פרוטוקולים/ועדת הכנסת/6008



3
ועדת הכנסת
6.11.02

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/6008
ירושלים, ו' בכסלו, תשס"ג
11 בנובמבר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי




פרוטוקול מס' 357

מישיבת ועדת הכנסת
מיום רביעי, א' בכסלו, התשס"ג (6 בנובמבר, 2002) בשעה 09:00

1. התפלגות סיעת המרכז והצטרפות חברי הכנסת רוני מילוא ויחיאל לסרי לסיעת הליכוד
2. מועדי יציאת הכנסת לפגרת בחירות, על פי סעיף 9 לחוק הכנסת
3. שונות

חברי הוועדה: יוסי כץ – היו"ר
אפי אושעיה
זאב בוים
יצחק גאגולה
זהבה גלאון
משה גפני
עבד אלמאלכ דהאמשה
אברהם הירשזון
אליעזר זנדברג
שאול יהלום
סופה לנדבר
נחמה רונן
יצחק סבן
מוסי רז
איוב קרא
יובל שטייניץ

יושב ראש הכנסת אברהם בורג
אריה האן
דוד לב
רות קפלן
טובי חכימיאן
ארבל אסטרחן

אנה שניידר

אתי בן יוסף

לאה קיקיון

1. התפלגות סיעת המרכז
והצטרפות חברי הכנסת רוני מילוא ויחיאל לסרי לסיעת הליכוד

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום שלנו שני נושאים עיקריים. נתחיל בנושא הראשון – התפלגות סיעת המרכז והצטרפות חברי הכנסת רוני מילוא ויחיאל לסרי לסיעת הליכוד.

קיבלתי מכתב מיושבת ראש סיעת המרכז, חברת הכנסת נחמה רונן: "ברצוני להביא לידיעתך כי היום, 4 בנובמבר, 2002, בישיבת סיעת המרכז התקבלה החלטה על התפלגות הסיעה בהסכמת כל חבריה, בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק הבחירות לכנסת.

1. בסיעת המרכז יישארו חברי הכנסת דן מרידור, נחמה רונן ודוד מגן.

2. בסיעה החדשה הנקראת "לב" יהיו חברי הכנסת רוני מילוא ויחיאל לסרי. "

בנוסף לכך קיבלתי מכתב מרוני מילוא, השר לשיתוף פעולה אזורי, חבר הכנסת יחיאל לסרי, וחבר הכנסת זאב בוים, יושב ראש סיעת הליכוד: " הנדון: הצטרפות סיעת "לב" לסיעת הליכוד. ברצוננו להביא לידיעתך על הצטרפות סיעת לב לסיעת הליכוד בכנסת, אשר נעשתה בהסכמת שתי הסיעות" – אני מבין שזה בהנחה שזה יאושר – "...בהתאם לסעיף 25 לחוק הבחירות לכנסת. אנחנו מבקשים את אישור הוועדה למהלך זה".

הדבר האחרון הוא מכתבו של השר ראובן ריבלין, בא כוח סיעת הליכוד לפי חוק הבחירות לכנסת, וחבר הכנסת זאב בוים, אל מנהלת התשלומים לחברי הכנסת, טובי חכמיאן: "הריני להודיעך כי על פי הסיכום בין השר רוני מילוא וח"כ יחיאל לסרי, ובין תנועת הליכוד, עוברים האדונים הנכבדים ממפלגת המרכז לתנועת הליכוד. יחידת המימון המיוחסת לשר רוני מילוא ולח"כ יחיאל לסרי לא תועבר לתנועת הליכוד, ותמשיך להיות מיוחסת לתנועת המרכז, ולשמש לכיסוי חובותיה של מפלגה זו. סכום הכסף יועבר לבנק הפועלים.... לאור האמור לעיל, בשלב זה, אודה לך באם לא תועבר יחידת המימון של השר מילוא וח"כ יחיאל לסרי, לתנועת הליכוד".

אלה המסמכים. אני מביא אותם בפניכם. המסמכים תואמו אתכם.

