בנושא הנכים, תוקם ועדה משותפת לוועדת העבודה והרווחה ולוועדת הכספים ונקיים דיון. השר שוחט אמור לתת איזושהי החלטה בנושא הנכים במהלך השבוע הבא. אני מקווה שנתכנס לאחר ההחלטה כדי שיהיה לנו על מה לדון.

למה לא להתכנס לפני שתתקבל החלטה? לפני שיש החלטה אפשר ללחוץ אותו.

ההחלטה שנתקבלה אתמול בכנסת היתה שהוועדה המשותפת תוקם תוך שבוע ימים.

נעבור עתה לנושא שעל סדר יומנו. גב' אלדר, בבקשה.

צו מס בולים שאנחנו מבקשים לתקן כולל בעצם שלושה תיקונים עיקריים. תיקון אחד הוא תיקון טכני. העברנו לא מזמן תיקון שכרוך בשוק המשני של המשכנתאות. העברנו תיקון למס בולים שאיפשר הנפקות בשוק המשני למשכנתאות, בפטור ממס בולים. זה היה בערך לפני 3-4 חודשים.

אבל עוד אין שוק.

עוד אין שוק.

תיכף תשמעו שיש בעיה עם מס בולים.

לא. גב' אלחנני, הבעיה עם מס בולים נגמרה. אנחנו העברנו תיקון לחוק.

מתי?

לפני כ-3-4 חודשים. אנחנו הראשונים שהעברנו את התיקון. מס בולים תוקן ומאפשר היום שוק משני למשכנתאות.

מתי אמור להיות השוק הזה?

מהר מאד.

יש הצעת חוק, במסגרת חוק ההסדרים.

אני העברתי בכנסת הקודמת הצעת חוק בנושא בקריאה טרומית ובקריאה ראשונה.

יש פה תיקון טכני לתיקון שבוצע. היתה טעות באחת ההגדרות ואנחנו מתקנים אותה. זה סוג תיקון אחד. מדובר בסעיף 2(1)(ב) ו-(ג), איגרת חוב מגובה משכנתא והלוואה מגובה משכנתא. בסעיף קטן (ב) הנוסח שמופיע פה איננו נכון ואנחנו מבקשים שיהיה כתוב כך: בהגדרת "איגרת חוב מגובה במשכנתא" בפסקה (2), המלים "לרכישת דיור שנתן תאגיד בנקאי שהוא מלווה" יימחקו. פה אנחנו לא עושים שינוי מהותי, אלא רק שינוי שמבהיר את הדברים. היתה לנו טעות בניסוח הקודם ואנחנו מבקשים לתקן זאת.

הדבר הבא נוגע לסעיף 1. כאן מדובר בהתאמה של חוק מס בולים לשני חוקים שהם הרבה יותר חדשים ושונים והם: חוק ניירות ערך ופקודת החברות. מדובר בשני מישורים: במישור של הגדרה של איגרת חוב ובמישור של ההגדרה של חברה. היום, בגלל ההפנייה לפקודת החברות בנוסח הישן, התוצאה היא שכדי שאיגרות חוב תיכנסנה להגדרה של איגרת חוב בחוק מס בולים, הן צריכות להיות איגרות חוב שיש כנגדן שיעבוד, כלומר שהן מובטחות באיזשהו שיעבוד. היום חוק ניירות ערך מאפשר להנפיק איגרות חוב שלא משועבדות ואין בטוחה כנגדן ואנחנו מבקשים להכניס הגדרה של איגרת חוב שמקורה בחוק ניירות ערך. ואנחנו מבקשים לכלול את ההגדרה פה במקום מה שהיה קודם.

זאת אומרת שאתם מרחיבים את תחולת מס בולים גם על איגרות חוב שלא מובטחות בשיעבוד.

האם היתה פרצת מס קודם?

כן.

בסכום השיעבוד כותבים שקל אחד וזהו זה. זאת כדי לעמוד בדרישה הפורמלית של פקודת החברות.

