פרוטוקולים/ועדת הכנסת/5155



2
ועדת הכנסת
20.5.02

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/5155
ירושלים, כ"ג בסיון, תשס"ב
3 ביוני, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 308
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ט' בסיוון התשס"ב (20 במאי 2002), שעה 10:30

חברי הוועדה: יוסי כץ - היו"ר
יצחק גאגולה
עבד אלמאלכ דהאמשה
אליעזר זנדברג
אבי יחזקאל
אמנון כהן

חה"כ תמר גוז'נסקי
חה"כ נואף מסאלחה
אנה שניידר - היועצת המשפטית של הכנסת
מגי בר-אשר - משרד האוצר
טובי חכמיאן - חשב הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

רויטל יפרח

א. חידוש הדיון בהצעת חוק שכר חברי הכנסת, התשס"א-2000, הצעת חה"כ אבי
יחזקאל – החלטה לפי סעיף 124 לתקנון הכנסת ודיון.

ב. קביעת מסגרת לדיון בהצעות להביע אי-אמון בראש הממשלה.

א. של חבר הכנסת נואף מסאלחה.
ב. של חברת הכנסת תמר גוז'נסקי.

ד. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק.

ה. קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום.



1.
חידוש הדיון בהצעת חוק שכר חברי הכנסת, התשס"א-2000, הצעת חה"כ אבי יחזקאל – החלטה לפי סעיף124 לתקנון הכנסת ודיון.

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. ברשותכם, אני רוצה להתייחס לשני נושאים לפני פתיחת הישיבה.

הנושא הראשון, נוגע לשביתת החרשים. אני מקווה, שהכנסת עשתה את הכל, כדי לאפשר להם להציג את עמדותיהם כאן, בתוך המשכן. כאשר הייתי יושב ראש ועדת העבודה והרווחה, עסקתי בין היתר במימון מכשירי שמיעה לחרשים והשתתפות במימון. אז המכשירים עלו בערך 3000 שקל והשגנו מימון של 40% למי שזקוק לסיוע. היום, המכשירים עולים 6,600 שקל והגשתי בקשה לשר הבריאות ולשר האוצר, שיתחשבו בעובדה זו של עליית המחירים ויאפשרו להם לרכוש מכשירים לפי מחירם הנוכחי. אני גם הופעתי אצלם והבעתי בשם הכנסת את ההזדהות שלנו עם המאבק הצודק שלהם.

הנושא השני הוא בעניין שכר חברי כנסת. ברשותך, חבר הכנסת אבי יחזקאל, נאפשר לפתור שתיים שלוש בעיות טכניות. אני "הוצאתי מהמקרר" את הצעת החוק שלך, שהיא הצעת חוק מצוינת. אני חושב, שדווקא בתקופה הזאת, שלא לוחצים עלינו ולא עומדים מעלינו ואומרים לנו: תוציאו את השכר מאחריותכם ותעבירו את זה לוועדה ציבורית או תקטינו או תעשו כל שינוי שהוא בשכרכם, דווקא התקופה הזאת היא התקופה הטובה ביותר לקבל את הצעת החוק הזאת, לאמץ אותה ולהעבירה לוועדה ציבורית, על פי הקריטריונים שנקבעו בהצעת החוק שלך. לתת לוועדה הציבורית את סמכות ההכרעה ולהוציא את העניין הזה מידינו. זאת תהיה משום התחשבות במצב המשק, זה יהיה משום היגיינה ציבורית ואני חושב שזה יהיה לטובת תדמיתם של חברי הכנסת ותדמיתה של הכנסת כולה. אני תומך בהצעת החוק הזאת ואני אאפשר לך לדבר כמובן.

אני מבקש מהיועצת המשפטית הסבר קצר, מה אנחנו צריכים לעשות ומיד לאחר מכן נעבור לשמוע את חבר הכנסת יחזקאל. מה אנחנו צריכים לעשות כדי להחיות את הצעת החוק הזאת?

