פרוטוקולים/ועדת הכנסת/4319
2
ועדת הכנסת
1.1.2002
פרוטוקולים/ועדת הכנסת/4319
ירושלים, כ"ו בטבת, תשס"ב
10 בינואר, 2002
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי
פרוטוקול מס' 262
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 01/01/2002
ערעורים על החלטת יו”ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.; המשך הדיון בבקשות להקדמת הדיון בהצעות חוק בקריאה טרומית.; קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק.; ועדות משנה – אישור הרכב.; קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום.
פרוטוקול
1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.
2. המשך הדיון בבקשות להקדמת הדיון בהצעות חוק בקריאה טרומית.
3. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק.
4. ועדות משנה – אישור הרכב.
5. קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום.
חברי הוועדה: יוסי כץ - היו"ר
אורי אריאל
אליעזר זנדברג
שאול יהלום
אליעזר כהן
מיכאל נודלמן
יאיר פרץ
איתן כבל
נחום לנגנטל
מרדכי משעני
אברהם פורז
אופיר פינס-פז
מיכאל קליינר
איוב קרא
אברהם שוחט
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. הנושא הראשון על סדר היום – ערעורים על החלטת יושב ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום. הערעור הראשון הוא של חבר הכנסת איוב קרא: מצבם של הנוצרים ברשות הפלסטינית בישראל בעקבות ההקצנות הדתיות.
נשיאות הכנסת לא אישרה חמישה נושאים מתוך 22 הצעות דחופות לסדר היום. הנושא של חבר הכנסת איוב קרא נדחה, כי הוא לא נראה לנשיאות הכנסת כדחוף.
חבר הכנסת קרא, צריך לחשוב טוב אם יש מקום, דווקא היום, להחריף את הנושא הזה של מערכות היחסים בין הנוצרים למוסלמים.
אם אתם רוצים לברוח מהמצב, תברחו. יש מיעוט נוצרי שנמצא במדינת ישראל שמיעוט אחר מדכא אותו בנצרת, מנסה להקים מסגד על יד הכנסייה שלו. זה דבר שעלול להוות פצצה אתנית בתוך מדינת ישראל ואסור שזה יקרה. גם אם נטייח את הבעיה הזאת, בסופו של דבר נצטרך להתייחס אליה. אז אם אתם רוצים שלא להעלות את זה על סדר היום, בבקשה, אבל בסוף תצטרכו להתייחס לזה.
לדעתי חברי כנסת מכל הסיעות צריכים להצטרף להצעה הזאת, כי יש פה מצב אבסורדי. אנחנו מדברים על מצב דתי שאסור שיהיה.
בנצרת. אבל בכותרת שלך שמת גם את הרשות הפלסטינית ואני לא חושב שהיום כדאי להעלות את זה לסדר היום.
ערעורו של חבר הכנסת אופיר פינס-פז על כך שהנשיאות לא אישרה את ההצעה בנושא: התבטאויותיו של השר נסים דהן בעניין השואה.
ההצעה לסדר היום לגבי ההתבטאות של השר נסים דהן היא של חמישה חברי כנסת מכל סיעות הבית והיא לא איזושהי קפריזה שלי.
ישבתי בנשיאות כמה שנים ואני חושב שבפעם הזאת הם שגו. הנשיאות קיבלה שני נושאים שהם בעצם אותו נושא. הדוח על הילדים, שכבר היה לגביו דיון בוועדה, התקבל. חמש ועדות כנסת עסקו בדוח על הילדים ובכל זאת הנשיאות אישרה את דחיפות ההצעה.
לא יכול להיות שנתוני המועצה לשלום הילד הם נושא דחוף, כי כבר חמש ועדות כנסת עסקו בכך. הנושא על אלימות בני נוער הוא באמת נושא דחוף, אבל לקחתם שני נושאים על ילדים ודחקתם נושאים אחרים שהרבה חברי כנסת ביקשו לדון בהם.
נושא כמו רצח של נשים, הוא נושא שהכנסת דנה בו באופן קבוע וזה עבר כך סתם ואף אחד לא חשב לאשר הצעה דחופה בנושא הזה.
