פרוטוקולים/ועדת הכנסת/5365



2
ועדת הכנסת
25.6.2002

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/5365
ירושלים, כ' בתמוז, תשס"ב
30 ביוני, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, ט"ו בתמוז התשס"ב (25 ביוני 2002), שעה 09:00

1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.
2. בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות חוק בקריאה טרומית.
3. טענת חריגה מגדר נושא הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים (שיפוט בענייני
תמלוגים), התשס"א-2001, הנדונה בוועדת הכלכלה.
4. מיזוג הצעות חוק.
5. הצעת חוק הכנסת (תיקון – מנהלי סיעות), התשס"ב-2002.

חברי הוועדה: יוסי כץ - היו"ר
תמר גוז'נסקי
זהבה גלאון
מיכאל נודלמן
יאיר פרץ


מוסי רז

אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
גאולה רזיאל - מנהלת לשכת מזכיר הכנסת
אבי לוי - חשב הכנסת
טובי חכמיאן - חשבות הכנסת
יהושע שופמן - משרד המשפטים
נאזם באדר - מנהל סיעת חד"ש
רונית חייקן - מנהלת סיעת מרצ
תמר כנפו - מנהלת סיעת המפד"ל
שוש שרביט - מנהלת סיעת העבודה

אנה שניידר
תומר רוזנר

אתי בן-יוסף

חנה כהן





ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון על סדר היום – ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום. ערעורו של חבר הכנסת חיים דרוקמן.

הוא ביקש ממני להופיע במקומו.

זה בלתי אפשרי.




בקשות של חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות חוק בקריאה טרומית

הנושא הבא על סדר היום – בקשות של חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות חוק בקריאה טרומית. אני רואה שלא נוכחים בישיבה תשעה חברי הכנסת. אומנם בעלי ההצעות נוכחים, אבל מאחר שאין כאן תשעה חברי כנסת, אני מודיע שאין קוורום ולכן לא נוכל להצביע.

אפרופו כל הוויכוחים על קוורום. ביקשו שכל דבר יהיה בקוורום ואחרי כן לא מגיעים לישיבות. רק מי שלא בא – לא זה שבא - בעצם קובע מה יקרה.

אולי כדאי לעבור בינתיים לדון בסעיף הבא.

אני מוכן לקבוע את ההצבעה על הסעיף הזה לשעה 09:45 ולא יאוחר מזה.






טענת חריגה מגדר נושא הצעת חוק זכויות יוצרים ומבצעים
(שיפוט בענייני תמלוגים), התשס"א-2001 – הנדונה בוועדת הכלכלה

הנושא הבא – טענת חריגה מגדר נושא הצעת החוק זכויות יוצרים ומבצעים.

חבר הכנסת פורז הודיע שהוא לא יגיע וביקש שתסתפק בפנייה בכתב שהוא שלח אליך.

חבר הכנסת פורז פנה אליי כדלקמן: "הצעת החוק שבנדון עוסקת, בעיקרה, בהסמכת בית המשפט המחוזי לדון בענייני תמלוגים הנדרשים על ידי תאגידים לניהול משותף של זכויות יוצרים ומבצעים, ביחס לשידור ולביצוע פומבי.

"במהלך הדיונים בהצעת החוק בוועדת הכלכלה, הציע חבר הכנסת יאיר פרץ לתקן את הצעת החוק ולקבוע בה, כי לא ניתן יהיה להגיש תביעה שעניינה זכויות יוצרים כנגד בעלי אולמות או גני אירועים, אלא רק נגד "מבצע העבירה" או מזמיני האירועים.

"ביחס להצעה זו העליתי טענת "נושא חדש", שכן הצעת החוק אינה עוסקת בהגדרה מחדש של זכויות היוצרים, ואף לא בסוגי שימושים שלא ייראו כהפרה של זכויות היוצרים, ולפיכך היא מהווה חריגה מגדר הנושא של הצעת החוק.

"בהתאם להוראות סעיף 120 לתקנון הכנסת, אודה לך מאוד אם תעמיד את הנושא להכרעת ועדת הכנסת".

מישהו יכול להיות בעד או נגד? אנחנו צריכים לשמוע דעות בעד ונגד.

חבר הכנסת יאיר פרץ הוזמן?

הוא חבר הוועדה ולכן הוא יודע שזה על סדר היום.

