פרוטוקולים/ועדת הכנסת/6004
2
ועדת הכנסת
5.11.02
פרוטוקולים/ועדת הכנסת/6004
ירושלים, ו' בכסלו, תשס"ג
11 בנובמבר, 2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב חמישי
פרוטוקול מס' 355
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, ל' חשוון התשס"ג (5 בנובמבר 2002), שעה: 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 05/11/2002
בקשת יו”ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה להקדמת הדיון בהצעת חוק, לקריאה שניה ושלישית.; ערעורים על החלטת יו”ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.; סוגיות הנוגעות להצעות-חוק תקציביות בעקבות חוק יסוד: משק המדינה (הצעות חוק והסתייגויות שבביצוען כרוכה עלות תקציבית).
פרוטוקול
א. בקשת יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה להקדמת הדיון בהצעת חוק,
לקריאה שניה ושלישית.
ב. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות
הצעות לסדר היום.
ג. סוגיות הנוגעות להצעות-חוק תקציביות בעקבות חוק יסוד: משק המדינה
(הצעות חוק והסתייגויות שבביצוען כרוכה עלות תקציבית).
חברי הוועדה: יוסי כץ – היו"ר
טלב אלסאנע
אורי אריאל
זאב בוים
משה גפני
עבד-אלמאלכ דהאמשה
נסים זאב
אליעזר (מודי) זנדברג
נעמי חזן
שאול יהלום
אלי כהן
נחום לנגנטל
האשם מחאמיד
מרינה סולודקין
גנדי ריגר
יורי שטרן
מזכיר הכנסת, אריה האן
סגן מזכיר הכנסת, דוד לב
סגנית מזכיר הכנסת, רות קפלן
מנהלת לשכת מזכיר הכנסת, גאולה רזיאל
דרורה רשף
1. בקשת יושב ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה להקדמת הדיון בהצעת חוק,
לקריאה שניה ושלישית
רבותי, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, נא לשמור על השקט.
הדבר הראשון, ועדת הפנים מבקשת ממני להתיר עריכת קריאה שניה ושלישית ביום ההנחה, בהתאם לסמכותנו לפי סעיף 125 לתקנון הכנסת.
יש הצעת חוק הרשויות המקומיות (תיקון - הוראת שעה) של חברי הכנסת דוד לוי, יאיר פרץ וקבוצת חברי כנסת, שנדונה בוועדת הפנים ואיכות הסביבה ואושרה להנחה לקריאה שניה ושלישית, הצעה שחתומה על ידי 61 חברי כנסת ומבקשים שוועדת הכנסת תתיר זאת היום. אז מי בעד?
זה צריך להיות מונח על שולחן הכנסת 24 שעות על מנת שהכנסת תוכל לדון בזה, אלא אם ועדת הכנסת הסכימה לפטור מחובת הנחה.
לפי התקנון אפשר להביא את זה מחר, אבל היות ומחר יש לנו יום לא פשוט והיום פחות, אז מבחינה פרקטית כדאי להביא את זה היום.
אוקי. מי בעד אישור הבקשה ירים את ידו. מי נגד? תודה, אושר.
ב. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום
אנחנו עוברים לערעורים. ישנם שני ערעורים: 1. ערעור של חבר הכנסת שאול יהלום, בנושא ההסתה נגד השר אפי איתם על ידי השגריר הבלגי ובעיתון "הארץ" ו- 4. ערעור של חבר הכנסת האשם מחאמיד בנושא התבטאויותיו של שגריר בלגיה כנגד השר אפי איתם.
האם נוכח העובדה שהשגריר הבלגי חזר בו מההאשמות, אין מקום להוריד את הערעורים האלה?
אני תומך בערעור של שאול יהלום – תראה, זה משונה, אבל – אני רוצה לומר, אדוני היושב ראש שעל אף שהשגריר חזר בו, עצם התופעה ששגריר זר אומר דברים על נבחר ציבור בארץ, אני חושב שיש להתייחס אליה, על אף שהוא חזר בו מחלק מהדברים.
מי בעד קבלת הערעור ירים את ידו. מי נגד קבלת הערעור ירים את ידו. תודה, הערעור נתקבל.
2. ערעור של חבר הכנסת משה גפני בנושא: "פגישת ראש הממשלה אריאל שרון ובנימין נתניהו בשבת כדי להציע לו להצטרף לממשלה כשר החוץ".
האם הפגישה התקיימה בשבת?
אדוני היושב ראש, אני, כשהגשתי את ההצעה, אמרתי שכל מי שעושה דבר בשבת לא רואה בזה סימן ברכה ואני לא ידעתי שזה יהיה כל-כך מהר.
