פרוטוקולים/ועדת הכנסת/4550



2
ועדת הכנסת
29.01.2002

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/4550
ירושלים, כ"ב בשבט, תשס"ב
4 בפברואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 275
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, ט"ז בשבט התשס"ב (29 בינואר 2002), שעה 11:00

1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.
2. בקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת החסינות מחבר הכנסת סאלח טריף, בהתאם לסעיף 13(ב)(1) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם.
3. מיזוג לפי סעיף 122 לתקנון הכנסת.

חברי הוועדה: היו"ר יוסי כץ
יצחק גאגולה
נעמי חזן
שאול יהלום
ענת מאור
אמנון רובינשטיין
נחמה רונן

אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת

אנה שניידר

ארבל אסטריחאן

אתי בן-יוסף

סיגל גורדון





ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת, הנושא הראשון על סדר היום: ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום. ישנו ערעור אחד של חבר הכנסת אמנון רובינשטיין בנושא: "תוכניתו של התובע הכללי של ממשלת בלגיה להיפגש עם אלי חובייקה במטרה להעמידו כעד במשפט נגד ראש הממשלה". יש לי שאלה אליך, חבר הכנסת רובינשטיין, האם ההצעה שלך הוגשה לפני חיסולו של אלי חובייקה?

היא הוגשה אחרי חיסולו, היא הוגשה השבוע.

כמה מציעים יש?

רק מציע אחד.

חברת הכנסת נעמי חזן, האם חיסולו של אלי חובייקה הוא נושא שעלה לסדר היום בנשיאות?

הייתה הצעה לסדר היום בדבר חיסולו של אלי חובייקה והיא לא אושרה.

אני לא התעסקתי בעניין חיסולו, יש הרבה היבטים ופרשני משפט בבלגיה שאני לא חושב שכדאי להתעסק אתם. כאן לא מדובר בבית המשפט, כאן מדובר בפקיד ממשלתי. פקיד ממשלתי מבקש להביא אדם שהיה אחראי לאחד ממעשי הרצח האכזריים ביותר בסברה ושתילה של הפלנגות הנוצריות. הוא רוצה להביא אותו כעד תביעה.

הוא לא פקיד ישראלי, הוא פקיד בלגי, מה זה קשור בכלל?

בסדר, אני חושב שהכנסת צריכה למחות על כך. ראש ממשלת בלגיה אמר אתמול ב-B.B.C, שאין לו כל נגיעה לזה מכיוון שזה בית משפט עצמאי. זה לא בית משפט עצמאי.

חבר הכנסת רובינשטיין, אני מבין שאתה מתייחס למדינה זרה, לתובע הבלגי. אני גם מבין, שאלי חובייקה נקרא לבית עולמו ומימלא הוא לא יכול להעיד יותר. השאלה היא, האם זה כל כך דחוף ואתה עומד על ערעורך?

אני רוצה לומר לך, שזה כן דחוף ואומר לך מדוע, מתנהל מסע נגד ישראל לא פשוט שיש בו היבטים שלא ראינו מאז תום מלחמת העולם השנייה. אני אומר את הדברים כאדם שהשתתף בדיוני מועצת אירופה באופן קבוע, הייתי גם פעיל מאוד בעניין סברה ושתילה בוועדת החקירה כנגד שר הביטחון דאז, כלומר, אני לא מנסה לטשטש שום דבר, אבל להביא אדם כזה להעיד, לדעתי זה מעיד שזה לא משפט.

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית, אם נקבל את הערעור הזה, איך זה ייראה לגבי ההצעה הנוספת של חיסולו של האיש לבין הצעתו של חבר הכנסת רובינשטיין, האם יש קשר בין הדברים?

מדובר בשתי הצעות נפרדות, ההצעה של חבר הכנסת איוב קרא מדברת על חיסולו של האיש, ההצעה של חבר הכנסת אמנון רובינשטיין היא תוכניתו של התובע הכללי של ממשלת בלגיה.

תודה, אני מעמיד את העניין להצבעה, מי בעד קבלת הערעור ירים את ידו.



