פרוטוקולים/ועדת הכנסת/4026



2
ועדת הכנסת
13.11.2001

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/4026
ירושלים, י"א בכסלו, תשס"ב
26 בנובמבר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב רביעי


פרוטוקול מס' 243
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ"ז בחשון התשס"ב (13 בנובמבר 2001), שעה 9:00

א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסה"י.
ב. הצעה לתיקון תקנות הכנסת בנושא פטור מחובת הנחה של שולחן הכנסת
להצעות-חוק פרטיות – הצעת חבר-הכנסת יוסי כץ ונעמי חזן – המשך דיון.
ג. קביעת ועדות לדיון בהצעות-חוק.
ד. קביעת מועדי פגרה במושב הרביעי של הכנסת ה-15.

חברי הוועדה: יוסי כץ - היו"ר
אפי אושעיה
זאב בוים
יצחק סבן
יצחק גאגולה
יאיר פרץ
נעמי חזן
מרינה סולודקין
נחמה רונן
שאול יהלום
משה גפני
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אורי אריאל
אליעזר כהן

ויקטור בריילובסקי
שמואל הלפרט
אחמד טיבי
יעקב ליצמן
ענת מאור
נואף מסאלחה
איוב קרא
מוסי רז

מזכיר הכנסת אריה האן
סגן מזכיר הכנסת דוד לב
מנהלת לשכת מזכיר הכנסת גאולה רזיאל
אריאלה קלעי - משרד המשפטים
אמיר אסרף - משרד המשפטים
מירון הכהן - יועמ"ש, משרד התעשייה והמסחר

אנה שניידר
ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

תמר מרימוביץ

א. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסה"י

אני פותח את הישיבה. אני מתנצל על כך שנעדרתי אתמול. היינו בסיור בנח"ל החרדי בבקעת הירדן.

אני רוצה לברך את חבר-הכנסת החדש אורי אריאל, לרגל הצטרפותו לא רק לכנסת, אלא גם לוועדה הזאת. אני מקווה שתהנה מכהונתך בכנסת. אנחנו בטוח נהנה ממך.

האם יש עוד מערערים, פרט לחבר-הכנסת אריאל?

יש עוד הצעה. אלה שתי הצעות.

יש ערעור של חבר-הכנסת אריאל בנושא האבטלה בדימונה.

הערעור של חבר-הכנסת מח'ול ירד.

חברי-הכנסת אורי אריאל וגנדי ריגר.

מאחר שזה הערעור הראשון - ואני חושב שזאת גם ההצעה לסדר הראשונה - של חבר-הכנסת אריאל, אני מציע שנשמע קודם כל את המציע.

אני לא חושב שצריך להסביר את חשיבות הנושא. אני לא רוצה לגזול זמן מחברי הוועדה.

יותר ויותר נשמעות ההתבטאויות, שיש פה פצצות חברתיות. הממשלה מתעסקת בתחום הזה יותר ויותר, וההתייחסות לנושא הזה היא בגדר של "אין מה לדאוג, יהיה עוד הרבה יותר גרוע". ראוי שהכנסת תעסוק בזה.

ביום רביעי שעבר היתה סדרה ארוכה מאד של הצעות דחופות בנושא של שביתות ואבטלה במשק. יש סעיף מפורש בתקנון, שמדבר על הצעות דחופות בנושאים דומים או זהים, שמוגשות שבוע אחרי שבוע.

זה היה אי אמון בעניין אבטלה.

היתה סדרה של הצעות לסדר בנושא שביתות וגם אי אמון בנושא האבטלה. בנוסף לזה, גם ימשיכו לדון בנושאים האלה בוועדות הכנסת.

עם כל חשיבות הנושא – ואין ספק לגבי חשיבותו – אי אפשר לאשר הצעות דחופות בנושאים דומים או זהים שבוע אחרי שבוע. בדרך כלל מדובר על חודש.

יש לי הצעה לחבר-הכנסת אריאל. אם הנושא כל-כך כאוב, תעלה את הנושא כהצעה רגילה. אני חושבת שאם נחרוג מהתקנון בעניין הזה, זאת תהיה פרצה שתפתח פתח למקרים דומים.

עמדתי האישית היא שאת צודקת מבחינת תקנון הכנסת ומבחינת הסדר הרגיל, ולא יכול להיות בכך ספק.

זה בכלל לא עניין אישי.

את מייצגת עמדה, שהיא מוצדקת לחלוטין. אני רק תוהה, האם דימונה היא מקרה מיוחד, דווקא משום שהיא דימונה, דווקא משום שהיא נמצאת במצב כל-כך אומלל.

שיעלה זאת כהצעה רגילה.

אני לא נוהג לקיים ויכוח בדברים האלה.

אני לא חושב שאני יוצא מן הכלל, ואם אני קיבלתי מכתב מראש עיריית דימונה, אני חושב שגם כל חברי-הכנסת קיבלו. לא צריך להגיד שכל שרי הממשלה לא מבקרים שם ולא פותרים בעיות, אבל הם לפחות מבקרים. גם זה לפעמים טוב.

מספיק שהם אוכלים שם במסעדה.

ואולי ממלאים דלק בתחנת הדלק.

ראש עיריית דימונה מזמין את כל חברי-הכנסת, ועושה כינוס ב-16 בחודש. הדבר הראשון שהוא יעשה זה לדבר על חבר-כנסת שהגיש הצעה דחופה לסדר-היום בנושא האבטלה בדימונה, ואפילו לא אישרו אותה.

אני אומר שזה מקרה חריג, גם בגלל שמדובר בדימונה וגם בגלל שמדובר בערעור ראשון של חבר-הכנסת אורי אריאל.

מי בעד קבלת הערעור? מי נגד?


הצבעה

בעד – 4
נגד – 1
הערעור של חבר-הכנסת אורי אריאל על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר את דחיפות ההצעה לסדר-היום בנושא "האבטלה בדימונה" התקבל.

הערעור של חבר-הכנסת אריאל התקבל.

ב. הצעה לתיקון תקנון הכנסת בנושא פטור מחובת הנחה על שולחן הכנסת להצעות חוק פרטיות הצעת חברי-הכנסת יוסי כץ ונעמי חזן – המשך הדיון

אני מבקש מחברת-הכנסת נעמי חזן להציג את הבעיה ואת ההצעה.

התקנון היום, לצערי הרב, לא משקף את הנוהג שאנחנו עובדים לפיו כבר הרבה מאד זמן, שאפשר להעלות הצעת-חוק פרטית רק לאחר שחלפו 45 יום. אם תסתכלו על הנוסח הקיים, כתוב: בין יומיים ל-45 יום.

אני רוצה לומר לפרוטוקול, שיש לי הרבה כבוד גם לתושבי דימונה וגם להחלטות של ועדת הכנסת.

זה לא מוטל בספק.

אני חושבת שוועדת הכנסת עושה טעות, כשהיא פורצת את התקנון שהיא אמורה להגן עליו. חבל מאד שגם היושב-ראש נתן לזה יד. אמרתי את הדברים לפרוטוקול.

אני חושב שטוב שאמרת את הדברים לפרוטוקול, וראוי שדברים כאלה יירשמו בפרוטוקול. אני מניח שישפטו אותי לטוב או לרע על הטעויות האלה ועל טעויות אחרות.

בוודאי בדימונה.

זה לא קשור לדימונה. אתה לא חסיד גדול יותר של דימונה מכל אחד אחר.