כידוע, הצעת החוק של חבר הכנסת יחזקאל תוקנה על ידי ועדת הכנסת והונחה על שולחן הכנסת לקריאה שניה וקריאה שלישית. לא הצביעו עליה ולאחר מכן מונה חבר הכנסת יחזקאל לסגן שר ולא נעשה דבר. כעת, משחזר להיות חבר כנסת, בהתאם לסעיף 124 לתקנון שקובע, כי הוועדה הנוגעת בדבר תחדש את דיוניה בהצעת החוק, גם לאחר שהונחה על שולחן הכנסת וכל עוד לא התחילה הקריאה השניה. החליטה הוועדה לעשות כן, יודיע יושב ראש הכנסת על כך לכנסת והקריאה השניה תדחה עד שהצעת החוק תוחזר ותונח על שולחן הכנסת.

ועדת הכנסת יכולה להחליט, שהיא מבקשת לחדש את הדיונים בהצעת החוק. יושב ראש הכנסת יודיע על כך מעל דוכן הכנסת.

האם זו צריכה להיות החלטה פורמלית של ועדת הכנסת?

בוודאי.

זאת אומרת, שאם בסוף הדיון הזה אנחנו מקבלים החלטה לחדש את הדיון, אנחנו לא יכולים להצביע עליה כבר לקראת קריאה שניה ושלישית?

לעניות דעתי, זה צריך להיות בסדר הפוך. קודם, שוועדת הכנסת תחליט שהיא רוצה לפעול לפי סעיף 124 ולחדש את דיוניה בהצעת החוק. ואז, צריך להודיע ליושב ראש הכנסת ויושב ראש הכנסת צריך להודיע על כך במליאה ואז חוזרת הצעת החוק לוועדה, שהיא תדון בה מהתחלה לשנות, להוסיף, לגרוע. הוועדה מחדשת את דיוניה. היא חוזרת לשלב של הכנה לקריאה שניה.

בסדר גמור. חבר הכנסת יחזקאל, בבקשה.

אני חזרתי לכנסת ואני ממש מודה לך אדוני היושב ראש, על ההגינות ועל היושר שלך בזה שגולת הכותרת שלי, כמי שהתפטר מתפקיד סגן שר, זה באמת להוציא את שכר חברי הכנסת מידי חברי הכנסת. גם אם השכר שלנו הגון, גבוה או נמוך, תמיד היינו בחזקת "חתולים ששומרים על השמנת". לכן, אני חושב שהכנסת הזאת חייבת לומר את דברה ולשבח אותך כיושב ראש הוועדה. יושב ראש הכנסת גם תומך בהצעה הזאת ויש להוציא את המועקה הזאת מאתנו. הצלחנו להעביר אותה כבר בשתי קריאות וחברי הכנסת שיתפו פעולה בעניין הזה ואני מודה להם על כך. חשוב לי להעביר את זה בקריאה שניה ושלישית, כי זו הצעת החוק היחידה שנותרה ואני ממש מבקש, בואו נוציא את המטלה הזו מאתנו.

רבותי חברי הכנסת, אם הפרוצדורה היא כזו, שאנחנו צריכים לקבל החלטה על חידוש ולעלות למליאה, להודיע על כך ואחרי זה חוזרים לגופו של עניין, לדעתי אפשר לקצר את התהליך ולקבל במקום החלטה על חידוש הדיון, שוועדת הכנסת מחליטה לחדש את הדיון. ממילא לכל אחד תהיה אפשרות להשפיע על העיצוב הסופי של הצעת החוק, אבל חשוב שנרוץ קדימה.

אדוני היושב ראש, באופן עקרוני, הצעתו של חבר הכנסת יחזקאל מבורכת. אבל, צריך לעשות את זה בצורה מאוד מחושבת, כדי שבאמת אנו, חברי הכנסת, לא נמשיך להיות ללעג ולקלס בידי כל מיני אינטרסנטים.

זה יועבר לוועדה ציבורית?

מדובר על ועדה סטטוטורית חיצונית, קבועה, שלא מוחלפת.

רבותי, מי בעד חידוש הדיון בהצעת החוק הזו, ירים את ידו

בעד – 2
נגד – אין

אני מכריז על כך שוועדת הכנסת מודיעה ליושב ראש הכנסת, להודיע על כך במליאה.