האם על הנפקה של איגרת חוב עם בטוחה משלמים 0.4% או 1%?

כשמדובר באיגרת חוב עם בטוחה משלמים אחוז, וכשמדובר באיגרת חוב שלא עם בטוחה משלים רק 0.4%, כי הם רואים זאת כהסכם.

ועל כן אתם מציעים לעשות את ההשוואה?

כן.

האם בהשוואה מדובר על אחוז אחד לכולם, או על 0.4%?

מדובר על אחוז אחד לכולם. היום כשמדובר באיגרת חוב משועבדת עם בטוחה זה אחוז אחד. לאחרים זה 0.4%. אנחנו רוצים שיוטל אחוז אחד על כולם.

כמה כסף זה מוסיף לאוצר המדינה?

לדעתי, אין לזה הרבה משמעות.

האם באמת אי-אפשר למצוא סעיף אחר באיזשהו מס אחר ולבטל את המס הזה? ביטלו את זה ב-1993 ואחר-כך ביטלו את הביטול של 1994. אי-אפשר למצוא סעיף אחר להכנסות?

מדובר בהרבה כסף. מדובר ב-800 מיליון שקל.

שני פקידים מטפלים בנושא.

אני יכול לציין עוד הרבה שיטות איך לגבות הרבה מאד כסף. השאלה היא אם אי-אפשר למצוא דרך אחרת לגביית הכסף הזה, המסתכם ב-800 מיליון שקל.

זו שאלה שחוזרת על עצמה כל פעם שאנחנו מביאים תיקון לחוק מס בולים. גם התשובה חוזרת על עצמה. הבעיה היא שמדובר בהכנסות בהיקף של 800 מיליון שקל.

הגשש החיוור כבר דיבר על "מלווה עננים".

אין היום מקור להחליף את ה-800 מיליון שקל.

ממילא מעלים את מחירי הדלק כל שבוע. תעלו את המחירים בעוד חצי אחוז וגמרנו. תעלו את המס על הסיגריות בחצי אחוז ותורידו את מס בולים. כל מסכן שעושה כל דבר צריך לשלם מס בולים.

זה לא בדיוק מסכנים. זה לא מס של מסכנים.

את המסכנים אנחנו פוטרים בדרך כלל. הבעיה היא הסיבוך שבחוק.

גב' אנה שניידר, בבקשה.

בקטע הזה אני לא בקיאה בחוק החברות החדשות, אבל האם לקחתם בחשבון את חוק החברות החדש?

כן, כן. לקחנו בחשבון שני דברים מחוק החברות החדש.

התיקון השני, המהותי בהקשר הזה, הוא בהגדרה של חברה. פה באמת אנחנו מתייחסים לחוק החברות החדש. יש בתיקון הזה הרחבה במידה מסויימת לחברות חוץ, זאת אומרת לחברות מחו"ל שמנפיקות אגרות חוב בישראל, כי אנחנו לא חושבים שצריך להיות הבדל בינן לבין חברות ישראליות שמנפיקות אגרות חוב בארץ. אנחנו מכניסים אותן בתוך ההגדרה של חברה ומחייבים אותן במס בולים על הנפקות של אגרות חוב כמו כל חברה ישראלית אחרת. זה תיקון לעומת המצב הקיים. המצב הקיים נוגע רק לחברה היושבת בישראל ומנפיקה בארץ אגרות חוץ. כאן אנחנו כוללים גם חברות חוץ.

איזה חברות חוץ הנפיקו בארץ אגרות חוב השנה?

חברת גזית, למשל. זו חברה שלא רשומה בישראל. היא באה בטענה: אני לא מנפיקה איגרת חוב כמשמעותה בפקודת החברות, ופקודת החברות מפנה רק לחברה שרשומה בישראל. לכן, היא שילמה לנו על ההנפקה 0.4% במקום אחוז אחד. לכן, הגדרת איגרת חוב תתייחס גם לחברה שלא רשומה בישראל, גם לחברה שרשומה בישראל, גם אם יש שיעבוד וגם אם אין שיעבוד, כפי שזה קיים בחוק ניירות ערך.

