פרוטוקולים/ועדת הכנסת/4285



2
ועדת הכנסת
25.12.01



פרוטוקולים/ועדת הכנסת/4285
ירושלים, י"ז בטבת, תשס"ב
1 בינואר, 2002

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי



פרוטוקול מס' 260
מישיבת ועדת הכנסת
שהתקיימה ביום שלישי י' בטבת התשס"ב (25.12.01), בשעה 11:00

1. השגות להצעה לתיקון סעיף 135 לתקנון הכנסת בדבר הצעות חוק
בקריאה טרומית.
2. הצעה לתיקון התקנון בדבר תת-ועדה.
3. בקשות להעברה מוועדה לוועדה אחרת.
4. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר היום.
5. בקשות להקדמת הדיון בהצעות חוק בקריאה טרומית.

חברי הוועדה: יוסי כץ – היו"ר
יגאל ביבי
יצחק גאגולה
משה גפני
עבד-אלמאלכ דהאמשה
שמואל הלפרט
יצחק וקנין
נעמי חזן
שאול יהלום
אליעזר כהן
סופה לנדבר
מרדכי משעני
יהודית נאות
יצחק סבן
מרינה סולודקין
מיכאל קליינר

מזכיר הכנסת אריה האן
דוד לב – סגן מזכיר הכנסת
אריאלה קלעי – משרד המשפטים

אנה שניידר

אתי בן-יוסף

אורה לוין


השגות להצעה לתיקון סעיף 135 לתקנון הכנסת בדבר הצעות חוק בקריאה טרומית

אנו דנים בהשגות להצעה לתיקון סעיף 135 לתקנון .

לפי הצעת הוועדה, הדיון בדרך כלל בהצעת חוק בקריאה טרומית הוא תוך 45 יום. יהיה פטור מחובת הנחה או כשהממשלה הסכימה למועד מוקדם יותר או כשוועדת הכנסת נתנה פטור בנוכחות של לפחות שליש מהחברים הקבועים.

מרגע זה ואילך אני לא מתכוון לאשר פטור מחובת הנחה, כולל בקשות שהובאו - כלומר, הסמכות היא לא בידי, אבל אני יכול להחליט מתי להביא להצבעה את הנושא, ואני אשתמש בסמכות הזאת, כיוון שזה הפך להיות באמת מנהג. חברי הכנסת, חדשות לבקרים, מגישים בקשות לפטור, זה פשוט אוטומטי, זה עושה לחוכא ואטלולא את תקנון הכנסת. אין אפשרות להמשיך ולחיות עם זה, ואני לא מוכן להצטייר כיושב-ראש ועדת הכנסת שבתקופתו עשו לפלסתר את התקנון. זה בדיוק מה שקורה, וכל אחד ממניעים פוליטיים, ממניעים ענייניים וממניעים אחרים עושה זאת.

למה זה עושה צחוק מהתקנון? אדוני היושב-ראש, תקרא את סעיף 135. כתוב יומיים עד 45 יום. זה התקנון.

כדי לחסום את זה, אבל לא בצורה הרמטית, כי אנחנו מבינים שלפעמים יש נושאים שהם חשובים ביותר מבחינה ציבורית, שיש משמעות ציבורית לעיתוי , כמו כל הנושאים שחבר הכנסת כהן מביא לוועדה - - -

לא כל.

לפעמים יש מקרים כאלה, אמרנו, בסדר, נקבע איזשהי חסימה. קיבלנו החלטה כזאת. העלינו אותה למליאה. באו חברי כנסת ואמרו כך: חבר הכנסת גפני הציע דרישת קוורום של שליש תחול גם על בקשות של הממשלה לפטור מחובת המתנה. נראה לי הגיוני. למה לתת לממשלה עדיפות?

לא, נמחק את דרישת הקוורום.

חבר הכנסת משעני יש לו הצעה מפורטת: תקופת 45 הימים תהיה תקופת מכסימום לפני הבאת הצעת החוק לדיון מוקדם. אתה צריך להסביר לנו את זה. הצעת חוק שאושר לה פטור על-ידי ועדת הכנסת תובא לדיון מוקדם תוך שבעה ימים, וקוורום השליש יהיה לא לגבי חברי ועדה קבועים אלא די בשליש חברי הוועדה, שזה גם כן הופך את המחסום שהצבנו ללא רלוונטי לחלוטין.

חברת הכנסת נאות גם כן מסתפקת בהצעה של קוורום שליש אך לא חברי ועדה קבועים.

רבותי, אין שום בעיה למצוא במסדרונות חברי כנסת שיבואו הנה לוועדה וצ'יק-צ'אק נקבל את השליש. מי שחושב שהנושא שלו חשוב מספיק ויש לו משמעות ציבורית עד כדי בעצם עקיפת הכללים הרגילים של תקנון הכנסת, יואיל בטובו ויגייס הוא שליש מחברי הוועדה. מדובר בתשעה חברי ועדה.

אבל למה הקבועים?

הקבועים כמעט לא משתתפים בדיון.

כי תשעה חברים אין בעיה לגייס מהמסדרונות ולהביא, והם לא יודעים על מה הם מצביעים. או שיהיה שיעור גבוה יותר של חברי הוועדה, כלומר מחצית - - -

רוב.

רוב חברי הוועדה, אבל אז לא נדרוש שיהיה מדובר בחברי ועדה קבועים. זה נראה הגיוני, תקין. תגייסו 13 חברים, אז אין בעיה כזאת. לבוא ולהפוך מסלול שבעבר במשך כל השנים היה מסלול חריג למקרים דחופים, להפוך אותו, כמעט בלית ברירה, למסלול קבוע, זה לא רציני.

