פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3471




3
ועדת הכנסת
24.7.2001

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3471
ירושלים, ו' באב, תשס"א
26 ביולי, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 220
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, ד' באב התשס"א (24 ביולי 2001) שעה 9:00

חברי הוועדה: יוסי כץ – היו"ר
מיכאל איתן
אמנון כהן
יצחק סבן
יצחק גאגולה
נעמי חזן
זהבה גלאון
שאול יהלום
אליעזר כהן

תמר גוז'נסקי

אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
טובי חכמיאן - גזברות הכנסת

חמדה גולן – סגנית היועץ המשפטי, משרד החוץ
אסתר אפרת – מנהלת המחלקה למשפט כללי, משרד החוץ
אריאלה קלעי – משרד המשפטים

אנה שניידר
ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

אסתר אלפיה

1. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק.
2. הקדמת דיון בהצעות חוק פרטיות בקריאה טרומית.
3. השגות לתיקון סעיף 97ג לתקנון (ועדת חקירה פרלמנטרית).
4. השגות לפרק חמישי לתקנון – הוספת סעיף 97ח (הנחת הסכמים עם גורמי חוץ).
5. בקשת יו"ר ועדת העבודה והרווחה להקדמת דיון בהצעת חוק.
6. השגות לתיקון בתקנון – סעיף 135 (דיון מוקדם).
7. נוהל משלוח דואר מחוץ לבנין הכנסת.
8. בקשתה של חה"כ סופה לנדבר, בשבתה כיו"ר המליאה, לתיקון הצבעה בהצעת
חוק.


1. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. ברשותכם, אפתח בבקשתה של סגנית יושב ראש הכנסת, חברת-הכנסת נעמי חזן - שנאלצת למלא את תפקידה במקום אחר - לקבוע את הוועדה שתדון בהצעת חוק הספריות הציבוריות (תיקון), התשנ"ט-1999, של חברת-הכנסת נעמי חזן וקבוצת חברי כנסת; והצעת חוק הספריות הציבוריות (תיקון – מימון ושירותים), התש"ס-2000, של חברת-הכנסת ענת מאור; והצעת חוק הספריות הציבוריות (תיקון – שיעור השתתפות המדינה), התשס"א-2000, של חבר-הכנסת זבולון אורלב.

נשמעו הצעות במליאה להעביר את שלוש הצעות החוק לדיון בוועדת החינוך והתרבות או בוועדת הכספים.

אני חושב שהמקום המתאים לדון בהצעות האלה הוא בוועדת החינוך והתרבות, וחזקה עליכם שתקפידו גם בנושאים כספיים ולא תעמיסו על קופת המדינה.

מי בעד ההצעה להעביר את הדיון בהצעות חוק אלה לוועדת החינוך והתרבות? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הדיון בהצעות החוק לוועדת החינוך והתרבות נתקבלה.

ההצעה להעביר את הדיון בהצעות החוק הספריות הציבוריות לוועדת החינוך והתרבות נתקבלה.

הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים עבור הגחה על ילד בשעות העבודה), התש"ס-2000, של חבר-הכנסת עמיר פרץ.

נשמעו הצעות להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכספים או בוועדה משותפת של ועדת הכספים והוועדה לקידום מעמד האשה, שדנה בהצעות זהות לחלוטין, בהסכמתו של יושב ראש ועדת הכספים. מי בעד להעביר את הדיון בהצעת החוק לוועדה משותפת? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הדיון בהצעות החוק לוועדה משותפת של
ועדת הכספים והוועדה לקידום מעמד האשה, נתקבלה.

ההצעה להעביר את הדיון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים עבור השגחה על ילד בשעות העבודה), התש"ס-2000, לוועדה משותפת של ועדת הכספים והוועדה לקידום מעמד האשה, נתקבלה.


2. הקדמת דיון בהצעות חוק פרטיות בקריאה טרומית
(1. בקשה של חה"כ משה ארנס)

חבר-הכנסת משה ארנס מבקש להקדים את הדיון בהצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון – הצבעה על ידי אזרחים בחוץ לארץ), התשס"א-2001, בקריאה טרומית, לפי סעיף 135 לתקנון הכנסת.

חבר-הכנסת ארנס, אתה מבקש פטור מחובת הנחה, בבקשה, תנמק את בקשתך.

כן, ההצעה הזאת הונחה על שולחן הכנסת לפני כשלושה חודשים, המתנו 45 יום, הממשלה הביעה את תמיכתה בהצעת החוק והיא היתה אמורה לבוא להצבעה. באותו יום נתבקשתי על ידי חבר-הכנסת אופיר פינס-פז שחשב שההצעה גורפת מדי, לדחות את ההצבעה כדי שאפשר יהיה לסכם הצעה שתהיה מקובלת גם עליו, והוא אמר שידאג שההצעה תשוחרר מחובת ההנחה.

מר האן, אני חושב שבנסיבות הרגילות של הענין היינו מחליטים להיענות לבקשה אלא שנשיאות הכנסת החליטה שהשבוע אין דיון בהצעות חוק בקריאה טרומית. אם לחבר-הכנסת ארנס ברור שאין בהחלטתנו כדי לשנות את החלטת הנשיאות הזו, אז אני בעד היענות לבקשתו של חבר-הכנסת ארנס.

אבל ההצבעה צריכה להיות ברוב חברי הוועדה.

יש כאן ערבוב של מושגים. שחרור מחובת הנחה משמעותו שבתוך 48 השעות הראשונות לאחר שהנחת את ההצעה על שולחן הכנסת, הוועדה מחליטה לשחרר מחובת הנחה. עכשיו יש הצעה של יושב ראש הוועדה לשנות את הסעיף הזה, אבל כל עוד הסעיף הזה קיים, אז צריך להביא את זה בתוך 48 שעות.

מאחר וחבר-הכנסת ארנס אומר שהוא העלה כבר את הנושא, ועברו 45 ימים, אז אין כאן שאלה של שחרור מחובת הנחה. בעצם, אתה מבקש שיעבירו את ההצעה להצבעה.

יש שינוי קל מאוד בהצעה.

מתי זה הונח מחדש?

לפני שלושה ימים.

מה שאמרתי, שאין בהחלטה זו כדי לשנות את החלטת הנשיאות, זה תקין מבחינת התקנון?

בעקרון, הסמכות של הוועדה לומר שהצעת חוק תעלה לדיון בתוך יומיים. זו הסמכות שלה.