אני חושב שבנושא הזה הכנסת צריכה לומר אמירה ברורה שהיא רואה ערך בשמירה על זיכרון השואה, כי השואה היא האסון הגדול של העם היהודי. אני חושב שאנחנו צריכים להגיד את דברינו, כי הנושא כאילו נשאר תלוי באוויר.
אני חושב שהאמירה של הרב דהן היתה אמירה קשה ביותר ואף אחד לא יכול להתכחש לסבל הגדול שעבר העם היהודי בשואה. אני לא חושב שיש מישהו שחושב שיש אסון גדול יותר מהשואה. אף אחד לא מטיל ספק בכך.
את מה שאמר הרב דהן בקולו שמעתי במו אוזניי ואין טעם ללבות את הנושא, גם כך הוא נושא כאוב. אין טעם להוסיף עוד דיונים ועוד התבטאויות. אין טעם ללבות את השריפה הזאת. הרב דהן אמר שהאסון של ההתבוללות, מבחינת המימדים, מבחינה מספרית, הוא גדול יותר מאסון השואה. הוא הדגיש מבחינה מספרית ולא דיבר על הסבל. אף אחד לא יכול להשוות סבל כלשהו לסבלם של הנספים בשואה.
אני מבקש להוריד את ההצעה הזאת, מה גם שהרב דהן חזר בו מהאמירה הזאת.
האמירה של הרב דהן היא לא יותר גרועה ממה שאתה תקפת את הנשיא. זה היה הרבה פחות גרוע מההתקפה שלך נגד הנשיא.
למען לקדש את זיכרון השואה, אני מתחנן בפניך, חבר הכנסת פינס, שתסיר את הנושא הזה מסדר היום. אין טעם להעלות את הנושא הזה ולהמשיך במחלוקות. הנושא הזה מספיק כאב וכואב לעם ישראל ואין טעם להוסיף על הסבל הזה.
לגבי ההצעות לסדר היום בנושא העוני היה אתמול דיון והחליטו לדבר שוב על העוני אצל ילדים. הנושא השני – אלימות של בני נוער – לא קשור לנושא העוני, כך שאי אפשר לומר שהתקבלו שתי הצעות בנושא העוני.
גם בנשיאות היה ויכוח לגבי ההצעה על ההתבטאויות של השר דהן ובסוף הוחלט לא לאשר את דחיפות ההצעה, כדי לא להחריף את המצב.
אם נקבל את ערעורו של חבר הכנסת אופיר פינס, הרי השר דהן יעלה בעצמו להשיב. כך תהיה לו במה להבהיר את עמדתו. כך באמת העניין ירד מסדר היום. זה נותן הזדמנות לשר דהן לחזור בו או להבהיר את דבריו.
אני חושב שהנושא מדבר בעד עצמו. היה בנושא הזה תחקיר חשוב מאוד. בימים שבהם מסבירים לנו שיש קיצוצים בקצבאות, מתברר שיש שם "שומנים" ורק בגלל בעיות ביורוקרטיות בתוך הביטוח הלאומי נותנים כספים ליורדים או לאנשים שמתו. זה נושא דחוף וראוי שמליאת הכנסת תדון בכך.
מדוע לא ביקשתם שיהיה דיון מהיר בוועדת העבודה והרווחה? זה נושא קלאסי לדיון מהיר בוועדת העבודה והרווחה.
יש כאן ויכוח יותר עקרוני, לא רק הבעיה הפרוצדורלית הטכנית שם, אלא גם בעיה מהותית – למי צריך ולמי לא צריך לתת.
אני חשפתי את הסיפור הזה שבא לידי ביטוי בפרסום בערוץ 2. לסיפור יש משמעויות ציבוריות מאוד גדולות. מאז שהסיפור התפרסם הגיעו הרבה סיפורים וטלפונים וזה העלה עוד יותר את המודעות לנושא.
מה אכפת לכם? חברי הכנסת רוצים לעבוד ולהישאר ביום רביעי עד שתיים בלילה. מתלוננים שאנחנו מקבלים משכורת גבוהה ומורידים לנו בקילומטרז', אז כדאי שנישאר לעבוד.