אכן, כפי שמציין מכתבי אליך אנחנו הסכמנו על התפלגות מרצון של חברי הכנסת יחיאל לסרי והשר רוני מילוא. הסיבה היתה עקב רצונם להצטרפות מיידית לסיעת הליכוד. חשוב להדגיש שאין פה מצב של סיעה עצמאית שתתפקד בכנסת, אלא שזה איזשהו הליך טכני שיאפשר לחבר הכנסת לסרי ולשר מילוא להיות חלק ממפלגת הליכוד וסיעת הליכוד. לא חשבנו שכל התהליך יהיה כל כך מהיר, כמו שיש פה חברי כנסת שהספיקו להיות פה בערך יומיים עד שהכנסת מתפרקת. המהלך הזה נעשה בהסכמה ובידיעה. מה שחשוב היה מבחינתנו הוא לאשר את הנושא הכספי, עקב החוק של מפלגת המרכז לבנק, ואם זה מוסכם - -

כמה הוא החוב של מפלגת המרכז?

את רוב החוב, לשמחתי הרבה, כיסינו. מהחוב הראשוני נשאר יחסית חוב קטן. אם הבחירות היו במועדן אז כל החוב היה מכוסה לחלוטין. עכשיו, אני מניחה, שזה יהיה מיליונים בודדים, אולי 2 מיליון שקל, שיישארו כחוב. יחסית למה שהיה בהתחלה זה חוב קטן.

יש לי שאלה אל היועצת המשפטית. מה קורה כאשר סיעה, כל סיעה, נותרת חייבת כסף. האם יש לחברי הכנסת עצמם אחריות אישית?

לא.

אני מבין שזה בתוך ה- 90 יום, נכון?

הנושא של ה- 90 יום בוטל, והוא לא קיים יותר בכלל.

לא קיים העניין של 90 יום? אפשר להתפלג לפני ואחרי?

בעבר היו שלושה סייגים שאפשרו התפלגות של סיעה. אחד מהם נגע לנושא של 90 יום לפני הבחירות. התנאי הזה בוטל, והיום יש שתי אפשרויות בלבד שמאפשרות התפלגות מותרת של סיעה. תנאי אחד הוא כאשר הסיעה מורכבת ממפלגות שנרשמו מלכתחילה כמפלגות נפרדות. התנאי השני הוא כאשר ההתפלגות היא בקבוצה של לפחות 3 חברי כנסת שהם לפחות 1/3, אבל בסיעה שמונה 6 חברים או פחות ההתפלגות היא של קבוצה שמונה 2 חברים.

מה לגבי סיעה של 2 חברים?

סיעה כזו, אלא אם היא נרשמה מלכתחילה כמפלגות נפרדות, אין אפשרות לשום חלק מהסיעה להתפלג.

לסיעה של 3 יש אפשרות.

כן. סיעה כזו יכולה להתפלג ל- 2. למשל, חברי הכנסת אחמד טיבי ועזמי בשארה יכלו להתפלג מאחר והם נרשמו מלכתחילה כשתי מפלגות.

אני חושבת שהיום, בעיתונות, נרשמה ידיעה לא מדויקת, שחבר הכנסת עמיר פרץ וחיים כץ, מתפלגים. הם לא יכולים להתפלג.

אלא אם כן יתוקן החוק.

אני תומך, להוציא הסתייגות אחת. קודם כל, אני תומך במי שרוצה להצטרף לליכוד, ולחזק אותנו. זה מקובל עלי ומבורך, אבל אני גם חושב שברגע שיש רצון בין סיעות הכנסת להתפלג מרצון או להתחבר מרצון, לא צריך להכניס בכלל שיקולים פוליטיים וצריך לאשר את זה. אין שום סיבה שאנחנו נמנע תקנונית דבר כזה. יש לי רק הסתייגות אחת שצריך לבדוק אותה, והיא, הייתי אומר, כמעט בעלת אופי חוקתי. לא נראה לי תקין ולא נראה לי נכון שחברי כנסת יכולים להתפלג ולעבור למפלגה אחרת, בלי לקחת אתם את יחידת המימון שלהם לאותה מפלגה, ואומר מדוע. כאן, לכאורה, אנחנו מאפשרים מצב שבו חברי כנסת יכולים לשחק עם יחידת המימון שלהם כאוות נפשם, כי הרי אם זה אפשרי, למשל, אני יכול להישאר בליכוד, ותיאורטית – להעביר את יחידת המימון שלי לכל מפלגה אחרת. הכוונה של יחידת מימון היא שהיא צמודה לחבר כנסת, ולכן היא לפי גולגולת, לפי חבר כנסת. אם אנחנו נאפשר פה מצב כזה שמפלגות תוכלנה באופן חופשי – כי זו המשמעות – לעשות עסקאות על יחידות המימון, ולהעביר אותן כאילו היחידה שייכת לחבר הכנסת לצורך ההעברה, זו בעיה מבחינה חוקתית.

