פרוטוקולים/ועדת הכנסת/6206
2
ועדת הכנסת
16.12.2002
פרוטוקולים/ועדת הכנסת/6206
ירושלים, י"ג בטבת, תשס"ג
18 בדצמבר, 2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי
פרוטוקול מס' 366
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, י"א בטבת התשס"ג (16 בדצמבר 2002), שעה 12:30
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 16/12/2002
חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002
פרוטוקול
1. טענת חריגה מגדר נושא הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 134),
התשס"ג-2002 – הנדונה בוועדת הכספים.
2. בקשת יו"ר ועדת החינוך והתרבות לשינוי החלטת ועדת הכנסת בדבר סעיף
65 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה.
חברי הוועדה: היו"ר יוסי כץ
מיכאל איתן
זאב בוים
עבד אלמאלכ דהאמשה
אברהם הירשזון
אליעזר זנדברג
נעמי חזן
אמנון כהן
ישראל כץ
יאיר פרץ
יורי שטרן
זבולון אורלב
אבשלום וילן
עופר חוגי
רחמים מלול
מיכאל נודלמן
גנדי ריגר
טלי ירון-אלדר - נציבת מס הכנסה
יעל אנדורן - סגנית הממונה על התקציבים, משרד האוצר
מוחמד סייד אחמד - מרכז מחקר ומידע
שלומית כהן
1. טענת חריגה מגדר נושא הצעת חוק לתיקון פקודת
מס הכנסה (מס' 134), התשס"ג-2002 – הנדונה בוועדת הכספים
אני מתכבד לפתוח את הישיבה.
חבר הכנסת מלול, אנחנו מצטערים על הרבה חברי-כנסת, אבל על מעט מאוד חברי-כנסת התקוממתי כנגד זה שהם לא נכללים ברשימה לכנסת הבאה. אתה ביניהם. אני חושב שאתה חבר-כנסת מעולה, אדם חכם, ותרמת המון לכנסת. אני לא מבין את שיקול הדעת של מי שהחליט.
יש טענת חריגה מגדר נושר הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 134), התשס"ג-2002, הנדונה בוועדת הכספים. מי טוען לחריגה מנושא?
אני אתאר את המצב שאנחנו נמצאים בו ואסביר למה אני חושבת שזה נושא חדש. אנחנו העברנו את הרפורמה במס הכנסה לפני 4-5 חודשים. במסגרת הרפורמה נדונו באריכות הנושאים שנמצאים פה על הפרק בנושא זכויות של עולים ומה יש ומה אין. הגענו להסדר שעבר לאחר מכן קריאה שנייה ושלישית בכנסת לפני כחמישה חודשים. מאז אנחנו פועלים לפי ההסדר הזה. לפני כחודש עבר תיקון לאותו תיקון, שנגע לקטעים מסוימים כמו לתיקון בקרנות נאמנות, כמו תיקון בנושאים בשוק ההון, ולחלוטין לא נגע בנושא העולים החדשים וההתייחסות לעולים החדשים. לא נגענו בו בסעיפים שונים, לא טיפלנו בו. מה שהובא כהסתייגות זאת הסתייגות לאותו תיקון, זאת אומרת לא הסתייגות לחוק המקורי אלא לתיקון. ההסתייגות לתיקון פותחת מחדש את כל הטיפול בכל הסעיפים של העולים החדשים שאכן יידונו, אבל יידונו בחקיקה המקורית ואושרו בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. זאת הרחבה מוחלטת של כל הנושא של העולים החדשים, הטבות למגזרים נוספים.
הטבות מעבר לחוק הקיים, מעבר למה שעבר ברפורמה. הרחבה מאוד משמעותית, שלא לדבר על העלויות, שלא קשורה לתיקון.
מבחינה פורמלית הנציבה צודקת בדבריה, אבל למען השקיפות וההגינות אני מוכרחה לומר, שבתוך התיקון הזה הוכנסו נושאים שלא היו בכחול. כלומר היו תיקונים שאנחנו עומדים להניח על שולחן הכנסת מחר, עם תוספות ותיקונים שלא היו בכחול בנושאים אחרים. ההסתייגות הזאת הוגשה לי אחרי שכבר נגמר הדיון בהצעת החוק, וגם כאן חשבתי שמן ההגינות קודם כל להביא את זה לוועדת הכספים לדיון. מאחר שהועלתה טענת נושא חדש, התקנון מחייב אותנו להגיע לוועדת הכנסת. כאן שוב למען השקיפות אני אומרת שיש בנוסח נושאים נוספים שלא נטענה לגביהם טענת נושא חדש, אבל הם חדשים.