אני פותח דיון. חבר הכנסת קליינר ראשון, חבר הכנסת גפני שני, ואחריהם חברי הכנסת כהן ומשעני.

אני מסכים במאה אחוז עם הגישה של היושב-ראש. אני חושב שהדרישה לפטור צריכה להיות למקרים חריגים. אין לי ויכוח עם העניין הזה. הוויכוח שלי הוא ויכוח חוקתי. אני חושב שאנחנו מדי פעם כדי לפתור איזו בעיה ממציאים המצאה חדשה, המצאה שלא היתה קודם בדרך אגב. למשל, עניין ההבחנה בין חברי כנסת קבועים ולא קבועים. אין דבר כזה בתקנון הכנסת בכל ועדה. פה כדי לפתור בעיה יוצרים פטנט חדש שמחר יאמצו אותו, וקבענו שינוי כללי בנוהלי הכנסת.

אני חושב שהחלטה על הבחנה בין ח"כים קבועים וממלאי מקום, צריך לשאול את יושב-ראש הכנסת מה דעתו על כך - - -

מה דעתך על האפשרות החליפית – רוב חברי הוועדה?

אם הברירה היא זה או זה, ודאי שאני מעדיף את רוב חברי הוועדה. השאלה היותר קטנה, האם יש לנו גם תקדים לדרישת רוב מיוחס כדי , נניח, להעלות נושא.

מה היה עד היום? למה עד היום זה היה חריג? אולי המסננת הכי טבעית, הכי טובה שקיימת גם היום היא היושב-ראש?

האם יש לי שיקול דעת אם להביא את זה לדיון?

ודאי.

שיקול דעת מוחלט?

ודאי שיש לך שיקול דעת. לפי התקנון, סעיף 103, היושב-ראש הוא הקובע הבלעדי את סדר יומה של הוועדה. אבל אם הוועדה לא תביא נושאים לדיון, יכול להיווצר מצב כמו שהיה לאחרונה בוועדת הכספים ששיקול הדעת שלך בכל אופן נתון לתקיפה על-ידי בג"ץ. ודבר נוסף: יש סעיף בחוק הפרשנות שאומר, שאם אתה לא מביא לדיון נושא מסוים, אתה צריך בכל זאת להביא אותו במהירות הראויה, לפי נסיבות העניין.

אני לא חושבת שטוב להשאיר את שיקול הדעת הזה באופן בלעדי בלי להסדיר את הנושא.

אני ער לבעיה. ליושב-ראש יש סמכות לקבוע את המועד. הוא יכול לקבוע אותו מיד, הוא יכול לקבוע לעוד שבועיים. יש מגבלה של חצי שנה. תוך חצי שנה אתה צריך להביא.

יש לך סמכות בלעדית לפי סעיף 103, אבל אתה צריך לפעול במהירות הראויה בנסיבות העניין.

לפי תקנון הכנסת הסמכות שלי נגמרת ברגע שחלפו 48 שעות. אתם רוצים לתת לי את הסמכות, כל הכבוד. אני אומר לכם שזה לא תקין ולא בריא שבן-אדם אחד מחליט.

אף לא אחד ילך לבג"ץ בעניין הזה. הסמכות היא סמכות חריגה. הנוהל הוא שיש 45 יום כדי לתת לממשלה ללמוד את הצעת החוק. הרי יש לדבר הזה סיבה. לכן אם יושב-ראש הוועדה משתכנע שאין המדובר במקרה חריג, הסמכות ניתנת לו.

אפילו הייתי מציע מבחינה משפטית, אם אתה כן רוצה ללכת לתיקון, לקבוע סעיף מפורש שהיושב-ראש ישקול האם ההחלטה היא באמת מקרה חריג, ומי שרוצה לערער על ההחלטה שלו, רוב חברי הוועדה יכולים לערער על ההחלטה ואז יתקיים דיון. אם רוב החברים חותמים, היושב-ראש כן יביא את זה לדיון.

חבר הכנסת גפני, היתה לך הצעה.

אני מבין שהתיקון לתקנון, אדוני היושב-ראש, נבע מהעובדה שאנחנו היינו נוכחים כאן בהרבה מאוד דיונים מאוד לא נעימים של אישור הצעות חוק לדיון מוקדם. מפעם לפעם היה יכול לקרות מקרה חריג והבקשה לדיון מוקדם היתה מוצדקת. אבל ברוב המקרים זה לא היה מוצדק. חלק מהמקרים שלא היה מוצדק, והיינו במצב לא נעים כי אנחנו מאוד מעריכים את פקידי הממשלה, זה היה מפני שלא עשו את העבודה בזמן. הם היו מגיעים לכאן ואומרים: תראו, מחר נגמר המועד של הארכת זמן של חמש שנים. מה אנחנו יכולים לעשות? נשאיר את הממשלה, חס וחלילה, שייגמר המועד? מה הם עשו חמש שנים?

עכשיו אתה בא, אדוני היושב-ראש, והולך לתת להם פרס על זה שהם היו מאוד יעילים ומבקשים להקדים את הדיון בהצעות חוק, ואתה הולך להעניש את חברי הכנסת. חברי הכנסת מבקשים הצעות לדיון מוקדם מכיוון שהם סבורים שזה חוק שצריך לעבור מהר, אז אתה מגביל את זה ואומר שליש מחברי הכנסת.

או רוב חברי הוועדה הלא קבועים.

אני לא מתווכח על זה. אבל לא יכול להיות בשום פנים ואופן שדינה של הממשלה שיש לה פריבילגיות הרבה יותר מאשר חברי הכנסת בכל התחומים של החקיקה, אם הם מתרשלים בעבודתם והם מביאים הצעת חוק לדיון מוקדם, שלא יצטרכו את השליש?

