פרוטוקולים/ועדת הכנסת/5567
2
ועדת הכנסת
23.7.02
פרוטוקולים/ועדת הכנסת/5567
ירושלים, כ"א באב, תשס"ב
30 ביולי, 2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 340
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, י"ד אב התשס"ב (23 ביולי 2002), שעה: 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 23/07/2002
חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשס"ב-2002
פרוטוקול
א. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק.
2. הקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה
(תיקון מס' 132), התשס"ב-2002, לקריאה שניה ושלישית.
ג. חלוקת הצעת חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת בערוץ הדמוקרטיה -
התשס"ב-2002, על פי סעיף 121 לתקנון הכנסת.
· הכנת סעיף 21 לחוק לקריאה שניה ושלישית והצבעות.
4. מעמדם ותנאי העסקתם של מנהלי סיעות.
5. עבודת הוועדות בפגרה.
6. העברה מוועדה לוועדה.
7. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שמות של מקומות ציבוריים), התשס"ב-2002 - בקשת רביזיה של חבר הכנסת אופיר פינס-פז.
8. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק להכנה לקריאה שניה וקריאה שלישית.
חברי הוועדה: יוסי כץ – היו"ר
אפי אושעיה
אורי אריאל
מוחמד ברכה
זהבה גלאון
משה גפני
שאול יהלום
אליעזר כהן
מרדכי משעני
יהודית נאות
נחמה רונן
יושב ראש הכנסת, אברהם בורג
מזכיר הכנסת, אריה האן
סגן מזכיר הכנסת, דוד לב
סגנית מזכיר הכנסת, רות קפלן
חשב הכנסת, אבי לוי
עו"ד יעל מטב משרד האוצר
עו"ד עופר אלדו משרד המשפטים
עו"ד נגה רובינשטיין משרד המשפטים
עו"ד טנה שפניץ משרד המשפטים
אדוארד בלאו
נאזם בדר
בוקר טוב. עד שיושב ראש הכנסת מגיע, יש לי פה בקשה דחופה של שר הביטחון ושר האוצר. אתמול עברה במליאה הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 13), התשס"ב-2002 וסגן שר האוצר הציע להעביר את ההצעה לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט. אני לא יודע מה היה בדיוק, אבל בכל אופן חוק חובת מכרזים זה חוק של - - -
אדוני היושב ראש, אפשר הצעה לסדר? אתמול הונח חוק טל על שולחן הכנסת לאחר חצות. במליאה המזכיר הודיע על הנחה על שולחן הכנסת לאחר חצות. לכן זה בעצם הונח היום, יום ג'. אני שמתי לב לזה וגם חבר הכנסת זבולון אורלב והוא דורש התייחסות של ועדת הכנסת לנושא. האם הממשלה לא צריכה לבקש פטור מחובת הנחה או לדחות את הדיון לעשרים וארבע שעות.
סליחה, אבל אני ביררתי. הסוגיה הזו הגיעה לידיעתי בבוקר. הגיעה אלי היועצת המשפטית של ועדת טל, ארבל ואמרה לי שהיא הניחה את זה פיסית על שולחן הכנסת בשעה 23:45. זה נכון שמזכיר הכנסת הקריא את ההודעה על הנחה בשעה חצות ורבע.
מועד ההכרזה. לצורך הדוגמה, נניח שהיועץ המשפטי יניח היום בבוקר על שולחן הכנסת הצעה, זה לא המועד הקובע. המועד הקובע הוא המועד שבו מכריזים. אבל, יש תקדימים – לפי מיטב ידיעתי וביררתי עם דוד לב ועם אריה האן – שבעצם ההנחה היא כאשר יש ישיבת כנסת ורואים את הישיבה עד אותו רגע שבו היא נמשכת כאילו שזה אותו יום. אני לא אומרת שזה לגמרי תקין מבחינת המלים של התקנון, כי בתקנון בסעיף 125 כתוב: "הקריאה השניה תיערך למחרת ההנחה על שולחן הכנסת". אם ההנחה היתה בשעה 00:05 – לפי הפרשנות שלי שמה שקובע זאת ההכרזה – אז למעשה היא היתה כבר היום. אבל, המשכו של הסעיף אומר: "זולת אם החליטה ועדת הכנסת להתיר את הקריאה ביום ההנחה". ואין צורך בשליש מהחברים הקבועים של הוועדה.
אני חושב שהמועד הקובע – מה שאנה קראה – זה מועד ההנחה ואני אתן לכם דוגמאות. קורים הרבה מקרים שברגע האחרון בישיבה מסוימת מניחים חומר ואנחנו לא מספיקים להכריז באותה ישיבה. אז למחרת אנחנו מכריזים שאתמול הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק זו וזו. זה עוד מימים ימימה.
אמרתי לה את זה לפני חצות. זה דבר ראשון. דבר שני, אני רוצה לציין שלפי בקשת מחלקת הפרוטוקול אנחנו ממתינים בהכרזה כדי לא להיכנס לתוך נושא ולשבש להם את העבודה. לכן איננו מקריאים ואנחנו מחכים עד הסוף. דבר שלישי: מאז ומעולם, בדיוני תקציב, בשעה 12:01 תמיד היה מתייצב אחד מחברי הכנסת מהאופוזיציה, מבקש הצעה לסדר ומודיע: ה-31 לדצמבר חלף, אין למדינת ישראל תקציב. ונקבעה בזמנו הלכה על ידי היועץ המשפטי הקודם, צבי ענבר, שרואים בהימשכות הישיבה כאילו זה אותו יום.