יש עשרות חברי כנסת שמעונינים להעלות הצעות בדיון טרומי. אם תהיה הצעת אחת ביום רביעי שתהיה בדיון טרומי, מובן מאליו שכל חברי הכנסת יבואו, ובצדק, ויגידו, מה זאת אומרת, למה הצעה זו? אני מחכה עם הצעת חוק שכבר דנו בה, העליתי אותה לדיון לפני שלושה חודשים, והממשלה ביקשה זמן לגיבוש עמדתה, ואני עומד על כך שהשבוע הממשלה תיתן את התשובה ונצביע. הם מתנגדים, אומרים לי בנשיאות, אין דיון טרומי.

אבל יש כאן שתי החלטות נפרדות. קודם כל יש את השאלה, האם להיענות לבקשה ולשחרר מחובת ההנחה, והחלטה שניה, האם לסטות מהחלטת נשיאות הכנסת ולדון השבוע בהצעות חוק פרטיות. עדיין יכול להיווצר מצב שהוועדה תחליט, לגבי השאלה הראשונה, להיענות לבקשה, אבל לא תהיה לזה אפקטיביות כי ההחלטה של נשיאות הכנסת גוברת ולא ידונו בה.

זה כבר עניינו של חבר-הכנסת ארנס.

בכפוף לכך שאיננו משנים את החלטת הנשיאות שלא להעלות לדיון או להצבעה הצעות חוק בדיון טרומי, אני מעמיד להצבעה את בקשתו של חבר-הכנסת משה ארנס לפטור את הצעת החוק שלו מחובת הנחה, במקרה הקונקרטי הזה. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה לפטור מחובת הנחה את הצעת החוק של חבר-הכנסת משה ארנס נתקבלה

ההצעה לפטור מחובת ההנחה את הצעת החוק של חבר-הכנסת משה ארנס נתקבלה.

תודה רבה לכם.

עכשיו צריך לדבר עם מזכיר הכנסת.

(2. בקשה של חבר-הכנסת אמנון כהן)

רבותי, באותו ענין, בקשה של חבר-הכנסת אמנון כהן לפטור מחובת ההנחה הצעת חוק שלו ושל קבוצת חברי כנסת בנושא: הצעת חוק בנק ישראל (ניהול מדיניות מוניטארית). אני רוצה להגיד לכם שלאחרונה תיקנו את תקנון הכנסת וקבענו שהחל ממושב החורף רק הצעות חוק שבבקשת הפטור מחובת הנחה תומכים מחצית מחברי הוועדה יינתן הפטור. תיפסק הפעולה הסיטונאית הזאת שכל חבר כנסת, כל הצעה שהוא מציע הוא מגיש בקשה לפטור מחובת ההנחה.

חבר-הכנסת אמנון כהן, למה זה דחוף? תנמק בבקשה את בקשתך.

הדחיפות היא בגלל שהמצב במדינה מאוד קשה ונגיד בנק ישראל הוא שקובע לבד את כל הנושא של מדיניות מוניטארית, גם את הריביות, גם את האשראי במשק, והוא לא מוכן לעשות שום שינוי, לא איכפת לו ואין לו רגישות לנושאים חברתיים. שמעתי גם את שר האוצר וגם את ראש הממשלה שהם כן רוצים שינוי במדיניות של בנק ישראל שירדו באשראי וירדו גם בריביות, והוא לא מוכן. יש פה איזה שהוא מאבק והם ידם כבולה והם רוצים לעשות חוק שלהם. אני רוצה שזה יהיה דחוף שאם לא הממשלה לא תגיש הצעת חוק, אז אני רוצה את החוק שלנו.

להערכתי, מתוך הכרותי את מערכת החקיקה בכנסת, הנושא הזה של מועצת הנגידים נמצא לפחות ארבע שנים על סדר היום הציבורי. אני חושב שדווקא בנושא הזה, אני מציע לך לוותר על הבקשה הזו, אני לא רוצה להעמיד אותה להצבעה, תוותר על זה, תאמין לי, שקלתי את הענין.

דיברו כבר עם הנהלת הקואליציה, ואמרו שזה יעלה מחר.

זה לא יכול לעלות ואני לא רוצה למכור לך אשליות.

הנשיאות חזקה מהנהלת הקואליציה.

כבוד היושב ראש, אני מוכן להוריד ואני מוכן לא להצביע, אבל שלא יהיה מצב שפתאום יחליטו.

היה ויתברר מחר שיש דיון טרומי, אני מבטיח לך שאעלה את זה מחר לסדר היום, לפני ישיבת המליאה. בסדר?

תודה רבה.

1. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק

אנחנו חוזרים לנושא הראשון שעל סדר היום: קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק. הצעת חוק הבזק (תיקון – הגבלות על משדרי מין), התשס"א-2001, של חבר-הכנסת יגאל ביבי וקבוצת חברי כנסת. וכן הצעת חוק הבזק (תיקון – הגבלות על משדרים למבוגרים), התשס"א-2001 של חבר-הכנסת מיכאל איתן.

נשמעו הצעות להעביר את הצעות החוק לדיון בוועדת החינוך והתרבות או בוועדת הכלכלה.

עמדתך, חבר-הכנסת איתן, כי חבר-הכנסת ביבי לא נוכח.

נכנסתי במקרה כי קראו לי, לא במקרה אנחנו לא היינו כאן, משום שבסופו של דבר, ועדת הכלכלה דנה בשתי ההצעות האלה כחלק מהסתייגויות שעברו מהצעות לשינוי החוק. יושב ראש הוועדה, אברהם פורז, בשלב מסוים, קבע שזה נושא חדש וניסה להעביר את זה כנושא חדש כאן בוועדה. משנפלה הצעתו שזה נושא חדש, וועדת הכנסת קבעה שזה יכול להידון בוועדת הכלכלה, אז הצעות החוק האלה, בשלב זה, הפכו להיות מיותרות. כרגע, אין לנו מה למהר, יכול להיות שבעוד שלוש-ארבע שעות כל הצעות החוק האלה תהיינה מיותרות.

לגבי הצעת החוק של יגאל ביבי, גם אני חתום עליה, האם אני לא יכול להציג אותה? אני מסכים עם מה שאמר חבר-הכנסת מיכאל איתן.

אז אנחנו נדחה את ההחלטה בנושא.

הצעת חוק הקמת בית חולים באשדוד (תיקוני חקיקה), התש"ס-2000, של חברת-הכנסת סופה לנדבר וקבוצת חברי כנסת.

נשמעו הצעות להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת העבודה והרווחה או בוועדת הכספים.