זה נושא קלאסי לדיון מהיר בוועדת העבודה והרווחה.
מי בעד קבלת הערעור?
הצבעה
בעד – 3
נגד – אין
יש מספר בקשות לפטור מחובת הנחה. אני מקווה שהיום זו תהיה הפעם האחרונה שנדון במתכונת הקיימת בנושא של פטור מחובת ההנחה. היום המליאה תדון בנושא הזה ומחר זה יובא להצבעה.
מונחת לפנינו בקשה של חבר הכנסת אליעזר כהן לגבי הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – בוררות חובה בשירות הציבורי).
מאחר שזה היום האחרון לדיון במתכונת הנוכחית, אני מציע לאשר את כל הבקשות להקדמת הדיון בהצעות חוק בקריאה טרומית.
אני לא יכול לעשות את זה. יש כאן הצעה על בוררות חובה בסכסוכי עבודה, למה אני צריך להצביע בעדה?
המשק עומד בפני סכסוכים ואנחנו מכירים את העניין של הסכסוכים בשירות הציבורי, את סגירות "השאלטר" במדינה. החוק הזה בא לתקן מצב.
מה עמדת הממשלה? יש ממשלה בכלל בישראל?
מי בעד מתן פטור מחובת הנחה על הצעת החוק של חבר הכנסת אליעזר כהן?
הצבעה
בעד – 5
נגד – 5
הבקשה לא התקבלה.
מונחת לפנינו בקשה של חבר הכנסת מרדכי משעני לפטור מחובת הנחה בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (היטל חירום על נישום בעל הכנסה גבוהה – הוראת שעה).
אני חושב שראוי לדון עכשיו בהצעה הזאת. מדברים על תקציב, מדברים על קיצוץ ולכן מן הראוי שידונו גם בזה. ההצעה אומרת להטיל היטל חירום על חברות ועל בעלי הכנסות גבוהות. חברות משלמות היום 36% מס הכנסה ואני חושב שצריך להטיל עליהן היטל חירום מיוחד, חד פעמי לשנה אחת, של עוד 6%. לגבי בעלי הכנסות מעל 30 אלף לחודש, אני מציע להטיל היטל חירום חד פעמי של 3%.
הבקשה התקבלה.
מונחת לפנינו בקשה לפטור מחובת הנחה את הצעת חוק לתיקון פקודה למניעת טרור (תיקון – רשות וגוף מדיני), של חבר הכנסת אורי אריאל.
ההצעה באה להסדיר שבחוק למניעת טרור, גם הרשות הפלסטינית תחשב ככזאת, דבר שהיום לא ברור מהחוק. הדחיפות של ההצעה גם היא ברורה.
מונחת לפנינו הצעה לוועדות משנה בשני נושאים: 1. נושא השדלנים. 2. נציב הדורות הבאים. ההצעה שלי מבוססת על גיוון מלא עד כמה שאפשר.
בנושא של נציב הדורות הבאים, אני מציע את חברי הכנסת הבאים: נעמי חזן - יושבת ראש, אליעזר זנדברג, אברהם הירשזון, מוחמד ברכה, שאול יהלום, יצחק סבן ואפי אושעיה.
בנושא השדלנים, אני מציע את חברי הכנסת הבאים: מיכאל איתן – יושב ראש, סופה לנדבר, מרינה סולודקין, נחמה רונן, יאיר פרץ, אורי אריאל וזהבה גלאון.
מי בעד ההצעה?
הצבעה
בעד – הרוב
נגד – אין
יושב ראש ועדת העבודה והרווחה מבקש להעביר את הדיון בהצעת חוק הקטנת פערי השכר במשק, הצעתו של חבר הכנסת עמיר פרץ, מוועדת הכספים לוועדת העבודה והרווחה. יושב ראש ועדת הכספים נתן את הסכמתו לכך.
מי בעד להעביר את הצעת החוק של חבר הכנסת פרץ, כבקשת יושב ראש ועדת הכספים, לוועדת העבודה והרווחה?
הצבעה
בעד – 4
נגד – אין
הבקשה התקבלה.
