פרוטוקולים/כספים/1374

2
ועדת הכספים
4.10.99

פרוטוקולים/כספים/1374
ירושלים, י"ב באלול, תש"ס
12 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 22
מישיבת ועדת הכספים
מיום שני, כ"ד בתשרי התש"ס (4.10.99), בשעה 09:30

חברי הוועדה: אלי גולדשמידט – היו"ר
מוחמד ברכה
משה גפני
אבשלום וילן
אמנון כהן
ישראל כץ
לימור לבנת
יעקב ליצמן
נחום לנגנטל
רוני מילוא
מאיר פרוש
יוסי פריצקי
מאיר שטרית
ויצמן שירי
שלום שמחון

מ"מ: עופר חוגי
מקסים לוי
סופה לנדבר
יצחק סבן
סילבן שלום

שר התמ"ס רן כהן
ראובן חורש – מנכ"ל משרד התמ"ס
טל גוברין - משרד התמ"ס
מיכל רובין - משרד התמ"ס
חביבה כהן – מנהלת מרכז ההשקעות
י' סלומון, א' שטייף, ד' קדוש – האיחוד החקלאי

אנה שניידר

א' קרשנר

אורה לוין

סדרי הדיון בוועדה.
שינויים בתקציב לשנת 1999.



סדרי הדיון בוועדה

אני פותח את הישיבה. אנו צריכים לדון היום בהעברה ל"אינטל" ולמפעלי ים המלח.


שר התמ"ס הודיע שהוא כרגע יושב עם שר המדע האוסטרי והוא יגיע בעוד כמה דקות. נמתין לו עד שיגיע. בינתיים אני רוצה להגיד כמה מילים על מהלך השבוע והשבוע הבא. מחר אנחנו נפגשים עם יושב-ראש נשיאות לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, אורי דורי, לשיחה בהמשך לשיחות שהתחלנו לקיים בתחילת הקדנציה עם הארגונים השונים שרלבנטיים לחיי המשק הישראלי. ביום רביעי נקיים דיון עם עמיר פרץ. אלה שני דיונים שהיו מתוכננים להיעשות עוד לפני הפגרה, אבל מחמת קוצר הזמן ובעיות טכניות אחרות לא בוצעו ולא רציתי לקיים אותם במהלך הפגרה, כי במהלך הפגרה לא תמיד כולם נמצאים וחשוב שבדיונים האלה תהיה השתתפות כמה שיותר גבוהה.

דווקא בפגרה היו יותר חברי כנסת.

נכון, בדיעבד הסתבר שבאמת בפגרה הגיעו כולם.

ביום ראשון אנחנו מקיימים סיור שאני מאוד אשמח על השתתפות החברים. הסיור הוא באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ולאחר מכן באשדוד. אנחנו רוצים במהלך הסיור הזה להבין את מה שקורה בנגב, בעיקר בהיבט האקדמי של ההשכלה הגבוהה והפיתוח האקדמי של אוניברסיטת באר-שבע.

תכנית להקמת בית-חולים באשדוד שנדחתה; מערכת הרווחה של העיר על סף קריסה, כפי שנמסר לנו; תקציב החינוך. מאה כיתות באשדוד נמצאות בקרוואנים. זה מה שנמסר לנו ועל זה אנחנו רוצים להתרשם וללמוד.

צריך להתייחס גם לנושא המועדוניות שם, כי חלק מהמועדוניות שנסגרו הן באשדוד, והודיעו שבעקבות הקיצוצים בתקציב לא יפתחו את המועדוניות. יש שם בעיה של צהרונים. אם הוועדה מסיירת שם, כדאי לטפל בזה.

אם כי שמעתי מיגאל בן-שלום, שיש דרך לפתור את בעיית המועדוניות ואני מקווה שהיא תיפתר, ואם היא לא תיפתר, אנחנו נעזור לפתור אותה כוועדת כספים.

עוד משפט אחד לפתיחת העונה. בעוד שעה וחצי ניפגש עם שר האוצר באולם ההרצאות. בלי להיכנס כרגע לכל מה שהיה במהלך הפגרה, בעיקר לקראת סופה, מבחינת ההתנהלות הקואליציונית-אופוזיציונית בתוך הוועדה, אני מאוד מקווה ואני אומר את זה לא כדי לצאת ידי חובה, שהדיונים שלנו, בעיקר אחרי העברת התקציב לקריאה ראשונה, יהיו דיונים ענייניים ככל האפשר. הרי גם אופוזיציה וגם קואליציה, וגם האופוזיציה שבתוך הקואליציה וגם הקואליציה שבתוך האופוזיציה, כולם בעצם שייכים לאותה מדינה,והמדינה הזאת צריכה תקציב, והתקציב קודם כול משרת את אזרחי מדינת ישראל. אני מציע שתמיד נזכור את זה, גם ברגעים הקשים ביותר בתוך הוויכוחים הנוקבים ביותר שיהיו בוועדה. אם נזכור את זה, לדעתי, נוכל לצלוח גם את הוויכוחים הקשים. היו דברים מעולם. ועדת הכספים היתה תמיד ועדה מאוד סוערת. ההבדל בין הסערות של ועדת הכספים הנוכחית לסערות של ועדות הכספים הקודמות, שהסערות בוועדה הנוכחית הן פתוחות, כיוון שהוועדה נפתחה לתקשורת. אבל הצעקות והצרחות שהיו בוועדה בשנים קודמות, לדעתי, היו אפילו באוקטבות יותר גבוהות ממה שהיה עד כה בוועדה הזאת. אבל אני מציע שעם כל המתחים ועם כל הלחצים נזכור שיש לנו בכל זאת מסלול והמסלול הוא קודם כול אזרחי מדינת ישראל. לא משנה מי מאתנו בקואליציה ומי מאתנו באופוזיציה, אנחנו הרי יודעים שהכול זמני ומתחלף. עד כאן דברי הפתיחה.

אני מאחל לכולנו הצלחה. אני אשתדל כמו שניסיתי עד היום לנהל את העניין בצורה הוגנת, גם כלפי האופוזיציה, בעצם בעיקר כלפי האופוזיציה, כי היא זקוקה לבמה שלה ולביטוי שלה כמו שצריך. אני מקווה שנצליח בחודשים הקרובים.

שינויים בתקציב לשנת ‏1999

אני רוצה לברך את שר התמ"ס לביקורו הראשון בוועדת הכספים. המנכ"ל שלו כבר היה אצלנו. אני מאחל לך הצלחה בתפקידך בהזדמנות זו, ואנחנו עוברים ישירות לנושא שעומד על הפרק: בקשה מספר 38017, שעניינה העברה מעודפים מחויבים בסף של 679,477,000 ₪ מתקציב 1998 לתקציב 1999.