רבותי, מי שרוצה ללכת לבית המשפט העליון על הדבר הזה – זכותו. אני חושב שלא צריכים להפוך את הכנסת לחוכא ואטלולא.
סדר היום שהצעתי לנשיאות וקיבלה הוא כזה: באחת מתחילים הדיונים על חוק טל. בשלוש מפסיקים אותם לחצי שעה ועוברים לכחול-לבן. אחרי תום הדיון בנושא כחול-לבן חוזרים לדיון על חוק טל. אני אקבע שעה שלא לפניה תהיה הצבעה. זאת אומרת: אני אראה כמה עולים לפי הסתייגויות וכולי, אני מניח שזה לא לפני ארבע, ארבע וחצי. אני צריך לראות כמה הסתייגויות יעלו וכמה זמן זה ייקח. לא נמנע את ההליך התקין. אז תהיה הצבעה. אחרי ההצבעה יתחיל הדיון בשניה ובשלישית של כל הצעות החוק. נגמרים אלה, מתחיל הדיון בהסתייגויות של הרפורמה.
סליחה, אנה צודקת. אם יפטרו מחובת הנחה – לתוך הלילה, כל ההסתייגויות של הרפורמה על דיוני התקציב, כאשר אני שואף להגיע למצב שמחר בבוקר, בתשע וחצי, נשארים שני הדוברים האחרונים: אופוזיציה וקואליציה והצבעות.
חוק טל אמרתי. היום בשלוש אני אראה כמה נשארו לי ואני אקבע הצבעה לא לפני שעה מסוימת.
אפשר לשאול שאלה? מה דעתך, אדוני היושב ראש, שהיום יהיו כל הדיונים בכל החוקים ומחר הצבעות?
יש לי בקשה ליושב ראש בשם מרינה סולודקין. היא ביקשה ממני למסור שיש להם איזשהו אירוע מפלגתי והם מבקשים שההצבעה תהיה לכל המוקדם בשבע בערב.
אני מצטער, אני לא יכול להיענות לזה בהתראה כזאת קצרה. בדרך כלל סיעות מודיעות לי שבוע מראש, אני מביא את זה לנשיאות, אני אומר כך וכך. אני לא יכול.
טוב, רק מסרתי את ההודעה. אדוני יושב ראש הוועדה, נמצאת פה נציגת היועץ המשפטי לממשלה. יש לנו את הבקשה של הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שירות נתוני אשראי ויש לנו תשעה חברים. אולי נדון בזה עכשיו?
אין לנו תשעה חברי ועדה קבועים. אני מצטער, נא לדאוג לזה. אנחנו נגיע לזה תוך חצי שעה.
ב. הקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 132), התשס"ב-2002
לקריאה שניה ושלישית
יש פה בקשה של ועדת הכספים לפטור מחובת הנחה, לדון היום – יום ההנחה את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 132), התשס"ב-2002, הידוע כחוק הרפורמה במס.
מי בעד פטור מחובת הנחה ירים את ידו. מי נגד? אושר.
ג. חלוקת הצעת חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת בערוץ הדמוקרטיה - התשס"ב-2002,
על פי סעיף 121 לתקנון הכנסת - הכנת סעיף 21 לחוק לקריאה שניה ושלישית והצבעות
חלוקת הצעת חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת בערוץ הדמוקרטיה – הכנסת סעיף 21 לחוק לקריאה שניה ושלישית והצבעות. גבירתי היועצת המשפטית.
תודה. ב-16 ביולי עברה בקריאה ראשונה הצעת חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת בערוץ הדמוקרטיה, התשס"ב-2002. בהתאם לסעיף 21 להצעת החוק הזאת, מוצע להאריך לשנה נוספת את תוקף חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (הוראת שעה), התשמ"ד –1997, הקובע כי שידורי טלוויזיה מהכנסת יועברו על ידי רשות השידור בהתאם להסכם שנחתם בין רשות השידור ובין הכנסת.
תוקפו של החוק אמור לפוג בתום הכנס השני של הכנסת בשנת 2002 קרי: בעשרים וחמישה ביולי שנה זו, דהיינו מחרתיים. כיוון שאין ספק שהכנסת לא תספיק לסיים את דיוניה בהצעת החוק דנן, להכניסה לקריאה שניה ושלישית ולהכניסה לתוקף, כולל כל הכללים שצריכים להכין מכוחו ולהכין גם מכרז אם החוק יתקבל וכולי, אין מנוס אלא באמת להאריך את תוקף הוראת השעה בשנה נוספת.
מסיבה זו אני מבקשת שוועדת הכנסת תחליט על חלוקת הצעת החוק באופן שסעיף 21 שבו יוגש לקריאה שניה ושלישית באופן נפרד.
אני, אגב, הצעתי כך במליאת הכנסת כשהצעתי את החוק. אמרתי את הדברים האלה. חבר הכנסת אושעיה.