יש לקבוע ועדות לדיון בהצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – איחוד המועצה לשידורי כבלים ושידורי לווין ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו), של חבר הכנסת נחום לנגנטל. כמו כן בהצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – איחוד המועצה לשידורי כבלים ושידורי לווין ומועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו), של חבר הכנסת מיכאל קליינר, והצעת חוק תיקוני חקיקה בתחום התקשורת (טלוויזיה ורדיו)(הוראות שונות), של חבר הכנסת אברהם פורז.
החוקים שלנו הם בוורסיה קצת שונה. מה שאנחנו הצענו זה בעצם לפי הצעת הוועדה הציבורית וחוק ההסדרים קצת שינה את זה.
לא. רובי ריבלין נתן את הצעת החוק לחבר הכנסת לנגנטל ואחרי שאתם סיבכתם אותו הוא נתן אותו לי.
יושב ראש הכנסת, יושב ראש ועדת הכספים ועבדכם הנאמן קיימו שיחות עם שר האוצר. היתה בינינו הסכמה שהצעת החוק הזאת תידון בפני ועדה משותפת שבראשה יעמוד יושב ראש ועדת הכלכלה ויהיו חברים בה שלושה מחברי ועדת הכספים, שלושה חברים מוועדת החינוך ושלושה מחברי ועדת הכלכלה.
בשעתו, כשהסכמתי להביא את זה לדיון על פטור מחובת הנחה, הסכים יושב ראש הוועדה להצעת ההרכב הזאת ונדמה לי שיש לכך גם הסכמה רחבה בכנסת. מצד שני קיבלתי גם שתי פניות בקשר לזה. קיבלתי פנייה אחת מיושב ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת פורז, שמציע הרכב כדלקמן: נציגים מוועדת הכלכלה: חברי הכנסת פורז, חבר הכנסת איתן כבל וחבר הכנסת מיכאל איתן. מוועדת החינוך והתרבות חברי הכנסת הבאים: זבולון אורלב, נציג האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו ונציג ש"ס. מוועדת הכספים חברי הכנסת הבאים: נציג העבודה, נציג הליכוד ונציג מרצ.
ההצעה שלי מבוססת על כך שיהיו שני נציגים מהליכוד, שניים מהעבודה והיתר אחד לכל סיעה לפי גודלה.
ההצעה השנייה שקיבלתי היתה מיושב ראש הכנסת. כתב לי יושב ראש הכנסת: "לאחר שנועדתי עם ראשי הוועדות וקיבלתי את הסכמתם, ומתוך מטרה להרכיב ועדה מאוזנת שבה מיוצגות סיעות הבית ונקודות השקפה שונות, אני מבקש להביא לפניך הצעה להרכב הוועדה המשותפת, על מנת שתגישה לדיון והחלטה בוועדת הכנסת. נציגי ועדת הכלכלה: חבר הכנסת פורז, חברת הכנסת נחמה רונן וחבר הכנסת צבי הנדל. נציגי ועדת החינוך והתרבות: חבר הכנסת זבולון אורלב, חברת הכנסת קולט אביטל וחבר הכנסת זאב בוים. נציגי ועדת הכספים: חבר הכנסת אבשלום וילן, חבר הכנסת תאופיק חטיב וחבר הכנסת אמנון כהן".
אני רוצה להודיע מראש, לפני שאני מדבר לגופו של עניין, שאין לי שום רצון ושום כוונה להיות חבר בוועדה הזאת. אבל יש לי רושם שמתרחשת פה אי תקינות מרובה בכל הנושא של הרכב הוועדה, דרך קביעת ההרכב, המעורבות של אנשים בעניין ואיך שזה נעשה.
אינני מכיר מקרה שוועדה מיוחדת או ועדה כלשהי שצריכה לשלוח נציגים, שלא מקיימת דיון בתוך הוועדה, כמובן תוך איזון פוליטי נאות ובהתאם לגודל הסיעות. כך נעשה הדבר מקדמת דנא. אני הייתי יושב ראש ועדה והיו ועדות מיוחדות, משותפות או סוגים אחרים, וזו הפעם הראשונה שאני שומע שיושב ראש הכנסת מתערב ברמה הפרסונלית של קביעת הוועדה.
