פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3666



2
ועדת הכנסת
25.7.01

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3666
ירושלים, ד' באלול, תשס"א
23 באוגוסט, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 222
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, ה' באב התשס"א (25 ליולי 2001), שעה: 9:15

חברי הוועדה: יוסי כץ – היו"ר

מוחמד ברכה
זהבה גלאון
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אליעזר זנדברג
נעמי חזן
שאול יהלום
אליעזר כהן
סופה לנדבר
יאיר פרץ

יוסי שריד
רן כהן

אריה האן מזכיר הכנסת
גאולה רזיאל מנהלת לשכת מזכיר הכנסת

חנה קלר המשרד לבטחון פנים
מקסים ראקוב המשרד לבטחון פנים

עו"ד טל רייסקביץ' משרד ראש הממשלה

יחזקאל לביא מנהל אגף תכנון ואסטרטגיה, משרד הפנים

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

דרורה רשף

א. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת הארכת תוקף של
תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ)(תיקון מס' 9), התשס"א-2001 –
בקריאה ראשונה.

ב. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע)
(הוראת שעה)(תיקון מס' 7), התשס"א-2001 – בקריאה ראשונה.

ג. הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין הפער החברתי בישראל –
מקורותיו, סיבותיו ודרכים לצמצומו – הצעה לסדר היום של חבר הכנסת
יוסי שריד – על פי סעיף 97ג לתקנון.

ד. השלמת איוש ועדות חקירה פרלמנטריות.

ה. שונות.




א. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת הארכת תוקף של
תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ)(תיקון מס' 9), התשס"א-2001 –
בקריאה ראשונה

אנחנו דנים הבוקר בכמה בקשות של הממשלה ואני מבין לפי הרכב הנוכחים שאין הרבה סיכויים לבקשות הממשלה.

בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום – (יציאה לחוץ לארץ) (תיקון מס' 9) בקריאה ראשונה.

לפני שאני מעביר את רשות הדיבור לעורכת דין חנה קלר שמייצגת את המשרד לבטחון פנים - - -

זה בחוק השני. בסעיף השני.

אה, זה בחוק השני. מי מופיע בחוק הזה?

אני.

האמת היא שיש פה איזה קצר בתקשורת. אני דיברתי אתמול – או יותר נכון: התקוטטתי – עם עורך דין יהושע שוכמן ונאמר לי שעורך דין מני מזוז מרכז את הטיפול בנושא בלשכת היועץ המשפטי לממשלה. אני חושב שהדרג הבכיר ביותר צריך היה לבוא. רציתי שהיועץ המשפטי לממשלה יבוא. זה לא דבר של מה בכך. אני לא מתייחס כרגע כלל וכלל לפרשת עזמי בשארה וביקורו בחוץ לארץ, זה ממש לא רלוונטי. מה שעומד לפנינו על סדר היום, זו בעצם בקשה למחיקת סעיף בחוק חסינות חברי הכנסת – סעיף 10א לחוק החסינות – שמקנה לנו פטור מכל רשיון או היתר, אלא במצב של מלחמה, בכל מה שנוגע ליציאה מן הארץ. זה לא דבר שאפשר להתייחס אליו בקלות ראש. בוודאי זה לא דבר שאפשר להשלים עם חקיקתו במהלך מהיר. פגיעה בחסינות חברי הכנסת מהסוג הזה היא דבר שעלול לפגוע בחופש הפעולה הפרלמנטרית שלהם. יהיו הסיבות מוצדקות ככל שיהיו, לא עושים את זה בתהליך מהיר.

אני גם חושב שהניסוח של הצעת החוק הוא לא בסדר, משום שמי שניסח את הצעת החוק מתייחס לסעיף 10ב בדרך אגב, מתעלם לחלוטין מסעיף 10א, לא מזכיר את העובדה שיש סעיף מפורש בחוק החסינות בנושא הזה ובעצם, בדרך עקיפה של תיקון פקודת הארכת תוקף לתקנות שעת חירום, מתכוון לבצע תיקון שגובר על כל חוק, כולל על חוק החסינות ולמחוק, למעשה, סעיף בחוק החסינות.

