פרוטוקולים/ועדת הכנסת/4677



2
ועדת הכנסת
11.2.02

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/4677
ירושלים, ט' באדר, תשס"ב
21 בפברואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 281
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"ט שבט התשס"ב (11 בפברואר 2002), שעה: 11:00

1. הצעה לתיקון חוק הכנסת (תיקון מס' 9) (מניין חברים בהצבעות) –
החלטת ועדת הכנסת בדבר חידוש הדיון בהצעת החוק.
2. קביעת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת.
3. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר היום.
4. קביעת הרכב וועדה לפי סעיף 16א' לתקנון.

חברי הוועדה: יוסי כץ – היו"ר
מיקי איתן
אורי אריאל
משה ארנס
מוחמד ברכה
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אבשלום וילן
יוסף-יצחק פריצקי


יושב ראש הכנסת, אברהם בורג


מזכיר הכנסת, אריה האן
סגן מזכיר הכנסת, דוד לב

משה שיפמן עוזר חבר הכנסת מ' גפני

תלמידי תיכון מקיף ח', ראשון לציון

אנה שניידר
ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

דרורה רשף



1. הצעה לתיקון חוק הכנסת (תיקון מס' 9) (מניין חברים בהצבעות) –
החלטת ועדת הכנסת בדבר חידוש הדיון בהצעת החוק

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את הדיון. על סדר היום שלנו הנושא של מניין חברים בהצבעות. הרעיון המרכזי הוא: חקיקה בכנסת – כל סוג חקיקה ואינני מתכוון דווקא לחקיקה כלכלית – מתקבלת לעתים ברוב של שנים נגד אחד וגם כשאתה יוזם חקיקה כזו ואתה, כמובן, מאד שמח שהצלחת להביא את החקיקה לשלב של סיום, הרי שבאיזשהו מקום גם יוזמי חקיקה – ואני העברתי הרבה חוקי – מרגישים לא טוב עם העובדה שעבור הצעת החוק מצביעים שני חברי כנסת. כלומר: חבר הכנסת המציע ועוד חבר כנסת שבמקרה נקלע, או משום שיש לו נאום מיד והוא עמד בתור – והחוק מתקבל ברוב של שניים נגד אחד . ואני אינני מתכוון דווקא לחוקים כלכליים. לפעמים מדובר בחקיקה מסוג אחר ובכל תחום שהוא.

ברוך הבא, אדוני יושב ראש הכנסת.

אני שואל על טיב החוק, כבוד היושב ראש. האם החוק טוב או רע על פי מספר התומכים?

אני הצבעתי על הבעייתיות שבקבלת הצעות חוק. לפעמים הצעות חוק חשובות ביותר מתקבלות ברוב של שניים נגד אחד או שלושה נגד שניים והטיעון שנשמע בדרך כלל הוא: כן, אם חברים לא מצאו לנכון להיות במליאה, כנראה שזה לא מעניין אותם. ובכל זאת, לפעמים נקבעת חקיקה חשובה מאד שמשפיעה על כלל אזרחי ישראל ולפעמים גם יכולות להיעשות טעויות בחקיקה, טעויות של מדיניות וטעויות אחרות, כשיש חוסר תשומת לב מספקת. לכן נולדה – ולא פרי יזמתי, אלא כבר לפני שנתיים בערך, הצעת חוק שהתגלגלה בוודאי בכנסת פעמים רבות. בהצעת החוק הזו לא נקבע מניין של חברי כנסת שנדרש, אלא נקבע בה שהכנסת רשאית לקבוע בתקנונה מספר חברים מיוחד, לפחות להצבעות בקריאה שניה ושלישית.

אני ער לכך שיבואו חברים מהאופוזיציה ויגידו: "כן, אבל ברגע שאתה מגביל במספר של חברי כנסת, למשל: שלושים חברי כנסת, אז הקואליציה, שהיא רוב בבית הזה, ולפעמים קואליציה מאד גדולה, פשוט לא תבוא להצבעה אם היא תרצה להכשיל חוק מסוים ובדרך הזו היא תפיל אותו. אז ראשית, אני חושב שלגייס עשרים חברי כנסת אפשר ואפשר. ואני מאמין שגם לגייס שלושים אפשר.

זו התשובה שלך על הטיעון הזה?

רגע. שנית, אפשר לקבוע שוועדת הכנסת בתקנון שלה תקבע את מספר חברי הכנסת. אפשר למצוא פתרונות. אני, אגב, לא התלהבתי מהצעת החוק שעלתה בשבוע שעבר ובסופו של דבר נפלה. אני טענתי שמספיק ארבעים חברי כנסת להצעות חוק כלכליות וההצעה שעלתה, כמובן, היתה הרבה יותר משמעותית, אבל, אני אומר לכם את זה כמי שחי פה בבית המחוקקים וחי רע מאד עם העובדה שחוקים מתקבלים פה ברוב של שניים נגד אחד. זה לא דבר שמוסיף לנו כבוד ואני מציע – נשמע את היועצת המשפטית, אבל נשמע גם גופים שהוזמנו הנה.

אפשר להרשם לדיון, אדוני היושב ראש?

קודם כל הערה פרוצדורלית.

הערה פרוצדורלית תמיד אני אשמע.

הצעת החוק הזאת למעשה פורסמה לקריאה ראשונה וטרם הוצבע עליה בקריאה ראשונה. זאת אומרת: היא לא נמצאת כרגע בוועדת הכנסת להכנה לקריאה שניה ושלישית והיא גם בעצם לא נמצאת לדיון בוועדת הכנסת, אלא אם ועדת הכנסת תחליט שהיא רוצה לחדש את הדיון בהצעת החוק הזאת, לפי סעיף 148 לתקנון. בגלל שלמעשה מה שקרה, בזמנו יושב ראש הוועדה, חבר הכנסת סאלח טריף אמר, שהנמקה והצבעה, או תשובה והצבעה תהיה במועד אחר ובעצם הצעת החוק הזאת נמצאת על שולחנה של מליאת הכנסת להצבעה לקריאה ראשונה.

אז קודם כל, לפני שמקיימים כאן דיון, הוועדה צריכה להחליט שהיא אכן רוצה לחדש את הדיון.

זו מטרת ההצעה. קודם כל, אני חושב שזה יהיה יומרני מדי לבוא למליאה ולהגיד: תצביעו. אני חושב שהוועדה צריכה לתת את דעתה, ועדת הכנסת, אני חושב שכך סיכמנו עם ארבל.

נכון.

שהוועדה תביע עמדתה בנושא ורק אחרי שהוועדה תביע את עמדתה בנושא, נוכל לדעת אם להביא את זה למליאה להצבעה או לא.