אני יודע שהפגישה שהיתה בשבת נכשלה. עכשיו, מבלי להביע עמדה לגבי הנושא של שבת, מבלי להביע עמדה על שני האישים שנפגשו בשבת, אני חושב שזה תהליך שחוזר ונשנה. לא מדובר בחקיקה, אלא בזה שהכנסת צריכה לתת את דעתה ולדון על העניין הזה ששני אישים רמי מעלה, ראש ממשלה וראש ממשלה לשעבר, נפגשים בשבת. אני מבקש לאפשר לי להעלות את זה כהצעה דחופה.
אני לא מייצגת כרגע את הנשיאות, אבל עם כל הכבוד לחבר הכנסת גפני, התלונה צריכה להיות מופנית כלפי מר נתניהו. כי מר שרון היה בביתו.
תודה. מי בעד קבלת הערעור ירים את ידו. מי נגד? הערעור לא התקבל.
3. הערעור האחרון של חבר הכנסת אלי כהן, בנושא: הסתה עקיפה וישירה ברדיו קול פלסטין. נמק, בבקשה.
היתה כתבה של גיא בכור שבה הוא מציג שהוא נסע מחיפה לבאר שבע ושמע - אני מצטט - פלשתיני יליד ירושלים, יליד המשולש, שעוסק באדמה הנבזזת של יפו וחיפה הפלסטינאיות ובכפר הגזול – קיסריה. לא מזכיר את מדינת ישראל, מזכיר רק את הציונות והתדרים האלה ניתנו להם על ידי מדינת ישראל, כאשר זה שידור שהולך לכל ילדי פלסטין.
אדוני היושב ראש, אני לא אמורה לייצג את נשיאות הכנסת, אבל אני אסביר את העניין הזה. טענתו של חבר הכנסת אמנם חשובה, אבל לצערי הרב ולצערה של הנשיאות, יש הסתה עקיפה וישירה בכל פלסטין, כבר שנים. לכן זה לא עומד בקריטריון של דחיפות. לכן אם ירצה חבר הכנסת כהן, יגיש הצעה רגילה בבקשה, אבל לא דחופה.
תודה. מי בעד קבלת הערעור – ירים את ידו. מי נגד? תודה, הערעור התקבל.
אדוני יושב ראש הקואליציה, אני רוצה להפנות את הדברים שלי אליך.
אנחנו מתבשרים על בחירות מוקדמות. אני מתכוון לקיים דיון בוועדת הכנסת, אני לא רוצה לעשות את זה מהרגע להרגע. אנחנו אישרנו את יציאתנו לפגרה בתאריכים מסוימים. לפי ההחלטה הקודמת שלנו, המשמעות היא שכל מערכת הבחירות שלנו תתקיים בזמן שהכנסת עובדת. כלומר, אנחנו נצטרך לקבל החלטה האם אנחנו משנים פורמלית, האם ועדת הכנסת משנה את מועד יציאת הכנסת לפגרה, או שהכנסת מעדיפה לעבוד במלוא המרץ ובמלוא התפוקה עד יום הבחירות.
אני קודם כל רוצה לקרוא לך, יושב ראש הקואליציה, לראש הממשלה ולכל סיעות הבית, לקבל החלטות שיצמצמו ויקצצו את מימון המפלגות ואת תקציב הבחירות לאור העובדה שהמערכה הזו קצרה מאד. אין שום סיבה שאנחנו נממן את מערכת הבחירות באותם היקפים שהיינו רגילים אליהם בעבר, כאשר מדובר במערכת בחירות כל כך קצרה. ראינו את הדו"ח על העוני, ראינו את תוכנית החירום הכלכלית שבעצם הימים האלה אנחנו יושבים על המדוכה בקשר אליה ובעוד שעה נקבל החלטות מאד קשות לגבי חוקים שפוגעים בציבורים רבים.
אני חושב שאתם, ראשי הקואליציה וראשי האופוזיציה, חייבים לשקול אפשרות לבוא ולצמצם את מימון הבחירות לאור העובדה שמדובר במערכה הכי קצרה, אולי, שהיתה בשנים האחרונות.
אדוני היושב ראש, הפניה שלך היא פניה בעתה, כמובן, ואני חושב שגם ברוחה היא ראויה לבחינה רצינית. זו קודם כל סוגיה תקנונית, אולי קונסטיטוציונית, שצריך לבדוק: איך מתייחס התקנון לעניין עבודת הכנסת במצב של בחירות מהסוג הזה. האם הכנסת ממשיכה את תפקודה כרגיל, האם היא רשאית לפזר את עצמה קודם? האם היא יכולה לקבוע איזשהו לוח זמנים אחר, לצאת לפגרה, להתכונן לבחירות וכדומה. זו קודם כל שאלה קונסטיטוציונית. האם הקונסטיטוציה מתייחסת לעניין הזה, או שזה בידינו להחליט וכדומה.