העיקרון של הפרדת הרשויות הוא עיקרון מאד חשוב. אתם, בהצעת החוק הזו מציעים לשלול את חופש הפעולה וחופש היציאה של חבר הכנסת ומכפיפים אותו לשר הפנים. אני חשבתי שהמינימום הוא להקנות לוועדה של הכנסת, שתורכב לפחות מיושב ראש ועדת חוץ ובטחון, יושב ראש ועדת הכנסת, יושב ראש ועדת הפנים, את הזכות לדון בערר. אם חבר הכנסת חושב שזה מגביל את חופש הפעולה הפרלמנטרי שלו, לפחות לתת לגורם בכנסת את הזכות הזו ולא לבטל במחי יד סעיף בחוק החסינות ולהכפיף את חברי הכנסת – באופן מוחלט – לרשות המבצעת. זה בוודאי לא דבר שעושים אותו כך, כלאחר יד.

אם יש למישהו הערות בנושא, בבקשה.

חברת הכנסת נעמי חזן, אחר כך חבר הכנסת ברכה ואחר כך השאר, אני ארשום את הסדר.

כמה הערות. הערה ראשונה: אני מוצאת פה שמדובר עוד פעם בחקיקה חפוזה, לא שקולה, שנעשתה שוב כדי לפתור בעיה נקודתית, אישית ולא להסתכל על מכלול השיקולים.

שנית, עצם העובדה שאין פה נציג בכיר של משרד המשפטים – בלי לפגוע - - -

אני לא ממשרד המשפטים. אני ממשרד הפנים.

אני יודעת. בלי לפגוע באף אחד שכן נמצא פה, הוא בלתי נסבל בעיני. אני חושבת שזה ניסיון להשתמש באיזה מכבש קואליציוני למטרות חקיקה, במיוחד כשמדובר בנושא חשוב.

נקודה שלישית. חסינות חברי הכנסת אינה חסינות של חברי הכנסת, היא חסינות של המוסד. אם אנחנו לא חוזרים על זה עשרים פעם או מאה פעם שמנסים לפגוע בצורה זו או אחרת בחסינות חברי כנסת, אנחנו לא מבינים את הסיבות לעצם הרעיון של חסינות, במיוחד חסינות מהותית.

אני לא בטוחה, אדוני, שאני הייתי נותנת בכלל איסורים או היתרים, בהחלט לא על ידי ועדות כנסת או הרכבים של ועדות הכנסת. כי חברי הכנסת לא צריכים להיות השוטרים של עצמם.

אני נגד החוק הזה ובאיזשהו מקום, ביום האחרון של הכנסת, אם זה עובר, אז בושה וחרפה לתהליך החקיקה בכנסת ישראל.

תודה. תודה רבה. חבר הכנסת ברכה, אחריו חבר הכנסת זנדברג.

אדוני, אני חושב שהצעת החקיקה הזו היא פרובוקציה פוליטית. אין לה שום נגיעה לביטחון המדינה. אין לה שום נגיעה לחקיקה אובייקטיבית. אין לה שום נגיעה לסדר פרלמנטרי תקין. חברי הכנסת חייבים – והמחוקק נתן להם את החסינות בשביל זה – למלא תפקידים ולעשות מעשים שכלל העם לא יכול לעשות, על מנת למלא את תפקידם. האיסור הזה על חבר כנסת הוא לא איסור כדי לשמור על הביטחון של המדינה. האיסור של יציאה למה שנקרא: מדינת אויב, בא כדי למנוע מאזרחים לפעול או לעשות מעשים שיפגעו בביטחון המדינה. אבל, כשדברים נעשים בריש גלי מול התקשורת – זה חלק ממילוי תפקידו של חבר כנסת.