2. קביעת מסגרת לדיון בהצעות להביע אי-אמון בראש הממשלה

סיעות מר"ץ וחד"ש-רע"מ-עמ"ל-בל"ד-תע"ל הגישו ליושב ראש הכנסת הצעות להביע אי-אמון בראש הממשלה בשל:

1. העלייה במדד חודש אפריל (מרץ).
2. מדיניותה הכלכלית של הממשלה, האפלייה הלאומית בין יהודים לערבים בתחום קיצבאות הילדים ובכלל וההחלטה לאסור איחוד משפחות (חד"ש-רע"מ-עמ"ל-בל"ד-תע"ל).

ההצעות יידונו היום, אני מציע שלוש דקות לכל סיעה.

מי בעד ירים את ידו –

בעד – 2
נגד – אין

אושרה מסגרת אי-אמון.































3. שכירות לשכה פרלמנטית – דיון במקרים חריגים של:
א. חה"כ נואף מסאלחה ב. חה"כ מוחמד ברכה

חבר הכנסת נואף מסאלחה וחבר הכנסת מוחמד ברכה, כל אחד בעניינו הוא, פנו בנושאים שקשורים להפעלת הלשכה הפרלמנטרית. חבר הכנסת מסאלחה, פרט את בקשתך, אחרי כן סיעת חד"ש ולאחר מכן דברי היועצת המשפטית.

אולי לפני כן אומר מה הגדרת המצב המשפטי ואז ידברו.

בבקשה.

סעיף 31 להחלטת חברי הכנסת, הענקות ותשלומים דן בשכירת לשכה פרלמנטרית ונקבעו שם כללים כיצד חבר הכנסת שוכר לשכה פרלמנטרית. יש ועדה לבדיקת החוזים, שצריכה לאשר את החוזים וכל התנאים שמנויים בסעיף 31.

סעיף קטן (ה) אומר באופן מפורש: "נכנס חבר הכנסת למושכר בטרם אושר חוזה השכירות
על ידי הוועדה לבדיקת חוזים, לא יקבל מימון עבור
התקופה שקדמה למועד מתן האישור."

לפי מיטב הבנתי, באופן מכוון לא ניתנה סמכות לוועדת הכנסת לסטות מהכלל הזה, כאשר המטרה היתה לעמוד על כך שהחוזים יאושרו כדין ושלא יעשה שום דבר שהוא מחוץ לאישור שניתן על ידי הוועדה המיוחדת לבדיקת חוזים.

דרך אגב, הוועדה הזאת היא בת שלושה חברים שהם: סגן מזכיר הכנסת, חשב הכנסת ונציג היועץ המשפטי לכנסת.

מה תפקידה?

תפקידה לבדוק כל חוזה שכירות לגופו ולאשר ולראות גם אם החוזה עומד בתנאי סעיף קטן (ד) להחלטה, שאומר, שהוועדה לא תאשר חוזה שכירות אם אין היתר לנהל במקום משרד על פי דין. אם שירותי המשרד ניתנים באמצעות בן משפחתו של חבר הכנסת, אם המשרד הועמד לרשותו על ידי מפלגתו, אם המשרד הועמד לרשותו על ידי גוף ציבורי שגם בו הוא מכהן כנבחר, אם דמי השכירות שדורש המשכיר הם בלתי סבירים ובכל הפרטים שקשורים בחוזים האלה. ואז, בא אותו סעיף קטן (ה), שאומר באופן קטגורי, שאם לא עמדו בתנאים, כלומר, לא אושר החוזה מסיבה כל שהיא, אין אפשרות לתת את המימון עבור התקופה שקדמה למועד האישור. אם רוצים היום לסטות מהכלל הזה, צריכה להתקבל החלטה מפורשת של וועדת הכנסת, צריך לפרסם אותה כתיקון להחלטת השכר הזאת, שנותנת סמכות לוועדת הכנסת לשקול. אם ועדת הכנסת תרצה לקבל החלטה, שלפיה תהיה לה סמכות לסטות ולאשר בכל זאת, זה צריך להיות בצורת תיקון להחלטה עם פרסום ברשומות, אבל זה לא עומד על הפרק.

השאלה היא, אם נקבל תיקון כזה, האם אפשר להחיל אותו רטרואקטיבית?

אבל הנושא הוא אחר לגמרי.

