פרוטוקולים/ועדת הכנסת/4158



2
ועדת הכנסת
4/12/2001


פרוטוקולים/ועדת הכנסת/4158
ירושלים, ב' בטבת, תשס"ב
17 בדצמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי




פרוטוקול מס' 251
מישיבת ועדת הכנסת
יוםשלישי, י"ט בכסלו התשס"ב (4 בדצמבר 2001), שעה 10:00

1. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.
2. בקשות להקדמת הדיון בהצעות חוק פרטיות – בקריאה הטרומית:
1. הצעת חוק הביטוח הלאומי-תיקון שלילת זכויות ממבצע פעולות איבה, התשס"ב-2001, של חבר הכנסת יצחק גאגולה.
2. הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון- איחוד המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין, ומועצת הרשות השניה ) התשס"ב – 2001, של חבר הכנסת נחום לנגנטל.
3. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון- הפסקת כהונתו של חבר כנסת שנתמנה לשר) התשס"ב-2001, של חברת הכנסת קולט אביטל וקבוצת חכ"ים.
4. הצעת חוק הבטיחות במקומות ציבוריים (תיקון- אירועי ספורט) של חבר הכנסת אבשלום וילן וקבוצת חכ"ים.
3. בקשות להעברת הצעות חוק מוועדה לוועדה אחרת.
4. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק והצעות לסדר יום.
5. הצעת חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (הוראת שעה) (הארכת תוקף מס' 3)
התשס"ב-2001.
6. תנאי עבודתם של העוזרים הפרלמנטריים.
7. שונות
1. זכות שארי חברי כנסת ותיקים לגמלה
2. מימון שפה זרה לחברי כנסת.
3. אימוני חברי כנסת בכלי יריה לצורך הגנה.

חברי הוועדה: יוסי כץ – היו"ר
שאול יהלום
נחום לנגנטל
מרינה סולודקין
יצחק גאגולה
זהבה גלאון
יאיר פרץ
יגאל ביבי
נעמי חזן
קולט אביטל
זאב בוים
אפי אושעיה
אבשלום וילן
אברהם פורז
אילן גילאון
אורי אריאל
איוב קרא

אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
אבי לוי - חשב הכנסת
יחזקאל לביא - משרד הפנים
גיא מרגליות - נציג העוזרים הפרלמנטריים

אנה שניידר

תומר רוזנר

אתי בן יוסף

איה לינצ'בסקי



ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. על סדר היום שלנו ערעורים על החלטת יו"ר כנסת והסגנים. חברת הכנסת זהבה גלאון מערערת על ההצעה למוטט את הרשות הפלסטינית ואת יאסר עראפת המחייבת דיון דחוף במליאת הכנסת. חברת הכנסת גלאון בבקשה:

אדוני היו"ר, חבר הכנסת חיים רמון ואני הגשנו הצעה דחופה לסדר, כל אחד לחוד אבל בדיוק אותה הצעה, כפי שהיא מנוסחת כאן. מסתבר שקבוצה גדולה של חברי כנסת הגישו הצעה בדיוק דומה.

אם היא בדיוק דומה, היא זהה?

היא זהה במובן שהם אמרו "החלטת הממשלה למוטט את הרשות הפלסטינית", וזה התקבל, ואנחנו הצענו "ההצעה למוטט את הרשות הפלסטינית", לכן לא הבנתי את ההגיון.

מה הם הגישו?

"החלטת הממשלה למוטט את הרשות הפלסטינית".

אין דבר כזה, הרי ההחלטה הייתה רק הבוקר.

מאיפה את יודעת את זה?

אמרה לי מזכירת הסיעה שלך.

חברת הכנסת גלאון, האם גם שאר הדברים שאת אומרת בכנסת מבוססים על אינפורמציה לא נכונה או שזה במקרה?

הודיעו לי שחבר הכנסת ביבי מייצג את הנשיאות. ממבט ראשון, הייתי בעד קבלת הערעור, אבל יש פה על "מתקפת הטרור הרצחנית, ועל הפיגועים, על מתקפת הטרור הקשה, גל פיגועי הטרור, הסלמה בשטחים והרחבת מעגל שפיכות הדמים בין הישראלים לפלסטינים והאיומים לגרש את ערפאת". זה כמעט בדיוק כמו שלכם.

הייתה הצבעה נפרדת. הסוגיה עלתה, הנשיאות הפרידה בין שני הנושאים בהחלטה שאלה שני נושאים נפרדים, והיו שתי הצבעות, אחד על הנושא הגדול ועל הנפרד. זה אמנם שני נושאים נפרדים וצריך להחליט אם לאשר או לא לאשר. אני מדווחת כרגע בדיוק מה היה בנשיאות.

אני אומר לך את האמת, בדרך כלל הייתי בעד קבלת הערעור, אבל מכיוון שהנשיאות עצמה החליטה לצרף את הצעתו של חבר הכנסת טיבי "ההסלמה בשטחים והרחבת מעגל שפיכות הדמים בין הישראלים לפלסטינים והאיומים לגרש את ערפאת", אז לא ברור לי בדיוק.

אז אולי הנשיאות לפעמים טועה. ייתכן שהייתה טעות בנשיאות.

אם אנחנו מאשרים את זה, היא לוקחת לנו נושא לשבוע הבא, הרי ההחלטה הייתה היום, אז נגיש כולנו לשבוע הבא.

יש אי אמון שבוע הבא.

מי בעד קבלת הערעור ירים את ידו: הצבעה
בעד: 2
נגד: 3
הערעור לא מתקבל.

חבר הכנסת גנדי ריגר בנושא הנתונים החדשים על האבטלה בקרב העולים.

אדוני היו"ר, אמנם ההחלטה התקבלה, אני חושבת שזה טמטום של הוועדה- - -

טמטום של הוועדה? את לא מקבלת דמוקרטיה?

אני מקבלת.

חברת הכנסת גלאון, דבר ראשון, למניעת אי הבנות, רק בשל הערה הזו הדיון מסתיים. זו הערה שלא במקומה, לא חברית, מקומה לא יכירנו כאן בוועדה.

ככה אני מרגישה.

דבר שני, הדרך עומדת בפניכם היא, הואיל וביממה האחרונה, עוד הרבה זמן אחרי שהגשתם את ההצעה לסדר, חלה התפתחות שלא הייתה בפני הנשיאות. הואילו בטובכם, וזו דרך המלך, לפנות ליו"ר הכנסת בדרך המקובלת. קרו אירועים חריגים ב- 24 שעות האחרונות.

כך אעשה.

אני מציע לך לחזור מההתבטאות.

אני לא רוצה, כי זה לא היה שיקול ענייני.

חבר הכנסת גנדי איננו?

אני מייצגת אותו.

הוא צריך לתת לך ייפוי כוח בכתב.

ההסמכה לייצג צריכה להיות בכתב.

הערעור נמחק, אנחנו עוברים לנושא הבא בסדר היום. בקשות להקדמת הדיון בהצעות חוק פרטיות- בקריאה טרומית.

אני מבקש להציע קודם הצעה לסדר. הרי יושבי הראש בכל הישיבות בוכים על הנושא הזה, בסוף זה הולך ומתגבר. אני מציע שנהיה הגונים ונקבל החלטה שתהיה על כל חמשת ההצעות ביחד. כל חמשת ההצעות הן הצעות בעלות טווח ארוך, ההצדקה היא אותה הצדקה ולא נשחק עם זה או כולם או אף אחת.

חבר הכנסת גנדי ריגר, זו פעם ראשונה שקורה לנו דבר כזה אתך, אני אלך לקראתך, אבל להבא, אם קובעים ישיבה בעניין הזה, אנחנו הולכים לפי התקנון. מאחר שעוד לא קיימנו הצבעה נוספת, אני מאפשר לחבר הכנסת גנדי ריגר להשמיע את דבריו. מדוע אתה חושב שצריך לקבל את הערעור שלך?

המצב היום בקרב העולים שבאו בשנת 1998 עומד על אבטלה למעלה מ- 20%. אני חושב שגם במצב המדינה כרגע, מאחר וקשה, אנחנו צריכים להגיד תודה.