חבר הכנסת גפני, לפני שנכנסת אמרתי מה הצעתך והצדקתי אותה.

אני יודע שיש לך שכל ישר, לכן היה ברור לי שהיה תצדיק אותי.

משום כך אני אומר שבמקרים שבהם צריך באמת את ההצעות לדיון מוקדם, אין ספק שיביאו את השליש מחברי הקואליציה.

אדוני היושב-ראש, אני מקבל את ההצעה שלך. אני בעדה. אתמול העליתי את הנושא שלי וקיבלתם אותו. אני מבקש לדון בו ולאשר אותו מכיוון שאני מצטרף לחברת הכנסת נאות. אני יודע שזה לא הנושא. במקרה שלי אני מבקש לדון בזה בכל זאת.

יש לי כמה הערות. אני לא מסכים למה שאמרת ברישא של הדברים שלך. סעיף 135 (א) לתקנון לא יוצא מנקודת הנחה שהכול צריך להיות אחרי 45 יום או לאחר שמלאו 45 יום. להפך. התקנון בפירוש קובע מלפחות יומיים עד 45 יום. כך שכל הנושא של פטור מחובת הנחה נלקח בתקנון. לכן אני לא מבין את נקודת המוצא. זה לא אסון גדול אם ועדת הכנסת מאשרת לפני 45 יום.

אני מסכים שצריך לתת זמן לממשלה להתכונן. אבל מה קרה? בעצם לא אנחנו אשמים אלא תמיד החוקים שכבר היו מונחים אחרי 45 יום, גם אז הממשלה לא היתה מוכנה, ואז בא הרעיון שלך - - -

קח את חוק התקציב.

הרבה חוקים. הסכמתי שכל הצעת חוק שעולה, שאתה מתכוון להעלות אותה – אתה חבר הכנסת, קיבלת פטור או לא קיבלת פטור, אתה מתכוון להעלות אותה, תודיע שבועיים קודם, ואז לממשלה תמיד יש זמן של 14 יום כדי להתכונן לה.

לכן אני חושב שכל העניין הזה של התיקון הוא פחות רלוונטי. בכל מקרה, אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריך רוב של שליש ולא של חברים קבועים של ועדת הכנסת.

אני רוצה להעלות שלוש נקודות כשותפה להצעה:

אבל התיקון מדבר על הצעות חוק פרטיות.

אני מסכימה אתך לחלוטין. אני חושבת שצריך לתקן את הניסוח.

לגבי מה זה רוב במקרה הזה – אני מתנגדת, חבר הכנסת קליינר, עם כל הכבוד וכל ההערכה ליושב-ראש ועדת הכנסת, שנותנים החלטה מהסוג הזה בידי אדם אחד. יש מספיק דיקטטורה בוועדות הכנסת בלי שאנחנו נוסיף.

הוא עצמו אומר את זה.

כמסננת, לא החלטה בלעדית. אם ראוי לדיון, הוא מביא לדיון.

לא צריך לתת עוד סמכויות, יש מספיק.

הייתי בעמדה מקורית שצריך להיות 50% מחברי הוועדה. אני עדיין אוחזת בעמדה הזאת. התפשרתי על השליש, אבל זה חייב להיות מחברי הוועדה הקבועים.

סעיף 135 עוסק בדיון מוקדם ולממשלה אין דיון מוקדם, ולכן צריך לתקן.

יש הסכמה, וצודק חבר הכנסת גפני בעניין הזה.

חברת הכנסת חזן, את יכולה להחליף אותי למספר דקות בניהול הישיבה? תודה.

חברת הכנסת חזן, אני סבורה שלא היית צריך לוותר על עמדתך המקורית, משום שבאמת צריך 50% מחברי הוועדה, והמילה "קבועים" צריכה להימחק. בהיותנו בכנסת וביודענו שחבר כנסת חבר ביותר מוועדה אחת ולפעמים מתקיימות הישיבות באותה עת, ומותר שחברי כנסת לא קבועים בוועדה יצביעו בעבורה, אז דווקא הסוגיה האם ניתן פטור היא לא הסוגיה הכי מהממת בכנסת ישראל.

לכן אני סבורה שצריך 50%. מדוע? ועדת הכנסת לא מורכבת כוועדות אחרות. היא מורכבת מנציגי כל הסיעות. זאת אומרת, זו הסכמת כל סיעות הבית לסטות מנוהל מסוים.

לכן אני סבורה שהתיקון המקורי שהציעה חברת הכנסת חזן, 50% מחברי הוועדה, ולא רק הקבועים, זה הפתרון הנכון, בתוספת ההצעה של חבר הכנסת גפני, שזה יחול גם על הממשלה.

בבקשה, אריאלה קלעי ממשרד המשפטים.

אין לנו התנגדות שמה שיחול על חברי הכנסת יחול על הממשלה. זה ברור. הבעיה היא שהסידור החדש, אותו סידור חדש שהזכיר חבר הכנסת משעני, שעובד בינתיים בסדר גמור, העניין של פטור מחובת הנחה עוקף את הסידור הזה.

למה?

היא צודקת.

היא לא צודקת.

זה עוקף את הסידור החדש מפני שבסידור החדש הממשלה מקבלת הודעה מראש ומתארגנת מראש, ולכן כל הצעת חוק פרטית שעולה בכנסת לממשלה יש לגביה עמדה. בסידור הזה אנחנו לא מספיקים, שוב אנחנו נמצאים במצב שבו עוברות הצעות חוק, הממשלה לא הספיקה לדון בהן קודם, לא הספיקה לגבש את עמדתה, ויורשה לי לציין שיש הרבה מאוד הצעות חוק פרטיות.

