פרוטוקולים/כספים/2775



2
ועדת הכספים
29.7.99

פרוטוקולים/כספים/2775
ירושלים, ו' באדר, תשס"א
1 במרץ, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 9
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום ה', ט"ז באב התשנ"ט, 29.7.1999 בשעה 12:00

חברי הוועדה: היו"ר אלי גולדשמידט
מוחמד ברכה
אילן גילאון
יצחק וקנין
סאלח טריף
אמנון כהן
מקסים לוי
מאיר פרוש
שלום שמחון

דני קריצ'מן, מנכ"ל משרד החקלאות
שבי שי, מנכ"ל משרד התיירות
רות יוסף, מ"מ מנכ"ל משרד הפנים
איתי אייגס, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
רפי לב-ארי, מנה"ל אגף תיאום ובקרה, משרד ראש הממשלה
משה שגיא, מנהל אגף התקציבים, משרד החינוך והתרבות
איזיו רוזנטל, כלכלן, משרד הפנים
אריאל לוין, אגף התקציבים, משרד הבינוי והשיכון
איתן לחובסקי, ס/מנהל אגף הפרוגרמות, משרד הבינוי והשיכון
שי וינר, אגף התקציבים, משרד האוצר
מלי חדד, עוזרת למנכ"ל משרד העבודה והרווחה
יהודה פוקס, מנכ"ל מחוז חיפה והצפון, משרד העבודה והרווחה
אילן סלומון, משרד התחבורה
אהרון איינשטיין, סמנכ"ל פיתוח, מע"צ
רון שובל, מע"צ
הלנה ניסן-קורן, מע"צ
יצחק חנניה, ממונה איזורי פיתוח, משרד התעשיה והמסחר
דני בראון, מנהל התכנון והבינוי, משרד הבריאות
יגאל חן, מנהל מחוז גליל-גולן, משרד החקלאות
אורי שופנר, מנהל מחלקת פיצויים, מס הכנסה
מיכאל לפידות, מנכ"ל מפעלי מתכת חניתה, התאחדות התעשיינים
שלמה רווח, התאחדות התעשיינים
חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים
משה עטיה, מנכ"ל עמותת התיירות גליל עליון
חיים ברוס, מנכ"ל עמותת תיירות גליל מערבי
תמי עטיה, עמותת התיירות
שלמה בוחבוט, יו"ר פורום ישובי קו העימות
ג'קי סבג, ראש עיריית נהריה
חיים ברביבאי, ראש עיריית קרית שמונה
גולן זרייהן, גזבר עיריית קרית שמונה
יוחנן אהרונסון, עיריית קרית שמונה
יהודה שביט, יו"ר מועצה מקומית יסוד המעלה
אהרן ולנסי, ראש מועצת גליל עליון
שלום פרץ, מושב אביבים
אבי גרוס, רמ"ח התגוננות אוכלוסייה, פיקוד העורף
עמית בר-און, יו"ר הנהלת מושב בן עמי
דוד טאוב, חבר הנהלת מושב בן-עמי
עו"ד רון רוגין

אנה שניידר

איוור קרשנר

חבר המתרגמים בע"מ


סדר היום
ביצוע החלטת הממשלה בעניין ישובי קו העימות

ביצוע החלטת הממשלה בענין יישובי קו העימות

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. אני מברך אתכם על שהגעתם לכאן. אני רוצה לומר לכם שזו הישיבה המהותית הראשונה של ועדת הכספים בנושא קונקרטי מאז כוננה הוועדה הקבועה לפני שבוע ימים. התחלנו לעבוד ובמיוחד התרכזנו בפגישות עם ראשי המשק הישראלי, נפגשנו עם שר האוצר, עם נגיד בנק ישראל, עם נשיא התאחדות התעשיינים, אבל כנושא מהותי ראשון ביקשתי להתחיל בנושא קו העימות.

נודע לי שאתם גם נמצאים היום – מרביתכם או חלקכם – בקשר עם הממשלה ונודע לי שמחר מתקיימת ישיבה עם הוועדה הבינמשרדית ואני חושב שטוב שנקיים את הישיבה הזאת קודם לכן ונבטא את דעת הוועדה לקראת הישיבה.

אמנם לא ערכתי משאל דקדקני בין כל אחד מחברי הוועדה, אבל יש אצלנו קונסנסוס מוחלט וחד-משמעי שחוצה מקיר לקיר לגבי המחוייבות שלנו ליישובי הצפון. הוועדה, שפי שאני מבין את טיב פעולתה וגם חבריי מבינים כך, אנחנו לא מחכים שיהיו קטיושות כדי לבוא לבקר, אנחנו רוצים שתראו בנו כתובת לבעיות, לנושאים שאתם מרגישים מוטרדים בהם, אני רוצה שתרגישו שהדלת פתוחה. אנחנו מאוד מוטרדים ממה שקורה בצפון, בעיקר בתגובות המאוחרות יותר אחרי אירועים מהסוג שהיו לנו הקיץ. אני יודע על הבעיות שמתאפיינות בעיקר בקרית שמונה. חיים סיפר לי על הבעיות הקשות שהוא מתמודד איתן ביום יום והן באמת מאוד קשות. השתתפתי השבוע בתוכנית בערוצים המקומיים שהיה בה גם פרוספר אזרן וגם מנכ"ל משרד ראש הממשלה הקודם והדברים חוזרים ועוברים משלטון לשלטון. אני באמת לא חושב שהבעיות רלוונטיות דווקא לשלטון מסוג פוליטי אחד מול שלטון מסוג פוליטי אחר, אלא הבעיות הן בעיות שעוברות משלטון לשלטון, ממשלה לממשלה. באמת הייתי רוצה שאחת ולתמיד נוכל לראות איך אנחנו מצליחים לתת תשובות אמיתיות, כנות ובלי נסיונות לטייח או לעגל פינות.

הדיון שאנחנו מקיימים היום הוא לא להחלטות אופרטיביות. אנחנו ועדת כספים ואנחנו לא עומדים היום, כמו שעמדנו לפני שבוע, על העברת סכום כסף לצורך רכישת מיכסות של ביצים לטובת ישובי הגליל, שזה דבר קונקרטי שבא אלינו, אנחנו מאשרים אותו והולכים קדימה. אנחנו נמצאים כאן היום יותר לישיבה שנוכל לתת בוועדה אחרי כן ביטוי לעמדה שלנו.

אני כבר אומר כהצהרה שלי – ואני משוכנע שחבריי לוועדה יצטרפו לעמדה הזו – שאנחנו הולכים לקראת תקציב מאוד מאוד מקוצץ בסדר גודל של ארבעה-חמישה מיליארד שקל. יהיה קיצוץ ואי אפשר לברוח מזה שיהיה קיצוץ, אבל אני מבקש מכם שאתם תעזרו לנו שמה שלא יהיה הקיצוץ, הוא לא יפגע ביישובי גבול הצפון כי זה בעינינו דבר שבאמת אנחנו צריכים לעשות הכל כדי למנוע פגיעה באיכות החיים ובאמון של האזרחים שחיים בגבול הצפון במערכת הציבורית שתמשיך ותגבה אותם בכל ימות השנה.

אנחנו מודעים לקשיים הבלתי נגמרים שאתם מתמודדים איתם, הן בתחום הכלכלי המאוד מאוד פרקטי, החל מהשאלה כמה כסף או ממתי צריך להתחיל לשלם עבור עובדים שלא מגיעים למקומות עבודה בגלל התקפה קטיושות, וקיימנו דיון בוועדת כספים זמנית בנושא זה. גם אז הגענו למסקנה שהנושא של גבול הצפון, ראוי שתוקם במיוחד ועדת כספים זמנית בתקופה של בין השמשות, כשעוד לא היתה ממשלה, והקמנו את ועדת הכספים וקיימנו ישיבה מיוחדת בבקשת האוצר לאשר את הנושא של 250 שקל ליום עבודה מהיום הראשון, מרגע תחילת המתיחות, וקיבלנו את עמדת ראשי היישובים כפי שהוצגה בפנינו שאין מקום להסכים למגבלה של 250 שקל והחזרנו את ההחלטה לממשלה תוך תביעה ובקשה לבנות את המודל של התשלום בצורה אחרת ולעשות זאת בצורה הוגנת ולא בצורה מקוצצת כפי שזה הוצע. עדיין לא קיבלנו תשובה מהממשלה ואני מקווה שנקבל תשובה לגבי פנייתנו זו.

אני יודע שמחר בבוקר יושבת ועדת מנכ"לים שחלקם יושבים כאן איתנו, ואני מבין שמרכז הוועדה זה רפי לב-ארי שנמצא איתנו, ואני מאוד מקווה שהישיבה מחר תהיה ישיבה עם תוצאות ולא עם דיבורים בלבד. אם אכן היא תהיה עם תוצאות – תהיה לנו פחות עבודה. אם היא לא תהיה עם תוצאות – אני כבר אומר כאען בצורה חד-משמעית שוועדת הכספים אמורה לעבוד בהרמוניה עם הממשלה, אבל אם לא יהיה טיפול כפי שראוי וצריך להיות ביישובי גבול הצפון, ההרמוניה בין ועדת הכספים לממשלה ולמשרד האוצר תופר. אני אומר את הדברים בעדינות, אבל אני מניח שמבינים מה מסתתר מאחורי הדברים ואני אומר את הדברים בצורה חד משמעית. אנחנו לא נסכים לשום פגיעה ולשום מצב של אי קיום התחייבות שניתנה בדין וביושר ובצורה רשמית ליישובי הצפון.

השתדלתי להזמין את כולם לישיבה, למרות שידעתי שלא כולם יבואו לכלל רשות דיבור, דבר שהוא בלתי אפשרי בפורום כל כך רחב, משום שרציתי שלא יהיה מצב שמישהו יגיד שהוא לא הוזמן ולא ניתנה לו האפשרות להיות כאן ולהשתתף בישיבה הזאת.

לסדר הדיון. אני מציע שאני אאפשר לרפי לב-ארי לומר כמה מילות פתיחה לגבי כוונות הממשלה. לאחר מכן אני מציע ששלמה, כראש פורום ישובי קו העימות, וחיים ברביבאי יהיו הפותחים. לאחר מכן אני כמובן אאפשר לוולנסי, ליהודה, לסבג ולכל ראשי המועצות לומר את מה שיש להם לומר. לאחר מכן אני ארצה שהמנכ"לים יוסיפו את דבריהם. כמובן שתינתן אפשרות לחברי הכנסת להתבטא בענין. אני רוצה לומר לכם שהיום זה לא יום של כנסת וזה יום אחרי לילה ללא שינה ובכל זאת הגיעו לכאן חברי כנסת. אני כיושב ראש ועדת הכספים, זה תפקידי, אבל חברי ועדת הכספים שהגיעו לפה, אני אומר להם שהם הגיעו כי איכפת להם כי זה לא יום עבודה רגיל וזה יום שהיה קשה להיות בו בעקבות האירועים של הלילה. קחו גם את זה בחשבון ותבינו את האהדה הרבה והרצון הטוב שיש אצלנו כלפיכם. אני כמובן מודה באותה הזדמנות לחברי הכנסת שהגיעו לישיבה.

תודה רבה ליושב-ראש. אני חושב שאני מכיר פה את מרבית הנוכחים ואנחנו עובדים במשותף. בסך הכל יישובי קו העימות בצפון נהנים מקונסנסוס רחב של כל ממשלות ישראל לגבי החשיבות של חיזוק היישובים וביסוסם. ממשלה אחת קיבלה החלטה ב-12 במאי 1996 , תוכנית לשלוש שנים 1996-1998, באה הממשלה לאחר מכן ויישמה את ההחלטה הזאת ללא שום הקשר פוליטי. התיחחסו להחלטה כאל החלטה מקצועית, נכונה ובמקום. אנחנו במשרד ראש הממשלה קיבלנו את ההחלטה הזאת, פעלנו ליישום מלא שלה. היו אומנם כמה הערות לגבי כמה סעיפים, אבל הם טופלו בנפרד. בראייה הכוללת, ההחלטה לשלוש שנים בהיקף של כ-900 מיליון שקלים יוזמה במלואה על ידי מרבית משרדי הממשלה, בין אם היו אלה סעיפים של פיתוח תשתיות פיסיות, בין אם היו אלה סעיפים שנוגעים להטבות לתושבי קו העימות.

בראייה הזאת גם המשכנו את הטיפול לאחר מכן כאשר ראינו שההחלטה מסתיימת בשנת 1998, ובמהלך חודש ספטמבר 1998 נכנסנו למהלך נוסף של גיבוש החלטת המשך. באגף תיאום במשרד קיבלנו את ריכוז ההחלטות החדשות, עשינו את זה יחסית די מהר, ותוך חודשיים היתה בידינו כבר טיוטה של ההחלטות החדשות.

בינואר 1999 הצלחנו להעביר למעשה שלוש החלטות ממשלה שהראשונה שבהן נגעה באופן מיוחד לחיזוק מעמדה של קרית שמונה. ראינו הפעם חשיבות להסתכל על הפיתוח של קרית שמונה והסיוע לתושבי קרית שמונה בנפרד משאר יישובי קו העימות. ההחלטה הזאת מדברת על תקצוב לשלוש שנים משנת 1999 עד 2001 בסכום של כ-218 מיליון שקלים. לאחר מכן קיבלנו למעשה שתי החלטות לגבי שאר ישובי קו העימות, כאשר ההחלטה הראשונה, שכלללה את מרבית משרדי הממשלה, דיברה על כ-819 מיליון שקלים, ועוד החלטה שקיבלנו בסוף ינואר שנגעה למשרד החקלאות ודיברה על כ-92 מיליון שקלים תקציבי משרד החקלאות והאוצר, לא כולל השתתפות חקלאים.

בסך הכל התקבלו שלוש החלטות חשובות. ממשלה חדשה נכנסה, אבל מבחינתנו ההחלטות הן בתוקף, אלא הן החלטות המשכיות ואין שום שינוי. אני מאוד מקווה שמה שהיושב-ראש אמר, שלא נוגעים בהחלטות הללו ולא מקצצים בהן, אכן יהיה נכון. זה אמור גם לגבי ההחלטה הקודמת, מספר 939, שלא נגענו בה ולא קיצצנו בה.

באגף תיאום במשרד קיבלנו תוכניות מפורטות. את ההחלטות לגבי השנה ביקשנו מכל המשרדים להעביר אלינו תוכניות מפורטות וריכזנו אותן. לפני כשבוע הוצאנו דוח מפורט לכל היישובים, כולל לכל הפקידות הבכריה במשרדי הממשלה והעברנו את התוכנית המפורטת, כולל פירוט עלויות לגבי כל ישוב ומה הוא מקבל עד הרמה הכי פרטנית שאפשר. מבחינתנו כרגע אנחנו נכנסים לקטע של יישום ההחלטות המפורטות. כאשר התוכניות המפורטות הן די ברורות, למעשה דרושה עבודת משרדי הממשלה להוצאת הרשאות תקציביות לרשויות, ובמקביל עבודת הרשויות ליישם את הסעיפים.

אנחנו נרכז את אותם סעיפים בעייתיים שמסיבה כזו או אחרת לא מיושמים ואנחנו נטפל בהם באופן נקודתי, בין אם דרכנו ובין אם דרך ועדת מנכ"לים ליישובי קו עימות. כל סעיף כזה ייבדק. כבר עכשיו ניגש אלי שי וינר ודיווח לי שהוא פטור מסעיף מסויים, ואני פונה כאן לנציגת משרד הפנים, לגברת רות יוסף, כפי שתוכלו לראות היא מאשרת זאת. שי עידכן אותי לגבי הששה מיליון החסרים. תקציב הפיתוח של משרד הפנים הושלם והששה מיליון שהיו חסרים הוסדרו. זה רק להראות שבכל סעיף שיש עמו בעיה, אנחנו ןלא עוזבים אותו עד שמוצאים פתרון. אם יהיו סעיפים נוספים כאלה שאנחנו נשמע תיכף מראשי היישובים, אנחנו נתייחס לכל סעיף במגמה פשוטה אחת ויחידה, שהחלטות ממשלה יש לכבד. אנחנו מתייחסים להחלטות ממשלה כלשונן ויש לנו כוונה לעמוד בכל הסעיפים. אתם מכירים את העבודה שלנו שהיא עבודה רצינית, אנחנו לא עוזבים שום סעיף ואנחנו עושים כל מאמץ כדי ליישם.

את הסעיפים וההחלטות אני אישית כתבתי וניסחתי, כך שאף אחד לא יכול לבוא ולטעון לפרשנויות שונות.