לכן, מה שאני מציע זה לאשר את זה, ולקבוע, או לפחות לבחון את העניין שלא רק שרוני מילוא ויחיאל לסרי מצטרפים לליכוד, אלא גם, בלי שום הקשר פוליטי, כספם מצטרף אתם.

אני חושב שהפתרון הוא שאכן זה יעבור לליכוד, ואתם תתרמו לחשבון - -

זה אסור.

האם זה כולל גם את יחידת המימון של הבחירות, או שזה סיפור אחר?

זה סיפור נפרד.

מה קובע את זה?

חוק מימון מפלגות.

אם חברת הכנסת נחמה רונן תבוא ותומר שהיא רוצה ששתי היחידות שלהם תינתנה למפלגת המרכז. היא יכולה?

אני אסביר. לעניין מימון הבחירות, החישוב נעשה בכלל אחרת. לעניין מימון הבחירות, כאשר אנחנו עושים חישוב אחרי הבחירות לכנסת הבאה, אנו עושים ממוצע של מספר המנדטים שהסיעה זכתה בהם בכנסת היוצאת, ובכמה היא זכתה בכנסת הנכנסת. בכנסת הזו היתה לנו עתירה מאד גדולה בנושא הזה – כמה היא זכתה בתחילת הכנסת. זאת אומרת שיעשו חישוב לגבי הליכוד ייראו כאילו היו להם 19 ועוד כמה שהם יקבלו בכנסת הבאה, וכל השינויים שנעשו במהלך מושב הכנסת, גם אם זו היתה התפלגות מותרת לפי החוק, לא יעלו ולא יורידו.

והמקדמות?

יהיה הבדל.

אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה לסעיף (ב2) בסעיף 25 לחוק הבחירות שאומר: "נמסרה לוועדת הכנסת הודעה בכתב מטעם סיעה או חלק ממנה להתפלגות, כאמור בסעיף קטן (ב1), או על מיזוג של סיעות במסגרת סיעתית חדשה, תאשר ועדת הכנסת את השינוי". זאת אומרת שבעצם אין לוועדת הכנסת שיקול דעת, אלא היא צריכה לבדוק אם אכן התקיימו התנאים של סעיף (ב1).

התקיימו.

התקיימו. המכתבים שנשלחו לוועדה נעשו בתיאום עם עורכת הדין ארבל אסטרחן, ולכן אנחנו, הלשכה המשפטית, אומרים שהתקיימו התנאים. לכן אני בעצם מפנה את תשומת לבכם ששיקול הדעת שלכם - -

זה לגבי האישור. ומה לגבי הנושא הכספי?

לגבי הנושא הכספי צריך לזכור שאי אפשר להגיע למצב שסיעה תתחמק מחובות כתוצאה ממעבר בין הסיעות, ולכן, בעצם, יש כאן אינטרס ציבורי, שסיעת המרכז, במקרה הספציפי הזה, לא תצטייר כאחת שמתחמקת מחובותיה.

לא ברור לגמרי מה זה חובות המפלגה. אין לנו פה נתונים. היו כבר התפלגויות במרכז, ונעשו סידורים עם מפלגות אחרות, שבאמת, על העניין הזה, כדי לכסות חובות מרכז. זה היה בהתפלגויות הקודמות של המרכז. אז השאלה היא עד איפה מגיעים החובות האלה שמצריכים עדיין את השארת מימון המפלגות - -

האם זה בכלל נושא שהוא לשיקול דעתנו, העניין של המימון? מי שרוצה להתנגד להסדר המימוני הזה, שינקוט באמצעים, אבל - -