יש לי שאלה אלייך ואולי זה יכסה את שאלתו של חבר הכנסת משעני: בכל מקרה, הסידור החדש שהוא נוהל של שבועיים, בא בעצם לפתור בעיה שלכם, לא של חברי הכנסת, במובן הבא: שאתם לא עומדים בקצב של הפניות לקבל עמדת ממשלה. ביקשתם שבועיים התרעה מראש וקיבלתם את זה. אני רוצה להבין איך זה בכלל קשור לנושא הזה.

חברי הכנסת מגישים הצעות חוק רבות שחלקן הגדול לא מגיע כלל לדיון. אם הכוונה היא שהממשלה תעשה עבודה מסודרת על כל הצעת חוק, אכן, אנחנו לא יכולים לעשות את זה כשחלק ניכר מהעבודה שאנחנו עושים ההצעות לא מגיעות לכלל דיון. הנוהל לא רק בא לעזור לנו מפני השיטפון אלא הוא בא לעזור לעשות עבודה מתוקנת שבין הכנסת לבין הממשלה.

אני מציע אולי במקום לעשות את התיקונים פה ולדבר על כל הדברים האלה, בואו נעגן את הנוהל הזה שהוא לפי דעתי הגיוני. זאת אומרת, גם אם הצעה תקבל פטור מחובת הנחה היא תועבר לממשלה אבל לא תונח על שולחן הכנסת אלא אם עברו כך וכך ימים.

לפי הנוהל.

בוודאי.

רק אינפורמציה: מה שאמר חבר הכנסת משעני זה מה שאנחנו בדרך כלל נוהגים. כשנותנים פטור מחובת הנחה זה כשאפשר להגיש את זה. אז בדרך כלל מתאמים עם חבר הכנסת ואנחנו משתדלים לתאם בצורה כזאת שיש את המרווח של עשרה ימים.

לפעמים כן ולפעמים לא.

אני רוצה להעיר למשרד המשפטים: למרות הסידור החדש שאמור לתת גם התרעה של שבוע מראש לחבר הכנסת, אתם לא עומדים בלחץ ואתם מודיעים מהיום למחר מה עמדתכם לגבי הצעות חוק מחר. הדבר הזה לא תקין. אם כבר העלינו את הנושא, כדאי גם לומר את זה בקול רם לפרוטוקול.

אני מוכנה לפרוטוקול לומר, שמה שקורה זה כך, גברתי: אנחנו, זה לא אני אלא מזכירות הממשלה, מקבלת מהכנסת ביום שלישי בשבוע, כל שבוע, את רשימת הצעות החוק שחברי הכנסת מתכוונים להעלות כעבור עשרה ימים. כל הרעיון היה שאנחנו נוכל להתכונן ולהקדיש זמן לכל הצעה. אנחנו עושים את הישיבה ביום ראשון אחרי השבת, כעבור שלושה או ארבעה ימים מהרגע שקיבלנו את ההצעה מן הכנסת. גם אצלנו לא עובדים בשישי-שבת. ואז מה שקורה זה שההחלטה מתקבלת ביום ראשון, והיא מופצת, ואתם מעלים את זה כעבור יומיים או שלושה.

נחזור לענייננו, לתקנון. אנחנו צריכים לקבל החלטה?

יש לנו כאן נוסח לתיקון סעיף 135 לתקנון שהיה מונח על שולחן הכנסת, ועכשיו הוועדה צריכה להחליט לגבי כל ההשגות שהוגשו. אז צריך להצביע על כל השגה והשגה ולהחליט אם מקבלים אותה או לא.

יש לי שאלה ליועצת המשפטית: אם אני קורא את סעיף 135 (א) לתקנון, כתוב "לא יתקיים לפני עבור יומיים מהנחת ההצעה".

לא לפני יומיים ולא יאוחר מ-45 יום.

אלא אם הוועדה שחררה.

מה זה אומר?

מחליפים את הסעיף.

חבר הכנסת כץ, אנחנו נמצאים במצב שאנחנו צריכים להצביע על ההשגות או לשנות את הנוסח ולהצביע בהתאם אם המסתייגים יסירו.

אני מעלה קודם כול להצבעה את הסתייגותו של חבר הכנסת גפני, שכל החלטה לגבי דרישת קוורום תחול גם על בקשות של הממשלה לפטור מחובת הנחה.

הצבעה

בעד ההסתייגות של חבר-הכנסת מ' גפני לתיקון סעיף 135 בתקנון הכנסת - מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות של חבר-הכנסת מ' גפני לתיקון סעיף 135 בתקנון הכנסת לא נתקבלה.

ההסתייגות של חבר הכנסת גפני לא נתקבלה.

יש הצעה של חבר הכנסת קליינר למחוק לחלוטין את דרישת הקוורום. אני מעמיד אותה להצבעה.

הצבעה

בעד ההסתייגות של חבר-הכנסת מ' קליינר לתיקון סעיף 135 בתקנון הכנסת – מיעוט
נגד – רוב
ההסתייגות של חבר-הכנסת מ' קליינר לתיקון סעיף 135 בתקנון הכנסת לא נתקבלה.

הבקשה של חבר הכנסת קליינר לא נתקבלה.

הבקשה של חבר הכנסת משעני מחולקת לשלושה חלקים: א. תקופת 45 יום תהיה תקופת מכסימום.

היום בנוסח שאנחנו הצענו כתוב כך: "במסגרת הזמן המוקצה לדיון בהצעות לסדר היום, או במועד אחר שייקבע על-ידי יושב-ראש הכנסת והסגנים בתיאום עם הממשלה, יתקיים דיון מוקדם בהצעת החוק הפרטית, ובלבד שדיון זה לא יתקיים לפני שעברו ארבעים וחמישה ימים מעת שההצעה הונחה על שולחן הכנסת". ההצעה אומרת ש-45 ימים חייבים לעבור אלא אם פוטרים מחובת הנחה. אז תיאורטית יכולים לעבור 60 ימים ו-120 ימים.

