שינויים בתקציב לשנת 1999
2
ועדת הכספים
21.07.99
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 6
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ט"ו באב התשנ"ט, 21.07.99, שעה 08:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 21/07/1999
שינויים בתקציב לשנת 1999
פרוטוקול
נוכחים
חברי הוועדה: מ"מ היו"ר שלום שמחון
אלי גולדשמידט
אבשלום וילן
יצחק וקנין
אמנון כהן
נחום לנגנטל
יעקב ליצמן
מאיר פרוש
יוסף פריצקי
מוזמנים
¶
הילה אייל - אגף התקציבים, משרד האוצר
רוני ארד - אגף התקציבים, משרד האוצר
הראל בלינדה - אגף התקציבים, משרד האוצר
שי וינר - אגף התקציבים, משרד האוצר
דן זייצ'יק - אגף התקציבים, משרד האוצר
בני קידר - אגף התקציבים, משרד האוצר
עוזי שיריזלי - החטיבה להתיישבות
היו"ר שלום שמחון
¶
בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכספים. הנושא שעל סדר היום הוא שינויים בתקציב לשנת 1999. בקשה מס' 175, שר האוצר מציע שינויים בתקציב. תמיכות במחירי מצרכי יסוד ומבקש את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת. מבוקש שינוי פנימי בתקציב התמיכות במשרד החקלאות שעיקרו העברה של 20000 אלפי ₪ לסיוע ליצואני פרחים חדשים.
בשלב הזה יש בקשה של חבר הכנסת שירי לא לאשר. הוא מבקש את הקריטריונים.
היו"ר שלום שמחון
¶
תגיש את הקריטריונים בכתב.
אנחנו עוברים לבקשה מס' 176. מבוקשים שינויים פנימיים במשרד החקלאות שעיקרם קליטת משכילים ממגזר המיעוטים במשרד החקלאות והגדלת כמות השעות הנוספות.
בני קידר
¶
ב-1994 התקבלה החלטה של הממשלה לקלוט 120 משרות שמיועדות לבני מיעוטים, דרוזים, ערבים, צ'רקסים וכן הלאה. כל העסק הזה מתנהל בצורה די צולעת והוא נמשך כבר מ-94' עד עכשיו. אנחנו רוצים היום לתקצב את זה וסיכמנו על כך גם עם האוצר. כבר יצאנו למכרזים ועמדנו בפני מצב מאוד מאוד מביך, כאשר אנשים זכו במכרזים ולנו אין משרות ואין לנו תקנים.
היו"ר שלום שמחון
¶
176 מאושר.
אנחנו עוברים לבקשה מס' 184. מבוקשים שינויים בתקציב החטיבה להתיישבות, שיעקרו התאמת ההכנסות ממכירה והשכרה של בתים שבאחריות יחידת איכלוס.
עוזי שיריזלי
¶
יחידת האיכלוס בחטיבה להתיישבות עוסקת בגביה של שכר דירה מבתים ומקראוונים באיזורי הגולן, יש"ע וחבל עזה, ועוסקת גם במכירה של יחידות כאלה שנבנו בעבר. היא מתחזקת את הבתים האלה, מטפלת בהם ובמידת הצורך מחליפה מבנים שנהרסו במבנים חדשים, בעיקרם יבילים. זה מאפשר לנו מסגרת של עבודה.
אבשלום וילן
¶
קראתי את דו"ח מבקר המדינה האחרון והוא חמור מאוד בכל הנוגע לחטיבה להתיישבות. מדובר שם על כפל מימון בדברים שהדעת אינה סובלת. אני רוצה לדעת אם כל הפעולות האלה נקיות לחלוטין.
עוזי שיריזלי
¶
בכל מקום ביש"ע, בנקודות השונות שבהם גרים אנשים. מדובר על מקומות שבהם גרים אנשים. יחידת האיכלוס גובה באנשים שגרים ומטפלת בבתים שלהם. אדם גר בקראון ונהרסה לו הדלת, הוא, כמשלם שכירות זכאי לכך שיטפלו בבית שלו ככל בעל בית. אנחנו פועלים פה כשלוחה של המדינה, כמין חברה משכנת המטפלת בנכסים. היא גובה את שכר הדירה, מטפלת בנכסים ועודפי הכספים עוברים חזרה למשרד האוצר. בשנה שעברה העברנו חזרה לקופת המדינה 3.7 מיליון ₪ והשנה העברנו כבר 1.2 מיליון ₪ עודפים. זה משמש לנו כמסגרת למודל של משק סגור לניהול נכסים וכל העודפים חוזרים לקופת המדינה.