מה שאני אומר זה יותר מדי רציני. מה פתאום יושב ראש הכנסת מתערב בהרכב פרסונלי של ועדה? אני רוצה לדעת אם בשבוע שעבר הוא נפגש עם ראשי החברות שמרכיבות את הערוץ השני.
אני רוצה לשמוע ממנו, מה אני בלש? אני רוצה להבין מדוע מפלגת העבודה, שהיא המפלגה הגדולה בכנסת, על פי הצעת היושב ראש, מיוצגת רק על ידי חברת כנסת אחת מטעמה. אני חושב שחבר הכנסת איתן כבל עוסק בנושא תקשורת בוועדת הכלכלה ונכונה המלצתו של יושב ראש הוועדה לשים אותו בתוכה. בהצעתו של היושב ראש אין איזון פוליטי, אין פרוצדורה נאותה, אין שום שקיפות ואני חושב שחברי הוועדה זכאים לקבל הסבר מיושב ראש הכנסת איך, למה וכיצד הוא מעלה הרכב כזה, שמי, סיעתי ובפרוצדורה שהוא עושה אותה. אני חושב שיושב ראש הכנסת, שהיה מעורב בחוק ההסדרים – וזה בסדר – אל לו להתערב בהרכב פרסונלי של ועדות, מה גם שמעולם לא היה דבר כזה. ההצעה מטעמו היא בלתי לגיטימית לחלוטין. ישנם יושבי ראש של סיעות, ישנם יושבי ראש של ועדות ויש ריח רע במה שמתרחש פה.
אנחנו נמצאים בסעיף 17 לתקנון שדן בוועדות לעניינים מסוימים. זאת ועדת מיוחדת והיא לא יכולה להיות ועדה משותפת, כי התקנון מתייחס לוועדה משותפת כוועדה שמורכבת משתי ועדות. כאן אנחנו מדברים על שלוש ועדות ולכן זאת ועדה מיוחדת.
סעיף 17 אומר: "הכנסת תבחר מזמן לזמן, לפי הצעת ועדת הכנסת...". כלומר, ההחלטה היא של מליאת הכנסת לפי הצעת ועדת הכנסת. ההצעה צריכה לבוא מכאן. ועדת הכנסת רשאית לשמוע הצעות מכל הצדדים, אבל ההצעה הסופית צריכה להיות של הוועדה.
אני נוטה לדעה שהטוב ביותר הוא שאני אקח את כל ההצעות, אערבל את זה ואביא לישיבה הבאה הצעה מוסכמת.
הוא דיבר איתי ואמר לי שהוא רוצה להציע הצעה. הוא גם אמר לי את השמות. הוא לא התייעץ איתי. הוא צלצל אליי ואמר לי את מי הוא מציע.
כשאני קיבלתי את הידיעה שאשים לב שהיו הלוביסטים אצל יושב ראש הכנסת ושאבדוק את הנושא טוב, כי אני מחוץ לרשימה, ושאמרו ליושב ראש שאיתן כבל לא מתאים לקבוצה מסוימת, נחרדתי. מה הקשר בכלל? עוד אין לי עמדה בנושא, אני עוד לא יודע במה מדובר. ואת אשר יגורתי, בא.
ההסתייגות שלי עקרונית והיא מעלה שאלה עקרונית, והלוואי שחבר הכנסת לנגנטל יקדם את הצעת החוק עד הסוף ואני רק אבוא להצביע בשבילו במליאה. אני הצעתי הצעת חוק בנושא שכל כולו ועדת כלכלה, שאני חבר בה. אני גם חבר ועדת הכספים. נניח שכן הייתי רוצה להשתתף, הייתי מבקש להעביר את זה לוועדת הכספים או לוועדת הכלכלה, אבל אל תעשה ועדות משותפות שבהן סיעות יחיד, באופן טבעי, אף פעם לא מיוצגות, למרות שהן מיוצגות בשתי הוועדות.
בהחלט. ברור כאן שההצעות שלובות ואין טעם להפריד אותן לוועדות שונות. הן צריכות להיות כולן באותה ועדה.