אני שמח שנכנס יושב-ראש הקואליציה. יש בעיה אמיתית, שחברי-כנסת באים הנה לוועדה בצורה סיטונאית, וכלאחר יד נדרש פה פטור מחובת הנחה לעשרות הצעות. זאת פשוט מגיפה.

תוריד אותן.

זה הופך את תקנון הכנסת ואת עבודת החקיקה לחוכא ואטלולא. זה לא תקין וזה לא קיים באף מקום.

זה לא תקין שהם פונים? אולי זה לא תקין שאנחנו מאשרים.

גם חברת-הכנסת נעמי חזן וגם אנוכי באנו בדברים עם הייעוץ המשפטי, והצענו איזושהי נוסחה. אני מוכרח להגיד שחבר-הכנסת גפני מבקש שיירשם איזשהו סעיף, שיאפשר במקרים חריגים לחרוג מההוראה הזאת.

הממשלה מסכימה.

למען שלמות התמונה, אני אסביר קודם מה המצב הקיים. סעיף 135(א) אומר שהדיון המוקדם בהצעת-חוק יתקיים, "ובלבד שדיון זה לא יתקיים לפני עבור יומיים מהנחת ההצעה על שולחן הכנסת ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מהגשתה ליושב-ראש הכנסת, אלא אם ועדת הכנסת החליטה להקדים את הדיון או אם הסכימה להאריך את התקופה האמורה".

"לא נקבע מועד כאמור...רשאית ועדת הכנסת, לבקשת חבר הכנסת המציע, ולאחר ששמעה את יושב-ראש הכנסת או את אחד מסגניו...להחליט כי הדיון יתקיים תוך ארבעה עשר יום מההחלטה."

"במסגרת הזמן המוקצה לדיון בהצעות לסדר היום, או במועד אחר שייקבע על ידי יושב ראש הכנסת והסגנים בתיאום עם הממשלה, יתקיים דיון מוקדם בהצעת החוק הפרטית, ובלבד שדיון זה לא יתקיים לפני שעברו ארבעים וחמישה ימים מעת שההצעה הונחה על שולחן הכנסת, אלא אם כן הסכימה הממשלה כי הדיון יתקיים במועד מוקדם יותר."

זאת אומרת שאנחנו מורידים את היומיים, משאירים את אותם 45 ימים, ומוסיפים את הסייג, שעם הסכמת הממשלה, הדיון יכול להתקיים במועד מוקדם יותר. זה דבר אחד.

"השתכנעה ועדת הכנסת, לפי בקשה של אחד ממציעי הצעת החוק, כי להצעת החוק אשר הונחה על שולחן הכנסת חשיבות ודחיפות מיוחדים, רשאית היא, ברוב של חבריה, לאשר את העלאתה לדיון מוקדם, לפני תום ארבעים וחמישה ימים האמורים בסעיף קטן (א).

בהצבעה לפי סעיף קטן (ב) לא יוחלף חבר הוועדה, אלא אם נבצר ממנו להשתתף בדיוני הוועדה."

זאת אומרת ש-13 חברים צריכים להצביע בעד.

רוב חבריה הקבועים של הוועדה.

זה לא אומר שצריכה להיות נוכחות של 13 חברים, אלא ש-13 חברים הצביעו בעד, והם גם חברי ועדה.

זה השינוי בעצם.

ודבר נוסף, הוועדה משתכנעת שמדובר בהצעת-חוק בעלת חשיבות ודחיפות מיוחדים.

למה שלא נקצר במקום 45 יום ל-30 יום? אולי זה יפתור קצת את הבעיה.

אבל יש בעיה עם הממשלה. הממשלה צריכה להגיב להצעות-חוק.

האם תוך 30 יום היא לא יכולה להגיב?

יש בעיה לעשות את זה, בגלל מבול הצעות-החוק שאתם מביאים.

אנחנו בעצם לא עושים דבר מעבר לכך שאנחנו מקבעים את הנוהג הקיים.

אנחנו מקשים קצת על הפטור מחובת הנחה, כי נוצר מצב לא בריא.

קצת מקשים? מקשים מאד מאד מאד. את רוצה שיישבו כאן רק חברי ועדה ושיהיה רוב.

נכון. אנחנו מקשים מאד, משום שזאת הפכה להיות פרצה גדולה מאד שפתחה פתח למקרים רבים.

אני עכשיו ראיתי את הנוסח הזה, ובכל זאת יש לי בעיה עם הסיפא של סעיף (א), משום שיש פה עדיפות להצעות-חוק פרטיות של חברי קואליציה. כשאנחנו כותבים תקנון, אנחנו תמיד חושבים שיום אחד אנחנו באופוזיציה ויום אחד בקואליציה. משום שלממשלה יש כלי חקיקתי, והוא הצעת-חוק ממשלתית, לצ'פר הצעות-חוק פרטיות של חברי קואליציה זה מאד בעייתי, ולכן אני הייתי משמיטה את הסיפא.

אני מציע שאנחנו ככנסת לא נוריד מעצמנו סמכויות. נוצר כאן מצב שאנחנו הרגע רוצים להעביר סמכויות מאתנו לממשלה. אנחנו בכל אופן כמעט סוגרים את העניין של החלטות, כאשר הממשלה כל הזמן – לא בגלל התקנון הזה – יכולה להביא הצעות-חוק תוך 24 שעות. לממשלה אין הגבלה כזאת של 45 יום.

כאן היה מכשיר בידי חברי-הכנסת, שאנחנו כוועדת הכנסת נקבל על עצמנו להיות רציניים ולא ניענה למבול הדרישות שמציף אותנו. אנחנו לא צריכים לשנות את התקנון, כדי להגיע למצב שבו נהיה מנועים לאשר פטור מחובת הנחה, ואילו הממשלה תוכל לאשר פטור מחובת הנחה, אם לחברי קואליציה בגלל לחץ קואליציוני, ואם בכלל.

דרך אגב, לפעמים כשהממשלה מביאה הצעת-חוק, אנחנו מחכים שבועיים עם אותו חוק ורוצים להצמידו עם ההצעה הממשלתית. לפי ההצעה הזאת, לא נוכל לעשות זאת יותר, אם הממשלה לא מסכימה. לכן אני מבקש להשאיר את התקנון כפי שהוא.

הוא מעורפל אפילו בנושא של - -

אנחנו נגזור על עצמנו, והיושב-ראש בפרט, לדון לגופו של עניין.

אף יושב-ראש לא יוכל לעמוד בזה, וחברי-כנסת לא יעמדו בזה. אני חשבתי להציע קוורום של 13 חברים, או קוורום של שמונה מצביעים לפחות, איזשהו קוורום.

ההצעה הזאת היא חמורה מדי, כי היא אומרת שגם אי אפשר להחליף את החברים ושגם 13 חברים צריכים להצביע בעד. זאת גזירה שאנחנו לא נוכל לעמוד בה. צריך לקבוע איזשהו קוורום מינימלי.

לגבי העניין של הסיפא בסעיף (א), נאמר שהממשלה תיתן צ'ופרים לחברים בקואליציה. בדרך כלל הממשלה, דעתה לא כל-כך נוחה מהצעות-חוק פרטיות. יש לה בעיה גדולה מאד עם הצעות-חוק פרטיות, ואם זה היה תלוי בה ובכלל לא היו מציעים הצעות-חוק פרטיות, היא היתה חיה עם זה הרבה יותר טוב.