הכנסת מתכנסת עד לכינוסה של הכנסת החדשה. הכנסת קיימת, חיה ונושמת, עד לכינוס הכנסת החדשה.
רגע, רגע. אני מסב את תשומת לבם של כל חברי הכנסת: אין לנו תשעה חברי ועדה קבועים. כל מי שהגיש בקשה לפטור מחובת הנחה – לא נוכל לקיים את הדיון בבקשה שלו, כי אין לנו תשעה חברי ועדה קבועים.
בבקשה להמשיך.
ההערה שלי היא שבעבר הכנסת לא היתה מתפזרת, אבל יוצאת לפגרת בחירות. בהתחשב בנסיבות, שאנחנו נמצאים במצב חירום מדיני, ביטחוני, כלכלי וחברתי, צריך לשקול את זה היטב.
זאביק, אני רוצה לומר לך – למרות שלא ביקשת הערת ביניים – אחד, יש פה ועדת בחירות שצריכה את הבניין פיסית. שתיים – אדוני היושב ראש, כל שבוע במהלך פריימריז, שאתה מקיים מליאת כנסת ומעביר חוקים, ההשלכות התקציביות אדירות. גם אם - - - חמישים מיליון, רבותי – בפריימריז תמצאו אותם. אני חושב שלטובת כלכלת המדינה, לטובת העניין, עדיף כמה שיותר מהר להפסיק את דיוני המליאה, בשים לב לכך שבעוד תשעים יום יש בחירות.
אני רציתי להסב את תשומת לבכם לסעיף 37 לחוק יסוד: הכנסת, שאומר שהכנסת היוצאת תמשיך לכהן עד לכניסתה של הכנסת הנכנסת. אז אין ואקום וכמובן שוועדת הכנסת סוברנית לקבוע את הסדרים, כולל פגרות. הוועדה צריכה לשקול את כל השיקולים ולהחליט. יש גם נוהג משנים קודמות, מבחירות קודמות, שאפשר לבדוק אותו ולהחליט.
יש לי שאלה ליועצת המשפטית: תאריך הבחירות – מי קובע אותו? האם העובדה שראש הממשלה הלך לנשיא, זה מחייב תשעים יום, או שלגבי מליאת הכנסת צריך לשנות?
אנחנו פועלים כרגע עדיין לפי חוק יסוד: הממשלה הקיים ולא חוק יסוד: הממשלה החדש, שיכנס לתוקף בכנסת ה-16.
הממשלה הקיים, סעיף 22 לחוק אומר כך: "נוכח ראש הממשלה כי קיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה ושעקב כך נמנעת אפשרות של פעולה תקינה של הממשלה, רשאי הוא, בהסכמת נשיא המדינה, לפזר את הכנסת בצו שיפורסם ברשומות ויתקיימו בחירות מוקדמות כאמור בסעיף 21".
אז קודם כל, לפי מיטב הבנתי ומה ששמעתי בתקשורת, הוא הלך לנשיא, קיבל את הסכמתו, עכשיו הוא צריך לבקש צו ברשומות ורק באותו רגע שבו יפורסם הצו בעצם אפשר לומר שהוא פיזר את הכנסת. ואז חל סעיף 21 לחוק, שאומר: "ייערכו הבחירות לכנסת ביום ג' האחרון שלפני תום תשעים הימים מהיום שבו נוצרה העילה לקיום הבחירות". העילה תיווצר ברגע פרסום הצו ברשומות ואז בעצם צריכים לספור את הימים.
אני לא יכול. אני עשיתי באמת מאמצים וחבר הכנסת יהלום עשה מאמצים עוד יותר גדולים והקשה קושיות כדי למשוך את הזמן. אני מצטער, אני אינני יכול. כל הדיון בהצעות החוק יורד מסדר היום שלנו ואנחנו נחליט אחר כך האם לקיים דיון חוזר או לא, בהתאם להתפתחויות.
ג. סוגיות הנוגעות להצעות-חוק תקציביות בעקבות חוק יסוד: משק המדינה
(הצעות חוק והסתייגויות שבביצוען כרוכה עלות תקציבית)
רבותי, אנחנו ממשיכים בנושא הבא בסדר היום. סוגיות הנוגעות להצעות חוק תקציביות בעקבות חוק יסוד: משק המדינה.
מה מידת הדחיפות של הנושא הזה?