אני רוצה לומר ולהדגיש. יש כרגע תוכנית עבודה מפורטת, אבל זה לא אומר שכל ההחלטות בשטח מיושמות נכון לתאריך של היום ויש עוד חמישה חודשים עד סוף השנה כדי לממש את הסעיפים הללו. לא צריך לבוא היום ולהגיש שלא מיישמים, כי יש לנו עוד חמישה חודשים של עבודה ובחמשת החודשים האלה אנחנו נדאג כמיטב יכולתנו שהסעיפים אכן ייושמו. אם יש סעיפים שנכון להיום אני כבר יודע שאלה הם סעיפים בעייתיים, אנחנו כבר היום מטפלים בהם וכדוגמה הבאתי סעיף שטופל ונסגר.

מבחינתנו שיתוף הפעולה של ראשי הרשויות מאוד חשוב. ראש רשות שיודע שיש לו בעיה בסעיף מסויים פונה אלינו ואז אנחנו יודעים מה הבעיות. זו החשיבות של שיתוף הפעולה כך אנחנו נוהגים. יש בעיות שאני מגלה אותן מראש ללא צורך בראשי היישובים. אני רואה את הדוחות של כל המשרדים ואני רואה היכן חסר הכסף ואז אנחנו פותרים את זה לבד. אם יש סעיפים כאלה שאנחנו יודעים עליהם מראשי היישובים, אנחנו נתייחס אליהם.

לסיכומו של דבר. תוכנית מסכמת את הביצוע תהיה לנו רק בסוף שנה. היום לעשות איזשהו מאזן ביניים ולהגיד שלא מיישמים, זה לא יהיה נכון עובדתית. מה שחשוב היום מבחינת היישובים זה לדעת שהמשרדים מוכנים לבצע את ההחלטה, יש במשרדים תוכניות מפורטות.

בשנה שעברה יישמו את כל התוכנית?

כן. יש תוכניות מפורטות, הדוח עצמו חולק לכל היישובים. זה הדוח, הוא דוח מפורט, אנחנו נעקוב אחריו וגם נגיש דוח מסכם בסוף השנה. מי שרוצה ליישם את ההחלטה הזאת במלואה, צריך גם לשתף פעולה. אנחנו כמשרדי ממשלה נעשה את המקסימום, ראשי היישובים יודעים שאנחנו תמיד לרשותם, התקשורת אלינו אל משרד ראש הממשלה היא תמיד פתוחה הם יודעים שהם מוזמנים ומקובלים כל הזמן. זה בנוסף לסיורים שלנו בשטח כשאנחנו מגיעים אל היישובים ורואים את הבעיות בשטח. כשהיתה בעיה של אספקת מים ליישובי ההר, הייתי שם וסיירתי שם גם ביום ששי וגם בשבת.

זה לא נפתר עד היום.

אבל עובדים על זה. זה יותר טוב מאשר לא היינו מתערבים. אל תטעו, את החלק הראשון ביצעו, את הנחת הצנרת.

נפלו קטיושות לפני חודש, מה נעשה מאז ועד היום? כלום.

יושבים כאן נציגי הממשל. אני מחוייב בהגנתם גם כלפי אווירה כזו או אחרת ואני מבקש להגן עליהם ולאפשר להם לומר את הדברים, גם אם יש אי הסכמות. אנחנו נטפל בכל נושא ונושא ואני מבקש לכבד את בקשתי.

אני לא ארחיב עוד ואם יהיה צורך, אני אתייחס נקודתית לנושאים שיועלו.

בשם החברים שלי אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה ולחברי הוועדה על שאתם מקיימים את הישיבה ביום חמישי על חשבון הזמן שאתם צריכים לעסוק בדברים אחרים, ועל שלקחתם נושא חשוב ואתם מטפלים בו בתקופה כל כך קצרה. על כך אנחנו מברכים.

אני רוצה להעמיד את רפי על טעותו הגדולה ולומר שאין לנו שום טענות לפקידות שיושבת במשרד ראש הממשלה. הבעיה היא שרפי לא דואג ליישם את החלטת הממשלה 838. קיבלתי אתמול את התוכנית שלך והשתוללתי, ואני אומר למה השתוללתי, כשראיתי מה עשו משרד הממשלה. עבדו עלינו בעיניים כשלקחו את כל התקציבים השוטפים. אני מציע ליושב ראש, תבקש מכל המשרדים שיתנו לך רשימה שתראה מה מקבלים בצפון ואתה תראה שעבדו עלינו בעיניים. אני אתן דוגמה. אני קיבלתי 2.5 מיליון שקל לפני 1996 לפיתוח. אז מה עשיתם היום? רפי, זאת היא הטרגדיה שלכם. אתם לא רוצים להבין.

ישנה החלטה מתקופתו של ראש הממשלה הקודם - מיום 14 במאי 1996 – ושחור על גבי לבן היא אומרת, ואני מצטט:

"אל חברי הממשלה, הריני מתכבד להביא לתשומת לבכם את החלטה מספר 838 של הממשלה מישיבתה מיום 12 במאי 1996, שיקום וביסוס בעקבות מבצע ענבי זעם.

מחליטים, בהמשך למדיניות הממשלה המופעלת מזה מספר שנים להעדפת ישובי קו העימות בצפון ובהמשך להחלטת הממשלה מספר 752 מיום 14 באפריל 1996, לאשר העדפה נוספת של קו העימות".

מה עשו כל המשרדים? פשוט לקחו את התקציבים השוטפים והכניסו לדוח של השנה. אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל תקציב תרבות של מדינת ישראל הוא 400 מיליון שקלים. עבדו עלינו בעיניים. על מה אתם מדברים? אם אני לוקח את משרד התחבורה, 4,5 מיליון שקל כל הסכום שהוא הכניס לקו העימות. משרד התיירות, 13 מיליון שקל. מע"צ, צומת אריאל עלה 300 מיליון שקל. אתמול קראתי בעיתון דבר מדהים, שאחד מראשי המועצות ביש"ע – ואין לי שום טענות, רק מה שנותנים שם, שיתנו לי – אומר שאצלו באיזור התעשיה מלא, 99 אחוז. יפה. אלי לא מגיעים והסיבה מובנת. מע"צ 66 מיליון שקל לכמעט עשירית ממדינת ישראל. זאת לא בושה? עבודה ורווחה – 2.2 מיליון שקל. שיכון, מוסדות – כ-10 מיליון שקלים.

סעיפים אשר הוזכרו בהחלטת הממשלה מספר 4683 ללא תקצוב. תשתיות לבנייה חדשה, מענק איזון, 254 מיליון שקל. האם מענקי איזון אינם בתוך התקציב? בנייה כפרית, 13 מיליון שקלים. תעשיה ומסחר, כל התעשיה והמסחר, 10 מיליון שקלים בסך הכל לפיתוח, וזה במסגרת העבודה בעיניים שעבדו עלינו. אם אתם זוכרים החליטו לבטל את חוק עידוד השקעות הון, להוריד אותו ל-24 אחוזים ואז אמרו שנעביר 300 מיליון שקלים לערי פיתוח, ועכשיו זה הגיע ל-90 מיליון שקלים וגם את זה רוצים להוריד. הכניסו את היישובים שלומי ומעלות, היות ויש אבטלה, ועכשיו מדברים על עשרה מיליון שקלים.

אדוני היושב-ראש, אני מציע לך לקחת את התוכנית הזאת. אנחנו זועמים, אנחנו זועקים, לא יכול להיות שהמצב ימשיך להיות כמו שהוא. אנחנו לא מסוגלים להמשיך ולהיות כמו עניים בפתח. לפני חודש ערכנו הפגנה. כל יום מבקשים להביא משהו אחר, כל יום מבקשים טופס כזה או כזה ועד לרגע זה האנשים לא קיבלו שום דבר.

אני אומר שחבל לדבר על כל מה שרפי אמר. רפי, על מה אתה מדבר? כל התקציב הזה הוא תקציב שוטף של כל רשות במדינת ישראל. איפה ההעדפה שצריכה להיות מיוחדת לקו העימות? היא איננה קיימת. שוב אני מציע לך לקחת את חצור, את בית שאן, את קרית גת ותתחיל להשוות זה מול זה ואתה תראה מה עשית.

אולי זכינו בדבר אחד, כאשר מענקי איזור של משרד הפנים של דוח סוארי הגיע השנה למאז אחוז. חוץ מזה, שום דבר. משרד החינוך כותב כיתות בבתי הספר ומכניס את זה בקו העימות. זה שטויות. מישהו יכול לבנות כיתה אחת אם הפרוגרמה לא מחליטה שהוא צריך לבנות? לכן מיהרו מהר מאוד, אגב, עד שהיתה הממשלה הקודמת, זה לא עניין אף אחד וועדת המנכ"לים לקו העימות בקושי התכנסה ואנחנו לא קיבלנו את הדוח הזה. התוכנית הזו היתה צריכה להיות במקביל לתקציב, אבל היתה מערכת בחירות וחלק מהשרים כבר חילקו את כל הכסף עם הבטחות הבחירות ואנחנו נשארנו עם קופה ריקה.

אני מציע לפקידות הבכירה, שאנחנו מכבדים אותה, לא להתעמת איתנו כי כל מה שאני אומר זה בדוק. הכל כתוב שחור על גבי לבן. אם אני לוקח את החלטת הממשלה מ-1996 מול 1999 אתם פשוט תגבלו את הבלוף, רק תעשו הצלבות בין המספרים.

אני מברך על היוזמה לקיום הישיבה. אני חושב שרפי במקרה הזה לא אשם בכל מה שקורה והוא עושה עבודה מצויינת ויש לו כוונות טובות, אבל אני מחזק את כל דברי שלמה. בסך הכל לקחו את התקציבים שהיינו מקבלים בכל מקרה והכניסו אותם לאיזה החלטות שקראו להם 1838 ו-4682, אבל הטרגדיה היא לא זאת אלא הטרגדיה היא שכאשר מגיעים למשרדי ממשלה כדי ליישם את אותן החלטות, מתחילים להתווכח, לריב.

אני יכול לתת דוגמה. אחרי הסיפור שהיה בקרית שמונה לפני כחודש, קיבלתי החלטה שמחיר הקייטנות בקרית שמונה יהיה 25 אחוז מהמחיר וזה כדי לעודד קצת את האנשים. באתי למשרד החינוך ודיברתי עם שר וביקשתי ממנו לעזור לנו בנושא הזה. הוא אמר לי שהוא ישלח לי את אנשי ישיבות ההסדר. אמרתי לו שישיבות ההסדר, זה לא תמיד מתאים לאוכלוסיה של קרית שמונה, אבל נניח שאקבל אותם, שלוש ארוחות ליום והאיחסון שלהם עוד עולה לי יותר יקר מאשר לקחת בחור שסיים שמינית או שביעית או משהו כזה ושהוא ידריך בקרית שמונה וכך אני גם נותן תעסוקה לאנשים. התקשר אלי עודד כהן ואמר לי שיש לי 400 אלף שקל לטובת הנושא הזה. ביקשתי שישלח לי את זה בכתב ואכן קיבלתי מכתב, אבל אז מה מסתבר? באחת ההחלטות שרפי היה שותף להן נתנו שלושה מיליון שקל שכבר קיבלנו אותם כתיגבור למערכת החינוך, כי היו צריכים לתת אותם לפי החלטה מספר 838. מתוך הסכום הזה הוא לקח 400 אלף שקל, סכום שנלחמתי לקבל אותו. כשאני אומר לו שזה שלי, הוא אומר לי שבחיים לא הייתי מקבל את זה והוא נותן לי את זה בשביל הקייטנות.

זה רק כדי שתבינו באיזו מדינה אנחנו חיים ותראו שיש שתי מדינות. יש משרד ראש הממשלה שמנסה רק לתת גושפנקא לדברים השוטפים, ויש משרדים שונים שנלחמים איתם כדי ליישם את החלטות הממשלה.

יסלחו לי חבריי, אבל אני רוצה להעלות את הבעיה של קרית שמונה והבעיה היא חמורה. בעיית ישובי קו העימות היא חמורה מאוד ואין שום ספק שצריך לתת העדפה ליישובי קו העימות אם הממשלה רוצה את היישובים האןלה באיזור הזה.

כשאני לוקח את קרית שמונה בתוך יישובי קו העימות, קרית שמונה עומדת להתרוקן ואני אומר זאת בצורה שלא משתמעת לשתי פנים ויש לי מספרים שאני לא רוצה לומר אותם כי כולצם כאן יזדעזעו. אם לא יינתן טיפול נקודתי לקרית שמונה, לא תהיה קרית שמונה. אני אומר את זה בכאב משום שאין סיבה לאף אחד לגור בקרית שמונה. יש סיבה נניח לגור ביסוד המעלה, בחצור, בראש פינה, ביישובים מסביב, אבל אין סיבה לגור בקרית שמונה וזה מכל הבחינות. כשקמה משפחה, ואתמול ישבה אצלי משפחה שהיא אחת הוותיקות בקרית שמונה, ואומרת לי שהיא עוברת לרעננה, ואני שואל אותם למה, הם אומרים לי שחודש וחצי הילדים לא יוצאים מהמקלטים, הם אוכלים במקלט, הם ישנים במקלט והם לא מוכנים לישון בשום מקום אחר. אם כן, מה יחזיק את אותה משפחה בקרית שמונה? צריך לחזק את הפרט בקרית שמונה.

אם יהיה ביטחון, קרית שמונה זה המקום הטוב ביותר שאפשר לחיות בארץ הזאת, אבל צריך לחזק את הפרט ולתת דיפות על פני האיזור לקרית שמונה. אני אומר עדיפות נקודתית משמעותית ולא עשרים אחוז ו-51 אחוז, כי בשביל זה אף אחד לא יסכן את הילדים שלו. סטטיסטיקות אפשר להביא, אבל לצערי הרב 90-96 אחוז מהקטיושות נופלות בתוך קרית שמונה. יש בעיות למעלות ויש בעיות לשלומי וצריך לפתור את הבעיות שלהם, אבל צריך לקבל החלטה ומכאן צריכה לצאת קריאה להפרדה גמורה של קרית שמונה מקו העימות. אני אומר לכם שגם אני מוכן לגור ביסוד, אני מוותר על העשרים אחוז, 15 אחוז מספיקים לי, ואני מוכן לשלם ארנונה וכולי. חייבת להיות החלטה חד-משמעית ורפי ניסה להתחיל בחיזוקה של קרית שמונה, אבל זה מה שנקרא לעג לרש. אנחנו הלכנו וניסינו לפרוט את הדברים האלה ולנסות לראות מה קיבלנו, וראינו שקיבלנו אפס אחד גדול. דבר ראשון, אי אפשר ליישם את מה שהיינו צריכים לקבל, ודבר שני, קיבלנו את מה שמגיע לנו אלא שרשמו את זה כחיזוקה של קרית שמונה. תראו מה קורה עם כביש חוצה קרית שמונה ואותו דבר קורה עם המנחת.

יש הבדיל בין החלטות ממשלה שאנחנו עוקבים אחריהם סעיף סעיף. אפשר להגיד על החלטת ממשלה שהיא לא מספיק טובה וזה משהו אחד. האחריות שלנו היא למה שכתוב בהחלטה.

אני חושב שאתה עושה עבודה מצויינת. גם כביש חוצה קרית שמונה וגם המנחת, היתה החלטה בענבי זעם, עם בייגה שוחט שהיה שר האוצר בזמנו, לתת את זה אבל עד היום יש בעיות עם זה. כשרצינו לעשות צומת, אני מגיע למשרד התשתיות והוא אומר שאם משרד התחבורה יתן, גם הוא יתן. כשמגיעים למשרד התחבורה, הם אומרים שאם קרן קיימת תיתן, גם הוא יתן. מה שקורה הוא שמסתובבים בין ארבעה-חמישה משרדים ואין מי שירכז את הדבר הזה.

בענבי זעם נתנו לקרית שמונה 1.8 מיליון שקל למזגנים למוסדות חיונך. בקרית שמונה כל כיתה יש לה מזגן אבל הוא לא עובד. אני מגיע למסיבות סיום בכיתות וההורים בצדק מבקשים ממני להפעיל את המזגן. בתי הספר ניבנו לפני ארבעים שנה. מערכת החשמל לא בנויה להפעלת כל המזגנים. כדי להתקין את מערכת החשמל לשם הפעלת המזגנים אני צריך חמישה מיליון שקל. כשאני בא למשרדים, אומרים לי שלתשתיות חשמל לא נותנים. יש לנו מזגנים שמורכבים כבר שלוש שנים, אבל אין סיכוי שמישהו יפעיל אותם, כך ש-1.8 מיליון שקל ירדו לטמיון, כי כשאני אחבר את מערכת החשמל המזגנים לא יעבדו. הגעתי לחברת חשמל, אבל חברת חשמל כדי לחבר רוצה עבור כל בית ספר 200-300 אלף שקל. הגעתי לרפי ולעוד מקומות ואמרו שאין בעיה, יתנו לי. קיבלתי אשראי, אבל הריבית שמחייבים אותי בה היא 23 אחוזים.