אין ספק שההצעה של חבר הכנסת גנדי חשובה מאד וכואבת מאד, אבל הנשיאות חשבה ששבוע שעבר דברו על זה, ובשבועות האחרונים דברו מספר פעמים על הנושא הזה. הנשיאות חושבת שזו בעיה לאומית מתמשכת שדנים עליה בוועדת העבודה והרווחה, ולכן היא לא חשבה שצריך לקבל את זה.

בדקתי ומצאתי שיש מציע אחד בלבד, חבר הכנסת גנדי ריגר עצמו. אני יודע ששלשום, כשקרה האסון בחיפה, לא נדהמנו כי לצערנו התופעה הזו חוזרת ונשנית, עשרה מתוך נוסעי האוטובוס היו עולים חדשים. נכון שאין קשר ישיר בין נושא התעסוקה לבין האסון, ובכל זאת אני חושב שצריך ללכת לקראת העולים החדשים ולתת להם ביטוי גם במליאת הכנסת, לכן אני מעמיד את זה להצבעה. מי בעד קבלת הערעור ירים את ידו:

הצבעה
בעד: 5
נגד: 2
הערעור התקבל

זו לא הצעה רגילה.

יש מלחמה בחוץ, אבל נושא שמתמשך כל הזמן פתאום הופך להיות דחוף. צריך לשנות את כל מערך הערעורים.

לא קבלו ערעור אחד שלכם, אז צריך לשנות את כל השיטה? את אומרת שהוועדה מטומטמת, אולי צריך להחליף את הכנסת?

זו צביעות.

חברת הכנסת נעמי חזן וחבר הכנסת שאול יהלום, אני אנעל את הישיבה תוך 30 שניות, וחבר הכנסת וילן יבוא אליכם בטענות, לא אלי. חברת הכנסת חזן, החוק שאני מעלה עכשיו ייתן לך הרבה אנרגיה לצעוק.

מה עניין שמיטה להר סיני? למה לעשות מזה צחוק, זו חוצפה.


בקשות להקדמת הדיון בהצעות חוק פרטיות- לקריאה טרומית.

הצעת חוק הביטוח הלאומי – תיקון שלילת זכויות ממבצע פעולת איבה, התשס"ב- 2001, של חבר הכנסת יצחק גאגולה.

עוד הצעה גזענית שערורייתית. איך אתה לא מתבייש להעלות אותה? וזה דחוף?

למה אתה חושב זה דחוף?

אני מודה לך אדוני היו"ר.

אל תודה לי, אני אצביע נגדך.

תודה שאפשרת לי להעלות את הנושא הזה. הנושא הזה הוא אחד הנושאים החשובים במדינת ישראל בגלל המצב הביטחוני הקשה שכולנו נמצאים בו.

היועץ המשפטי לממשלה אמר שזה גזעני.

זה עד כדי כך גזעני שגם לדבר את לא יכולה לתת לי? האבסורד הוא שבחוק של מדינת ישראל טרוריסט יכול לנצח בנו ולהנות מקצבת ילדים. חבר הכנסת הירשזון ואני הגשנו את הצעת חוק דומה מאד סמוך אחד לשני אבל יש הבדל מהותי בין הצעת החוק שלי להצעת החוק שלו.

אני אקרא ברשותך את הצעות החוק ואגיד מה ההבדל. "הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים... רשאי בית המשפט שהרשיעו לשלול ממנו כל זכות או הטבה סוציאלית לתקופה של שבע שנים מיום הרשעתו או מיום שגמר לרצות את עונשו", את זה הציע חבר הכנסת אברהם הירשזון , הצעה מצוינת.

אני לא רק אומר ש"רשאי בית המשפט", אלא קודם כל "חובה לשלול ממנו" ולא רק לשבע שנים, אלא לצמיתות. לא יכול להיות שאדם שעושה מעשה נבלה כזה, שאנחנו עוד ניתן לו קצבה. תודה.

הצגת את עמדתך יוצא מן הכלל , עורכת הדין קלעי בבקשה:

אני חייב להסביר מדוע אני מבקש פטור מחובת הנחה.

זו הנקודה העיקרית.

זה דחוף בשביל הבשורה לעם ישראל.

הממשלה מתנגדת. הצעה זו לא נדונה אצלנו עדיין לפטור מחובת הנחה. אנחנו חושבים שזה לא בוער וצריך לדון בזה בדרך המקובלת.

גם עמדתי היא שאין סיבה לפטור את זה מחובת הנחה, זו הצעת חוק שצריך לדון בה בכובד ראש ואין שום סיבה לא ללכת אתה בדרך הרגילה.

כמוני כמוך.

אני רוצה להציע משהו לחבר הכנסת גאגולה. דווקא משום שזה שינוי של מדיניות ביחס לטרוריסטים, דווקא משום כך אני חושב שהרעיון פה הוא מאד מוצדק, ודווקא משום כך, הניסיון לקצר , במקרה הזה, את ההליך, עלול להיראות בעיני הציבור כמשהו שצריכים לנצל את הרגע, את השעה, את האווירה, על משהו שהוא לא ראוי, אבל ננצל את זה בגלל האווירה שקיימת.

אני מציע לך, דווקא משום שאני מאמין גדול בחוק הזה ואני חושב שהרבה פה מאמינים, שנלך דווקא לפי דרך המלך, כדי להראות שאף אחד לא רוצה לחטוף, ואף אחד לא חושב שזה לא נכון ולא יגידו שזה ניצול של האווירה ושל הרגע וכו'.

אתה לא משיב, אתה רק אומר אם אתה עומד על הבקשה.

אני עומד על הבקשה שלי בשביל סיבה אחת, העם בישראל צריך בשורה, זה לא פופוליזם.

מי בעד מתן פטור מחובת הנחה ירים את ידו?

הצבעה
בעד: 4
נגד: רוב
הערעור לא התקבל.

הצעת חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (תיקון- איחוד המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין, ומועצת הרשות השניה ) התשס"ב – 2001, של חבר הכנסת נחום לנגנטל.

בתיקון לחוק הבזק עלתה הסוגיה שעסקה בתחום זה של איחוד המועצות. לא ידעתי שהדבר הזה יגיע לחוק ההסדרים, כשזה הגיע לחוק ההסדרים זה לקח קצת זמן שישבנו וחשבנו איך להגיש הצעה אחת לחוק ההסדרים, ברוח של ועדה שהייתה, דברים שכבר נאמרו בכל מיני מקומות ובכל מיני דיונים, והצעת החוק מונחת בפנינו. אם לא יהיה פטור מחובת הנחה, הדבר הזה עלול להיות באחת מוועדותיה של הכנסת.

יש הסכמה בינינו לבין שר האוצר שתקום ועדה מיוחדת שמורכבת מחינוך וכלכלה.

אבל ברגע שזה יקום, אם יידון רק חוק ההסדרים, בלי החוק שלי, אז יהיה מצב שבו יהיה פוסט מורטום אחרי 45 יום, זו הבעיה.

גברתי היועצת המשפטית, אם הצעת החוק הזו תעבור מהמליאה, האם אפשר להעביר אותה, אם נקים מחר נניח ועדה מיוחדת בהתאם למה שסוכם בין שר האוצר...

ועדה מיוחדת למעשה מוקמת לנושא מסוים, זה נושא פרק התקשורת בחוק הסדרים. לכן, אני לא חושבת שאפשר יהיה בלי החלטה שמרחיבים את הסמכויות של הוועדה המיוחדת, בכלל להוסיף לה נושאים אחרים, למרות שזה אותו נושא, אבל פורמלית, הוועדה שמוקמת- - -

אם חבר הכנסת לנגנטל יהיה חבר בוועדה הזו, האם הו יכול להציע את הרעיונות שלו כפי שבאו לידי ביטוי בהצעה בוועדה מיוחדת?

בוודאי, גם בלי הצעת החוק הוא יכול לעשות כן.

תודה. נציג הממשלה בבקשה:

שר התקשורת כיוון את ההצעה? אני מציע לא להגיד את זה.

אני חושב שאני יודע מה אני אומר, יש עמדת ממשלה כמו שבאה לידי ביטוי בחוק ההסדרים.

יש דברים בגו.