עוזי שיריזלי
¶
החטיבה להתיישבות נמצאת בהליך של עבודה מאד מבוקרת ומאד הדוקה עם אגף התקציבים והחשב הכללי ובבניה של תכנית מסודרת והגדרות עבודה, בהתאם לדרישות אגף התקציבים והחשב הכללי באוצר. זה תהליך שמתקיים בשנה האחרונה לפרטי פרטים.
אבשלום וילן
¶
אני מוכן לאשר אבל הייתי מאד מעוניין לראות שכל אותן ביקורות של דו"ח מבקר המדינה על מה שנעשה בחטיבת ההתיישבות, השקיפות המלאה שלא היתה עד לפני שנה וכל אותם עיוותים וכו', יהיו גלויים ציבורית והפויילישטיקים שהתרחשו שם נגמרו. זאת פעם ראשונה ואחרונה שאני מצביע בעד תמיכה כזאת, בהנחה שאני מקבל את דבריו של עוזי, שהדברים אכן מטפלים היום.
הילה אייל
¶
הפניה נועדה להעביר סכום של 20 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב מהרזרבה הכללית לתקציב פיתוח מע"צ וכמו כן להגדיל הוצאה מותנית הכנסה בסך של שלושה מיליון ₪ עבור הכנסות מקרן הבטיחות. שתי הפעולות האלה נועדו לאפשר למע"צ לבצע עבודות עבור גורמים חיצוניים, בין השאר קרן הבטיחות, ולהתחייב עליהן בהתאם.
הראל בלינדה
¶
פניה זו היא משינויים פנימיים בתקציב משרד ראש הממשלה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, על מנת לאפשר לתקצב את התקציבים הדרושים ללשכה למעבר למבנה החדש. הלשכה עוברת לבניין חדש ברח' כנפי נשרים. יש כאן תקציבים להצטיידות ולטיפול הבניין. חלק מתקציב ההצטיידות כבר תוקצב בשנת 98' ויועבר בעודפים ל-99' כתוצאה מזה שהמעבר נדחה. יש כאן כשלושה מיליון ₪ להצטיידות ועוד כשבעה מיליון ₪ לתיפעול הבניין, לשכר דירה, לארנונה וכו'. כל התקציב הוא מתוך תקציב הלשכה.
הראל בלינדה
¶
אלה שינויים פנימיים בתקציב הנהלת בתי המשפט לצורך תיפעול והחזקת היכל המשפט החדש בנצרת. המדינה נמצאת בהליך של בניית היכלי משפט והיכל המשפט בנצרת הוא אחד מהם. בנייתו הסתיימה והוא אוכלס בחודש מאי השנה. התקציבים המופיעים כאן מיועדים לתיפעול שלו. לאחזקה שלו, ביטחון וכו'.
מאיר פרוש
¶
הייתי מבקש לדעת גם על כמה זה עמד במחצית יוני. אדוני היושב ראש, אתה יכול לבקש מהאוצר שיגידו לנו על כמה זה עומד היום.
סמדר אלחנני
¶
סעיף הרזרבה הכללית משמש לעוד משהו. יש הפחתות ממנו ולכן שימוש גדול יותר במחצית השנה הראשונה לא אומר כלום.
שי וינר
¶
טכנית אתם יכולים לראות כמה כסף יש בסעיף 47 כי בכל פניה שמופיעה מהרזרבה הכללית כתוב מכמה ירד או עלה. נכון להיום, כל הרזרבה הכללית מחוייבת בצורה כזאת או אחרת.
היו"ר שלום שמחון
¶
מכיוון שאין פה נציגים ממשרד התיירות, אנחנו מדלגים על סעיפים 173-174 ועוברים לסעיף 177.