אני רוצה להבהיר נקודה. עם כל הכבוד לוועדה, אני באמת חושבת שעניין החובות של מפלגת המרכז הן לא מעניינה. ההלוואה שמפלגת המרכז לקחה מהבנק היתה תחת כל הכללים המשפטיים. נלקחה הלוואה, היא קיבלה את אישור בנק הפועלים, עם איזשהו אופק החזרה מסוים שחושב, אופק שצריך להתפרס על פני הקדנציה. לכן, מפלגת המרכז, מבחינה ציבורית היה חשוב לה להחזיר את חובה לבנק. לכאורה, חברת הכנסת דליה רבין פילוסוף, שעברה למפלגת העבודה, יכולה היתה לומר שאין זה מעניינה, כי הערבויות שמפלגת המרכז חתמה אינן ערבויות אישיות. אנחנו לא משכנו את רכושנו הפרטי, אבל יש פה איזושהי התחייבות מוסרית שלנו. על כן, מי שעבר פוליטית למפלגה אחרת, על פי מה שמחייב התקנון, הוא לא קשור להסדרים הכספיים שהמחויבות שלנו - - זה לא עניין לוועדה.

הזכרת את חברת הכנסת דליה רבין פילוסוף, גם המימון שלה הלך לבנקים של מפלגת המרכז ?

ודאי.

אז זאת אומרת שיש כאן תקדים.

אני פונה ליועצת המשפטית. שמעתי את תשובתך, ואני מוכרח לומר לך, עם כל הכבוד, שאני מרגיש שאני נמצא בתיאטרון האבסורד, שהרי אם התקנה הציבורית של החזרת חובות יכולה לבוא ולקבוע כאן תקנות של הפרדת חבר הכנסת מההקצבה שלו, לכאורה התקנה הזו גם מחייבת שאם יש מפלגה אחרת – ויש עוד מפלגות עם חובות – אולי צריך להחליט שטובת הציבור היא שיעבירו גם את הכספים שלי למפלגת המרכז. הרי הם הולכים להיות חברי ליכוד. למה לא נקבע שאם יש מפלגות עם חובות, חברי כנסת ממפלגות ללא חובות, יכולים להעביר - -? זו המשמעות של התשובה שלך. זה עניין חוקתי.

אדוני היושב ראש. אני מברך על היוזמה והכוונה של חברי הכנסת לסרי ומילוא להצטרף אלינו. אני חושב שזה כוח מאד חשוב לסיעה שלנו. עם זאת, אני חושב שיש בכך מן הפגם, חד וחלק, שהמימון המפלגתי נשאר בצד השני ולא מצטרף. עם כל הכבוד, אני חושב שצריך לראות את זה בקונספציה וראיה אובייקטיבית, שזה יוצר מצב שבו יסתכלו על נבחרי הציבור כעל כאלה שמתעללים בכסף הציבורי.

אני מבין מהיועצת המשפטית שאנחנו לא יכולים כרגע לשאלת המימון, אלא רק לאשר את המהלך הפוליטי.

אני שמחה שכיוונתי לדעת יושב הראש, ועם כל הכבוד לחבר הכנסת שטייניץ, ששמח אם מצטרפים לליכוד, לי בכלל אין אינטרסים. אלינו לא מצטרפים. יש כאן משהו לא תקין בהתנהלות של הדיון כאן. עניין המימון הוא לא מעניינה של הוועדה. בכל הכבוד לאמות המידה המוסריות שמנסים להעמיד כאן חברי הכנסת שטייניץ וקרא, זה לא מענייננו כוועדה. אנחנו צריכים לאשר את ההתפלגות. אם זה מרצון, בואו נצביע, ונפסיק את ההתקשקשות.

צריך רק להבהיר לגבי העניין המימוני. נכון שהוא לא מה שהוועדה צריכה לאשר, אבל היות וזה חלק מהעניין, אנחנו ביקשנו שכל הנתונים יובאו בפני ועדת הכנסת לפני האישור שלה. צריך לציין, כי זה לא הובא כאן: הבקשה של ההסדר המימוני חתומה על ידי יו"ר סיעת הליכוד ובא כוחה.

תודה. אני מביא את הדברים למען הסדר הטוב, ועל מנת שלא ייטען כלפי מישהו מחברי הוועדה שהוא לא לקח בחשבון את כל הנתונים כאשר הוא אישר את ההצטרפות. אני מעלה את הנושא להצבעה: מי בעד ההתפלגות, בהתאם לסעיף 25 לחוק הבחירות לכנסת? התפלגות סיעת המרכז והצטרפות חברי הכנסת רוני מילוא ויחיאל לסרי לסיעת הליכוד? – 10 בעד. מי נגד? – אין. חבר הכנסת עבד אלמלכ דהאמשה נמנע.