יש את עמדת הממשלה כמו שהיא באה לידי ביטוי בהצעת החוק הממשלתית, ולכן אם יש רצון לשנות את עמדת הממשלה בעניין הזה, אפשר לחזור לוועדת השרים שטיפלה בזה ולשנות את עמדת הממשלה, ואין צורך כדי לשנות את הצעת החוק, להריץ הצעת חוק נוספת.

תודה רבה, חבר הכנסת בוים ואחריו חבר הכנסת אושעיה.

אני מבקש במקרה הזה, כיוון שהנושא עומד להיות נדון במסגרת חוק הסדרים, ואם אנחנו לא נקבל שחרור מחובת הנחה, אז יהיה פער זמן כזה שהמשמעות של הצעת החוק הזו מראש- - -

זה אומר שאתה תומך בעמדת שר התקשורת.

במקרה הזה כן, אני תומך בעמדה הזו מכיוון שגם לו יש עניין בזה.

אני לא מבין איך הממשלה נגד הממשלה. אבל אני מבין דבר אחד, חוק ההסדרים שאנחנו מדברים עליו שהנה הוא עוד מעט, אני לא רואה שעוד מעט הולכים לאשר אותו. נאשר את זה כך, אם זה יהיה בחוק ההסדרים, אז לא תהיה בעיה, לכן נאשר ונתקדם.

תודה. היועצת המשפטית לממשלה.

אני מוכרחה לומר שעמדת הממשלה מתבטאת בחוק ההסדרים.

חבר הכנסת לנגנטל, אני יודע שאני אהיה במיעוט, אבל אני אצביע נגדך מכיוון שהצורה הזו שבה הממשלה מתנהלת ששר אחד תומך בדבר אחד, הממשלה תומכת דבר אחר, זה מצב בלתי נסבל. מי בעד קבלת הבקשה ירים את ידו:

הצבעה
בעד: 9
נגד: 1
הבקשה אושרה.

חבר הכנסת קרא נמצא? נעבור הלאה, הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון- הפסקת כהונתו של חבר כנסת שנתמנה לשר) התשס"ב-2001, של חברת הכנסת קולט אביטל וקבוצת חכ"ים.

מדובר בהצעת החוק הנורווגי, הנחתי את זה על שולחן הכנסת, זה עבר את זמנו, הגיע לאישור הממשלה. שר המשפטים התנגד. שיניתי את ניסוח החוק כך שזה יהיה חוק ___ בעיקר, והשר יסיר את התנגדותו. לכן, כיוון שזה ישב מספיק זמן בכל התהליך הזה, אני מבקשת לפטור אותי מחובת ההנחה.

זה מקרה קלאסי יוצא מהכלל. מי בעד?

הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין
הבקשה אושרה.

הצעת חוק הבטיחות במקומות ציבוריים (תיקון- אירועי ספורט) של חבר הכנסת אבשלום וילן וקבוצת חכ"ים. אם חבר הכנסת וילן יצא, אנחנו ממשיכים הלאה.

הוא היה כאן ואמרו לו לבוא עוד עמה דקות.

ועדת החקירה הפרלמנטרית למניעת אלימות בספורט הגישה בחודש יולי לכנסת דו"ח ביניים. במהלך הפגרה היא ישבה עם נציגי משרדי המשפים, ביטחון הפנים, התרבות המדע והספורט, וגיבשה שורה של הצעות חוק שיאפשרו למשטרת ישראל לטפל בעניין. כל שבעת חברי הוועדה חתומים על ההצעה וההצעה הזו צריכה לאפשר להסיר גדרות בחלק מהמגרשים, לאפשר לשוטרים לעצור אנשים שמתפרעים תוך כדי משחק, להפעיל מצלמות וידאו וכו'.

הפטור מחובת הנחה זה כדי לאפשר להגיש יחד עם הממשלה, הממשלה גם מגישה את זה ורצינו להגיע ביחד, כי הממשלה עוד התעכבה על פרוצדורות ולכן הציעו לנו שנניח עכשיו וניפגש בהמשך. הנוסח זהה גמרי, יש בו הסכמה מוחלטת.

הממשלה לא תומכת בזה, לא הספקנו לראות את ההצעה הזו.

אני חושב שאדוני היו"ר עושה כאן טעות. אותה הערה רציתי להעיר, ולא נתת לי, לגבי חברת הכנסת קולט אביטל. אם הממשלה מסכימה אז לא צריך את חובת ההנחה. הממשלה מודיעה שהיא מסכימה ואז זה עולה מהמקום. לכן אי אפשר להגיד שהממשלה מסכימה ולפטור מחובת הנחה.

מי בעד קבלת הערעור ירים את ידו.

הצבעה
בעד: 4
נגד: 2
הצעת הפטור מחובת הנחה התקבלה.

חברת הכנסת גלאון אולי תואילי בטובך ותצאי?

לא רוצה.

אז אני מבקש שקט.


בקשות להעברת הצעות חוק מוועדה לוועדה אחרת.

חבר הכנסת אבשלום וילן העביר הצעת חוק לתיקון בוועדת העבודה והרווחה לקראת הכנה לקריאה ראשונה. חבר הכנסת דוד טל, יו"ר הוועדה פונה אלי ואומר לי כך: אודה על העברת הדיון בהצעה לוועדה אחרת לאור בקשתו של חבר הכנסת וילן, לפיצול המשך הדיון בוועדות הכספים והכלכלה, ועל העלאת הנושא על סדר יומה של ועדת הכנסת וישיבתה הקרובה.

אני רוצה להבין, אתם רוצים להעביר את זה לוועדת כספים? או לוועדת כלכלה? או שאתם רוצים שתהיה ועדה משותפת? מדובר כאמור בחוק איסור קביעת מגבלת גיל.

חוק איסור קביעת מגבלת גיל, לאחר שעבר בקריאה הטרומית, עבר במשך שנה וחצי דיונים בוועדת העבודה והרווחה. הסתבר לנו, בשיחות עם השופט שלמה שוהם, וגם עם היועצת המשפטית של ועדת העבודה והרווחה, שבעצם לא ניתן לטפל בו במתכונת הקיימת משום שהמניע לחוק היה איסור על טייסים כשרים, לטוס במטוסים קטנים ולא גדולים, מעל גיל 65, מה שבארצות הברית כלל לא מקובל. פנו אלינו הטייסים שאמרו שמגבילים אותם לטוס במטוסים קטנים למרות שהם בריאים כשרים ובעצם פוגעים בהם לא רק בפרנסה אלא בחוקנו.

כשירים לא כשרים.

יש פה בעיה משפטית ושלמה שוהם אמר שחייבים לפצל את החוק כדי להתקדם אתו בוועדת העבודה והרווחה. צריך לפרק לשניים וצריך להעביר את זה לוועדה אחרת.

אי אפשר לפצל חוק.

החוק, במתכונת הקיימת, שעבר בקריאה טרומית, לא יכול להתקדם. לכן הוא הציע לי לחזור לכאן, להעביר אותו לוועדת חוקה חוק ומשפט, הוא צריך לחזור לקריאה ראשונה, ולאחר קריאה ראשונה, ניתן לפצלו לוועדת חוקה חוק ומשפט לחוק יסוד, שספק אם אפשר להתקדם, והקטע של מגבלת הגיל, במתכונת מצומצמת יוכל לחזור לוועדת העבודה והרווחה ולהיות מטופל שם.

כבר יותר קל לשנות את החוק.

אני מבינה שהתחושה של חבר הכנסת דוד טל, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, היא על בסיס סעיף 118 לתקנון. סעיף 118ג' לתקנון אומר כך:"הגיעה הוועדה למסקנה כי מן הראוי שהטיפול בהצעה יועבר לוועדה אחרת, יביא יו"ר הוועדה את הדבר לפני ועדת הכנסת. מצאה ועדת הכנסת כי יש להעביר את הטיפול בהצעה, תחליט לאיזו ועדה תביא את הצעתה ותביא אותה לאישור".

זה מה שהוועדה יכולה לעשות כאן, אי אפשר לקחת חלק מסוים מהצעת החוק, סעיף או משהו כזה, ולהעביר את זה לוועדה אחרת. מה שוועדת הכנסת יכולה לעשות, זה להחליט האם יותר מתאים שהטיפול בהצעת החוק הזו ייעשה בוועדת החוקה. אז, ועדת החוקה, כשזה יגיע אליה, תחליט מה היא תעשה. לכן אם אתם רוצים להעביר את זה, אז לוועדת החוקה.