זה ברור. זה תלוי בחבר הכנסת.

ההצעה של חבר הכנסת משעני אומרת שתהיה חובה.

זה לא הגיוני.

על כל ההסתייגויות האלה תהיה הצבעה במליאה?

מניחים את הנוסח על שולחן הכנסת.

כל השגה שהוצגה ונדחתה אפשר להעלות אותה ולדבר במליאה ואז יצביעו.

נעקוף את ההצעה הזאת כי היא לא ברורה לי.

למה היא לא ברורה?

סעיף 2 ברור.

אני מוריד את סעיף 1. אני רוצה לאמץ את הנוהל הקיים היום ובמקום כל מה שאנחנו עושים לבוא ולומר: כל הצעה גם אם היא קיבלה פטור מחובת הנחה, לא תעלה לפני שבועיים, לאחר שניתן זמן לממשלה.

אני מבקש בשלב הזה לתת גיבוי מלא להחלטת הוועדה המקורית.

חבר הכנסת משעני, אתה יורד מהסעיף הראשון בהסתייגות שלך, שתהיה תקופת מכסימום של 45 יום?

כן.

הצעת חוק שאושר לה פטור על-ידי ועדת הכנסת תובא לדיון מוקדם תוך שבעה ימים, זו הרעה מסוימת.

אריאלה קלעי נימקה למה צריך שבועיים.

שבועיים היום לא מופיע כאן.

זאת אומרת, לא לפני שבועיים מהנחת ההצעה, זו הרעה מסוימת.

ודאי. אבל יש לפעמים דברים שצריך תוך 24 שעות.

אני מתנגד לזה. אני הולך עם החלטות הוועדה עד הסוף.

מי בעד ההצעה?

הצבעה

בעד ההסתייגות ( 2) של חבר-הכנסת מ' משעני לתיקון סעיף 135 לתקנון הכנסת – מיעוט
נגד - רוב
ההסתייגות (2) של חבר-הכנסת מ' משעני לתיקון סעיף 135 לתקנון הכנסת לא נתקבלה.

לגבי הסעיף האחרון בהשגה של חבר הכנסת משעני, לגבי פורום שליש אך לא חברי ועדה קבועים, אם זה יתקבל, אני אומר לכם שאני לא אביא לדיון לפטור הצעות מחובת הנחה. תסתפקו בכך שקבענו שליש מחברי הוועדה הקבועים. מי שרוצה פטור מחובת הנחה, יגייס 9 חברי ועדה.

31. 50% מחברי הוועדה.

רוב חברי הוועדה בלי קשר לחברי ועדה קבועים?

כן.

מי בעד רוב חברי הוועדה בלי קשר לחברים קבועים?

הצבעה

בעד ההשגה בסעיף 135(ב), "לפחות רוב מחברי הוועדה" - רוב
נגד – מיעוט
ההשגה בסעיף 135(ב), שייאמר "לפחות רוב מחברי הוועדה", נתקבלה.

חבר הכנסת כץ, כשלא היית כאן נציגת הממשלה העלתה את הנושא של הנוהל ששבועיים לפני שהצעה עולה, או עשרה ימים, הממשלה מקבלת התרעה על כך. השאלה האם לא להכניס את זה כאן.

זה לא בתקנון. אני מציעה שנראה הצעה.

הדיון נגמר.

אני מבקש חוות דעת של היועצת המשפטית: נוצר כאן מצב , שהוגשה הצעה של הוועדה והונחה במליאה. אדם שהסכים עם ההצעה הזאת לא הגיש הסתייגויות. עכשיו אתה שינית. לא ידעתי שתשנה. לכן אני שואל האם זכותי עכשיו להגיש הסתייגות בנוסח המקורי של שליש?

אם אני קוראת את סעיף 153 לתקנון אני עושה היקש לחקיקה ראשית ולכן אני אומרת: כל השגה שלא נתקבלה, זכותך להגיש אותה למליאה, תנמק אותה שם ותוכל להצביע עליה.

זה ברור. זה סעיף מפורש. נניח שכן התקבלה השגה, וההשגה הזאת שינתה את הסעיף המקורי. אני רוצה את הסעיף המקורי.

אתה רוצה שזה יונח מחדש על שולחן המליאה ושוב יוכלו להגיש השגות?

לא. שאני אגיש השגה על הנוסח המקורי, ועל זה תהיה הצבעה במליאה.

ההשגה שלך תהיה לחזור לנוסח המקורי.

כן.

אבל את ההשגה הזאת אני אבקש, אם אפשר כמה שיותר מהר להגיש לנו בכתב.

אני מבקש שתוותרו על זה.

אני רוצה להציע שליש.




הצעה לתיקון התקנון בדבר תת-ועדה

יש לי נושא מאוד קטן ומאוד טכני ואני מבקשת מהוועדה לאשר את התיקון. תוקן חוק הכנסת ובמקום תת-ועדה נקבע שבכל מקום ייאמר "ועדת משנה". במקביל בסעיף 102 לתקנון הדבר לא תוקן. אני מבקשת את אישור הוועדה לתקן את התקנון ולהתאים אותו לחוק הכנסת, ולומר בסעיף 102 לתקנון במקום "תת-ועדה" – "ועדת משנה".

זו בקשה פורמלית. אני מעמיד אותה להצבעה.

הצבעה
בעד ההצעה לתיקון התקנון - רוב
נגד - אין
ההצעה לתקן את התקנון ובמקום "תת-ועדה" יבוא "ועדת משנה" נתקבלה.



