אני מספר משהו נקודתי כדי שתבינו באיזה מצבים אנחנו עומדים והכל נופל על אותה עירייה שצריכה לטפל ביחידה להתפתחות הילד, דבר שקופת חולים צריכה לפעול בו אבל אנחנו מממנים חלק גדול מהנושא הזה. אנחנו מטפלים בחינוך ומשלימים בכספים רבים את החינוך, אנחנו מטפלים בבינוי וכולי, בנוסף לזה יש לנו גם את בעיית הביטחון, בנוסף לזה יש בעיה של תעסוקה ורוב הילדים שלנו עוזבים את המקום. יש אלף ואחד דברים שאנחנו איכשהו מתמודדים איתם ואני לא יודע איך נעשה. יש לי פה סקר שנעשה עם 600 מרואיינים ואתה יכול לראות ששליש מתושבי קרית שמונה עד סוף הקיץ לא ישארו במקום.

השאלה מה הממשלה רוצה, האם היא רוצה את קרית שמונה או לא רוצה אותה. אם לא רוצה את קרית שמונה, בואו נעשה משהו. חבר מועצה הציע לנסות לפנות את קרית שמונה עד שיהיה שלום ואז נחזיר את התושבים בחזרה. זאת לא דעתי, אנחנו נישאר שם במקום, ומי שישאר, אני בטוח שיש לו עתיד, אבל תנו לנו את התקווה, תגרמו למצב שלפחות אלה שנשארים בקרית שמונה תהיה להם איזו תקווה מסויימת.

אני רוצה לפנות לרפי כי נדמה לי שאתה עושה כאן שגיאה טקטית. כמו שאני מכיר את המוזיקה ואני שומע את האנשים, לאף אחד אין טענות כלפיך באופן אישי. אתה לוקח על עצמך פה משהו שהוא לא שייך לך והוא לא לעניין ואתה מעמיד את עצמך במקום שאתה לא צריך להיות בו. יושבים כאן משרדי הממשלה והם אלה שצריכים לתת את התשובות ולא אתה. זה פשוט לא לעניין שאתה סוחב על גבך משהו שאתה לא צריך לסחוב אותו. עברתי פה על דוח אחד או שניים ואני רואה שאתה עושה עבודה יוצאת מן הכלל, אבל למה אתה צריך לקחת על עצמך משהו שמשרד ממשלתי צריך לתת עליו את התשובה?

לפני שאני מגיע לנושאים שהועלו כאן על ידי יושב-ראש פורום ישובי קו העימות אני רוצה להביא דוגמה. לפני שבוע בוועדת הכספים היתה העברה תקציבית עבור משרד החקלאות כדי לממש החלטת ממשלה בנושא מיכסות ליישובי קו העימות. אמרו למנכ"ל משרד החקלאות שבמקום שיביא את זה מה-239 מיליון שקל שרשומים כאן, שיקח את זה מתוך התקציב שלו. אני לא רוצה שהוא יקח את זה מתוך התקציב שלו כי זה לא נותן שום דבר. הוא פשוט צריך לקחת את זה ממישהו אחד ולתת את זה למישהו אחר. זאת לא היתה הכוונה. הכוונה לא היתה לקחת משלום שמחון ולתת את זה ליצחק וקנין, ואם זו הכוונה, הוא מוותר לי וגם אני מוותר לו. אני חושב שאת הענין הבסיסי כאן, או שאתה לא תופס או שאתה לא מבין. יש פה 'תיחמון ' גדול של משרדי הממשלה, ואתה יכול להוציא כמה דוחות שאתה רוצה, פעמיים בחודש, אבל בסופו של דבר אם פקיד כזה או אחר במשרד זה או אחר לא רוצה לממש את מה שכתוב בהחלטת הממשלה, הוא ירשום לך את הדוח הזה כמו שאתה רוצה. אני באמת מציע לך לא לקחת את זה על גבך. זה לא שייך אליך, שימך ידוע למרחוק, אתה עשר, עזוב את הענין הזה, תן למשרדי הממשלה לתת את התשובות האמיתיות שהם צריכים לתת אותן.

שמעת פה את ראש עיריית קרית שמונה, שמעת פה את ראש עיריית מעלות ואתה שומע את הדברים כמו שהם ולא ברמה אחרת. נתתי את הדוגמה הבסיסית כאן לגבי משרד החקלאות כי היא פשוט עלתה בשבוע האחרון. אגב, היא גם תמשיך לעלות, ואולי אתה לא יודע, אבל במשרד האוצר החליטו כבר לבטל את ההחלטה הזאת וההחלטה לא יצאה לפועל. אני חושב שבמשמעות של הענין בסופו של דבר יושב ראש הוועדה כינס את הוועדה כדי לראות איך מקדמים את ההחלטות האלה. אם החבורה יושבת כאן, זה אומר שכנראה משהו תקוע למרות הדוחות של רפי כי אחרת לא היו מתכנסים לפני חודש, לא היו מתכנסים היום עוד פעם. אם כולם הגיעו לכאן זה לא כדי להגיד שממשלת ישראל עושה את עבודתה בצורה יוצאת מן הכלל כי את זה היו עושים אצלך במשרד. כאן האנשים באו לומר שההחלטות האלה לא מתממשות ולא משנה למה, עובדים עלינו בעיניים, לא נותנים, כן נותנים וכן הלאה. ראש קרית שמשונה יצטרך בסוף לתת תשובה למזגנים בדרך זו או אחרת, אלא שהוא עשה את זה על חשבונו ולא על חשבונך ועשה את זה על חשבון דברים אחרים שהיו צריכים להיעשות בקרית שמונה. לכן אני חושב שזה הענין הבסיסי. רד מהענין. לפי דעתי משרד הממשלה צריכים לתת כאן תשובה, האוצר צריך לתת כאן תשובה וצריך ללכת קדימה.

הענין השני נוגע לכל נושא היישובים והגדרתם בקו העימות. קרה משהו בתקופה האחרונה שגם הוא בלתי מתקבל על הדעת. חלק מהיישובים יורדים למקלטים, אומרים להם לרדת למקלטים ופתאום אומרים להם לצאת מהמקלטים. אומרים להם לצאת מהמקלטים כדי שחס וחלילה אי אפשר יהיה לחשוב שבאיזה שהוא מקום מגיע להם משהו. זאת אומרת, מושב בן עמי ירד למקלטים וזה בסדר, אבל אחרי שעתיים אני יושב עדיין במקלט והם יוצאים החוצה, כי מישהו פוחד שיצטרכו לממש את החלטות הממשלה גם לגביהם. אני חושב שמתחיל להיות כאן משחק ציני ובלתי אפשרי באזרחים ודבר כזה אי אפשר להעלות על הדעת. זה בלתי הגיוני שמישהו יוציא אנשים מהמקלטים לא בגלל שלא מסוכן אלא כדי שלא יצטרך לשלם להם משהו. אני מספיק אחראי למה שאני אומר ואני אומר לכם שלא שהדברים נעשו בדיוק ברמה הזאת ולא בצורה אחרת. כשהוציאו אותם, אני ישבתי בחדר הביטחון. זאת אומרת, אני לא בא מתל-אביב או מירושלים אלא אני בא בדיוק מאותו מקום. לכן אני אומר שהמשחק הזה בלתי מתקבל על הדעת והוא גם לא הגיוני. יושב מישהו בנהריה ומישהו לידו יוצא מהמקלטים כי חס וחלילה הוא יצטרך לקבל משהו. אי אפשר לעשות כאן לפי חלוקות פוליטיות ולא על פי שום חלוקה אחרת. זה גם בלתי הגיוני שהעליה לרגל, אם זה 8,9 או 9,1 או 9,2 היא תהיה זו שתקבע אם אני מסוכן ואתה לא מסוכן. אני גם לא חושב שיחליטו על הענין הזה בעקבות עליה לרגל למשרד ראש הממשלה. יש משרדים שנוגעים בדבר והם אלה שצריכים להחליט.

הענין השלישי והאחרון נוגע לקטיושות בתקופה האחרונה. בסופו של דבר הממשלה החליטה על איזה שהם כיוונים שלא הוזכרו כאן גם לא על ידי רפי לגבי מה קורה עם היישובים שניזוקו, צריך לסגור עסקים, תיירות שנפגעת וכן הלאה. היתה הצעה מסודרת גם של משרד החקלאות וגם של אחרים ואני לא בדיוק רואה איך הדברים האלה מתקדמים. אני חושב שאנחנו מחוייבים לא להקים עוד ועדת מעקב שתבדוק את ועדת המעקב שצריכה לבדוק את ועדת המעקב של ועדת המעקב. ברמה הזאת, אדוני היושב-ראש, אם לקחת את הענין הזה ברמה של רגישות גבוהה, כאן צריכה להיות עבודה יסודית כדי שאנחנו נשב אצלם ולא הם ישבו אצלנו.

אני גם רוצה להודות על קיום הישיבה. אני יודע שהאנשים שיושבים כאן, וגם אחרים, הם לא ציניים ויש סימפטיה אמיתית ליישובי קו העימות. אין לי שום ספק בענין הזה, וזה כולל אפילו את אנשי האוצר. הענין הוא שעם סימפטיה לא הולכים למכולת.

אני לא רוצה להיכנס לנושאים שהועלו על ידי האחרים, אבל בגדול חסרה נדיבות לב, אצילות נפש, רגישות, ואני לא מדבר על ציונות שלא מעניינת כבר אף אחד.

אני רוצה לאחל שלא נבוא יותר לוועדת הכספים בענין הזה, שיהיה שלום ושיהיה שקט. אנחנו מרגישים מושפלים, לא פה בוועדה, אבל מושפלים לאורך כל השנה. רפי, זה לא ענין פרטי שלך, אתה לא ראש ממשלה, אתה עושה את העבודה נאמנה ואנחנו המלצנו ואנחנו איתך באש ובמים, אבל כל ההחלטות הן לא מבוצעות. אני אראה לך החלטות של ממשלת ישראל שלא מתבצעות בכלל.

אני רוצה לומר עוד משהו שלא רציתי לומר אותו כאן, אבל אני לא יכול להימנע מלומר. אני מייצג 29 ישובים ש-22 מהם הם ישובי קו עימות, כולם קיבוצים. מאוד קל לדפוק את הקיבוצים, תסלחו לי על הביטוי, ועושים את זה בתיאבון, זה נראה טוב כי לכל אחד יש בריכת שחייה על הראש. כדי לא לדבר סתם, תחשבו שאני סובל מרגשות כאלה ואחרים, אני רוצה להגיד שבאופן שרירותי הורידו ששה או שבעה ישובים מקו העימות כדי לתת ליישובים אחרים, הורידו קיבוצים גם בגליל המערבי וגם בגליל המזרחי. אצלי הורידו שלושה קיבוצים, וקבעו קו שרירותי. הורידו את להבות הבשן ואת שמיר, כשאת שמיר רוצים להחזיר אבל עוד לא החזירו. להוריד מורידים בהחלטה מיידית, אבל להחזיר לוקח להם חצי שנה וזה עוד לא נגמר. אני אומר לכם שזה שרירותי וזה ציני, וכדי להגן על עצמם מפני בג"ץ עשו את זה עם יועץ משפטי, אבל אותם היישובים שהורידו, הצבא מכניס את התושבים למקלט ואומר להם שהם בסכנה. הם מפסידים רכוש, הם מפסידים בתעשיה, מפסידים תיירות, אבל הם לא שייכים לקו עימות כי כך התחשק למישהו כדי לא לשלם להם ולהכניס אחרים. כשעושים את זה על קיבוץ, זה קל יחסית ויש קונסנסוס בענין הזה.

אני רוצה לומר לכם שאותו דבר קורה גם עם זכאויות. יושב כאן נציג שר האוצר ואני כבר שלוש שנים רץ אחריו. הזכאויות של היישובים שלי, שבעה מהם הורידו לבנייה מארבע לשתיים והשאירו אותם בשתיים. החיזבאללה לא עושה הבחנה אבל המשרדים עושים החבנה. החיזבאללה יורה, כולם יהודים טובים בשבילו. אני יודע שזה נשמע לא טוב, אבל אני אומר לכם שזה קשור לנדיבות לב ולא לרובריקה א' או ב'.

אם רוצים לעזור בגדול, למשל חוק עידוד השקעות הון, אפשר לעשות באיזור הזה 34 אחוז ולא להוריד את זה ל-24 אחוז. מה ההבדל בין חדרה לבין קרית שמונה? או שרוצים לעודד או שלא רוצים לעודד. רוצים תמיד לתת דגים ולא את החכה כדי להחזיק אותם למטה עד הסוף כל הזמן? איזו מין מדיניות זאת?

אני רוצה לציין שהחלטת 729 היא החלטת ממשלה שלא מבוצעת ארבע-חמש שנים, כי זה קיבוצים. זאת אפליה מכוונת. יש עשרה הסברים למה חוקית אי אפשר לעשות את זה אבל אם אתה רוצה, אני אראה לך חוקית איך עושים את זה במקום אחר, את אותה החלטה, החלטה לתגבר חשמל לחמישה ישובים שנפגעו. לא עושים את זה ואומרים שחברת חשמל לא יכולה לקבל הוראה ממשרדי הממשלה, אבל הכל סיפורי מעשיות כי אם רוצים לבצע, מבצעים את זה.

כביש אפשר לעשות בשנתיים, אפשר לעשות בחמש שנים, אפשר לעשות בשש ובשבע שנים. אם רוצים לפרוס את זה מבחינה תקציבית על שבע שנים, פורסים. אם רוצים לגמור בשנתיים, גומרים בשנתיים אצלנו עושים כביש במשך שמונה שנים. הכביש מקרית שמונה לדן, זאת השנה השביעית. מאחורי הענין הזה עומד זלזול בפריפריה ובפרובנציאלים שלא יודעים לעשות שום דבר ומפעם לפעם הם חותכים את הגדר. אם היה לנו כוח פוליטי רציני, כמו כלום היו עושים את זה. מדברים על תיירות, 11 מיליון לרמת הגולן – ואיני לא צרה – לכל קו העימות 13 מיליון. תבינו את הציניות של הפוליטיקה הישראלית במדינת ישראל.

אני אגיד לכם מה הכי כואב לנו. יכולים להחליט 838, 819, 48, מה שרוצים, אבל אם מכניסים לך מכיס אחד משהו ומוציאים לך מהצד השני, זה לעג לרש. כי הרי מה אנחנו עושים כל השנים? אנחנו מחזיקים את השמיכה כדי שהרגליים ישארו מכוסות. מושכים לנו אותה למעלה, פעם את הראש, פעם את הרגליים. זה המשחק מאחורי הענין וזה לא שיושבים אנשים רעים ומתכננים את זה אלא זו שיטה, זאת התייחסות. כשמדברים על החלטת ממשלה, זה צריך לחדור לאחרון הפקידים באוצר, במשרד א' משרד ב', משרד ג'. אם זה לא חודר, אין בזה רגישות, אין נדיבות לב אלא יש משחק ציני ממדרגה ראשונה.

ברשותכם אני רוצה להראות לכם איך פוגעים באוכלוסיה שלי ואני רוצה להתייחס לנושא הארנונה. בקרית שמונה יש מפעלים של הקיבוצים, יש מפעלים של קרית שמונה. אני מאוד שמח שנותנים לקרית שמונה ושיתנו להם כמה שיותר, אבל אני רוצה יושב-הראש שתשים לב לענין הזה. מארנונה משחררים או עושים הנחה למפעלים של קרית שמונה בקרית שמונה.

אין הנחה.

אל תיפול במלכודת שאנחנו נתווכח, כי זה הולך למקום אחר.

אין הנחה לתעשיה בקרית שמונה. אין.

לסיכום אני רוצה לומר. אנחנו נתפזר מכאן היום ואני יודע שיושב-הראש הוא אמיתי ומתכוון למה שהוא עשה היום. אני מכיר אותו באופן אישי והוא גם חבר שלי. אחרי שנתפזר מכאן ואיש איש ילך לאהלו ישב משרד האוצר, משרד השיכון ועוד משרדים. אתם באמת אנשים טובים, אבל בסוף, בשורה התחתונה זה מה קיבלנו ואנחנו לא סתם מתקוממים. אתם, הממלכה כממלכה וזה לא משנה איזו ממשלה, הורסים לנו גם את הביטחון העצמי. אין פה לא רגישות ולא נדיבות לב.