הילה אייל
¶
הפניה היא במסגרת התקציב השוטף לתקציב האחזקה של מע"צ. מדובר בהעברת סכום של כשישה מיליון ₪ בהוצאה ו-3.6 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב בין תכנית האחזקה השונות של מע"צ במסגרת תכנית העבודה וסדרי העדיפויות של מע"צ.
הילה אייל
¶
מדובר בתקציבי אחזקה, לא בתקציב הפיתוח של מע"צ. זה אחזקה של פרוייקטים שונים, בדרך כלל עבודות קטנות ותכנית העבודה היא ברמה מחוזית.
הילה אייל
¶
הפניה הזאת נועדה לבצע שינויים גם בתקציב וגם בהרשאה להתחייב בין תכניות פיתוח הכבישים השונות וזה בהתאם לקצב ההתקדמות הפרוייקטים ולסדרי העדיפויות של מע"צ.
הראל בלינדה
¶
מדובר בשינויים פנימיים במשרד האוצר כולל העברה של הרשאה להתחייב מתקציב הפיתוח לתקציב השוטף של המשרד. אין כאן שימוש ברזרבה הכללית למעט לצורך ההעברה הזאת. השינויים האלה מיועדים לתקצב את שידרוג המחשב של שע"מ. שע"מ היא יחידת המיחשוב של אגפי המיסים. מחשב שע"מ הגיע לקצבה הקיבולת שלו ולצורך המשך הפעילות באגפי המיסים אנחנו צריכים לשדרג את המחשב. הפניה הזו נועדה לבצע שינויים פנימיים בתקציב על מנת לתקצב את השידרוג וגם את הרכיב השוטף של אחזקת התוכנות החדשות שניקנות.
הראל בלינדה
¶
כן, זאת עליה במספר הנישומים ועליה במספר הנתונים שנשמרים על הנישומים וגם עליה במספר השאילתות שמבוצעות באופן שוטף על ידי המפקחים בשטח מתוך המחשב.
הראל בלינדה
¶
פניה 181 נועדה לתקצב את פרוייקט המיחשוב של הנהלת בתי המשפט. הנהלת בתי המשפט יוצאת עכשיו בפרוייקט מיחשוב של כל מערכת בתי המשפט, במטרה ליצור מערכת מיחשוב חדשה כולל תיק אלקטרוני, כלומר, להכניס את כל הניירות שנמצאים היום בתיקים לתוך מערכת המיחשוב. בטווח הארוך זה יאפשר גם חסכון תקציבי וכמובן שגם ייעל את עבודת המערכת. לצורך הפרוייקט הזה אנחנו מבקשים למשוך השנה שבעה מיליוני ₪ מהרזרבה הכללית. הפרוייקט כולו יעלה שבעה מיליון ₪ במהלך שלו שנים, כלומר 21 מיליון ₪ ושאר הפרוייקט ימומן מתוך המקורות הפנימיים של הנהלת בתי המשפט. כל זה למעט עשרות מיליוני שקלים שבמהלך השנים מפנה הנהלת בתי המשפט לטובת המערכת הזאת.
שי וינר
¶
יש כאן בקשה להעביר שני מיליון ₪ ממשרד הפנים למשרד החינוך על פי בקשת משרד הפנים עבור יד בן צבי לבניית מבנה לזכרו של קוברסקי.
שי וינר
¶
הכל מתוך אותה מחלקה במשרד החינוך. ברמת תחום הסעיף, מדובר בסעיף של משרד החינוך. ברמת תחום הפעולה זה יורד לרזולוציה של תרבות, תרבות תורנית, פעולות תרבות וכו'.
הראל בלינדה
¶
פניה 185 – שינויים פנימיים בתקציב משרז המשפטים במטרה לתגבר את התקציב המיועד לקלדניות מזכירות בהנהלת בתי המשפט בסך שישה מיליון ₪. המקור הוא הרזרבה הפנימית של המשרד שנשאר בה כמיליון ₪.
הראל בלינדה
¶
זה נובע בעיקר מהעלאת שכר שסוכם עליה עם הקלדניות בסוף שנת 98', הם מועסקים על ידי חברות כוח אדם וזה העלאת התעריף לשעה.