את לא מתייחסת למקרים שלנו.

אני רק רציתי להציג את המצב המשפטי.

אני מסכים, הרי בסעיף (ד), אין שום דבר בבעיה שלי ממה שהזכרת. במשך שלוש שנים לא שכרתי. מאז שנתמניתי או נבחרתי כסגן שר החוץ, אני נפגעתי, כי במשרד החוץ אין בצפון או בתל-אביב סניפים. למשל, בשנים 92-96 הייתי סגן שר הבריאות, אז משרד הבריאות העמיד לימים שאני לא בכנסת משרד בחיפה למשך 4 שנים. שכרתי קודם משרד ויש לי את הכיסאות, הציוד, הפקס, את השולחנות, את הספריה הקטנה, הכל רכוש של הכנסת.

כשחדלתי להיות סגן שר חוץ, במרץ שנה שעברה, במשך 9 חודשים לא שכרתי מקום. חסכתי לכנסת. מה קרה? בינואר החלטתי לשכור וזו זכותי. חתמתי על חוזה. למה עיכבתי אותו? אני החסנתי בלי כסף במשך שלוש שנים את הריהוט של הכנסת. אף אחד לא שילם ולא ביקשתי גם. בינואר הבאתי את החוזה ולא חל עליו שום דבר מסעיף (ד). שכרתי מאדם שאני לא מכיר אותו וזה נבדק גם על ידי הוועדה המכובדת הזאת. קרה מקרה חריג.

בינואר הגשת את החוזה?

לא, רציתי להגיש. אולי עשיתי טעות שלא הגשתי מיד ואגיד לך מדוע: התפטר השר סאלח טריף והוצע לי להיות שר במקומו. גם ראש הממשלה הסכים לכך וגם ראש המפלגה שלי. סאלח טריף שכר בנובמבר שנה שעברה על חשבון המדינה, משרד לענייני ערבים בנצרת עילית, הוא חנך אותו ברוב עם וכולי. אני התלבטתי אם אהיה שר ועד היום זה לא אוייש. טכנית, לא הגשתי את זה לוועדה. כשהחלטתי בחודש מרץ שאני לא נכנס לממשלה והודעתי לכולם, אז הגשתי את אותו חוזה שנחתם.

הוא נחתם בינואר?

כן. אני חוזר שוב, ששלוש שנים חסכתי לכנסת. לא ניצלתי שום דבר מסעיף (ד). באה הוועדה המכובדת ואומרת לי ב-1 למרץ, מי ישלם את החודשיים ההם? אני? בגלל שרציתי לחסוך? אני צריך לשלם את ה-400 דולר כל חודש? הרי לא מדובר בסכום אסטרונומי.

אתם באים ואומרים שזה עקרון. הרי לא עברתי על שום עקרון, לא של קרוב משפחה, לא רטרואקטיבי...

לא אמרנו דבר כזה.

זה לא הוגש בזמן.

נכון. אני מנמק נימוק אמיתי, שלא רציתי שני משרדים.

עורך דין היה אומר לו: שמע, תעשה חוזה כזה שייתן להם את אותו פיצוי שהם השכירו לך עבור חודשיים. 800 דולר...

לא כל עורך דין היה עושה זאת. אני לא הייתי עושה זאת.

אני שוב רוצה לחזור: אני בכוונה לא רוצה להתייחס בשלב זה לבקשה, כי אני לא רוצה לחוות דעה. אני חושבת, שאולי הבקשה באמת מוצדקת לגופה. הבעיה היא, שאני טוענת שכרגע אין סמכות לוועדה לקבל את הבקשה. זאת הנקודה.

עוד נקודה אחת, כדי להבהיר, שסעיף 31(א) אומר:

"לא ישכור חבר הכנסת לשכה פרלמנטרית, אלא לאחר שנתקיימו כל אלה:

הודיע לחשב הכנסת על רצונו לשכור לשכה והונפק לו חוזה שכירות אחיד על ידי חשב הכנסת. טיוטת חוזה השכירות אושרה על ידי הוועדה לבדיקת חוזים."