זה מובהק בריאות.

אני חושב שזאת הצעה אופיינית שמן הראוי לקיים בה דיון בוועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת העבודה והרווחה, בראשות ועדת העבודה והרווחה. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הדיון בהצעות החוק לוועדה משותפת של ועדת הכספים
וועדת העבודה והרווחה, בראשות ועדת העבודה נתקבלה.

ההצעה להעביר את הדיון בהצעת חוק הקמת בית חולים באשדוד (תיקוני חקיקה), התש"ס-2000, לוועדה משותפת של ועדת הכספים וועדת העבודה והרווחה, בראשות ועדת העבודה, נתקבלה.

אנחנו צריכים לקבוע כמה חברים יהיו בוועדה?

שלושה חברים מכל ועדה.

הלאה. הצעת חוק ייצוג גופים לא ממשלתיים לשמירת איכות הסביבה בוועדות ממלכתיות (תיקוני חקיקה), התשס"א-2000, של חבר-הכנסת מוסי רז וקבוצת חברי כנסת.

נשמעו הצעות להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה או בוועדת הכספים.

אני חושב שזה ועדת הפנים. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הדיון בהצעת החוק לוועדת הפנים, נתקבלה

ההצעה להעביר את הצעת חוק ייצוג גופים לא ממשלתיים לשמירת איכות הסביבה בוועדות ממלכתיות (תיקוני חקיקה), התשס"א-2000 לוועדת הפנים, נתקבלה.

הצעת חוק שימוש בנייר ממוחזר לפתקי הצבעה בבחירות, התשס"א-2001, של חבר-הכנסת אליעזר זנדברג.

נשמעו הצעות להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

לוועדת החוקה, חוק ומשפט. כל נושא שקשור לבחירות זה ועדת החוקה, חוק ומשפט.

השר הממונה הוא השר לאיכות הסביבה.

השר לאיכות הסביבה השיב על זה.

זה חוק בחירות.

מדובר על הנייר, זה לא הבחירות.

מי בעד העברת הצעת החוק לוועדת החוקה ירים את ידו? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הדיון בהצעת החוק לוועדת החוקה, חוק ומשפט, נתקבלה

ההצעה להעביר את הצעת חוק שימוש בנייר ממוחזר לפתקי הצבעה בבחירות, התשס"א-2001 תועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (הגדרת בן זוג), התשס"א-2001, של חברת-הכנסת יהודית נאות וקבוצת חברי כנסת.

נשמעו הצעות להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

לוועדת החוקה.

מדובר פה על זה שיש בפקודת הנזיקין סעיפים שמקנים פיצויים לבן זוג. הצעת החוק באה להוסיף הגדרה של בן זוג, שיהיה כתוב בה "לרבות הידוע בציבור".

ועדת חוקה. מי בעד העברת הנושא לדיון בוועדת החוק, חוק ומשפט? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הדיון בהצעת החוק לוועדת החוקה, חוק ומשפט, נתקבלה

הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (הגדרת בן זוג), התשס"א-2001, תועבר לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

הצעת חוק הגנת יוצרים ואמנים (תיקוני חקיקה), התשס"א-2001, של חברת-הכנסת תמר גוז'נסקי וקבוצת חברי כנסת.

נשמעו הצעת להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכלכלה או בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

דיברתי עם יושב ראש ועדת החוקה ועם יושב ראש ועדת הכלכלה, ועל דעת שניהם זה יהיה בוועדת הכלכלה.

תודה.

מי בעד העברת הצעת חוק הגנת יוצרים ואמנים (תיקוני חקיקה), התשס"א-2001 לוועדת הכלכלה ירים ידו? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הדיון בהצעת החוק לוועדת הכלכלה, נתקבלה

ההצעה להעביר את הצעת חוק הגנת יוצרים ואמנים (תיקוני חקיקה), התשס"א-2001 לוועדת הכלכלה, נתקבלה.

הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (איסור שלילת חופשה מאסיר שאינו מודה), התשס"א-2001, של חבר-הכנסת יעקב ליצמן.

נשמעו הצעות להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

ההיפך, הכוונה לביטול האיסור.

בהצעת החוק נטען שמוציאים לחופשה רק אסיר שהודה בעבירה. מוצע לכן, ששיקולים של יציאה לחופשה לא יביאו בחשבון אם האסיר הודה או לא.

יש למשרד המשפטים עמדה במקרה הזה?

לגבי איזו ועדה? אם מדובר בפקודת בתי הסוהר, זה ועדת הפנים.

בדרך כלל זה ועדת הפנים, אבל כאן מדובר למעשה בזכויות של אסירים, ואני חושבת שזה קרוב יותר לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

מי בעד העברת הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (איסור שלילת חופשה מאסיר שאינו מודה), התשס"א-2001, לוועדת החוקה, חוק ומשפט? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה להעביר את הדיון בהצעת החוק לוועדת החוקה, חוק ומשפט, נתקבלה

ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (איסור שלילת חופשה מאסיר שאינו מודה), התשס"א-2001, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.


3. השגות לתיקון סעיף 97ג לתקנון (ועדת חקירה פרלמנטרית)

הסעיף הבא: השגות לתיקון סעיף 97ג לתקנון (ועדת חקירה פרלמנטרית). קיבלנו החלטה לתיקון התקנון בנושא ועדות חקירה פרלמנטריות. היתה דרישה מהשטח שוועדות החקירה לא תהיינה בנות שבעה חברים אלא עד תשעה חברים. זה התקבל בהסכמה כללית.

חבר-הכנסת קליינר מעלה סוגייה שלדעתי הצדק איתו. הוא אומר, מה שקרה בכנסת בזמן האחרון, קמות ועדות בנות שבעה או תשעה חברים, התוצאה, הכמעט אוטומטית, היא שהסיעות הקטנות לא מיוצגות בוועדות החקירה הפרלמנטריות, ובדרך הזו עוקפים את העקרון שמנחה את חלוקת החברים בוועדות הכנסת שזה נעשה בהתאם לגודל הסיעות.

אומר חבר-הכנסת קליינר, בואו ניקח את סל ועדות החקירה וניתן ייצוג לכל הסיעות. ביקשתי מהיועצת המשפטית של הוועדה לרכך את הצעת החוק. ארבל, בבקשה.

סעיף 97ג' לתקנון שמדבר על הרכב ועדת חקירה נאמר שניתן להסמיך אחת הוועדות הקבועות או להציע הרכב חדש עם מספר חברים שלא יעלה על שבעה שיכלול גם נציגים של סיעות שאינן משתתפות בממשלה, לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת.