האם המשמעות היא, שאם נדחה את הבקשה של הממשלה זה יחזור לוועדה ואז זה יהפוך להסתייגות?
האם ניתן לקבל הסכמתכם לכך שזה לא יעבור מטעם ועדת הכספים כחלק מההצעה, אלא בתור הסתייגות למליאה?
חברי הכנסת יורי שטרן, צבי הנדל, מרינה סולודקין וגנדי ריגר.
יש כאן הסתייגות אחת שהיא בהחלט לא נושא חדש. זאת ההסתייגות לסעיף 41, שבכלל לא צריך לדון כאן ועל זה אין ויכוח.
כפי שאמרה היועצת המשפטית לכנסת, אנה שניידר, הממשלה בעצמה שברה את המסגרת של דיון טכני, כפי שהוצג לפני כמה שבועות על-ידי נציבות מס הכנסה כמן תיקונים טכניים לנוסח הרפורמה. תוך כדי עיבודים עם הבנקים ועם השלוחות השונות גילו דברים. היא הרחיבה כי היא הטילה מסים חדשים שלא היו קודם. שכר דירה למשל.
המסגרת השתנתה על-ידי הממשלה עצמה, ובנוסף לכך אין ספק שבין הרפורמה לבין תקציב המדינה בחוק ההסדרים יש קשר אורגני.
תודה. אני מצביע על בקשת הממשלה להכיר בזה כנושא חדש. מי בעד אישור בקשת הממשלה להכיר בזה כנושא חדש? מי נגד?
ה צ ב ע ה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
לא אושר. ועדת הכספים יכולה לדון בנושא.
2. בקשת יו"ר ועדת החינוך והתרבות לשינוי החלטת ועדת הכנסת
בדבר סעיף 65 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה
הנושא הבא הוא בקשת יו"ר ועדת החינוך והתרבות לשינוי החלטת ועדת הכנסת בדבר סעיף 65 להצעת חוק ההסדרים במשק המדינה.
סעיף 65 בחוק ההסדרים אומר שהחוק ישונה. אם עד עכשיו בוגר שלוחה בארץ – דין התעודה שלו היה כדין בוגר השלוחה בחוץ לארץ, מציעה הממשלה לעשות הבחנה. תעודת בוגר אוניברסיטה בחו"ל טובה לכל דבר ועניין במדינת ישראל, ואילו תעודת בוגר השלוחה לא תהיה טובה בהכרח לענייני שכר ודירוג.
על-פי החוק שהתקבל בכנסת הקודמת, חוק השלוחות מחייב את השלוחות בשני הדברים. האחד, בכך שתוכנית הלימודים תהיה זהה לחלוטין לתוכנית הלימודים של אוניברסיטת האם, והרי אוניברסיטת האם גם לפי גרסת האוצר צריכה להיות מוכרת כאן בארץ גם לעניין שכר. הדבר השני, היקף הלימודים אסור שיפחת מהיקף הלימודים של סטודנט בישראל.
כפי שגם אמרנו בוועדה, על סדר היום עומדות הרבה בעיות בנושא השלוחות. 62 חברי-כנסת חתמו על הצעת חוק לפיקוח אקדמי, הצעת החוק עברה בקריאה טרומית והיא עומדת בפני קריאה ראשונה. יש בעיה שהרבה שלוחות רוצות לעבור גיור ישראלי, להיות מוסדות ישראליים.
לטביה אף פעם לא היתה שלוחה. אלא שאותם מוסדות הם חברות למטרות רווח, ועדיין המועצה להשכלה גבוהה לא החליטה שמותר במדינת ישראל שיהיה מוסד ישראלי לכל דבר ועניין מגויר, אבל שהוא לא מלכ"ר, וגם על זה יש דיונים.
אנחנו הצענו לאוצר הצעות שונות, כולל גם לקבל את החוק תוך שנה. התברר מעבודה שעשה מנהל המחלקה הכלכלית במרכז המידע והמחקר שלחוק הזה אין עלות, או כדבריו העלות היא זניחה ואין לה משמעות. הואיל ולחוק אין משמעות כספית לשנת 2003, אנחנו מבקשים רשות לפצל את החוק כדי שנוכל לדון בוועדת החינוך על כל המשמעויות ולעשות חקיקה כוללת, או שתסדיר מעמד אקדמי או שתסדיר מוסדות למטרת רווח.