אני לא אחזור על הדברים שנאמרו כאן, אבל אני יכול לומר דבר אחד מרכזי מאחר שאני תושב קו העימות. תחושת ההזדהות שכולם נותנים לנו, ובמיוחד כאשר יש איזה מטח של קטיושות ונפצעים או נהרגים אנשים, כל מדינת ישראל והפקידות הבכירה שלה נוהרת למקום ומוצהרות הצהרות רבות. לצערנו הרב, מעבר להצהרות, אני לא חושב שנעשה דבר אחד.

ציינו כאן ראשי קו העימות את ההבטחות, וכל ההבטחות האלו הן בבסיס התקציב, הן לא איזה בשורות חדשות לצערנו הרב והדברים הללו נגררים. במשך השלוש שנים האחרונות זכינו אפילו לקיים את ישיבת הכנסת בקרית שמונה ונאמרו מילים מפוצצות, אבל לצערנו ישנה רעה חולה והרעה החולה הזאת היא בעצם יישום ההחלטות. בשבוע שעבר ראינו דבר ברור כאשר ניתן תקציב למספר ישובים בנושא החקלאות, פקידי האוצר ידעו איך לעגל את הפינות בשולחן והתקציב הזה נפל ף כולו על משרד החקלאות, כאשר בבירור זה פוגע באיזורים אחרים. אז עומד מנכ"ל משרד החקלאות כשידיו כבולות, ואנחנו מבינים את הצרכים של החקלאות. מצד אחד אנחנו לוקחים את הכסף הזה, פותרים אותי בעיה לאביבים, לדובב, לשתולה, לזרעית, אבל אני בטוח שבאותה החלטה אנחנו פוגעים ביישובים אחרים. ברור שאם רוצים לפתור את הבעיה של אביבים, של דובב, של שתולה ושל אותם ישובים שהם מוכי אבטלה ורחוקים מכל מקור תעסוקה, המדיניות חייבת להיות מדיניות ממשלתית ברורה, איך אנחנו מביאים יזמות של מפעלים לאיזור הזה. מהרגע שחוק עידוד השקעות הון ירד מ-40 אחוזים ל-24 אחוזים, אז אותם משקיעים חושבים פעמיים אם לבוא למטה אשר או לקרית שמונה.

רבותי, המציאות הזו חייבת להשתנות. במלים אנחנו לא נקנה יותר את ישובי קו העימות. אני מבקר הרבה בקרית שמונה וראש העיר יכול להעיד על כך. המצב הוא כל כך חמור שם, ואני אומר לפקידות שהיא צריכה לחוש באמת את המצב שם ולהיות השגרירים האמיתיים, מכיוון שזה התפקיד שלהם, ולא לחפש איך לעגל את הפינות על חשבון אותם ישובים, על חשבון החלטות ברורות שמתקבלות בממשלה. אני אומר שאם אנחנו לא נעשה את הדברים הללו, אני אומר בוודאות מוחלטת ששליש מקרית שמונה לא תישאר כי לאף אזרח אין סיבה לחיות שם.

אני מציע ליושב ראש הוועדה שאחת למספר חודשים, חודשיים-שלושה, יהיה לנו מעקב שלנו, של ועדת הכספים, מה מתבצע, מה אכן בהחלטות הממשלה מועבר ונעשה ביישובי קו העימות. אם לא, אני מודיע לכם שאני כחבר הוועדה הזאת אעשה את הכל כדי לעצור את כל התקציבים שניתנים. נעצור את כל עבודת הוועדה כי אין לנו ברירה. או שהממשלה הזאת תקבל את ההחלטות ותבצע אותן, או שאנחנו נעצור כאן את כל מה שצריך לעצור.

אני לא רוצה להוסיף על מה שנאמר. אני רוצה אולי קודם כל לברך את עבודתו של רפי, למרות שיש לי מחלוקת איתו ואני לא מסכים בדרך כלל עם כמה דברים שהוא גם מצהיר, אבל בל נשכח שרפי הוא הכתובת והוא המרכז וגם אותו מטעים משרדי הממשלה.

אני שמח מאוד שכרגע אתה הודעת שהאוצר יחד עם משרד הפנים הודיעו לך על החזרת הששה מיליוני שקלים. אני לא יודע מתי הם הודיעו לך, אבל הייתי רוצה לדעת מתי בדיוק יועבר הכסף הזה. ביום שני הייתי במשרד הפנים וכאשר שאלתי את האחראי על תקציב פיתוח ואמרתי לו שהעברנו את תקציב השלמת התקציב שהיה מגיע לו, הוא לא ידע על מה אני מדבר. לכן אני שואל, הששה מיליון שקלים שאתה מדבר עליהם, מתי יועברו, מתי הודיעו לך. אתם מדברים כאן בשני קולות.

בחוברת אתה כותב בדיוק מה שמעבירים לך. בחוברת כתבת רזרבה, אבל אל נשכח שהתקציב שלנו קוצץ ולכן אנחנו דורשים לא רק שאתם תעבירו ותחזירו את הכסף אלא גם תתוקן המסגרת לשנת 1998 . חשוב מאוד לתקן אותה כי אחר כך נצטרך לבוא שוב להילחם. בלי תיקון מסגרת, כל מה שכתבת לא שווה כלום. חבריי כאן לא שמו לב, אבל מדובר בתיקון מסגרת של 1998 וזה חשוב מאוד, כי אחרת לא עשינו כלום.

עוד דבר נוסף שחבריי לא ציינו. נודע לנו מהתקשורת ששר המסחר והתעשיה החליט להקפיא את התוכניות בקו העימות. אנחנו התחלנו לתכנן את האיזור שלנו שמכיל כמאתיים דונם, והנה באה הבשורה. אני לא רוצה להרחיב את התחום הזה, אבל אין לי מקום ואנחנו רוצים לדעת בדיוק אם זה עידוד לקו העימות או הקפאה לקו העימות.

אני אשתדל לא לחזור על דברי האחרים. יכולנו למעשה לסיים את הישיבה עם דברי יושב-ראש הוועדה כי במלל זה יוצא בסדר, אבל אנחנו באים לפרוט את זה לפרוטות ואז נוצר המצב שאנחנו מרגישים את עצמנו כעומדים בפתח של משרדי הממשלה ומנסים לקבל גמילות חסדים כדי לבצע את הדברים שאותם צריכים לעשות. כך נראים הדברים וצריך להחליט האם יש העדפה או יש שינוי בסדרי העדיפויות של הממשלה לגבי ישובי קו העימות או שמה שהיה, הוא שיהיה. גם החלטה 838 שהתקבלה ב-12 במאי 1996 דיברה על תוספת תקציב לתקציב הקיים. היא לא דיברה על לקיחת התקציב הקיים ולשים אותו בטבלאות יפות שנדע מה אנחנו מקבלים, אלא היא דיברה על תוספת והתוספת הזאת לא קיימת בכלל.

אני רוצה לציין, בלי שאני רוצה כמובן לפגוע במעמד של קרית שמונה ובקטיושות שנופלות בקרית שמונה. ב-25 ביוני נפלו באיזור מטה אשר למעלה משלושים קטיושות וזו הפעם הרביעית במהלך 1999 שנופלות קטיושות בגליל המערבי. אם מישהו חושב שיכול להיות למישהו חוסן חברתי וכלכלי להישאר מבלי שהוא יטופל כמו שצריך על ידי הממשלה, הרי הוא טועה. ארבעה ישובים הוצאו מאיזור קו העימות במסגרת הגליל המערבי וכל זה נעשה כי רצו להוציא את כפר ורדים. כשרצו להוציא את כפר ורדים סימנו במחוגה איך מגיעים לכפר ורדים, תש קילומטר, והוציאו את השאר, את בן עמי, עברון, יחיעם, שבי ציון. אני לא אחזור על הדברים של ולנסי בענין הזה, אבל זה ברור לגמרי. מענבי זעם יש היום קיבוצים שנדרשים להחזיר כסף. כל הזמן אתה נמצא במצב של התגוננות. היה מסלול ירוק שנתנו כסף ליישובים בגין שכר עבודה ואמרו להם אחר כך שאם הם רוצים שזו תהיה התביעה שלהם, תסתפקו במה שקיבלתם כמקדמות לשכר עבודה. הודיעו היישובים "רוצה אני", בסדר, לא הכינו תיקים ולא הכינו כלום. התיק לא נסגר במס רכוש ועכשיו הם נתבעים להוכיח מה היה ב-1996. איך? כיצד? איך יעשו את הדברים האלה?

כמו שאמרתי, לפני חודש היו קטיושות וכל אתרי התיירות שהיו מלאים, האנשים ברחו מהם. באה החלטת הממשלה, החלטה יפה, ובהחלטת הממשלה מספר 5116 מה-27 ביוני נקבע כי "משרדי התיירות והאוצר יקיימו במשותף מבצע שיווק מיוחד של הצפון לתיירות הפנים של ישראל בהיקף של עד מיליון שקל על מנת לעודגד את אזרחי המדינה להתארח בצפון". מישהו פה שמע שעבר כסף? יודע משהו על הדבר הזה? עבר כבר חודש. למתי מחכים לדבר הזה? מתי יחזרו התיירים לגבול הצפון? אם לא יעשו את השיווק עכשיו כשקרה הדבר הזה, הם לא יבואו. יושב פה יושב-ראש עמותת הגליל המערבי, יושב פה המנכ"ל, יושב מנכ"ל העמותה של גליל עליון והם יכולים להגיד שלא עברה אגורה אחת. כנ"ל גם לגבי הכסף שעבר בשבוע שעבר בוועדת הכספים לטובת משרד החינוך. מתי רוצים שנשפץ את בתי הספר? מתי יעשו את הדברים האלה? זה צריך להיות בתוך התקציב? זה היתרון וההעדפה שיש לקו העימות?

המילה האחרונה. יש תוכנית לעשות מאתיים חדרי ביטחון. ישבתי הבוקר עם אבי גרוס ושאלתי אותו מתי מתחילים לבנות והוא אומר לי לשאול את משרד השיכון. אני שואל את משרד השיכון, אומרים לי לשאול את משרד הביטחון. על הביטחון לא נותנים לנו לקיים את הדברים כמו שצריך, אז על מה מדברים? איך מתכוונת ועדת הכספים להביע את עמדתה בעניין הזה ולהעביר את זה לידיעת הממשלה שאנחנו חושבים שזה לא מבוצע כמו שצריך? שלא יעמידו אותנו כל הזמן כגזלנים. אם זה כל כך טוב, אז למה עוזבים את האיזור? למה לא באים עוד אנשים לגור? אני מזמין את האנשים שיושבים פה לבוא לגור בקו העימות, אם זה כל כך טוב לנו, אם אנחנו עושים כזה נזק לאוצר והאוצר לא מסוגל לעמוד בהבטחות שהוא נותן לצורך הענין הזה.

יש לקיים כל החלטה שהתקבלה במטרה לחזק את שלומם ורווחתם של התושבים בצפון בקו העימות וזה אמור גם לגבי כל הארץ, אבל במקרה הזה אנשים בתוקף היותם במקום גיאגרפי מסויים משלמים מחיר של מדיניות, מדיניות של הממשלה ומדיניות שקשורה גם כן בגורמים חיצוניים. לכן כעקרון בסיסי אני לא חושב שאזרחים של המדינה צריכים להיפגע מתוקף היותם גרים במקום זה או אחר. לכן העקרון הזה הוא עקרון מאוד חשוב, ואם יש כבר החלטות, אני מסכים להצעתו של חבר הכנסת וקנין בענין של מעקב שוטף של ועדת הכספים. ועדת הכספים לא מנהלת את האוצר, אבל היא בהחלט יכולה לעקוב מדי פעם אחר יישום ההחלטות וביצוען. אני חושב שליושב ראש הוועדה יש נטיה, כפי שאני מתרשם, לא רק לנהל דיונים בתוך הבנין המכובד הזה אלא גם לצאת לשטח, ואני חושב שמדי פעם יש מקום שחברי ועדת הכספים נבחן את הדברים איך הם מתבצעים בשטח.

אין מדובר על ממשלה חדשה וממשלה ישנה, אבל הממשלה החדשה לפחות קבעה שהיא רוצה לעשות סדר חברתי חדש וסדר עדיפויות חדש, והדבר הראשון שהיא כן יכולה לעשות על מנת ליישם החלטות שנתקבלו, ולתמוך בשלומם וברווחתם של התושבים בצפון, היא יכולה לקבל עקרון לתמוך ביישובים שהם בתחום מדינת ישראל על חשבון שפיכת כספים ליישובים שהם מחוץ לגבולות המדינה, ואני כמובן מתכוון להתנחלויות. שם קורים דברים שם מעבר לכל פרופורציה הגיונית.

שמעתי את יושב-ראש המועצה האיזורית גליל עליון שמתלונן על קיפוח, ואני חושב שיש זעקות שאני לא שומע אותן ואני לא רואה להן ביטוי כאן של ישובים ערביים שנמצאים בקו העימות והם כאילו מחוץ לגבולות המדינה. ביישום ההחלטות האלה יש מקום ויש צורך לעמוד על כך שתהיה גישה שיוויונית ולא להבדיל אלא לפעול באובייקטיביות, ואנחנו יודעים שהדברים רחוקים מאוד מלהיות שיוויוניים.

שלמה בוחבוט: אנחנו דואגים להם כמו שאנחנו דואגים לנו.

אתם דואגים להם במלים, אבל בסופו של דבר שום דבר לא מגיע להם. אני מכיר את האיזור ואני שומע את האנשים ואת ראשי המועצות במקום שקובלים מפעם לפעם על אפליה. אם נציג של קיבוצים מתלונן על אפליה, תארו לכם מה קורה במגזר הערבי ששם זה על אחת כמה וכמה.

אני נציג שלו ואני נבחרתי גם על ידו ואני נציג של כולם.

אני מדבר על מצבו לעומתך.

זה לא נכון. אתה לא יודע ואתה לא מבין על מה שאתה מדבר.

אני מבקש שתשמור על לשונך. אתה לא תבוא לוועדה להטיף לי. אתה תשמע מה שאני אומר עכשיו ותשב בשקט.

אתה לא תגיד לי לשבת בשקט. עם כל הכבוד לך כחבר כנסת, אתה לא תגיד לי לשבת בשקט.

אתה פה אורח של הוועדה ואתה תקשיב לי עכשיו.

אני הייתי כאן לפניך גם כן.

היית. עכשיו אני פה. זאת חוצפה. אתה יכול לבקש את רשות הדיבור ולענות לי ולא להשתלח.

אתה אומר דברים לא מדוייקים.

לכן אני חושב שהגישה השיוויונית צריכה להיות גישה שיוויונית לא רק בין יהודים לבין יהודים אלא בין יהודים לבין ערבים ובין כל היישובים בצפון.

לפנים משורת הדין אני רוצה לקחת בחשבון מה שאומר שלמה בוחבוט. אני אשמח מאוד להיווכח שאכן יש שיוויוניות. אני אשמח מאוד, אבל אני גם שומע זעקות ושומע בקשות ומדי פעם תלונות של היישובים האלה שהם לא מקבלים את אותם התנאים. אם אני בוחן את התשתית, ואני מסייר במקום מדי פעם, אני רואה את הדברים.

הנקודה האחרונה, אני חושב שהדברים לא יבואו לידי פתרונם אם הגבול בצפון לא יהפוך לגבול של שלום. לכן הוועדה, גם אם היא ועדת כספים, יכולה לפנות לממשלה ולעשות זאת גם במסגרת ההבטחות של ראש הממשלה ברק לזרז את היציאה מלבנון ולהפוך את הגבול הזה לגבול של שלום. זה בסופו של דבר הביטחון האמיתי של כל תושבי הארץ ושל תושבי היישובים בצפון.

אני רוצה לתת תיקון קל ולהתייחס לנושא.

תגיד לי גם איך אתה מתייחס לטענות האפליה של הקיבוצים.

תשאל אותו ולא אותי.

אנחנו נכנסים כאן לפינה לא רצויה.

פורום ישובי קו העימות הוא אולי אחד הפורומים היחידים בארץ שיש שיוויון מלא ליהודים ולערבים. כל הוויכוח שהתווכחנו זה כולל גם את הכפרים הערביים. אם אנחנו לא קיבלנו, גם הכפרים הערביים לא קיבלו.

