פרוטוקולים/ועדת הכנסת/4862



2
ועדת הכנסת
08.04.02

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/4862
ירושלים, כ"ז בניסן, תשס"ב
9 באפריל, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 298

מישיבת ועדת הכנסת
מיום שני, כ"ו בניסן, התשס"ב (8 באפריל, 2002) בשעה 09:30

קביעת מסגרת דיון:
1. להודעה מדינית מפי ראש הממשלה
2. להודעה על החלטת ראש הממשלה לצרף שרים לממשלה.

חברי הוועדה: יוסי כץ – היו"ר
אפי אושעיה
מוחמד ברכה
זהבה גלאון
עבד אלמאלכ דהאמשה
יצחק וקנין
נסים זאב
נעמי חזן
דוד טל
שאול יהלום
מרינה סולודקין
יאיר פרץ
נחמה רונן

סגן מזכיר הכנסת דוד לב

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

לאה קיקיון

1. להודעה מדינית מפי ראש הממשלה
2. להודעה על החלטת ראש הממשלה לצרף שרים לממשלה

שלום לכולכם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. היתה אלי פניה לדחות את הדיון בגלל פקקי תנועה, וכן הלאה, ודחיתי את הבקשה. אני חושב שלא צריך להעניש את אלה שהגיעו בזמן.

על פי בקשת הממשלה קבע יושב ראש הכנסת כנס פגרה מיוחד לשעה 11:00 היום. על סדר היום: א. הודעה מדינית מפי ראש הממשלה ב. הודעה על החלטת ראש הממשלה לצרף שרים לממשלה. ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת לדיון בנושאים אלה. אני מציע, קודם כל, שבהתאם לנוהג הקבוע בעבר נאחד את הדיון בשני הנושאים.

אני מתנגד.

אני מתנגד. במצב פוליטי ומדיני כל כך בוער, כאשר אנשים מגיעים ממרחק של 200 ק"מ, צריך לתת להם להתבטא.

יש לנו רק בעיה אחת. היום זה ערב יום השואה, ואם הדיון יתארך יותר מידי - -

לא יתארך יותר מידי.

קח את זה בחשבון, זה הכל.

אנחנו דנים בשתי צרות צרורות שכל אחת ראויה לדיון.

אני, ברשות היושב ראש, רוצה לנמק מדוע אני סבור שצריך לצמצם למינימום ההכרחי, ולו רק מהסיבות שיושבי ראש ועדות – כמו ועדת חוקה, וועדת העבודה והרווחה – קבעו מבעוד יום ישיבות בפגרה. יש לי היום ישיבות רבות, ודחיתי כבר ישיבה כתוצאה מכך שיש דיון במליאה, לשעה מאוחרת יותר היום. אני סבור שנכון שישתתפו מירב האנשים , אבל לא נכון יהיה להאריך את הדיון מעבר לכל פרופורציה, כדי שגם נוכל לעשות את העבודה בוועדות השונות.

תודה, הנימוק הזה לא מתקבל.

אדוני היושב ראש, יש נוהג מקובל מאד. הודעת ראש ממשלה זה דיון סיעתי, הודעה לגבי צירוף שרים, מקדמת דנא, זה דיון אישי. לכן אנחנו מבקשים, לפחות בקטע הזה, דיון אישי. אפשר לאחד, ואז – שיהיה דיון אישי על הכל.

ביקשתי ממנהל הוועדה לברר מה היה בעבר, במקרים האחרונים., וכך עלה: הודעה על צירוף השר בני אלון היתה במסגרת הודעות סיעות, 3 דקות. הודעה, בכנסת פגרה מיוחד, על צירוף שרים, באוגוסט 2001 – הודעות סיעות של 5 דקות. הודעת ראש הממשלה שרון על הצגת ממשלתו – דיון סיעתי של 3 שעות. הודעה על צירוף שרים באוגוסט, 99 – הודעת סיעות העבודה, ליכוד וש"ס – 10 דקות, מרצ – 7 דקות, ויתר הסיעות – 5 דקות. הצגת ממשלת ברק – הודעות סיעות 3 שעות.

אפשר להתפשר. נקבע משהו באמצע.

מעולם לא היה דיון בערב יום השואה.

אז תדחה את הדיון בשבועיים.

יושב ראש הקואליציה אינו כאן. מאחר ואנחנו דנים פה גם בנושא מדיני, והשעה היא שעה מיוחדת , אני מציע לקיים דיון בסדר כדלקמן: קודם כל, לאחד את הדיון. שנית – הודעות סיעות של 5 דקות, ובאופן יוצא מן הכלל לאפשר לסיעות האופוזיציה שתהיה להן תוספת זמן שתאפשר להם שני דברים - -

בשום פנים ואופן. דברי הסתה - - עם כל הכבוד, לאופוזיציה אין שום פריבילגיה על הקואליציה, אני לא רואה מקום לתת לה פריבילגיה. אדרבא, תן לקואליציה.