לכן, אני חושב שהצעת החוק היא לא רק חפוזה, אני חושב שהיא אנטי דמוקרטית, היא קנטרנית, היא פשוט מכוונת על מנת להצר את צעדיהם של חברי הכנסת הערביים במיוחד – במיוחד – כי אני לא רואה חברים אחרים בכנסת שיצאו למה שנקרא מדינת אויב ללא אישור של שלטונות המדינה.

לכן, אני רואה שזה חלק ממגמה מאד מסוכנת. במקום לנהל דיון ודיאלוג וויכוח בתוך הכנסת, מציעים הצעות חקיקה אחת אחרי השניה, שמתחילות לשלוח רמזים או מגבלות לחברי הכנסת הערביים, אבל בסופו של דבר זה בהחלט יגיע לכל חברי הכנסת, זה יפגע בפרלמנטריזם הישראלי, זה יפגע בחסינות של חברי הכנסת וביכולת שלהם למלא את תפקידם.

לכן ההצעה הזו פסולה מיסודה. היא הצעה פוליטית, פרובוקטיבית, קנטרנית, שאין לה שום נגיעה לביטחון המדינה ולסדר דין תקין.

תודה. חבר הכנסת זנדברג, אחרי זה חברת הכנסת גלאון.

אני רוצה לציין, אדוני היושב ראש, שכרגע אנחנו לא דנים גופא לגוף ההצעה ושני חברי עסקו בהצעה לגופה, מטעמיהם.

אני חושב שהמטרה של הצעת החוק היא באמת למנוע מצב שאנשים יוצאים למדינות אויב ומסיתים כנגד למדינת ישראל. החוק הזה נועד מעזמי בשארה לנסוע ולהסית ולהדיח לפעולות טרור נגד ישראל ולחיסול מדינת ישראל. זה בסדר. אני מבין את העמדה הזאת.

זה דחוף. זו הסיבה שציינתי את המשפט הזה. זה דחוף. צריכים לטפל בזה עכשיו, כי הנסיעה צפויה במהלך הפגרה. אחרת, לא היו מביאים את זה עכשיו בפנינו.

הכנסת ו 120 חבריה יכולים להצביע ולזרוק את הצעת החוק הזאת ואת משרד הפנים מכל המדרגות. יכולים להצביע ולתמוך בה, בשלוש קריאות. לתקן, להפוך, אבל אנחנו כאן, עכשיו, בישיבה הקצרה הזאת, צריכים לשאול את עצמנו שאלה אחת: האם בכלל נעלה את הנושא לדיון או לא. האם הוא דחוף או לא. התשובה שלי לשאלה הזאת היא: כן. חייבים לדון היום. אחר כך, לגופו, אפשר להפיל את החוק.

תודה. חברת הכנסת גלאון, אחר כך חבר הכנסת דהאמשה.

אני מתנגדת להצעת החוק הזאת משני טעמים. זו הצעת חוק שנועדה לגופו של איש. אם לממשלת ישראל יש בעיה עם עזמי בשארה, אז שתטפל בו בדרכים החוקיות, הלגיטימיות.

זו הדרך החוקית.

סליחה. אני ברשות דיבור.

חבר הכנסת כהן, יגיע גם תורך.

אליעזר ꗬ‹Ѝ_ደ¿__　__Ѐ_ꉐ_
橢橢쿽쿽_________Ѝ__ꖟ_ꖟ_任___,______________________________l__̢___̢_̢___̢___̢___̢___̢_______̶___㨺___㨺___㨺_8_㩲_,_㪞_Ä_̶___匕_ê_㭮___㭮_"_㮐___㮐___㮐___㮐___㮐___㮐___剤___剦___剦___剦___剦___剦___剦_$_叿_Ƞ_嘟_Î_劊_E_________̢___㮐___________㮐___㮐___㮐___㮐___劊__וש קריאות ביום אחד. מה קרה? שומו שמיים. זה חירום? פיקוח נפש? אני ממש חושבת שהממשלה הזאת איבדה את העשתונות לחלוטין. אני חושבת שהדבר הזה מעיד יותר מכל על היחסים הרעועים בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת. אם הרשות המבצעת יש לה בעיה – יש דרכים לגיטימיות, אם היא חושבת שיש משהו לא בסדר עם עזמי בשארה. אני בכלל חולקת על גופה של ההצעה, אבל גם על הפרוצדורה. אני מתנגדת לה, אני לא חושבת שראוי ונכון לקבל את זה.