נראה לי שהנוסח שיתאים לכוונתו של חבר-הכנסת קליינר יהיה, שבמקום להגיד: לפי יחסי הכוחות של הסיעות בכנסת, יבוא: בהתחשב ביחסי הכוחות של הסיעות בכנסת. כך שהתוצאה תהיה שכאשר מוצע הרכב חדש לוועדת חקירה פרלמנטרית, יהיו בה גם נציגים של סיעות שאינן משתתפות בממשלה, אבל לא בהכרח על פי יחסי הכוחות, כלומר, שסיעות גדולות תמיד יהיה להן מקום אלא: בהתחשב ביחסי הכוחות,

אם את כותבת "בהתחשב" אז אולי זה מתפרש כאילו זה הדבר היחידי. מה שאני הצעתי, אני חושב שדומה למה שאת כתבת, הוא באופן שיקח בחשבון גם את יחסי הכוחות בכנסת. כלומר, שזה לא יהיה המרכיב היחידי. ובהסבר אני אומר, נכון שבוועדה של שבעה, לפי יחסי הכוחות, סיעות קטנות לא תיכנסנה, אפילו לא יחיד.

נניח עושים מאה ועדות חקירה, מה שאומרת ההצעה הזאת היא שצריך לקחת בפרופורציה שבמכלול, פעם בשבע ועדות תכניסו גם מישהו מסיעה קטנה.

מה מפריע לך הנוסח שלו שאומר: ובאופן שיקח בחשבון גם את יחסי הכוחות.

"יקח בחשבון", ו"בהתחשב", זה היינו הך. היום כתוב: "מספר חברים שלא יעלה על שבעה ושיכלול גם נציגים של סיעות שאינן משתתפות בממשלה". אז למה לא להגיד "בהתחשב גם..."

תורידי את ה"גם הראשון".

כשאומרים "בהתחשב" ברור שזה לא משהו שהוא בלעדי, כי אז היו אומרים, לפי יחסי הכוחות. כשאומרים "בהתחשב", זה אומר שיש שיקולים מסויימים, בין היתר מתחשבים בענין הזה.

אני חשוב שהמלה "גם" מבהירה את זה. "בהתחשב" זה נשאר כזה מעורפל, זה דו-משמעי.

כל ועדת חקירה מגיעה הנה לאישור. אני מבטיח לך, אם תראה איזה שהיא תקלה עם הענין הזה, תבוא אלי.

אדוני היושב ראש, אין שום בעיה בענין מעשית, מעשית פשוט יתעלמו מהסעיף הזה. הראיה, אני חבר ועדת חקירה כי גיליתי בה ענין אישי ומי שיזם את הוועדה הציע אותי ואף אחד לא אמר שזה נוגד את התקנון. אבל, לדעתי, זה היה נוגד את התקנון.

ההצעה שלי מאפשרת לתת ביטוי למה שקיים בפועל בשטח.

למה ההצעה שלך סותרת שיש שבעה אנשים בוועדה?

היא לא סותרת, ברגע שדנים בסעיף 97, מותר לו גם להעלות דברים אחרים.

עם כל הכבוד לסיעותינו, הבעיה היא יעילות הוועדה. אני חושב ששבעה חברים בוועדה, עד עכשיו הוכיח את עצמו כיעיל. ברגע שמוסיפים זה עלול להסתרבל. אני מציע שאם יהיו עשר ועדות חקירה, צריך לדאוג שגם סיעות קטנות ייוצגו.

ההסתייגות שלי לא שייכת לענין הגודל, היא נכונה גם לשבעה וגם לתשעה.

אולי אפשר לכתוב: "בהתחשב, בין היתר, ביחסי הכוחות" וכו'.

תודה רבה.

מי בעד התיקון של חבר-הכנסת קליינר, ירים את ידו? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
התיקון של חה"כ מיכאל קליינר לסעיף 97ג לתקנון הכנסת נתקבל

התיקון של חבר-הכנסת קליינר התקבל.

השאלה שלי היא זו, האם מרגע שאישרנו את ההשגה התיקון נכנס לתוקף?

זה צריך לעבור גם במליאה.

אפשר להביא את זה היום למליאה כולל התיקון של חבר-הכנסת קליינר, זה יהיה חלק מהנוסח. זה כבר "שוכב" שבועיים אצלכן.

בעצם לא צריך לחכות עוד פעם שבועיים.

אבל זו השגה מהותית, השבועיים שהיו זה לא היה על השיקולים.

השבועיים זה על מנת לתת לחבר כנסת להגיש את ההשגות. אני לא חושבת שעל כל תיקון של השגה צריך לחכות עוד פעם שבועיים.

אסור להגיש השגה שאינה ממהות התיקון.

שאלה להבנתי. האם המליאה צריכה להצביע על התיקון?

על כל תיקון המליאה צריכה להצביע.

זאת אומרת, ברגע שמועד ההשגות חלף, השגה אחת הוגשה והתקבלה בוועדה. האם זה חוזר למליאה להצבעה כלשהי?

כן.

אני צריך להודיע על ההשגה שהתקבלה ולשאול מי בעד ומי נגד תיקון התקנון?

נכון.



4. השגות לפרק חמישי לתקנון – הוספת סעיף 97ח' (הנחת הסכמים עם גורמי חוץ)

תודה.

הסתייגות של חבר-הכנסת קליינר להצעת תיקן תקנון הכנסת, "פרק חמישי 2: הנחת הסכמים עם גורמי חוץ על שולחן הכנסת". אני רוצה להקדים ולומר במה מדובר. בעקבות פרשה שנוגעת לאי-תרגומו של הסכם - נדמה לי שזה היה הסכם וואי - הגשתי הצעת חוק, והבאתי אותה פעם נוספת גם בכנסת זו. אני טענתי שכשהכנסת נדרשת לאשר הסכם מן הראוי שיתורגם לשפה העברית ויוגש לנו בשפת המקור.

באה הממשלה ואמרה לא. זה לא לחוק, זה לתקנון הכנסת. המחלקה המשפטית בתיאום עם משרד המשפטים ניסחה תיקון התקנון. קיימנו פה דיון, לאנשי משרד החוץ היו השגות, ובסופו של דבר גיבשנו את הנוסח שהוצג במליאה. ארבל, אני מבקש ממך להציג את הנוסח.