הכפרים הערבים והכפרים הדרוזים הם חלק מהענין. אני לוקח על עצמי אחריות בענין כי יכול היה להגיע לכאן גם נציג הכפרים הערבים, כמו שהגיעו לכאן נציגים אחרים בנוסף לראש הפורום. יכול להיות שהייתי צריך לבקש שיבוא לכאן נציג של הכפרים הערבים ולהבא אנחנו נעשה זאת.

אנחנו צריכים להתחיל להתכנס ואני רוצה לומר מספר מלים כי אולי עוד מעט אנשים יתחילו ללכת. אני לא יודע אם אני אוכל לתת את רשות הדיבור, ויהיו כאן כאלה שלא ידברו ואמרתי זאת בתחילת הישיבה. אין מה לעשות, יש כאן המון אנשים.

אנחנו כאן בשיחה בינינו החלטנו שתוקם ועדת משנה של ועדת הכספים ואנחנו נציע שחבר הכנסת וקנין ירכז אותה. אני מציע שהוועדה הזאת, שאני מניח שתמנה שלושה חברי כנסת – גם שלמה בוחבוטהעביר לי פתק והציע לי מודל דומה – תהיה מול שניים-שלושה אנשים מטעמכם ואז יוכל להיות מעקב הרבה יותר דקדקני על המספרים ועל הנתונים וכמובן אחת לזמן יינתן דיווח למליאת ועדת הכספים. מקובל על החברים בוועדה? מקובל. תודה.

אחרי ששמענו כבר כמעט שעה וחצי את הדוברים, אני לא יודע כמה זה מחזק את אנשי קו העימות אם אנחנו נמצאים כאן, חברי הכנסת. מה התרומה בזה שבאנו לכאן. אני יכול לומר על עצמי, אני לא יודע כמה זה מחזק את אנשי קו העימות בזה שאני כחבר כנסת באתי לכאן ומה זה נתן להם. כוונתי בוודאי לחזק את קו העימות ואני רוצה לעודד את האנשים שגרים שם ואת ראשי המועצות. אם ההשתתפות בישיבה מעודדת, אני לא יודע אבל אני רוצה לקוות שכן.

במסגרת החיזוקים ובמסגרת העידוד שאני רוצה לעודד את אנשי קו העימות, צריכים גם לומר – ואני רוצה לומר זאת כאחד שבא דווקא אחרי שלוש שנים במשרד שגם הוא היה קשור בפעילות כזו או אחרת בקו העימות – שבמשרדי הממשלה, על כל פנים במשרד הבינוי והשיכון, הפקידים חושבים שהם עושים עבור קו העימות, ואני אומר לכם שהם עושים. אני אומר לכם שמול תקציבים שיש ליישובים אחרים, הם נותנים לקו העימות. אני לא אומר שזה מספיק. אני מכיר גם את הוויכוחים שיש על אותה החלטה שהתקבלה בשנת 1996 , האם הכוונה לתוספת או לא, וזה הגיע להתדיינות עד ליועץ המשפטי לממשלה על מה היתה הכוונה.

אני רוצה לומר ליושב-ראש שאני חושב שיש לו תפקיד בענין ואני רוצה שיהיה ב רור שהרי מי שצריך לבוא לכאן זה בסופו של דבר הפקידים של משרדי הממשלה ולהם יש תחושה שהם עושים. אולי צריכים לשכנע אותם שמה שהם עושים זה לא מספיק, אבל יש להם תחושה שהם עושים מעבר למה שהם עושים עבור מקומות אחרים.

במשך השלוש שנים שאני הייתי במשרד השיכון והייתי בממשלה, קיצצו כשבעה מיליארד שקל מתקציב המדינה ומשרד השיכון נדרש לקצץ יותר מ-300 מיליון שקל לפעולות. במשרד תמיד הזהירו אותי ואמרו לי שבנושא קו העימות אני לא נוגע כי זוהי החלטת ממשלה ואי אפשר לגעת בנושא קו העימות. למרות שכל סעיף נבדק ובכל סעיף היו צריכים לקצץ, בכל מה שקשור בקו העימות, במשרד השיכון אמרו לי שבזה אני לא נוגע.

אבל היו קיצוצים.

לא היו קיצוצים. ב-1997 וב-1998 נתנו יותר מאשר ב-1995 וב-1994 וזה ניתן גם להוכחה. ודאי שזה לא מספיק, אני לרגע לא אומר שזה מספיק.

אני אומר לכם את זה כי אנחנו הולכים עכשיו לקיצוץ נוסף בסדר גודל של חמישה או ששה מיליארד שקלים זה כמעט דומה למה שעשו בשלוש שנים בתקופת הממשלה הקודמת. מכיוון שאני רוצה לעודד אתכם ורוצה לחזק אתכם, ואני אאבק יחד איתכם כדי שלא יקצצו בקו העימות, אבל אם אתם חושבים שנמונחת לכם בכיס החלטת הממשלה מינואר 1999, שזה כבר בטוח ועכשיו אתם דנים על עוד, אחרי שהולכים על קיצוץ של חמישה-ששה מיליארד שקל, אתם צריכים לעבוד קשה. אני אומר לכם שאתם צריכים לעבוד קשה וזה לא יהיה קל. אחרי שבקו העימות נאבקו ונתנו להם את מה שנתנו להם במשך השלוש שנים, אל תחשבו שזה יהיה קל. אתם יודעים שבסוף 1998 היו מספר משרדי ממשלה שלא חשבו שצריכים להמשיך את הפעולות בקו העימות ולתת את התקציבים, ובסופו של דבר המשיכו עם זה. אם אתם חושבים שבסופו של דבר יש לכם בכיס את מה שהחליטו בינואר 1999, אני אומר לכם שלא ואני אומר לכם שאתם צריכים להיאבק בשביל זה. כדי להיאבק בשביל זה וכדי שזה יישאר צלכם, אתם צריכים ליצור איזשהו קשר טוב יותר או תחושה טובה יותר עם הפקידים. נאמרו פה הרבה דברים ואני בטוח שהדברים נכונים, ושמענו פה הרבה דברים על ביורוקרטיה ואני בטוח שיש ביורוקרטיה, אבל הביורוקרטיה הזו מעצבנת לפעמים. על דבר שאתה בין כה צריך לתת – דיבר כאן ראש עיריית קרית שמונה על דברים של מס רכוש שהיו צריכים לתת לפני חודש – יש פה באמת דברים של ביורוקרטיה שבאמת
צריך לשרש אותם והם לא צריכים להיות.

אם אתם צריכים להיאבק עכשיו על מה שיש לכם מובטח מתחילת 1999 ואתם מבקשים עוד, אתם צריכים לחפש את הדרך איך לעשות זאת. במשרדי הממשלה יש להם תחושה טובה של עבודה משותפת איתכם. אני אומר לכם את זה ואתם צריכים לדעת איך להיאבק בדברים האלה. תאמינו לי שיש לכם עבודה קשה. אני רוצה שלא תהיו בטוחים שיש לכם את מה שהחליטו בינואר 1999 אחרי שמדברים על קיצוץ חדש.

נושא נוסף שאומנם לא קשור לראשי הממועצות אלא לנו כחברי כנסת. אומנם אנחנו חברי ועדת כספים, אבל אנחנו צריכים לדעת גם שלא הכל זה כסף. אם ישימו עוד קיר תומך או יעשו עוד פעולות, לא בזה הושענו את קרית שמונה, את מעלות תרשיחא, את מבואות החרמון וכולי. לא רק בכסף אנחנו פותרים את הבעיה הזו. איך פותרים את הבעיה הזו של קו העימות ואיך גורמים לכך שאנשים יבואו לשם, לא רק עם כסף כי יש גם אידיאולוגיה. על זה צריכים לחשוב, מה עושים ואיך גורמים למוטיבציה כדי שאנשים יבואו לשם.

אני חבר כנסת חדש, אבל פתאום נראה לי כאילו הייתי כבר מאתיים פעם בריטואל הזה. זה דיון קצת אסטרונאוטי כי תראו מי מדבר כאן. ראשי היישובים, חברי הכנסת שכל הזמן מחזקים אותם. חבר הכנסת פרוש, בוועדת הכספים הכל זה כסף ואל תגיד לי קווי יסוד ואל תגיד לי אידיאולוגיה, יש לי בבית חדר מלא קווי יסוד ואידיאולוגיה. עזוב את זה. בוחבוט, אתה לא צריך לריב עם ברכה כי ישובי קו העימות הם הערבים של המדינה והערבים הם ישובי קו העימות של המדינה, והקיבוצים הם שני הדברים יחד. אני לא מציע להתחיל את המאבק בינינו בענין הזה. מדובר על אפליה מופנית, שכאשר מוסיפים לה קטיושות, היא הופכת ליותר חמורה ואת זה צריך להבין. מה שלא מחדרה ועד גדרה, קודם כל מתחילה האפליה לגביו. בתוך הקבוצה הזאת נמצאים הקיבוצים, הערבים ואתם. כשלכם עושים גם מלחמה בצפון, אז יש מה שנקרא עליה בטור חשבוני ואת העקרון הזה צריך להבין. אני מכיר את העקרון של שלם לי בכסף שלי. זה הרי הדבר הכי טוב.

מה שהכי אסטרונאוטי אדוני היושב-ראש, בישיבה הזאת שלא שמעתי אף משרד ממשלתי מדבר כאן ואני רוצה לדעת מה יש להם להגיד, קודם כל מבחינת אי-הביצוע של הכסף של האנשים עצמם, הכסף שהיה מגיע להם, ולאחר מכן קביעת המסגרת הכספית של הדברים האלה. אני חושב שזה צריך להיות תפקידה של ועדת הכספים והוא בשני תחומים: קודם כל לממש את כל החובות שיש על פי החלטות, והשני לקחת ולבנות סוף סוף מדרג אובייקטיבי לכל האנשים במדינה הזאת על פי איזשהן רמות קושי. חבר הכנסת פרוש מדבר על תקופה של שלוש שנים אחרונית, אבל אני לא יודע מה משרד השיכון עשה בשלוש השנים האלה. להגיד להם להיות חזקים, זה לא הענין.

ישבה הממשלה, ישבה ועדת מומחים, והחליטו להוציא כעשרה ישובים מרשימת ישובי קו העימות. כל עשרת היישובים האלה היו מזוהים פוליטית עם קו אחד.

אני מבין שאתה מבטא את הכאב שלך, אבל זה נאמר כאן.

אני יודע שזה נאמר, אבל אנחנו רוצים לפנות לוועדת הכספים ולבקש שתיקח על עצמה לטפל ביישובים האלה, כי אנחנו השכנים של ג'קי סבג. הוא מכניס את היישובים שלו למקלטים וכאן 450 איש נמצאים מחוץ לקו המדינה. אנחנו מבקשים מהוועדה לטפל בענין הזה.

זה בדיוק אחד הנושאים שנטפל בהם.

יש נושא אחד שטרם נדון ואני לא יודע איך פקידי האוצר יוכלו להשיב על הענין הזה. אני מצטרף לדברים שאמר ראש העיר חיים ברביבאי – יש לי מפעל בקרית שמונה שאני מנהל אותו – שהמפתח להשארת התושבים במקום זה לדאוג לרווחתם. אין שום אפשרות ושם סיכוי לדאוג לרווחתם של התושבים בקו העימות או בקרית שמונה בפרט אם לא יחזקו את התעשיה שנמצאת באיזור.

מה מדרג השכר אצלך במפףעל?

המשכורת נעה סביב 15 אלף שקל לחודש. רוב העובדים מקבלים בין 4,000 ל-5.000 שקלים. אם כל אירוע קטיושות שמתבצע מחייב אותנו להפסיק ולהשבית את העבודה במפעל ל-48 שעות שנכפים עלינו לא יקבל ביטוי של פיצוי אוטומטי, מאחר שנכפית עלינו בכוח הפסקת הייצור, יהיה קשה להמשיך ולקיים תעשיה נורמלית ורווחית באיזורים האלה.ש בע הפסקות ייצור בשנה, שמשמעותן בערך 14 או 16 יום, זה בלתי סביר להמשיך ולקיים בצורה כזאת תעשיה ואני מבקש לקחת את הנושאים האלה בחשבון כי הגענו לשיא גבול היכולת לקיים תעשיה בתנאים האלה.

כאן היתה התעלמות מבקשתו של יושב-ראש הוועדה ודיברו נציג בן-עמי ונציג התעשיינים, וזה בסדר, אבל בזה זה נגמר. אי אפשר לקיים כאן ישיבה על כל הנושאים.

אני מבקש עכשיו ממנכ"ל משרד החקלאות, מנכ"ל משרד התיירות ומנכ"לית משרד הפנים לומר כמה מלים על ההחלטות ועל שלב יישום ההחלטות ולאחר מכן אני מבקש לשמוע את איתי אייגס.

אני רוצה בהתחלה לומר שההתייחסות שיש למשרד החקלאות ליישובי קו העימות היא התייחסות שונה לחלוטין מהתייחסות שיש לכל איזור אחר בארץ. 25 אחוז מתקציב מינהלת ההשקעות של משרד החקלאות הולך לגליל ואני תיכף אפרט. אני לא יכול שלא לבקש ממך, שלמה, ואני מאוד מכבד אותך ואת הפעילות שלך בצפון, שאת מה שכתבת כאן בסעיף 3 על משרד החקלאות, תמחק. אין לזה לא ידיים ולא רגליים, אלא אם אתה רוצה שיתייחסו ברצינות לנייר שאתה כותב. אין ידיים ורגליים לזה שאתה כותב שמשרד זה לא העביר תקציב לאף ישוב והוא ממשיך להתחמק מלעשות זאת. אני לא יודע מי הכין לך את החומר, אבל הענין הזה לחלוטין לא נכון וההיפך הוא הנכון. חבל, כי אתה פוגע באנשים שעוסקים בזה ועוסקים בזה מאוד ברצינות. יושב כאן מנהל מחוז הצפון והוא יכול להעיד כאלף עדים במספרים שהפיסקה הזו לא נכונה ואני מציע לך למצוא את הדרך לתקן אותה.

אני אעביר לך מכתב שקיבלתי מאיש משרדך שהודיע לי שבעצם אין תקציב.

שלמה, אתה הרי בן-אדם רציני. אל תתבסס על רכילןות. אתה תעביר לי מכתב ואני אעביר לך את הקבלות שיראו שעשיתי.

מבחינת משרד החקלאות – ואני כמובן לא יכול לתת תשובות בשם כל המשרדים – אז באמת ישנה החלטה מה-31 בינואר 1999 שמדברת על תוכנית משרד החקלאות ביישובי קו העימות, שמדברת על השקעות בסדרי גודל של 239 מיליון שקלים בשלוש שנים, תוכנית מפורטת לכל אחת משלושת השנים, מפורטים הנושאים ומפורטים גם החלקים של כל משרד ומשרד בחלקים האלה. התוכנית הזאת של שנת 1999 כתוב 21 מיליון שקל משרד החקלאות, 6,5 מיליון שקל משרד האוצר והשתתפות החקלאים. התוכנית הזאת מפורטת לפרטים והיא מבוצעת לפרטים. החסר היחידי של התוכנית הזאת הם ה-6.5 מיליון שקלים שהאוצר היה צריך להביא ממקורותיו ולא מביא עד לרגע זה. מעבר לזה כל התוכנית הזאת מתקיימת. עשרה מיליון או עשרה וחצי מיליון מהתוכנית הזאת כבר בביצוע. אם יש דברים שהם עדיין לא בביצוע, זה בגלל שחלק מהחקלאים עוד לא הגישו בקשות, או שהבקשות נמצאות אצלנו בצנרת ולא אושרו, או כל מיני דברים אחרים. כל התוכנית הזאת, כולל העדפה מיוחדת ליישובי קו הגדר ששם לכל אורך קו הגדר יתנו מענקים של חמישים אחוז, את כל ההשקעות על סמך החלטת הממשלה, כל התוכנית הזאת מתממשת. לא רציתי להגיד בוועדת כספים שהיתה לפני שבוע כי לא רציתי לרפות את ידכם, אבל גם הסעיף הזה שמשרד האוצר היה צריך להשתתף בו ולא השתתף, אנחנו כבר ביצענו אותו לפני שבועיים. קנינו מיכסות ביצים חמישה מיליון שקלים שהיה צריך להיות מהתקציב הזה שהיה צריך להעביר לנו, קנינו את זה מבלי שמשרד האוצר העביר לנו את הכסף. אם תרצו פרטים, קנינו מיכסות משני קיבוצים בדרום והם נמצאים במחסנים כדי להעביר אותם ליישובים בצפון.