שי וינר
¶
מוצע פה שינוי פנימי במשרד לאיכות הסביבה על סך 1,130 אלף ₪, בהתאם לבקשת המשרד, שינוי טכני בתקציב השוטף מתוקצב מתקציב הפעולות וכמו כן מוצע פה גידול של 7.8 מיליון ₪ בתקציב הוצאה מותנית בהכנסה וזה הגדלת תקציב הקרנות של המשרד לאיכות הסביבה על בסיס הכנסות. במשרד לאיכות הסביבה יש שלוש קרנות: קרן נקיון, קרן זיהום ים וקרן צער בעלי חיים, וזה הגדלת הוצאות בהתאם להכנסות הקיימות בקרנות.
שי וינר
¶
בהחלט. זה על בסיס הכנסות קיימות ובחלק מהבקשה זה על בסיס הכנסות משנה שעברה שלא היו מתוקצבות.
רונן חדש
¶
בקשה להעברה של 4.8 מיליון ₪ במזומן ושמונה מיליון ₪ בהרשאה להתחייב בשני תקציבים בתחום מאד מרכזי של פעילות משרד התשתיות, הגז הטבעי ויצרנים פרטיים במשק החשמל. בשתי התכניות האלה יש עבודות יעוץ מאד גדולות, בגז הטבעי זה בתחום התכנון הסטטוטורי של צנרת הגז שצריכה לעבור לאורכה של מדינת ישראל ובתחום היצרנים הפרטיים מדובר על חברת יעוץ שיחד איתה אנחנו מוציאים מכרז ליצרנים פרטיים חדשים במשק החשמל.
רונן חדש
¶
במינהלת הגז הטבעי מדובר על 3.2 מיליון ₪ במזומן, שזה התקציב שאנחנו צופים שיוצע השנה על ידי חברות היעוץ, אחת מהן היא תה"ל והשניה היא PWC. אלה שתי חברות, אחת ישראלית ואחת זרה, שעוסקות בתכנון הסטטוטורי וביעוץ בנושא מבנה משק הגז הטבעי וסוגיות כלכליות בו. 1.6 מיליון ₪ יועברו לתחום החשמל, שגם בו העסקנו חברת יעוץ בינלאומית מאד גדולה, שבימים אלה היא סיימה לכתוב מכרז לבחירה של יצרן פרטי, ואני מאד מקווה שהמכרז הזה יתפרסם בעתיד הקרוב על ידי המשרד לתשתיות לאומיות.
סמדר אלחנני
¶
כן. אני יכולה להעביר מסעיף שלא נוצל לסעיף אחר. אפשר להגדיל את הרזרבה, אבל תמיד באישור ועדת הכספים.
אבשלום וילן
¶
רונן, לשאלתו של חבר הכנסת פריצקי, הסברת על היעוץ בנושא הגז, אבל מה הם השמונה מיליון ₪ הרשאה להתחייב? מי הן החברות האלה?
רונן חדש
¶
אלה אותן חברות. התכנון של מערכת הגז הטבעי היא ברמה של תמ"א, תכנית מיתאר ארצית. הסכום המתוקצב השנה מיועד בעיקר לסיום של תמ"א כללית. ירדנו בתמ"א הכללית לרמה פרטנית באיזור הדרום, המרכז והצפון וגם בים יש כמה חלופות. עכשיו יורדים רמה אחת למטה ועושים תכנון מפורט של הצנרת ברמת התמ"א. הסכום הראשון היה גלבי התכנון הכללי והסכום השני, ההרשאה להתחייב בעיקרה מיועדת לתכנון הפרטני של הדרום, המרכז והצנרת הימית.
סמדר אלחנני
¶
אני רוצה לוודא את מידת המעורבות של חברת החשמל בזה. אני רוצה לוודא שאין מעורבות של חברת החשמל.
הראל בלינדה
¶
194 ו-195 הם שינויים פנימיים בתקציב המשרד לביטחון פנים, כולל העברה של הרשאה להתחייב מתקציב הפיתוח של המשרד לתקציב הרגיל, במטרה לאפשר התקשרות לצורך מימון אבטחה במוסדות חינוך. ההתקשרות הזו, מכיוון שהיא לשנת לימודים, היא מתחילה בספטמבר ומסתיימת ביוני שנה הבאה ולכן אנחנו צריכים הרשאה להתחייב על מנת שאפשר יהיה להתחייב השנה ולהוציא את התקציב בשנה הבאה. לצורך כך אנחנו מעבירים הרשאה להתחייב, שמונים מיליון ₪ מתקציב הפיתוח ועוד שבעים מיליון ₪ ממקורות פנימיים מהתקציב הרגיל של המשרד.