העברה זו נדרשת למימון התחייבויות קיימות לחברות בעלות כתבי אישור ממרכז ההשקעות, למענקי מו"פ שאושרו על-ידי המדען הראשי, לתמיכות בשיווק לחו"ל, לחונכות, לעסקים קטנים, להכשרת הון אנושי ולמינהלות לאזורי פיתוח. עיקר הסכום, וזה בעצם הנושא המרכזי, המועבר למרכז ההשקעות ישמש לתשלומים לחברת "אינטל" אשר דחתה את ביצוע תכנית ההשקעות בשנה אחת ואמורה לבצע בשנת 1999 השקעות בכ-700 מיליון דולר ולמפעלי ים המלח הצפויה לבצע בשנת 1999 השקעות בכ-60 מיליון דולר.

האישור הזה היה אמור להיכנס לתוקפו אם לא היה מעוכב על-ידי ועדת הכספים של הכנסת לאחר 21 יום מתאריך מכתב זה, 31.8.99. חבר הכנסת פרוש הגיש את בקשת הערעור וכתוצאה מזה נוצר העיכוב. בדיון הקודם הוחלט שנקיים את הדיון בנוכחות שר התמ"ס, וזה מה שאנחנו עושים היום.

לפני ששר התמ"ס יתבטא בעניין, אני מבקש מחבר הכנסת פרוש להסביר מדוע הוא ביקש את העיכוב.

בשעתו ביקשתי לעכב את זה מכיוון שחשבתי שאם האוצר בא לכאן עם הטיעון של עודפים מחויבים, באיזשהו מקום זה צלצל לי לא טוב כאשר ידעתי וגם התכתבתי עם שר התמ"ס מיד עם היבחרו. כאשר שר התמ"ס עדיין היה מקבל טלפונים להיבחרו לתפקיד, הוא כבר הודיע על הקפאת הטיפול במפעלים ביהודה, שומרון ועזה, מאלו שהתחילו לטפל בהם מכוח החלטות הממשלה הקודמת.

ב-21.7.99, כמה ימים לאחר שהממשלה קמה, כתבתי לשר התמ"ס מכתב, לאור ההודעה שלו, ובאמצע אוגוסט השר ענה לי ואמר, שהוא ביקש להקפיא כל טיפול באותם מפעלים שנמצאים ביהודה ושומרון. אני חייב לומר לשר, שגם בבקשה קודמת של משרד התמ"ס שהוגשה לפני כארבעה שבועות, שאלתי בקריאת ביניים מדוע המשרד הפסיק לטפל או הקפיא את הטיפול באותם מפעלים ביש"ע, ואז נאמר לי שזה נעשה בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה. היה נראה לי מוזר שהיועץ המשפטי לממשלה אומר שמותר לשר להקפיא על דעת עצמו, ופניתי לקבל את החומר. כאשר הגיעה הבקשה מהאוצר, ביקשתי לעכב אותה.

לפני שאני מתייחס לגופו של עניין להפסקת הטיפול במפעלים ביש"ע, אני רוצה לומר מתוך זה שהייתי במשרד הבינוי והשיכון בקדנציה הקודמת, הכרתי גם את שני היישובים – עין-תמר ונאות-הכיכר, שלהם יש טענות, שאולי זו ההזדמנות להתייחס גם אליהן, אם אנחנו דנים במפעלי ים המלח.

נעסוק בזה.

מן הראוי גם להסדיר את הבעיה הזאת, מכיוון שהם עושים שם ממש מעשה של מצווה ביישוב המקום הזה, ולא כל אחד רוצה לבוא לשם. אם העניין שם לא מסתדר, אולי זה הזמן להסדיר את זה.

אני רוצה לומר לשר התמ"ס, ואני חושב שזה הנושא שעומד פה לדיון, אף אחד מאתנו אינו חולק על כך שהממשלה סוברנית לבוא ולהחליט שהיא מעדיפה יישובים כאלה. אין חולק על כך שהממשלה בוודאי תעשה זאת ביום מן היום כשהיא תחליט שישנם אזורי עדיפות חדשים שנראים בעיניה ויעדיפו את אלו על אלו, או שיקבעו קריטריון מסוים. אבל אני חושב שאף אחד גם לא חולק שאם הממשלה מחליטה על אזורים מסוימים שהם מועדפים, כל עוד אין החלטה אחרת אלה הם האזורים המועדפים ברגע זה.

מאחר שאנשי משרדך באו ואמרו שהיועץ המשפטי לממשלה סובר שהשר סוברני להחליט, אני רוצה לצטט ממה שעוזי פוגלמן כותב ליועץ המשפטי לממשלה והוא מאשר את זה. שם נאמרים דברים לגמרי לא פשוטים. עוזי פוגלמן כותב לאליקים רובינשטיין: "התפיסה היא כי ראוי להביא את מדיניות הממשלה בהקשר זה לאישורה של ועדת הכספים גם בהיעדר דרישה סטטוטורית. ספק הוא אם אישור כזה נדרש... בנסיבות אלה, עמדתנו היא כי אין להקפיא את הטיפול בבקשות להטבות הנדונות, כפי שנקבע על-ידי שר התמ"ס , לפרק זמן ממושך נוסף, אלא אם יובא הדבר בזמן הקרוב בפני הממשלה, אשר תקבל החלטה בעניין. נציגי משרד התמ"ס נתבקשו לעדכן את השר באשר לסיכום דיון זה".

עוזי פוגלמן כותב את זה לאליקים רובינשטיין ב-10 באוגוסט. עברו כבר כמעט חודשיים מאז שהוא כותב את זה, והוא כותב שאין להקפיא את הטיפול בבקשות כפי שנקבע על-ידי שר התמ"ס לפרק זמן ממושך נוסף. האמת היא שהיועצת המשפטית של הוועדה כבר נדרשה לעניין מה נקרא "פרק זמן ממושך נוסף", אבל אני חושב שחודשיים מיום כתיבת המכתב זה בוודאי ובוודאי מספיק זמן ממושך נוסף שהשר יקפיא את ההחלטה שלו על ההקפאה.

חבר הכנסת פרוש, אני מבקש לסיים.

אני כבר מסיים. ידוע, וזה לא סוד, אדוני השר, אולי תתקן אותי, אבל לי ידוע שמה שביקשת להקפיא ואחר-כך נאמר שהממשלה עומדת לדון, הממשלה בסך הכול הטילה על מנכ"ל משרד ראש הממשלה לעמוד בראש ועדת מנכ"לים שתדון ותביא הצעה למפה חדשה. הוועדה עדיין מתדיינת עם משרדי הממשלה בעניין הזה. אני לא יודע אם יש קונסנסוס בין משרדי הממשלה על המפה החדשה. אם תהיה מפה, אני לא יודע מתי ראש הממשלה יחליט שכדאי להביא ולעשות שינויים בסדרי העדיפויות, מכיוון שהממשלה הזאת מורכבת מגורמים שונים, וארך זמן רב עד שחיברו את קווי היסוד, ובקווי היסוד האלה נאמרים דברים עדינים ומאוזנים. אני כבר יודע שפרק הזמן הממושך הזה יקח , לדעתי, עוד מספר חודשים אחרי שוועדת המנכ"לים תסיים את הדיון.