הנוסח שנדון בישיבה הקודמת ושהונח על שולחן הכנסת. מדובר בסעיף חדש שדן בעריכת הסכם עם גורם חוץ והונח על שולחן הכנסת: "הסכם עם גורם חוץ, המונח על שולחן הכנסת לצורך אישור הכנסת, יונח על ידי הממשלה בשפות בהן נעשה ההסכם וכן בתרגום לעברית, אלא אם כן אישרה ועדת הכנסת, מטעמים מיוחדים, כי ההסכם לא יתורגם לעברית או יתורגם בחלקו כפי שתורה הוועדה".

אני רוצה להסביר. התיקון בוצע על סמך ההערות של אנשי הממשלה שאמרו שיש המון אמנות שהן טכניות ואין שום הצדקה להדפיס בכמויות כאלה שפשוט יסתמו את הכנסת, ואין הצדקה להביא תרגומים של מונחים טכניים ודברים אחרים.

הרי בסוף שולחים את האמנות האלה לביתם של חברי הכנסת עם תרגומים.

הסכמתי לתיקון שאומר לתת לוועדת הכנסת את הסמכות הזו. בתיקון לתקנון לא קבענו שהכנסת חייבת לאשר כל הסכם. אמרנו, כשנדרשת הכנסת לאשר וכו'.

אחת של חבר-הכנסת קליינר, המציע, שהסיפא החל מהמלים: "אלא אם כן אישרה ועדת הכנסת וכו'" תימחק. כי אתה לא מוכן שיהיה איזה שהוא הסכם שנצביע עליו בלי - - -

ברוח ההצעה המקורית שלך.

אני מבקש ממשרד המשפטים להשיב על זה.

דבר שני, יש לנו בעיה הרבה יותר חמורה עם מכתב ששלח לי שר החוץ ובו הוא כותב, בין היתר: "... אם כי מקובל עלי העקרון שהסכמים עם גורמי חוץ צריכים להיות מתורגמים לשפה העברית כחלק מתהליך אישור הממשלה – דבר שאכן מתקיים – נראה לי כי ההצעה לתקן את תקנון הכנסת מרחיקת לכת כל עוד ואין חקיקה או נוהג המקנה סמכויות לכנסת בנוגע לאישור אמנות בינלאומיות.

אני בדעה שהתיקון כפי שהוא מוצע, עלול להטעות את חברי הכנסת בדבר קיום סמכות בנושא אישור אמנות, כאשר כאמור, אין סמכות כזאת".

קיבלתי את המכתב הזה בפליאה רבה. אני מגיש הצעת חוק, אומרת לי הממשלה – זה לא חוק, תביא את זה במסגרת התקנון. ועכשיו אומר לי שר החוץ, כל עוד אין חקיקה וכו'.

אני מציע לדחות את דברי שר החוץ מכל וכל.

ארבל, מה קורה בהסתייגויות או בהשגות של שר שהוא חבר כנסת?

שר שהוא חבר כנסת יכול להגיש השגות.

אבל פה הוא מגיש השגה לבטל את כל הסעיף.

נכון, אבל בדף השגות לתיקוני התקנון שהכנתי ושמונח לפניכם, ציינתי את החלטת ועדת הכנסת הקובעת שכאשר "הוגשה השגה השוללת הצעת תיקון לתקנון" – זה מה שנעשה כאן, הוא מבקש לבטל את כל הסעיף - "לא תדון הוועדה בהשגה, אך תצרף את ההשגה להצעת התיקון; המשיג יקבל את רשות הדיבור בכנסת, והכנסת תצביע על ההשגה".

במלים אחרות, להבדיל ממך, שיש לך השגה על חלק מהסעיף, שר החוץ מבטל את כל הסעיף. לכן, על פי החלטת ועדת הכנסת מיום 11.1093, הוא צריך לנמק את ההשגה שלו במליאת הכנסת. ארבל, האם אני משיב לו?

לא, אתה מסביר, הוא מנמק.

אני מסביר, הוא מנמק ומצביעים.

אל תדאג, הוא לא יבוא.

יש פה מישהו ממשרד החוץ שרוצה להגיב?

שמי אסתר אפרת ואני מנהלת המחלקה למשפט כללי במשרד החוץ. אני רוצה להעיר כמה הערות ולפרט קצת יותר את מה שצפון בדברים של השר. כפי שאמרנו וכפי שכתוב במכתב של השר, אין לנו שום בעיה עם העקרון שהסכמים צריכים להיעשות גם בעברית וגם כשהם מובאים לכנסת. הדבר הזה מקובל עלינו וכך אנחנו פועלים. אם מסיבה כזאת ואחרת לא מתאפשר לעשות זאת, אנחנו משתדלים, בכל ההסכמים שאנחנו עושים שההסכם ייחתם גם בעברית ובאחת השפות המשניות שבהסכם. למשל, הסכם נערך בשלוש שפות, שעברית תהיה אחת מהשפות של ההסכם. זה הכלל אצלנו, כך אנחנו פועלים, ואנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד מאמצים.

אם לפעמים מסיבות שלא תלויות בנו לא מתאפשר לחתום על איזה שהוא הסכם בינלאומי בעברית שהיא אחת השפות המשניות, אז בוודאי שהמגמה היא שכאשר ההסכם הזה יהיה מונח על שולחן הכנסת, יונח גם בתרגום לעברית, מתוקן ככל האפשר. אנחנו מבינים שבענין הסכם וואי קרתה תקלה, אנחנו מצטערים על התקלה, זה לא היה תלוי בנו, על כל פנים, עצם העקרון שהסכמים צריכים להיות בעברית או מתורגמים לעברית, בוודאי מקובל.

אנחנו שואלים את עצמנו, האם זה צריך להיות מעוגן בתקנון של הכנסת? וכאן יש לנו ספק גדול מאוד. הנחת היסוד שצריכה להנחות היא שהכנסת יכולה להסדיר בתקנון אך ורק דברים שמסורים לסמכות של הכנסת. לפי המצב החוקי שקיים היום – אני מדגישה, שקיים היום –

במלה חוק את מתכוונת גם לנוהג?

כן, תיכף אגיע לענין של הנוהג.

אדוני היושב ראש, בסופו של דבר, כן מנמקים את ההשגה של שר החוץ שלפני רגע עורכת הדין ארבל אמרה שזה רק במליאה.

לפי המצב החוקי שקיים היום, למיטב הבנתנו, אין לכנסת סמכות משל עצמה לענין אמנות בינלאומיות. זה להבדיל מחוק אמנות בינלאומיות - - -

אבל את מבינה שאתם עושים אותי, חבר כנסת שהגיש הצעת חוק, לחוכא ואיטלולא.