לפני שאני נותן לחברי כנסת רשות דיבור, אני מאד מבקש לשמוע. המכון לדמוקרטיה הכין משהו?

כן. הנה המסמך.

מרכז המחקר שלנו הכין משהו?

גם כן. הנה.

יוסי, אולי תיתן לי קודם לדבר?

אולי נהפוך את הסדר? כבוד היושב ראש, זמננו קצוב עם ועדות אחרות.

יש לי שאלה. חבר הכנסת ארנס הגיש הצעת חוק שקשורה לנושא הזה, שהתקיים עליה דיון וקיבלה פטור.

כן. היא שוחררה מחובת הנחה, אבל ביקשו רביזיה.

מי ביקש?

נדמה לי שחבר הכנסת יוסף פריצקי, אם אינני טועה. אז צריך לעשות רביזיה.

אז מתי עושים רביזיה? עד מתי מושכים את זה?

אז ביום רביעי נשים את זה על סדר היום.

בגלל שההצעה שלך כרוכה זה בזה עם הדיון של היום, לכן הזמנתי אותך היום לנושא הזה.

טוב. אני הייתי רוצה להביע את עמדתי.

בבקשה. אפשר לשמוע אתכם?

כן. גם המסמך הזה, של המכון לדמוקרטיה, הוכן בשבילי, לפי בקשתי.

אוקי. בבקשה.

אדוני היושב ראש, אני הגשתי הצעת חוק הנוגעת לקוורום, שהיא דומה למה שהוצג פה על ידך. דומה אבל שונה. כידוע לך התייעצתי אתך בנושא הזה, מכיוון שרציתי להחליט האם יש פה עניין של כרסום בתקנון, האם יש צורך לחוקק חוק. ולאחר שאמרת לי שאתה אינך מסכים עם ההצעה כפי שניסחתי אותה, החלטתי להגיש אותה כהצעת חוק וביקשתי שחרור מחובת הנחה. אני אינני מבין את העניין הזה של רביזיה. רביזיה, לדעתי, צריך לעשות באותו יום או למחרת ולא כעבור שלושה שבועות, במיוחד כאשר מדובר על שחרור מחובת הנחה. חובת הנחה זה 45 יום, אז אם תחכו מספיק זמן, לא צריך רביזיה. אפשר יהיה להניח את זה על שולחן הכנסת בלי שום שחרור מחובת הנחה, לכן אני מבקש, בהזדמנות חגיגית זאת, שתסיימו את העניין הזה.

עכשיו אני רוצה לומר כמה מלים על הקוורום ועל החוק כפי שאני מציע אותו, שהוא איננו נוגע רק להצבעה, אלא גם לנוכחות בדיונים.

העניין של ההצבעה הוא לכאורה הדבר החמור, מכיוון שתיאורטית חוקים חשובים יכולים להתקבל בנוכחות של מספר קטן מאד של חברי כנסת. אני מניח שזה גם קרה בעבר, יכול לקרות גם בעתיד, אם אנחנו לא נשנה את המצב. המקרה הבולט ביותר הזכור לי, זה חוק הבחירה הישירה. חוק הבחירה הישירה זהו חוק שמשנה סדרי עולם. זה מקביל בארצות הברית לשינוי של הקונסטוציה, של חוקה. הוא התקבל ללא רוב מוחלט של חברי כנסת. בקריאה השלישית, אם אני לא טועה, הוא התקבל ב-30 מול 17, משהו כזה. פשוט דבר שלא מתקבל על הדעת. וזה המצב שבו אנחנו נמצאים כרגע. אבל הנושא של ההצבעה איננו הנושא היחידי. יש קודם כל דימוי הכנסת. אנחנו, אני חושב, צריכים להודות שהדימוי של הכנסת ושל חברי הכנסת בעיני הציבור איננו ברמה גבוהה בימים אלה. תורמת לדבר הזה הנוכחות של שני חברי כנסת בדיונים, שלושה חברי כנסת בדיונים. יש כאן טלוויזיה – אין לי שום הסתייגות מערוץ 33 – אבל כל הציבור רואה מה שקורה פה. מקיימים דיונים ללא שום נוכחות. אני חושב שאם את זה אנחנו לא נשנה, אנחנו רק נביא הידרדרות נוספת של דימוי הכנסת, של דימוי הפרלמנט הישראלי בעיני הציבור.

זה גם קשור להצבעה. חברי כנסת, גם כאשר מצביעים, לעתים קרובות לא יודעים על מה מצביעים. כל אחד מכם שומע את ראשי הסיעות בזמן הצבעה, צועקים: בעד, נגד. כדי שאנשים יידעו על מה להצביע. לא יודעים על מה מדובר בכלל. גם הצבעה כזאת היא פסולה. היא אולי לגיטימית מבחינת לשון החוק היבש, אבל היא לא לגיטימית. כדי שהצבעה תהיה לגיטימית, דרושה נוכחות בזמן הדיונים.

לכן הצעת החוק שלי מחייבת קוורום גם לדיון וגם להצבעה. הצעתי שלושים איש. הצעתי גם מכניזם, דרך אגב, שמקובל בסנאט האמריקאי, שחבר כנסת יכול לבקש סקירה אם יש קוורום או לא ובמידה ואין – להפסיק עד שהקוורום יתהווה.

לכן, אדוני היושב ראש, הייתי מבקש לשכנע אותך ואת חברי הוועדה לתמוך בהצעת החוק שלי ואני חושב שהדבר הזה יכול לתרום בצורה משמעותית למצב העגום ביותר, הבלתי נסבל, לדעתי, הבלתי לגיטימי, שקיים היום. זה לא רק עניין של הצבעה, זה גם עניין של נוכחות. תודה.

תודה. חבר הכנסת ברכה.

אדוני יושב ראש הוועדה, אדוני יושב ראש הכנסת. אני חושב שהצעת החוק הזו – הצעות החוק האלה – מחטיאות את המטרה שלשמה הגישו אותן מציעיהן. אני לא מזלזל בחשיבות הטיעונים של הצורך בחיזוק הנוכחות של חברי הכנסת במליאה, אבל לדעתי זה יחזק את תופעת ההשתמטות מהמליאה ולא להפך. זה ייתן כלים בידי הח"כ הבודד להכשיל הצבעה. אם יש שלושים חברי כנסת, לפי הצעתו של חבר הכנסת ארנס ושניים מתנגדים להצעת חוק ו-28 בעד, אז השניים יצאו והכל ייכשל. זה טיעון אחד.