אני רוצה להזכיר שוועדת הכנסת החליטה על פיצול הסעיף הזה והעברתו לוועדת החינוך, וגם החליטה שהוועדה צריכה להחזיר את החוק ביחד עם חוק ההסדרים מתוך ההנחה שיש לחוק הזה קשר לתקציב לשנת 2003. כך גם אני סברתי כשהגשתי את הטבלה הראשונית של חוק ההסדרים. לאחר מכן הבהירו לי שיש טענה שזה לא קשור לתקציב 2003, כלומר אין לו השפעה. לכן הצעתי להם ללכת למרכז המחקר והמידע, שזה גורם אובייקטיבי מבחינת הכנסת, והואיל ויש עכשיו חוות דעת של מרכז המחקר והמידע ועדת הכנסת צריכה לתת את דעתה על ההחלטה הקודמת שלה.
חוות הדעת מבוססת על נייר שלי. אני הוצאתי מכתב ליו"ר ועדת החינוך לגבי העלות ואני לא צירפתי שום נספח למכתב שלי, ולכן לדעתי חוות הדעת איננה נכונה כי היא מתבססת על נספח למכתב שאני מעולם לא נתתי. מכתבי מעולם לא נשלח עם שום מסמך, מכתבי נשלח כמו שהוא ובמכתב היה כתוב שטרם נקבעו הוראות המעבר.
אין חולק על זה שלהצעת החוק הזאת יש משמעות תקציבית מאוד גדולה, גם בשנת 2003 אבל בוודאי שלגבי השנים 2004 ואילך. על כן ברור שהצעת החוק הזאת היא חלק מהמדיניות הכלכלית הכוללת של הממשלה. אני לא חושבת שמישהו מהנוכחים יכול להגיד שלהצעת החוק לא תהיה עלות תקציבית לשנת 2003, מן הסיבה הפשוטה שאיש איננו יודע, מכיוון שהעלות התקציבית בשנת 2003 נגזרת מהוראות המעבר שנקבעו. הוראות המעבר טרם גובשו, ולכן יסכים אתי מוחמד ממרכז המידע שישב אתי ביחד ובדקנו את זה וכן יו"ר ועדת החינוך שלא תהיה עלות תקציבית, מכיוון שעדיין אין הדבר ידוע.
עמדת הממשלה שהציעה את הצעת החוק הזאת ביקשה שהדיון בסעיף הזה יהיה יחד עם הנושאים האחרים לדיון בוועדת הכספים. ועדת הכנסת החליטה שזה ילך לוועדה משותפת בראשות ועדת החינוך, בתנאי שהוועדה תסיים את עבודתה ותגיש אותו יחד עם חוק ההסדרים. במסגרת זו ועדת הכנסת העבירה שורה של חוקים, ביניהם חוק שנדון כרגע בוועדת הכלכלה בנושא הרכבת, שגם לו ברור שאין השלכה ישירה על תקציב 2003 אבל הוא עדיין חלק מהמדיניות הכוללת ולכן ועדת הכנסת היא זאת שהחליטה שזה כן יהיה חלק מחוק ההסדרים, למרות שהיא ידעה והיה מונח לפניה שהעלות התקציבית הישירה לא בהכרח תהיה בשנת 2003.
אני רוצה לציין שהנושא עבר לוועדת החינוך בהמשך לבקשתו של יו"ר ועדת החינוך, שביקש שהנושא יידון בוועדה משותפת יחד עם חוק ההסדרים.
פחות מפריעה לי השאלה אם זה עולה סכום כסף מסוים, אלא הטענה של יו"ר ועדת החינוך שמתמחה בנושאים האלה היא שצריך אחת ולתמיד לקיים דיון בחקיקה במעמד של השלוחות, להסיק מסקנות ממה שקרה בעשור האחרון ולא לבוא עם קטע קטן שאולי יש לו משמעות תקציבית, אבל הוא עלול לגרום לעיוות שאחר-כך יהיה קשה לתקן.
היו שני דיונים בוועדה המשותפת לוועדת החינוך ולוועדת הכספים. ההצבעה שהיתה לפני שעה היתה על נושא אחד בלבד, וזה מה שהועבר לוועדת הכנסת, והנושא הוא האם יש להצעת החוק מימון בשנת 2003.
מי בעד בקשת יו"ר ועדת החינוך והתרבות לפצל את הדיון? מי נגד? מי נמנע?
ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – 1