הצבעה

בעד – 4
נגד – אין
נמנעים – אין
הערעור בנושא "תוכניתו של התובע הכללי של ממשלת בלגיה להיפגש עם אלי חובייקה במטרה להעמידו כעד במשפט נגד ראש הממשלה", של חה"כ אמנון רובינשטיין, נתקבל

הערעור התקבל.




בקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת החסינות מחבר הכנסת סאלח טריף,
בהתאם לסעיף 13(ב)(1) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם

אני עובר לנושא הבא: בקשת היועץ המשפטי לממשלה לנטילת החסינות מחבר הכנסת סאלח טריף בהתאם לסעיף 13(ב)(1) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם. יושב ראש הכנסת פנה אליי והודיע לי כך:

"נכבדי, אבקש להעביר לעיונך את פנייתו של מר אליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה, לעניין בקשתו בדבר נטילת חסינותו של חבר הכנסת סאלח טריף. אודה על טיפולך בבקשה זו לפי סעיף 13(ג) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-1951".

בפניכם מונחים שני מסכמים, המסמך הראשון הוא בקשה בדבר נטילת חסינות מחבר הכנסת, השר סאלח טריף, שנחתמה על ידי היועץ המשפטי לממשלה וצורף אליו כתב אישור מדינת ישראל נגד סאלח טריף.

השר לענייני ערבים, סאלח טריף, פנה אל יושב ראש הכנסת ואליי במכתב הבא:

"שלשום הגשתי את התפטרותי מהממשלה, כאשר נודע לי על כוונתו של היועץ המשפטי לממשלה להגיש נגדי כתב אישום חרף טענתי כי מדובר בעלילת שווא חסרת שחר.

בהתאם להוראת סעיף 13(ז') לחוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם התשי"א – (1951) אני מסכים לנטילת החסינות הדיונית שלי לפי סעיף 4 לחוק הנ"ל לגבי כתב האישום שהוגש היום על ידי היועץ המשפטי לממשלה, כנספח למכתבו ליו"ר הכנסת מיום 27 בינואר 2002, ואני מבקש כי הועדה תאשר את בקשתי להסרת החסינות ללא דיחוי.

אני רק מבקש להדגיש בפניכם, כחברים ועמיתים, כי האשמה שמופיעה נגדי הנה שקרית ומפוברקת, אני שב ונדהם מהקלות הבלתי נסבלת של פגיעה בשמו הטוב של איש ציבור בישראל. בכבוד רב, סאלח טריף".

לאור העובדה שחבר הכנסת טריף הסכים להסרת חסינותו, ולאור בקשת היועץ המשפטי לממשלה, ולאור העובדה שכתב האישום איננו נוגע למילוי תפקידו של חבר הכנסת, אני מבקש מהוועדה לא לקיים דיון ולהסכים להסרת חסינותו של חבר הכנסת טריף.

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית, כתב האישום רק כרגע הונח לפנינו ואנחנו לא יכולים להחליט מבלי לקרוא ולעיין בכתב האישום, השאלה היא, האם הסכמתו של השר סאלח טריף גוברת על זה? אם לא, צריך לדחות את זה לפחות ל-24 שעות אחרת החלטתנו תהיה נתונה לבג"ץ.

סעיף 13 (ז') בחוק החסינות קובע כך: "הוגשה בקשה לנטילת חסינות או זכות מחבר הכנסת והודיע חבר הכנסת בכתב כל עוד לא הסתיים הדיון בוועדת הכנסת ויושב ראש הכנסת הוא יושב ראש ועדת הכנסת, שהוא מסכים לנטילת החסינות או הזכות כמבוקש, רשאית ועדת הכנסת בהחלטה ליטול מחבר כנסת את החסינות או הזכות". כלומר, המכתב מייתר את הדיון בעצם הבקשה, אלא ועדת הכנסת צריכה להחליט אם היא מקבלת את בקשתו של השר טריף. בעצם הדיון כרגע על מכתבו של השר להסכים להסיר להסרת החסינות ולא על הבקשה של היועץ המשפטי לממשלה.