זה חל לגבי כל ממשלה.

ראינו את זה בחוק יסוד: משק המדינה.

באשר לעניין השני, והוא הדבר המהותי, אני עדיין מחזיק בדעתי ובעניין הזה בהחלט מצטרף למה שהביעו קודמיי. אנחנו צריכים להחליט על העניין הזה. אנחנו לא צריכים להטיל עצמנו מצד אחד מגבלה, ואנחנו באמת צריכים להיות אלה שצריכים לבלום את העניין. חברי הוועדה צריכים להיות מספיק אחראים בוועדה כדי לנהל חקיקה, לעשות תהליך מסודר, ולא לעשות מעקפים. אני חושב שזה בידינו, וזה חלק מהעבודה שלנו.

מה לגבי קוורום של לפחות שבעה חברים נוכחים בוועדה?

כן, כדי לתת משקל יתר לדיון, בתנאי שמדובר במקרה יוצא דופן, וכדי שאם תתקבל החלטה כזאת, היא תתקבל באיזשהו פורום כזה. כמה חברים יש בוועדה?

25 חברים.

בואו נחליט על שליש מחברי הוועדה.

האם מדובר על שליש נמצאים או על שליש תומכים?

שליש נמצאים.

קוורום של נוכחים, ואני אפילו לא אומר תומכים, אבל שלפחות יתאמצו להגיע 10 חברי ועדה.

שליש זה שמונה חברי-כנסת. תקבע תשעה חברי-כנסת.

שלפחות יבואו תשעה חברי ועדה, וזה לא דבר של מה בכך.

זה אומר שחמישה יכולים להחליט.

ועדת הכנסת בכנסת ה-15 היא גדולה במיוחד. בכנסות קודמות, מספר חברי ועדת הכנסת היה כמספר שאר הוועדות, 17 חברים. אם אנחנו קובעים שליש, זה כבר יורד לשישה-שבעה חברי-כנסת, אבל אין לי בעיה.

אני רוצה קצת להתעקש על הסיפא של סעיף (א).

אני חושב שאם הממשלה מקלה על אותו חבר-כנסת מהקואליציה או מהאופוזיציה, והיא מסכימה שידונו בחוק שלו בהקדם בלי שיעבור תהליך מסורבל, למה למנוע את זה?

זאת התערבות של הממשלה בחקיקה פרטית.

הממשלה היא זאת שרוצה הגבלה של 45 יום.

בהמשך לדברים שנאמרו פה, הסכמת הממשלה בכלל לא קשורה לעניין קואליציוני, אלא היא קשורה לגופה של ההצעה. יודעים פה חברים שאנחנו מסכימים או לא מסכימים, לפי העניין.

דרך אגב, מה קובע לפי תקנון הממשלה? האם עמדת משרד המשפטים, או עמדת המשרד הנוגע לדבר? פעמים רבות אתם באים עם עמדה נוגדת.

העמדה הרשמית של הממשלה היא עמדתה של ועדת השרים לענייני חקיקה, כפי שהתקבלה.

אבל לא על פטור מחובת הנחה.

אני לא רוצה לחזור פה על התלאות שלי בנושא של פטור מחובת הנחה. אני לא יכולה בהתראה של שעה להביא עמדה של ועדת שרים לענייני חקיקה. בכל אופן, אנחנו מתייחסים לנושא הזה, ולפי דעתי, חברת-הכנסת חזן, את תזיקי לחברי-הכנסת, כי ההמלצות שלנו אינן קשורות לאופוזיציה או קואליציה.

בסעיף (ב) כתוב: "השתכנעה ועדת הכנסת לפי בקשה של אחד ממציעי הצעת החוק, כי להצעת חוק אשר הונחה על שולחן הכנסת חשיבות ודחיפות מיוחדים", וצריך להוסיף "או שהצעה דומה עולה לסדר היום".

כבר היום מאפשרים להעלות הצעות שהן דומות בעיקרן, גם אם לא עברו 45 ימים.

למה?

כי אם אחת תיפול, השנייה לא תוכל לעלות במשך חצי שנה.

אין לזה עיגון בתקנון.

אני מבקש לכתוב כך: "חשיבות, דחיפות, או טעמים מיוחדים", וכך נכנס העניין שחבר-הכנסת יהלום העלה.

ומה אכפת לך נכתוב במפורש, "או הצעה דומה שעולה לסדר היום"? להפך, צריכים לוודא שכל ההצעות יבואו יחד, ואז זה חוסך עבודה לכנסת.

אדוני היושב-ראש, אפשר להחיל את זה גם על הצעות-חוק של הממשלה.

אני הייתי מקבלת את הצעתו של חבר-הכנסת יהלום, ומוסיפה כאן: חשיבות, דחיפות, או שהצעה זהה או דומה בעיקרה – כמו שכתוב בסעיף 143 לעניין חצי שנה – עולה לסדר-היום, או טעמים מיוחדים.

אדוני היושב-ראש, יש פה מגיפה של העתקות. יש חברי-כנסת שמחפשים, ומחכים שחבר-הכנסת שיזם, כתב, הכין וחקר מעלה את הצעת-החוק, ומדביקים את הצעות-החוק שלהם. חבר-הכנסת שאול יהלום רוצה עכשיו לעזור לכל התהליך הזה. זה עידוד להעתקה.

אני מציע לך חבר-הכנסת יהלום להשאיר את הנוסח שלי. בסדר, יש הסכמה לקבל את הנוסח שלי.

בדיון הקודם היתה הערה של חברת-הכנסת נעמי חזן לגבי חוקי היסוד. לא החלטתם בעניין הזה.

אני מציע שלא נסתבך עם חוקי היסוד, כי אז זה ייפול.

בואו נשפר את הנוסח – הוחלט על שליש מחברי הוועדה ועל הוספת המילה "טעמים" לפני "מיוחדים", כאשר אין שינוי בשאר הדברים. מי בעד ההצעה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
ההצעה לתיקון תקנון הכנסת התקבלה.

סעיף (א) נשאר כמו שהוא, וגם סעיף (ג) נשאר כמו שהוא.

האם כשאתה אומר שליש החברים, אתה מתכוון לחברים נוכחים קבועים, או שחברים שאינם קבועים יכולים גם לקבוע?

לעניין הזה, שליש מהחברים הקבועים.

שליש מהחברים הקבועים צריכים להיות נוכחים, אבל בהצבעה יכולים להשתתף עוד חברים.

אבל השאלה היא האם אלה שנוכחים חייבים להיות חברים קבועים, או שאלה יכולים להיות חברים שהחליפו אותם.

אבל דיברנו על זה. זה כתוב במפורש בסעיף (ג). אמרתי שסעיפים (א) ו-(ג) נשארים כפי שהם.

יכול להגיע גם מי שהוא לא חבר ועדה.

מה עם התיקון שהציע חבר-הכנסת יהלום?

הוא ירד מזה.

לא ירדתי מזה, אלא כללנו את התיקון ב"טעמים מיוחדים".


ג. קביעת ועדות לדיון בהצעות-חוק

יש הצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת ליצמן וטל בנושא הצתה חוזרת של גן ילדים בתלמוד תורה בפתח-תקווה. נשמעה ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה, או לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

חבר-הכנסת גפני, יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, מבקש להעביר את הדיון בהצעה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה. אם לא נאשר את בקשתו, הוא מבקש לדחות את ההכרעה בנושא לשבוע הבא.