תודה, אושר.





















מועדי יציאת הכנסת לפגרת הבחירות, ע"פ סעיף 9 לחוק הכנסת

הסעיף הבא הוא מועדי יציאת הכנסת לפגרת הבחירות, על פי סעיף 9 לחוק הכנסת. אני רוצה רק לדווח, ולקבל חוות דעת מהיועצת המשפטית. הנושא של יציאת הכנסת לפגרה קבוע בתקנון. אמנם יש רציפות בין הכנסת הזו לכנסת הבאה, ותאריך הבחירות נקבע על פי חוק יסוד ובוודאי לא מכוח החלטות של ועדת הכנסת. התאריך שקבוע בחוק, על פי הפרסום ברשומות ועל פי הוראות החוק, הוא ה- 28 בינואר, 2003. זה התאריך, אלא אם כן ועדת החוקה תיזום תיקון בחוק שיחויב, כמובן, כמו כל חוק, לעבור בקריאה ראשונה, שניה ושלישית, על פי הסדר התקין, ברוב של 61 חברי כנסת. במקרה כזה, כמובן, ניתן לסטות מן הכלל, ולהקדים את הבחירות.

אני שוחחתי בעניין הזה גם עם יושב ראש ועדת הכספים, כיוון שאנחנו העברנו לפני כמה זמן את חוק התקציב ואת חוק ההסדרים פיצלנו לוועדות השונות. אמר לי יושב ראש ועדת הכספים שהוא נדרש לתקופה של בין שבועיים ל- 4 שבועות כדי להשלים את החקיקה ולהביא אותה לקריאה שניה ושלישית. אני בדקתי ביומן ומצאתי ש- 4 שבועות נכנסים בדיוק לחג החנוכה. אנחנו צריכים, לפי דעתי, לקבל החלטה לגבי המועד הרצוי. חשוב לסיים את עבודת התקציב וחוק ההסדרים, וכל מה שכרוך בזה, מה שניתן, כמובן – ודאי מה שנמצא בוועדת הכספים, ולהביא את זה לקריאה שניה ושלישית לפני שאנחנו מתפזרים, ולא להשאיר את הציבור במדינת ישראל באיזשהו סימן שאלה וחוסר ודאות. מתוך אחריות ממלכתית אנחנו צריכים למנוע את זה, בלי שום קשר לשאלה אם אנחנו שייכים לקואליציה או לאופוזיציה. לכן ביקשתי אתמול מראשי הסיעות לקיים התייעצויות בנושא, משום שאני חושב שבנושא כמו יציאת הכנסת לפגרת בחירות צריך לגבש הסכמה רחבה בין קואליציה לאופוזיציה ולבוא עם עמדה מוסכמת שתתקבל על דעת כל חברי הוועדה. האם שוחחתם בנושא?

אדוני היושב ראש, אנחנו שוחחו בינינו, אבל לא בשביל להגיע להחלטה סופית. אני רוצה להביע פה בקול רם מחשבות בעניין. נדמה לי שאתמול ניתנה איזושהי הוכחה או ביטוי לקושי שנוצר בעבודת הכנסת, כתוצאה מההכרזה על הקמת הבחירות. אתמול מליאת הכנסת התקצרה, כבר לא היו אנשים, הדיונים שם - -

למה? היינו הרבה, לא פחות מיום רגיל.

לא, זה היה פחות מיום רגיל, ומספר המשתתפים לא היה מי יודע מה. זה ילך ויחמיר כי רוב המפלגות נכנסות לקצב מאד מהיר של מערכות פנימיות, שייטלו את הזמן מעכשיו ועד הבחירות עצמן. יש כאלה שצריכות לקיים ועידה, לקיים פריימריז, אנחנו מכירים את המערכת הזו והיא לא פשוטה לחברי הכנסת שמבקשים לחזור ולהיבחר. לכן, היכולת שלהם להיות פה ולעבוד כמו בימים כתיקונם פשוט לא קיימת.

יש דבר אחד, והוא עניין התקציב. יש ויכוח על יעדי התקציב, ועל החלוקה בו - -

סליחה. חבר הכנסת אושעיה, היתה לך הצעה לסדר, אבל מאחר שלא היית נתתי את רשות הדיבור ליושב ראש הקואליציה.