כל העסק מלא תסבוכות ואינטרסים. כל העסק מתחיל ברגל שמאל. עצם העובדה שאומר לנו חבר הכנסת קליינר שבהצעה שלו הוא בכלל "משת"פ" של שר.
הוא גאה בזה שהשר נתן לו את הצעת החוק. גם העניין שהעלה חבר הכנסת שוחט מצטרף לתסבוכת. זה באמת מקרה יוצא דופן שהיושב ראש מציע הרכב ועדה, מה גם ששמענו שהוא לא בא במשא ומתן עם יושבי ראש הוועדות.
לכן אני מציע לקבל את הצעתו של חבר הכנסת פורז ואז לא תהיה שום לזות שפתיים. היושב ראש של הוועדה מציע הצעה, נקבל אותה איך שהיא בלי להכניס בה שינויים, ואם מישהו ירצה להתחלף בהסכמה, הרי תמיד נוכל לעשות את זה. כך לא יהיו לחצים מצד הלוביסטים.
אני לא חלק מהדיונים בתוך מפלגת העבודה ולכן אני מציע שאתה, אדוני היושב ראש, תביא לאישורנו הצעה.
אני נוטה להביא לאישור הוועדה את הצעתו של חבר הכנסת פורז, אבל גם מטעמי כבודו של יושב ראש הכנסת ובמיוחד לאחר שהוטחו פה האשמות או רמיזות וכו', אני רוצה לתת לו אפשרות – אם הוא מעונין - להופיע בפני הוועדה.
בשבוע הבא אני אביא לאישור הוועדה הצעת הרכב.
לגבי קביעת ועדה לדיון בהצעת חוק הדגל והסמל (תיקון – המנון המדינה), יש הצעות להעביר את ההצעה לדיון בוועדת החוקה או לדיון בוועדת הפנים, כאשר הצעה זהה הועברה לוועדת הפנים.
זה לא משנה אם הצעה זהה הועברה לוועדת הפנים, כי הדגל והסמל של מדינת ישראל זה לא עניין של פנים, אלא עניין ממלכתי.
יושב ראש ועדת החינוך במשא ומתן עם יושב ראש ועדת הפנים להגיע להסכמה שתהיה ועדה משותפת לפנים וחינוך.
הבנתי שחבר הכנסת אורלב מנסה לשכנע את חבר הכנסת גפני שיסכים שזה יהיה בראשות יושב ראש ועדת החינוך.
ההחלטה על כך תהיה בישיבה הבאה.
יש לקבוע ועדה לדיון בהצעת חוק בנק ישראל (תיקון – ניהול מדיניות מוניטרית), של חבר הכנסת אמנון כהן. נשמעו הצעות להעביר את זה לוועדת הכספים או לוועדת הכלכלה.
הצעת חוק בנק ישראל (תיקון – ניהול מדיניות מוניטרית), התשס"א-2001, תידון בוועדת הכספים.
לגבי הצעת חוק לתיקן פקודת התעבורה (תיקון – מעצר ועונש מינימום לנוהג בפסילה), התשס"א-2001, של חבר הכנסת לנגנטל, נשמעו הצעות להעביר את ההצעה לדיון בוועדת החינוך או בוועדת הכלכלה או בוועדת החוקה, חוק ומשפט.
בדרך כלל דיני עונשין שייכים לוועדת החוקה, אבל כאן מדובר בפקודת התעבורה ולפיכך אני סבורה שראוי שההצעה תידון בוועדת הכלכלה.
אני מציע שתהיה ועדה משותפת לוועדת החוקה ולוועדת הכלכלה בראשות יושב ראש ועדת החוקה. בוועדה יהיו חברים שלושה נציגים מכל ועדה.
ועדת הכנסת צריכה לקבוע ועדה לדיון בהצעה לסדר היום בנושא: החלטת הקבינט לאסור על ערפאת להגיע לבית לחם, של חברי הכנסת נחמה רונן ואופיר פינס.
זה מקובל עליי.
הרוויזיה על ההצבעה לגבי הצעות החוק של אליעזר כהן ואורי אריאל תהיה בישיבה של מחר, בשעה עשר בבוקר.
אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.
- - - - - - - -
הישיבה ננעלה בשעה 10:50