האם יש משמעות כספית לתוספת הזאת?

תלוי כמה ינפיקו.

זה תלוי בהיקף הצמיחה שיהיה פה.

מה הן ההשפעות של כל השינויים האלה?

אנחנו לא יכולים להעריך בשלב הזה את ההשפעות של השינויים האלה. אנחנו לא יודעים כמה ינפיקו בארץ.

מה היה המצב לגבי איגרת חוב של אגודה שיתופית?

אגודה שיתופית לא היתה בהגדרה.

ראשית, בחוק ניירות ערך ישנה אגודה שיתופית בהגדרת חברה. היות שאגרות החוב שלנו הן משני סוגים, בין בסדרות ובין בלא סדרות, יש גם עניין של שיעבוד בבנק וכו'. אם תסתכלי על הסעיף בפקודת החברות שדן באיגרת חוב תמצאי שגם שם יש אגודה שיתופית.

אני רוצה לשאול שאלה על הנושא של איגרת חוב מבוטחת בשיעבוד. יש כאן בעיה שעשו פירצה. הרי הרעיון הכללי הוא שאיגרת חוב שלא מובטחת בשיעבוד צריכה לשלם 0.4%. זה הרעיון הבסיסי. היום אתם אומרים שבגלל שניסו להתחכם, דרך שקל שיעבוד וכדומה, אתם רוצים להחיל זאת על הכל. למה שלא תגדירו שרק במקרה שרמת הבטוחה היא לפחות בשווי ערך איגרת החוב אז יוטל מס בולים? אז לא יעשו את הפיקציות האלה.

אבל זה לא התפקיד שלנו לטפל בפיקציות.

נהגנו כאן לפי חוק ניירות ערך.

אם עשיתם אבחנה מהותית שאומרת שאיגרת חוב שלא מובטחת בשיעבוד פטורה –

לא אמרנו זאת. היא לא פטורה. עליה משלמים 0.4%.

משלמים עליה 0.4%. זה המצב היום שהיה לו היגיון מסויים. ההיגיון לא השתנה.

לא היה לו היגיון. מה שקרה הוא שהחוק הקיים היפנה לפקודת החברות. בהיסטוריה פקודת החברות חייבה את השיעבוד כחלק מהנפקת איגרת החוב. פקודת החברות החדשה לא תחייב זאת. מה שעשו באמת זה פיקציה של שיעבוד של שקל אחד.

השתכנעתי.

איך מתחלק הסכום של ה-800 מיליון שקל? מי משלם יותר? מאיפה באות ההכנסות?

חלק גדול ממס הבולים מגיע מהבנקים, ולא רק מהבנקים למשכנתאות. משלמים את המס על הסכמי הלוואה בכלל, על מכירות של רכבים, על הסכמים גדולים וכו'.

רוב הכסף בא מהקצאות.

חלק מהכסף בא מרישומים ברשם החברות, מהקצאות של מניות וכו'. מדובר בכל מה שמחייב רישום פורמלי.

האם יש מי שמחזיק את הנתונים האלה?

יש פה את רשימת הפטורים.

האם אפשר להביא את הרשימה ולומר איך זה מתחלק?

אפשר להביא.

כן, אבל התיקונים פה הם תיקונים טכניים.

גב' אלחנני, בבקשה.

בעקבות כל השאלות שידעתי שתתעוררנה היום חילקתי לכם תסקיר שמפרט את ההתפתחויות ההיסטוריות ואת חלקן של ועדות כספים קודמות בניסיונות לבטל את מס בולים ואי-הביטול של מס בולים. לחבר הכנסת מאיר שטרית היה חלק בדברים.

המרכיב העיקרי הוא בכך שכל אחד שיודע להסתדר מסדר לעצמו פטור. תסתכלו על רשימת הפטורים. אני כבר לא מחלקת אותה יותר, כי חבל לי על יערות העד באמזונס שייצרו כל-כך הרבה נייר בשביל לשכפל את רשימת הפטורים ממס בולים.