אפשר לאפשר את בקשתו, כי הוא צודק. מדובר בהצתות, במכבי-אש ובענייני פנים.

בכל מקרה, ענייני משטרה שייכים לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

האם זה לא שייך לוועדת החינוך והתרבות?

לא, מדובר בהצתה.

מי בעד העברת ההצעה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה?

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
הוחלט להעביר את ההצעה לסדר-היום של חברי-הכנסת ליצמן וטל בנושא הצתה חוזרת של גן ילדים בתלמוד תורה בפתח-תקווה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

הוחלט להעביר את ההצעה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

אנחנו עוברים להצעת-חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מס' 2). אני מבין שזאת הצעת-חוק ממשלתית. האם נמצא פה נציג של משרד ממשלתי?

אני נציג משרד האוצר. זה חוק של משרד האוצר.

נשמעו הצעות במליאה להעביר את הדיון בהצעת-החוק לוועדה לפיתוח ומחקר טכנולוגי, וכמובן לוועדת הכספים. קודם כל אני אאפשר לחברת-הכנסת ענת מאור לדבר. היא ביקשה להעביר את הצעת-החוק לוועדה לפיתוח ומחקר טכנולוגי. אחר-כך ניתן את רשות הדיבור לחבר-הכנסת ליצמן.

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה. אני רוצה להסב את תשומת-לבכם לכך שנציג האוצר אמר בישיבה הקודמת שהחוק הזה נידון בעבר תמיד בוועדת הכספים. כשהחוק נידון בעבר, לא היתה ועדה לפיתוח ומחקר טכנולוגי בכנסת. הוועדה לפיתוח ומחקר טכנולוגי בסך הכל קיימת שלוש-ארבע שנים.

בסעיף (12) לתקנון בעמוד 10 כתוב: "ועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי: מדיניות מחקר ופיתוח אזרחי בישראל; טכנולוגיות מתקדמות; מחקר ופיתוח סביבתי; מחקר מדעי באקדמיה הישראלית למדעים" ועוד. זאת אומרת שכל מה שקשור למחקר היום, מתנהל בחלוקת עבודה טובה, לדעתי, בין הוועדות. אנחנו לא נכנסים לתחומים של ועדות אחרות והן לא נכנסות לתחומים שלנו. לכן נושא המו"פ - שכשמו כן הוא, מחקר ופיתוח - צריך להיות בוועדה למחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי.

אני גם פניתי לחבר-הכנסת ליצמן, ואמרתי לו שגם בגלל מורשת עבר, אני מוכנה שתהיה ועדה משותפת של הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי ווועדת הכספים בראשות הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי.

אני גם רוצה להזכיר, שהנושא הוא מקצועי לעילא ולעילא. בין כה וכה, בגלל הצירוף והסמיכות לחוק ההסדרים, מצפים שזה ייקח חודשיים.

אני חושבת שוועדת הכנסת תטיב לעשות, אם תשמור על העיקרון של מקצועיות ופיצול.

חוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה הוא משנת 1984. מטרתו של החוק היא עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, לשם פיתוח תעשייה, שיפור מאזן התשלומים של המדינה, יצירת מקומות עבודה.

מי שממונה על החוק הזה זה שר התעשייה והמסחר יחד עם שר האוצר. סעיף 28 לחוק אומר: מענקים שניתנים בשיעור מהוצאות המחקר והפיתוח – השרים, באישור ועדת הכספים, רשאים לשנות את השיעורים והתנאים הנקובים לגבי המענקים.

מדובר פה בעיקר בחוק עידוד, כמו שיש חוק עידוד השקעות הון, או חוק עידוד השקעות הון בחקלאות. כל החוקים האלה נידונים בוועדת הכספים.

ומה לגבי ועדה משותפת?

אין לי בעיה.

אתמול צלצל אליי היועץ המשפטי של משרד התעשייה והמסחר.

אליי צלצלה שרת התעשייה והמסחר, ואמרה לי את עמדתה, ואני אומר אותה בגלוי. ביקשתי שהיא תבוא לכאן. היא התנצלה, ואמרה שבגלל שסדר היום שלה נקבע מראש, היא לא תוכל לבוא, אבל עמדתה היא שיש להעביר את הצעת-החוק לוועדת הכספים.

גם היועץ המשפטי של משרד התעשייה והמסחר אמר אותו דבר, והוא ביקש להעביר את הצעת-החוק לוועדת הכספים.

אני רוצה לומר לחברת-הכנסת ענת מאור, שוועדת הכספים היא גם ועדה מקצועית. את אמרת שזה דיון מקצועי פרופר, אז גם אנחנו נדון דיון מקצועי פרופר בהצעת-החוק. ברור שהצעת-החוק צריכה להיות נידונה בוועדת הכספים, כי ברור שהנושא קשור לכספים.

כל ענייני התעשייה כרוכים בכסף.

אני מבין שעמדתכם היא חד-משמעית ועדת הכספים ולא ועדה משותפת.

אין לי בעיה לגבי ועדה משותפת.

אני מתנגד לוועדה משותפת.

אנחנו נתקלים בבעיה הזאת בכמה מהוועדות החדשות, כמו: הוועדה לקידום מעמד האישה, הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי וכו'. אם אנחנו רוצים לתת קצת הכרה וחשיבות לוועדות שאנחנו בעצמנו הכרנו בהן, אנחנו צריכים לפתור את הבעיה, כפי שפתרנו אותה בצורה מסודרת בשנה-שנתיים האחרונות, על-ידי הקמת ועדות משותפות.

אפילו אם נקבל את עצתה של היועצת המשפטית של הכנסת, אני חושבת שיש בהחלט מקום לשקול הקמת ועדה משותפת. זה אגב יזרז את תהליך החקיקה, משום שוועדה משותפת היא קטנה יותר ועובדת רק על הנושא הזה. אני חושבת שייצא מזה חוק יותר טוב.

לדידי, אם יש חוות דעת כל-כך חד-משמעית של הייעוץ המשפטי, אני חושב שזה תלוי בשיקול הדעת של יושב-ראש ועדת הכספים. השאלה היא האם אתה, חבר-הכנסת ליצמן, מוכן להקים ועדה משותפת בראשותך.

אם היא תהיה בראשותי, אני מוכן.

אם כך, אנחנו מקימים ועדה משותפת בראשות יושב-ראש ועדת הכספים. כמה חברים אתה רוצה שיהיו בוועדה המשותפת?

ארבעה מוועדת הכספים וארבעה מהוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי.

תודיעו לנו על ההרכבים, ואנחנו נאשר זאת במליאה.


ד. קביעת מועדי פגרה במושב הרביעי של הכנסת ה-15

בשבוע שעבר התחלנו לדון בנושא. היתה תחושה - אני לא רוצה להגיד שאנחנו מנותקים מהעם – שאנחנו חייבים לעשות משהו, כדי להתחיל באיזשהו תהליך של קיצור הפגרה. הועלו כל מיני רעיונות. לחבר-הכנסת מוסי רז יש הצעה אחת.

כסוציאליסט שנמצא במשכן שיש בו מאות עובדים, אני חושב שצריך לקחת בחשבון שמדובר בהרבה מאד עובדים שרגילים לעבוד בתנאים מסוימים, ואי אפשר להחליט לפרוץ את הנושא ולצמצם את הפגרה באופן משמעותי, בלי להתייעץ איתם ובלי לשמוע את עמדתם. שונה הדבר, אם הקיצור יהיה בהיקף קטן יותר.