תודה. חבר הכנסת דהאמשה, אחר כך חברת הכנסת סופה לנדבר. חבר הכנסת כהן רוצה לומר משהו?

כן.

אחריו. ואתה אחרון ואחריך הצבעה. סגרתי את הרשימה.

אני חושב שבחקיקה לגופו של איש כולנו חייבים להיזהר. אנחנו יודעים איזה מדינות עושות חוקים כדי לפתור בעיות אישיות של אנשים מסוימים. חקיקה היא חקיקה, לכל הדורות ולכל חברי הכנסת. אינני מעלה על הדעת שראויים חברי הכנסת בישראל שיהיו כפופים לשר הפנים אשר יקבע להם אם לצאת או לא לצאת ולאיזו מדינה מותר לצאת ולאיזו אסור ולעשות את זה באופן כזה חפוז.

אם יש בעיה עם איש מסוים, יש הרבה מאד דרכים לפתור אותה. אני מאמין שניתן לפתור את זה. אם החקיקה הזאת, חבר הכנסת כהן, היא כל כך נחוצה, אז למה ברגע האחרון וביום האחרון של הכנסת להביא אותה עכשיו ובשלוש קריאות ככה לגדוע את הסמכויות של כל חברי הכנסת?

התשובה היא למה לא? זה נושא בעייתי. התשובה היא למה לא.

סליחה, יגיע תורך. חבר הכנסת דהאמשה.

אני שואל: הבעיה של חבר הכנסת בשארה התפוצצה לפני חודשיים לפחות. מה עשתה הממשלה חמישים יום? למה ברגע האחרון באים אלינו, עכשיו, אם זו מדיניות. אני גם רוצה להוסיף שבאופן מסורתי אני מתנגד תמיד לפתור - - - זה פרס לעצלנים, פרס לנחשלים, זו דרך לחטוף חקיקה מאתנו.

תודה. חברת הכנסת לנדבר ואחרון – חבר הכנסת כהן.

אדוני היושב ראש, אני תמיד נגד חקיקה תחת לחץ של מקרה. אני חושבת שזה מקרה של לחץ של מקרה. אני נגד עונש קולקטיבי לכולנו. בגלל מקרה מסוים כולנו נקבל את העונש הזה. אנחנו פרלמנט ולא גן ילדים. אני לא מקבלת את הדברים האלה.

אתה יודע, בברית המועצות היה דבר שבמפלגה מסוימת היו מזמינים בן אדם כדי לשטוף אותו על השטיח. ככה יעשו עם חברי כנסת שיצטרכו מאיזושהי סיבה לצאת למדינות כאלו או אחרות. אני נגד כל חקיקה שהולכת בצורה חפוזה ותחת לחץ.

תודה. חבר הכנסת כהן אחרון. אחרי זה הצבעה.

אדוני היושב ראש, אתה יודע מה שקרה אתמול: אני העברתי חוק שלי בנושא הזה, שאני מתעסק בו כבר מהיום הראשון שחבר הכנסת בשארה נסע לסוריה. אותי עיכבו בוועדת חוקה. אני העברתי את החוק לוועדה שלך מפני שעיכבו אותי בוועדת חוקה.

נתתי לך שטיח אדום.

אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת דהאמשה: שאלת אותי למה עכשיו. אותי, לא מישהו אחר, אותי עיכבו.

על אחת כמה וכמה.