דבר שני – אין לי מה להגיד על הפנייה, כיוון שהיא בסך הכל עושה סדר. מדובר בתיקונים טכניים ולכן אי-אפשר להתנגד לפנייה. צריך רק לחשוב על המהות של המס ואני מניחה שבמסגרת הרפורמה הכללית במס הנושא יידון.

יש לשים לב לכך שתאריך התחולה של הצו הזה הוא 30 יום לאחר יום פרסומו. יום הפרסום הוא פונקציה של מה שקורה במדפיס הממשלתי. זו יכולה להיות בעיה, כי פה אתה נותן הטבה שתחול רק לאחר יום הפרסום. אם מישהו כבר צריך להנפיק, או הנפיק, תן לו כבר את ההטבה. אם נתת את הפטור, תן לו גם ליהנות מכך.

לכן, אני מציעה שהתאריך יהיה מוגדר בחקיקה כתאריך תחולה, ולא כתאריך OPEN ENDED כזה.

דבר שני – פניתי אליכם לפני יום-יומיים וביקשתי שהנוסח שיוצג לוועדה יבליט את התיקונים. ולא שייאמר שבסעיף 2(4)(1)(א) ייאמר "במקום" "יבוא וכו'", אלא תדגישו את הדברים. אחרת קשה מאד לעקוב אחר התיקונים.

יש את דברי ההסדר.

זה ישנו בדברי ההסבר. נכון. אבל יחד עם זאת, צריך להבליט את הנוסח הקיים מול הנוסח החדש באותיות דפוס שונות.

אתמול עשו זאת בחוק ניירות ערך.

אין בעיה לעשות זאת בצורה הזאת.

יכול להיות שאם הייתם עושים זאת בפעם הקודמת הטעות הטכנית שהיתה לכם עם ההגדרה של שוק משני למשכנתאות היתה בולטת והייתם מגלים אותה.

זה לא נבע מזה.

אני בהחלט חושב שההערה של הגב' אלחנני בעניין ההדפסה נכונה. טוב שחברי הוועדה יראו נוסח קיים מול נוסח חדש.

אני יכולה לעזור בזה.

מהו הנושא הבא?

הנושא השני נוגע לפטור. כאן אנחנו עוסקים באגרות חוב. באגרות חוב יש למעשה שלושה שלבים של ניסוי. יש את אגרת החוב, יש את שטר הנאמנות ובאיגרת החוב להמרה יש גם את דו"ח הקצאת המניות.

אחד הקשיים שנתקלנו בהם הוא שבאגרת חוב להמרה אנחנו ממסים במצב הקיים גם את שלב שטר הנאמנות וגם את שלב ההמרה. אנחנו בדעה שבאגרות חוב, בין שהן אגרות חוב רגילות ובין שהן אגרות חוב להמרה, צריך למסות רק שלב אחד מבין שלושת השלבים האלה. המצב הקיים היום הוא שממסים את שטר הנאמנות, את אגרת החוב פוטרים ואם יש המרה יש פטור בשלב ההמרה. מה שאנחנו עושים הוא שאנחנו מעבירים את החיוב לאגרת החוב, לשלב ההנפקה של אגרת החוב, פוטרים את שטר ההמרה של המניות וכך אוטומטית, דרך המנגנון של החוק, פוטרים את אגרת החוב עצמה, ממסים את שטר הנאמנות ואם תהיה אחר-כך המרה של שטר הנאמנות היא תהיה פטורה ממס בולים.

אני מבין שאתם פוטרים ממס גם את ההלוואה שמיועדת לרכישת דיור.

לא, זה שייך לתיקון שעשינו. אנחנו לא פוטרים את ההלוואה. זה שייך לתיקון שעשינו על חוק משני למשכנתאות. עשינו אז תיקון שלם, כשבמסגרת התיקון הזה היתה פשוט טעות בנוסח וזה הופיע במקום אחר.