עם כל הכבוד, אני ביקשתי לדון קודם בחנוכה ובערב תשעה באב.

אנחנו נדון בזה. אני רוצה לאפשר למזכיר הכנסת לומר כמה דברים.

קודם כל, אני רוצה להסב את תשומת לבכם לכך, שלפי סעיף 27 בתקנון, כל מה שיתקבל פה, צריך לחזור ליושב-ראש ולסגנים - כי אין מושג של נשיאות בתקנון הכנסת – והם צריכים להמליץ מחדש לוועדת הכנסת.

תמיד היתה התחשבות בעובדי הכנסת. ועד העובדים טוען בשם העובדים כדלקמן: כולנו מחויבים לעבוד בימי הכנסת, ואנחנו לא יכולים להתחלק במועדי פגרה. במילים אחרות, הם אומרים: אנחנו יכולים לנצל רק את חודש אוגוסט כדי לצאת לחופש עם הילדים, שיוצאים לחופש הגדול בחודשי יולי ואוגוסט. לכן, תמיד התחשבו בהם, ובחודש אוגוסט היתה פגרה מלאה בכנסת. במקומות אחרים, העובדים מתחלקים בפגרה: חלק יוצאים לחופש ביולי וחלק באוגוסט, אבל אצלנו כל עוד יש מושב כנסת, כולם עובדים.

הצעתי ליושב-ראש הוועדה הצעה מתקנת להצעה שמונחת לפניכם. ההצעה בנויה לפי התקנון, ומדברת על שמונה חודשי עבודה בשנה.

מינימום.

אנחנו הרחבנו את זה במעט. אני מציע לפתוח את כנס הקיץ ביום ראשון ט' באייר, 21 באפריל, ולא לפגוע בתקופת הקיץ.

המשמעות היא קיצור של הפגרה.

מתי נופלת המימונה?

זה בסדר, המימונה נופלת על הפגרה.

יש פה הנחיה לגבי חודש הרמדאן, והיא בוודאי מקובלת עלינו. אני מבקש ממך, חבר-הכנסת דהאמשה, להתייחס לנושא הזה. כתוב פה שבין השעות 16:30 ל-17:30, בזמן ששוברים את הצום, לא תהיינה הצבעות. זה הנוהג מקדמת דנא.

אני רואה פה התייחסות רק לתענית אסתר ולחג הפורים. אין פה התייחסות לדברים שאמר חבר-הכנסת יהלום לגבי תשעה באב.

לגבי התאריכים שהתקבלו בהחלטה של יושב-הראש והסגנים, אני הצעתי הצעה שצריכה לחזור ליושב-ראש ולסגנים. מה שהיה מקובל עד היום בכנסת זה מה שכתוב פה לגבי חג הפורים. תמיד במקרים כגון אלה עבדו ביום חמישי, ולא עבדו בימים הנזכרים פה.

חבר-הכנסת שאול יהלום התייחס לשני דברים: הנושא הראשון – לחנוכה, והנושא השני – לתשעה באב. תשעה באב נופל על יום חמישי, ולכן אין לנו בעיה עם יום העבודה. יש בעיה ביום רביעי, ערב תשעה באב. אנחנו תמיד נוהגים, בין שמחליטים פה ובין שלא, שבימים אלה אנחנו מתחילים את הישיבה בשעה 9:00 בבוקר ומסיימים אותה בערך בשעה 14:00 בצהרים. אני מזכיר לכם שתשעה באב יוצא בקיץ, והתחלת הצום היא מאוחרת. אנחנו חושבים שזה מה שנכון לעשות, אלא אם כן לחבר-הכנסת יהלום יש הצעה אחרת.

אשר לחנוכה, עד היום נהגנו בחנוכה להתחיל את הישיבה בשעה 15:00 ולהפסיק אותה בשעה 17:00. כשדנו בנושא אצל היושב-ראש והסגנים, אף אחד לא הציע הצעה אחרת.

אני רוצה להעיר הערה בעניין הזה מזווית אחרת. ה-27 בפברואר נופל בדיוק בעיד אלאדחא, יום החג שלנו. אם כל השבוע אנחנו לא עובדים בגלל חופשת פורים, אני מבקש שלא נעבוד גם ב-27 בפברואר.

האם אתה יודע מראש שזה התאריך?

כן. עיד אלאדחא זה החג הגדול של המוסלמים. זה לא חג הרמדאן, אלא זה החג הנוסף. הוא נמשך ארבעה ימים. אם ממילא בתאריך 25 ו-26 לא עובדים, אז לא יעבדו גם ב-27 בפברואר.

זאת טעות, זה ה-28 בפברואר.

החג נמשך ארבעה ימים.

קודם כל, אני מציע לא לכנס את הכנסת ליום אחד, כאשר מדובר בחג של העדה של המוסלמית. אם החג היה נמשך שבוע ימים, אני מבין, אבל מדובר ביום אחד.

לגבי תשעה באב, ערב תשעה באב פירושו סעודה מפסקת והתכוננות לצום. צריך לקחת בחשבון שאמנם יש חברי-כנסת שהם ירושלמים, או אפילו גרים במבשרת ציון, אבל יש חברי-כנסת שנסיעתם הביתה אורכת שלוש-ארבע שעות, ומדובר בערב צום. בעשר השנים האחרונות, הכנסת לא קיימה ישיבה בתשעה באב. לכן אני מציע שבערב תשעה באב לא יהיה יום כנסת.

בעצם אפשר לנעול את המשכן, אולי זה הדבר הכי טוב...

כנ"ל לגבי חנוכה. השעה 17:00 רלוונטית רק לגבי הירושלמים. אני מציעה לחלק את חג החנוכה לשני חלקים.

חנוכה לירושלמים וחנוכה לאלה שהם לא ירושלמים, כמו שושן פורים...

מספר ימים יסיימו את הישיבה בשעה 17:00, ומי שלא גר בירושלים ידליק נרות בשעה 21:00 או 22:00, אבל צריך לדאוג שגם מספר ימים תינעל הישיבה בשעה 14:00.

ביום רביעי אפשר לנעול את הישיבה בשעה 14:00.

האמת היא שאני חושב שצריך להתחשב בחגים השונים של הדתות השונות, אבל אני מוחה על הפתיח שלך, חבר-הכנסת יוסי כץ. אמרת שיש רושם שאנחנו מנותקים מהעם. האמירה הזאת שלך, שאתה חוזר עליה פעם אחר פעם, מצטרפת לאמירות אחרות בהזדמנויות שונות.

אני לא חזרתי על זה אף פעם.

בהזדמנויות אחרות. אתה פוגע בתדמית של חברי-הכנסת. זו אמירה פופוליסטית, וכל הדיון הזה עוסק בפגרה ובכך שאנחנו לא עובדים. האם אתה יודע שאני עובד יותר קשה בפגרה? אני ראש מפלגה, ואני חורש את הארץ בימי פגרה. אפשר להגיד שאני יחסית נח כשאני בכנסת ולא בפגרה. כל התביעה הזאת לקצר את הפגרה היא תביעה פופוליסטית מתגוננת על דבר שלא צריך להתגונן בפניו.

מה שאמר חבר-הכנסת טיבי מאה אחוז נכון, לא 99%.

לא כולם ראשי מפלגות.