חבר הכנסת דהאמשה היקר, אני אומר לך: אם העיניים שלי לא היו רואות את מה שראיתי בטלוויזיה, שחבר הכנסת בשארה עומד במפגש עם גדולי האומה הערבית ומסית אותם נגד העם היהודי, אני לא הייתי מדבר.

לא החוק הזה ימנע את זה. יש דרכים.

על זה אני מדבר. הנושא הזה חשוב ביותר ולא מעניין אותי מי עשה מה ולמה. אני מתעסק בזה ולא נותנים לי. אני מתעסק בזה ולא נותנים לי.

תודה. רבותי, אני רוצה להבהיר: גם אני, שהודעתי על התנגדותי להליך חקיקה מזורז, מתנגד לדברים שנאמרו על ידו, אני מתנגד להתנהגות שלו - - -

גם אנחנו.

אבל, אין בין זה לבין נושא החסינות הפרלמנטרית, לדעתי, ולא כלום. הבעתי את עמדתי מקודם, לא אחזור עליה. אני מעמיד את זה להצבעה. מי בעד קבלת בקשת הממשלה להקדמת הדיון: מתן פטור מחובת הנחה, ירים את ידו. אחד, שניים, שלושה, ארבעה. מי נגד? אחד, שניים, שלושה, ארבעה, חמישה, ששה. בקשת הממשלה נדחתה. תודה רבה.

כבוד היושב ראש, אני מבקש רוויזיה.

טוב. הדיון בבקשת הרוויזיה יתקיים. אני אודיע על זה. יש בקשת רוויזיה של סיעת ש"ס – חבר הכנסת יאיר פרץ.

ביקשת רוויזיה, פרץ? הוא לא ביקש.

אני אודיע על שעת הרוויזיה.

הוא לא ביקש.

הוא לא ביקש.

מה לא ביקש? הוא ביקש רוויזיה. מה? הוא ביקש במפורש.

הוא התכוון לחזור בו.

ביקשתי.

תעשה תוך דקה רוויזיה.

סליחה. בקשת הרוויזיה תידון בתום הדיון בבקשה הנוכחית של הממשלה. נא להודיע את זה.

הרוויזיה עוד חמש דקות.












































ב. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע)
(הוראת שעה)(תיקון מס' 7), התשס"א-2001 – בקריאה ראשונה

אני ממשיך בסדר היום. סליחה, רבותי, אני ממשיך בסדר היום: בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע) (הוראת שעה) לקריאה ראשונה. עורכת דין חנה קלר.
בבקשה, רבותי. עורכת דין חנה קלר, בבקשה. נא לנמק.

הבקשה שלנו להחיש את הליכי החקיקה של חוק שהייה שלא כדין, נובעת מכך שלמרות שההסדר החקיקתי הזה, שהוא במסגרת הוראת שעה, הוא חלק מתוכנית

החוק הזה הוא חלק מתוכנית שאושרה בקבינט כדי לתת בידי גורמי הביטחון כלים להתמודד עם התופעה של שוהים שלא כדין, שבאים לארץ למטרות של פיגועים – ואני חושבת שהמציאות האחרונה מראה זאת.

ביום רביעי הקבינט אישר את הצעת החוק, את כל התוכנית ולכן התחלנו להריץ אותה לשלבי חקיקה רק מיום רביעי, אבל אם התעכבנו והגענו לקו האחרון, זה בגלל שבאמת שרצינו שגם בחקיקה זאת יהיו האיזונים הנכונים, גם כשהיא הוראת שעה. אני חושבת שרק אתמול, בוועדת שרים לענייני חקיקה, שופרו כאן הרבה דברים מבחינת האיזון שבין זכויות האזרח, או בין זכויות האדם שרוצים לפעול נגדו, לבין המטרה המאד חשובה לכולנו, שהיא סיכול פיגועים בתחומי מדינת ישראל.