יש הסכמה רחבה להעביר את התקציב. נתווכח עליו, נמרוט אחד לשני את הנוצות, אבל בסופו של דבר כולם מבינים שראוי מאד דווקא כיוון שמדינת ישראל נכנסת למערבולת הבחירות, שיהיה משהו קבוע ויציב לקראת פתיחת שנת העבודה הבאה, שנת 2003. אנחנו כבר קיבלנו פה החלטות חשובות. אני חושב שהדחיפות הזו גם באה לידי ביטוי בהבנות רחבות שהיו בין יושב ראש ועדת הכנסת, יושב ראש הכנסת עצמו עם שר האוצר, ואתנו פה. הוועדות התחילו לעבוד על פי הפיצולים שעליהם החלטנו.

לכן נראה לי להציע את הדבר הבא: שהכנסת תפוזר בסוף השבוע הבא לבחירות. אני לא בטוח שצריך לקרוא לזה "פיזור", אבל אין לי מילה אחרת - -

פגרה. יציאה לפגרה.

יציאה לפגרה, נניח, כאשר כל מה שנוגע לתקציב, אם זה בוועדות השונות, ואם זה לכנס את המליאה כדי להצביע על הדברים האלה – את זה נמשיך לקיים, כסדרם. את כל השאר נעצור בסוף השבוע הבא.

לגבי פיזור הכנסת אני מסכים עם עמדתו של יושב ראש הקואליציה – שזה יהיה כמה שיותר מהר. אני ביקשתי הצעה לסדר, שיוציאו חוזר לחברי הכנסת שיסביר להם את זכויותיהם –משלוח דואר, וכל הדברים האלה.

כבר יצא חוזר.

אני מבקש שכל הפרטים האלה יפורטו בחוזר.

אני מציע באמת לא להסתפק בהעברות כאן, אלא להכין חוזר. אני אתן דוגמה. חבר הכנסת שאול יהלום פנה אלי, ושאל מתי מחזיר חבר הכנסת את הרכב אם הוא מפסיק להיות חבר כנסת – האם מייד, או כמו שר, אחרי 30 יום, האם יש הגבלות בתקציב קשר לבוחר בתקופת בחירות, ומה ההקצבה לחודש ינואר 2003, וכן הלאה. חשוב שתוציאו חוזר של מה מותר, מה אסור, ומה הזכויות, די שחברי הכנסת לא ייקלעו בטעות למצבים שיעלו להם ביוקר, או מבחינה ציבורית או מבחינת הכיס הפרטי שלהם.

אני מצטרף לעמדה לגבי מועד היציאה לפגרה, אבל אני רוצה לבקש שבשבוע הבא אנחנו ננהל דיונים בנושאי סיום של הליכי חקיקה, מעבר שמאפשר אולי קריאה ראשונה, ואחר כך אולי מתן תוקף בכנסת הבאה לחקיקה. אני יודע שיש סדרי יום שונים לוועדות שונות, ויכול להיות שראוי שאנחנו נמליץ, לפחות, שכל השבוע יוקדש לחקיקה בדיוק בנקודות הללו, כי אם כבר מנקים שולחן אז ראוי שננקה את השולחן בצורה הוגנת וראויה. לח"כים שנמצאים כאן, שיש להם חוקים בהכנה לקריאה שניה ושלישית, אם הם לא מסובכים, אפשר לסיים אותם באופן מהיר, יחסית, שייתנו להם את האפשרות להשלים את מלאכת החקיקה.

אני חושבת שההצעה לצאת בשבוע הבא לפגרה היא הצעה סבירה, ולהמשיך את העבודה של הוועדות. אני רוצה לתמוך בדברים של חבר הכנסת אליעזר זנדברג. העניין של החקיקה והחלת דין רציפות זה דבר מאד משמעותי. אם אפשר לקחת בחשבון שאוספים את האינוונטר של החוקים שעומדים לקראת קריאה ראשונה בעיקר, ומנסים לפחות לתת להם הזדמנות במהלך הימים האלה, אני חושבת שזו הצעה ראויה.