ובכל זאת, שנה – כשבשנה הבאה זו שנת בחירות – זה יכניס אותנו למערכת כמעט בלתי אפשרית. מצד שני, אם אנחנו רוצים להעביר את החוק באמת, צריך לעשות את המירב האפשרי להזדרז, כי בשנת בחירות לא נעשה את זה. לכן שנה – צריך לבחון את זה.
תדון בזה אחרי הקריאה הראשונה, לפני השניה והשלישית, כשידונו כאן. תקצר את הזמן. עכשיו היא רק רוצה להתחיל לדון באופן עצמאי בסעיף הזה, האומר הארכה בשנה. עכשיו רק מפרידים.
טוב, אז בואו נעתר לבקשה. אני מציע כך. כל תאריך הוא לא נוח מסיבות שונות ומגוונות. נלך על שנה ואם יהיה צורך, אז הכנסת תיזום עוד פעם.
מי בעד חלוקת החוק המבוקש ואישור סעיף 21 לקריאה שניה ושלישית ירים את ידו. מי נגד? אין.
תודה. אני מבקשת, בהמשך לזה – אני אניח, כמובן, את הצעת הוועדה לחלוקה להחלטת מליאת הכנסת, אבל הייתי מבקשת כבר פטור מחובת הנחה.
למיטב זכרוני, על פי הצעתו של המזכיר, נתנו פטור לכל הקריאות, אבל ליתר ביטחון אני מעמיד את זה להצבעה.
אני לא חושב שאת יכולה מבחינה פורמלית – את תגידי לי, כיועצת משפטית – להכין חוק לקריאה שניה ושלישית לפני ההפרדה. ההפרדה צריכה קודם לעבור במליאה ואז את צריכה לדון. את יכולה לדון חמש דקות, אבל לא יכול להיות שזה יהיה ללא דיון בין ראשונה לקריאה שניה ושלישית. זה מה שיגרם.
אני מוכרחה גם לומר שאני ביקשתי להזמין את נציגי רשות השידור לדיון הזה, כי בכל זאת כופים עליהם את המשך העברת השידורים שנה נוספת והם הודיעו, ככל שאני מבינה, שנציגם יגיע והוא לא יגיע לדיון. אם היושב ראש מוכן היום אחר הצהרים לקיים בכל זאת דיון נוסף של חמש דקות – מבחינתי - בסעיף הזה, אני רק אשמח על כך.
אז בואו נאשר את הסעיף כי אנחנו היום בלחץ של זמן. מי בעד אישור מתן פטור מחובת הנחה ירים את ידו. מי נגד? תודה. אושר.
רבותי, אני חוזר ופונה לממשלה שביקשה מאתנו פטור מחובת הנחה לחוק שירות נתוני אשראי – דחיית תחילה. אם לא יהיו עד תום הישיבה תשעה חברי ועדה קבועים, אני לא אוכל לאשר את הדבר.
ד. מעמדם ותנאי העסקתם של מנהלי הסיעות
אדוני היושב ראש, אני יכול לשאול פה שאלה להבהרה? חוק שמגיע לקריאה ראשונה אחרי שהוא עבר טרומית והוא מונח היום. אפשר להצביע עליו היום?
לא. על קריאה ראשונה, כשמדובר על הצעה ממשלתית, אז יש 48 שעות, יומיים, אלא אם כן ועדת הכנסת משחררת. לגבי פרטית אין סעיף כזה. מדוע? כי אומרים שזה כבר היה על שולחן הכנסת ולא צריך את היומיים שחברי הכנסת ילמדו אותו.
משפט ורבע, אדוני. בעקבות הישיבה הקודמת שהיתה כאן נפגשתי עם תומר ועם נאזם ורונית – אני מקווה שלא שכחתי מישהו – ואנחנו הגענו להחלטה שתומר יפרט אותה, שהשורה התחתונה שלה היא שרצוי שתוקם ועדה ציבורית, בדומה למה שהיה עם העוזרים הפרלמנטריים, שתבחן את כל הסוגיה. תומר יסביר את כל ההשלכות המשפטיות. בסופו של דבר כדאי שוועדה תבחן את זה. אנחנו מאד תומכים בהמלצה הזאת. גם מנהלי הסיעות תומכים בזה.
אדוני היושב ראש, אני חושב שיושבת ראש ועדת המשנה עשתה את המירב האפשרי ללמוד את העניין ברצינות והמסקנה שהיא הגיעה אליה היא המסקנה המתבקשת, גם לאור הרגישות הציבורית ועוד נושאים אחרים. אני רק מבקש להוסיף לבדיקה עניין נוסף: היות וזה לא הולך בחקיקה ולא בהחלטה שלנו אלא בהחלטה של ועדה ציבורית, הייתי מבקש שהוועדה הציבורית תבדוק דבר נוסף: האם האפשר להכליל בעניין הזה גם את דוברי הסיעות ולא רק את מנהלי הסיעות.
אז מה זה ועדה ציבורית? היינו באמצע דיונים, היום היינו צריכים לגמור את העניין. מה קרה פה?