לכן אני לא רואה מקום, אדוני השר, שאתה תמשיך במדיניות שלך של הקפאת הטיפול במרכז ההשקעות באותם מפעלים ביהודה ושומרון. בידי מכתבים של שמונה מפעלים ביהודה ושומרון שעיכבו את הטיפול בהם במרכז ההשקעות כתוצאה מההחלטה שלך.

חבר הכנסת פרוש, עליך לסיים. קיבלת המון זמן.

אני חושב שהחברים צריכים לדעת את זה.

הם שמעו את זה בפעם הקודמת.

בפעם הקודמת הם לא שמעו את זה. מדובר בעיכובים במפעל באזור התעשייה נווה-דקלים. למינהלת אזור תעשייה בנימין מעכבים הקמת מבנה תעשייה של 3,000 מ"ר. מעכבים גם בגוש עציון. עד כדי כך זה הגיע, ש"אבני שנהב" הבנקים מבקשים מהם כסף חזרה על הלוואות שהם לקחו, מכיוון שהשר הכריז, והשר כנראה אישר את זה גם באוזני הנהלת הבנק, שמי ששם את כספו ביהודה ושומרון הוא שם את זה על קרן הצבי. יש פה ודאי חוסר בהירות. ברגע שהשר מודיע שהוא מפסיק לטפל - - -

חבר הכנסת פרוש, אתה לפני ארבע שנים הבטחת לי לתת כסף לחדר אוכל בשומריה ועד היום אין חדר אוכל בשומריה. כלומר, היו כנראה דברים מעולם.

חבר הכנסת פרוש, אני מבקש. אני, בין היתר, גם סדרן של לוח זמנים. ב-10:50 אנחנו צריכים לעבור לאולם ההרצאות לדיון עם שר האוצר. פה כל אחד ירצה לדבר, והשר בוודאי. אני מבקש ממך לסיים.

משפט סיום. קודם כול, אני מבקש שנמצא את הדרך היום פה לפתרון של עין-תמר ונאות הכיכר, שזה סתם מצווה לעזור להם. דבר שני, השר צריך להודיע לנו גם היום שהוא מפסיק את ההחלטה שלו שהם מפסיקים לטפל במרכז ההשקעות בבקשות של יהודה ושומרון עד שהממשלה תחליט. כשהממשלה תחליט, כולנו ננהג לפי מה שהממשלה תחליט.

אני אדבר מאוד בקצרה. אני מניח, חבר הכנסת פרוש, שאם היית מבקש מיושב-ראש ועדת הכספים להזמין את שר המסחר והתעשייה לדיון במדיניות ההשקעות שלו, ודאי היה מתקיים דיון מהסוג הזה כאן גם בלי לעכב בקשה חשובה בסדר גודל כזה שלא התחילה היום. אני חושב שיש לנו מספיק כלים כחברי כנסת לדאוג שהשר יגיע הנה כדי לדון בעניין באופן מסודר. אני לא חושב שהיה צריך לקשור את העניין אחד בשני.

אני אבל נדרש פה לדבר בעניין של עין-תמר ונאות-כיכר, ואין לי רצון לנצל את העניין הזה כדי ללחוץ לא עליך ולא על אחרים, אבל יחד עם זאת, מאחר שהיתה לנו שיחה עם שר האוצר הבוקר, הייתי מבקש ששר התעשייה והמסחר יצטרף לאותו עניין, ואני אומר את זה פה לפרוטוקול. שר האוצר הבטיח לטפל באופן אישי בפתרון הבעיה של המושבים עין-תמר ונאות-הכיכר כך שבסופו של דבר מפעלי ים המלח יגיעו להבנה מסודרת כדי שהיישובים האלה יוכלו להמשיך לעבד את אדמותיהם, וכדי שמושב עין-תמר שיישוב הקבע שלו כבר מוכן, יוכל לעבור לשם, מבלי שמפעלי ים המלח ימשיכו להציג להם בעתיד, למרות שהם מחזיקים בזיכיון בתוקף ההסכם שנעשה ב-1994. היה חשוב לי כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, אבל גם בהמשך לסיכום עם שר האוצר, שגם אדוני, שר המסחר והתעשייה, יצטרף לאותו טיפול אישי, כדי שכל הצדדים בסופו של דבר יתנו לשני היישובים האלה להתקיים, כאשר הם נמצאים שם לא מעט שנים, ואני חושב שהגיעה העת למצוא לעניין הזה פתרון ברצינות שיוכלו להתקיים בעתיד .

אדוני היושב-ראש, בהמשך לדבריו של חבר הכנסת פרוש, אני חושב שהמעשה של אדוני השר הוא מעשה שלא ייעשה. התווכחתי עם השר בהזדמנות על העניין הזה ואמרתי לו, תעלה בדעתך שהיה מישהו בממשלת הליכוד מחליט לא לתת שום מענקים להשקעות בקיבוצים. מדוע? כי הוא שונא קיבוצים. זה היה נראה נורא ואיום. תפקידה של הממשלה הוא לדאוג לתעסוקה ולפיתוח מקומות עבודה בכל מקום, גם בקיבוצים, גם ביש"ע. לכן אני חושב שההחלטה היא החלטה לא סבירה בעליל, כפי שכותב היועץ המשפטי לממשלה.

אני רוצה לבקש מהשר, ראשית, שיחזור בו מהחלטתו. אי-אפשר ללכת רוורס מהחלטה. הובטח לאדם מסוים שהוא מקבל מענק לאזור פיתוח גם ביש"ע על-ידי מרכז ההשקעות - - -

למה אי-אפשר ללכת רוורס?

לא הפרעתי לך לדבר. תן לי לדבר.

מה הרגישות הזאת? אמרת שאי-אפשר ללכת רוורס ואני אומר שאפשר.

מאיר, אתה אומר שאי-אפשר לשנות, אבל שיניתם. מיד אחרי שהתחלפה הממשלה ב-1996 ב"וישי" באופקים, לאחר שראש הממשלה שמעון פרס אישר 38% אתם ביטלתם את ההחלטה. בגלל זה הלכו והקימו את המפעל הזה בסופו של דבר בפורטוגל.

מותר לתקן כאשר זה נעשה באופן חוקי בהחלטת ממשלה.

חבר הכנסת שירי, אולי באופן ספציפי טוב שהוא הוקם בפורטוגל ולא פה. לפי השכר שהוא משלם, יותר טוב שהוא הוקם בפורטוגל.

אי-אפשר לעצור באמצע הבטחות למפעלים שנמצאים בהקמה. יכול להיות שזכותו של השר להביא לממשלה הצעה כמו שהוא מעלה להקפיא או לא לתת מענקים ליש"ע בעתיד. אבל על העבר אי-אפשר ללכת רוורס. מה עוד שבבקשה שמונחת בפנינו, בסעיף 380305 יש העברת 70 מיליון שקל מעודפים למטרה של מענקים להשקעות ביש"ע ועזה. אני רוצה להבין: הסכום שמועבר לנו עכשיו כבקשה יוקפא?