בקשות להעברה מוועדה לוועדה אחרת

יש כאן בקשות להעביר הצעות מוועדה לוועדה.
חבר הכנסת יהלום, אני מבקש ממך לקרוא את הבקשות.

1. בקשת יושב-ראש הוועדה לקידום מעמד הילד להעברת הצעת חוק הסעה בטיחותית לילדים נכים (תיקון – פעוטות עם מוגבלות), מוועדת הכלכלה לדיון בוועדה לקידום מעמד הילד. חבר הכנסת אברהם פורז נתן הסכמתו לבקשה זאת. אני מעמיד להצבעה.
הצבעה
ההצעה להעביר את הדיון לוועדה לקידום מעמד הילד נתקבלה.

2. בקשת יושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות להעברת הצעה לסדר היום בנושא: הגשת כתבי אישום בנושאי הטרדה מינית – פרשנות מוטעית לגבי עולים חדשים, הצעת חברת הכנסת מרינה סולודקין, מוועדת הפנים ואיכות הסביבה לדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. יושב-ראש ועדת הפנים נתן הסכמתו לבקשה זו. אני מעמיד להצבעה.
הצבעה
ההצעה להעביר את הדיון בהצעה לסדר היום מוועדת הפנים ואיכות הסביבה לוועדת העלייה,הקליטה והתפוצות נתקבלה.

3. בקשת יושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות להעברת הצעה לסדר היום בנושא: הנתונים החדשים על האבטלה בקרב העולים, של חבר הכנסת גנדי ריגר, מוועדת העבודה והרווחה לוועדת העלייה והקליטה. יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה נתן הסכמתו לבקשה זאת. אני מעמיד להצבעה.
הצבעה
ההצעה להעביר את הדיון בהצעה לסדר היום מוועדת העבודה והרווחה
לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות נתקבלה.

הסעיף הבא בסדר היום: ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום. יש ערעור אחד של חבר הכנסת איוב קרא, על מצבם של הנוצרים ברשות הפלסטינית. חבר הכנסת איוב קרא לא נמצא כאן, הערעור נמחק.

אגב, אני רוצה לספר לכם, שאתמול בערב ביקרתי בבית-לחם - - -

מילאת את מקומו של ערפאת?

ביקור דתי לחלוטין. איחלתי להם חג שמח. בדקתי את סדרי המעבר של תושבי ישראל לבית-לחם, ואני מוכרח לציין לשבח את שלטונות צה"ל שעשו את זה בצורה יוצאת מן הכלל ואפשרו להרבה מאוד חוגגים שבאו במכוניותיהם בצורה מסודרת, ללא פקקי תנועה, להשתתף בחגיגות.

ביקשתי אישור להיכנס ולא נתנו לי.

אני מבין שהיתה החלטה לאפשר לאנשים להיכנס לבית-לחם.

חבר הכנסת אבו וילן ואני ביקשנו להיכנס ולא נתנו לנו.

אדוני היושב-ראש, בדקת גם את דרכי הגישה לקבר רחל? איך אנשים יכולים להגיע.

זה די עצוב.

עשרות אלפי אנשים רוצים להגיע והם לא יכולים.

זה מאוד עצוב. עברתי שם, אתה יודע שאני מאוד רגיש לדברים האלה.

אני רוצה להעיר בקשר לסעיף הערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת.

אני מבקשת להסב תשומת לב חברי הכנסת שזה כבר שבועיים שהכנסת דנה בשבוע שלאחר מכן בהצעות שאושרו פה בשל הערעורים. הנשיאות יודעת את היקף העבודה באותו שבוע, אז פתאום יש אישור גורף, והשבוע דנים בהצעות משבוע שעבר שדנות בזיני.

ההערה מתקבלת.

זה בגלל חג החנוכה.

חג החנוכה לא מנע דיונים.

המערערים לא נשארים להציג את הצעותיהם. מתוך ארבעה נשאר בסוף היום אחד.

קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר היום


א. הצעת חוק הקמת בית-חולים באשדוד (תיקוני חקיקה)

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה.

מאחר שיושבת-ראש הוועדה לפניות הציבור וסגנית יושב-ראש הכנסת, חברת הכנסת סופה לנדבר, ביקשה בשל הצורך להשתתף באירוע, להקדים את הדיון בסעיף שנוגע להצעת חוק, ומאחר ששמעתי גם חוות דעת שאין בעיה עם זה, נדון תחילה בוועדה שתדון בהצעת חוק הקמת בית-חולים באשדוד (תיקוני חקיקה), של חברת הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי כנסת.

הצעת החוק עברה בכנסת במליאה ראשונה, ולמרות שהוועדה המשותפת כספים ועבודה הכינה אותה, משום מה נשמעו הצעות להעביר אותה לוועדה אחרת.

על-פי הנוהג והתקנון זה צריך להיות מוכן על-ידי אותה ועדה שהכינה בקריאה טרומית.

מי בעד ההצעה להמשיך ולהכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית בוועדה המשותפת כספים ועבודה?

הצבעה
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה המשותפת – רוב
נגד – מיעוט
ההצעה להעביר את הצעת חוק הקמת בית-חולים באשדוד (תיקוני חקיקה) לוועדה המשותפת
כספים ועבודה נתקבלה.

ב. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענקים במסגרת נישואין)
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קבלת קצבת זיקנה וקצבת נכות בעד פרק זמן אחיד)

עלינו לקבוע את הוועדה שתדון בהצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענקים במסגרת נישואין), והצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קבלת קצבת זיקנה וקצבת נכות בעד פרק זמן אחיד). מדובר בהעברה לוועדת הכספים או לוועדת העבודה.