כדאי היה לשמוע את טענותיו של חבר הכנסת פרץ.

אנחנו נבדוק אם הוא נמצא במשכן. עד שהוא יגיע נעבור לנושא הבא.




מיזוג הצעות חוק

מונחת לפנינו הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת זכויות ממבצע פעולת איבה) וכן הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 52) מטעם הממשלה. ההצעה הראשונה אושרה בדיון מוקדם והועברה לוועדת העבודה והרווחה. ההצעה הממשלתית אושרה בקריאה ראשונה. יושב ראש ועדת העבודה, דוד טל, מבקש את אישור ועדת הכנסת לדיון משולב בהצעות החוק בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לפי סעיף 122 ב' לתקנון הכנסת.

מי בעד הבקשה?

הצבעה
בעד – הרוב

הבקשה אושרה.




הצעת חוק הכנסת (תיקון – מנהלי סיעות), התשס"ב-2002

אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק הכנסת (תיקון – מנהלי סיעות). בשעתו בחרנו לדון בנושא הזה בוועדת משנה בראשותה של חברת הכנסת זהבה גלאון.

ועדת המשנה התכנסה בהשתתפותם של חברי הכנסת שאול יהלום ואפי אושעיה. נאזם באדר הציע את חבר הכנסת ברכה והדברים שהוחלטו בישיבה היו אחר כך גם על דעתו. הבאנו את ההחלטה שלנו גם לידיעתו של חבר הכנסת אמנון כהן, שגם הוא היה חבר בוועדת המשנה, אבל נבצר ממנו להשתתף בישיבה.

אנחנו בחנו את כל האופציות שעומדות בכדי לעגן את מעמדם של מנהלי הסיעות. בחנו שלוש דרכים חלופיות. דרך אחת היתה לנסות לקבע את מעמדם על ידי איזושהי החלטה נוהלית של ועדת הכנסת, למשל כפי שזה נעשה לגבי העוזרים הפרלמנטריים.

דרך שנייה שבדקנו היתה לעשות תיקון בתקנון הכנסת. אני מבקשת שנאזם באדר יפרט על כך בהמשך.

מכל ההתלבטויות שהיו לנו ולאחר שבחנו כל הצעה, חשבנו שהדרך הנכונה לעשות את זה– גם כדי לעגן את מעמדם באופן הראוי וגם מבחינה מעשית - זה באמצעות חקיקה. מונחת לפניכם הצעת חוק שאני חושבת שהיא נכונה, שהיא לא יוצרת פתח גם לתקדימים אחרים, כי כל דבר יצטרך להיבחן לגופו. יש תמיד טענה שאולי תהיינה דרישות נוספות. אני חושבת שעשתה נכון הכנסת שעיגנה וסידרה את מעמדם של העוזרים הפרלמנטריים. נוצר כאן איזשהו מצב אנומלי, שמנהלי סיעות, שמצד אחד עובדים בכנסת ומצד שני הם עובדים של הסיעה, נפלו קצת בין הכיסאות באופן זה שהמעמד שלהם לא מסודר בצורה הולמת. נראה לי שזו הצעה נכונה. אני חושבת שהצעת החוק מדברת בעד עצמה.

חברת הכנסת גלאון אמרה את רוב הדברים ולכן אני לא אחזור עליהם. הדבר היחיד שחייב בדיקה הוא העניין של הכנסת תיקון לתקנון הכנסת. לא מצאתי שום התייחסות או אזכור בתקנון הכנסת למעמד של קבוצת עובדים בכנסת. לפיכך הדבר הזה ירד מהאופציות הקיימות.

הוחלט בסופו של דבר להציע הצעת חוק, מכיוון שגם היועצת המשפטית התייחסה בעבר שיש איזשהו מצב מיוחד של מנהלי הסיעות, המבנה הזה של להיות עובד כנסת שמחויב לא לעסוק בשום עניין פוליטי לבין מנהל סיעה שעיקר תפקידו – אם ירצה או לא ירצה – עניינים פוליטיים של הסיעה וחברי הכנסת של הסיעה. זאת כדי שלא תעמוד טענה של אי חוקיות או מצב שלא מתקבל על הדעת לפיו מנהל הסיעה הוא גם עובד כנסת ומקבל את השכר ממנה והוא גם יהיה פעיל פוליטית במסגרת תפקידו בסיעה. לכן חשבנו שלעשות את זה בדרך של הצעת חוק הוא הפתרון העדיף.