בלי קשר לסעיף קטן (ד) שאומר: נותן הנחיות לוועדה לבדיקת חוזים, מתי לא לאשר. אנחנו לא טוענים בכלל שהסעיף הזה חל במקרה זה.

סליחה, אתה חתמת על חוזה סטנדרטי?

כן, חוזה שקיבלתי מחשב הכנסת. אישרו לי את זה בינואר.

תודה. סיעת חד"ש, בבקשה.

המקרה שלנו דומה אבל שונה. אנחנו מחזיקים לשכה פרלמנטרית בנצרת והלשכה הזאת פועלת מאז תחילתה של הכנסת ה-15. כלומר, לא מדובר בחוזה חדש אלא מדובר בחוזה שנבדק כבר בעבר על ידי הוועדה ואושר.

בתחילת השנה הנוכחית הודיעו לנו מחשב הכנסת, שעד שלא יאשרו סופית את התקציב של חבר הכנסת, אי אפשר לאשר לשכה. היתה בעיה, ב-1 בינואר, אי אפשר היה לשכור לשכה. אתה מדבר על לשכה שכבר נמצאת אצלך כמעט שנתיים ויש רציפות. אתה לא יכול לסגור את הלשכה, לצאת ולהיכנס בחזרה. זה לא הגיוני. הלשכה היא מקום ציבורי, מקום שאתה עובד בו. לכן, מה שקרה הוא, שרק אחרי שאישרו היתה פגרת הכנסת ומיד עם פתיחת מושב הקיץ הגשנו את הדבר.

לא מדובר פה בחוזה שלא מוכר לוועדה אלא מדובר בהמשכיות של החוזה הקודם.

עונה לי גברת מירי פרנקל-שור: "מלכתחילה בקשתם של חברי הכנסת מוחמד ברכה ועיסאם מח'ול לא היתה אמורה להגיע לוועדת הכנסת. מדובר בחידוש חוזה שכירות והבקשה לחידוש הארכה היתה אמורה להיות מוגשת בתחילת השנה, אך גם אם הוגשה עתה, אין מניעה כי החשבות תאשר עתה."

כי סעיף 31(ה) מדבר על חוזה חדש.

אז הבעיה שלנו נפתרה?

כן. עכשיו, אני רוצה שתעזרו לי לפתור את הבעיה של חבר הכנסת מסאלחה. לפי חוות הדעת שלך, אם אנחנו רוצים לאשר לו את הבקשה, אין לנו ברירה אלא להחליט שוועדת הכנסת רשאית במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שירשמו, לאשר...

זו סטיה.

עם סייג של לא יותר משלושה חודשים.

אני לא בטוחה שצריך להגביל את משך התקופה. יכול להיות שניתקל במקרה שיהיה משהו אחר. למה להגביל? אם כבר מדברים על סטיה, לא צריך להגביל את זה לנימוק כזה או אחר.

האם המילים: "מטעמים מיוחדים" מספקות?

הן מעבירות מסר כל שהוא.

אולי אפשר לומר: מטעמים כבדי משקל.

המילים: "מטעמים מיוחדים" מספיקות.

באיזה שהוא מקום, אני מקשיב לדיון הזה בלב כבד, אמנם הגעתי באמצע. אבל, בתכלס, מה רצו בסך הכל? רצו שלחברי כנסת תהיה אפשרות לנהל לשכה פרלמנטרית. רצו שינהלו את זה בצורה שלא תהיה בזבזנית עם כללים וכולי. בא חבר כנסת ורצה להיות יותר יעיל, היה לו מקרה שלא היה כתוב והמטרה שלו היתה בעצם למנוע את המצב הלא סביר. עכשיו, תראה איך אנחנו מסובכים עם כל מיני כללים ולא פעם אני חושב, שזה בגלל שיש לנו איזה פחד ממה שיאמרו. קבענו כללים ועכשיו אנחנו צריכים לשנות אותם ויושבים פה שני נציגים של התקשורת, ויכתבו שוב שהכנסת משנה את כלליה. הגיע הזמן שנהיה קצת יותר אמיתיים עם עצמנו ונתחיל לחשוב.