דבר שני, אני לא יודע מבחינה עובדתית כמה הצעות חוק התקבלו ברוב של שניים מול אחד. יכול להיות שהצעות לסדר עוברות למליאה בשניים מול אחד, בשלושה חברי כנסת, אבל הצעות חוק – אני בספק, בספק רב, אם יש הישנות של מקרים כאלה. מה גם שהחוק הקיים, בנושאים המרכזיים של החקיקה יש לו תשובה מאד הולמת בכל מה שקשור לחוקי יסוד, שצריך רוב של 61 איש. לכן בנושא הזה אין, לדעתי, צורך להוסיף דבר.

הדבר השלישי, זה מקבע, או מחזק, את הרודנות של הקואליציה. הקואליציה, מטעמים של אופורטוניזם או פופוליזם, או מה שלא תרצו, יכולה לא לנקוט עמדה בנושאים מסוימים. פשוט לא להגיע להצבעה ואז היא תהנה משני העולמות או תכשיל הצבעה בתוך המליאה בעצם זה שהיא לא מופיעה להצבעה. על אחת כמה וכמה הדברים האלה נכונים במציאות הפוליטית של היום, שיש ממשלת אחדות לאומית ויש אופוזיציה מצומצמת. זה פשוט לחסל את האופוזיציה לחלוטין ואת תפקידה ואת תפקודה. זה מעבר לזה. זו פשוט האפשרות לחסל את יוזמות החקיקה של סיעות קטנות. זה פשוט להעלים אותן מהנוף. מעצם זה שסיעות גדולות יגידו – גם אם אנחנו לא מסכימים, כפי שקרה למשל בנושא של הצעת החוק למיסוי הבורסה, שכל הכנסת כמעט מסכימה, אבל לא רצו לתת את הקרדיט הזה למוחמד ברכה. אז או שלא באו, או שבאו והפריעו, למרות דעתם.

אני אומר לך, אדוני יושב ראש הוועדה, עם כל הכוונות הטובות – ואני בהחלט מאמין שיש לך כוונות טובות – זה יביא לדבר הפוך. זה ייתן פרס למשתמטים. זה חוק של פרס למשתמטים. זה חוק שמקבע, או שמחזק את הרודנות של הקואליציה, מעבר לזכויות שניתנות לה בתוקף היותה רוב, אלא בתוקף היותה לא קיימת, או נעלמת, או שקופה, או לא נראית.

לכן, גם כיושב ראש הוועדה, אבל גם בצורה ידידותית, אני מציע לך לשקול מחדש. אני לא יכול לפנות לחבר הכנסת כי הוא כבר לא פה, אבל לשקול מחדש את הצעת החוק. זה לא יחזק את הפרלמנט, זה לא יחזק את הנוכחות. זה לא יחזק שום דבר. זה פשוט יעניש את אלה שיושבים באולם וממלאים את חובתם וייתן פרס לאלה שלא טרחו להגיע ואז הם נהנים מכל העולמות.

תודה. אני מסב את תשומת לבכם למסמך שהוכן על ידי המרכז שלנו, הממ"מ, ע"י אלעד. ברשימה הזו אנחנו רואים שבבריטניה, גרמניה, דנמרק, צרפת, קנדה, בכל אחת מהמדינות האלה יש צורך או ברוב חברי הבית או ברוב מיוחד כזה או אחר וצריך להתייחס לזה גם.

בבריטניה זה מקביל לעשרה חברי כנסת אצלנו - - -

תשמע מה שאומר אבו. זה חשוב.

בבקשה, חבר הכנסת וילן, אחרי זה יושב ראש הכנסת.

אבל המגבלה הזו קיימת, אדוני יושב ראש הוועדה, בנושא של חוק היסוד. מה צריך להוסיף עוד?

חבל שאתה לא בא אתי לפעמים לוועדה למניעת אלימות בספורט. בכדורגל יש מושג שנקרא: "נבדל מלאכותי". בני יהודה, בזמנו, היו אלופים בזה. מה פירושו של דבר? כאשר היריב מתקיף אותך, אתה פשוט מעלה את כל שחקני ההגנה שלך קדימה, יוצר נבדל ואז הוא לא יכול להתקדם לשער.

בני יהודה היו חזקים מאד.

כשהוא בלי כדור, אבו.

נכון וזה בדיוק מה שאתה הולך להציע לכנסת ישראל. מכיוון שאנחנו נמצאים בתוך מערכת פוליטית די מסוכסכת, שיטת הנבדל המלאכותי של הכדורגל תועתק במלואה לכנסת. ברגע שאתה קובע רף של שלושים חברי כנסת – אמר חבר הכנסת ברכה – מספיק ששניים מתנגדים להצעת חוק, יוצאים מהאולם ואין לך אפשרות לדון. אתה, בקיצור, במונחים של כדורגל, תוקע לעצמך גול עצמי. הכוונה טובה וראויה, אבל הכלי שמשתמשים בו יפספס בגדול. אתה נכנס לאופסייד.

אני רוצה לשאול אותך משהו. אפשר? אתה לא חושב שזה גול עצמי כאשר הציבור רואה בטלביזיה מה קורה בפרלמנט הזה? זה לא גול עצמי?

זו שאלה, לפי דעתי, בסדר גודל לגמרי אחר ושונה. אני אגיד לך למה: בחקיקה יש לך או חוק טוב, או חוק רע. באיזה מובן? לא בהשקפת עולם, אלא מבחינת תהליך ההכנה שלו. כלומר: החוק, כאשר עובר את ההכנה בוועדות, צריך להיות מנופה מהשגיאות והוא מגיע להכרעה עקרונית בכנסת, כן או לא. עכשיו, אי אפשר לפי דעתי לקבוע רף, אם רוצים – עשרה – שזה דבר שתמיד, פחות או יותר ישנו. אבל לקבוע רף במציאות של ממשלת אחדות לאומית, פירושו של דבר לתת לקואליציה אפשרות לבצע "מיוריזציה" מוחלטת של הכנסת. אסור לזה להסכים.

רגע, אני בכל זאת רוצה לשאול אותך: אתה לא מרגיש שחוקים אלה חייבים גם בהרגשת הלגיטימיות מטעם הציבור?

התשובה הזו קיימת בתוך המגבלות בנושא חוקי יסוד.

הרי מה יקרה? תיקח את יום רביעי. אנשים לקראת אחת, אחת וחצי, יוצאים. הצעות חוק עוברות ככה. יש בעיה עם הקואליציה. יש בעיה שלא מקיימים את החוק. אם בחוק ההסדרים שרים יכלו להצביע נגד ממשלה וראש ממשלה לא הפעיל את הסמכות בחוק, על מה אתם מדברים? על מה אתם מדברים?