חס ושלום.

בוודאי, משום שאני בא ומגיש הצעת תיקון חוק, את עכשיו באה ואומרת לי, כל הכבוד, אין לכם סמכות.

חבר-הכנסת כץ איפה לקחת את המלה אמנות?

הסכמים, נדבר על הסכמים.

תרשה לי לתת לך ציור. מחר מתקבל בכנסת חוק שאומר, הסכם בענין ירושלים צריך להיות מונח על שולחן הכנסת. התקנון אומר שאם יהיה דבר כזה או קיים דבר כזה, הוא לא מכריע, הוא לא אומר כלום, הוא אומר: "הסכם עם גורם חוץ, המונח על שולחן הכנסת לצורך אישור הכנסת...". אם אין צורך, אף אחד לא מדבר, אבל אם יש צורך, אז זו כן הסמכות של הכנסת. אבל הוא אומר, תגישו את זה בעברית. מה הבעיה?

אתם מבקשים ששר החוק ינמק את זה במליאה?

אולי בעוד שני משפטים הדברים יתבררו.

אנחנו מודעים להצעות חוק שהיו, גם פרטיות וגם יש הצעת חוק של הממשלה בנושא אמנות בינלאומיות, כולל הסכמים עם פלשתינאים וכו'. שם הכוונה היתה לקבוע בצורה מסודרת איזה סמכויות יש לכנסת. לכן, כאשר הוגשו הצעות חוק פרטיות, לרבות הצעת החוק של חבר-הכנסת יוסי כץ, התשובה שלנו היתה שמכיוון שאנחנו עובדים יחד עם משרד המשפטים על הצעת חוק מטעם הממשלה, אז אנחנו מבקשים לא לקבל בינתיים את הצעות החוק הפרטיות. זאת התשובה.

לכן, אנחנו אומרים, אין לנו בעיה עקרונית, אנחנו רק אומרים שתיקון של התקנון יכול להיעשות אחרי שברור מה הסמכויות של הכנסת. במצב היום, למיטב הבנתנו, אין היום לכנסת סמכויות בענין אמנות או הסכמים בינלאומיים. זה דבר ראשון.

אני שואל אתכם, חברי הכנסת, האם לא כדאי שאחדש את הדיון בהצעת החוק, ונחייב את הממשלה בחקיקה?

אני רוצה להעיר לגופו של ענין, לא הייתי מעיר לולא דבריה של נציגת משרד החוץ. הדברים לא מדויקים. בלי להתייחס לשאלה אם החוק מחייב או לא, לדעתי, נוצר תקדים על ידי ראש הממשלה המנוח, יצחק רבין שהביא את הסכמי אוסלו לאישור הכנסת. גם בהסכמי אוסלו ב' היה ברור שאם לא ישיג רוב אז לא יהיו הסכמי אוסלו, וכזכור, עשו מאמץ גדול מאוד להשיג את הרוב להסכמי אוסלו ב'.

בהסכמי חברון, ראש הממשלה נתניהו ניסה לחמוק מהענין הזה. פניתי לבג"ץ בענין, ובסופו של דבר, ממשלת נתניהו השתכנעה, וצריך להזכיר פה את הזכות של שר החוץ דאז דוד לוי שעמד על זה שהסכמי חברון יאושרו בכנסת, ובסופו של דבר הם אושרו בכנסת. גברתי, את משפטנית ואת יודע שגם נוהג מחייב במשפט של מדינה.

עכשיו להשגה שלי שהולכת בעצם ברוח הכוונה העיקרית של הצעת היושב ראש. מה אמרה הצעת החוק? אומרת: צריך להניח הסכם או אמנה על שולחן הכנסת, ולא משנה אם זה לצורך הודעה או לצורך אישור, ודאי אם זה לצורך אישור, ההנחה היא שחבר כנסת קורא ועל סמך הקריאה הוא מחליט אם הוא מצביע בעד, תומך או עושה פעולה ציבורית אחרת, אם לא מדובר באישור.

אם היו מניחים על השולחן למשל, בסינית. אני מניח שאף אחד לא היה מקבל את זה שהונח בסינית, היו אומרים בוודאי, בשביל מה אתם מניחים, אל תניחו. אז יש הנחה שחלק מחברי הכנסת יודעים אנגלית. אבל אם רוצים שלכל חברי הכנסת תהיה אפשרות להבין על מה הם מצביעים, בין אם ההצבעה כן חיונית לאישור או לא חיונית לאישור, לדעתי, זו חובה מוחלטת שזה יהיה בעברית.

אני קיבלתי חיזוק משר החוץ בענין. מה רציתי לומר? רציתי לומר שאני יודע שבסופו של דבר מתרגמים את כל האמנות לעברית, כי הן נשלחות הביתה. אז כל הענין הוא לא הוצאה כספית מיוחדת, גם אם האמנות ארוכות, אלא להקדים תרגום.

קראתי עכשיו את דברי שר החוץ בהשגה שלו, מתברר שהמצב הוא עוד יותר טוב מבחינת ההשגה, מכיוון שאומר שר החוץ, להיפך, מתרגמים את זה עוד קודם, כי לאישור הממשלה חייבים לתרגם לעברית. לכן, אני חושב שלא צריך את ההסתייגות הזאת ובפתח הזה, אלא צריך לומר שהאמנה מונחת בעברית.

תודה.

אני חושב שהנושא הזה רציני וראוי לטפל בו בחקיקה. אני מציע שאת הדיון שאנחנו מקיימים עכשיו נדחה, ונמשיך אותו במועד מאוחר יותר. אני אומר לממשלה, אקצה לכם את הפגרה כדי לנסח הצעת חוק שתסדיר את הנושא של אישור הסכמים עם גורמי חוץ על ידי הכנסת, בחקיקה מפורטת וברורה. היה ולא תכינו הצעת חוק, אני אתמוך בהצעה של חבר-הכנסת קליינר.

אדוני, אני רוצה להעיר משהו כי נדמה לי שהפרשנות שניתנה על ידי נציגות משרד החוץ נובעת מאיזה שהיא בעיה לשונית בניסוח, מכיוון שהניסוח של תיקון התקנון הוא במשפט מורכב ויש ספק - - -

שר החוץ מבין משפטים מורכבים.