במקום "שנתן תאגיד בנקאי" צריך להיות כתוב "שנתן מלווה".

אני מדבר על סעיף 3 לדברי ההסבר.

סעיף 3 לדברי ההסבר מתייחס לחוק המשני למשכנתאות.

פשוט נפלה טעות בהגדרה. בדברי ההסבר כתוב כי נפלה טעות בהגדרת "הלוואה מגובה במשכנתא". הכוונה בצו המקורי היתה לפטור ממס בולים את ההלוואה, שמטרתה היא רכישת דיור. וזה מה שאתם עושים.

זה מה שאנחנו עושים. אבל זה מתייחס לשוק משני למשכנתאות ולא לכל הלוואה לרכישת דיור.

מה לגבי התחולה?

לגבי סעיף התחולה – אנחנו חשבנו שמכיוון שיש פה סעיפים של החמרה, שאלה הסעיפים של החמרה מסויימת בהגדרה של אגרת חוב בחברה, נכון לדחות את מועד יישום החוק ב-30 יום מיום הפרסום, כדי לאפשר לחברות להיכנס לגדר החוק הזה.

אין לנו שום התנגדות שסעיפי ההקלה, הנוגעים לאיגרת חוב מגובה במשכנתא, ייכנסו לתוקף מיד. ה-30 יום לא משנים לנו. אין להם משמעות מבחינתנו. לא איכפת לי שיתקבל נוסח שיאפשר כניסה לתוקף מיד של סעיפי ההקלה.

זאת אומרת, 30 הימים יחולו על הסעיפים שאתם רוצים לדחות אותם.

יש סעיפי הקלה ויש סעיפי החמרה. ההקלה תהיה מיידית וסעיפי ההחמרה ייכנסו לתוקף בהתאם לדחייה.

זאת אומרת, אתם תנסחו את הדברים בהתאם.

כן. אפשר לעשות זאת בסעיף התחולה.

למה לא לקבוע את ההחמרה וההקלה באותו יום?

לנו אין התנגדות לעשות זאת. אבל היתה כאן הצעה לעשות זאת.

אני שואל: למה? מה ההיגיון בכך?

כשמדובר בהחמרה חשבנו שיש היגיון לדחות זאת ולאפשר לאנשים להתרגל לכך. כשמדובר בהקלה – ממילא רצינו לתת את ההקלה הזאת.

בסדר. אני באמת מקווה שבמסגרת הרפורמה המוצעת במס בכלל – יימצא פתרון. היום קראתי מאמר שלם על כך שיש כוונה להחזיר את מס עיזבון. אמרו שאין אף מדינה בעולם שיש בה מס עיזבון.

אני מבקשת להעיר עוד משהו קטן. בסעיף 2(3)(ב) נאמר: הפטור לא יהיה אך לא יהיה יותר מהמס המגיע, או משהו כזה. נראה לי שיש פה בירוקרטיה חישובית שלא תצאו ממנה.

זה מה שאמרתי לגבי שלושת השלבים. את שלושת השלבים אנחנו חוצים פעם אחת.

זה מסובך. אני מניחה שבנושא זה ניפגש פה עוד פעם.

ניפגש, אבל לא על זה.

רבותיי, בכפוף לתיקון בסעיף התחולה באופן שיאפשר כניסה לתוקף מיידי ככל האפשר של אותם חלקים שמקילים ויאפשר שסעיפי ההחמרה ייכנסו לתוקף ב-1 בדצמבר – בהתאם לתיקון שייעשה על-ידי היועצת המשפטית של הוועדה ביחד עם גב' אלדר – בכפוף לכך אני מעמיד את אישור הצו להצבעה. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
צו מס בולים על מסמכים (שינוי תוספות א' וב' לחוק, התשנ"ט-‏1999
אושר בכפוף לתיקון שהוסכם עליו.

2. צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין להגנה על הייצור המקומי
(הוראת שעה)(תיקון מס' 2), התשנ"ט-‏1999

נעבור לנושא הבא בסדר היום: צו היטלי סחר (היטל בטחה על יבוא טובין להגנה על הייצור המקומי (הוראת שעה)(תיקון מס' 2), התשנ"ט-‏1999.