איך מסתדר הנושא של הצעת החוק הזאת עם חוק מימון מפלגות?

הוא מסתדר יפה. החוק הזה הוא מחוץ לחוק מימון מפלגות. מימון מפלגות הולך לקופת המפלגה וזה לא שייך למה שנעשה כאן, כמו שאפשר לומר על העוזרים הפרלמנטריים. יש מעין בועה שנקראת הכנסת – בכנסת יש את מנהלי הסיעה ועוד דברים נוספים.

יש לנו כל מיני הוצאות שמוכרות, כמו "קשר לבוחר", שזה דבר פוליטי לחלוטין.

אפשר לומר שזה הוצאה של הסיעה לצורך, הייתי מגדיר את זה, הרבה עוזרים פרלמנטריים ביחד.

בזמנו שוחחתי עם מנהלי הסיעות והם הביאו בפניי את הנוסח הזה של הצעת החוק. הבעתי את דעתי שאני סבורה שעיגון של קבוצת עובדים מסוימת לא צריך להיעשות בחקיקה ראשית, בוודאי לא בחוק הכנסת.

לא כל כך ידוע לי מכוח מה הכנסת משלמת לסיעות את הסכומים שקרויים "שירותים טכניים" או שירותי משרד. אולי החשב יוכל להאיר את עיניי מכוח מה – מבחינה משפטית - משולמים הסכומים האלה, כאשר יש מימון מפלגות לפי חוק מימון מפלגות. לא מצאתי עיגון לסכומים האלה ואז אמרתי שנניח בצד את השאלה מהו העיגון המשפטי של התשלומים האלה ואם הבעיה היא שמשכורותיהם של מנהלי הסיעות לא משולמות מסיבות כאלה או אחרות מתוך הסכומים האלה, בגלל קשיים כספיים של הסיעות, אפשר למצוא איזשהו פתרון שהמשכורות תגענה ישירות לאותם מנהלי סיעות ולא יתערבבו עם הכספים שמשולמים לסיעות עצמן . אולי זה ייתן את הפתרון המיידי לבעיה שלהם, שלעיתים ישנם מקרים שבהם יש קושי מבחינתם לקבל את המשכורת.

הבנתי שהבעיה היא זכויות סוציאליות. אם מדברים על זכויות סוציאליות, אנחנו מגיעים כבר לנושא של מעמד של עובד. לכן אני שואלת את עצמי מה ההבדל מבחינה זאת בין מנהל סיעה לבין מנהל ועדה. מנהל ועדה בכנסת עובד, מעמדו לא מעוגן בחוק הכנסת ואני שואלת את עצמי מדוע יש מקום לעגן את מעמדם של מנהלי הסיעות דווקא בחוק.

אם כבר מחליטים – ואני לא מתנגדת לשקול את העניין הזה – צריך לבדוק למה הכוונה, כי אם הכוונה היא לעגן את מעמדם כעובדים לכל דבר, יש לזה משמעות. המשמעות היא: עבודה של חמישה ימים בשבוע, חתימה על שעון נוכחות, מי יפקח על עבודתם – האנשים הפוליטיים שבעצם מעסיקים אותם, וזה לא מצב רצוי, או שמישהו בכנסת. אם זה פיקוח על ידי הכנסת, מתחילה להישאל השאלה כיצד הם יכולים לעסוק בעבודה שהם בעצמם אומרים שהיא ברובה עבודה פוליטית, דבר שבהחלט לא קיים לגבי עובדי הכנסת האחרים.

אני לא נכנסת כרגע לניסוח, כי לא הכנו את זה לקראת הישיבה היום. יש כאן הרבה מאוד פגמים מבחינת ניסוח. אני משאירה את הדבר הזה בצד, כי קודם כל אנחנו צריכים לשאול את השאלה העקרונית ולהחליט מבחינה עקרונית.

אני מודיעה כאן שאין לי שום התנגדות לכך שהנושא יוסדר, רק שצריך לשקול כיצד להסדיר את זה.

לשם כך קמה ועדת המשנה.

היכן מעוגן מעמדם של העוזרים הפרלמנטריים?

העוזרים הפרלמנטריים חותמים על חוזים. אני חושבת שזו החלטה של ועדת הכנסת.

ההחלטה הזאת לגבי העובדים הפרלמנטריים קבעה שיש יחסי עובד-מעביד?