סליחה, ביום רביעי מצביעים בדרך כלל על הצעות חוק בדיון טרומי. זה דבר ראשון. הצבעה טרומית. יש הבדל בין ההצבעה הטרומית לבין ההצבעה בקריאה ראשונה, בוודאי שיש הבדל.

אבל עברת הליך שלם של ועדות.

שניה. שימו לב לצרפת. בצרפת מצאו איזשהו פתרון. הם נתנו לכל אחת מהסיעות בבית אפשרות לדרוש קוורום. כשסיעה – כולל סיעת חדש, דרך אגב. זה מגן גם על המיעוט – אם סיעה מודיעה שהיא, על הצבעה מסוימת, דורשת קוורום, הרי יש צורך בנוכחות כדי שהיא תהיה תקפה.

זה קוורום מרצון, כזה.

ואם אין קוורום ההצבעה נדחית ומתקיימת שוב לאחר שעה לפחות ואז אין צורך בקוורום. הנה, דוגמה. זו מחשבה יצירתית.

ההצעה הזאת היא עושק המיעוט על ידי הרוב הקואליציוני.

זה מגן על המיעוט.

בבקשה, אדוני היושב ראש.

חברים וחברות, אני מתנצל. אני בדרך כלל נשאר בדיונים האלה עד הסוף, אבל מגיע יושב ראש ועדת החוץ של הסנאט הצרפתי, אז אני רוצה להגיד שני משפטים לדיון.

הנושא הזה עלה בפני הוועדה לפני שנה, דומני, או שנתיים. אני העליתי את זה והוועדה דחתה את זה ואנחנו שבים ומדברים בנושא הזה. אני מאד בעד קוורום, אבל אני חושב שזה צריך להיות קוורום עם הגנות. ראשית, אני אגיד לחבר כנסת ברכה. נגיד שבאישון לילה "נגנבה" הצבעה. אז אתה תגיד: זה תרגיל פרלמנטרי. בסדר, אבל האם זה באמת משקף את רצון הכנסת או מה שקורא לו חבר הכנסת ארנס - - -? התשובה היא לא. אנחנו רוצים שהליך חקיקה, כאשר הוא קורה, הוא יהיה הליך חקיקה נקי מהתחלה ועד הסוף והוא משקף בכל הטיפולים בו – והמון פעמים מטפלים בחוק, בארבע קריאות, פלוס ועדות, פלוס הסתייגויות וכולי וכולי – כל הטיפול יהיה טיפול נכון, בלי איזושהי גניבה בהתחלה או בסוף בלי "מיוריזציה" של הרוב, בלי "מיוריזציה" של המיעוט. זה פרק א'. לכן, גם גניבת הצבעה יש בה מצב לא מאוזן.

עכשיו, אני לא חושב שזה פסול לגייס רוב. כשיש לך חוק שאתה צריך בשבילו רוב, תגייס. תעבוד בשבילו. תבוא ותגיד – אבל אם האופוזיציה יותר קטנה משלושים מנדטים?

כן, אדוני היושב ראש, אבל ההצעה הזאת באה לגייס היעדרות, לא רוב.

אם האופוזיציה יותר קטנה משלושים קולות, אז אין לי רוב. או אם האופוזיציה מפוצלת בין ימין ושמאל או אינטרסים חברתיים שונים, שאלה סוגיות המשנה. אני אגיד: ייקבע לצורך העניין שבכל כנסת הקוורום שנדרש הוא, נגיד, לא יותר משני שליש מגודל האופוזיציה. למה? כדי שיהיה איזשהו מצב שהאופוזיציה לא נמחקת ביכולת ההתנהלות שלה.

הנקודה הבאה היא – אני חושבת שצריך את חובת הנוכחות רק בשניה ושלישית. את הקוורום בשניה ושלישית. גם הטרומית וגם הראשונה הם השמעה כללית, מי שבא לדבר בא לדבר ולא בא לדבר – לא בא לדבר. המכה בפטיש, גמר המלאכה, אלה הקריאה השניה והשלישית. שם אני רוצה לדעת שבאמת רוב הכנסת, ביושר – לא בעורמה של הרוב או בעורמה של המיעוט – נתן את דעתו לנושא הזה.

נקודה אחרונה. צריך "דיפולדס". מה שנקרא – ברירות מחדל לקוורומים. יוסי ציין אחת מהן. הדוגמה שאומרת: אני דורש קוורום. יש הצבעה שנקבעת בשעה מסוימת, ב-11 נקבעה הצבעה. ביקש ברכה לבדוק את הקוורום – אין קוורום. כי זה חוק של הקואליציה. אחרי שעה או שעתיים או יום ניתן להצביע עליו ללא קוורום. או ביקשה הקואליציה לבדוק אם יש קוורום להצעה של ברכה. אין קוורום להצעה של ברכה, כי לא הצליח לגייס – אחרי שעה ניתן להצביע בלי. זאת אומרת: ישנן מספיק מערכות הגנה.

אז מה הרווחנו?

אני אגיד לך מה. אני מניח שאחרי שנה שהעסק הזה יפעל - - -

זה רק להתמקד בהתבזות.

אני טוען שמה שיקרה – ברוב, לא בכל, ההצבעות, תהיה הצבעה בקוורום בפעם הראשונה עם קוורום מספיק מכובד שמאפשר החלטה שמשקפת רוב או מיעוט אמיתי.

אני יכול לשאול אותך משהו? אתה תומך בזה שיעבירו חוקים כאשר ברור שרוב חברי הכנסת לא נמצאים?

להפך, אני תומך בך. להפך. אני בעד קוורום.

אבל אם הרוב לא טורח להגיע - - -?

אבל למה לאפשר להם להעביר חוק כשאין קוורום?

טוב, אני מתנצל, חברים.

למה שלא יבואו להצביע? שיבואו להצביע.

זה אומר שרוב חברי הכנסת לא תומכים בחוק הזה.

אתה אומר בפירוש לתת פרס למשתמטים.

סליחה. חבר הכנסת פריצקי, אחרי זה חבר הכנסת דהאמשה.

למה אחרי זה? אני הראשון הצבעתי. נתת לברכה, נתת לוילן, יושב ראש הכנסת – בסדר, הוא ממהר –

קבל את התנצלותי, לא שמתי לב. חבר הכנסת דהאמשה ראשון.

היינו ביחד. דהאמשה, ברכה ואני.

· - -

אני מאמין לך. עזוב, אני מאמין לך. אני מתנצל. טעיתי.

הוא יכול לדבר. פשוט חרה לי קצת.