פה מדובר בבקשה להארכת תוקף קיומם של היטלים על יבוא שמנים וכוספאות עד ה-31 בדצמבר 1999. מדובר בהארכת תוקף לחודשיים ימים בלבד. בחודשיים האלה אמור משרד התעשייה והמסחר לבדוק את הטענות של יצרני השמנים והכוספאות.

מי בעד אישור הצו? מי נגד?

אם יש כאלה שחושבים שאין להאריך את תוקף הצו, צריך לדעת מה יעשו עם העובדים שיפוטרו.

לכן, יש רואה חשבון חיצוני אובייקטיבי שיבדוק את הכל.

נצביע.

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
ההצעה לאשר את צו היטלי סחר (היטל בטוחה על יבוא טובין להגנה על הייצור המקומי)
(הוראת שעה)(תיקון מס' 2), התשנ"ט-1999, נתקבלה.

רבותיי, נערוך עתה הפסקה. כפי שסוכם, נערוך הצבעה על הבקשה לרביזיה בשעה 10:45.

(הפסקה)

אני מחדש את הישיבה.

3. פנייה מס' 277 (הצבעה על הבקשה לרביזיה) – שינויים בתקציב לשנת 1999

נערוך עתה הצבעה על פנייה לוועדה מס' 277, במסגרת בקשה לרביזיה. את הרביזיה הגיש חבר הכנסת שלום שמחון. מי בעד הרביזיה? מי נגד?



ה צ ב ע ה

בעד בקשת הרביזיה – 6
נגד – 3
הבקשה לרביזיה נתקבלה.

הרביזיה נתקבלה. מי בעד אישור פנייה מס' 277?

ה צ ב ע ה

בעד אישור פנייה מס' 277 – 6
נגד – 3
פנייה מס' 277, נתקבלה



4. שינויים בתקציב לשנת 1999 – פניה מס' 243א' ופנייה מס' 06015/23

זו בקשה שמוגשת מחדש. היא היתה פה בעבר והיא נפלה.

מדובר בפנייה מס' 243א' ובפנייה מס' 06015/23. שוב, מדובר באותן בקשות שנפלו בפעם הקודמת. מדובר בהעברת עודפים של משרד הפנים. מנגד יש הפחתה של ההרשאה. בפעם הקודמת ציינתי שאנחנו חייבים לאשר את שתי הפניות ביחד. אי-אפשר לאשר בקשה אחת בלבד. את ההרשאה אני לא יכול להוריד, אחרת אני מכניס את המשרד לגרעון.

הבקשה היא להעביר את עודפי התקציב המחוייבים משנת 1998 לשנת התקציב 1999. מנגד מדובר בהפחתת ההרשאה להתחייב שניתנה בתחילת השנה על חשבון העודפים הללו.

מהו יעד הכספים?

היעד הוא הטיפול השוטף. מקטינים את ההרשאה להתחייב מ-116 ומנגד מגדילים במקביל את ההוצאה ב-93 מיליון שקל.

ומאיפה היתר?

היתר זה מהעודפים להתחייב. ההרשאה להתחייב הועמדה כמימון ביניים על חשבון העודפים, כדי שהמשרד יוכל להמשיך לפעול. ברגע שהעודפים מועברים אין צורך בהרשאה.

האם אפשר לבקש שמנכ"ל משרד הפנים יופיע בפני הוועדה?

באמת אי-אפשר להשיג אותו.

מי בעד אישור שתי הפניות?

ה צ ב ע ה

בעד אישור פנייה מס' 243א' ופנייה מס' 06015/23 – רוב
נגד – אין
הפניות אושרו.

שתי הפניות אושרו.

לגבי הזמנת משרד הפנים – חבר הכנסת ליצמן הזמין אותו לישיבה של ועדת המשנה בעניין הרשויות המקומיות.

רבותיי, אני מודה לכם. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00