אנחנו ישבנו עם תומר – תכף הוא יסביר את זה – הבנו שיש בעיה חוקית. יש בעיה לחוקק את זה. מכל האספקטים ומאיזה כיוון שלא חשבנו על זה, ראינו שאנחנו לא יכולים להביא את זה בחקיקה. ראינו שדרך אחרת לא תצליח כאן.
כי אנחנו עשינו הערכת מצב שיש גם חברים בוועדה – מעבר לוועדת המשנה שתמכה בזה מאד – יש חברים בוועדה שלא אוהבים את האופן שבו הנושא היה צריך להיות מוצג או לבוא להצבעה. כיוון שזה לא יכול היה להיות בחוק.
אני לא הייתי בדיונים האחרונים ואני לא יודע למה זה הוביל לכיוון של ועדה ציבורית, אבל גם בגלל מה שדיברנו לפני כמה רגעים על שנת בחירות מתקרבות, להעביר את זה לוועדה ציבורית, זה עוד שישה, שבעה ושמונה חודשים ולהביא את זה בסמיכות למערכת הבחירות, אני חושב שזה יהיה פספוס אחד גדול.
שלושה חודשים זה הפגרה ועד סוף השנה זה צריך להיות גמור, לפני הדיונים בתקציב וקריאה שניה ושלישית.
לא. אני רוצה לפנות אליך, אדוני היושב ראש ולומר: יש כאן שתי גישות. יש כאן גישה אחת שאומרת שאנחנו רוצים לתקן עוול. זה כמו שמחר יביאו, נניח, שיפור תנאים של העוזרים הפרלמנטריים. נניח עושים ועדה ציבורית. אין כמונו אנשי הסיעות, יושבי ראש הסיעות, שמרגישים את הנושא ויודעים. שום ועדה ציבורית לא תמלא את מקומנו, את מקום ועדת הכנסת. אם זה היה שכרנו אז הרי רק השבוע התקבלו שתי הגרסאות וזה ברור ורצינו ועדה ציבורית לכאן או לכאן. כאשר מדובר על אלה שמנהלים את הסיעות ואנחנו יודעים מה הם עושים פה – איזו ועדה ציבורית? מי יודע כמה הם עובדים כאן יום ולילה? מי יודע כמה הם משקיעים? מי יודע באיזה לחצים הם נמצאים: מצד אחד האתיקה של הכנסת ומצד שני העשיות הפוליטיות. מה זה? אף אחד לא יכול לרדת לעניין. בסופו של דבר אף ועדה ציבורית לא תוכל לדון לעומק בעניין. זה לא שייך לוועדה ציבורית.
רגע, רגע. אני עוד בשוק מההצעה. אני חבר ועדת המשנה ואני נופל כאן בפעם הראשונה. באמת, זהבה, זו הגינות בין חברי ועדת המשנה שהיתה צריכה להיות פה. לספר לי לפחות. אני כרגע בשוק.
אין ספק גם שחקיקה היום לא תועיל. חקיקה היום לא תועיל כי הממשלה תתנגד וזה יכנס להוראת שעה.
אז אין בכלל מה לעסוק עכשיו בחקיקה אם רוצים לגמור את זה, אז החקיקה נופלת מראש. אנחנו צריכים להחליט על העניין כהחלטת ועדת כנסת, אם צריך אז כולל בתקנות, כמו שנקבעים עוזרים פרלמנטריים, באותו מעמד. זו לא חקיקה. היועצים המשפטיים גם אמרו את זה בישיבה הקודמת, כשאנחנו חשבנו שאולי צריך חקיקה. לא משנה. צריך עכשיו לסכם את העניין ולגמור אותו היום, לפני שיוצאים לפגרה. מי שרוצה לקבור, שיציע עכשיו ועדות ציבוריות.
מי שמצביע עכשיו ועדה ציבורית קובר את העניין. מי שרוצה לקבור את העניין שיצביע. אין ועדה ציבורית רצינית שתעסוק בזה בלי לקבור לאורך חמש שנים.
ועדת המשנה גמרה את העניין באופן חיובי, קבעה את העקרונות. זה לנסח אותם בסעיפים משפטיים, להצביע ולגמור עם זה.
שאול, ועדת הכנסת הטילה על תומר, היועץ המשפטי, לשבת אתי כדי לראות איך אפשר לעשות את זה. אנחנו הרי הצענו חקיקה. וכל ההצעות שהובאו הראו לנו, על פי הדיווח המשפטי של תומר – אני לא אדבר בשמו – שאי אפשר להעביר את זה. אם אתה מציע, אם אתה חושב שאנחנו יכולים להעביר את זה כאן ללא חקיקה וללא ועדה ציבורית, אני הראשונה שאתמוך בך. אני חשבתי שזה לא אפשרי, אבל אם יש דרך אחרת – אני בעד.
אדוני היושב ראש, יש איזו סיבה לכך שאני לא מקבל רשות דיבור? אדוני היושב ראש, תראה, אני לא הולך לעסוק בפרטים הטכניים – היתה ועדת משנה. אבל אני יודע שמאז שאני הגעתי לכנסת היו שני מסלולים שאני ידעתי שאני יכול להסתמך עליהם. קודם כל זה מזכירות הכנסת בכל הדברים שקשורים לעבודת הכנסת ואחרי זה מנהלי הסיעות. מנהלי הסיעות הם אלה שמבחינה מקצועית הם האנשים שנותנים לנו את השירותים. זאת האמת. חברי כנסת באים והולכים, מנהלי סיעות נשארים. מנהלי הסיעות מכירים את העבודה המקצועית. אני, כשאני צריך להתמודד נגד סיעה מסוימת, אני יודע שיש לי בעיה עם מנהלת הסיעה, לא עם חברי הכנסת.