הצעת החוק הזו באה להוציא סמכויות משר התחבורה. אם הוא לא מתנגד, הוא לא צריך את החוק. ההצעה היא להכריח את שר התחבורה להוציא סמכויות וצריך לשמוע כאן את עמדת הממשלה. לכן אני באופן עקרוני מציע קודם כל שייעשה בירור לא על סמך שמועות, אלא שהיועצת המשפטית תעיין בחוק, ונדמה לי שעל זה ההצעה, היא תבדוק ותביא לנו הצעה מסודרת לישיבה הבאה עם כל מה שצריך לשמוע, ונעשה מה שצריך.

אין לי בעיה, השופט שלמה שהם טיפל בזה עשרות שעות.

הוא טיפל בזה מבחינת הדורות הבאים.

עקיצה שלא במקום.

אני מקבל את הצעתו של חבר הכנסת יהלום, אני מבקש לבדוק את הנושא, לתת לנו חוות דעת, אנחנו ליברליים בעניין הזה אבל בכל זאת יש פה דבר שאני עוד לא למדתי אותו עד הסוף.

חבר הכנסת אברהם פורז מבקש שהצעת חוק האפוטרופוס הכללי (תיקון- נכס עזוב של נספה בשואה), אשר נדונה במליאת הכנסת והועברה להכנה בוועדת חוקה חוק ומשפט, תעבור לוועדת הכלכלה. בסעיף 13 בתקנון הכנסת מצויים הנושאים של האפוטרופוס על רכוש, וכן רכוש יהודים שאינן בחיים בתחום עניינה של ועדת הכלכלה. חבר הכנסת אופיר פינס, שכתב לי מכתב, ואני מסכים אתו.

אני רוצה להסביר, יש לנו בוועדת הכלכלה, ועדת משנה ברשות חבר הכנסת הירשזון.

אין צורך להסביר. מי בעד ההעברה? מי בעד המלצה לכנסת לשנות את החלטתה שירים את ידו.

הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין
הבקשה אושרה.

חבר הכנסת קרא לא הגיע.

תודיעו לו שבקשתו נדחתה לישיבה הבאה.

קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק והצעות לסדר היום

בישיבה הקודמת ביקשתי הצעה לסדר לוועדת הכלכלה בעניין מקבצי דיור לעולים.

קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק, הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון- הגדרה זיקה ישית או פוליטית), התשס"א-2001, של חבר הכנסת אברהם הירשזון. היו כל מיני הצעות, לאן זה הולך?

זה מתאים לחוקה.

אני מעמיד להצבעה, מי בעד ועדת חוקה?

הצבעה
בעד: רוב
נגד: מיעוט

מי בעד ועדת פנים ונגד ועדת חוקה?

הצבעה
בעד: מיעוט
נגד: בעד
ההצעה עוברת לוועדת חוקה חוק ומשפט.

הצעת חוק איסור פתיחת בתי עינוגים בתשעה באב (הסמכה מיוחדת)(תיקון- החלת חוק על בתי אוכל ובתי קפה), התשס"ב-2001, של חבר הכנסת מיכאל קליינר וקבוצת חכ"ם, וכן שאר הצעות החוק של חבר הכנסת שאול יהלום, ושל חבר הכנסת משה גפני, ושל חבר הכנסת יאיר פרץ ואחרים. או בוועדת הפנים או בוועדת הכלכלה. מי בעד ועדת פנים ירים את ידו?

הצבעה
בעד: רוב
נגד: מיעוט

מי בעד ועדת כלכלה?

הצבעה
בעד: מיעוט
נגד: רוב
ההצעה הועברה לוועדת הפנים.

קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר יום. משבר המתנ"סים והשלכותיו החמורות על אוכלוסית המצוקה – של קבוצת חברי כנסת. מי בעד ועדת חינוך?


הצבעה
בעד: רוב
נגד: מיעוט
ההצעה הועברה לוועדת חינוך.

מקבצי דיור לעולים חדשים של קבוצת חברי כנסת.

הבעיה היא לא העולים, הבעיה היא איך שכרו דירות של 20 מ"ר ב- 1000 דולר, זה יכול להיות לעולים וללא עולים. זה דיור ציבורי קלאסי, ודיור ציבורי זה ועדת הכלכלה.

לפי התקנון, בין הסמכויות של ועדת הכלכלה מופיע באופן מפורש, שיכון. כלומר, אם מדובר בבעיות דיור, זה צריך להיות בוועדת הכלכלה, גם אם מדובר בעולים חדשים.

יש לי הצעה, אולי זה יהיה כלכלה ועליה וקליטה ברשותכם?

בסדר.

ועדת כלכלה וועדת עליה וקליטה ברשות ועדת כלכלה, כמה חברים?

אפשר שלושה ושלושה.

מי בעד ירים את ידו?

הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין
ההצעה הועברה לוועדה משותפת כלכלה ועליה וקליטה, ברשות ועדת כלכלה.

הפסקת פרסומות ישראליות בערוץ חוץ – של חברת הכנסת סופה לנדבר. ועדת כלכלה או ועדת חוקה?

פרסומות בטלוויזיה זו ועדת כלכלה.

חבר הכנסת פורז, אני מבין שיש לך מונופול על כל הנושא של הכבלים הלוויין והערוצים.

תשנה את התקנון ולא תהיה לי סמכות על כלום.

מי בעד כלכלה ירים את ידו.

הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין
ההצעה הועברה לוועדת כלכלה.


הצעת חוק שידורי טלוויזיה מכנסת (הוראת שעה)(הארכה תוקף מספר 3) התשס"ב-2001.

ההסכם שלנו, מכוח החוק, עם רשות השידור, יפוג תוקפו ב- 31 לחודש. אנחנו רוצים להאריך את זה בהוראת שעה. אם אין בעיות עם זה וזה מקובל על כולם, אז אני אצביע על הצעת חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (הוראת שעה) (הארכת תוקף מס' 3), התשס"ב-2001. מי בעד ירים את ידו?

הצבעה
בעד: רוב
נגד: אין
ההצעה אושרה.

תנאי עבודתם של העוזרים הפרלמנטריים.

הנושא האחרון הוא תנאי עבודתם של העוזרים הפרלמנטריים.

אני רוצה להציע משהו, קראתי את המכתב של העוזרים הפרלמנטריים, באופן עקרוני אני חושב שהם צודקים. אני מציע, מאחר ומדובר פה בפרטי פרטים, זה לא יאה, ואני מציע ליו"ר לקבוע ועדה מצומצמת שתדון בכל הנושא, הם לא צריכים להציג פה מה טוב ומה רע, והוועדה, מתוך רצון לפתור את העניין, תדון בעניין.

נציג העוזרים הפרלמנטריים בבקשה:

חשב הכנסת נמצא כאן.

נתקלנו בחומה אטומה כשהתשובה שקבלנו היא שאתם לא עובדי הכנסת. יש לכם חוזה אחר, עשו מעין חוזה שאני לא נכנס להגדרה שלו, והחוזה הזה בעצם פוגע בנו ולא נותן לנו תנאים שיש לכל עובד מדינה או עובד כנסת, כאלה שהשוונו אתם את התנאים. אנחנו היום מקופחים, למשל, לא מקבלים דמי נסיעות, יש לנו סכום אשל שהוא סכום מגוחך- - -

500 ₪ נטו. שרים מקבלים 630 ברוטו.

אני אתן לך עצה ידידותית. אני מציע לך להנמיך את הטון. חבריך מאחוריך ונורא חשוב לך להיראות כמי שמגן על זכויות, וזה לגיטימי. אבל נמצאים פה עובדי כנסת, שאני אומר לך, ראיתי מה התגובה שלהם לבקשה שלכם, היא סותרת לחלוטין את מה שאתה אומר. אם אתה מציג עניין, תציג ביושר, החלטות ועדת גלנור שיפרו את המצב. עצה ידידותית, אל תתקיף, אם אתה רוצה לזכות באהדה של הציבור הזה.