כל התוכנית מתיישמת ואני לא מקבל את הטענה הזאת הגלובלית ששום דבר לא קורה ושום דבר לא נעשה. אנחנו מסתובבים בשטח ואנחנו מאוד מעוניינים לפתח את הגליל. עשינו השנה שינויים ואנחנו קונים מיכסות ל-35 מיליון ביצים וקונים אותם בכסף מלא, לכל העולים החדשים נותנים חמישים אחוז מענקים בכסף מלא. זה לא נקרא עדיפות? זה אין בשום מקום.

אני רוצה לומר מילה על התיירות ואני מציע לוועדת הכספים או לוועדת המשנה שתעסוק בנושא שבענין הזה ייעשה שינוי. התיירות הכפרית בגליל מתפתחת, התיירות הכפרית סובלת בעיקר מחוסר תףפוסה בגלל הבעיות הביטחוניות. התיירות הכפרית נדמה לי היום מקבלת עשרים או עשרים ומשהו אחוז מענקים לבנייה. אני קשור לתוכנית. במשרד החקלאות כתוב בכותרת שהוא משרד החקלאות ופיתוח הכפר. הצעתי כבר לא פעם ראשונה ואני מציע את זה שוב, שיקחו את כל נושא התיירות הכפרית, יעבירו אותו עם כל החבילה של משרד התיירות למשרד החקלאות, משרד החקלאות יוסיף לזה מתקציבו סכומים דומים על מנת שאפשר יהיה להגיע לשני דברים בנושא התיירות: האחד, שהמענקים בתיירות יהיו יותר גדולים, השני, שלא יהיה מנוס מלהתייחס לתיירות כמו שמתייחסים לענף של החקלאות וזה גם בתחום העירוני. אני מציע לתת רשת ביטחון לתיירות בגליל למשך שלוש-ארבע שנים הקרובות שתבטיח לפחות את החזר ההוצאות והחזר ההון על מנת שאנשים בגלל חוסר התפוסה לא יפסידו ויוכלו לפתח את הענף כי הענף הזה הוא ענף עם פוטנציאל גדול מאוד.

הערה לדני קריצ'מן על ההצעה. אני מוכרח להגיד שזה ברמה פוליטית כמובן, להעביר סמכויות ממשרד למשרד. הגיונית זה נראה לי לא סביר שרק בגלל זה שמשרד החקלאות הוא גדול יותר ועשיר יותר, יקחו נושא שהוא תיירותי ויעבירו אותו ממקום למקום.

זה פיתוח.

באותה צורה אפשר גם להעביר את כיתות החינוך אליך ואפשר להעביר אליך גם את הכבישים, כי גם זה פיתוח הכפר. אני חושב שזה על גבול האבסורדיות. אם אנחנו מטפלים בתיירות, נטפל בזה בכל מצב. אני חושב שאם מה שאתה אומר זה נכון ולכם יש כסף, צריך פשוט להעביר אותו למשרד התיירות שיטפל בזה ובמקום לתת 24 אחוז, הוא יתן 34 אחוז ואתם רק תהיו מקור המימון. לכן זה נראה לי לא סביר ואפילו לא הגיוני וחבל לעסוק בזה.

לענין עצמו. אני מוכרח לומר שאנחנו ביצענו את ההחלטה 838 כלשונה, מאה אחוזים ואפילו יותר. זאת אומרת, אנחנו המשרד היחידי שמבצע ב-1999 את ההחלטה 838, כי ההחלטה הזו היתה על השנים 1996, 1997 ו-1998, ואצלנו זה התחיל ב-1996 ומסתיים ב-1999 מאחר שביצענו חלק קטן ב-1996 והיתר נפרס על 1999 כשאנחנו משלימים את ה-13,5 מיליון שקל בשנה השנה, ב-1999. ההחלטות הבאות יתייחסו אצלנו לשנת 2000 ו-1002 ואנחנו נעמוד בהן באותה צורה כפי שעמדנו עד היום.

מעבר ל-13,5 מיליון שקל אנחנו משקיעים גם בפיתוח הצימרים. דרך אגב, אין בעיה היום בקו העימות וכל מי שרוצה להקים צימר ומגיש בקשה, מקבל את המענק.

יש בעיה בקרית שמונה. בבנייה הכפרית אין בעיה, אבל בבבנייה העירונית יש בעיה.

יכול להיות. אנחנו ביצענו מעבר להחלטת הממשלה ולא עשינו שום הסטתה של תקציבים. היה לנו ויכוח עם ג'קי סבג בנהריה, אבל לאור עמידתו האיתנה והאמיצה , ביצענו מעבר למה שהיה כתוב אצלו קודם והוא קיבל את כל המענק או את כל הסיוע בהתאם להחלטת הממשלה 838.

לגבי השיווק. זאת החלטה חדשה שהתקבלה לפני חודשיים לגבי אותו מיליון שקל. על מנת לבצע את ההחלטה הזאת היינו אמורים להעביר תקציב מתקציב פיתוח לתקציב שוטף. היושב-ראש ודאי יודע שלצורך הענין הזה אנחנו חייבים את אישור ועדת הכספים של הכנסת, ולצערנו הרב עד היום זה לא התבצע בגלל בעיות טכניות של הוועדה. אנחנו צריכים את אישור ועדת הכספים להעביר מסעיף לסעיף.

וזה נמצא אצלי?

זה בצנרת.

זה בצנרת. אנחנו לא יודעים להעביר דברים שלא מגיעים אלינו לשולחן. כשזה יגיע, זה יעבור וכנראה זה יעבור ברוב מוחלט, בפה אחד.

הרעיון הכללי היה שאנחנו נעמיד מאתיים אלף שקלים לשנה לעמותת הגליל העליון ומאתיים אלף שקלים לשנה לעמותת הגליל המערבי בתוך איזור קו העימות, והיה צריך להיות 400 אלף שקלים של משרד התיירות ו-400 אלף שקלים של משרד האוצר מול זה ממקורות משרד האוצר. משרד האוצר עקרונית הסכים לזה. משום מה החלטת הממשלה נוסחה בצורה כזאת שלדעתי היה בה משהו פגום. אנחנו גם ביקשנו את זה תלת-שנתי, רצינו לעשות זאת לשנת 1999, 2000 ו-2001 על מנת שזה לא יהיה חד פעמי. החלטת הממשלה היתה החלטה לשנה על סכום של מיליון שקלים. זאת אומרת, אנחנו את ה-400 אלף שקלים שלנו ניתן, ואם יצרכו 500 אלף שקלים ניתן את ה-500 אלף שקלים, מול זה אמורה להיות הקצאה של משרד האוצר של 500 אלף שקלים נוספים ונגיע למיליון שקלים. לטעמי זה היה צריך להיות תלת-שנתי, ואם אפשר היה לתקן את החלטת הממשלה ולהביא אותה לשלוש שנים כפי שהוצגה על ידינו במקור, אני הייתי שמח על כך.

אדוני המנכ"ל מה תקציב משרד התיירות בשנה?

כולל מענקים לחוק עידוד השקעות הון?

לא כולל.

לא כולל, כ-412 מיליון. אתה צריך לראות את תקציב הפיתוח של משרד התיירות ולא מהמשכורות. תקציב הפיתוח של משרד התיירות הוא בסביבות 130 מיליון שקלים.

מתוך 130 מיליון שקלים, 13 מיליון שקלים לקו העימות. זאת בושה.

זה עשרה אחוז. זה הרבה מאוד. רוב תקציב הפיתוח של משרד התיירות מושקע בשנים האחרונות באיזור הגליל. זה יכול להיות שזה לא בדיוק בקו עימות, כי שם מושקע 13,5 או 15 מיליון שקלים, אבל זה לא רלוונטי כי אנחנו מביאים את התיירים לאיזור הזה וכל התיירים שמגיעים לאיזור עוברים את המקום. הם לא מבחינים בין קו עימות ללא קו עימות.

אם זה כך, למה כולם בוכים?

כי היו שלוש שנים לא טובות.

על זה אני מדבר.

עכשיו יהיו שלוש שנים יותר טובות.

אני ממושב אביבים. נאמרו כאן דברים בשם כל ראשי היישובים, דברים שאין הרבה מה להוסיף עליהם ואני רוצה יותר לשאול שאלות ואלה הן שאלות פשוטות ולא מסובכות. היישוב שלנו קיים כארבעים שנה ומי שמגיע לשם יראה מיד שאף אחד לא הגיע ליישוב ובחן בצורה יסודית ורצינית את הקליטה של האנשים, את המעורבות שלהם בחברה, את נושא החינוך, את נושא הכלכלה, הפיתוח, התיירות. כל הנושאים האלה, אף אחד לא בדק. משתיקים אותנו כל פעם בכל מיני מתנות שבעצם לדעתי זאת לא מתנה אלא זה רעל. מדברים על מיכסות וכולי, אבל מישהו בחן פעם את המיכסות האלה ואת המיליונים שמדברים עליהם לגבי החברים? מצד אחד נותנים להם מיכסות, מצד שני אומרים להם שאין תקציב לתת להם להקים לול. אותו בחור מסכן צריך עכשיו קרוב למאתיים אלף שקל.

כל לול שנפתח באביבים מקבל כסף לרכישת המיכסה וחמישים אחוז מענק.

אתה דיברת לגבי לולים עם 500 אלף ביצים, שאין להם. אתה דורש, אבל זה לא מתאים לחברה. לא טיפלתם בחברה הזאת כמו שצריך ולכן היא נראית כמו שהיא נראית היום.

תגיד שאתה לא רוצה לגדול, שאתה רוצה להישאר עם הלול הקטן שלך. אני רוצה לעשות לך לול גדול.

מישהו צריך להיכנס לעובי הקורה ולראות מה קורה אחרי ארבעים שנה עם החינוך של החברים. הציבור אצלנו לא מקבל חינוך נכון, לא מקבל את מה שהוא צריך לקבל ולכן הוא נראה כמו שהוא נראה, מסכן, עלוב, לא מתפתח, לא יודע מה לדרוש ואיך לדרוש. משתיקים אותנו בכל מיני סיסמאות. דני, אתה היית ביישוב, הראיתי לך את הבעיות.

אתה רוצה להנציח את זה.

אני לא רוצה להנציח. אני מעלה את הדברים. רפי לב-ארי שליח נאמן, הגיע לישוב ושמע את הזוגות הצעירים שאמרו לו, ואני מצטט, שלא מביאים יותר ילדים כי אין להם מה לתת להם. תבין לאיפה הגענו, שלא מביאים יותר ילדים כי אין להם אוכל לתת לילד, היא לא יכולה לתת לו חינוך, אז לשם מה לחיות שם?

ביקשתי מחבר הכנסת מקסים לוי. באנו לכאן במטרה אחת ויחידה, להסביר את הקשיים שבעצם העלו אותם כמעט כולם והעלו אותם בצורה יוצאת מן הכלל, אבל הקשיים הם באמת קשיים שאני לא יודע אם מישהו מסוגל לחשוב ולתאר באיזה מצב הישוב הזה נראה. אני מדבר עכשיו על הישוב שלי, ויכול להיות שהוא משקף את כל הישובים. אני מבקש שמישהו יגיע בצורה רצינית פעם אחת ויבדוק את הדברים אחד לאחד בכל הנושאים. אין נושא אחד שאפשר להצביע עליו ולומר שהוא בסדר.

בואו נדבר על כלכלה. ישוב עם 10 ו-15 דונם לא יכול להמשיך לחיות. חבר עם 500 אלף ביצים במצב שנוצר היום כבר לא יכול לשרוד. נוצר מעגל שבחיים לא נצליח לצאת ממנו. הילדים לא מקבלים את מה שמגיע להם והם מגיעים עוד פעם לתלות בחברה והם לא יצאו מזה כל החיים. רוצים לטפל? אל תדברו במושגים של מיליונים, נתנו ונתנו ונתנו, טפלו בדברים העיקריים. הבעיה היא שאף אחד לא איכפת לו, את אף אחד לא מעניין. שמישהו יקח פעם אחת אחריות לידיו ויבוא לבדוק את הדברים בצורה רצינית, שיתן פתרון יסודי ולא סתם דיבורים באוויר. צריך לתת פתרון יסודי לישובים האלה וזה בכל הנושאים.

לגבי מטעים. השנה 600 דונם של אביבים הולכים לאיבוד כי אנשים לא יכולים להמשיך ולהתפרנס ולבנות משק כלכלי במצב שנוצר היום, כשיש תוצרת מחו"ל, כשיש ביצים בשפע וכולי וכולי.

נגמרו הפרות הקדושות. אנחנו נצא למאבק.

אני מבקש להעביר מסר אחד, שמה שהיה עד היום במשך ארבעים שנה לוקה בחסר. אני מבקש ואני פונה אליך כיושב ראש הוועדה לטפל בנו בצורה נקודתית כמו שאנחנו מוגדרים במשרד ראש-הממשלה. הישוב שלנו מטופל נקודתית ויש לטפל בזה במלוא מובן המילה, בצורה יסודית ובכל התחומים כדי שנוכל להתפתח ולהגיע לעצמאות כלכלית בכל הנושאים.

אני רוצה לומר קודם כל מספר משפטים על ההערות שנאמרו כאן. קודם כל, מר בוחבוט, ראש עיריית מעלות, אנחנו יכולים להעביר רק מה שיש לנו בתקציב. בהתחלה אתה אמרת שאנחנו מעבירים את מה שיש לכם בתקציב. זו המגבלה שלנו, אנחנו אף פעם לא יכולים להעביר מעבר למה שיש בתקציב.

הערה נוספת שנאמרה כאן לגבי הכפרים הערבים. אם יש משהו שאנחנו משתדלים לעשות במשרד הפנים זה לא להפלות בין הסקטורים. שמענו שהרבה מאוד סקטורים מופלים, אבל בסופו של דבר הגעתי למסקנה שכולם מופלים כי הקיבוצים מופלים, המושבים מופלים, הכפרים הערבים מופלים והדרוזים מופלים. בשיטת התקצוב של מערכת משרד הפנים, הקטע של מי שייך למה ולאיזה קבוצת התייחסות, זה לא נלקח בחשבון וכך אנחנו עובדים כבר כמה שנים טובות וכנראה נשתדל להמשיך לעבוד בצורה כזאת.

מבחינת החלטות ממשלה. בצורה די מפתיעה משרד הפנים החליט להיות מעבר להחלטות ממשלה, ואני מרגישה אולי קצ ת לא נוח. החלטת ממשלה לגבי התקציב הרגיל סיכמה על תוספת של 15 מיליון שקל בשנתיים. כלומר, 7.5 מיליון שקל לשנה במענק בתקציב הרגיל. שר הפנים לשעבר, הרב אליהו סוויסה, החליט שהוא מכיר בבעיה של קו עימות, הוא מרגיש מחוייב אליה, והוסיף בשנת 1999 סכום של 35 מיליון שקל כמענק של משרד הפנים. לשם ההדגמה, גליל עליון קיבלה 16 מיליון שקל בשנת 1997, 20 מיליון שקל בשנת 1998, ו-22 מיליון שקל בשנת 1999. מענקי איזון של משרד הפנים למעלות תרשיחא, 24 מיליון שקל בשנת 1997, 30,7 מיליון שקל בשנת 1998, ו-36.7 מיליון שקל בשנת 1999. אלה הם הסכומים ובמקרה הזה אני חושבת שכל דבר שאולי כן נתנו או לא נתנו יכול להיכנס לסכום הזה. כלומר, זה הפרש של 7.5 מיליון שקל שהיינו אמורים לתת בשנת 1999 ומשרד הפנים נתן 35 מיליון שקל. זה לגבי התקציב הרגיל.

לגבי תקציבי הפיתוח. בתקציבי הפיתוח היתה בעיה ורפי באמת העלה אותה. אנחנו תוקצבנו במערכת ב-39 מיליון שקל כאשר החלטת הממשלה היתה 45 מיליון שקל. אנחנו אמרנו שיש לנו תקציב לחלוקה שהוא לא מיועד לכלל הרשויות המקומיות, בערך כ-250 מיליון שקל, סך הרשויות המקומיות הוא 265 מיליון שקל, ושתבינו שבממוצע רשות מקומית מקבלת בסביבות 700-800 אלף שקלים לפיתוח. לנו היה 39 מיליון שקל לקו העימות ואנחנו אמרנו שאנחנו לא מסוגלים להוסיף עוד מהרשויות האחרות לקו עימות שהמשמעות של זה היא שיש 15 רשויות מקומיות בקו עימות לעומת 45, וזה יוצא בממוצע שלושה מיליון שקלים לרשות מקומית ממוצעת בקו עימות לעומת 600-700 אלף שקל לרשות מקומית שאינה בקו עימות. צריך פשוט לראות את הפרופורציות.