זה שייך לוועדת העבודה והרווחה.

חבר הכנסת יהלום, מה אתה מבקש?

מה שאתם רוצים.

בתקנון זה שייך לוועדת העבודה והרווחה.

מאחר ששר העבודה והרווחה הביע התנגדות, נדמה לי שיושב-ראש הוועדה ביקש לא לעסוק בזה.

מי בעד להעביר את הצעות התיקון הנ"ל לחוק הביטוח הלאומי לוועדת העבודה והרווחה?

הצבעה
בעד ההצעה להעביר את הצעות החוק לוועדת העבודה והרווחה – רוב
נגד – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי ( תיקון - מענקים במסגרת נישואין)
והצעת חוק הביטוח הלאומי (קבלת קצבת זיקנה וקצבת נכות בעד פרק זמן אחיד)
לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות נתקבלה.

ג. הצעת חוק הבזק (תיקון – הגבלה על משדרי מין)
הצעת חוק הבזק (תיקון הגבלות על משדרים למבוגרים)

ההצעה הבאה: הצעת חוק הבזק (תיקון – הגבלה על משדרי מין), של חבר הכנסת יגאל ביבי וקבוצת חברי כנסת, והצעת חוק הבזק (תיקון הגבלות על משדרים למבוגרים). נשמעו הצעות להעביר את הצעות החוק לדיון בוועדת החינוך והתרבות או בוועדת הכלכלה.

יש מכתב של יושב-ראש ועדת החינוך. אני לא יודעת מה הוא אומר.

חבר הכנסת ועקנין, אתה אחד ממציעי החוק?

אני אחד ממציעי החוק.

מה הנימוק להעביר את זה לוועדת החינוך?

מדברים כאן על תוכן, ובנושא התוכן מטפלת ועדת החינוך. כאשר יזמתי את החוק, יושב-ראש ועדת הכלכלה אמר להעביר את זה לוועדת החינוך.

מי בעד ועדת הכלכלה? שינמק.

אני חושבת שאת חוק הבזק חוקקה ועדת הכלכלה, זה בתחום סמכויותיה, ולטוב ולרע זו הוועדה שהתמקצעה בנושא ומסוגלת לשמוע גם מומחים בנושא שמדובר פה.

אם אני הולכת באופן דווקני על מה שכתוב בתקנון, בתחום סמכויותיה של ועדת החינוך מופיע, בין היתר, שידורים אם אנחנו מדברים על תכנים, זה הגיוני יותר בוועדת החינוך ולא בוועדת הכלכלה, אבל זה לא נחרץ.

מי בעד ועדת החינוך? מי בעד ועדת הכלכלה?

הצבעה
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכלכלה – מיעוט
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך – רוב
ההצעה להעביר את הצעת חוק הבזק (תיקון – הגבלה על משדרי מין) והצעת חוק הבזק
(תיקון הגבלות על משדרים למבוגרים) לוועדת החינוך והתרבות נתקבלה.

שתי ההצעות עוברות לוועדת הכלכלה.

ד. הצעת חוק המנון המדינה (תיקון)

הצעה נוספת היא הצעת חוק המנון המדינה (תיקון), מאת חבר הכנסת זבולון אורלב. הצעה זהה של חבר הכנסת אורלב הועברה לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

הצעה שלי.

חבר הכנסת פורז, אם אתה רוצה להתייחס לנושא של חוק הבזק בקשר לשידורים, כבר הצבענו על זה.

אני מבקש רוויזיה.

אין רוויזיה בשלב הזה.

אדוני היושב-ראש, אני מנהל ישיבה במקביל. באתי באיחור לא בגלל שטיילתי. אז אני חושב שצריך לגלות התחשבות. לכן אני מבקש לקיים הצבעה חוזרת במועד אחר שתקבע.

עוד חמש דקות.

מה זה עוד חמש דקות?

באחת יש לוועדה דיון אחר. נפתח את הישיבה באחת ברוויזיה.

חבר הכנסת קליינר, יש הצעה שלך זהה בעניין חוק ההמנון שנדונה בוועדת הפנים?

שתי ההצעות הוגשו ביחד, והשר השיב לשתיהן. בעצם ההתייחסות היתה לשתי ההצעות. משום מה היות שהוועדה המומלצת בכנסת היתה פנים, כתבו להעביר את ההצעה שלי לוועדת הפנים, ושל חבר הכנסת אורלב הנה, כשההצעה להעביר לכמה וועדות. למעשה, ההתייחסות זהה לשתי ההצעות, לכן אני לא מביע דעה. אני לא מתנגד שיתקיים דיון בוועדת הפנים. אבל אם תחליטו להעביר את ההצעה של אורלב לוועדת משותפת, גם שלי תלך לאותה ועדה.

חוק הדגל והסמל בסעיף 6 קובע, ששר הפנים ממונה על ביצוע החוק. לכן, עד כמה שאני מבינה, עלו ההצעות להעביר את הצעת החוק לוועדת הפנים, כאשר נושא ההמנון בכלל לא מעוגן, למעט בחוק הכנסת, ושם כתוב שצריך להשמיע את ההמנון בהקשר של הכנסת. אבל לאור העובדה ששר הפנים ממונה על החוק, זאת היתה הסיבה שהעבירו לוועדת הפנים. באותה מידה של היגיון זה צריך להיות בוועדת החוקה. אבל זה יכול להיות בוועדת הפנים.

לא היתה בקשה להעביר לוועדת החוקה.

האם אפשר שהצעת החוק של חבר הכנסת קליינר תידון בוועדת הפנים, ועל כך כבר הוחלט, והצעה זהה תידון בוועדת החוקה?

זה לא הגיוני.

מי בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדת הפנים?