אני לא מבין את עמדתו של היו"ר, אני לא פותח במתקפה, אני מציג תנאים, כשלפני כן ניסיתי לשבת עם חשב הכנסת, עם יו"ר הכנסת, להגיע אתם להסכמה ולתקן את מה שדרוש תיקון. הם לא הסכימו ואמרו לי שאני צריך לגשת לוועדת הכנסת מה שלא הותיר בפנינו ברירה אלא לבוא לוועדת הכנסת.

אנשים צריכים להבין שהמשכורת שלנו מורכבת ממשכורת, מקרן פנסיה ומהאשל שהחליטה עליו ועדת גלנור. אנחנו אומרים שאנחנו מוותרים על האשל הזה, על ה-800 ₪ ברוטו, ואנחנו רוצים לקבל כמו מה שמקבל כל עובד. נסיעות כמו שצריך, כלכלה, סל תרבות , לא יכול להיות שלא נקבל מתנות בחגים. כל מה שרשום פה אלה דברים אלמנטריים שכל עובד מקבל. על השאלה באיזה דירוג הוא מקבל אותם, אני לא נכנס לזה, אבל כל עובד מקבל את הדברים אלה.

אנחנו ציבור שמקופח. אנחנו 160 עוזרים המקופחים לעומת שאר האנשים. יש עוזרי שר זוטרים שעובדים בדיוק כמונו, לא עובדים יותר שעות מאתנו ולא פחות. דרך אגב, אלה רק חלק מהתנאים שעובדי הכנסת מקבלים ועוזרי השרים מקבלים, לא הכנסתי דברים אחרים כי אז באמת היו אומרים שהעוזרים נפלו על הראש. למשל 200 פעימות מונה מהבית, גם עובדי כנסת, מקבלים עיתונים ועוד מיני דברים שלא הכנסנו אמרנו רק על הדברים העיקריים, מה שכל עובד מקבל, אין סיבה שלא נקבל אותם גם.

גברתי היועצת המשפטית, אולי נשמע ממך, איפה הסמכות של ועדת הכנסת, ואיפה החלטות ועדת גלנור.

אדוני היו"ר יש לי הצעה מקורית, הרי הקפאנו את שכרנו בשנה, אז אפשר לעזור להם מהתקציב הזה.

קודם כל השאלה המרכזית היא האם עוזר פרלמנטרי הוא עובד כנסת או שאיננו עובד כנסת.

אבל בזה נתלים- - -

תסלח לי, איזו התנהגות זו? עוד התפרצות אחת ואני אוציא אותך. אתה לא צריך לעשות רושם על החברים שלך. עוד לא קרה דבר כזה שמישהו התפרץ לדברי היועצת המשפטית, גם לא חברי כנסת. אם אתם לא מסוגלים לשמור על תרבות דיבור, אין לכם מקום כאן. אני רוצה לעזור לכם, אבל יש גבול.

כפי שאמרתי, קודם כל השאלה העיקרית היא האם עוזר פרלמנטרי הוא עובד הכנסת או שאיננו עובד הכנסת. לגבי השאלה הזו כבר ניתנה החלטה, וההחלטה היא שעוזר פרלמנטרי איננו עובד הכנסת, הוא מועסק על פי חוזה בינו לבין חבר הכנסת. כאשר הכנסת משלמת את שכרו מכוח החלטה, שאני לא לגמרי סגורה מכוח מה היא באה, כי בעצם הסכום הזה הוא סכום המגיע לחבר הכנסת וחבר הכנסת משלם מתוכו לעוזר הפרלמנטרי.

איך הסכום הזה מגיע לחבר הכנסת? אפשר לראות בו חלק מהתקציב של חבר הכנסת לגבי קשר עם הציבור, מבחינה הגדרתית. זה לא נכתב בתוך ההחלטה של ועדת הכנסת, כי יש שם החלטה שאומרת שחבר כנסת מקבל 60,000 או 80,000 לפי העניין כקשר עם הציבור. בנוסף לכך, עד מה שהבנתי, יש סכום מסוים שהוא מקבל כשכר של העוזר הפרלמנטרי, אבל בהחלט זה לא הופך את העוזר הפרלמנטרי לעובד הכנסת.

אז הוא יכול לתבוע אותי על משהו שיקרה לו בעתיד? אם הוא יהיה חרש בגלל הצעקות שלי?

כאשר יש בקשה לתוספת או לשיפור תנאים, אז קודם כל צריכה להישאל השאלה האם פותחים כאן את הדיון בשאלה מה מעמדם של העוזרים הפרלמנטרים, האם הם עובדי כנסת או לא. אני מבינה שלא פותחים את הדיון הזה.

צריך להבין שאם מחליטים לשנות את העיקרון ולומר שהם עובדי כנסת, יש לזה השפעה על המעמד להם במספר מובנים. למשל צריך לקבל אותם במכרזים, הם לא יכולים לעבוד בפעילות פוליטית, בגלל שאסור לעובד מדינה. באופן הגדרתי זה סותר את מה שעושה העוזר הפרלמנטרי.

נצא מנקודת הנחה שהם לא עובדי כנסת.

אם הם לא עובדי כנסת אז מישהו צריך לשבת בפורום מצומצם, לבדוק סעיף סעיף ולראות האם יש מקום להעלות את שכרם. כלומר, לא לשנות את המעמד שלהם, אלא לראות האם יש מקום להעלות את שכרם ע"י תוספת כזו או אחרת.

אם אני אקח לדוגמא את סל תרבות ומתנות, זה קשור לוועד עובדי הכנסת, משכרו ל עובד הכנסת מופרש סכום מסוים כדמי חברות בוועד הזה, מתוך זה הוועד קונה מתנות. אז יכול להיות שצריך לחשוב על אותו דבר מבחינת ועד העובדים הפרלמנטריים. זו רק דוגמא, אני אומרת שצריך לשבת סעיף סעיף, ואני בהחלט חושבת שצריכה להיות ועדת משנה שתבדוק את הנתונים.

צריך קודם כל להגדיר את מעמדם.

אמרתי את זה.

את זה הגדירה כבר ועדת גלנור, אנחנו לא נשנה את סדרי בראשית. תקום ועדת משנה אבל חשוב שכלל חברי ועדת הכנסת ידונו לא בתגובה של הנהלת הכנסת להצעה, אלא איזה שינויים חלו בתנאי עבודתם או בתנאי שכרם ושאר התשלומים הנלווים, של העובדים הפרלמנטריים בשנים האחרונות.

זה עניין לוועדת המשנה.

כפי שאמר יו"ר הוועדה, אני אתייחס לזה באופן כללי ולא אכנס לפרטים. לפני כשנה וחצי סיימה את עבודתה ועדה ציבורית ברשות הפרופסור גלנור. היא דנה בין היתר בתנאי ההעסקה של העוזרים הפרלמנטריים. הוועדה שמעה מספר אנשים מקצועיים וחברי כנסת, והגישה את המלצותיה. ועדת הכנסת, לפי כשנה וחצי, אישרה את ההמלצות ואף הוסיפה עליהם כמה תנאים.

השינוי העיקרי באותן המלצות היה ההבחנה בין יועץ מנהלי לבין יועץ מקצועי, דהיינו עוזר פרלמנטרי מקצועי, שקבעו גם מה התנאים לגבי העסקתו, סולם שכר שנקבע באיפוס אחת לשנתיים, בשלוש רמות, ברמה לתואר ראשון, ברמה לתואר שני וכך הלאה. למעשה זה היה השינוי העיקרי, מהבחינה הזו זה שיפר את תנאי העסקתם של אלו שעבדו כעוזרים מקצועיים.

נושא נוסף שהייתה התייחסות אליו היה נושא הפלאפון נייד. נקבעה מכסה של 300 שקלים לחודש, לא ניכנס לעניין.

אני מציע שלא ניכנס לפרטים, אני חושב שזה מחייב דיון מפורט יותר ושמיעת הבקשות, שמיעת עמדת הנהלת הכנסת, ואז נגיע למסקנה מגובשת.

מאחר ואדוני קיבל את הצעתי לוועדת משנה, אז אני מקצר. אני חושב שצריך לבדוק כולל את מעמדם, כי זה לא פשוט. אם אדם ללא מעמד, אז אם יש לו תביעות לעתיד זה לא פשוט.