אני מביא את תשומת לב חברי הוועדה לעובדה שוועדת הבחירות המרכזית מתפקדת מהכנסת, ואנחנו צריכים להעמיד לה את כל השירותים על מנת שתוכל להפעיל את הבחירות בזמן, ובצורה טובה. זאת אומרת שמייד, תוך ממש מספר ימים, אנחנו צריכים להעמיד את קומה חמישית לרשות הוועדה. הסיעות צריכות לקחת בחשבון שהן תצטרכנה לפנות את החדרים, ולעשות כפי שהיה נהוג בבחירות הקודמות ולפניהן. העבודה עוברת לחדרי חברי הכנסת, איך שחברי הכנסת בכל סיעה מסתדרים בינם לבין עצמם. אנחנו חייבים להעמיד לרשות ועדת הבחירות את קומה חמישית, מייד.

דבר שני – כדי לדייק, ההצעה שלך, אדוני יושב ראש הוועדה, היא לצאת לפגרת בחירות. "פגרת בחירות" היא מושג אחר מול פגרה רגילה, כי אנחנו מחויבים לפחות ל-8 חודשים. השנה לא יהיו 8 חודשים, אבל בחוק, בסעיף 9, יש כיסוי לפגרת בחירות.

קודם כל, מבחינה משפטית אין לוועדה שום בעיה, כי הכלל נקבע בסעיף 9, שאמנם הכנסת צריכה לקיים שני כנסים בשנה, שמשך שניהם יחד יהיה 8 חודשים לפחות, אבל בסעיף קטן (א) (2) נאמר שבשנה שבה מתקיימות בחירות לכנסת, ועדת הכנסת יכולה לקבוע את מספרם של הכנסים שתקיים הכנסת, את מועדם ואת משכם, וזאת אף אם יפחת משכם של כל הכנסים באותה שנה מ- 8 חודשים. דבר נוסף – יושב ראש הכנסת יכנס את הכנסת, שלא בתקופת הכנסים של הכנסת על פי דרישה של 25 חברי הכנסת, או על פי דרישת הממשלה. זאת אומרת שניתן, מבחינת החוק, לקבוע תאריך לפגרה, כפי שהוועדה תחליט, ויושב ראש הכנסת יוכל להמשיך ולכנסת את הכנסת - -

הכנסת ממשיכה לתפקד.

זו היתה הבקשה שלי, למען הסדר הטוב.

אני, באופן כללי, מסכים עם ההצעה שנצא לפגרה. אני לא מסכים שיהיו עכשיו הצעות חוק שיאושרו בתוך שבוע. אין כזה דבר. חוקים שאושרו – אושרו. רק מה שנחוץ לעניין הבחירות, ואי אפשר בלעדיו, את זה נעשה. דברים שאינם נחוצים לבחירות, ושאפשר להשאיר אותם לימים רגילים – נשאיר. ממילא אין לנו זמן. זה ייעשה בחופזה, זה ייעשה בוועדות. זה לא כשר ולא חוקי.

חבר הכנסת בוים. אני רואה שמתגבשת פה הסכמה רחבה סביב התאריך 17 בנובמבר, יום ראשון.

להערה שהעירו חברי הכנסת אליעזר זנדברג וזהבה גלאון, על העניין של חקיקה בצנרת. אני חושב שצריך לבחון היטב את העניין, ולא להיחפז. נכון שיש דברים ורוצים להגיע לפחות לקריאה ראשונה, אך דווקא במציאות הזו צריך להיזהר מחיפזון יתר, כי כדי להגיע ולעגן את זה בקריאה ראשונה עלול תהליך החקיקה להיפגם בגלל הזריזות.

דבר נוסף – אי אפשר להתעלם מכך שזה מועד של בחירות. יכול להיות שבצנרת יש חוקים פופוליסטיים ואחרים, שאולי לא זה הזמן להעביר אותם.

כל תאריך מוסכם מקובל עלי, בגלל שהוא מוסכם. אני רוצה לומר כמה דברים לגבי נושאים של התנהלות. ראשית – חובה לשמור על העיקרון שאין בפגרה חקיקה. זה עיקרון שהוא יותר מורכב מאשר רק התקופה הזו. אני חושב שאסור לכנסת להפר את זה. ברמה העקרונית, אף על פי שזו פגרת בחירות, שקצת מיוחדת במעמדה, שומרם על העיקרון שאין חקיקה בפגרה. מכיוון שיש לנו כאן את נושא של אחריות לאומית, שעניינו להעביר את התקציב, צריך להעביר את תקציב המדינה. ההנחה שלי אומרת: תיבחר אותה ממשלה – היא תרצה את התקציב הזה ממילא. תבוא ממשלה חדשה – היא ממילא תשנה את זה, כמו שיצחק רבין שינה את התקציב עם כניסתו לשלטון. צריך להעביר את תקציב המדינה אבל חובה שהדיונים בו יהיו דיונים רציניים, לא בגלל מראית עין אלא גם בגלל התוכן. לכן צריך לאפשר לוועדת הכנסת לעבוד באינטנסיביות הכי גדולה בחמשת השבועות הקרובים, ולהביא את זה למליאה בהסכמה מיוחדת ובהוראה מיוחדת של ועדת הכנסת.