לא, לא. אני מבקש ממך להתחיל. חבר הכנסת פריצקי נכנס באמצע הישיבה. כן, בבקשה.

קודם כל, אני חושב שמה שהביעו חברי הכנסת ברכה ווילן זה בלשון המעטה. ההצעה הזו – קודם כל, זה לא מקרה ששלושים – ארבעים שנה היא יושבת בפרלמנט. לא עכשיו הציעו את זה ולא בשנה שעברה. בגין המנוח עוד בזמנו הציע את זה ואחרים הציעו את זה. זה משנות השבעים נמצא על שולחן הכנסת וזה לא מקרה שזה לא עבר עד היום.

אין דרך כזאת, על ידי חקיקה ועל ידי מספרים פורמליים להעלות רמה. אני מסכים עם חבר הכנסת ארנס שהרמה לא הכי גבוהה וכנראה שזאת הכנסת. מה תעשה? יבחרו אנשים יותר טובים, יותר אחראים, או שתציגו אתם – המפלגות הגדולות אנשים יותר טובים שיכולים לשבת בפרלמנט ולעשות חקיקה טובה, אז האווירה תשתנה. היא לא תשתנה בכוח, על ידי חקיקה. זה רק יגביר את הביזיון – כפי שחבר הכנסת ברכה אמר – וזה רק יעשוק את המיעוט. אכפת לכם מהחוקים? אז תבואו לחקוק אותם. יש לכם חברי כנסת שלא נמצאים ולא נוכחים – אז תחליפו אותם. לא תחליפו אותם – הציבור יחליף אותם, אבל לא על ידי חקיקה.

שרים לא ידרכו במליאה כי הקול שלהם נחשב כשהוא ריק.

כל השרים ישתנו, לא תהיה לך יותר כנסת, אנחנו בכלל לא יודעים אם יהיה קוורום ואם לא יהיה קוורום אז נלך הביתה כולנו. כל הדברים יהיו יותר חריפים ויותר פוגעים. דעתי היא שכל העניין הזה של הקוורום חייב לרדת ואין דרך לתקן את זה. ואגב – אמרתם שהצבעה טרומית לא חשובה. הצבעה טרומית הכי חשובה. ברגע שהחוק נופל בהצבעה טרומית – לא יהיה חוק. זה א'. לפעמים כשזה עובר בטרומית, זה ממש מוכן ואם זה עובר בראשונה אז סיימנו.

מה דעתך על הרעיון הצרפתי? כל סיעה. גם הסיעה שלך יכולה.

זה להקל את הגזירה, אבל אנחנו לא צריכים את זה בכלל. לא את הרעיון ולא את הדרישות האלה. כל הרעיון מיסודו פסול ואין תקנה לעשות את זה. לא צריך לתקן.

תודה. חבר הכנסת פריצקי.

תראה, אדוני היושב ראש, אני לא רוצה לחזור על מה שחברי אמרו. הצעת החוק של חבר הכנסת ארנס – שהוא יודע שאני מעריך אותו מאד – בעצם נותנת קול ל"אבסנטי". קול לנמנע. זאת אומרת שמה שכאן יוצא הוא, שמי שלא מצביע – משפיע. לא מי שמצביע משפיע, מי שלא מצביע משפיע.

אני יכול לתאר תופעה שהקואליציה רואה שהיא הולכת להפסיד. הדבר הכי חכם לה לעשות, זה שכמה חברי כנסת ייצאו מן האולם.

אני רוצה לשאול אותך: אתה בעד זה - - -

רגע. תן לי לסיים. תן לי לענות לך, חבר הכנסת ארנס.

אלא מאי? אומר חבר הכנסת ארנס: לא יכול להיות שחמישה – שישה – שבעה ח"כים יעשו הפקר. יכול מאד להיות שצריך לבוא למנגנון כזה, אדוני היושב ראש, שיהיה מוגבל בכמות למושב שבו רשאית סיעה לבקש הצבעה חוזרת. לא על כל דבר. לא כל חוק, לא כל דבר, אלא מוגבל. עשרה חוקים למושב. אני מגביל. אני בא ואומר: יש זכות, עשרה חוקים למושב, או חמישה או שבעה, לבוא ולדרוש עליהם קוורום. אחרי שהם עברו בקריאה ראשונה – לא בקריאה שניה ושלישית, כי די. זה חוק. אני לא רוצה לזעזע את מערכת החקיקה, שכאילו זה לא נכנס לספר החוקים. אבל – לתת איזושהי מכסה מצומצמת לקריאה הראשונה למושב,

לקריאה ראשונה.

שלא תעבור על איקס מכסת חוקים. כי באמת, אני מבין. חבר הכנסת ארנס אומר: שלא יעבור חוק בתשעה ח"כים שכולם יגידו קוקוריקו בבוקר.

שהסיעה תעשה שיקול דעת.

ואז הוא יגיד: אני השתגעתי? מה זה שתשעה ח"כים יגידו שצריך להגיד קוקוריקו בבוקר? לו הייתי יודע, לא הייתי עושה. בסדר. בכמות מסוימת, במידה מסוימת למושב.

לפי השיטה הצרפתית.

לא שזה לא עובר. הפוך. זה עובר, אלא אם מבקשים איקס מחברי הבית הצבעה חוזרת שיהיה בה קוורום שתהיה בישיבה הבאה ולא יותר מאיקס בקשות כאלה למושב.

אני רוצה לשאול אותך. זה מגן על יסודות הדמורקטיה. אתה בעד זה שחוק שרוב חברי הכנסת מתנגדים לו יעבור?

אני לא חושב שרוב - - -

אם הרוב מתנגד לו, שיבוא להצביע נגדו. מה הבעיה? מה, ישבו בבית?

הוויכוח שלנו, פרופסור ארנס. אם הרוב מתנגדים לו, שיבואו להצבעה.

הדרך להביא אותם להצבעה זה קוורום.

לא.

לא צריך לתת להם פרס.

סליחה, רבותי.

תראה, אני בכלל בעד ההצעה לעשות השבעה אחת לשנה. אתה יודע למה? כי סוף סוף העם יראה את כל סיעת העבודה פעם אחת בכנסת. הפעם היחידה שראיתי את כל סיעת העבודה בכנסת זה בהשבעה. עשרים וארבעה ח"כים. אז אולי נעשה השבעה כל שנה שנראה פעם את כולם. אבל עכשיו – תבואו להצביע.

פגישת מחזור.

תודה רבה. תודה על ההערה הידידותית. חבר הכנסת מיכאל איתן.

אני לא רציתי להעלות את זה כדי לא להתערב אצל מעצמות ידידותיות, אבל חבר הכנסת פריצקי צודק. תסתכל על מושב הכנסת, מושבי חבריך – אתה דווקא מופיע – ריקים שנה עגולה.