אני קורא בהצעת החוק שלכם. הסעיף הראשון בהצעת החוק מדבר על כך שחוק השהייה שלא כדין – הוראת השעה – במקום שש שנים יבוא תשע שנים. כתוב בדברי ההסבר שתוקפו של החוק יפוג ב 14 במרץ 2002. כלומר: אחרי הפגרה. אז למה כבר עכשיו מחליטים? אולי עד אז ישתנה המצב?

אני אסביר. יש כאן שני גורמים. יש גורם אחד, שאם כבר, בהזדמנות זאת שאנחנו עוסקים בחקיקה, אנחנו כבר צופים ומאריכים את התוקף.

שלוש שנים.

רגע. לא. החוק הזה משנה מהחקיקה שאנחנו רוצים להאריך. הוא מאריך פלוס. קודם כל – החמרה בעבירות. הראייה שלנו בחקיקה הזאת היא שברגע שיהיה לה את הפרסום הנכון, היא תרתיע מאות אנשים מלהיכנס לישראל, כי הם לא ירצו להסתבך עם הנקודה הזאת ובאמת בסך הכל אנחנו נוריד את כמות הנכנסים שלא כדין.

נכון שחלק מהאוכלוסייה הזאת בא שלא למטרות פיגוע, אבל אי אפשר, אי אפשר לא לתת בידי כוחות הביטחון היום את הכלים, בשעה זאת שאנחנו רואים איזה ניסיון נעשה ואיזה שימוש נעשה בהעדר הכלים להילחם בתופעה. מכאן דחיפות העניין.

אני שואל אותך: למה להאריך את החוק כבר בשלוש שנים? זו תקופה ארוכה מדי. אולי תסתפקו בתקופה קצרה יותר?

אז זה נתון לוועדה. יש כאן שני דברים. יש כאן את העניין של הארכת תוקף – אמרתי את השינויים החדשים. אז כמו שאמרו כאן: יש כאן דיון לבוא לוועדה - - -

מה קורה פה? שקט.

אבל אנחנו חייבים לנסות להביא את זה לליבון היום. יכול להיות, בהחלט ניתן - - -

רבותי, יש למישהו הערות?

אז אני מודיע לכם – כדי שלא יהיו הפתעות – אני במקרה הזה תומך בבקשת הממשלה, אבל אני מבהיר: הפטור מחובת הנחה שהוועדה מצביעה עליו הוא אך ורק לקריאה הראשונה. אחרי שתביאו נוסח ונראה מה כתוב בו, נוכל להתייחס בצורה רצינית יותר לבקשות אחרות שלכם.

בסדר.

מי בעד היענות לבקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק שהייה שלא כדין (איסור סיוע)(הוראת שעה) – ירים את ידו. מי נגד? אני חושב שיש רוב ברור. הבקשה אושרה.



















א. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת הארכת תוקף של
תקנות שעת חירום (יציאה לחוץ לארץ)(תיקון מס' 9), התשס"א-2001 –
בקריאה ראשונה - רוויזיה

רבותי, אני מצביע על בקשת סיעת ש"ס לרוויזיה בהחלטת ועדת הכנסת לדחות את בקשת הממשלה להקדים את הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת הארכת תוקף של תקנות שעת חירום – יציאה לחוץ לארץ. מי בעד בקשת הרוויזיה של סיעת ש"ס – ירים את ידו. אחד, שניים, שלושה, ארבעה. מי נגד – ירים את ידו. יש רוב. בקשת הרוויזיה נדחתה. אין פטור מחובת הנחה.

אנחנו יוצאים לשלוש דקות הפסקה. בעוד שלוש דקות בדיוק ימשך הדיון.







































ד. השלמת איוש ועדות חקירה פרלמנטריות

אנחנו פותחים שנית את הישיבה. על סדר היום שלנו, קודם כל, נושא קטן. יש בקשה להוסיף שני חברים לוועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין משק המים ולעניין נושא סחר בנשים. חברת הכנסת גלאון, יושבת ראש הוועדה לעניין נושא סחר בנשים, מבקשת להוסיף את חבר הכנסת יורי שטרן וחבר הכנסת יאיר פרץ לאור העובדה ששינינו את מספר חברי ועדות החקירה לתשעה. אני מבקש לאשר את זה. מי בעד אישור בקשתה – ירים את ידו. מי נגד? אין. אושר.

בוועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין משק המים סוכם שחבר הכנסת מודי זנדברג ייצג את סיעת שינוי, שהגיע לה גם לפי המכסה ונציג רע"מ – חבר הכנסת דהאמשה. אני מקווה שאין התנגדות. מי בעד – ירים את ידו. מי נגד? אין. אני מברך אותך ואני מברך את מי שנכנס לוועדות. אושר.

































ג. הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בעניין הפער החברתי בישראל –
מקורותיו, סיבותיו ודרכים לצמצומו – הצעה לסדר היום של חבר הכנסת
יוסי שריד – על פי סעיף 97ג לתקנון

רבותי, יש הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפערים החברתיים בישראל. אני רוצה לברך את המציע, חבר הכנסת יוסי שריד, יושב ראש מרצ, על עצם העלאת ההצעה. אני גם קיבלתי מחבר הכנסת רן כהן איזשהו נוסח של מטרות הוועדה ואני שמח שלא הפכנו את זה לאיזה מקור התנצחות קואליציה – אופוזיציה, אלא יש כוונה רצינית לבדוק בצורה יסודית איך הגענו עד הלום. המצב הרי הוא בלתי נסבל. הפערים בין עשירים לעניים במדינת ישראל – פערי השכר, פערי ההכנסה, פערי החיים – הם באמת מסוג הדברים שמדינה שמתמודדת עם בעיות כמו מדינת ישראל לא יכולה להתעלם מהם.

לכן, אני שמח מאד על כך שאנחנו יכולים לתרום את תרומתנו. חבר הכנסת שריד, בבקשה.

אפשר, כמובן, לדבר על זה באריכות, אבל אני אדבר בקיצור נמרץ, בכמה משפטים.

יש אנשים שתוהים מה ועדה יכולה לעזור. אז אני שואל שאלה הפוכה: אם לא תקום ועדה – זה יעזור? 53 שנים הפער הולך ומתרחב. אני מוכרח לומר שזה מעורר בי לא רק רגישות אנושית וחברתית מסוימת, זה אפילו מעורר בי סקרנות אינטלקטואלית – איך בכל זאת קרה שמדינת ישראל הגיעה למצב שהיא מובילה בכל העולם המתוקן כולו בפער החברתי? זה לא מעניין מישהו? ראיתי היום מאמר ב"הארץ" של אסתר אלכסנדר. היא אומרת: זה לא בגלל החינוך. זה בגלל סיבות אחרות. יש אומרים: חינוך, יש אומרים: משכנתאות, יש אומרים שזה בכלל על רקע לאומי, יש כל מיני סברות.

אני חושב שהיה ראוי שקבוצה פרלמנטרית מכובדת תשב על המדוכה, תעיין בסוגיה הכי חשובה, לפי דעתי, במדינת ישראל וקודם כל תקבע, באופן מוסמך ומלומד פחות או יותר, את הדיאגנוזה. אחרי שהיא תקבע את הדיאגנוזה היא גם תראה להציע הצעות שונות, איך עושים לצמצום הפער. אחרת, מה קורה? בכל כמה חודשים מתפרסם איזשהו דו"ח. פעם דו"ח של גוף זה, פעם דו"ח של גורם אחר, יש יומיים-שלושה התרגשות, גם בכנסת וגם באמצעי התקשורת ואחר כך – עסקים כרגיל ועולם כמנהגו נוהג.