היתה שיחה בין אגף תקציבים לבינינו אתמול והגענו לידי איזושהי פשרה איך להעביר את הכספים שלא יפגעו ברשויות המקומיות האחרות וזה יגיע לוועדת הכספים לאישור, חלק מהסכומים וחלק מהסכומים לא. בקטע הזה אני מרגישה שאנחנו לפחות עשינו את המירב שאפשר. התפקיד של הרשויות המקומיות הוא לנצל את הכסף הכי טוב שאפשר ולתת את השירות הכי טוב שיש.

איך תקציב הפיתוח עומד מול 1998?

הוא נמוך יותר. לכולם יהיה קיצוץ למרות הששה מיליון שקל תוספת.

זאת אומרת, עדיין הם יקבלו פחות ממה שקיבלו.

ממה שהיה להם בשנת 1998, אבל החלטת הממשלה היא 45 מיליון שקל. אנחנו מדברים כאן על ביצוע של החלטת ממשלה. ב-1998 במסגרת החלטה 838 זה היה 55 מיליון שקלים.

למשל מטולה בשנת 1996 קיבלה מיליון ו-400 אלף שקלים ובשנת 1999 קיבלה 992 אלף שקלים. משרד הפנים במענקי האיזון פשוט קידם אותנו לפני כל הרשויות המקומיות כדי להגיע למסקנות דו"ח סוארי. אני רוצה שאנשים ידעו שזה מה שמגיע בהחלטה של דו"ח סוארי בזמנו. זאת אומרת, לא עשו לנו איזו טובה מיוחדת. למשל נהריה קיבלה 5,300 מיליון והיום קיבלה שלושה מיליון. מעלות בשנה שעברה קיבלה כ-4.5 מיליון והיום קיבלה שלושה מיליון. מעלות בשנה שעברה קיבלה כ-4.5 מיליון והשנה קיבלה 2,600 מיליון. מועצה איזורית גליל עליון קיבלה בשנה שעברה כ-4.5 מיליון והיום היא תקבל שני מיליון ומשהו. זאת אומרת, הקיצוץ הוא "עד העצם".

אם רות יוסף היתה כותבת מכתב לכל ראשי הרשויות ואומרת להם שידעו שבתקציב הייתם מקבלים זה, אבל בגלל ויכוח אתם לא מקבלים, זה משהו אחר, אבל כל אחד מחזיק את התקציב צמוד לחזה שלו. את המכתב הזה כמובן לא קיבלתי.

אני רוצה להציג דברים שכן נעשו מטעם משרד העימות הוא בניית בניין רב-תכליתי בנהריה. המבנה הזה בהשקעה של 52 מיליון שקלים על-פי תקציב של 1996 יצא כבר לביצוע והעבודה כבר החלה בינואר 1999. משך העבודה הוא שלוש שנים.

פרוייקט נוסף על-פי החלטת ממשלה היה הקמת יחידת דיאליזה בקרית שמונה והעבודה נמצאת בעיצומה כאשר תוך שבועות מספר תוקם יחידת הדיאליזה בקרית שמונה שתאפשר טיפול בששה חולים, ולא בשלושה כפי שהוחלט. ניתן יהיה שם לתת שירות הרבה יותר טוב מזה שתוכנן.

פרוייקט שלישי הוא הקמת אגף מיון בבית חולים צפת וגם הפרוייקט הזה נמצא בשלבים מאוד מתקדמים בהשקעה של כ-44 מליון שקלים למשך ארבע שנים. העבודה במקום תחל בינואר 2000. אנחנו נמצאים בשלב קרוב מאוד לסיום התכנון.

פרוייקט נוסף שלא נמצא אצלי כאן ברישומים, אבל הוחלט גם עליו זה מיגון בית החולים בנהריה בהשקעה של כעשרה מיליון שקלים. זה נעשה מתקציב בינוי של משרד הבריאות ועל חשבון פרוייקטים אחרים שלא מתבצעים.

זה בית חולים רווחי. אתה מעביר להם מהעודפים שלהם?

לא. אני רק רוצה לציין שהדברים נעשים.

לגבי החלטות 838 נמצא פה רפי לב-ארי וכל מה שמשרד התעשיה והמסחר התחייב, אכן בוצע. לגבי תקציב 1999, בחוברות שנמצאות אצל האנשים המכובדים יש פירוט של פרוייקטים שמשרד התעשיה והמסחר בשנת 1999 יתקצב את כל הפרוייקטים שרשומים בו. אותו הדבר לגבי 1999, אותו דבר לגבי מינהלות באיזורי התעשיה. כל מה שכתוב בספר, יבוצע.

שלמה בוחבוט הציג כאן נתון שמשרד התחבורה משקיע 4.5 מיליון עבור פרוייקטים. לפי מה שאנחנו יודעים מדובר ב-7.5 מיליון שקלים לפרוייקטים של כבישים והתקני בטיחות שמשקיעים השנה. לפנים משורת הדין, אנחנו בדרך כלל לא משתתפים בפרוייקטים בינעירוניים, אבל הלכנו לפרוייקט של שיפוץ כביש 90 ביחד עם מע"צ.

לגבי מנחת קרית שמונה, בשנה שעברה העברנו 700 אלף שקל והשנה אנחנו מתכוונים להעביר עוד שני מיליון שקל ברגע שתשתחרר הרזרבה.

על איזה רזרבה אתה מדבר?

יש רזרבה למנחתים.

אני עוד צריך ללמוד את נפלאות התקציב. איתי יסביר לי.

שאלה. בטיחות בדרכים זה מיוחד לקו העימות?

יש לך שם פרוייקטים של בטיחות בדרכים?

אני מחזיק את החלטת הממשלה 4870, זה בטיחות בדרכים? אנחנו כל השנים קיבלנו מאז ומתמיד את הבטיחות בדרכים. לדוגמה, מעלות 16 אלף שקל לשנה. אני הולך להגיש לך אדון רפי מ-1996 ואתה תראה איזה קטסטרופה. זאת פשוט בושה וחרפה, ואתה נותן להם גיבוי. אני חושב שאתה צריך להיות איתנו ולא נגדנו.

אם הגענו לשלב של דיווח משרדים על ביצוע, לא היו מוטלות עלינו, על משרד העבודה והרווחה הרבה מטלות אבל בכולן עמדנו, גם בהעברת מיכסות למעונות יום.

לא הגיע הכסף.

הגיע הכסף עד הפרוטה האחרונה.

יש ויכוח. זה לא נכון.

אני יודע שיש איתך, עם מעלות ויכוח ונשלח אליך אדם שבדק ועתיד להסביר לך פרט פרט. בתוך החישוב אתה מדבר על שלוש דרגות ואתה לא מדבר על מאה מיכסות שניתנו לכל הישובים. שלוש דרגות הנחה לישובים קו העימות נכנסות בתוך התחשיב הפרטני לכל אדם בחישוב ההשתתפות שלו במיכסה וזה נמצא ומקבל את זה כל אדם. מכללת תל-חי מקבלת את המענק לסיוע. יש קטע אחד שאנחנו עומדים לבצע בזמן הקרוב וזה הדבר היחיד שעדיין לא בוצע, וזה ה-500 אלף שקל מענק למפעילי מעונות יום לשיפוצים והצטיידות, ואת זה אנחנו נבצע בזמן הקרוב ביותר.

ישנם מספר נושאים שטרם תוקצבו בשנת 1999 כמו מערכות מיזוג, כל מה שקשור לספורט וחינוך בלתי פורמלי. השר מתכוון בשבוע הבא לקיים דיון על מנת למצוא מקורות לעשות שינוי בסדרי העדיפויות על מנת לתקצב את הנושאים האלה.

אלה נושאים שהם חלק מההחלטות.

הן חלק מההחלטות.

בכמה כסף מדובר שם?

בשני מיליון שקלים בנושא ספורט, עוד מיליון שקלים בחינוך בלתי פורמלי, ועוד מיליון דולר למיזוג אוויר. בנושא קרית שמונה, ששה מיליון שקלים. יש פה שני נושאים של ספורט – מיליון שקל למרכז הספורט במטולה, מרכז קנדה, ומיליון שקל לאגודות ספורט.

וזה יסתיים עד סוף השנה?

כן. אבל ההחלטה לגבי המוחזקות קובעת שתהיה פגיעה מינימלית בישובי קו העימות, ואכן השיטה שקבענו נותנת איזשהו פיצוי לישובי קו העימות וישנם אפילו ישובים שנהנים מהשיטה הזאת, מעבר למוחזקות שיקבלו בעבר. ישובים כמו קרית שמונה ונהריה, בשיטה החדשה נהנים יותר מאשר בשיטת המוחזקות הישנה. כרגע השר ביקש להשהות את המעבר והוא רוצה לבדוק את הנושא לפני שהוא יחליט לגבי ההמשך.

מה עם ילדי גני ילדים בגיל שלוש-ארבע?

בקו עימות יש להם מאה אחוז כבר.

עוד פעם אני רוצה להעיר ולומר שכל המיליון שקל בפעילות בתחום החינוך הבלתי פורמלי זו תוספת.

אני מדבר על תוספת.

אתם כבר החלטתם מה לעשות עם זה. אתם לא צריכים להחליט מה לעשות עם זה. זה צריך להגיע למתנ"סים שלנו ואנחנו נחליט. כתוב: פעילות בתחום החינוך הבלתי פורמלי. לא כתוב הצעה. אני לא יודע איפה אתה רואה הצעה. אני לא רואה את זה כהצעה. אחרי כן כתוב חידוש מבני מוסדות חינוך.

תקרא. כתוב תכנית עבודה מוצעת.

זאת אומרת שבעוד שנה אני אקבל? אני לא צריך לשבת מול המשרדים. חידוש מבנים במוסדות חינוך. רבותי, אנחנו מדי שנה בשנה מקבלים חידוש מבנים, ואז מה הם עשו? לקחו את אותו תקציב שכתוב ושפוט נותנים לנו במקום שוטף. זה לא מבטל את השוטף, אני מצטער. אני מתכוון לבדק בית שקיבלתי כל שנה ובנוסף תקציב מיוחד.

אני רוצה לשמוע את איתי אייגס. תסביר לי, כי אני לא מבין. אם יש התחייבויות במסגרת ההחלטות האלה, האם ההתחייבויות האלה הן בנוסף למה שאישור מקביל לאישור כמו של שלמה במעלות או כמו של ג'קי מקבל במקום אחר בארץ, האם זה בחזקת תוספת או שזה בעצם דבר שנכלל בתוך התקציב השוטף, כי אז באמת לשם מה צריך את ההחלטות. אם אתה גם יכול להתייחס לנושא של סיווג הישובים.

ברשותך, אני רוצה להתחיל מזה שכל ההחלטות כל מה שמופיע בהחלטות מתוקצב, משרד האוצר דאג לפני שהקופה נגמרה, לפני שהביאו את ההסכמים הקואליציונים ערב הבחירות. אנחנו דאגנו שכל הסעיפים יתוקצבו, כל מה שצריך להעביר מהרזרבה הכללית למשרדים. הכל עבר. כל הסעיפים. אמר לי דני קריצ'מן שיש איזשהו ויכוח על איזה עניין, ואני שמח שהוא מפעיל את זה בלי זה, אבל הכל עבר בוועדה וכל התיקצובים מאושרים. אין דבר שהיום עדיין נדרש על פי החלטות הממשלה להעמיד תקציב למשרדים השונים. שקודם כל זה יהיה ברור.

האם ההחלטות באות מעבר או שהן כוללות. גם החלטה 838, ואת ההחלטה אני כתבתי במו ידי, וכתבתי אותה אחרי שיחות טלפון עם חלק מראשי הרשויות בקו העימות, למרות מה שיהודה אמר, יהודה בעצמו יודע שההחלטה קיימה גם דברים שהם בבסיס התקציב והיא קיימה גם תוספות, כמו שגם בהחלטה הנוכחית יש דברים שמופיעים בבסיס ויש דברים שמופיעים מעבר.

הדיון כאן לגבי יישום ההחלטות, ואני לא רוצה לדבר בשם המשרדים, איך כל אחד מפעיל את תקציבו, מבחינת העמדת המשאבים, המשאבים העומדים לכל המשרדים ובכל התחומים, ברור שבהפעלה יש כל מיני דברים, אבל כל משרד מעביר את הדברים שלו.

דובר פה על נושא הפיצויים בגין מס רכוש. לנושא הזה הוקמה ועדה בראשותו של נציב מס הכנסה. אני לא יודע אם הוועדה התחילה לעבוד או לא, אבל היא תעבוד ויהיו לה המלצות.

היא תדון גם לגבי שווי יום עבודה ראשון?

לגבי כל ההיבטים. מכלול הדברים שקשורים בפיצויים בגין ההשבתות. לגבי השאלה של סיווגים בתוך קו עימות, אני מציע שרפי יענה עליה כי הוא מכיר את הנושא טוב ממני.

לגבי מה ששאל ולנסי, סיווג קיבוצים לעניין משכנתאות. אני לא יודע, יכול להיות שולנסי לא מודע לזה, אבל הוועדה סיימה את עבודתה בנושא המשכנתאות והקיבוצים בקו העימות מקבלים סיוע מקום שהוא בהתאם לסיווג שלהם. אלה שבקו העימות, מקבלים הכי גבוה. יש להם סיווג בסיסי כמו לכל אחד בישראל שמבוסס על כמה פרמטרים כלכליים, כאשר בקיבוצים זה עובד קצת יותר כי אי-אפשר למדוד את הקיבוץ לפי מספר אחים ואחיות ומספר ילדים, ולכן יש שם פרמטר אחר, אבל הם מסווגים על בסיס כלכלי. מעבר לזה, את הסיווג על בסיס איזורי הם מקבלים כמו כל אחד אחר, מה שלא היה בעבר. יכול להיות שולנסי לא מעודכן בקטע הזה, אבל אני אשתדל לשבת איתו ולעדכן אותו.

מה לגבי מה שאמר שבי שי לגבי הסיוע בתחום התיירות, בתחום השיווק?

רפי יתייחס לזה.

בפתיחה שלך הופנתה אצבע כלפי האוצר ואני חושב שלא בצדק.

מה שאמרתי, אם אני זוכר דבר מרכזי שרציתי להעביר מסר מבחינת האוצר היה שכשאתם הולכים עכשיו לדון – ואני יודע במה אתם הולכים לדון – בהיקף קיצוצים המסר שביקשתי להעביר הוא שהנושא של קו העימות לא ייפגע. אם אמרתי משהו אחר, אני פשוט לא זוכר ותגיד לי אחר כך.

אני מבקש מנציג האוצר, אחרי שהגעתם להבנה עם משרד הפנים, להעביר כמה שיותר לוועדת הכספים כדי שאפשר יהיה לאשר את זה.

לגבי שיווק תיירות. הבקשה הועברה באופן מסודר ממשרד התיירות לאגף התקציבים באוצר. בפעם האחרונה שבדקתי את זה, לפני כיומיים, זה היה לפני חתימתו של סגן הממונה. לאחר החתימה זה מגיע אליך לאישור.

כמה תהיה ההעברה?

800 אלף. שבי שי ציין שכנראה היתה אי הבנה בכתיבת החלטת הממשלה. נכון, אנחנו יודעים שהיתה כוונה לשלוש שנים ונצטרך לתקן את זה בהזדמנות קרובה.

לגבי סיווג ישובים. היתה ועדה שפעלה לקראת החלטת ממשלה שגובשה. היא קבעה אכן את הקריטריון של תשעה קילומטר. צריך לזכור שלאור הקריטריון הזה שבעה ישובים שהיו ברשימת ישובי קו עימות הוצאה – שש הישובים במקור וישוב אחד על פי תקדימים של בג"ץ והוא מעולם לא היה בהחלטת ממשלה. לעומת זאת, באותה החלטה עשרה ישובים חדשים נכנסו לקו עימות, בהתאם להחלטות הוועדה.

יש כאן שאלה שאתה חייב להתמודד איתה. מדובר על ישובים שאומרים להם לרדת במקלטים בזמן שנופלות קטיושות. נאמנים עלי דברי ראשי המועצות וגם דבריך שלך, אבל איך הם מחוץ לתחום? אני מדגניה א' ולי לא אומרים להיכנס למקלטים בזמן שנופלות קטיושות אבל בבן-עמי אומרים להיכנס למקלטים.