הליכוד יותר טוב?

קצת יותר טוב.

אנחנו באופוזיציה עובדים. אתם בעניין הזה עושקים אותנו לגמרי.

אז החוק שאני מציע יתקן את זה.

לא. ייתן לך פרס, על זה שאתה לא נמצא בכנסת בכלל. הכי טוב - - - שאנחנו נחוקק מה שאנחנו רוצים. תבואו להצביע.

החוק יחייב נוכחות.

תודה רבה. לפני שאני מעביר לחבר הכנסת איתן את רשות הדיבור, אני רוצה לשאול אותך, היועצת המשפטית: האם קבלת הצעת החוק הזו, א', מחייבת אותנו להביא לוועדת הכנסת כל שינוי בתקנון? זאת אומרת – זה מחייב אותנו לחזור לוועדת הכנסת ובעצם למליאה? אין בה סופיות?

למעשה, הנוסח של הצעת החוק זה בעצם סעיף מסגרת שאומר: הכנסת רשאית לקבוע בתקנון מניין חברים מיוחד להצבעות על הצעות חוק לקריאה שניה ושלישית.

מדובר על המליאה?

כן.

קודם כל, אם יתקבל הסעיף הזה, יצטרכו להחליט בתקנון מה יהיה הרוב המיוחד ובאילו הצבעות וזה חל רק על קריאה שניה ושלישית, כי ההצעה מתייחסת רק לזה.

זו הצעה שעולה באיזו קריאה? ראשונה?

זה מה שדיברנו קודם.

זאת אומרת, היא צריכה לחזור לראשונה. זאת אומרת: בעיקרון, אפשר להכניס בה שינויים בדרך לקריאה השניה והשלישית ולמלא אותה בתוכן.

אין ספק.

זאת אומרת: אם למשל ננסח חוק שייתן אפשרות לשיטה הצרפתית?

אפשר גם עכשיו לעכב את זה עוד ולשנות.

למה אתה צריך את השיטה הצרפתית? אפשר לדבוק בשיטה הישראלית וזהו.

חבר הכנסת איתן.

הוא מוותר, אדוני היושב ראש.

יש עוד חבר כנסת שרוצה להתבטא? לאור ההתבטאויות והנוכחות הרבה של נציגי האופוזיציה, בכל זאת, אני אעשה דבר כזה.

סליחה, אם אפשר אני אגיד עוד משפט אחד: החברים המכובדים שמתנגדים לקוורום – אני חושב של שלושים חברי כנסת – למעשה מחייבים שיעברו חוקים גם אם אי אפשר לגייס שלושים חברי כנסת שתומכים בחוק.

למה מחייבים?

זה פוגע בדמוקרטיה.

מי שרוצה להתנגד להצעת חוק, שיבוא להצביע נגדה ולא יישב בבית.

אם חברי הליכוד והעבודה יישארו פה בימי שני ושלישי על הצבעות החוק, אין לך שום בעיה לעשות את זה. מי שיושב במליאה זה האופוזיציה וש"ס. זהו.

סליחה, אילו היתה מתקבלת הצעתו של חבר הכנסת פריצקי, לשלב את ההצעה שלי בהצבעות בקריאה ראשונה.

אבל הפוך.

אתה עושה חסימה לכל מי - - -

אבל הפוך. אני מאפשר רביזיה אחרי קריאה ראשונה.

רביזיה במליאה.

זה כאילו רביזיה במליאה. אבל תשמע, זה סיפור שצריך לעבוד עליו.

אני מחליט להתלבש על ברכה וסיעתו. כל הצעות החוק שהוא מציע, כל פעם אני מחליט לטפל בהן בתרגיל הזה.

סליחה. מה המשמעות, גבירתי היועצת המשפטית, אם אנחנו מחליטים לחדש את הדיון בהצעת החוק? האם פירושו של דבר שמביאים את הצעת החוק מיד להצבעה או שיש דיון במליאה?

לחדש את הדיון.

ראוי להיות דיון, כי עברו שנתיים מאז הדיון הקודם. ועדת הכנסת תחליט, שמן הראוי – לאור התקופה הארוכה שעברה – לעשות דיון והצבעה.

תצביע על זה עכשיו.

או אפשר להחליט למשוך אותה מהמליאה ולהתחיל את הכל מפה.

טוב. הבנתי. אני מקבל כאן פתק מיושב ראש סיעת העבודה – שלא היה יכול להשתתף בדיון אלא בתחילתו והוא מבקש, שמאחר וכמעט כל חברי הסיעה נמצאים בוועדת חוץ וביטחון, לא לקבוע אלא לאפשר התייעצות סיעתית. אז ברשותכם, אני אקיים את הדיון - - -

זה ממש תרגיל לא מכובד. לא מכובד. יכולת לעשות הצבעה ולבקש רביזיה ואתה תקבע את הרביזיה. באמת.

הוא גם נכח בדיון.

הוא לא היה.

אפי אושעיה היה פה?

יש מי שמוכן לבקש במקומו התייעצות סיעתית?

אתה יכול לבקש.

לא, אני לא רוצה.

תסכם את הדיון.

תבקש רביזיה אחרי הצבעה. מה הבעיה? זה לא מכובד. אתה לא צריך להשתמש ברודנות של היושב ראש. הנה, זו הדוגמה. זו הדוגמה.

צודק. הנה דוגמה לקוורום. תראה מה קרה.

יכולתי להגיד לכם: רבותי, נמשיך את הדיון במועד מאוחר יותר. יכולתי להגיד?

כן. אבל אתה לא תעשה משהו לא מוסרי.

בסדר. אני אצביע.

ברכה, תן לו. הוא מצביע.

מי בעד חידוש הדיון בהצעת החוק במליאת הכנסת – ירים את ידו.

במליאת הכנסת?

מה זאת אומרת במליאת הכנסת?

חבר'ה, נגד ודי. מה אתם שואלים שאלות?

מי בעד – ירים את ידו. מי נגד? הרוב נגד. תודה. רביזיה תהיה במועד מאוחר יותר.




































2. קביעת ממלא מקום ליושב ראש הכנסת

יש עוד שני נושאים. יושב ראש הכנסת ייעדר מ 14 בפברואר עד 17 בפברואר.

איפה הוא? ברמאללה?

המלצת היושב ראש שסגנו, חבר הכנסת הירשזון, ימלא את מקומו. אני מקווה שההמלצה מתקבלת. מי בעד – ירים את ידו. מי נגד? אין. אושר.




3. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר היום

עכשיו, רבותי, יש לנו שורה ארוכה של קביעת ועדות, ננסה לעשות את זה מהר.

1. תפיסת ספינת הנשק "קארין A" – של חבר הכנסת מיכאל קליינר. יש בעיה עם זה? חוץ וביטחון.

ודאי.

מי בעד חוץ וביטחון ירים את ידו. מי נגד? – אין. מי נמנע? עבר לחוץ וביטחון.

2. הכוונה לבטל את מימון התרגום של הליכים משפטיים – של חברי הכנסת מרינה סולודקין וויקטור בריילובסקי. חינוך ותרבות או קליטת עליה. למה לא חוקה, חוק ומשפט?

חוקה. תרגום הליכים משפטיים זה חוקה.

תרגום, אבל זה מיועד לעולים. יש גם ערבים.

בוועדה לקליטת עלייה זה ילך מהר.

השאלה היא אם יש פה גם בעיה של ערבים.

יש. כבוד היושב ראש, זה לא רק עניין של השפה הרוסית.

יש פה בעיה של מימון.

בחוקה, חוק ומשפט לא תזוזו.

חוקה, חוק ומשפט.

לא תזוז עם זה.

אז אולי להקים ועדה משותפת? חוקה ועלייה?

למה חוקה, חוק ומשפט? כי צריך לתרגם את זה גם לערבית.

חוקה.

חוקה. מי בעד חוקה ירים את ידו. מי נגד? – חוקה. אולי הם ימצאו שם פתרון אמיתי.

3. התבטאותו של השר נסים דהן בנושא השואה והתגובות עליהן – של חברי הכנסת אופיר פינס, רחמים מלול, שאול יהלום, מיכאל קליינר ואברהם הירשזון.

חינוך ותרבות.

חינוך ותרבות או?

חינוך ותרבות. לא כתוב לי "או". אני לא יודע למה מביאים. אם זה חינוך ותרבות – נושא השואה – כן. חינוך ותרבות, אני חושב. מי בעד חינוך ותרבות ירים את ידו. מי נגד – אין. אושר.

4. מציאת חלקי גופות במרכז לרפואה משפטית – של חברי הכנסת האשם מחאמיד, נחום לנגנטל, רחמים מלול, נחמה רונן, שמואל הלפרט.

עבודה ורווחה או ועדת הפנים ואיכות הסביבה.

עבודה ורווחה.

עבודה ורווחה.

עוזרו של חבר הכנסת גפני.

כן.

יש בדיון מהיר בשבוע הבא בוועדת הפנים, את הנושא של אבו כביר שהיושב ראש אישר. בשבוע הבא. בדיון מהיר.

היושב ראש אישר. אז אין טעם לעשות כפול. מי בעד ועדת הפנים, ירים את ידו. מי נגד? אין. ועדת הפנים, לאור ההערה הזו.

5. החלטה בעניין דרעי – סדק נוסף באמון הציבור בשלטון החוק – של חבר הכנסת רחמים מלול. אה. הבנתי. החלטת ועדת השחרורים. ועדת הפנים או ועדת החוקה, חוק ומשפט.

לא. לוועדת השחרורים להעביר את זה.

חוקה.

חוקה.

חוקה.

מי בעד חוקה ירים את ידו. מי נגד? אין. חוקה.

6. המלצת השב"כ לממשלה להתיר עליית יהודים להר הבית – של עסאם מח'ול, הירשזון, נאות, דהאמשה, חוגי, ביבי, גלאון, אריאל, בשארה, פינס, משעני – חוץ וביטחון או פנים.

חוץ וביטחון.

חוץ וביטחון.

אבל שיתקיים והאנשים יוזמנו. שזה לא יהיה על הנייר.

אני אדאג לזה.

בסדר.

חוץ וביטחון. מי בעד – ירים את ידו. מי נגד? אושר.

1. הצעת חוק ביטוח חיים לחיילי מילואים – של חבר הכנסת זבולון אורלב. האם לא עברה הצעה כזו של חבר הכנסת וילן?

היא גם ברשימה.

היא גם פה. הנה, מס' 3. (הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם – של חבר הכנסת אבשלום וילן וקבוצת חברי כנסת).

היא גם פה. אז אני מצביע על שתיהן. לאן?

חוץ וביטחון.

חוץ וביטחון.

אני מציע לוועדת כלכלה.

כספים?

לא. לא תעבירי את זה בחוץ וביטחון. לא תזוזי עם זה בחוץ וביטחון.

ביטוח חיים.

לחיילי מילואים. חוץ וביטחון.

למה חוץ וביטחון? למה לא לוועדת הכלכלה?

זה חיילי מילואים. זה חיילים. החלק היותר חשוב שם זה שמדובר בחיילי מילואים ולא בביטוח.

זה בכלל חוק של וועדת המשנה של חוץ וביטחון, אם אני לא טועה.

זה חוק של הוועדה? טוב.

חוץ וביטחון. מי בעד חוץ וביטחון – ירים את ידו. מי נגד או בעד ועדה אחרת? אין. עבר.

2. חוק חופש המידע (תיקון – חברת בת של תאגיד עירוני), של חברת הכנסת יהודית נאות.

חוקה.

לא. זה פנים. זה תאגידים עירוניים.

אבל זה חופש המידע. זה רק חוקה.

זה תאגידים עירוניים. על זה היא מדברת.

זה כספים.

מדובר על חופש המידע.

תבדקי את זה, כי היא מדברת פה על תאגידים עירוניים שיהיו כפופים לאותו דבר כמו בעיריות.

אבל יש לך את הסעיף העיקרי. זה ועדת חוקה.

טוב.

זה רק חוקה.

כן? אני מתלבט עם זה. אני אומר לכם. עוד פעם: מה אומרת ההצעה?

ההצעה אומרת: "חוק חופש המידע חל היום על כל התאגידים שבשליטת הרשויות המקומיות. אולם, החוק הקיים אינו חל על חברות בת של אותם תאגידים".

הבנתי. אני בעד ועדה משותפת, ברשותכם. אני חושב שבכל זאת חבר הכנסת פריצקי צודק, כי יש בזה אלמנט של משרד הפנים. בסדר, ועדה משותפת?

של פנים וחוקה.

לדעתי זה חוקה.

פנים. אני גם רוצה – תראה, אני אומר את זה ברצינות: חברת הכנסת נאות היא חברת ועדת הפנים, היא גם תקדם את זה מתוך הוועדה שלה. אני יודע את זה.

איזו ועדה?

חברת הכנסת נאות, שיזמה את זה, היא בוועדת הפנים. היא גם תקדם את זה מתוך הוועדה שלה.