אני חייב לייצג את חבר הכנסת אורלב. הוא רצה ועדה משותפת של פנים וחינוך.

אתה מוכן?

אין לי התנגדות.

ישנה סמכות בתקנון מכוח סעיף 118 שהוועדה הרלוונטית אם היא מחליטה שזה צריך לעבור לוועדה אחרת, תפנה לוועדת הכנסת.

נמליץ על ועדה משותפת, אבל את ההחלטה הזאת נקבל רק אחרי שתהיה לנו פנייה מסודרת של יושב-ראש ועדת הפנים, ונעשה זאת ללא דיחוי.

הוא לא יפנה אחרי שהחלטת.

מאחר שיש כאן המרכיב של ההמנון, זה לא שייך לוועדת הפנים. דיון בוועדת הפנים מצמצם את העניין. ההמנון זה על כלל העולם ומדינת ישראל. אין ספק שצריך להוסיף כאן עוד ועדה בעלת אופי יותר כללי.

לכן אני נמנע כרגע מלקבל החלטה.

שתי ההצעות יידונו ביחד בכל מקרה?

כן.


ה. הצורך באישור התחברות לרשת החשמל למבנים

אנו צריכים לקבוע את הוועדה שתדון בהצעה לסדר היום של חבר הכנסת יצחק גאגולה בנושא הצורך באישור התחברות לרשת החשמל למבנים – ועדת הפנים או ועדת הכלכלה. אני חושב שוועדת הפנים עוסקת בזה, זה עניין של רישוי. למיטב ידיעתי, ועדת הפנים עסקה באישור הצעת החוק בנושא של החשמל.

זה ועדת הכלכלה.

התחברות למבנים, טופס 4, שייך לוועדת הפנים.

לא מדובר על הרשות המקומית אלא על חברת החשמל. אני מתנגדת לוועדת הפנים. זה שייך לוועדת הכלכלה.

מי בעד דיון בוועדת הכלכלה?

הצבעה
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה - רוב
נגד – מיעוט
ההצעה להעביר את ההצעה לסדר היום בעניין הצורך באישור התחברות
לרשת החשמל למבנים של חבר-הכנסת י' גאגולה לוועדת הפנים נתקבלה.


ו. שידור ראיון עם ערפאת בערוץ 1

ההצעה הבאה לסדר היום: שידור ראיון עם ערפאת בערוץ 1, של חברי הכנסת זאב בוים, אחמד טיבי ומשה גפני. נשמעו הצעות להעביר לוועדת החינוך והתרבות. זה ערוץ 1, מדובר בתכנים. נצביע על העברה לוועדת החינוך והתרבות.

הצבעה
בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדת החינוך והתרבות - רוב
נגד - אין
ההצעה להעביר את ההצעה לסדר היום בעניין שידור ראיון עם ערפאת בערוץ 1
לוועדת החינוך והתרבות נתקבלה.




ז. קביעת הרכב ועדה לפי סעיף 16(א) לתקנון

ביום 16.12.01 החליטה הכנסת להקים ועדה משותפת של הוועדה למאבק בנגע הסמים וועדת החינוך והתרבות לצורך דיון בהצעה לסדר היום בנושא "מגפת האכסטזי בקרב בני הנוער", של חבר הכנסת דוד מגן. בהתאם לסעיף 16(א) לתקנון הכנסת מתבקשת הוועדה לקבוע את הרכב הוועדה המשותפת ואת העומד בראשה.

אם אני לא טועה, חבר הכנסת אורלב הביע הסכמתו שיושב-ראש הוועדה לענייני סמים יעמוד בראש הוועדה המשותפת. זו היתה הצעה של חבר הכנסת דוד מגן, וחבר הכנסת אורלב הסכים שחבר הכנסת טלב אלסאנע יעמוד בראש הוועדה.

אני תומך בכך. אני חושב שיושב-ראש הוועדה למלחמה בנגע הסמים בקיא בנושא, אבל אבקש ממנהלת הוועדה לפנות אליהם ולבקש הצעת הרכב. נאשר את זה ללא דיחוי.


בקשות להקדמת הדיון בהצעות חוק בקריאה טרומית

יש בקשה של חבר הכנסת אליעזר כהן להקדמת הדיון בהצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – בוררות חובה בשירות הציבורי). אני מבין שזה עד קבלת התקנון?

לפני.

הבקשה הזאת הונחה לפניי אתמול. הבטחתי להעלות אותה היום כדי שנעמוד במסגרת התקנון, אבל ההחלטה תתקבל בישיבה אחרת, כפי שאמרתי מראש.

למה?

כי הממשלה לא קיבלה החלטה ואף אחד לא מוכן, ואני לא יכול להביא את זה מהיום למחר. אלא כדי לעמוד במסגרת התקנון, אני הולך פה לקראתם. במקום שלא אעלה את זה, אני מביא את זה לדיון. בדרך הזו אנחנו תופסים את תקנון הכנסת ב-48 שעות. עשיתי את זה גם עם חבר הכנסת משעני וחברי כנסת אחרים, כדי ללכת לקראתכם. אנחנו נותנים לממשלה שבוע להגיב ולראות מה עמדתה ואביא את זה בשבוע הבא להצבעה.

אותו הדבר לגבי הצעת חוק של חבר הכנסת אורי אריאל, הצעת חוק לתיקון פקודה למניעת טרור (תיקון – רשות לגוף מדיני). ואותו הדבר לגבי הצעת חוק של חבר הכנסת מרדכי משעני, הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (היטל חירום על נישום בעל הכנסה גבוהה – הוראת שעה), התשס"ב-2001. אני מבטיח לכם שבשבוע הבא נקבל החלטה.

בזה סיימנו. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00