על כל פנים, אדוני היושב ראש, אני חושב שהעניין הזה הוזנח, אף אחד לא נתן על זה את הדעת. אני לא יודע איך עמדתך בעניין הזה, אבל אני חושב שעצם העובדה שעד נכון לרגע זה אין לעניין הזה פתרון, אני חושב שזה מחדל של חברי הכנסת, זה מחדל של הכנסת כולה.
אנחנו הסדרנו כך או אחרת את חברי הכנסת, את העוזרים הפרלמנטריים – גם כן לא מי יודע מה – ולגבי מנהלי הסיעות, אני לא זוכר שהתקיים פה דיון להוציא מה שמתקיים פה עכשיו, בתקופה האחרונה. אני חושב שצריך לעשות את זה מיד.
עכשיו, אם היועץ המשפטי אומר שאין שום אפשרות לעשות את זה בחקיקה, אז כן צריך לעשות ועדה. אני לא יודע מה פירוש ועדה ציבורית.
בהרכב הזה לא צריך להתנגח. אם יש משהו שאפשר בעזרתו לקצר את התהליך של ועדה ציבורית – בוא נסכם על זה ונלך. אם לא – אז לא.
מה זה משנה? לא צריך – אז תחליט אתה לבד. אם צריך ועדה - אז צריך ועדה. אבל, אנחנו לא מדברים פה במלחמה גרעינית. אנחנו לא מדברים פה על מדיניות של חוק טל או משהו. מדובר על נושא שמוכר לכולנו בדיוק. אנחנו יודעים בדיוק על מה מדובר ואפשר להחליט על זה בתקופה מאד קצרה. אפשר לתחום אותה בחודש, לא צריך שלושה חודשים. על מה אנחנו מדברים?
אדוני היושב ראש: זאת ההצעה שלי. אני למדתי לקח כאן בכנסת. אם אני הולך באופן קיצוני ואני מגיע למצבים בלתי אפשריים, אני בסוף לא משיג כלום, תפסת מרובה לא תפסת.
אני, לפי מבט עיניו של יוסי כץ, רואה שהוא לא ילך אתך לגמור את זה היום, אז בוא נלך אתו וניתן חודש.
אני, רבותי, חושב, שמעטים מכם שמו לב לדברים שאמר חבר הכנסת אפי אושעיה. אני חושב שהוא צדק. מי שרוצה לתת מענה רציני לעניין, לא יכול לעשות "חאפ-לאפ" במהירות. אני מציע שהוועדה הציבורית תדון בנושא של מנהלי הסיעות ותדון גם בנושא של דובר לסיעה ותדון בכלל בכל המבנה ותמליץ המלצות. שלושה חודשים לפי דעתי זה זמן סביר. אנחנו נמצאים בפגרה, לא רק של הכנסת, אלא גם של אנשים אחרים. אי אפשר לנחות עליהם עם שלושים יום. שלושה חודשים זה סביר. אני גם רוצה להציע הרכב שהוא הרכב יעיל, של עו"ד חגי מרום, שהיה יושב ראש ועדת הכנסת, עו"ד משה בוטון ורמי פרידמן הם שלושתם היו חברי ועדת הפרס.
אדוני היושב ראש, אני רוצה להגיד משהו. יש לנו מאד מאד כבוד אליך ואנחנו מאד לא רוצים לכפות עליך. מצד שני אנחנו פונים אליך לא להתעקש על העניין. אנחנו לא חושבים שרמי פרידמן הוא זה שצריך לקבוע את הנושא הזה לכנסת. זו קבורת העניין, הרי זה ברור. אדוני היושב ראש, אני לא יודע איזה פחד נפל עליך, אבל זאת קבורת העניין. הוועדה שאדוני הציע – קבורת העניין. לכן אני מציע הצעה אחרת. קודם כל, אני מציע שלא תהיה ועדה, שוועדת הכנסת תחליט על העניין. כל מה שצריכה להחליט ועדה ציבורית, תחליט ועדת הכנסת.
מה שאני מציע זה שאנחנו נחליט החלטה. לא נצרף דוברים ולא נצרף יושבי ראש. הלוואי ונגמור את העניין של המנהלים.
אתה רוצה לקבור את זה לגמרי? אני מציע: אחד, ועדת הכנסת היא המוסמכת לדון. לא היום – מחר. לא מחר – בפגרה. אבל לא ועדה ציבורית בנושא כזה. שתים, אני מציע שהנושא נכנס לתוקפו בראשון לינואר 2003 – מנהלי הסיעות כעובדי הכנסת – ועד הראשון מטילים על ועדת הכנסת לסיים את כל הדרוש.
אני חושב שיש פה איזשהו מצב שחבר הכנסת יהלום אומר שאין כמו חברי הכנסת להחליט בנושא הזה ואני מסכים אתו. גם החלטות הוועדה הציבורית יובאו להחלטת ועדת הכנסת.