הראל בלינדה
¶
לא, עד כמה שידוע לי. אני מעביר שמונים מיליון מתקציב הפיתוח של המשרד לביטחון פנים לתקציב הרגיל של המשרד לביטחון פנים, ועוד שבעים מיליון ₪ בתוך התקציב הרגיל ממקורות אחרים, שמצטברים ל-150 מיליון ₪ שאתם רואים בסעיף 070201.
היו"ר שלום שמחון
¶
אם אתם יודעים שזה עולה 150 מיליון ₪, למה לא הכנסתם את זה לתקציב של הרשאה להתחייב?
נחום לנגנטל
¶
מה שיותר מדאיג אותי הוא למה השב"ס נשאר בחודש אוגוסט ללא ניצול של תקציבי פיתוח. זה מה שיותר מטריד אותי במצוקות של בתי הסוהר. יש פה מצב של אי ניצול תקציבי.
יוסי פריצקי
¶
הם קיבלו הרשאה להתחייב לבנות בתי סוהר ובתי מעצר. המצוקה הזאת ידועה לנו היטב, ומתברר שהם לא ניצלו אותה. אנחנו רוצים להבין למה הם לא ניצלו אותה.
שי וינר
¶
יש כאן בקשה לשינויים פנימיים בתקציב משרד הפנים שמחולק למספר נקודות: סיכום עם ועד העובדים של הממונה על השכר בנציבות שירות המדינה על תיקנון 180 עובדים והעברתם מחודשי עבודה לעובדים בתקן, עובדים קבועים במשך שלוש שנים. יש פה תיקנון של שישים עובדים וזאת המנה השנתית.
שי וינר
¶
כן. יש פה הורדה של חודשי עבודה והוספה של תקנים. דבר נוסף, יש פה תיגבור כוח אדם בשלושה או ארבעה תחומים: בתחום יחידת הפיקוח על הבניה והפעלת לשכות מינהל אוכלוסין בשעות אחר הצהריים. כיום רוב הלשכות פתוחות מ-8 עד 12 והמטרה היא שלפחות הלשכות המרכזיות תהיינה פתוחות מ-8 עד 20.00 ברציפות.
דבר נוסף שיש פה הוא תיגבור כוח אדם למינהל האוכלוסין, שעוסק גם באיחודי משפחות, בקשה של תושבי שטחים לקבל תושבות בגלל נישואים או מכל סיבה אחרת. כמו כן תיגבור מערך עובדים זרים וקבלת תיירים, צליינות לשנת אלפיים בנתב"ג.
דבר נוסף הוא תיגבור תקציב כיבוי שריפות מן האוויר. בעקבות לקחים מהקיץ האחרון הוחלט לשנות את החוזה שיש למשרד הפנים, לנציבות כבאות עם חימניר, שמכבים את השריפות מן האוויר, ולחזק את החוזה על ידי חיזוק הכוננות.
שי וינר
¶
כן. בנוסף לכך גם קיצור זמן שמבוסס על גידול מספר כלי הטיס העומדים לרשות הכבאות, בעיקר בקיץ וקיצור זמן התגובה שהיה ארוך מדי בשנה שעברה. דבר אחרון שיש פה הוא בינוי מכללת כבאות שנמצאת בראשון לציון, בעיקר מיתקן אימונים לאימון הבאים בשריפות.
נחום לנגנטל
¶
אתה מסביר שאתה רוצה לעשות שינוי במכללה בראשון לציון ואני לא רואה איך השינוי בא לידי ביטוי בכסף.
שי וינר
¶
אתה לא רואה את השינוי בכסף כי השינוי הוא ברמת השתתפות. התקציב של המכללה לכבאות, שנמצא בתקציב הרגיל של משרד הפנים, המקור שלו הוא השתתפות מתקציב 18, שזה תקציב הרשויות המקומיות שיש להן את התקציב השוטף של נציבות הכבאות. מכיוון שהשתתפות משם היא רק שינוי בהשתתפות, ברמת תכנית אתה לא רואה את השינוי.