בפירוש לא. חבר הכנסת הוא המעסיק.

אני משלמת שכר? אני המעביד שלהם?

כן.

אני לא המעביד של אף אחד ואין לי שום אחריות עליהם. המעביד הוא זה שמשלם את השכר. אני לא משלמת שכר ולכן אני לא מעביד ולא חלות עליי שום חובות. אם יש איזושהי בעיה לעובד, ברמה של עובד – מגיע לו שכר, שילמו לו או לא שילמו לא – באים אליי?

בוודאי.

מה פתאום. הדבר היחיד הוא שאני מודיעה לכנסת שפלוני הוא העובד שלי. מהרגע שהודעתי יחסי העובד-מעביד הם עם הכנסת ולא איתי. לכן אני אומרת שיש תקדים של יחסי עובד-מעביד, כאשר מי שקובע אומר שזה העובד, אבל כל היתר נעשה לא דרכו.

אני לא מכיר את הפסיקה לגבי העובדים הפרלמנטריים. לדעתי זה לא נבחן עדיין בבית הדין לעבודה בצורה שאנחנו יכולים להגיד שיש לנו תקדים מחייב, משום שפורמלית חוזה עבודה נחתם בין כל אחד מחברי הכנסת לעוזרים הפרלמנטריים שלו.

אני מציעה שנשמע את עו"ד תומר רוזנר בעניין הזה.

חוזה העסקה של העוזרים הפרלמנטריים הוא חוזה העסקה בין חבר הכנסת לבין העוזר. חבר הכנסת הוא המעסיק שלו, הוא האחראי לקבוע אם לקבל את העוזר והוא יכול גם לפטר אותו.

אני קובעת את תנאי העבודה שלו?

תנאי העבודה של העוזרים הפרלמנטריים נקבעו בהחלטות של ועדת הכנסת.

מי משלם?

התשלום נעשה באמצעות גזברות הכנסת, כדי להקל על חברי הכנסת.

מי שמשלם הוא המעסיק.

האם יש איזושהי פסיקה לגבי מיהו המעביד?

אין פסיקה לגבי מיהו המעביד, אבל יש הרבה מקרים שבית הדין לעבודה הכיר במצב שבו מעביד הוא מעביד מסוים והתשלום נעשה על ידי מישהו אחר, כמו לשכת שירות.

יש מעביד בפועל.

זה לגבי קבלני כוח אדם וזה משהו אחר.

הפרשה של העוזרים הפרלמנטריים היא פרשה בפני עצמה. יש כאן דבר קצת משונה, שעצם העובדה שחברת כנסת ותיקה, כמו חברת הכנסת גוז'נסקי, נופלת מהכיסא שהיא שומעת שהיא מעסיקה. זה מראה שיש כאן בעיה. אם נשאיר את המצב כפי שהוא, לדעתי יצטרכו לפחות לחשוב על פוליסת ביטוח. חברת הכנסת גוז'נסקי יכולה לטעון בצדק שיכולה להיות עליה חבות מעסיקים – אם תהיה בעיה והעוזר הפרלמנטרי ייפול, יוכלו לבוא אליה בטענה והיא תצטרך לשלם מיליונים. לפחות, כמו שמצאו פתרון לדירקטורים, שעושים להם ביטוח, הכנסת צריכה לעשות ביטוח לעוזרים.

אני לא בטוחה שאין.

אין ביטוח ולכן אני חושב שהנקודה שמעלה חבר הכנסת יהלום נכונה וצריך לדון בה.

לנושא של מנהלי הסיעות – כל מה שאמרה היועצת המשפטית רק מוכיח שאם רוצים להסדיר את העניין, צריך לעשות את זה בחוק. הגענו למסקנה שבגלל שהנושא כל כך מורכב ובעייתי, אם רוצים לעגן אותו בצורה ברורה, זה צריך להיות בחוק.