יש לו מעמד.

יש לו מעמד אבל אין לו מעביד.

יש לו מעביד, חבר הכנסת.

אז אני לא יודע אם חברי הכנסת מוכנים לזה. אבל גם הם אני לא יודע אם יהיו מוכנים לזה שאם מחר יהיה להם משהו בעתיד, הם צריכים שיהיה להם מעמד מוסדי ולא חבר כנסת שהיום הוא פה ומחר הוא שם. אני מסכים שהוועדה תבדוק הכל.

אדוני היו"ר אני חושב שהוועדה צריכה לבדוק הכל ובמגמה חיובית. אני מוחה על דבר אחד, במשך כמה פעמים היה בסדר היום הנושא של מעמדתם ותנאי עבודתם של מנהלי הסיעות. הדבר הזה נדחה מפעם לפעם ועולים נושאים דומים.

תנוח עליך דעתך, זה בטיפול מתקדם מאד.

לכן אני מבקש שהנושא הזה יקבל על אותה ועדת משנה.

לי יש שתי הערות והצעה מחודדת. הערה ראשונה, אני חושבת שהכנסת עשתה טעות בזה שהיא לא נתנה מעמד קבע או מעמד מוסדר לעוזרים הפרלמנטריים. זה נהוג אפילו לגבי מאבטחים במשרדי ממשלה. אם אנחנו יכולים לקחת, לפחות פרק ממה שקיים במשרדי ממשלה לגבי מאבטחים ולהשליך את זה לגבי עוזרים פרלמנטריים, אז אולי הגיע הזמן שנעשה את זה.

זה נכון ששניהם בסיכון.

מאבטחים רק בסיכון כזה, ועוזרים פרלמנטריים בסיכון מכל הכיוונים. נקודה שניה, הסיבה שזה לא נעשה והמעמד לא הוסדר, הסיבה המרכזית לא להעניק לעוזרים הפרלמנטריים את הזכויות האלמנטריות המגיעות להם, לכן, אם אנחנו לא משנים מעמד, לפחות אנחנו חייבים להשוות את הזכויות. זה א', ב' מבחינת הצדק החברתי.

הצעה, כן לוועדת משנה, אבל אם ועדת המשנה הזו תעבוד שנתיים, אין לזה סיכוי, לכן ועדת המשנה צריכה להגיש המלצות תוך חודש, לא יותר מחודש.

אני מציע שהנושא הזה ייצא מהבית הזה לוועדה חיצונית.

אנחנו אמורים לדאוג לכל העובדים במדינה, אבל לעובדים שלנו- - -

אני לא מבין למה את מדברת ברשות הדיבור שלו?

צריך להוציא את זה מהבית הזה לוועדה חיצונית שצריך להגיד לה את הדרת הדיון, מה הנושאים ולתת לה גם זמן קצוב . זו ועדה חיצונית, היא לא בהכרח תמשוך את זה אם היא תקבל הנחיה. העיסוק של חברי הכסת תנאיהם, והעוזרים שלהם נמאס כבר לציבור. אם רוצים לרדת הלאה במדרגות השפל הציבורי וההערכה הציבורית, אז זה אפשרי, עוד לא הגענו לתחתית לגמרי אנחנו רק ב- 40% ואפשר להמשיך.

אני מציע ועדה חיצונית שתהיה לה הגדרת תפקיד וזמן ושתדון בהחלט גם בדברים שנאמרו פה על ידי חברי הכנסת. על מעמדם של העוזרים, מה שהיועצת המשפטית נגעה, למי הם כפופים, וגם לשכרם, תנאיהם והכל בהגבלת זמן. זה אפשרי, זה יהיה יותר טוב לעוזרים ויותר טוב לכנסת.

ראשית אני רוצה לתמוך בהצעתה של חברתי, חברת הכנסת חזן, להקים ועדת משנה שתתחום את פעילותה לחודש ימים, זו השורה התחתונה.

אני רוצה להעיר שתי הערות, אני מודה שיש לי תחושה לא נוחה שאנחנו מעמידים את העוזרים הפרלמנטרים במצב שהם בכלל צריכים להודות לנו שסוף סוף באה ועדת גלנור שסדרה מה שסדרה וניסתה להגן למסד או לתת זכויות כאלה או אחרות. עכשיו כשהם בכלל "מעזים" להציע הצעות נוספות לשיפור תנאיהם, אז אנחנו באים אליהם בתחושה של "מי שמכם", איך אתם מעזים? כמעט אמרנו אתם לא מתביישים? זאת מבחינת התחושה שהייתה כאן באוויר.

קודם כל אני רוצה להגיד שיפה עשתה ועדת גלנור, ואני חושבת שהגיע הזמן לעשות את זה. אבל כמו כל ועדה, יכול להיות שהיא לא נתנה את דעתה על הכל, ונוצר מצב שברגע שהוגדרו שני עוזרים, שעובדים על חמישה ימים בשבוע, יצאו דברים חסרים בזכויות שלהם. נראה לי לגיטימי, כמו כל גוף במדינה, שרוצה לשפר זכויות, נבחן אם יש מקום, אז בטח ישפרו. אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו, לי נראה שיש הרבה דברים שמצדיקים שיפור. אני לא רוצה להיכנס לתביעה פרטנית. לכן אני חוזרת לרישא של דברי, לתמוך בהצעתה של חברת הכנסת חזן.

אני רוצה לומר שהגיע הזמן לדון בעוזרים הפרלמנטריים, כי אני חושבת מזל שלכם שזה בארץ, כי הם לא עוזרים אישיים, הם יועצים שלנו. אצלי עובדות עוזרות כשלאחת תואר שני מאוניברסיטה העברית ולשניה שני תארים מאוניברסיטת קישנייב, אחד מאוניברסיטה עברית, ועכשיו היא לומדת לתואר שלישי. הן יועצות וכל אלה שעובדים אתנו, הם אתנו בכל דבר.

היחס אליהם כמו אל משרתים, זהו יחס מזלזל ואני חושבת שזה מנמיך את המעמד שלנו, של חברי הכנסת. זה לא רק מעמד, זה גם התפקיד ומהות עבודה, הם מאד מקצועיים ואני חושבת שהגיע הזמן להעריך את זה גם במונחים כספיים וגם במונחים של מה ששמעתי היום גם ממך, אדוני היו"ר, זה לא ראוי.

אפשר לתת את זה להמלצות של ועדת אלוני, אבל להקים עוד ועדה חדשה...

אני לא פוסל את האפשרות שוועדת המשנה תגיע למסקנות מוסכמות, תעביר את זה לוועדת אלוני לאישור. אני מציע בשלב הזה שנקים ועדת משנה.

יכול להיות שוועדת המשנה תגיע להסכמות.

ועדת משנה בהרכב שלי כיו"ר, חבר הכנסת יהלום, חבר הכנסת פרץ, וחברת הכנסת חזן. תומר ילווה את ועדת המשנה באופן קבוע. מי בעד ועדת המשנה?

הצבעה
בעד: רוב
נגד: מיעוט
ההצעה התקבלה.

נרשמתי גם לדבר, למה אני לא יכול לדבר? אנחנו רוצים גם נציגים בוועדה.

יזמנו אתכם וישמעו את דבריכם.


חזרה לנושא 2- בקשות להקדמת דיון בהצעות חוק פרטיות - הצעת חוק איחוד המועצות דליית אל כרמל ועוספייה, התשס"ב- 2001

חבר כנסת איוב קרא, הגשת בקשה לפטור מחובת הנחה אחרי שעבר המועד. ביקשתי שיסבירו לעוזרים שלך, הנושא של פטור מחובת הנחה, אתה צריך לשבת לנו על הורידים, כי אם זה לא נדון תוך יומיים אז אין לנו סמכות. מהסיבה הזו אני שם הרבה פעמים את הנושא על סדר היום רק כדי שנהיה בלוח הזמנים, ודוחה את זה לשבוע הבא, זה להשכלה הכללית.

אתה פנית ליו"ר הכנסת בהתאם לסמכותו, יושב ראש הכנסת ענה לך שהוא לא קבע מועד. את הצעת החוק הזו הגשת ב- 11 לנובמבר, הצעת חוק איחוד המועצות המקומיות דליית אל כרמל ועוספייה. איך אנחנו מבחינת הפרוצדורה?