שי וינר
¶
מכיוון שהתקציב הוא העברה מהשתתפות מסעיף 18, ברגע שאתה מגדיל השתתפות בסעיף מסויים, אתה מגדיל אותו גם בתקנת ההוצאה וגם בהשתתפות הוא בא במינוס. לכן בתכנית אתה רואה את זה בעצם מאוזן. אני באמת עושה פה שינוי, מגדיל את ההשתתפות ומגדיל את התקנה, אבל מכיוון שברמה הטכנית תקנת הוצאה היא בפלוס, מן הסתם ותקנת השתתפות היא במינוס, כי ההוצאה נרשמת בסעיף 18, ברמת התכנית אתה לא רואה שינוי. בפועל יש פה הגדלה של כ-2.5 מיליון.
שי וינר
¶
שישים תקני כוח אדם נלקחו מהרזרבה הכללית, לא בכסף אלא בתקנים. הורדנו חודשי עבודה מהרזרבה הכללית, אבל זה לא מופיע כנתון פיזי. לקחנו מהרזרבה הכללית שישים תקני כוח אדם בכמות בלבד.
דן זייצ'יק
¶
במשק המים יש מינהלה, מינהלת הביוב, שאחראית על כל התקציבים שניתנים כהלוואות לרשויות המקומיות לטיפול בביוב שלהן. הרשויות המקומיות מגישות את הבקשות למינהלת הביוב, שם זה עובר בדיקות לפי סדרי עדיפויות ובדיקות טכניות והנדסיות, משם זה מועבר לוועדת השקעות שם נמצאים נציב המים ונציגים של האוצר, שם זה מאושר או לא מאושר. אם זה מאושר, מוציאים להם הלוואה.
מאיר פרוש
¶
האם משרד האוצר הוא זה שמחליט לגבי מתן הלוואה או שמשרד התשתיות שותף לזה? אני שואל את זה על סמך התעסקות שלי בנושא.
דן זייצ'יק
¶
משרד התשתיות הוא זה שמגיש את הבקשות לוועדת ההשקעות, שבה יושבים נציב המים ונציג האוצר, בוועדה הזאת מתקיים דיון ושם זה מאושר או לא מאושר.
בנוסף לכך יש פה שינויים פנימיים בתוך תקציב נציבות המים לתיגבור מפעלי מים, העברה למי גולן, יש תיגבור של הניטור בכנרת ופעולות למניעת זיהום בכנרת, ויש פה השתתפות של מינהל מקרקעי ישראל בתקציב של נציבות המים למימון פרוייקט החולה ולמימון פרוייקט ביוב של הבדואים בדרום, נלקח כסף מהרזרבה הכללית, 7,900 מיליון בהרשאה להתחייב בגלל שהשתתפות נעשית במזומן ונעשתה השתתפות בתקציב פיתוח, ותקציב פיתוח אי אפשר להוציא בלי הרשאה להתחייב.
סמדר אלחנני
¶
בדיוק. אתם מאשרים את כל הסעיפים של התקציב, ובסעיף רזרבה יש גם סעיף של הרשאה להתחייב. הרשאה להתחייב מגדילה, בעצם, את התקציב הקשיח של השנים הבאות.
רוני ארד
¶
בחודשים האחרונים הגיעו למעלה מאלף עולים מאתיופיה והפניה הזאת כוללת את התיקצוב של המיתקן במבשרת ציון, שנשכר עבורם, 12.5 מיליון ₪, ו-94 מיליון ₪ בהרשאה להתחייב כי השכירות היא לחמש שנים. מעבר לזאת הפניה כוללת תקציב של 1.8 מיליון כדי לתפעל את כל המיתקן הזה – גני ילדים, עובדים וכל מה שמסביב.
בנוסף לכך יש השנה עליה גדולה מאוד במספר העולים הרגילים, בעיקר מחבר העמים.
רוני ארד
¶
יש גידול בעליה בכלל. הגידול הרציני ביותר מגיע מחבר העמים למרות שיש גידול גם מארצות אחרות והוא מגיע ל-15% לעומת השנה שעברה. לשם כך אנחנו מתגברים כל מיני סעיפים שהם פועל יוצא של העליה הזאת. לדוגמה, יש יותר חיילים בודדים ולכן אנחנו מתגברים את סעיף הסיוע לחיילים בודדים. עולה שמגיע לארץ מקבל בשדה התעופה כל מיני שירותים, ואנחנו מתגברים את סעיף שדה התעופה.