31. את זה הוועדה הקפיאה.

אני מבקש רק לשים קו גבול. קו הגבול צריך לומר שמה שאושר יבוצע. לגבי העתיד, זכותו של השר להעלות בממשלה ובכנסת כל החלטה שהוא רוצה.

לא כהחלטה חד-צדדית שלו אלא כהחלטת ממשלה שמגבשת מדיניות.

זכותו של השר להביא לממשלה הצעת החלטה שהממשלה יכולה להגיד מה שהיא רוצה. זכותה. אם החברים ששייכים לקואליציה, כמו המפד"ל ואחרים, יישארו בממשלה אחרי זה - - -

כמו שהחלטתם לגבי אופקים. הכול פוליטיקה.

זה לא עניין של פוליטיקה, זה עניין של חוק.

לגבי "אינטל" קרית-גת: קראתי את ההערה שלך בעיתון, היושב-ראש, ואתה צודק. לצערי הרב, בקרית-גת יש אכזבה גדולה ממפעל "אינטל". מסתבר שרוב העובדים אינם מקרית-גת. עובדים שם שואבי המים וחוטבי העצים. אני מציע לעכב את ההקצבה הזאת עד שיבוא לפה מנכ"ל "אינטל" ויסביר לנו מה קרה במפעל מאז שהוקם, כמה עובדים קלטו מקרית-גת, באלו תפקידים, מה בכוונת המפעל לעשות.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לעכב את ההחלטה בעניין הזה. אם לא תהיה ברירה, כמובן, אני אשתמש בזכותי לבקש התייעצות סיעתית.

אדוני השר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הוועדה - --

אדוני היושב-ראש, אולי תעדכן את הוועדה לפני שהשר משיב בעניין מנכ"ל "אינטל".

מנכ"ל "אינטל" הוזמן לוועדה. מסיבות שלא ידועות לי הוא לא יגיע. עובדה שהוא לא הגיע. מוסר לי מנהל הוועדה, שהסיבה שמנכ"ל "àינטל" לא הגיע זה שהוא החליט לא לבוא.

מאחר שחבר הכנסת שטרית ביקש התייעצות סיעתית, אני מבקש שתגיד מתי היא תהיה.

ההתייעצות הסיעתית תיעשה במהלך הישיבה.

אתה עובר על זה לסדר היום, אדוני היושב-ראש?

אני לא עובר לסדר היום. אני מנסה לעשות לנהל דיון בעולם שהוא קאוטי. אני מנסה בתוך הקאוס לעשות איזשהו סדר. עכשיו השר ברשות דיבור, ואחרי זה נתייחס.

תן לי להשלים את המשפט. אדם שאמון על מערכת של הוצאה ציבורית לא מוצא לנכון לבוא לפני הוועדה שאמורה לאשר את ההוצאה, אני חושב שיש בזה טעם לפגם.

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הוועדה, אורחים נכבדים, תרשו לי כמה הערות ממש בקצרה, לפי החשיבות.

קודם כול, אני מצהיר שאני לא שונא יישובים ביהודה ושומרון ולא שונא יישובים בשום מקום. ודאי לא בארץ הזאת. אין שום סיבה לייחס עניין של שנאה, גם כאשר יש מחלוקות פוליטיות, מדיניות ואחרות.

אני מודיע לכם, ואמר את זה חבר הכנסת שמחון בצדק, אני חושב שהעיכוב של העברת התקציב הזה היה עיכוב שכרוך בנזק. הייתי בא לוועדה ברצון רב בכל עת שהייתם מזמינים אותי, גם על ההחלטה הזאת, בלי כל צורך לעכב לא ל"אינטל" ולא למפעלים אחרים. יש גם 76 מיליון ₪ שהמשרד שלי ביקש מכם להעביר למפעלים ביהודה ושומרון, וחבל שעיכבתם את זה, משום שהעניין שלנו לא היה לעכב שום דבר מסוג זה.

אני מכיר את הבעיה של נאות-הכיכר ועין-תמר ומפעלי ים המלח. שמעתי על הבטחתו של שר האוצר להתגייס לעזור בעניין הזה, ואני מצטרף אליו במאמץ לשכנע את מפעלי ים המלח להסיר את ההתנגדות שלהם ולתת לשני היישובים האלה לחיות ולקיים חיים תקינים כפי שצריך, ולשחרר אותם מאימת העניין. לצערנו הרב, אנחנו יודעים שהעניין חל בגלל העברת הבעלות מהמדינה אל בעלים פרטיים. אבל מפעלי ים המלח צריכים את המדינה מהרבה מאוד סיבות, גם מהסיבות העסקיות והכספיות, ואני מקווה שמהסיבה הזאת יקל גם על שר האוצר וגם עלי להשפיע עליהם בעניין הזה לפתור את הבעיה.

אני רוצה להבהיר הבהרה חד-משמעית, ואני אומר את זה במיוחד לחברי הכנסת פרוש ושטרית – פשוט בשביל הדיוק, זה לא אומר שאין מחלוקת בינינו, יש מחלוקת ואני אבהיר אותה; בשביל הדיוק – אין עיכוב של שום החלטה שכבר התקבלה במרכז ההשקעות לגבי מפעלים קיימים. כל האישורים, גם אלה שלא יצאו לפועל והם בתוקף והמפעלים ביקשו אותם, התקציבים האלה הוזרמו ומוזרמים, ובין היתר הבקשה הזאת אליכם להעביר 76 מיליון ₪.

ה-76 מיליון ₪ כולם ביש"ע?

כן. בהשקפתי הפוליטית חבל שהם הוקמו, אבל הם הוקמו על-פי החלטות חוקיות, ממשלה חוקית, מרכז ההשקעות אישר אותן כחוק, הם נמצאים שם, הם קיבלו את האישור, זכותם בדין על מה שקיבלו באישור לקבל את זה. העיכוב האחד והיחיד, ואני מאוד מבקש מחברי הוועדה, גם במחלוקת לנהל את המחלוקת הזאת בהגינות – המחלוקת האחת והיחידה שיש לי עם חברים בוועדה זה לגבי אישורים למפעלים חדשים שאמורים לקום ביהודה ושומרון.

תרשו לי להציג שלושה דברים לשיקולכם ולידיעתכם: האחד – הממשלה התחלפה. רבותיי, הקמת מפעל חדש זה לא עניין חולף שניתן להחזיר אותו. ברגע שבו מתקבלת החלטה לסייע למפעל לקום במקום מסוים, מאותו רגע ההחלטה הזאת תקפה, כפי שאמרתי לכם לגבי החלטות קודמות. כלומר, מהרגע שבו מרכז ההשקעות היום, השבוע, מקבל החלטה לתמוך בהקמת מפעל במקום כלשהו, בכל מקום בארץ, ההחלטה הזאת היא אי-רוורסיבילית. היא צריכה להתקיים. ותרשו לי הערת ביניים, מה שלא הוגן וגם לא עומד בתוקף החוק זה העיכוב שלכם. משום שההסכם עם "אינטל" הוא הסכם בין המדינה לבין חברה.