הוא כבר פנה ליו"ר הכנסת, הוא הגיש ערעור והערעור חזר אלינו, עם התשובה של יו"ר כנסת.

צריך להגיש ערעור פורמלי?

לא, אם הוא פנה לוועדת הכנסת, זה מספיק, אבל אני לא חושבת שלגופו של עניין יש דחיפות מיוחדת בעניין הזה, זו עמדתי.

מדוע אם כן?

אני חושב שהאוכלוסיה הדרוזית בישראל זה המיעוט היחידי שנשאר לויאלי ונאמן למדינת ישראל בתקופה קשה זו, ואין להם אף עירייה. הצעת החוק הזו מקנה בפעם הראשונה בהיסטוריה עירייה לאוכלוסיה הדרוזית.

מה זה עירייה?

אם יהיה איחוד של עוספייה ודליית- אל כרמל...דרך אגב, מה עמדת ראשי הרשויות? הם תומכים? יש עמדת ממשלה? מי מייצג אותה?

אני מייצג לצורך זה גם את משרד המשפטים. לעמדה שלנו יש שלושה סעיפים. הראשון, הופכים פה למעשה עניין שהוא כללי לחוק פרטי, עם זה יש בעיה מבחינה קונסטטוציונית. הבעיה השניה היא שכיום קיים תהליך בנושא הזה. ישנו תהליך שכתוב בחוק ואומר ששר הפנים צריך למנות ועדה, למעשה מפקיעים את סמכויותיו של שר הפנים לצורך העניין הזה. הוועדה הזו היא ועדה בלתי תלויה שבודקת את העניין- - -

הייתה כבר ועדה שהחליטה כבר.

הוועדה הייתה של השלטון המקומי, לא ועדה שהוקמה במסגרת החוק. צריך להקים פה ועדה חוקית, וועדת חקירה שתבצע את הפעולות האלה. אם אכן התושבים במקום ירצו, משרד הפנים הוא בדרך כלל בעד איחוד רשויות, הוא לא נגד, בל צריך לשמוע גם את הנציגים במקום מלבד ראשי הרשויות המקומיות, שלהם יש עמדה. הנושא השלישי, העניין נוגע למספר משרדים, ולא קבלנו מהם חוות דעת.

יש לי הצעה בשבילך חבר הכנסת קרא, אתה ממילא עסוק בשבוע הבא. ניתן לך פטור מחובת הנחה, אבל תעלה את זה בעוד שבועיים.

ישנו עוד נושא שאדוני הבטיח להעלות אותו וזה הזכות של שאירי חברי כנסת לגמלה.

אני עדיין לא נועל את הישיבה. בכפוף להצהרה של חבר הכנסת קרא להעלות את זה בעוד שבועיים, מי בעד מתן פטור מחובת הנחה?

הצבעה
בעד: רוב
נגד: מיעוט
בקשת הפטור מחובת הנחה התקבלה, הבקשה תועלה בעוד שבועיים.

שונות
א. זכות שארי חברי כנסת ותיקים לגמלה

עכשיו לנושא שאירי הכנסת.

אני מדבר על חברי הכנסת מהדור הקודם, עד תחילת קרנות הפנסיה החדשות, שחבר כנסת חדש מבוטח בהם. אני אגיד על קרנות הפנסיה החדשות, אם חבר הכנסת, קורה לו משהו אחרי חצי שנה והוא נפטר, שאירו מקבלים גמלה לפי תקנות קרנות הפנסיה. זה יכול להגיע עד 100% במספר ילדים מסוים, האלמנה מקבלת 60%, ואחר כך כל ילד 15%, אני לא זוכר בדיוק את הסכומים אבל ניתן לבדוק אותם.

לעומת זאת, כאשר חבר כנסת מהדור הישן, אם הוא נפטר, משפחתו לא זכאית לשום גמלה על סמך גמלת השאירם, אלא היא מקבלת את הגמלה כאילו הוא יצא לגמלאות באותה שעה. נניח שהוא עבד שתי קדנציות, אז היא תקבל 3%. היא תקבל מה שמגיע לחבר כנסת אחרי קדנציה וחצי, 2% לשנה, ועוד שנה נניח זה 10%, זה מה שהיא תקבל ולא 60%. אין שום מקום עבודה מסודר בעולם שזה כך.

איך זה בחוק שירות המדינה-גמלאות.

השאר מקבל 60% ממה שהזכאי לגמלה היה מקבל. אם חבר הכנסת היה מקבל 10%, לפי שירות המדינה, האלמנה הייתה צריכה לקבל 6%.

בוודאי שלא.

60% מהגמלה שהוא היה זכאי לה.

מה פתאום, אין דבר כזה בעולם. איך זה בקרנות הפנסיה החדשות?

בפנסיה צוברת צריך לראות את הסכם, אי אפשר לדעת בדיוק, זה לפי הפרשות.

אני מציע שלקראת ישיבה שתתקיים בעוד שבועיים, המחלקה המשפטית תכין רק בנושא הזה חוות דעת משפטית ואנחנו נדון עליה פה.

גם שירות המדינה, גם חברי הכנסת וגם פנסיה צוברת.

אני מציע להשוות את החדשים לישנים.

קודם כל אנחנו צריכים לראות מה יש לישנים ולעובדים בשירות המדינה, וגם מה יש בתוך הפנסיה הצוברת, אז נפרוש את זה בפניכם ותחליטו.

ב. מימון שפה זרה לחברי כנסת

נושא נוסף לשונות, בכנסת הקודמת התקבלה החלטה, שחברי כנסת שיש להם זיקה הדוקה לפעילות בינלאומית, כמו, סגני יושבי ראש, יושבי ראש ועדות, חברי משלחות פרלמנטריות וכיוצא באלה, הכנסת תממן להם מימון שפה זרה בסכום של 3,000 ₪. כשחבר כנסת פנה לגזברות, התברר שבשום מקום אין אמירה מפורשת של ועדת הכנסת בנושא הזה.

לימוד שפה זרה או לימוד שפה אנגלית.

לימוד כל שפה, יכול להיות שיש מישהו שעובד בעיקר עם חבר המדינות, והוא ירצה רוסית.

אבל יש החלטה במסגרת קשר עם הציבור שניתן לממן- - -

אני יודע את זה שניתן לממן שפה זרה לכל אחד, פה מדובר על בעלי תפקידים בכנסת, שהכנסת אומרת בגלל שאנחנו גורמים לכם להיפגש עם גורמים בינלאומיים, אנחנו מעונינים שתלמדו.

זאת אומרת שאתם מגבילים את זה רק לבעלי תפקידים מסוימים.

אני רוצה להעיר על זה. אני נגד אפליה בין חברי הכנסת, זאת אומרת שנוצר מצב מצחיק שלא רק שחבר כנסת, שבגלל קשרים או תפקיד או אני לא יודע מה, יוצא הרבה לחו"ל, אז עוד נותנים לו 3,000 שקל מתנה. אני אומר, הכסף הזה הוא מתנה, אני דווקא בעדו אז אני לא רוצה לומר את המילה מתנה, אבל הוא תוספת בגלל שלא מונעים ממנו ללמוד. הרי הוא יכול להוציא מקשר עם הבוחר להוציא 30,000 שקל וללמוד, על חשבון מחשב, על חשבון דברים אחרים. כאן אומרים, אתה מקבל תוספת.

אני אתן דוגמא מעצמי, כיו"ר סיעת המפד"ל, המון באים מחו"ל, או שולחים e.mail ורוצים לשמוע את דעתי, ואני צריך את האנגלית לא פחות משר אם אני חוסך כסף לכנסת ולא שומע לחו"ל, ולא נסעתי אפילו נסיעה אחת על חשבון הכנסת.

לכן אני אומר, אני בהחלט מקבל שחבר כנסת תהיה לו תוספת ללימוד שפה זרה, אבל שכל חבר כנסת שירצה לנצל את זה, יוכל לנצל.

מה שדוד לב העלה זה סיפור אחר.

ההצעה שלי היא שאנחנו נאשרר את הנוהל הקיים ונפנה ליו"ר הכנסת בהמלצה להחיל את זה על כל חברי הכנסת.