אז לפחות בראשות חוקה.

אוקי. ועדה משותפת חוקה-פנים בראשות חוקה, מקובל עלי. זהו. מי בעד ירים את ידו. מי נגד? – אין. תודה רבה.

סליחה, כמה חברים בוועדה?

שלושה חוקה שלושה פנים. זה לא צריך להיות גדול, זה מספיק.

שלושה ושלושה. בראשות חוקה.

שלושה ושלושה.

4 – 5 הצעת חוק יסוד הכנסת שלי ושל חבר הכנסת בריילובסקי לגבי הצהרת אמונים של חבר כנסת. ועדת כנסת.

חוקה. זה חוק יסוד.

חוק יסוד הכנסת זה כנסת.

חוק יסוד הכנסת הוא לעתים חוקה ולעתים כנסת.

כנסת. מה זה? הצהרת אמונים בכנסת? אני חושב שכנסת.

מי בעד ועדת הכנסת ירים את ידו. מי נגד? אין. כנסת.

אתי, אני מבקש שהוועדה המשותפת הקודמת, שתהיה בראשות פנים ולא בראשות ועדת חוקה. יוסי, תראה. יהודית לא חברה בוועדת חוקה.

למה?

כי היא תקדם את זה. זה חוק שלה. אם תהיה ועדה משותפת בראשות ועדת פנים, יתנו לה לשבת בראשות הוועדה הזו והיא תקדם את זה.

ברשותך, אני אתייעץ עם שני ראשי הוועדות. בסדר?

טוב.

כי אחרת יבואו לבקש להעביר את זה מוועדה לוועדה ויהיה לזה עוד פרוצדורה. אז תשאיר את זה בינתיים.

אז אני אתייעץ עם ראשי הוועדות.

6. הצעת חוק חובת דיווח תקלות – של חבר הכנסת ליצמן. אני לא יודע מה זה בכלל. הצעת חוק חובת דיווח תקלות. עבודה ורווחה או ועדת כלכלה.

תקלות במה?

אני לא יודע. אני הקראתי מה שהכינו לי.

תקלות בהעברת הכספים. יוסי, תתעורר.

אין תקלות. אין תקלות בהעברת כספים ואין צורך בחוק הזה. אין תקלות בכלום.

סליחה. מה זה חובת דיווח תקלות? חשמל?

יוסי, זה לוועדת כלכלה.

מה זה? אני לא יודע מה זה.

אני אענה לך. הוא רוצה מצב שבו אם נתגלתה תקלה, יש חובה על בעל מפעל לדווח עליה. למשל סיליקון בחלב, ג'וקים במשהו. הוא רוצה להוציא - - -

סיכון לשלום הציבור או בריאותו.

בדיוק. הוא רוצה להוציא חובה - - -

זה יכול להיות גם פנים.

לא.

הוא רוצה להכניס שם סעיף חובה שאומר שזה לא יתפרש כהודאה. נכון?

לא. הוא אומר כך: "מנהל מפעל או חברה ידווח למשרד הבריאות או למשרד העבודה והרווחה על כל תקלה חמורה שהתרחשה". מה זה תקלה חמורה? "כל תקלה, מכוונת או בשגגה, שיש בה סיכון לשלום הציבור או לבריאותו" – ואי דיווח יהווה עבירה. לדעתי זה עבודה ורווחה.

עבודה, רווחה ובריאות.

עבודה ורווחה. זה חד משמעי עבודה ורווחה. מי בעד עבודה ורווחה ירים את ידו. מי נגד? אושר.

7. הצעת חוק האזרחות (תיקון – הגבלת אזרחות של בן זוג) – של חבר הכנסת אליעזר כהן.

זה חוקה.

פנים.

מה פתאום? אזרחות? זה קונסטיטוציוני.

אזרחות נדון בפנים.

שר הפנים הוא האחראי על זה.

זה פנים, נו.

עכשיו מוסרים שלי שאמו של צ'יטה נפטרה והואיל ואני יודע כמה זמן הוא טיפל בה ועקב אחריה ואיך הוא ביקר אותה ובאמת התנהג כבן למופת, אני רק יכול להביע את תנחומי ותנחומי הוועדה.

השאלה היא אם עבורו זה היה עקרוני לאיזה ועדה זה הולך?

הוא לא דיבר אתי על זה. ח"כ גפני צרף מכתב.

פנים, פנים.

מי בעד ועדת הפנים ירים את ידו. מי נגד? אין. פנים.

8. הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר – (תיקון – הרכב ועדת השחרורים) של חבר הכנסת
יהלום. זה חוקה. מי בעד חוקה ירים את ידו. מי נגד – אין.

גם הצעה מס' 9.

כן. אותו הדבר של אופיר פינס, גם כן חוקה.

כן.

אוקי.

10. הצעת חוק העונשין (תיקון – החזקה, הדפסה, העתקה, הפצה, חלוקה, יבוא פרסומים
המשדלים להמרת דת). זה עונשין, אז זה חוקה.

עונשין – חוקה.

מי בעד חוקה ירים את ידו. מי נגד? – אין. חוקה.

11. הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח מכירה ורכישה) (תיקון – ייצוג בידי רואה חשבון).

זה לכספים, זה ברור.

מי בעד כספים ירים את ידו. מי נגד? אין.

סעיף 12 ביקשו לא לדון.

יש עוד עמוד. יש לנו הצטברות של נושאים.

13. הצעת חוק העמותות (תיקון – פיקוח ואכיפה) של חבר הכנסת וילן.

עמותות זה פנים.

לכספים.

פנים.

רגע, רגע. חבר הכנסת גפני, אני אזמין אותו כי הוא ביקש להיות נוכח והוא יושב ראש הוועדה.

העוזר שלו פה.

אלא אם אתה מוכן פנים. או שאתה רוצה את זה אצלך?

לא, כי יש ועדת משנה שאני רוצה לקיים את זה אצלי, את הדיון. בסדר, תביא את זה לדיון.

אני אביא את זה לדיון. בסדר. נביא את זה לדיון והצבעה.

14. הצעת חוק האזרחות (ביטול התאזרחות של בעל ואישה) – של חבר הכנסת צבי הנדל וקבוצת ח"כים.

פנים.

פנים.

זה אותו דבר. אם זה פנים שם, זה צריך להיות גם פנים פה.

מי בעד פנים ירים את ידו. פנים.

עכשיו הרכב וועדה לפי סעיף 16א' לתקנון.

הם עוד לא נתנו לי שמות, אז תמתין עם זה. חסרים פה שמות.

אוקי. יש עוד משהו?

לא.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

11:50.