מה שאתה עושה עולה בקנה אחד עם החוק?

מאחר ואמרת בהערה שאני לא פועל על-פי החוק, אני קודם כול טוען שוועדת הכספים פעלה לפגוע בחוק. משום שוועדת הכספים באה לטרפד הסכם בין ממשלה למפעל, שגם הממשלה שאת השתתפת בה כשרה מחויבת לו.

אדוני היושב-ראש, אבקש את התערבותך להגן על הוועדה.

הוועדה פעלה בניגוד לחוק?

עיכבתם החלטה לדעתכם שלא בניגוד לחוק.

כל חוזה הוא באישור ועדת הכספים.

ביקשתם שאני אגן על הוועדה. אני לא חושב שיש פה בעיה של פעולה בניגוד לחוק. אני חושב שהפעולה של הוועדה היא בהתאם לחוק. החוק מאפשר 21 יום לערער. אתה יכול אולי בהחלט לעשות פאראפרזה למשפט שלך ולהגיד שהוועדה בהחלטתה יוצרת מצב של הפרת חוזה בין המדינה לבין מפעל.

זה מה שהתכוונתי.

אני מציע שהמילים האלה, אדוני היושב-ראש, יימחקו מן הפרוטוקול.

אני מתקן את המשפט האחרון שלי. גם החוזה הוא חוזה שהצדדים יודעים שהוא מותנה באישור ועדת הכספים, ולכן זה בידיעתם ואין פה שום בעיה משפטית. יכולה להיות בעיה מסוג אחר.

החוזה הזה הוא חוזה בין המדינה לבין המפעלים, ואי-קיומו פוגע במהלך התקין של יישום החוזה הזה. זאת לא פגיעה בחוק, אבל צריך לדעת את המשמעות של העניין. עם כל מה שאמרתי לכם, אם הייתם מזמינים אותי בלי העיכוב הזה שסתם יוצר פגיעה באותם המפעלים, הייתי בא והייתי דן אתכם אגב אותו דיון שהיינו מקיימים.

העניין החשוב ביותר הוא שהתחלפה ממשלה. לא רציתי ליצור מצב שבו כאשר יש לי קווי יסוד של ממשלה, קווי יסוד, אגב, שהכנסת שהיא המוסד הריבון והעליון אישרה את קיום הממשלה הזאת על סמך קווי היסוד הללו, שבהם כתוב חד-משמעית "הממשלה תבחן מחדש את אזורי ויישובי העדיפות הלאומית" בסעיף 6.2.

האם זה מבטל החלטות של ממשלה קודמת? חלה רציפות. יש החלטות ממשלה קודמות שלא בוטלו. תבלטו את ההחלטות האלה.

חברת הכנסת לבנת, אני מדוע לכך שיש פה אמוציות מאוד חזקות, גם סביב הדברים שאומר השר מבחינתכם. אני מאוד מבקש, את ברשות דיבור אחריו ואז תגידי את כל מה שיש לך להגיד.

אני קורא מקווי היסוד: "בכפוף לכך , יהיה ליישובים היהודיים ביש"ע מעמד שווה לזה של היישובים בישראל, ללא העדפה, למעט העדפה בנושאים הנובעים מצרכי הביטחון". רבותיי, זה נושא שהונח על שולחן הכנסת. הכנסת ברוב קולות גדול אישרה את הממשלה הזאת על קווי היסוד האלה שאני פועל על פיהם, שאין העדפה מן הסוג הזה.

לעומת זאת, אני רוצה שתדעו מה המצב. רבותיי, במדינת ישראל יש היום למעלה מ-200,000 מובטלים בנגב. אני רואה את המשרד שלי בראש וראשונה כמשרד חברתי שבא לתת מענה לבעיות האבטלה ולמצוקות האבטלה. התקציבים הללו חייבים להיות מוזרמים אל המקומות שבהם יוצרים מקומות עבודה.

מי יגיע לנגב כאשר נותנים את הסיוע ביהודה ושומרון?

אני השתתפתי בישיבות מאוד סוערות, גם יותר סוערות מאלה, אבל תנו להסביר את הדברים. רבותיי, מונחת לפניי הרשימה שהיא לא של סטטיסטיקאי של מרצ, של היישובים בארץ על-פי הדירוג של המעמד החברתי-כלכלי.

זו דמגוגיה.

תגידי את זה כשתהיי ברשות דיבור.

זו רק דמגוגיה שזה המצב החברתי שהממשלה שלך יצרה? שתהיה לך סבלנות לשמוע מה המצב שאני צריך להתמודד אתו.

אתה תסביר אם אתה פועל על-פי חוק.

אני בוועדת הכספים של הכנסת. בבית-המשפט ידונו מה שידונו בבית-המשפט. פה דנים בנושאים מדיניים, כלכליים, חברתיים, פוליטיים, ואני אתן תשובה למעשה פוליטי שעשיתי.

עשית מעשה בלתי תקין, אתה שר בממשלה.

יושבת פה שרה לשעבר שאחראית לכל המצוקות האלה ולא נותנת לשר לנמק.

חברת הכנסת לבנת, הודעה אישית שלי: אני מבקש ממך לאפשר לשר לסיים את דבריו ותוכלי אחר-כך להגיד את כל מה שאת רוצה.

היישובים שנמדדו על-פי המדד החברתי-כלכלי שבא למדוד את המצוקות הכלכליות, בראש וראשונה את האבטלה, את רמות השכר ורמות ההכנסה, ההשתתפות בכוח העבודה והמצוקה של היישובים: באשכול הראשון 9 יישובים. אין בהם אף יישוב אחד מיהודה ושומרון. באשכול השני יש 25 יישובים.

כמה קיבוצים יש בהם?

אין. באשכול השני מוצאים יישובים כמו אופקים ומג'ד אל-כרום, ובית"ר עילית במקום ה-29. בנוסף, בשמת-טבעון, קריית-מלאכי, דיר-חנא ואחרים.

וגם שם הפסיקו.

באשכול השלישי 43 יישובים: קלנסואה, אבו-ג'וש, טורען, דיר-אל-אסד, אור-עקיבא, בני-ברק, דימונה, טייבה, נצרת, קריית-יערים. יש יישוב אחד ביהודה ושומרון – עמנואל, במקום ה-44.

טירת-הכרמל, טירה, טבריה, פקיעין, אשקלון. קריית-ארבע במקום ה-92.

זה כולל מועצות אזוריות?

זה לפי יישובים. מדד מדויק של כל יישוב. אלה ארבעת האשכולות. בכל רשימת ה-103 יישובים הראשונים בעוני בישראל, מצוקת האבטלה בישראל, יש שלושה יישובים ביהודה ושומרון, אבל בשלושת היישובים האלה גם בפרופורציות שתבדקו, כשתבדקו את כל ערי הפיתוח שנמצאות בתוך הרשימה הזאת, הפרופורציה של האוכלוסייה היא הרבה יותר גדולה בתחומי מדינת ישראל מאשר אפילו באותם שלושה יישובים. אז אני שקלתי שעל סמך קווי היסוד של הממשלה, ועל סמך העובדה שמה שמשרד המסחר והתעשייה קיבל בנפח הפעילות שלו את מרכז ההשקעות למטרה אחת בעיקר – יצירת מקומות עבודה במקומות שבהם יש מובטלים - - -

לא לזה קיבלת את התפקיד.