מי שלא רוצה – שלא ידבר. מי שממהר – שילך. מי שחשוב לו – שיישאר וידבר.

אם אתה הולך בכיוון הזה, חבר הכנסת דהאמשה - -

למה, ידידי, אומר לי יושב ראש הכנסת שלא לקיים הצבעות. אני רוצה ממך, עבדאלמלכ דהאמשה, הבנה. יש טקסים של יום השואה. הייתי צריך להבין אותי, בלי שאשתמש בארגומנט הזה של יום השואה.

19 סיעות, אני לא חושב שנגיע ליותר מ- 20 דוברים. כמה אנשים ידברו בדיון אישי?

יש 120 חברי כנסת היום? יבואו 30-40, וידברו.

אם הולכים בכיוון שאתה הצעת, חבר הכנסת דהאמשה, אז לך לפי התקדימים – 15 דקות לסיעות הדו-ספרתיות, 7 דקות לסיעות של עד 3 מנדטים, ומשם ומטה, מנדט אחד או שניים – 5 דקות. כך יש פרופורציות, הסיעות היותר גדולות מקבלות יכולת ביטוי, וזה נשמר במסגרת הזמן.

הסיעות הגדולות מוותרות על התוספת הזו. הן רוצות להשתוות לסיעות הקטנות. 5 דקות לכל סיעה, ותו לא.

הרי אדוני קרא שלהצגת ממשלה שלמה נתנו שלוש שעות. פה מדובר על תוספת של שלושה שרים, בסך הכל.

מה היתה מסגרת הזמן אז?

לכן אני אומר – ברגע שיש לכל סיעה 5 דקות זה שעתיים ברוטו, ועוד ההודעה, סיכום והצבעה, זה יוצא שלוש שעות. יתחילו, אם ירצה השם בדיוק בשעה 11:00? – יגמרו בשעה 14:00 או 15:00. זה סביר ביותר, ולא צריך להאריך את זה מעבר לזה.

אני לא מקבל שהדיון כולו נסוב על הנושא הטכני. אמנם זה ערב יום השואה, כולנו רוצים לסיים בזמן סביר, ואנשים רוצים למלא את חובתם, אבל לנוכח שני הנושאים העומדים על הפרק – אי אפשר לפטור את העניין רק בשיקולים טכניים. מדובר בשני נושאים מאד קשים. הכנסת לא יכולה להיות מנוטרלת בדיון הזה, גם מהרחבת הממשלה בכיוון המסוכן הזה, וגם מהמלחמה הנפשעת שנעשית.

חבריי מנו את הסיבות מדוע צריך לקצר את הדיון היום. אני מציע לשלב את הדיון – ההודעה המדינית והשבעת השרים, ולתת מסגרת דיון מהשעה 11:00, הצבעה ב- 14:00. נחלק את הזמן לפי זה.

לא, זה לא מאפשר לסיעות מסוימות שני דוברים.

אז יהיה דובר אחד.

רבותיי, נערך לי פה תחשיב, אני רוצה שתראו: שלוש סיעות מדברות 10 דקות, לפי התקדים של אוגוסט 99, 15 סיעות מדברות 5 דקות, מרצ מדברת 7 דקות, זה נותן לנו 112 דקות, כמעט שעתיים. ראש הממשלה 30 דקות, ראש האופוזיציה 30 דקות, זה נותן לנו בסופו של דבר דיון של לפחות 3 שעות.

הסיעות הגדולות מוותרות מראש על 10 דקות. הן רוצות 5 דקות. זה מביא אותנו לשעה וחצי. 20 דקות לראש הממשלה, 20 דקות לראש האופוזיציה, והדיון יהיה במשך שעתיים ומשהו.

אני מציע שהסיעות הגדולות תדברנה, 2 דוברים במשך 7 דקות. לסיעות הקטנות – 3 דקות. כך אנחנו נאזן את זה בצורה שגם נוכל לעמוד בלוחות הזמנים. אני מציע רבע שעה לראש הממשלה ורבע שעה ליוסי שריד.

רבותיי, אחרי ששמעתי את הכל נדמה לי שההצעה שלי היא גם הגיונית וסבירה מהבחינה שאנו נמצאים ערב יום השואה, ויש כאלה שצריכים להגיע לקיבוץ לוחמי הגטאות: שלוש הסיעות הגדולות מקבלות 8 דקות, כלומר – שני דוברים. מרצ מקבלת 6 דקות, גם שני דוברים, ויש לה גם את ראש האופוזיציה. 15 הסיעות מקבלות 6 דקות. כל זה מעמיד אותנו בקנה מידה סביר של דיון בן שלוש שעות.

מי בעד ההצעה ירים את ידו? הרוב. מי נגד? – מיעוט. ההצעה התקבלה, עם אפשרות פיצול.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 09:45