כדי שלא יהיה ספק וכדי שאנשים לא יתפלאו, אזי הרעיון שלנו הוא שמכאן ואילך תקציב הכנסת ישלם משכורת למנהלי הסיעות. אנחנו לא חושבים שהסכום הזה צריך לרדת מהתקציב הקטן שקיים להוצאות, כי התקציב אינו מספיק להוצאות ובמקום להעלות את התקציב הזה אנחנו אומרים מראש שהנושא הזה של מנהלי הסיעות לא יהיה מתקציב הסיעה. בעצם אנחנו אומרים שלאחר שראינו במשך השנים שמנהלי הסיעות הם קבועים, בניגוד לעוזרים הפרלמנטריים שהיום הם פה ומחר הם במקום אחר וגם חברי הכנסת הם היום פה ומחר שם. מנהלי הסיעות מחזיקים מעמד יותר מאשר חברי הכנסת. כלומר, יש מנהלי סיעות שהם ותיקים מחלק מחברי הכנסת. לכן מעמדם צריך להיות מעמד אחר. אחר כך נחשוב על כללי אתיקה לגביהם, מה מותר ומה אסור, מה צריך לעשות ומה לא, כמה שעות צריך לעבוד. כל הדברים האלה צריכים להיקבע במיוחד, משום שזוהי קבוצה בפני עצמה. הרעיון הוא שהם יהיו עובדי הכנסת, הם יקבלו השתלמויות על ידי הכנסת, יהיו קשורים לאתיקה של הכנסת וזה אולי גם יעלה קצת לכנסת.

אפשר לטעון אולי למה צריך חוק של אי שוויונות. לגבי מנהלי הוועדות אף אחד לא יטען שיש בעיה, כי לא רק שצריך את מנהלי הוועדות, אלא שהם גם שווים בתעסוקתם. אני לא חושב שיש בעיה שיבואו ויגידו שיש ועדה יותר חשובה או פחות חשובה, אבל בסך הכל הוועדות שוות בתעסוקתן. לעומת זאת, במקרה של מנהלי הסיעות אנחנו יוצרים משרה שאינה שווה בין כל הסיעות. יכול להיות מצב שמנהלת סיעה גדולה תחלוק על זה שהיא צריכה לקבל אותה משכורת כמו מנהלת סיעה של שני חברי כנסת. אנחנו טוענים שצריך להיות שוויון ביניהם. לכן צריך לקבוע את המעמד הזה בחקיקה.



הבעיה השנייה היא הדעה הפוליטית. אפשר באמת לשאול איך הכנסת משלמת משכורת לאנשים פוליטיים, כמו שזה היה לגבי העוזרים הפרלמנטריים ולכן החליטו שהם לא יכולים להיות עובדי כנסת.

כל הבעיות האלה מעידות שצריך להיות חוק, אחרת זה יהיה פרוץ. אני מבין שזוהי מהפיכה מבחינת התקציב, כי יש 16 סיעות.

האם אין בחקיקה כזאת משום עקיפה של חוק מימון מפלגות?

ברגע שהכנסת מחליטה לחוקק חוק, היא תצטרך להתאים את החקיקה ואי אפשר לומר שחוק אחד הוא עקיפה של חוק אחר. אתם המחוקקים יכולים להחליט שבנוסף למימון המפלגות, לפי חוק מימון מפלגות, סיעה מקבלת הוצאות כאלה ואחרות. בזה אני לא רואה בעיה, אבל צריך לשקול אם נכון לעשות זאת ויכול להיות שצריך להתייעץ עם אותה ועדה שקובעת את יחידת המימון, על מנת שהדברים יהיו מתואמים.

בעקבות דבריו של חבר הכנסת יהלום, אני מבקשת לשאול: בהצעה יש קריטריון שרק סיעה שיש לה שני חברים ומעלה יכולה למנות מנהל סיעה. נניח שיוחלט שבאמת תהיה דיפרנציאציה בשכר לפי גודל הסיעה - - -

אני לא מציע דיפרנציאציה, אלא שוויוניות.

כלומר, מנהלת סיעת הליכוד תקבל בדיוק כמו סיעה בת שני חברי כנסת?

כן.

מה יקרה עם אותן סיעות שהן סיעות יחיד, לא יהיה להן מנהל סיעה?

מדוע נקבע רף של שני חברי כנסת ולא של שלושה או יותר?

את מנהלי הסיעות צריך בין השאר כדי שינהלו דרך חברי הכנסת. אם יש חבר כנסת אחד, הם מיותרים.

לסיעת יחיד לא תהיה עזרה מינהלית?

זה יהיה תמריץ לא להתפלג.

כמה זמן אתם צריכים כדי לנסח הצעת חוק מסודרת שתענה על כל הבעיות?

שבועיים-שלושה.

אני מבקשת להעיר כמה הערות טכניות. אני רוצה לתמוך ולהצטרף לדבריו של חבר הכנסת שאול יהלום. אני רואה עין בעין את הדברים שהוא אמר.