חבר-הכנסת יוסי כץ, בתחילת דבריך אמרת שאנחנו מנותקים מהעם.

אני לא אמרתי את זה, אלא אמרתי שיש שאומרים זאת.

יש כאלה שמנותקים מהעם, ויש כאלה שהם לא מנותקים. אנחנו מדברים על אלפים של פניות שצריך להשיב להן. אולי אנחנו עובדים אחרת.

דבר שני, אני רוצה לתמוך בדברי חבר-הכנסת טיבי, ולומר שיש גל של פופוליזם. דליה איציק אתמול אמרה שיש לקצץ בשכר השרים. אני אומרת לכם: אם אתם רוצים לעשות משהו, תחליטו על מיסוי לעשירים. זה דבר נכון.

ממשלה של 30 שרים ועוד 10 סגנים מבזבזת כל-כך הרבה.

באשר לנושא של הפגרה, אני אומרת שכאנשים שעובדים בשטח, בפגרה אנחנו עסוקים כל יום. אנחנו נוסעים לדימונה ולמטולה. זה הזמן היחיד, שבו אנחנו יכולים לעבוד בשטח כנציגי ציבור. אני מאד מתנגדת לכל ההצעות הפופוליסטיות.

הובאה פה הצעה של מזכיר הכנסת לקצר בשבוע אחד את הפגרה. לי נראית ההצעה הזאת סבירה, למרות שחבר-הכנסת מוסי רז הציע קיצור של שלושה שבועות.

אדוני היושב-ראש, גם בנשיאות וגם בשבוע שעבר אני המלצתי לצמצם את הפגרה, וזאת לא הצעה פופוליסטית. בזמן הפגרה אין לחברי-כנסת חלק מהכלים, שהם כלי העבודה של חברי-הכנסת: הן הצעות לסדר-היום, הן חקיקה פרטית, הן שאילתות והן אי אמון. ולכן, ברגע שמרחיבים את הפגרה, עם כל הכבוד להערות המאד פופוליסטיות והאינטרסנטיות ששמענו כאן היום, בעצם חברי-הכנסת נוטלים מעצמם את כלי העבודה שלהם.

אנחנו במצב מאד מאד חמור מבחינה כלכלית וחברתית, וגם מבחינה מדינית וביטחונית, ואם יש שנה שצריך לקצר את הפגרות ולהאריך את עבודת הכנסת זאת השנה הנוכחית, ואם זה פופוליזם, חברת-הכנסת מרינה סולודקין תצטרך להגדיר מחדש פופוליזם בכל המילונים. כולנו עובדים בשטח, גם בפגרות וגם שלא בפגרות. מה הבעיה? איך תסבירו למובטל שאנחנו עובדים שמונה חודשים בשנה?

זה לא פופוליסטי...

אני חושב שצריך לקחת לחברי-הכנסת את המכוניות ולקצץ במשכורות, כי המובטלים כועסים...

חברת-הכנסת חזן, אני רוצה להבין מה חושבים חברי הוועדה. לא התייחסת להצעה של המזכיר להתחיל בקיצור של שבוע.

אני חושבת שצריך לקצר את הפגרה ביותר משבוע.

אדוני היושב-ראש, אני מצטרף למחאות של חבריי חברי-הכנסת אחמד טיבי, מרינה סולודקין ועוד. באופן עקרוני אני מסכים לקיצור הפגרה, במיוחד של פגרת הקיץ, אבל אני יכול לומר דבר אחד – אם לא הייתי יודע שזאת הצעה פופוליסטית, אני הייתי תומך בה. אבל כאשר אני יודע שזאת הצעה פופוליסטית והפופוליזם נהיה כבר נורמה אצלנו, אני מצטער לומר שאני לא אתן יד להצעות מהסוג הזה.

הרוב המוחלט של חברי-הכנסת עובד קשה מאד. אני אישית יכול לומר על עצמי ועל רבים מחבריי, שבזמן הפגרה אנחנו עובדים הרבה יותר קשה, כי מלבד העבודה הפרלמנטרית הקשה של החקיקה והשאילתות, יש אנשים רבים מכל רחבי הארץ, מהצפון עד הדרום, שאנחנו איתם בקשר מתמיד. לכן אני אומר שהגיע הזמן להפסיק עם הפופוליזם.

לגופו של עניין, אני מסכים להצעה של חבר-הכנסת שאול יהלום ידידי לגבי ערב תשעה באב. מכיוון שיש חברי-כנסת רבים שגרים במקומות רחוקים מאד, אם המליאה תסתיים בשעה 14:00, הם לא יספיקו להגיע לביתם וגם לנוח נפשית לקראת הצום הקשה. זה מחויב המציאות, שבערב תשעה באב צריך להתחשב בחברים ולא לקיים ישיבות בכנסת.

באשר לחנוכה, צריך לסיים את ישיבת הכנסת מקסימום בשעה 14:00, כדי שכל אחד יוכל להתארגן בביתו ולחגוג את החג עם בני משפחתו.

ברשות החברים, אני מציע ללכת לכיוון של הצעת מזכיר הכנסת. אני בעד לקצר הפגרה ולהגיע פה להסכמה.

ההתעקשות הזאת לא לקצר בכלל את הפגרה היא תמוהה. חבר-כנסת אחד מייחס לשני פופוליזם. יש פה דיון ענייני, עם כל הכבוד לנו שעובדים מאד קשה, כולל בפגרה, ובאים לנוח פה. שמעתי את ההצעה המעניינת הזאת. אני מציע לקצר את הפגרה.

ערב תשעה באב, כפי שאמרו חברי-הכנסת יהלום וגאגולה, מתחיל בשעה מאוחרת.

איפה אדוני גר?

אדוני גר קל"ב.

אני מסכים עם דברי חבר-הכנסת אחמד טיבי. אני הייתי נגד קיצור הפגרה, אבל מכיוון שידידיי ממרצ – ואני לא אומר את זה בצחוק, אלא ברצינות, כי הם ידידיי – רוצים לעבוד והם גוררים אותנו לעבוד עוד שבוע, לא צריך להפריע להם.

צריך להבין שמדובר גם בעובדים ועובדות ובילדיהם בחופשת קיץ. לכן אני הולך לפשרה של אריה האן. אני מציע ללכת לפשרה, כדי שלא ייווצר מצב שחבר-הכנסת מוסי רז רוצה לעבוד עוד שבועיים, ואנחנו נעבוד שבוע נוסף בלבד, ויתקיפו אותנו.

קודם כל, אני בעד כל ההצעות של חבר-הכנסת שאול יהלום בנושאים הדתיים. אני חושב שזה בסדר גמור לקצר את הישיבה בימים של תשעה באב ובחנוכה.

עם כל הכבוד, אני חושב שזה לא פופוליסטי לעבוד. אני חושב שבתקופת הכנסת יש לנו כלי עבודה, כמו: הצעות-חוק, הצעות לסדר היום וכו', שאין לנו בתקופת הפגרה.

האם אתה מכיר את המושג פניות ציבור?

לא, אני לא מכיר, כי כנראה רק אליך פונה ציבור. יכול להיות שרק אליך פונה ציבור...

לכן, אני חושב שצריך להאריך את מספר ימי העבודה בכנסת, ואני מקבל שאפשר להתפשר, אבל כמובן לא עד כדי כך שכל הדיון הזה יסתיים בכך שנוסיף עוד שבוע עבודה, אחרת כל הדיון היה מיותר.