סליחה, רק רגע. אדוני היושב ראש, ביקשתי הערה לסדר קודם, לפני שהיועץ המשפטי ישמיע את דברו. חשוב לי שהוא ישמע את זה.
תראה, אנחנו מאד מחשיבים את המוסד של היועץ המשפטי לכנסת. אבל כשחברי הכנסת רוצים להעביר החלטה, התפקיד של היועץ המשפטי של הכנסת לומר: זה חוקתי או לא חוקתי. אם אין דרך כזאת, יש דרך אחרת. למישור הציבורי, לשיקולים האחרים – ישאירו את זה לחברי הכנסת, בבקשה. אני מבקש שתומר לא ייכנס לשאלה מה נכון ומה לא נכון מבחינה ציבורית. זה לא עניינו, זה ענייננו. תגיד לנו משפטית אם אנחנו יכולים להעביר חוק כזה או לא יכולים.
אני ביקשתי לומר את זה לפני שהוא התחיל לדבר.
ראשית – אני לא רוצה להיכנס אתך לוויכוח בנושא הזה – אני חושב שגם ליועץ המשפטי יש תפקיד ערכי מסוים.
אני לא מתווכח על התפקיד הערכי שלך. אני מתווכח על זה שאני נבחרתי ויועץ משפטי לא יטיף מוסר מה מוסרי ומה לא. זה הכל.
אני לא חושב ששמעת אותי מטיף מוסר. אני רק הסברתי: הסמכות תהיה בסופו של דבר בידי ועדת הכנסת להחליט לכאן או לכאן. גם נושא הוועדה הציבורית, זאת המלצה שלנו, אתם יכולים לקבל אותה ויכולים לא לקבל אותה. הנימוקים להמלצה הזאת נובעים מכך ש-א' יש כאן, בדומה לעניין של שכר חברי הכנסת, למנהלי הסיעות יש עניין מאד אישי קרוב של חברי הכנסת בנושא הזה וברור שהנגיעה – הלא אישית אלא העניינית – לנושא, עלולה לגרום לאיזשהן הטיות כאלה ואחרות. כפי שבנושא של עוזרים פרלמנטריים שהם עובדים של חברי הכנסת וברור שחברי הכנסת היו מעונינים להיטיב אתם ככל האפשר, מסיבות ברורות, גם כדי לקבל רמה טובה ביותר וגם כדי למצוא לעצמם את העוזרים הטובים ביותר, כך גם לגבי מנהלי סיעות. ברור שחברי הכנסת של הסיעות מעונינים לקבל את השירות הטוב ביותר ממנהלי הסיעות.
אני מבין שלפי דבריך, לפי חוות דעתך, כאשר ירצו לקבל יועצים משפטיים חדשים, צריכה להיות ועדה ציבורית. כי כל מי שמקבל היום מעוניין שיבואו יועצים משפטיים הכי טובים ושיהיו להם התנאים הכי טובים.
אדוני היושב ראש, עורך דין תומר רוזנר עושה את עבודתו והוא אומר את השקפתו. מה שאני מבקש, ברשותו, להתרכז בעניין החוקתי.
אני, במקום להמשיך בדיון, חושב שצריך לקבל את המלצות חברת הכנסת גלאון שישבה על המדוכה.
בוא נשמע מה החלופות העומדות בפני ועדת הכנסת, יוסי. תגיד לנו, בבקשה. הוועדה הציבורית זו אופציה אחת. מה עוד? מה שאמר חבר הכנסת יהלום זה בא בחשבון, למשל, מבחינת תקנון הכנסת?
ההחלטה של ועדת המשנה, המגמה להפוך את מנהלי הסיעות לעובדי הכנסת, יש בה בעיות משפטיות לא פשוטות, שכדי לנסות ולפתור אותן רצוי שיהיה פה איזשהו אלמנט חיצוני שלא תלוי במנהלי הסיעות מצד אחד ולא תלוי במנגנון הכנסת מצד שני, שימצא את פתרון הביניים שייתן את המענה הטוב ביותר.
זה עניין ציבורי, לא חוקתי. חוקתי אתה יכול לפתור כל בעיה. רמי פרידמן לא יפתור את העניין החוקתי יותר ממך. אלא שאתה אומר: ציבורי. אז תשאירו לנו את השיקול הזה.
תראו, יש בעיה לחוקק את זה בחוק מכמה סיבות. סיבה ראשונה: בגלל חוק הוראת השעה. מכיוון שההערכה התקציבית היא - - -
זהבה, עם כל הכבוד, היית צריכה לרדת יותר לעומק, ללבן, להביא כאן הצעה בכתב, סעיפים אחרי סעיפים ולא לפתור את העניין בוועדה ציבורית.
מותר לי להציע לכם משהו? תפסת מרובה לא תפסת. תאמינו לי שלפעמים הדרך הארוכה היא הדרך הכי קצרה. אנחנו יכולים להמשיך ולהשתעשע בדיונים כאלה ואחרים, אנחנו בסופו של דבר לא נשיג את המטרה שאנחנו מעונינים בה.