עם כל הכבוד, אני חושב שככל שנרבה בכללים, בסופו של דבר נגלה שיש יותר ויותר מקרים שהם בבחינת אבסורדים, לא הגיוניים ולא סבירים. מצד שני, מנגנון הכנסת כבול, כי הוא באמת חייב לפעול בצורה כזאת וכל פעם אנחנו מתכנסים ומבזבזים זמן של ישיבה של ועדת כנסת, על דברים שמלכתחילה היו צריכים לפתור אותם בדרך אחרת.

לכן, אני מציע שנשקול באיזו שהיא דרך, מנגנונים שמאפשרים סוג כזה או אחר של שיקול דעת, כמובן עם שקיפות. שלא יהיה מצב ששיקול הדעת נעשה במסתרים. אבל, החיבור הזה נכון לא רק לגבי המקרה הזה, אלא נכון לגבי העיקרון במקומות נוספים. כל אחד יידע מה אנחנו מאשרים במקרה של שיקול דעת. לא צריך נימוקים מיוחדים.

ההצעה שלך טובה.

האם רצוי לתת את שיקול הדעת מטעמים מיוחדים שירשמו לוועדת הכנסת או לוועדת השלושה חברים?

ועדת הכנסת היא מעין ערכאת ערעור על ההחלטה של אותה ועדת שלושה חברים.

אתם חושבים שצריך להקנות את הזכות הזאת לוועדת הכנסת? יש לי בקשה אחת: אני בעד קבלת התיקון הזה ואגיד לכם מדוע: בסך הכל, המטרה היא למנוע מצב שבו העניין ינוצל לרעה. בעצם, חבר הכנסת נואף מסאלחה, שהיה מועמד לשר, יכול היה לשכור מיד. ואז, היה חוזה שכירות שמחייבת את הכנסת למשך שנה שלמה ואף אחד לא היה פוצה פה ומצפצף. הוא, מתוך אחריות כלפי אוצר המדינה אמר: אם אני אתמנה לשר, זה לא הוגן לחייב את הכנסת בהוצאות של שנה שלמה. לא מגיע לו עונש על זה. זה בדיוק המקרה שבו צריכים לתת שיקול דעת. אם בנושא כזה לא יהיה לנו שיקול דעת... יש גבול.

לפני עשר דקות לא היססתי להביא להצבעה את העברת השכר שלנו החוצה לוועדה ציבורית. לא היתה לי שום בעיה לחדש את הדיון ולהעביר את הצעת החוק הזאת לשלב הבא. אבל בנושא כזה, אתה אומר שכאילו לא סומכים על הוועדה, שהיא לא מסוגלת לדעת מה הם נימוקים מיוחדים שמצדיקים את זה. לכן, אני חושב שאפשר לעשות את זה.

רק שזה יהיה רטרואקטיבית מה-1 בינואר 2002, על מנת לפתור את הבעיה.

נכון. יש שקיפות מלאה. אם מישהו ינסה להכניס לגדר האישור החריג הזה מקרים שהם ניצול לרעה, אז אני מניח שהתקשורת תצלוב אותנו כמו שצריך. מדובר רק על מקרים חריגים מטעמים מיוחדים שירשמו. תוקף ההחלטה מה-1 בינואר 2002 ולא מלפני שנתיים.

מי בעד – 2
מי נגד – אין

אני מודה לכולם.




(הדיון הופסק בשעה 11:00)

(הדיון התחדש בשעה 11:10)






























4.
קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק

אנחנו עוסקים בקביעת ועדות לדיון בהצעות חוק: 1. הצעת חוק הירושה (תיקון – יורש שאינו על פי דין), התש"ס-2000 – של ח"כ יוסף יצחק פריצקי וקבוצת חברי כנסת (פ/1899).

מי בעד חוקה ירים את ידו –

בעד – 1
נגד – אין

אושר פה אחד להעביר את הדיון לוועדת החוקה חוק ומשפט.

2. הצעת חוק ביטוח לאומי [נוסח משולב](תיקון – ביטול שיפוי מעסיקים), התשס"ב-2001 – של חבר הכנסת יחיאל לסרי (פ/3209).

אני חושב שצריך להעביר את זה לוועדת הכספים. אני דוחה את זה, משום שידוע לי שבהצעת החוק של התכנית הכלכלית הנושא הזה אמור להידון. אני לא רוצה לקבוע להיום, אני חושב שזה לא יהיה הוגן.