אז למה ליו"ר הכנסת? שוועדת הכנסת תהיה המוסמכת לא יו"ר הכנסת, מה אתה פוחד ממנו הוא עסוק בקלפיות?

יש פה שני דברים, אתה מציע להוסיף עוד 3,000 שקל לכל חבר כנסת לקשר עם הציבור.

רק אם הוא מנצל את זה ללימוד שפה. אתם יכולים גם להציע מבצעים.

זה קשר עם הציבור, זה סיפור אחר.

אני לא מציע לקשר, אני מציע 3,000 שקל אם הוא ירצה להשלים, שישלים, אבל אני מציע את זה רק ללימוד שפה.

אבל זו תוספת לכל דבר, אני צריך לתקצב מתקציב הכנסת ולהוסיף לכל חבר כנסת אופציה של 3,000 שקל ללימוד שפה. זה דבר צריך לבוא בתקציב הכנסת שיידון בוועדה המשותפת כאן תוך שבוע שבועיים. מצד שני, היה נוהג, נהגנו כך מלפנים, שאושר על ידי יו"ר הכנסת הקודם, משום מה התברר לנו שהנוהג שקיים לא עבר את ועדת הכנסת. זו הייתה החלטה של- - -

מה היה הנוהג הקיים? מי קבע? אתה כמזכיר הכנסת צריך לדאוג שלא תהיה אפליה בין חבר כנסת אחד למשנהו, אני מתפלא שאתה מגן בכלל על העניין הזה. אתם כמנגנון הכנסת צריכים להיות נקיים מהעניין הזה, ואתם צריכים לדאוג שכל חבר כנסת יהיו לו אותם זכויות. אתה יכול להגיד קריטריונים שונים, אבל לא לאחד יהיה 3,000 ולאחד לא. למה בוועדת נסיעות אני לא נוסע, ואם אני אסע עשר פעמים אז אני אהיה בקריטריונים שבהם אומר "מטילים עלי".

אני גם סבורה שאין מקום להפלות בין חברי הכנסת כי קודם כל כשמגדירים בעלי תפקידים אז יושבי ראש ועדות? יושבי ראש אגודות ידידות? הייתי אומר שאין מקום להבחין, אלא שזה לא צריך להיות תוספת לקשר עם הציבור, אלא כל חבר כנסת שהולך ללמוד בפועל, הכנסת תממן לו את הלימודים. לא שתינתן לו מתנה של עוד סכום כסף לצורך לימוד השפה, אלא שבפועל ילמד ואז היא תממן.

צריכה להיות הגבלה כי זה סכום שיכול להגיע לסכומים גדולים.

הגבלה עד 3,000.

יכול להיות שתהיה הגבלה.

לכן, אם אני רוצה לנצל את הקשר עם הבוחר, אז מה זה 3,000 ₪? זה 20 שיעורים. אדם שרוצה ללמוד, לא מספיקים לו 20 שיעורים. לכן ה- 3,000 כבודם במקומם מונח, והכנסת מכריחה למעשה את חבר הכנסת כי היא מייעדת וצובעת, אז זה טוב מאד שנלמד אנגלית כדי שלא נהיה בורים וכשבאים אנשים מחו"ל לא נדע לפתוח את הפה. לכן אני חושב שכן צריכים להגביל.

להגביל כן, אבל לא להוסיף את זה כאילו סכום גלובלי לתקציב.

אם זה לא מונע מדף לבוחר- --

בוודאי שלא, אבל אני רוצה למנוע מצב שהוא ירצה ללמוד אז הוא ילמד, ואם הוא ירצה הוא ירכוש עוד- - -

חבר כנסת שיפנה ויגיד שהוא רוצה ללמוד, עד מבלה של 3,000 לשנה, יוכל ללמוד והכנסת תשלם לאותו בית ספר ששם הוא לומד.

אז יש את עניין המס.

על המס היית צריך לחשוב קודם.

נקודה נוספת שהועלתה כאן הייתה של חברי כנסת שלמדו בקבוצות, וגם קבלו מימון.

ללא קשר.

ללא קשר.

אני חושב שכל השתלמות של מנגנון הכנסת או יושבי ראש הכנסת אם זה אנגלית או תולדות הפרלמנטריזם או שפעם היועצת המשפטית תרצה להעביר לנו קורס במשפטים, צריך לכסות את זה כמו כל השתלמות. אני חוב שזה ברור.

שלי זה יהיה חינם, כי זה במסגרת תפקידי.

את יכולה לנסח את החלטה כך שלא יתווסף פתאום 3,000 שקל כפול 120 לתקציב, שזה סתם מנפח את התקציב, אלא לקבוע החלטה שבה חברי כנסת שישתלמו בשפה זרה יקבלו מימון של הקורס, בלי קשר לתפקידם במגבלה של לא יותר מ- 3,000 שקל. יותר מזה, הם יצטרכו להשתמש בתקציב השנה הנוכחית.

עדיף שהכנסת תשלם ישירות לבית הספר.

זה לא מס זו השתלמות.

אבל אם זה עולה 5,000, אז הכנסת נותנת 3,000 והוא משלים את השאר.

הכנסת תגלם את הוצאות המס, זה חלק מההחלטה.

כי לצורך מס הכנסה יש הבחנה בין רכישת מקצוע חדש לבין שמירה על הקיים. אם מישהו לומד שפה שהוא לא מכיר, אז בעצם זה חייב במס.

זו החלטה שלנו ואנחנו אישרנו את זה.
3.
מימון אימוני חברי כנסת בכלי יריה לצורך הגנה.

דבר נוסף, הייתה החלטה מנהלית שלנו, שחברי כנסת שרוצים לקחת נשק יוכלו להתאמן, הם חייבים להתאמן, וקצין הכנסת ארגן שהם יוכלו להתאמן בחברה כלשהי. קפץ עלינו רוגזו של היועץ המשפטי לענייני מנהל ואמר זו לא ועדת הרכישות, החלטה כזו צריכה לקבל ועדת הכנסת. זה כמו לימוד שפה, ועדת הכנסת צריכה לקבל החלטה לגבי אימון חברי כנסת בכלי יריה לצורך הגנה.

צריך את זה.

אם אתם מאשרים באופן עקרוני שוועדת הכנסת מאשרת לאפשר לחברי כנסת להתאמן בנשק על חשבון הכנסת, האימונים נעשים בחברה פרטית שדורש תמורה עבור כך. שוב, זה יהיה כמו אותה השתלמות, לא תוספת בתקציבו של חבר הכנסת, אלא מימון של הכנסת.

הוועדה מאשרת מימון אימון במטווחי ירי לאותם חברי כנסת- - -

ללא הגבלה?

הוועדה מאשרת לחברי כנסת לעבור אימונים בחברות ללא הגבלה?

בהתאם לקביעת קצין הכנסת.

אם אני רוצה אימון אינטנסיבי יותר, הוא יגיד לי לא?

בהתאם למקובל ולפי קביעת קצין הכנסת.

אם אדם ירצה להתאמן יותר, הוא יוכל להתאמן יותר, ועל חשבון הכנסת.

אנו לא נממן אימונים של חבר כנסת לקראת האולימפיאדה הבאה. נחנו מגבילים את זה בהתאם לקביעת- - -

לדעתי 1000 ₪.

הגבלה לא בסכום, אלא בהתאם לנדרש.

יש כאן שני דברים, כשאדם מחדש את רשיון הנשק, רק לכמה שנים, הוא חייב לעבור מטווח וזה עולה סכום מסוים.

וזה ברור שנכנס.

זה נכנס וזה בסדר. זה כדי לירות 50 כדורים כדי לראות שאתה יודע לא לירות הפוך. חבר כנסת יכול לומר שיש קורס יותר אינטנסיבי שעולה 500 ₪, קצין הכנסת צריך לבדוק את זה, אבל השאלה היא אם הכנסת תממן את זה או לא, זו השאלה.

אני מצטער, אבל כל מה שהוא מעבר לנדרש על פי החוק, תחזרו אלינו.

עצם העמדת כלי נשק בידי המשמר לחברי נשק, טעון גם אישור?

לא, אלו כלים של המשמר.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30