אין ספק שכשבאה הצעה כזאת, שהיא לא במסלול הקבוע של מה שהכנסת הורגלה, זה יוצר איזשהם חששות תקציביים, ובצדק, למרות שאני בטוחה שאם נשמע את הנתונים אז נראה שלא כצעקתה. אתמול אמר לי עיתונאי שעד לפני כמה שנים בכלל לא היו ועדות חקירה בכנסת ופתאום בשנים האחרונות יש אינפלציה של ועדות חקירה והכנסת לא הורגלה. המציאות יצרה איזשהו צורך לעגן את מעמדם של מנהלי הסיעות. אני לא חושבת שיש חולק על זה.

אני גם חושבת שצריך ליצור הלימה בין חוק מימון מפלגות לחוק הזה שיהיה. לכן אני בכלל לא נכנסת לפרטי החוק. אין לי ספק שהלשכה המשפטית תעשה כאן עבודה נכונה בתיאום עם מי שייבחר על ידי מנהלי הסיעות.

לא דומה העסקתם של העוזרים הפרלמנטריים להעסקתם של מנהלי הסיעות. להגיד שהם עושים עבודה פוליטית, זה נכון בחלקו. הם קודם כל עובדים בסיעה שהיא כמובן מייצגת אג'נדה פוליטית. העבודה שלהם היא עבודה שהיא עבודת כנסת ולכן נוצר כאן מצב קצת מוזר. יש מי שמעמדם מעוגן – עוזרים פרלמנטריים, מנהלי ועדות וכו' – וכך זה צריך להיות גם לגבי מנהלי הסיעות. לא עולה בדעתי שהייתי מסתדרת בכנסת יום אחד בלי מנהלת הסיעה, כך גם בכל הסיעות האחרות. אנחנו מדברים על אנשים שעבודתם ידועה וזה לא משהו אמורפי שעכשיו באים לעגן דבר חדש. מדובר באנשים שעובדים שנים, שעושים עבודה רבה. אני חושבת שאפשר להיות קצת יותר גמישים – לא ביחס לחוקים או לאיך שהדבר הזה עומד בקריטריונים – מבחינת התפיסה של מה שהיה עד עכשיו לעומת מה שיהיה מעכשיו. אני חושבת שזה נכון וזו צעידה עם הזמן.

אני מבקש מחשב הכנסת שיכין במהלך השבועיים של הכנת הנושא מבחינה משפטית מה המשמעות התקציבית של חוק כזה – איזו תמיכה ניתנת היום לסיעות ומה המשמעות של זה מבחינת החוק.

זה לא שייך לתמיכה של הסיעות.

אנחנו מדברים על מעמד.

אם בהצעת החוק כתוב שכל סיעה רשאית למנות מנהל סיעה ומעמדו ותנאי העסקתו ייקבעו על ידי ועדת הכנסת, אני רוצה לדעת מה המשמעות הכספית של דבר כזה.

אני חושב שההנחיה לחשב צריכה להיות שיבדוק את זה כך שזה יהיה דומה לשכר של מנהלי הוועדות.

אני לא רוצה לדבר על המהות – לא על המעמד ולא על השכר – אלא רק על האכסניה. שאלה גדולה היא אם צריך חקיקה ראשית כדי לעגן מעמד של סוג מסוים של עובדי כנסת. יש בשירות המדינה גם עוזרי שרים או יועצים פוליטיים. איש לא היה מעלה על דעתו להכין חוק יועצים פוליטיים לשרים. הדבר מעוגן בתקשי"ר. יש עובדים שצריכים לקבל בנפרד ויש עובדים שלא. יש עובדים שהולכים ובאים עם השר. ברור לחלוטין שזה לא תפקיד סטטוטורי. זה תפקיד מוכר בשירות המדינה. בכנסת, יושב ראש הכנסת הוא בעצם כמו נציב שירות המדינה ולכן אני לא רואה כל קושי.

כלומר, אתה טוען שאין שום סיבה שוועדת הכנסת לא תקבע כללים מבלי לעגן את זה בחקיקה ראשית.

זה לא פותר אותנו מלהמליץ על כלים.