האם אתה רוצה להוסיף שבועיים?

ביקשתי להוסיף יותר משבועיים. אני אגיד מה אני מציע, ואיפה אני חושב שאפשר להתפשר.

אני מקבל את הדברים שאמר מזכיר הכנסת בדבר חודש אוגוסט, אבל עוד לפני שתגיע לחודש אוגוסט, בואו נדבר על כנס חורף 2001. אני מזכיר לכם שביום שבו נרצח זאבי לא היתה פה עבודה פרלמנטרית, ולכן אני חושב שצריך להמשיך את הכנס לפחות עד יום רביעי, ז' בניסן ה-20 במרץ, זאת אומרת: לאפשר עוד שלושה ימי עבודה פרלמנטרית.

הציעו 21 במרץ.

בסדר. לגבי כנס הקיץ שאמור להיפתח ב-28 באפריל, צריך לפתוח אותו קודם לכן, לפחות ב-21 באפריל.

זה סוכם.

לגבי כנס הקיץ, אני הצעתי לסיים אותו ב-14 באוגוסט. אם אומרים פה שיש בעיה עם עובדים, בואו נסכם שמסיימים אותו ביום רביעי, ה-31 ביולי. לפי כל החישובים שלי, ה-31 ביולי נמצא בחודש יולי ולא בחודש אוגוסט.

אני מציע לפתוח את מושב החורף יום אחרי שמחת תורה, ביום ראשון ה-30 בספטמבר 2002.

אז הוספת ארבעה שבועות.

אני מתנגדת להצעת חברת-הכנסת נעמי חזן, ואני גם מתנגדת לפשרות. אני חושבת שלא בכל דבר צריך למצוא פשרה, כי יש איזושהי הצעה. לא לכל הצעה צריך למצוא פשרה כדי להגיע לאיזה קונסנסוס, ולא כל דבר הוא בר קונסנסוס.

אני אמנם עברתי רק שתי פגרות בכנסת, ויש פה כאלה שעברו הרבה יותר, אבל אני יכולה לומר שאני בפגרה רוב הזמן עבדתי, אבל אני גם לא מתביישת להגיד שחלק מהפגרה, ולפחות חלק מפגרת הקיץ, היתה חופש, כי בפגרת פסח בוודאי ובוודאי יש עבודה. אני לא חושבת שאנחנו צריכים להתבייש להגיד שאנחנו גם צריכים חופש. הרי ימי העבודה פה הם מטורפים – אז אולי לא לגבי כולם, אבל שום דבר לא חל אף פעם לגבי כולם, אבל רוב חברי-הכנסת מגיעים לכאן בבוקר, ויוצאים מפה לא לפני 22:00 בלילה. לא מדובר בעבודה רגילה שבאים בשעה 8:00 ומסיימים ב-17:00, ולכן אני לא מרגישה שום צורך להצטדק על כך שאנחנו לא עובדים מספיק.

אני חושבת שרוב חברי-הכנסת עובדים קשה מאד, ועובדים גם בפגרות. יש הרבה מאד דברים שעושים בפגרות ולא עושים בימים של כנסת, ולכן אני לא מרגישה איזשהו צורך להגיע לפשרות.

האם ההצעה הזאת מקובלת עליך?

לא, היא לא מקובלת. למה אני צריכה פשרה?

אני חושב שהדיון הזה חייב להתנהל רחוק מאד מכל הפופוליזם הזה. הציבור יודע מי עובד ומי לא נמצא פה. אני לא צריך לדווח לאף אחד האם אני עובד או לא.

לא בכדי עוד מימים ימימה סדרי עבודת הכנסת נקבעו בצורה שנקבעו. כאילו עכשיו אנחנו מגלים עולם חדש. יש טעם אחד בלבד לקיצור ימי הפגרה, והוא כמה שיותר לפקח על הממשלה, לתפוס בגרון את מר שרון. את זה לא מצליחים לעשות גם בימים האלה, לא שאני מתייאש.

ולכן, מכיוון שהטעם הזה קיים לגבי כל הממשלות וכל האופוזיציות, חבל להתחיל להתעסק בדברים האלה. אני מציע לא לקבל גם את התכנית הזאת.

אני מוכרח להגיד שאחרי מחשבה, אני שיניתי קצת את דעתי אחרי הפעם הראשונה שהתחלנו לגלגל את העניין הזה. אני חושב שאמרו כבר קודמיי דברים נכונים, שכולנו בלי יוצא מן הכלל עובדים בפגרה. המושג פגרה הוא מטעה. חברת-הכנסת נעמי חזן עבדה קשה מאד בפגרה, ואני יכול להעיד על כך. מנקודת ראות של האזרח הממוצע עשינו חיים משוגעים, אבל זאת היתה עבודה קשה. זאת רק דוגמה אחת. כך גם כאשר נוסעים לחוץ-לארץ, וקל וחומר כאשר עושים את העבודה הפוליטית.

ולכן, בניגוד למה שחשבתי קודם, אני מחזק את מה שאמרה חברת-הכנסת נחמה רונן. אנחנו לא צריכים לעשות פוזות לציבור לגבי העבודה שלנו. מי שרוצה לעשות פוזות לציבור, שימצא דרכים יותר מוצלחות.

באשר לעניין החגים, צריך לדון בזה.

אני רוצה להתוודות בפניכם. אני חבר-כנסת זו השנה העשירית. אני אומר לכם דוגרי, שאני לא עובד בפגרה כמו שאני עובד בתקופת המליאה. כשיש מערכת בחירות, זה סיפור אחר, כי אז אני עובד הרבה יותר קשה, אבל בימים כתיקונם, אני עובד כשאני בכנסת הרבה יותר קשה. סדר היום שלי הרבה יותר עמוס והרבה יותר מספק אותי. אז אני עושה שימוש רב יותר בכלי הנשק הפרלמנטרי.

גם מבחינת הסיפוק וגם מבחינת התרומה, אי אפשר להשוות בין תקופת המליאה לבין תקופת הפגרה. זה לא שתקופת הפגרה רעה כל-כך. אני אומר את הדברים שנכונים לגבי אישית, כי יכול להיות שהדברים שונים לגבי ראש מפלגה.

זה לא שתקופת הפגרה גרועה כל-כך. פעמים רבות הייתי יושב-ראש ועדה, והוועדות שעמדתי בראשן עבדו מדי פעם בפגרה.

מה זה מדי פעם? אתה וחברת-הכנסת נעמי חזן עובדים כל הפגרה.

יותר מזה אומר לכם. אם אתם חושבים שאני רואה פסול בכך שאני בתקופת הפגרה נמצא יותר עם ילדיי ועם משפחתי, אתם טועים. זה מצוין לאדם שנמצא מחוץ לביתו כל ימות השנה. אני גר רחוק, אני נמצא כל ימי השבוע בירושלים, ואני מנותק מהמשפחה. זה כיף לא נורמלי שיש לי פגרה.

מה יגידו המובטלים?

הם יסכימו אתי ועם חבר-הכנסת מוסי רז.