3. הצעת חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים (תיקון – אמצעים משפטיים ואמצעי
אכיפה), התשס"א-2001 – של חברת הכנסת נחמה רונן.

אני מציע להעביר את הדיון לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

מי בעד – 1
נגד – אין

אושר להעביר לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

4. הצעת חוק ביטוח לאומי [נוסח משולב](תיקון – הגדרת "מינימום התגמול"), התשס"ב-2001 – של חבר הכנסת מוסי רז וקבוצת חברי כנסת (פ/3199).

למה מוצע להעביר לוועדת החוץ והביטחון?

כי מדובר על מינמום הפיצוי למי שמשרת במילואים.

איפה נדונו ההצעות האלה?

בוועדת החוץ והביטחון דיברו על העניין של הביטוח לחיילי מילואים. אבל, מדובר בחוק הביטוח הלאומי.

היתה ועדה משותפת שדנה בענייני גימלאות לאנשי קבע.

מה זה מינימום תגמול?

מי שמשרת במילואים, שזה יהיה בגובה השכר הממוצע ולא 45% מהשכר הממוצע.

נקים ועדה משותפת? לא, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

מי בעד – 1
נגד – אין

הדיון יועבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

5. הצעת חוק לעידוד אזרחי מדינת ישראל בני העדה הדרוזית, התשס"ב-2002,של חבר הכנסת אליעזר כהן (פ/3638).

להעביר לוועדת הפנים ואיכות הסביבה או לוועדת החוקה חוק ומשפט?

לתת את ההטבות שניתנות לתושבי ערי פיתוח, לדרוזים שגרים בגולן.

דרוזים שגרים בגולן דווקא?

הם אומרים שהחיים שלהם מאויימים ובלתי נסבלים וצריך לעזור להם.

אני אתייעץ בנושא זה.












5. קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום.

אנחנו עוברים לקביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום:

1. מרכז פרס לשלום – של חבר הכנסת אורי יהודה אריאל (6245). האם להעביר לוועדת חוץ וביטחון, כספים או פנים? נושא עמותות זה ועדת הפנים, לא?

אני חושבת שהנושא שלו היה הפרס. חוק העמתות נדון בוועדת הפנים.

מה ההצעה שלו אומרת?

הוא דיבר על שערוריית הפרס שקיבל לארסן. מדובר במרכז פרס, שהיא עמותה רשומה במדינת ישראל.

הוא אמר איפה הוא רוצה?

ציטוט מהפרוטוקול: "אני מבקש מרשם העמותות לבדוק בדיקה הרבה יותר רצינית."

מי בעד להעביר את הדיון לוועדת הפנים ואיכות הסביבה?

בעד – 1
נגד – אין

הדיון יועבר לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

2. יהודים חשודים בפגיעה בערבים ובעיית ייצוגם המשפטי – של חבר הכנסת נסים זאב (6221), מיכאל קליינר (6235).

זה נושא נורא רגיש, נכון? אסור חס וחלילה שנתערב בעבודת היועץ המשפטי לממשלה.

הוועדה עצמה לא יכולה לדון בנושאים שהם סוביודיצה, אבל הוועדה עצמה תחליט על כך.

מי בעד להעביר את הנושא לוועדת החוקה חוק ומשפט?

בעד – 1
נגד – אין

הדיון יועבר לוועדת החוקה, חוק ומשפט. כמובן שעקרון הסוביודיצה מחייב גם את ועדת החוקה.

בדיון במליאה סוכם להקים ועדה משותפת לוועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת הכלכלה ולקבוע את הרכבה, על מנת שיהיה אפשר לדון בהצעה לסדר היום בנושא: "ביטול תכניות מקור בערוצי הטלוויזיה של הכבלים – של חבר הכנסת סופה לנדבר, מוסי רז ויגאל ביבי."

הוועדה תמנה שמונה חברים, ארבעה וארבעה, בראשות ועדת החינוך.

אני מודיע, כי ההצעה לשחרור מחובת הנחה של חבר הכנסת גאגולה תידון מחר.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.










(הישיבה ננעלה בשעה 11:20)