אני חושב שהקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לפחות מעידה על דבר אחד, שהכנסת רוצה לעשות משהו שהוא יותר. שהיא רוצה לחרוג מן השגרה הכמעט אכזרית הזאת, הייתי אומר. אי אפשר לומר שההצעה היא לא פוליטית, אבל בוודאי היא לא מפלגתית. מדוע? משום שברור לגמרי שבנסיבות הפוליטיות הקיימות, כאשר הממשלה הזאת היא ממשלה של חצי שנה, אז גם אם הייתי רוצה – והייתי רוצה – לא הייתי יכול ל"הדביק" לה את זה. 53 שנים. אני יכול להדביק לה את זה?

מכל בחינה, אני חושב, צריך לעשות את זה. המליאה העבירה את זה ואם הוועדה תואיל לקיים את הפרוצדורה אז אני אהיה אסיר תודה.

תודה רבה.

רק עוד הערה אחת. אני בעצמי הייתי מאד מעוניין לעמוד בראש הוועדה, כי זו משימה חשובה מאין כמוה, אבל זה מחייב עבודה שיטתית ורצינית ואני פשוט לא יכול לעמוד בזה ולכן, בגלל הסיבה הזאת ובגלל סיבות נוספות של התאמה אישית, אני ממליץ שחבר הכנסת רן כהן יעמוד בראש הוועדה.

תודה. ובכן, ההצעה היא כזו: חבר הכנסת רן כהן – יושב ראש הוועדה.

אדוני היושב ראש, יש לי הצעה למנדט, לא לשמות.

בסדר. רק רגע. אני רוצה שתחשבו על זה בינתיים. נציג ליכוד, נציג עבודה, נציג ש"ס – אני בכוונה לא כותב מי. אנחנו נבוא בדברים עם הסיעות – חבר הכנסת ברכה, חבר הכנסת עמיר פרץ, נציג האיחוד הלאומי, חבר הכנסת דוד לוי ונציג נוסף לקואליציה. זה ההרכב שנראה לי הוגן ומתחייב.

רק משפט אחד: ניהלתי על העניין הזה את השיחות גם עם חבר הכנסת זאב בוים וזה בהסכמתו וגם עם יאיר פרץ וזה בהסכמתו – הוא אפילו התנדב להיות חבר בוועדה. השתדלתי לדבר עם מרבית האנשים על ההרכב הזה ופרמטרים שאתה ויוסי שריד אמרתם.

אני מציע להוסיף נקודה שישית למנדט של הוועדה - כמובן, מקובלים עלי כל חמשת הראשונים, אבל – אין ספק שנושא האפליה המובנית בתוך החברה הישראלית, במיוחד כלפי הציבור הערבי, הוא אחד המקורות של הפערים. יש סטיקר מאד נוראי שמופיע הרבה ברחובות: "אין ערבים – אין פיגועים", אבל גם, למרבה הצער: אין ערבים - יש פחות פער חברתי. אם אתה מוציא את האוכלוסייה הערבית הפערים החברתיים הם עדיין בתחום הסביר בעולם המערבי.

לכן, אי אפשר להתעלם מהסוגייה הזאת של האפליה המובנית כאחד מהמקורות של הפער. לכן אני מציע שמנדט הוועדה יתייחס כנקודה שישית לנושא של האפליה המובנית.

אני לא הייתי כבר יוצא להגדרות. כתוב פה כך: מצב העוני, היקפיו וקבוצות האוכלוסייה הייחודיות לו. אני פונה אליך, חבר הכנסת רן כהן, שעומד לעמוד בראש הוועדה: התייחסות מיוחדת למגזר הערבי.

עוד מילה: אני מבקש: לא לתשעה חודשים, אלא לשנה.

לשנה, אבל בכפוף לכך שסיעת ש"ס, סיעת הליכוד, סיעת העבודה וסיעת האיחוד הלאומי יודיעו לי מי נציגיהם. מי בעד – ירים את ידו. מי נגד? – אין. תודה רבה, התקבל.

אני מבקש ממנהלת הוועדה לפנות לסיעות הרלוונטיות.

10:00.