מצד שני, בלי גב של ועדה ציבורית שתדון בזה בצורה קצת יותר יסודית וקצת יותר מקצועית מאשר אנחנו עושים ובמידה מסוימת של ריחוק, לא בקרבה כל כך גדולה לנושא - אני חושב שזה רק יועיל ויקצר בסופו של דבר את התהליך. מה גם שאנחנו יוצאים לפגרה. ואני בהחלט בעד שילוב. אני חושב שכל הסדר שהוא צריך להפעיל מ-1.1.03. זה מקובל עלי, הדבר הזה. בהחלט מקובל עלי ואני חושב שזה יהיה חלק בלתי נפרד מההחלטה – שהסדר יחול מ- 1.1.03.
השאלה היחידה היא – אני פונה אליכם, חברי הכנסת – זה האם אתם רוצים להסמיך אותי למנות ועדה ציבורית או ההרכב של ועדת הפרס – חגי מרום, משה בוטון ורמי פרידמן – זה הרכב טוב.
אני רוצה לומר משהו ותסלח לי חבר הכנסת שאול יהלום. אתה יכול להגיד שאולי לא התעמקתי – אני השקעתי בעניין הזה זמן. אני מקבלת את ההערה שלך שיכול להיות שלפני שהבאנו את זה לכאן הייתי צריכה לבוא ולעדכן אותך. אני מקבלת את זה מאד, אפילו, אבל הקדשנו לזה המון זמן, כולל עם מנהלי סיעות וחפרנו בזה וחשבנו. אז מה שאני רוצה להציע עכשיו – אני מקווה שזה יהיה על דעת החברים – מכל הסיבות שאין כרגע טעם לחזור עליהן אני חושבת שכדאי להסמיך ועדה של שניים שלושה אנשים שבצדק נאמר כאן שאם הם לא מכירים את העבודה של הכנסת, אז עכשיו הם ימציאו את הגלגל. אני מציעה לתחום את זה בחודש, חודש וחצי. חגי מרום בעיני זה שם מצוין, שרה דורון. אנשים שאני לא מכירה, אבל שהיו חברי כנסת, שמכירים את עבודת הכנסת. תעלה אתה שמות, אבל השמות צריכים להיות הגיוניים, שאלה לא יהיו בכלל אנשים שלא מבינים את העבודה.
נכון. שניים שלושה אנשים כאלה שאנחנו נבוא בפניהם ונסביר להם את העניין, נתחום את העבודה, אחר כך נביא את זה בחזרה לוועדת הכנסת, כדי שבינואר 2003 זה יכנס לתוקף. אז יהיה לנו את המרווח הזה במהלך המושב כשנחזור. אני חושבת שמכל הסיבות זה דבר שיהיה נכון לעשות והוועדה – ההרכב שלה צריך להיות כזה שהוא לא יקבור אותה, אלא שיהיה הרכב קואופרטיבי.
כן. אני כבר לא נגוע בעניין של ניהול סיעה, אני כבר לא מנהל סיעה. אני מכיר את עבודת הכנסת לפני ולפנים. אני בעשור האחרון התרשמתי שיש שינוי רב מאד שחל בעבודת הכנסת. מצד מנהלי הסיעות זו עבודה קשה לאין ערוך לעומת מה שהכרתי כשהגעתי לכאן ואני חושב שחשוב מאד שלפחות חבר כנסת אחד מכהן יהיה חבר בוועדה הזו כדי להביא את ה"אימפוט" של מה שקורה היום. השינוי שחל בעבודה מחייב ידע.
אני אומר ככה: לדידי, לא צריך ועדה בכלל, אבל אני רואה כאן באופן משונה שאנשים שהיו כאן בעד הרעיון עכשיו מנסים למצוא דרכים להתחמק ממנו. לכן אני מציע קודם כל, שבאמת זה יהיה סעיף – כפי שאדוני אומר – בהחלטה, העסק מופעל באופן חיובי, ההחלטה היא מה-1.1.03. שתיים, אין צורך בוועדה ביועצים משפטיים, כי נשתמש בייעוץ המשפטי של הכנסת. אני לא צריך את בוטון, עם כל הכבוד.
ג', חגי מרום אדוני מציע. אני מציע עוד חבר כנסת לשעבר, חבר ועדת הכספים אברהם מלמד. אני חושב שהוא אדם מאד רציני.
רגע. אדוני היושב ראש, לפני שאנחנו מחליטים מי בוועדה, אני רוצה לדעת מה הוועדה מנחה את הוועדה הזאת, מה היא צריכה לעשות.
אנחנו הגענו כאן להנחה שאנחנו רוצים להסדיר את הנושא של מנהלי הסיעות. זאת צריכה להיות ההנחיה.
בתוך מנגנון הכנסת. עם תנאים, עם כל מה שקשור לזה. אנחנו נשב עם הוועדה הזאת, כל אחד מאתנו יופיע בפניה. מנהלי הסיעות יופיעו בפניה. המנדט שלה זה שב-1.1.03 הנושא המוסדר של המשכורות, התנאים הנלווים וכל היחסים בין מנהלי הסיעות לכנסת.