אני מקווה שבאת על סיפוקך, חבר הכנסת יהלום.

כן.

אני מבקש להצביע, מי בעד קבלת בקשת היועץ המשפטי לממשלה בהסכמתו של השר סאלח טריף, להסיר את חסינותו לצורך הדיון בבית המשפט בכתב האישום הזה, מי בעד ירים את ידו.


הצבעה

בעד – 5
נגד – אין
נמנעים – אין
בקשת היועץ המשפטי לממשלה בהסכמתו של השר סאלח טריף, להסיר את חסינותו הדיונית, נתקבלה.

הוועדה החליטה לאשר את הבקשה.

אני מדגישה שאתה צריך להודיע על כך לכנסת, הסיפא של הסעיף קובעת: יושב ראש ועדת הכנסת יודיע על ההחלטה, ונטילת החסינות תיכנס לתוקף במועד מסירת ההודעה לכנסת.

כמו שאמרתי, הוועדה אישרה את הבקשה, אציג זאת במליאת הכנסת ואני אודיע על ההחלטה למליאת הכנסת.

אני מאוד מצטער, אני יכול רק לומר דברים טובים על ההליך המהיר שהשר סאלח טריף נקט בו, אני חושב שהדברים ראויים לציון, הוא לא חיכה עד שהיועץ המשפטי לממשלה יגיש את בקשתו, אני חושב שהוא עשה בזה מעשה המהווה דוגמה ציבורית נאותה בדרך שבה יש לטפל בדברים מהסוג הזה. אני מאחל לשר שייצא זכאי, אני לא חושב שהכנסת צריכה לומר את דברה.


מיזוג לפי סעיף 122 לתקנון הכנסת

אני עובר לנושא האחרון: מיזוג לפי סעיף 122 לתקנון הכנסת. היועצת המשפטית, בבקשה.

סעיף 122 לתקנון הכנסת מאפשר למזג הצעות חוק ולהגישן לקריאה שנייה ושלישית כהצעת חוק אחת. כידוע, ישנן שלוש הצעות חוק הסדרים וועדת הכספים מבקשת למזגן.

למה?

יש שם מספר סעיפים שמתייחסים נניח לחוק הביטוח הלאומי ועדיף להגיש הכל כמקשה אחת למליאת הכנסת. לצורך כך יש צורך באישור ועדת הכנסת וזאת הסיבה שהוגשה הבקשה. ועדת הכספים נמצאת כרגע במצב מאוד קשה מבחינת לוח הזמנים כפי שנכפה עליה בדיון אתמול בוועדת הכנסת. אתמול נאמר, שהחוק יונח על שולחן הכנסת ביום שני הקרוב. הדיונים התחילו רק עכשיו. יש לנו בצנרת עוד שתי בקשות, בקשה אחת, האם ניתן פטור גורף מחובת הנחה של חוקי ההסדרים כדי שניתן יהיה להניח ביום שני וגם להתחיל את הדיון במליאה, ודבר נוסף, הייתי מבקש שייבדק, האם נקבעו סדרי דיון לשבוע הבא על מנת שאדע מה לעשות עם הסתייגות וכל מה שיש מסביב.

אני חושב שצריך לעשות זאת בצורה מסודרת, סדרי הדיון בנושא חוק ההסדרים והמשך הדיון בו, הנושא השני זה פטור מחובת הנחה, אם תבוא בקשה כזו, והנושא השלישי הוא הנושא שלפנינו, נושא המיזוג, ולשם כך אקבע ישיבה נפרדת.

אתה רומס את הכנסת.

אתה רוצה להעביר דברים שהם אינם תקינים.

לא שמעתם, אמרתי, אני לא מוכן לשים את זה עכשיו על סדר היום, זה יבוא לדיון במועד אחר. גם המיזוג יבוא לסדר היום בישיבה שתיקבע במועד אחר.

מה שנהוג, שמזכירות הכנסת מציעה לוועדת הכנסת הצעה וזה מובא לדיון. אנחנו ניתן היום הצעה מתוך מגמה אם תוכל לקיים מחר דיון.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.