זה הדבר העיקרי: יצירת והקמת מפעלים כדי ליצור מקומות עבודה.

לא זה תפקיד המשרד.

זאת הבעיה, שעד היום לא למדתם שהבאתם את האבטלה לאן שהבאתם כי לא הייתם רגישים לעניין. כי עשרים שנה שלטתם ותראי מה שקורה בנגב, הרסתם את המדינה, ואתם עוד אומרים שזה לא זה לא זה. השר אמר שהמשרד שלו גם משרד סוציאלי. מה קרה?

בהגדרתו הוא לא.

מותר לו להחליט במשרד שלו.

אני מפסיק את הישיבה לחמש דקות.

אני מחדש את הישיבה. שר התמ"ס ברשות הדיבור.

אדוני השר, יש לי שאלה אחרת לגמרי: בזמנו כאשר הייתי שר אוצר טיפלתי בעניין של הקמת מפעל "תנובה" בבית-שאן. הולכים להקים אותו באלון-תבור. הודעתי כשר אוצר שאני אתמוך בכל ערעור של מפעל של "תנובה" במרכז ההשקעות, כדי להביא לכך שיקום מפעל זה בבית-שאן ויספק 300 מקומות עבודה קבועים לבית-שאן.

לא נתת להם מה שהם רצו, לא נתת ל"תנובה" מפעל מאושר.

הודעתי שכשר אוצר אני אתמוך בערעור. אני פונה אליך כשר המסחר והתעשייה, עוד לא מאוחר. אם תוכל לעשות מעשה, תעשה לבית-שאן מצווה גדולה ביותר. 300 מקומות עבודה במקום באלון-תבור בבית-שאן.

הסוגיה שחבר הכנסת מאיר שטרית העלה היא מאוד רצינית. יש לנו בבית-שאן אזור תעשייה, פארק צבאים, עומד ריק. אין בו אף מפעל. אם לא נביא לשם מפעל אחד רציני משמעותי אף אחד לא יידבק לשם, והמצוקה בבית-שאן היא מצוקה קשה ביותר.

חבר הכנסת שטרית, אני מציע שנקיים דיון מסודר עם שר התמ"ס לא אגב אורחא על הנושא הזה. בואו לא ניכנס לזה עכשיו כי לא נספיק.

גם שר האוצר הנוכחי בייגה שוחט וגם אני, בחודשים הקצרים שבהם אנחנו נמצאים התערבנו ועשינו מאמץ אדיר לשכנע את "תנובה" לעבור לשם, למרות שגם אלון-תבור זה בארץ-ישראל וגם שם צריך תעסוקה, עשינו את המאמץ הזה ולמרות הכול, לצערי הרב, "תנובה" החליטה באופן סופי ונחרץ לעבור לאלון-תבור. יש שם שטח שהיא כבר קנתה אותו. היום אני עושה מאמץ אדיר להשיג מפעל אחר שיבוא לשם בכדי לתת לבית-שאן תקווה.

אני רוצה לסיים בשני נושאים קצרים: בעקבות הדבר שאמרתי קודם, לאחר שמניתי את רשימת יישובי האבטלה והעוני והמצוקה בישראל, אני אומר באופן חד-משמעי לכל חברי הוועדה, באותם 80-100 יישובים ראשונים ישנם היישובים עמנואל ובית"ר-עילית. אם עמנואל ובית"ר-עילית יפנו ויאמרו, רבותיי, אנחנו רוצים, מאחר והם נמצאים ברשימת יישובי המצוקה, מבחינתי העובדה שהם נמצאים ביו"ש לא מעלה ולא מורידה. הם יקבלו את הטיפול הלאה כאילו לא קרה שום דבר, ואני אבטל את ההקפאה. מדוע? משום שכשהשבוע כשקיבלתי את כל הנתונים וראיתי מהי רשימת העוני בישראל, ולזה בעצם חיכיתי, מצאתי שבתוך היישובים האלה ישנם יישובי עוני גם ביהודה ושומרון. לכן אם הם יבקשו היום המשך הטיפול בהקמת מפעלים שם, הם יקבלו אותו, משום שאני לא רוצה לעשות אפלייה בעניין הזה לא על רק פוליטי ולא על רקע אחר. אני ממוקד על עניין אחד – עניין האבטלה והעניין החברתי, ולתת מענה לעניין החברתי. כי המצוקה בישראל היא מצוקה קשה ביותר. מה אני יכול לעשות, שאת המצוקה הקשה ביותר אני מוצא בעיקרו של דבר בבאר-שבע ובנותיה ובגליל ובמקומות המרוחקים? לשם אני רוצה להפנות את המאמצים.

לא פעלתי בחלל ריק. אדוני היושב-ראש, ברגע שעיכבתי את ההחלטה כדי להמתין לראות מהי רשימת יישובי המצוקה, פניתי לראש הממשלה ולממשלה, ובין היתר ביוזמתי קמה ועדת המנכ"לים בראשותו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יוסי קוצ'יק, בהשתתפותו של ד"ר ראובן חורש, מנכ"ל משרד המסחר והתעשייה, והוועדה הזאת עובדת בקצב מואץ כדי להגיע להחלטה ברוח הדברים שגם כתובים בחוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, שזה צריך להיעשות בזמן קצר. בשיחה שקיימתי עם יוסי קוצ'יק לפני החג, כלומר לפני שבועיים וחצי, על מועדי סיום עבודתה של הוועדה והגשת המלצותיה לממשלה, הוא אמר לי חד-משמעית, שהוא משתדל להגיע למצב, וכפי הנראה גם יצליח להגיע למצב, שבתוך חודש מאז הוא יסיים את העבודה. כלומר, מהיום זה עניין של עשרה ימים-שבועיים.

הוא התחייב בכך לוועדת הכספים כשהארכנו בחצי שנה.

לכן העניין הזה הוא עניין שבטיפול. הוא לא עניין שאני פועל בו בחלל ריק. אני מאמין שבעניין הזה הממשלה תקבל את חוות הדעת בתוך עשרה ימים-שבועיים, והיא תוכל לקבל את ההחלטה. אני מאמין שההחלטה תשנה אולי במשהו את ההחלטה שלי, ואני אקבל, כמובן, כל מה שהממשלה תחליט ואקבל את הדין בעניין הזה.