אני מצטרף למה שאמר עו"ד שופמן. אני רוצה להוסיף שלמיטב ידיעתי אין בחקיקה עיגון של מעמד של עובדים כאשר נקבע ששכרם ותנאי העסקתם ייקבעו על ידי איזשהו גוף סטטוטורי. הדבר היחיד שנקבע בחקיקה לגבי עיגון שכר ומעמד, זה לגבי נבחרי ציבור – שופטים, חברי הכנסת, שרים. זה מצב שלא מוכר בחקיקה שתנאי עבודתו של עובד ייקבעו בחקיקה.

דבר נוסף, יש כאן התערבות ביחסים החוזיים – ביחסי עובד מעביד, בין מעסיק לעובד. כלומר, לגבי עובדי הכנסת ועובדי המדינה בכללם, תנאי ההעסקה נקבעים בעיקר בהסכמים קיבוציים שנעשים בין המדינה להסתדרות. הקביעה שוועדת הכנסת תקבע תנאי העסקה של עובד מסוים כזה או אחר היא התערבות.

אני חושבת שיש לנו עניין רב בהעלאת רמתם ויציבותם התעסוקתית של מנהלי הסיעות. היה טוב מאוד שהכנסת תדאג לרמתם.

כמו כן, מנהלי הסיעות קובעים במידה מכרעת מה שקורה בכנסת. כל המערכת של היחסים בין הסיעות וכל מיני הצעות וכל מה שמוטל על חבר הכנסת לעשות, הכל עובר דרך מנהל הסיעה. לגבי הקביעות - אני חושבת שיש לנו עניין רב שבגלל שחברי הכנסת באים והולכים, העוזרים באים והולכים, שיהיה פה איזה עמוד שדרה שעובר ונמשך כל הזמן. אני חושבת שזה רק טוב לכנסת.

אני רוצה לסכם את הדיון. אין לי ספק שהעבודה של מנהלי הסיעות היא עבודה חשובה, בוודאי לסיעות, אבל קודם כל לכנסת, משום שככל שרמתו של מנהל הסיעה גבוהה יותר, איכות ביצוע עבודתו טובה יותר. אין ספק שזה מסייע לניהול תקין יותר של החיים הפרלמנטריים. לכן, בעובדה שמעגנים את מעמדם של מנהלי הסיעות באיזושהי דרך, צריך להיות לזה גם דבר משלים והוא שמירה על איכות עבודתם ועל רמתם של מנהלי הסיעות. לא מדובר רק באתיקה, אלא השתלמויות וגם בקיאות בכל מה שקשור בהליכים הפרלמנטריים ועוד דברים נוספים שהכנסת תצא נשכרת מהשיפור במעמדם.

אולי גם קבלתם באמצעות מכרז.

אם תשאלו אותי בהחלט יש מקום לקבוע תנאי כניסה ברמה מסוימת, עם התחשבות במצב הקיים.

זה עניין של הסיעות.

אפשר גם ללמוד מהנושא של היועצים הפוליטיים של השרים או ממלאי תפקידים אחרים, כדי למצוא פתרון מתאים, לאו דווקא באמצעות חקיקה.

אני מציע לדחות את הדיון בשבועיים ולאפשר למחלקה המשפטית לנסות למצוא פתרון שיהיה מקובל גם על ראשי הסיעות, שבאו עם הבקשה הזאת, ושגם ייתן ביטוי לדברים הרציניים שעומדים מאחורי העניין ושלא יתפרש כאילו אנחנו מנסים לנצל את כוחה של הכנסת כדי להעביר עוד תקציבים ולפתור איזושהי בעיה כספית כזאת או אחרת של הסיעות. צריך שיינתן ביטוי לרצון שלנו להקנות מעמד ולשפר את איכות התפקיד.

אני תומכת בהצעה שלך, אבל מכיוון שהכנסת יוצאת לפגרה אני מציעה לצמצם את לוח הזמנים ולהקדים את הדיון הבא.

שבועיים נראה לי סביר.

לגבי הנושא של טענת נושא חדש, חבר הכנסת יאיר פרץ מבקש לדחות את הדיון בנושא בשבוע, כדי לאפשר לו לבוא בדברים עם יושב ראש ועדת הכלכלה. אני נעתר לפנייה.

בעוד שבע דקות תתקיים ההצבעה על הבקשה להקדמת דיון.

(הפסקה)

אני מחדש את הדיון. מאחר שאין קוורום של תשעה חברי כנסת, אני נועל את הישיבה.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.





- - - - -



הישיבה ננעלה בשעה 09:50