דבר נוסף הוא שמקיימים עכשיו מכון למורשת יהדות אתיופיה והכסף הזה עובר ממשרד החינוך, והפניה הזאת היא ההשתתפות, להעביר את הכסף כדי שיוכלו להקים את המכון.
מאיר פרוש
¶
אני רואה שבהרשאה להתחייב, קודם היו לנו 196 מיליון ₪ ופה אנחנו יורדים לארבעים מיליון בהרשאה להתחייב. אני יכול להבין שההסבר לכך הוא שעכשיו אנחנו בפניה 206, אבל יש עוד עשר פניות בדרך שלא הגיעו לשולחן הוועדה?
סמדר אלחנני
¶
במחשב לוקחים בחשבון גם את כל מה שלא אושר כאן, אלא נמצא בתהליך, כדי שבאוצר יידעו כמה יש באמת.
סמדר אלחנני
¶
ברצון רב. היתה שנה אחת שעשיתי את זה וקיבלתי על הראש.
תקציב משרד הקליטה היה בנוי לשישים אלף עולים.
רוני ארד
¶
נכון, אבל לא חרגנו. אני רוצה להזכיר שתקציב משרד הקליטה נבנה כשהעליה מאתיופיה נפסקה. בשעתו, אחרי שהעלו את עולי הפלאשמורה, היתה החלטת ממשלה שאמרה שלא מעלים יותר. אחרי זה שינו את ההחלטות, גילו את עולי קווארה בשעתו והתקציב הזה לא נלקח בחשבון. מעבר לזה, יש גידול של 15% במספר העולים הכללי, אבל יש חלוקה של עולים שמקבלים סל קליטה ועולים שלא מקבלים. יש גידול של כ-30% בעליה ממדינות חבר העמים שזכאים לסל קליטה. בגלל שהיה תיקצוב חסר אצל האתיופים ובגלל שנלקח בחשבון תקציב שמבוסס על חמישים אלף עולים, התקציבים האלה מתחילים להיגמר.
בני קידר
¶
אנחנו מבקשים לשבור מונופולים שקיימים בענף הפרחים, בדיוק כפי שזה קרה ברוב ענפי החקלאות, ולהכניס יצואנים חדשים. העלויות של כל יצואן כזה הן רבות, ולכן המשרד החליט לתת סיוע חד פעמי ולהקצות שני מיליון ₪ ולקדם את הנושא הזה.
היו"ר שלום שמחון
¶
לפי בקשה הועבר הבוקר נייר של משרד החקלאות, שנמצא פה לפניכם, אבל דבר אחד לא תקין והוא שאין פה שום נציג של מועצת הפרחים, שעד עכשיו היתה המשווקת העיקרית של הפרחים.
היו"ר שלום שמחון
¶
מועצת הפרחים היא מועצה של מדינת ישראל. אני חושב שמן הראוי שיגיע לכאן נציג שלהם, ואני אציע שגם אם החברים יאשרו, אם תהיה הסתייגות של מועצת הפרחים, זה יחזור חזרה לדיון.
אלי גולדשמידט
¶
אני מציע לאפשר למי שאמור להיפגע את הזכות להציג את הדברים. צריך להזמין את אנשי מועצת הפרחים.
היו"ר שלום שמחון
¶
בקריטריונים כתבתם כך: א. "כל יצואן חדש צריך להוכיח כי היקף היצוא בעבר של המגדלים המבקשים לפעול באמצעותו הינו 1 מיליון דולר או 2 מיליון גילדן". ג. לרשות היצואן עומד בית אריזה".
אני מציע לך לא להתחייב על הסעיף הזה. אל תתחייב עליו.
אלי גולדשמידט
¶
מאחורי הפניה התקציבית הזאת יש איזושהי רפורמה. במצב כזה ראוי לקיים דיון, כי זאת לא סתם פניה תקציבית והעברת כספים מכאן לשם. הרפורמה נשמעת על פניה בסדר גמור, אבל צריך לדון בה.