דבר אחרון שאני רוצה לסיים אתו: רבותיי, אני מאוד מבקש דבר אחד, שבאמת , ותאמינו לי ואתם מכירים אותי לא מהיום, אני לא נולדתי שר. אם נולדתי בפוליטיקה זה בתור חבר כנסת. העניין שבאמת מדיר שינה מעיניי בכל הימים שבהם אני נמצא בתפקיד שר התעשייה והמסחר זה העניין החברתי והעניין של האבטלה. אני אומר לכם, שהיום אם אני יכול להוביל מפעל ממרכז הארץ, לא מיהודה ושומרון, ממרכז הארץ אל אותם מקומות שבהם יש אבטלה יותר עמוקה, אני עושה את זה. אני עושה את זה במצפון שלם, בלב שלם, בלי פחד. הלכתי ל"אפרת קונברס" והצעתי להם, רבותיי, תקימו את המפעלים שלכם לא פה, תעברו לקריית-מלאכי, כי בקריית-מלאכי יש מצוקה איומה ונוראה. תעברו לבית-שאן, כי בבית-שאן יש מצוקה נוראה. מה, אני לא רוצה את טובת תל-אביב?

בינתיים הם עברו לרעננה. בקריית-מלאכי אין מי שיעבוד ב"קונברס".

אדוני השר, אני רוצה לומר שזה אולי ראוי לדיון בפני עצמו, אם תפקידו של משרד התעשייה והמסחר להיאבק באבטלה, כפי שאמרת שזה היעד שאתה רואה למשרד. אני לא משוכנע שזה היעד העיקרי. אולי זה בין שאר היעדים שהם חשובים מאוד, אבל לבוא ולומר שזה היעד של משרד התעשייה והמסחר, אינני חושב שזה נכון. זה נושא שצריך להיות נדון כאן יום אחד. אם כתוצאה מפיתוחה של כלכלת ישראל אסור לשכוח את הבעיה החברתית, אסור לשכוח את בעיית האבטלה וצריך לתת עליה את כל הדעת, זה מקובל. אבל אם זה מה שמנחה, יכול להיות שיש פה נושא שצריך להיות נדון יום אחד בוועדת הכספים.

אני אומר לך את זה כחבר בקואליציה. אני מרגיש בוש ונכלם שהממשלה שאני נמצא בה, ללא החלטת ממשלה כל שר עושה לפי תפיסת עולמו האידיאולוגית מה שהוא רוצה לעשות, כולל שר ממפלגתי. אני חושב שממשלה שאתה רוצה שתהיה יציבות שלטונית בה, לא יכול להיות מצב שבו כל שר יחליט מה המדיניות האידיאולוגית שלו ואותה הוא מיישם, כאילו המשרד שהוא קיבל הוא נחלתו בלעדית ואתו הוא עושה מה שמתחשק לו לעשות לתפיסתו. אני לא יכול להבין את הדבר הזה.

אני אומר לכל חבריי בוועדת הכספים, אולי זו פוזיציה לא נוחה לי לומר את הדבר הזה, אני חושב שכל ארבע שנים עם התחלף השלטון במדינת ישראל משנים את סדרי העדיפויות של מדינת ישראל, זה דבר לא נורמלי, לא הגיוני. בפרט כאשר אתה רוצה תכנון אופקי, עם אופק רחב ביותר, ואתה לא יודע איפה להקים כל דבר ודבר. אני אומר את זה ואולי זה לא נוח היום, כי היום כאילו נוגעים ביישובים הקרובים יותר ללבי, אם כי אני לא יודע מה יותר קרוב ללבי – האם אלון-מורה או בית-שאן. שניהם קרובים מאוד ללבי והם בבחינת שני בנים יקרים. אבל אני אומר לך, שזה שכל ארבע שנים במדינת ישראל בשתים-עשרה השנים האחרונות זה רץ כמו פינג-פונג בתכנונים, אדם רוצה להקים מפעל והוא יודע שלארבע שנים הוא מקים מפעל.

בנושא של "אינטל" לא השתכנעתי, לא הבנתי מה קרה בזה. אני מודה שאני בא עם דעה מוקדמת, כי גם כל ההשקעה ב"אינטל" נראית לי לא לעניין. אבל אין לי מה לעשות. בעניין הזה אני מבין את הרציפות השלטונית ואני צריך ליישם אותה. אבל ברגע שיש כאן עכשיו העברה מ-X ל-Y ואני לא מבין במה המדובר פה, לכן אני מציע לך דבר אחד כדי שאני אוכל להצביע בעד הצעתך - - -

והמנכ"ל לא בא.

זה סתם מרגיז. אבל את זה אני אעזוב. אם הוא החליט שהוא לא רוצה לבוא, תהיו אתם מליצי יושר עבורו. אם אתה מוכן להוציא את ההעברה של "אינטל" מכל הבקשות האלה, אוכל להצביע. אם אתה עומד על זה שהכול יהיה בחבילה אחת, אני בגלל סיבות ענייניות לא אוכל להצביע בעד הבקשה.

אני רוצה לחלק את דבריי לשני חלקים: קודם כול אשר להנחייה שנתן השר רן כהן להקפיא את הטיפול בכל הבקשות שמגיעות ממפעלים מעבר לקו הירוק, גם עם התיקון שהוא הוסיף עכשיו לגבי שני יישובים. אני רוצה לומר בצורה ברורה ביותר: החוק בישראל איננו מכיר ואיננו מקבל איזשהי החלטה שהיא החלטה חד-צדדית של שר שניתנת בהיעדר סמכות. משום שההחלטה על אזורי עדיפות נתקבלה על-ידי ממשלת ישראל, חלה רציפות על כל החלטה של ממשלת ישראל, של כל ממשלה בישראל, מטבע הדברים, ומתוך הרציפות הזאת שחלה, כל עוד לא נתקבלה החלטה אחרת על-ידי ממשלה, ההחלטה הקודמת היא ההחלטה המחייבת.

הממשלה, ואינני כופרת בזה, אמר השר רן כהן, נבחרה ממשלה עם מדיניות אחרת ויש לה קווי יסוד, והוא קרא כאן את חלקם. לא בחרתי בממשלה הזאת אבל אני, כמובן, מכבדת את ההכרעה שנפלה כאן ואת ההכרעה שקיבל הבוחר. אבל אינני מכבדת ואינני יכולה לקבל , ולדעתי גם בית-משפט לא יקבל, שום החלטה חד-צדדית כזאת שאיננה מובאת לממשלה. רוצה הממשלה לשנות מדיניות שהתקבלה באופן חוקי על-ידי ממשלה קודמת, תתכבד, תביא את זה להחלטת ממשלה, תחליט הממשלה את החלטתה. אגב, לפי מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה, הוא ממליץ גם שזה יגיע לאחר מכן לוועדת הכספים של הכנסת. אבל נעזוב את ועדת הכספים. אמרתי שהוא ממליץ, לא שהוא מחייב. הוא קובע שזה הנוהג הקיים. מה שברור על-פי מכתבו של היועץ המשפטי לממשלה ועל-פי החוק והרציפות שצריכה לחול, שהממשלה צריכה לקבל החלטה. תקבל הממשלה החלטה כזאת, אוכל להתווכח ויכוח פוליטי, לא אוכל לומר מה שאני אומרת עכשיו, שהחלטתו של השר רן כהן ניתנה בהיעדר סמכות ובחוסר סמכות, ואיש מאתנו, ללא קשר לדעות השונות, איננו יכול לקבל את זה.