הממשלה יכולה לבקש את זה.

הממשלה זה לא ענייני, אני מדבר על הליכי כנסת. הדרך שבה זה עולה למליאה היא יוצא מן הכלל שאסור לו, בשום פנים ואופן, להעיד על הכלל.

נקודה שניה – אני לא מציע בכלל להתעסק בעניינים של עבודת הכנסת ה- 16. תתכנס הכנסת הזו, תתכנס ועדת הכנסת הבאה, והיא תחליט על לוח הזמנים בהתאם למה שקבוע בחוק. תפקידנו הוא לסיים כהלכה ובהגינות את הכנסת ה- 15.

לגבי הליכי החקיקה, אני מציע שבשבוע הבא, בעדיפות מוחלטת, כל מה שעניינו חוקים שבקריאה שניה ושלישית שעולה מן הוועדות – התקנון עדיין תקף כל עוד הכנסת עובדת, שיושב ראש הכנסת צריך להביא את זה לאלתר. שניה ושלישית שנגמרת בוועדות – תושלם. יש למישהו בעיה פוליטית כזו או אחרת- הוא יעשה את מאמציו בוועדות על מנת שזה לא יעלה. לגבי נושאים בקריאה ראשונה –אני מציע שתהיה הסכמה שאפס נושאים בעלי משמעות כלכלית יעלו בקריאה ראשונה בשבוע הבא, כי הטירוף יהיה לכל הכיוונים. אני מציע שוועדת ההסכמות, שהתכנסה אצלי במשך כל ה- 3 וחצי שנים אחרונות תעשה את עבודתה בנושא הזה, כדי להגיע להסכמה איזה נושאים בקריאה ראשונה ניתן יהיה להעלות. נחליט שבעקרון מה שהוא בעל משמעות כלכלית לא יעלה, אלא אם כן ועדת ההסכמות תסכים שכן.

מקובל, צריך רק לרכז את הדברים.

בסדר, את זה המזכיר ואני נעשה.

אני אעמיד להצבעה את התאריך שהתגבשה סביבו הסכמה רחבה, כלומר- יציאה של הכנסת לפגרה ב-17 בנובמבר. הדבר השני- אני מודיע שוועדת הכנסת עומדת לרשות הליכי החקיקה. בכל מקרה, כמובן, של צורך בכינוס מליאה, ועדת הכנסת תתכנס ותיתן את האישורים המתאימים.

מה קורה עם עבודת הוועדות?

הוועדות שדנות בנושאים שקשורים לחוק ההסדרים והצעות חקיקה שקשורות לתקציב - -
תקציב, הסדרים ובחירות ממשיכות לעבוד כרגיל, כאשר כל האישורים הנדרשים על פי תקנון הכנסת יבואו לוועדת הכנסת ויינתנו, בהתאם.

מי בעד יציאת הכנסת לפגרה ב- 17 לנובמבר, י"ב בכסלו, תשס"ג? הרוב. מי נגד? – אין. מי נמנע? – אין. תודה. הכנסת יוצאת לפגרת בחירות בתאריך המוצע.


שונות

מזכיר הכנסת פנה אלי במכתב הבא: "בהתאם לסמכותו על פי סעיף 33(ה) לחוק יסוד: הממשלה, החליט ראש הממשלה לצרף את בנימין נתניהו כשר נוסף בממשלה, בתפקיד שר החוץ. הודעה על כך תימסר לכנסת בישיבתה מחר, יום ד' א' כסלו, התשס"ג ויתקיים דיון. אודה אם תעמיד את הנושא על סדר יומה של הוועדה לצורך קביעת מסגרת הדיון".

מה ההצעה?

3 דקות.

3 דקות הודעות סיעה. מי בעד? – הרוב. מי נגד? – 1. תודה, ההצעה התקבלה.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 10:00