אני מסכים, אני רק רוצה להסביר שמבחינה משפטית אם אנחנו עושים איזה שהוא תיקון לשוני, משום שאני רואה את הסעיף הזה בתקנון כמקביל למה שנקבע בתקנון הממשלה, כלומר, תקנון הממשלה אומר איך ממשלה מתייחסת כלפי הכנסת, והכנסת אומרת, מה מבחינתה היא רוצה שהממשלה תעשה. כך שאני רואה את שני הדברים כתואמים אחד את השני.

ואם משנים מבחינת העברית, כאשר המלה "יונח" מופיעה לאחר המלה "על ידי הממשלה". תיקון התקנון נקרא: "הסכם עם גורם חוץ, המונח על שולחן הכנסת לצורך אישור הכנסת", על ידי הממשלה, כי חסר במשפט מי המניח? "יונח", בשפה, כלומר, החלק הנורמטיבי שאומרת ההצעה לתקן אומר, יונח בשפה שבה נעשה ההסכם.

אני רוצה לומר שני דברים. אחד, לפי תקנון הממשלה, אנחנו יכולים לבחור שפה מסוימת משום שאם נגיד נעשה הסכם בילאטרלי, כל צד לוקח על עצמו את האחריות לענין הזה.

אני מבין אותך, בכל זאת, לאור העמדה שהובאה על ידי שר החוץ ועובדי משרד החוץ, אני חושב שהנושא צריך להיות מוסדר בחקיקה. ברשותכם, אני דוחה את המשך הדיון, ומאפשר לכם, בפגרה, לנסח הצעת החוק.


5. בקשת יו"ר ועדת העבודה והרווחה להקדמת דיון בהצעת חוק

הסעיף הבא: בקשת יושב ראש ועדת העבודה והרווחה להקדמת דיון "בהצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)(תיקון מס' 13)(מענק לבן זוג שנישא), התשס"א-2001. ועדת העבודה, הרווחה והבריאות סיימה את דיוניה ואישרה הבוקר את הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, ואודה לך על אישור על התרת הקריאה ביום ההנחה, דהיינו היום, לפי סעיף 125 לתקנון הכנסת".

אבל איפה הצעת החוק?

כרגע הגיעה.

מה היא אומרת? זה על נישואים השניים, עשרים שנה?

כן.

אני בעד.

אני מעמיד להצבעה את בקשתו של יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לפטור מחובת הנחה את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)(תיקון מס' 13)(מענק לבן זוג שנישא), התשס"א-2001. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה לפטור מחובת הנחה את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל
(גמלאות)(תיקון מס' 13)(מענק לבן זוג שנישא), התשס"א-2001, נתקבלה

אני קובע שבקשתו של יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לפטור מחובת הנחה את הצעת החוק, אושרה.

6. השגות לתיקון בתקנון – סעיף 135 (דיון מוקדם)

הסעיף הבא: השגות לתיקון בתקנון – סעיף 135 (דיון מוקדם). הצעת התיקון הזו מבקשת להחליף את סעיף 135 לתקנון הכנסת ובמקומו יבוא: "דיון מוקדם – 135. (א) במסגרת הזמן המוקצה לדיון בהצעות לסדר היום או במועד אחר, שייקבע על ידי יושב ראש הכנסת והסגנים בתיאום עם הממשלה, יתקיים דיון מוקדם בהצעת החוק הפרטית, ובלבד שדיון זה לא יתקיים לפני שעברו ארבעים וחמשה ימים מעת שההצעה הונחה על שולחן הכנסת.

(ב) ועדת הכנסת, ברוב של חבריה, רשאית לאשר העלאת הצעת חוק פרטית, אשר הונחה על שולחן הכנסת, לדיון מוקדם, לפני תום ארבעים וחמשה הימים האמורים בסעיף קטן (א), לפי בקשת אחד ממציעי הצעת החוק, ובלבד שהשתכנעה שלהצעה חשיבות ודחיפות מיוחדים.

(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על הצעת חוק פרטית שהיא הצעת חוק יסוד". חוק יסוד לא משנים כל כך מהר.

זאת אומרת, הצעת חוק יסוד אי-אפשר לפטור בכלל.

נכון. ואז הועלתה תהיה. לא שמנו לב לכך שכאשר חבר הכנסת מציע הצעת חוק והממשלה תומכת בהצעה, למה לחייב אותו לחכות אם הממשלה מסכימה לקיצור התקופה?

לכן, חברת-הכנסת נעמי חזן מציעה שבסעיף 135 המוצע, בסעיף קטן (א), בסופו יבוא: "אלא אם הסכימה הממשלה כי הדיון יתקיים במועד מוקדם יותר". זה לא חל על הצעות חוק יסוד.

סליחה, זה כן חל, על הצעות חוק יסוד לא חל רק סעיף קטן (ב) שמדבר על הסמכות לפטור של ועדת הכנסת.

אם הממשלה מסכימה למה למנוע.

כל הנושא של 45 יום הוא מכשיר שניתן לממשלה, אבל ברגע שהממשלה מסכימה

אני לא בטוחה שיהיה נכון לעשות זאת לגבי חוק יסוד. חוק יסוד צריך לקבל את הטיפול המיוחד שלו.

מה דעתך חבר-הכנסת יהלום?

אני מסכים עם היועצת המשפטית.

אני מתלבט, לפעמים, גם בחוק יסוד: הכנסת או בחוק יסוד: הממשלה יש תיקונים טכניים, השאלה אם כתוצאה מהסעיף הזה תהיה לנו אפשרות לפטור.

לפעמים, לפני בחירות מתעורר איזה צורך מעכשיו לעכשיו.

שהממשלה תגיש, אם יש בעיה בבחירות שמשרד הפנים יגיש.

מה היה עד עכשיו?

אם הממשלה הסכימה - - - בתיקון של חברת-הכנסת חזן, אתה מחזיר מצב שהיה.

חבר-הכנסת יהלום, אני חושב שאנחנו פותרים את הבעיה בזה שממילא נדרש אישור של רוב חברי הוועדה. אז ניתן את הסמכות הזאת.

נכון.

אני מעמיד להצבעה את הצעת התיקון של חברת-הכנסת נעמי חזן. מי בעד התיקון? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הצעת התיקון של חברת-הכנסת נעמי חזן התקבלה

הצעת התיקון של חברת-הכנסת חזן, לסעיף 135 בתקנון הכנסת, התקבלה.

אנחנו יוצאים ממעגל 48 השעות.

אם הממשלה מסכימה, עדיין צריך שני שליש?

אם זה חוק יסוד והממשלה מסכימה, עדיין צריך לבוא לוועדת הכנסת.

ברוב החברים?