אני מבקש שני משפטים. אני מבקש, מעבר לעניין של התנאים הכספיים, השכר וכולי, גם לדון בעניין של עבודת מנהלי הסיעות. בין השאר, למשל, השתתפות בישיבות הוועדה. אני נותן רק דוגמה. אם חבר הכנסת שהוא נציג הסיעה שלי לא מופיע באופן אישי, איננו או לא יכול וצריך להיות בוועדה אחרת, שאפשר יהיה להגיד משפט או שניים בקשר לעמדתו. נתתי דוגמה.
אני אומר דבר כזה: הוועדה הציבורית תבחן את נושא שילובם של מנהלי הסיעות בעבודת הכנסת וכל הסדר שיומלץ על ידי הוועדה יאושר בוועדת הכנסת.
רגע. עוד לא הגעתי לזה. כל הסדר שיומלץ על ידי הוועדה הציבורית ויאושר על ידי ועדת הכנסת, יופעל החל מ-1.1.03. הרכב הוועדה המוצע על ידי הוא - - -
אני לא אקבל את עמדתכם, אלא אם אני אפסיד בהצבעה. כי אני חושב שזה לא בסדר. אני חושב שצריך איש מנהל ציבורי אחד.
סליחה, רבותי. אני אמרתי: חגי מרום, שרה דורון, אברהם מלמד – מקובלים עלי. אבל אני מבקש לצרף איש מנהל ציבורי. יש לך הצעה?
טוב, רבותי. יש פה שתי הצעות. הצעה אחת של חבר הכנסת יהלום – שלושה חברי הכנסת הללו בלבד. ההצעה שלי – להסמיך אותי להוסיף איש מנהל ציבורי.
הוועדה תוסמך להחליט גם לגבי שכרם ותנאי ההעסקתם – אומר לי היועץ המשפטי.
אמרתי: הם יבחנו את נושא שילובם של מנהלי הסיעות בעבודת הכנסת וכן ימליצו לגבי שכרם ותנאי עבודתם. ההסדר שיומלץ על ידי הוועדה הציבורית ויאושר על ידי ועדת הכנסת יופעל החל מ-1.1.03.
אני חושב שכדאי שנוסיף בפתיח של הדברים שלך, שהיא תבחן את דרך ואופן עבודתם של מנהלי הסיעות.
או רמי פרידמן או יצחק גלנור. מי מהם שמוכן להתחייב לעמוד בלוח הזמנים של שישים יום. אני מבקש מכם תסמיכו אותי.
מי בעד הצעתי ירים את ידו. מי בעד הצעתו של חבר הכנסת יהלום ירים את ידו. הצעתו של חבר הכנסת יהלום נתקבלה. תודה. להכין לי מכתב.
מאחר והיושב ראש הקבוע נאלץ לצאת, אני ממשיך כאן עוד שלשה סעיפים, על פי בקשתו. עבודת הכנסת בפגרה. "ועדת הכנסת, על פי סמכותה לפי סעיף 99א' לתקנון הכנסת, מטילה על ועדות הכנסת, כולל ועדות מיוחדות וועדות חקירה פרלמנטריות להמשיך בעבודתן בפגרת הקיץ, אולם מספר הישיבות שוועדה כלשהי תקיים, לא יעלה על שש ישיבות".
רגע. תן לקרוא. "אלא אם כן יושב ראש הכנסת יתיר ישיבה על ישיבות נוספות. לעניין זה ישיבות ועדות משנה וסיורים כמוהן כישיבות ועדה. הגבלה זו לא תחול על ועדת החוץ והביטחון, הכספים והפנים".
טוב, אתם מחליטים. גם ועדת הפנים – תוסיפי, בבקשה. מה שמקובל על חברי הכנסת.
ו. העברה מוועדה לוועדה
העברה מוועדה לוועדה. יש פה בקשה של חבר הכנסת גנדי ריגר וחבר הכנסת פורז מסכים: "בקשה להעברה של הצעות חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – שעות המנוחה השבועית), של חברי הכנסת גנדי ריגר ומרינה סולודקין. "לפי סעיף 112- - - הריני מבקש להעביר את הצעת החוק הנ"ל מוועדת הכלכלה להמשך דיונים בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות". חבר כנסת פורז מסכים ואני מציע לאשר.
והיועצת המשפטית מוסיפה שזה היה צריך להיות מלכתחילה. אז בואו נאשר. מאושר.
ז. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (שמות של מקומות ציבוריים), התשס"ב-2002
- בקשת רביזיה של חבר הכנסת אופיר פינס-פז
מאחר וחבר הכנסת פינס, חיכינו לו רבע שעה והוא לא הגיע, אני מעלה את בקשתו בהעדרו. מי בעד רביזיה?
מי בעד רביזיה לנושא של העברת פקודת העיריות (שמות מקומות ציבוריים) לוועדת הפנים. מי בעד רביזיה? אפס. מי נגד רביזיה? שניים. אין רביזיה.
ואני גם אומר לפרוטוקול שפקודת העיריות במפורש זו סמכות של ועדת הפנים על פי התקנון.
ח. קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק לשם הכנתה לקריאה שניה ולקריאה שלישית
הצעת חוק לתיקן פקודת המבחן (תיקון מס' 4)(מבחן בצירוף לעונש נוסף), התשס"ב-2002 – של חבר הכנסת לנגנטל.
נשמעו הצעות להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט או בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.