אני מבטא את מה שאני חושב. אני אומר לכם במלוא הכנות, שאחרי שדיברתי עם יושב-ראש ועד העובדים ועם ועד העובדים, ואחרי ששמעתי את הצעת מזכיר הכנסת, שקלתי את כל הטענות. אין ספק שמבחינת השמירה על הדמוקרטיה, ככל שהכנסת תעבוד קשה יותר, כך יהיה יותר פיקוח על הממשלה. לכן, בוודאי שלגבי חברי-כנסת שאין להם תפקידים אחרים ברשות הביצועית, אין ספק שעבודת כנסת כמה שיותר ארוכה כך יותר טוב. הממשלה תמיד מעונינת לקצר את עבודת הכנסת, וזה נכון לגבי כל ממשלה.

לכן אני מציע בעיקרון, שנאמץ את ההצעה של מזכיר הכנסת, ואחרי זה נקבע את הכללים לגבי החגים. קודם כל אני מציע שנאמץ את ההצעה של מזכיר הכנסת.

אני מתלבט אתכם בבעיה מסוימת. העביר אליי חבר-הכנסת גפני בקשה לקיים התייעצות סיעתית. הוא לא נוכח כאן. אני נותן לכם זמן להתייעצות סיעתית. בשעה 12:00 בדיוק תתקיים ההצבעה. תודה רבה.

חידוש הישיבה בשעה 12:00

בהנחה שעיד אלאדחא נופל ב-28 בפברואר, אני ממליץ שאנחנו לא נקיים מליאת כנסת באותו יום.

באותו שבוע לא נקיים מליאת כנסת.

באותו שבוע או שלא נקיים מליאה כלל וכלל, או שלא נקיים הצבעות. אנחנו נשמע את חבר-הכנסת דהאמשה, כי הוא מוסמך להשיב בעניין.

לגבי חנוכה, יום אחד תתקיים ישיבת מליאה משעה 14:00 עד 17:00, יום אחד נעבוד משעה 14:00 עד 16:00, ויום אחד נסיים בשעה 14:00. בערב תשעה באב נסיים את המליאה בשעה 14:00.

אני מבין שמה שקורה זה שאנחנו מאריכים את הפגרה...

זו ההמלצה שלנו לגבי החגים.

לפני כולכם מונחת ההצעה המודפסת של מזכיר הכנסת. בהצעה הזו יש רק שינוי של שבוע אחד. זו ההצעה שאני הצעתי.

ההצעה השנייה שתעלה להצבעה היא ההצעה לא לעשות שום שינוי במועדי הפגרה.

ההצעה השלישית שתעלה להצבעה היא לעשות קיצור של יותר משבוע. אם היא תתקבל, נדון בה. אלה שלוש ההצעות.

חבר-הכנסת דהאמשה, האם בתאריך 28 בפברואר חל חג שלכם?

כן.

האם לדידך, אין לקיים מליאה בכלל, או שאפשר לקיים מליאה בלי הצבעה? אני שואל האם מבחינתך, כמוסלמי, זה בסדר אם נחליט שיש מליאה ואין הצבעות.

אף פעם לא ביקשנו להשבית את המליאה בגלל החגים שלנו, אבל מכיוון שמדובר ביום אחד, וממילא הכנסת לא עובדת באותו שבוע, אני אומר שגם ביום הזה לא תתקיים מליאה.

אנחנו מקבלים את זה. בעיד אלאדחא לא תתקיים ישיבת מליאה.

"יהדות התורה" בעד.

לגבי חנוכה וגם לגבי ערב תשעה באב כבר סגרנו את המועדים, ואנחנו לא צריכים אתכם לעניין הזה.

יש שלוש הצעות להצבעה.

באשר לסדר ההצבעה, צריך להתחיל בהצבעה הגורפת.

אני מצביע על הצעת המזכיר.

אני חושב שאתה עושה טעות. אדוני היושב-ראש, אם מתחילים בהצעה הגורפת והיא נופלת, אולי אלה שהציעו את ההצעה הגורפת, יצטרפו להצעת המזכיר, ואז יהיה לך קונסנסוס יותר רחב. ההצעה הגורפת היא ההצעה של חבר-הכנסת מוסי רז. ההשערה שלי היא שאם היא נופלת, אולי הוא יתאחד עם התומכים בפשרה שהציע המזכיר.

חברי המלומד והמנוסה, אני מקבל את ההצעה שלך.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להביא גם את ההצעה שלי להצבעה. אני מציע להזיז בשבוע את כנס הקיץ. אני מדבר על התאריך העברי. במקום להתחיל את כנס הקיץ בט"ז באייר, אני מציע להתחיל לעבוד שבוע קודם, אבל גם לסיים שבוע קודם. זה לא בסדר לסיים את כנס הקיץ ב-י"ט באב, אף פעם לא היה דבר כזה.

ההצעה הראשונה שעומדת להצבעה היא של חבר-הכנסת מוסי רז, לקצר את הפגרה ביותר משבוע, והיא חלה גם על כנס החורף של המושב הזה. מי בעד ההצעה של חבר-הכנסת מוסי רז?

הצבעה

בעד – מיעוט
נגד - רוב
ההצעה של חבר-הכנסת מוסי רז לא התקבלה.

הרוב נגד ההצעה של חבר-הכנסת מוסי רז.

מי בעד הצעת מזכיר הכנסת?

לא, לפני זה תעלה את ההצעה שלי. אני לא יכול להצביע בעד ההצעה של מזכיר הכנסת, אלא אם ההצעה שלי תיפול.

מי בעד ההצעה של חבר-הכנסת גפני?

חבר-הכנסת גפני, האם אתה מציע לסיים את כנס הקיץ ב-י"ב באב?

כן. אני פשוט רוצה להזיז את הפגרה בשבוע, לא לקצר אותה ולא להאריך.

אני מציע להצביע קודם כל על הקיצורים. מי בעד קיצור של שבוע?

לא, זה בלתי אפשרי, כי אם ההצעה של חבר-הכנסת גפני מתקבלת ומזיזים אחורה את תחילת הפגרה, היא תתנגש עם ההצעה של אריה האן.

מי בעד הצעת מזכיר הכנסת?

הצבעה
בעד – 6
נגד – 9
הצעת מזכיר הכנסת לא נתקבלה.

האם כולם יודעים מה היא הצעת חבר-הכנסת גפני? לא, אז בבקשה תחזור עליה.

במשך כל השנים שאני נמצא בכנסת, נהוג שבשבוע שאחרי יום העצמאות מתחיל כנס הקיץ, והוא מסתיים בסביבות תשעה באב. לפי ההצעה שהציעו עכשיו, מזיזים את תחילת הפגרה בשבוע נוסף, מתחילים בט"ז באייר ומסיימים את הכנס ב-י"ט באב.

לא, ההצעה נפלה כרגע. אתה מציע להתחיל את הכנס ב-ט"ז באייר ולקצר את הפגרה בשבוע.

אתה לא מקשיב לי. אני פשוט מציע להזיז את הכל בשבוע בחזרה.

אבל זה לא טוב, כי אתה "גומר" את הכנסת בתחילת יולי.

רבותיי, אני מצביע קודם על ההצעה המקורית.

תהיה פגרת קיץ של יותר משלושה חודשים, כי אתה תצא לפגרה בתשעה באב, ותחזור לכנס החורף ב-ז' בחשון.

אני מצביע על ההצעה המקורית שהוגשה, כלומר: כנס הקיץ ייפתח ב-28 באפריל ויסתיים ב-28 ביולי. מי בעד ההצעה הזאת? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההצעה לפתוח את כנס הקיץ ב-28 באפריל ולסיימו ב-28 ביולי התקבלה.

ההצעה הזאת התקבלה. תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10