הדבר השני נוגע לעניין "אינטל". התחלנו לדון בזה בפעם הקודמת ונאמרו כאן דברים. "אינטל" שינו את קווי הייצור, חלק קטן מתושבי האזור עובדים במפעל, האחרים מובאים לשם. יש שם בעיות קשות מאוד. הוועדה נתנה את דעתה, וזה חוצה את כל המפלגות. אין כאן שאלה של עניין פוליטי או מפלגתי. זה נכון שממשלות קודמות הן אלה שעשו את ההסכם הזה. אגב, לא ממשלת הליכוד במקרה הזה, אבל גם זה לא משנה. לא זו הסיבה ולא זה הנימוק.

אדוני היושב-ראש, אני לא מדברת מתוך איזשהו צבע פוליטי. אנחנו ביקשנו בוועדה כאן, שיבוא מנכ"ל המפעל לוועדה, על מנת שיוכל לענות על שאלותינו ועל מנת שנוכל להבין. אולי בסופו של דבר נחליט שאין ברירה, אולי נחליט שהשתכנענו, אולי נחליט אחרת. אינני יודעת. נקבל גם ייעוץ משפטי מה מותר לו, מה אסור לו, מה אפשר, מה אי-אפשר. אבל מנכ"ל המפעל, כפי שאני שומעת, החליט שהוא לא מעוניין לבוא. אילו היה אומר שהוא מתנצל, הוא בחוץ-לארץ, הוא לא יכול לבוא, היינו מבינים. אבל הוא איננו מעוניין לבוא. כפי שנמסר כאן, העובדה היא שהוא סירב לבוא ולהיענות לבקשת הוועדה לבוא היום לוועדה. זה דבר שבכלל נדמה לי שהוא בלתי מקובל, אי-אפשר לקבל אותו בשום משטר דמוקרטי. אם ועדה בכנסת ישראל מזמינה את מנכ"ל המפעל שאמור לקבל מאות מיליוני שקלים ממדינת ישראל לבוא לכאן כדי לשמוע, להשמיע הסברים, זה דבר בלתי נסבל שהוא לא יבוא.

אני מציע לחברי הוועדה, ללא שום קשר לעניין הראשון שעומד בפני עצמו בעיניי, לא לקבל ולא לאשר שום הצעה, שום בקשה שנוגעת לחברת "אינטל" כל עוד מנכ"ל המפעל לא יחליט שהוא נוהג כפי שנוהגים בחברה מסודרת דמוקרטית וכפי שנוהגים במדינת חוק ומתוקנת ויגיע לוועדת הכספים. כשיגיע, נשמע אותו ונחליט את החלטתנו.

אחרון הדוברים בסבב הזה יהיה עופר חוגי. נמשיך את הדיון אחרי גמר הדיון עם שר האוצר.

אדוני השר, אתה מוכן להפריד את "אינטל" מהבקשה?

האוצר טוען שאי-אפשר. אני מזדהה אתכם שאי-בואו של מנכ"ל "אינטל" הוא דבר לא תקין.

בדיון בפעם הקודמת דיברנו על שני נושאים: עידוד עסקים קטנים ונושא החונכות. ביקשנו אז נתונים כמה עסקים קטנים קיבלו בפועל סיוע ומה הסכומים שהם קיבלו, ובאלו אזורים וערים טופלו העסקים הקטנים. בנוסף ביקשנו פרטים בנושא החונכות. בחומר שקיבלתי אין נתונים כמה מפעלים בפועל חונכו ומי טיפל בהם.

אני חושב שהתמיכה בשני הנושאים האלה מאוד נמוכה. אם היו מגדילים את התמיכה בסכומים קצת יותר גדולים זה היה נותן מענה מיידי לצד החברתי. אם השר רואה את תפקידו מתן מענה חברתי, אני חושב ששני הסעיפים הקטנים האלה אם היו מטפלים בהם באזורים מוכי אבטלה, היו מסייעים מאוד בפתרון הבעיה. היות שכל הסעיפים פה הם תמיכות ומענקים, הייתי רוצה שהחלוקה שלהם תהיה יותר בכיוון החברתי.

יש לי הצעה לסדר: אני חושב שניתן להפריד את הבקשות. תוך שעה אפשר להדפיס את זה מחדש. אם ניתן להפריד את הבקשה והיות שיש ישיבת המשך אחר-כך, נצביע אחר-כך.

השר, אתה מעיד על עצמך שאתה חבר כנסת יותר משר. גם בנושא של אי-הגעתו של מנכ"ל "אינטל" - - -

אני מזדהה לחלוטין עם עמדתכם.

כדי שלא ייראה שהדבר הוא לא ענייני, בואו נפריד את העניין של "אינטל".

אני מפסיק בשלב זה את הדיון בבקשה. שר התמ"ס הודיע לי שהוא יפעל לפיצול הבקשה בין "אינטל" לשאר ההעברות התקציביות שמופיעות בבקשה, הן למפעלי ים המלח ולהתנחלויות ולדברים האחרים שמופיעים בבקשה. אם החומר יגיע אלינו עד מחר, אנחנו נצביע על הבקשה המפוצלת כבר ביום רביעי, על מנת לתת את עשרים וארבע השעות. אנחנו נזמין גם את מנכ"ל "אינטל" לישיבה הבאה, אחרי שנעביר אליו את ההסתייגויות החריפות שהושמעו כאן לעובדה שהוא לא הופיע היום.

אנחנו יכולים להצביע בהתנייה שתהיה הפרדה?

לא.

אני אפעל בדיוק כפי שאמרתי. השאלה שלי אליך, אדוני היושב-ראש: אם אני פועל במקביל לזה שמנכ"ל "אינטל" יבוא בכל מועד, האם תהיו מוכנים, לחלופין, להשלים את העניין?

העניין עם "אינטל" הוא חוזה. אנחנו חייבים לקדם אותו. אני מזדהה לחלוטין עם עמדת הוועדה לגבי אי-בואו.

קיבלתי את הבקשה. אני מבקש ממך כשר התמ"ס לפעול אצל מנכ"ל "אינטל". אם מחר נקבל הודעה שמנכ"ל "אינטל" מגיע, אנחנו נקיים ישיבה בשעה שתים-עשרה על הבקשה המאוחדת. אם מנכ"ל "אינטל" מסיבות ששמורות עמו יחליט לא להגיע, נבקש שתפעל לפיצול הבקשה, ואז נקיים דיון רק בקטע שלא נוגע ל"אינטל". לא יהיה דיון בבקשה של "אינטל" בלי שיבוא הנה מנכ"ל "אינטל".

אני מודה לכולם. אני מבקש לעבור לאולם ההרצאות לדיון עם שר האוצר.


הישיבה ננעלה בשעה 11:00