במצב הקודם שהיה, הרשימה נקבעה על ידי משרד הביטחון, פיקוד העורף והם קבעו את זה לפי עניינים ביטחוניים, קשת ארטילרית וכן הלאה. יצא מצב שהיו ישובים עד מרחק של 12.5 קילומטר מהגבול שהיו ישובי קו עימות. לעומת זאת, לפי אותה קשת, ישובים שהיו במרחק שבעה קילומטר, שמונה קילומטר, תשעה קילומטר, לא היו ברשימה הזאת. הוועדה קבעה למעשה קריטריון אחר שהוא לא רק ביטחוני. היא הסתכלה גם על ההשפעות של נושא ההטבות, המשמעות הכלכלית של ההטבות. בנושא הביטחוני משרד הביטחון לא שינה את הסיווג של שום ישוב לגבי מה שהם נותנים למרכיבי ביטחון, חדרי ביטחון, מיקלוט וכן הלאה. אין השפעה של החלטת הוועדה על סיווג ביטחוני של משרד הביטחון. הוועדה הסתכלה על ההיבט הכלכלי של שאר המשרדים מתוך מגמה לרכז את מקסימום הכסף, את מקסימום התקציב בשורה הכי קרובה לפריפריה. זה בגדול.

לא מדובר פה על פריפריה. מדובר פה על ישובי קו עימות. ההגדרה זה לא מרחק מהגבול אלא מי שצריך להיכנס למקלטים בגלל שיש הפגזה.

יש כאן ויכוח. אנחנו כועדה – ואני יושב ראש הוועדה – ממשיכים לטפל בפניות של ישובים, כרגע על פי הקריטריון שקיים. ישוב אחד מתוך השבעה, כבר הוצאנו החלטה של הוועדה שמחזירים אותו, זה קיבוץ שמיר. עוד לא הבאנו את זה להחלטת ממשלה אבל כבר יצאה הודעה לכל מנכ"לי המשרדים שהישוב הזה הוצא בטעות. מדדו אותו לא נכון, במרחק האווירי הכי קצר ולא לקחו את המרחק הנכון. הישוב של יהודה, בן-עמי, היום ב-10:00 בבוקר היתה אצלי ישיבה. אני לא רוצה להגיד מה המסקנות, אבל הוא בטיפול. הכוונה שלנו היא לטפל בכל ישוב שמערער על החלטת הוועדה בנושא של התשעה קילומטר. והיה ותהיה הנחיה של הדרג המדיני הקובע, הפוליטי וכן הלאה לוועדה לקבוע קריטריון אחר או מרחק אחר, אז היא תתכנס שוב.

הקריטריון של הכניסה למקלטים הוא הכי טוב.

לגבי שאר הנושאים שהועלו כאן, ואני לא אכנס נושא נושא כי אין לזה סוף ויש כאן המון פרטים, ואני יכול לומר שאני בקיא ברובם ובכולם ברמת פירוט הכי טובה.

יש החלטת ממשלה. התפקיד שלנו באגף תיאום מעקב ובקרה זה להינעל על החלטת הממשלה סעיף סעיף. ההחלטה עברה, היא טובה או לא טובה. זה לא משנה, כפי שציין איתי אייגס, יש החלטה, הוא כאגף תקציבים דואג שהסעיפים התקציביים יופיעו. זו המטרה שלנו. אני לא אומר שהכל מיושם, ואני לא אומר שאין טענות צודקות כי יש טענות צודקות, כי אם לא, לא היתה לי עבודה. הייתי כותב החלטה פעם בשלוש שנים והולך לישון. אתם יודעים שיש סעיפים שלא מנוצלים, יש בירוקרטיה, יש תהליכים, יש אישורי ועדות כספים. אני מכיר את הכל, יש טענות מוצדקות, אבל את הבחינה עד כמה הטענות מוצדקות ניתן לעשות בסופו של דבר בסוף שנת פעולה. זה לא אומר שאין עבודה יום יומית על היישום.

אני מציע ליושב ראש הוועדה לעבוד בשני מישורים. לגבי החלטות הממשלה יש תכנית עבודה. יש פורום קו העימות. קחו לכם חודשיים, אנחנו היום בסוף יולי, משרדי הממשלה נערכו עכשיו להצגת תכנית מפורטת, היו עיכובים השנה בגלל סיבות של אישור תקציבים מאוחר, בגלל נושא בחירות, בגלל חילופי מנכ"לים, כניסת שרים חדשים. כל זה בשנה אחת גרם לעיכוב בביצוע. היום אנחנו ביולי כאשר כדי שתהיה תכנית מפורטת אנחנו היינו אמורים להיות למעשה באפריל. יש לנו פה הפסד של שלושה חודשי עבודה לפחות, אבל זה לא נורא. משרדי הממשלה אמורים על פי התכנית להוציא את ההרשאות לרשויות, כל רשות מקבלת הרשאה ומתחילה לבצע כאשר בלי ההרשאה אין ביצוע. מה שאנחנו צריכים הוא קודם כל לקבל הרשאות, ללחוץ על כל המשרדים לקבל את כל ההרשאות. מי שתקוע, שירים טלפון אלינו. זה דבר ראשון. בואו נעשה עבודה משותפת במשך החודשיים הקרובים. ניתן למשרדים גם את האפשרות להוציא את ההרשאות ונוודא שקיבלתם את כל ההרשאות. בעוד חודשיים אתה כיושב ראש תרכז את כל ההערות של ראשי הישובים לגבי התכנית כפי שהיא, תסמנו לנו על פי החלטה. קודם כל, רק על פי החלטה.

אצלנו לא עובדים כמו משרדי ממשלה אלא יותר מהר.

אבל אתם צריכים לתת למשרדים את האפשרות להוציא את ההרשאות. אם אתה תתן לי דו"ח בעוד שבועיים ותגיד לי שההרשאות לא יצאו, זה לא יעזור לי.

אני רוצה בכלל לערער על חלק גדול. אני מדבר על ערערים.

עוד לא הגעתי לערערים. אני מסתכל קודם על ההחלטה.

אני מבקש, בואו נעשה עבודה משותפת. אני חושב שתוך חודש וחצי-חודשיים אפשר לקבל תמונת מצב מלאה האם ההחלטה הזאת מבחינת הוצאת ההרשאות היא מלאה או לא מלאה. אם אין הרשאה, אתה יודע מה זה, זה חזרה לוועדת כספים שנה נוספת וכן הלאה, ואני לא רוצה להגיע למצב הזה. מבחינתי כל החוברת הזאת צריכה להיות מגובה בהרשאות תקציביות של המשרדים. ההרשאה היא החשובה. לכן בואו נעשה עבודה משותפת ותוך חודש וחצי חודשיים נקבל תמונת מצב מעודכנת ונראה האם אנחנו עומדים בהחלטה.

הדבר השני זה כל הסעיפים הנוספים שהועלו והם נכונים. גם אני מרגיש את עצמי כמייצג קו עימות מול משרדי הממשלה ואני עושה עבודה קשה גם במשרדים, גם מבחינת שיכנוע להביא את בשורת קו העימות ואת הצרכים שלהם אל משרדי הממשלה.

שלמה, צריך להכין נייר מסודר. כל מה שלא מוזכר בהחלטה ואתם מוצאים אותו כחיוני וחשוב, להעלות אותו באופן מסודר ומפורט סעיף סעיף, להעביר את זה ליושב ראש הוועדה. אני מצפה מיושב ראש הוועדה, על פי הסעיפים הללו, לפנות לאגף תקציבים באוצר. גם אני כמרכז ועדת מנכ" לים של קו עימות אני חושב שבזה שנגמרה ההחלטה, זה לא פותר את כל הבעיות. תוך שלוש שנים אנחנו צוברים בעיות ומנסים להכניס בהחלטה הקיימת. לא את הכל אנחנו פותרים ולא את הכל מכניסים. מה שאפשר לעשות שלמה זה לרכז את כל הסעיפים שעדיין לא מצאו את פתרונם, להביא אותם ליושב ראש ועדת הכספים.

מה שאתם עושים זה כיבוי שריפות, אבל גם את השריפה אתם לא מכבים. ההחלטות האלה באות מהתקציב השוטף שגם ככה מגיע לנו.

אם כך, אני אסביר את הנושא. היתה החלטת ממשלה על מנחת וזו החלטה אחרת, לא החלטה 838, אלא החלטה אחרת והיא דיברה על תקצוב משרד התחבורה של שלושה מיליון שקל למנחת, החלטה שלא יושמה.

נכון.

זה היה בגלגולים קודמים כמה מאות אלפים, היא התקדמה לשלושה מיליון ולא יושמה וטוב שלא יושמה, כי כשהיא הגיעה אלי עכשיו להחלטה חדשה, היא לא נשארה שלושה מיליון.

אני מציע לך לחכות עוד שנתיים וזה יהיה שבעה מיליון.

התכנית המלאה והנכונה של המנחת הזה בערכים של 1996 ו-1997 – 12.5 מיליון בערכים של 1996. בהחלטה הזו שמנו יותר מ-15 מיליון. אני רוצה להגיד שבנושא הטרמינל והמנחת הלכנו בהחלטה על קרית שמונה על התקצוב המלא של הפרוייקט. המלא, לא שלושה מיליון. עם העבודה, עבודות יזומות וחפירות שרשות העתיקות שותף להן, שני מיליון, אנחנו מגיעים לפרוייקט של עשרים מיליון שעובד.

אפרופו, קיבלתי מכתב מיונה פרטו שהם מפטרים עכשיו 140 עובדים.

אני לא אומר שאין בעיות, תמיד יהיו בעיות וכל חבל ארץ שתלך אליו, יש בעיות. ישובי קו העימות, יש להם בעיות ויש להם גם בעיות ביטחוניות והם מקבלים מאיתנו עדיפות לפחות בהתייחסות. יש להם ועדת מנכ"לים צמודה, יש להם צוות קבוע שעובד. זה לא קורה בנגב. דרך אגב, אני קיבלתי את תיק הנגב, וגם בנגב יש בעיות.

שלמה, אנחנו עומדים לזמן ועדת מנכ"לים, לישובי קו עימות, יוסי קוצ'יק נכנס לתפקיד, הוא מתארגן. אני מציע, מי שרוצה לעבוד באופן מסודר, ואנחנו עושים את זה כל הזמן, יש הרבה נושאים שעולים, חלקם מקבלים בסוף איזשהו גיבוי תקציבי ונכנסים להוצאות הממשלה, חלקם לא. אין מה לעשות, זה התהליך. כדי לעבוד באופן מוסדר צריך לעשות רשימה מסודרת של כל הנושאים הלא מטופלים, להביא אותם גם לוועדת הכספים וגם לוועדת המנכ"לים.

מכיוון שאנחנו ממושב דובב ולנו לא נתנו לדבר, הייתי רוצה להעביר לפחות לוועדת הכספים את המסך שמתאר את השתלשלות העניינים של הוצאתנו מקו עימות, כדי שלפחות ועדת הכספים תדע במה דברים אמורים.

שמענו שהבוקר היתה הידברות עם רפי. אני שמעתי את הדברים של רפי מבלי שהוא התחייב לשום דבר. אני מציע שנחכה.

התקציב הוא שוטף והממשלה לא עומדת בהחלטות שלה לתוספת. נקודה. ראש הממשלה אמר בפגישה עם ראשי קו העימות שברגע שתהיה ממשלה הוא יטפל כאחד הדברים הראשונים בנושא קו העימות. אנחנו מתכוונים תוך זמן קצר ביותר להגיש תכנית מסודרת כי אני אומר לך שלפי החלטת ראש הממשלה תוך שנה צריך להוציא את צה"ל מדרום לבנון. אני מודיע לך ומודיע לכולם שמה שנתנו ליהודה ושומרון, מיליארד ומאתיים מיליון דולר, זה מה שצריך להשקיע בקו העימות. אנחנו נגיש את התכנית ונעשה זאת בצורה מסודרת. שמעתי משר האוצר את אותן זמירות שהוא זימר במשך שלוש שנים. הוא אמר לי שאין כסף והראה לי את הגרעון. אמרתי לו שאת הסיפור הזה שמענו מנתניהו. כשנתניהו נכנס לתפקידו, הוא אמר שהממשלה הכניסה אותנו לגרעון ואתם לא תקבלו. הסיפור הזה לגבי קו העימות לא מעניין אותנו בכלל. אנחנו נגיש תכנית ואנחנו רוצים כסף. אל תגיד לי מה יהיה מחר ובעוד חודשיים, כי אני בתוך שבוע מגיש הסתייגות לכל החוברת הזאת.

אני רוצה לסכם את הישיבה. קודם כל אני רוצה להודות לאלה ששרדו את הישיבה עד הסוף כי לא נשארו רבים.

אני רואה בישיבה הזו ישיבה מאוד חשובה. אני גם למדתי ממנה הרבה כי ירדנו גם למידה מסויימת של נושאים פרקטיים ובאמת אני מקווה שנפעיל את המודל של ועדת המשנה שיצחק וקנין יעמוד בראשה. הוא גם תושב קו העימות, הוא מכיר את הבעיות ואנחנו ניתן לו גיבוי ונעשה את הכל כדי לסייע לו ולסייע לכם ושתהיה עבודה משותפת וביחד עם רפי, איתי ונציגי הממשלה לראות איך אנחנו ממשיכים. כמובן שלמה חייב לעבוד מולנו כמרכז ישובי קו העימות.

אני רוצה להעיר כאן שתי הערות. ראשית, אני רוצה לציין שבכנסת פועלת ועדה לפניות הציבור שמחלקת מלגות לכאלה שזקוקים למלגות ויושבת פה שלומית קואולמן שהיא מנהלת הוועדה והיא מסרה שהוועדה נתנה מלגות.

כל סטודנט שמביא טופס חתום מאיזור המגורים יכול לקבל מילגה לפי קריטריונים שנקבעו. הקרן השנייה זאת קרן שנותנת לפי אישורים ובקשה ספציפית של שירותי הרווחה.

רפי אלול עמד בראש הוועדה בכנסת הקודמת ועכשיו יעמוד בראשה אמנון כהן. הוועדה מחולקת לשניים: יש בה קרן מלגות וקרן לנזקקים.

אני מאוד מוטרד ואני מבטא את הדאגה המאוד חמורה שלי ממה שקורה בקרית שמונה. בכל זאת, תהליך מהסוג הזה של עזיבה שמתקיים היום בקרית שמונה, הוא לא מתקיים בישובים אחרים ובוודאי לא בהיקף הזה. אנחנו צריכים לשות הבחנה, ואני חושב שישובי קו העימות עושים נכון שהם יודעים לתת לקרית שמונה את העדיפות המסויימת שמגיע לה כתוצאה מזה שהיא תמיד נמצאת במרכז הנפגעים וכולי וכולי, למרות שבאמת כולם, כל שאר ישובי קו העימות, הערים, הקיבוצים, המושבים, הכפרים הערביים, כולם נמצאים באותה סירה, אבל לקרית שמונה יש ביטוי מיוחד. אנחנו יושבים מול איתי, מול רפי ומול נציגי הממשלה ואנחנו צריכים לבטא את זה גם מול השרים.

שר האוצר יגיע אלינו לתת את הפרמטרים על התקציב, עדיין לא לדיון המפורט של אחרי החלטות הממשלה לגבי הקיצוצים, אבל בעוד שבועיים-שלושה הוא יגיע אלינו לישיבה כדי להציג קווי מיתאר בעקבות זה שהוא יעשה זאת בישיבת הממשלה ואני מבטיחכם נאמנה שאנחנו במהלך הישיבה נציג בפניו את עמדתנו הנחרצת לגבי ישובי קו העימות, גם על הנושא הזה שלא לפגוע בקו העימות גם במסגרת קיצוצים שיהיו, וגם בנושא של מתן אותה עדיפות ואולי אותו טיפול נקודתי מיוחד שיטפל בנושא של קרית שמונה, של העזיבה ושל הדברים שבאים שם לידי ביטוי בצורה כל כך חמורה בזמן האחרון.

אני מקווה שנמצא גם את הזמן להגיע אליכם, אבל כרגע יותר חשוב לי לא לעסוק ביחסי ציבור. אנחנו הרי ביקרנו כבר עשרות פעמים בישובי הצפון. אנחנו באמת רוצים לעזור ככל האפשר בצורה פרקטית.

מילה אחרונה, איתי, אם היתה איזו משמעות של פגיעה מהדברים שלי, אני מתנצל. אני פשוט לא זוכר מה אמרתי, אבל אם אתה הרגשת את זה, אז כנראה אני צריך להתנצל.


תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:45