אם זה חוק רגיל ויש הסכמה של הממשלה, אפשר להביא את זה גם לפני 45 יום. אם זה חוק יסוד ויש הסכמה של הממשלה, אי-אפשר לפני 45 יום, זאת הכוונה? או גם אפשר.

ודאי, ודאי, אפשר.

אבל השאלה שלי היא זו, כשהממשלה מסכימה, אין צורך ברוב חברי הוועדה?

כאשר הממשלה מסכימה, הסעיף הזה אומר, 45 יום כמינימום אלא אם הממשלה הסכימה. אם הממשלה הסכימה.

האם אנחנו יכולים לקבוע שאם הממשלה מסכימה לגבי חוק רגיל, בסדר, אין צורך ב-45 יום. אבל כשהממשלה מסכימה לגבי - - -

אין קשר בין הסכמת הממשלה לבין הסכמת הוועדה, זה שני מסלולים. אנחנו אומרים, 45 יום מינימום. אם הממשלה מסכימה אפשר להקדים ובמסלול חלופי, אם ועדת הכנסת, ברוב של חבריה אז אפשר להקדים.

לגבי המסלול השני, של ועדת הכנסת, אמרנו, ברוב של חבריה, וזה לא יחול על חוק יסוד. אבל, אם הממשלה מסכימה לגבי חוק יסוד, אז גם אותו אפשר יהיה להעביר לפני 45 יום.

חבר-הכנסת יהלום, מה דעתך?

בואו ניקח את הדוגמה שנתתם. מדובר בחוק בחירות דחוף. אז אתה אומר, הממשלה לא מביאה חוקי בחירות. מי מביא? חברי הכנסת, אני אפילו לא צריך את ההסכמה של הממשלה. אז אתה אומר, אם בעוד 30 יום יש בחירות, ואני מביא חוק יסוד, אז בחיים לא אוכל לתקן אותו, כי הוא אומר אפילו שני שליש לא יעזרו לי לחוק יסוד.

הממשלה תסכים להקדמת הבחירות.

ואם היא לא תסכים?

חבר-הכנסת יהלום, אתה צריך להסתכל על זה אחרת. מה הרציו של 45 יום? בעצם, אתה הנחת הצעה וחובת ההנחה היא 48 שעות, לדוגמה. אחרי 48 שעות אתה יכול להביא. בעת שכתבו את התקנון, אמרו, הממשלה מקבלת מכשיר של 45 יום, היא צריכה לעיין, היא צריכה לתכנן וכו'. באה הממשלה ואומרת, אני לא רוצה להשתמש ב-45 יום, אז למה לא לתת רשות בכל דבר?

יפה, בכל דבר, גמרנו.

עכשיו מסלול שני, בלי ממשלה. אני מגיש הצעת חוק פרטית. הממשלה לא מסכימה. אני בא לוועדה. אומרים, בוועדה יש לך מחסום אחר, של רוב חברי הוועדה. מקבל. מה יהיה בחוק יסוד? אתה אומר, אם הממשלה מסכימה, כאן אתה עושה את האפליה פעם ראשונה. להסכמת הממשלה בחוק יסוד אתה יכול מיד להגיש. אבל להסכמת הוועדה לחוק יסוד, אין דבר כזה, לעולם אתה לא יכול לקצר את התקופה של חוק יסוד. לי לא איכפת, אלא מה? אתם באים ואומרים, יכול להיות חוק יסוד בענייני בחירות, ואז 30 יום לפני הבחירות תרצה הכנסת להגיש איזה שהיא הצעה שהיא אולי נגד הממשלה, ואז אם יבואו לכאן כל חברי ועדת הכנסת ויגידו מיד, תוך 24 שעות לקבל את החוק הזה, יגידו להם, לא, אין לכם סמכות.

אז נגיד שלפי סעיף 148 אנחנו מעבירים. גם אפשר.

אם אנחנו אומרים שבחוק יסוד מספיקה הסכמת הממשלה, אז בחוק יסוד מספיק גם שני שליש של הוועדה.

בקיצור, אתם נותנים יתרון לממשלה על פני ועדת הכנסת.

מה שחבר-הכנסת יהלום מציע זה לבטל את הסייג של סעיף קטן (ג) שאומר שסמכות הוועדה תסוייג לחוקי יסוד.

אחרי שהסברת שבענין הסכמת הממשלה - - -

למיטב ידיעתי זו היתה דרישה של חברי כנסת.

של חברת-הכנסת חזן, זה היה חלק מהותי מההצעה שלה. היא אמרה שבחוקי יסוד לא לתת בכלל סמכות. השאלה אם זה נכון.

זה היה גם בצד השני, חוקי יסוד הם חוקי יסוד, הצעת חוק פרטית, ורצו פה על הצעת חוק פרטית שהיא הצעת חוק יסוד. אני לא רוצה לאשר משהו ואחרי זה לחיות עם זה.

אלא אם כן אפשר לדבר על ענייני בחירות.

נראה, תנו לי לחשוב על זה עד מחר.

אולי צריך לדבר גם עם חברת-הכנסת חזן.

אני אדבר עם חברת-הכנסת חזן.

רבותי, אנחנו מפסיקים את הדיון בנושא הזה, ונמשיך בו מחר.

7. נוהל משלוח דואר מחוץ לבנין הכנסת

הנושא הבא: נוהל משלוח דואר מחוץ לבנין הכנסת.

לאחרונה תוקן חוק חסינות חברי הכנסת ונאמר שמתוך מיכסת המכתבים שלהם זכאים חברי כנסת, תקבע ועדת הכנסת כמות מסוימת שתישלח גם מחוץ לבנין הכנסת. אחרי שדוד לב דיבר עם אנשי רשות הדואר, הגיעו להסכם לפי רשות הדואר תוכל להדפיס מעטפות מבוילות עם רישום של חבר הכנסת, והכמות שהוצעה פה בוועדה, ושצריך לאשר אותה, היא של 750 מכתבים בשנה. מוצע שעל המכתבים האלה יחולו אותם כללים שחלים על המיכסה גם מבחינת הסייגים של המשלוח, שזה יחול רק על דברים במסגרת עבודתו של חבר הכנסת. מוצע שזה יהיה אך ורק מעטפות רגילות קטנות עד 20 גרם, ומבחינת המחיר יובהר כך, שחבר הכנסת יקנה מעטפות מבויילות פה בסניף הדאר שיוכל לשלוח אותן לכל מקום בארץ.

לא יקנה, יקבל.

ברגע שהוא יקנה מעטפות, הסכום ירד לו מהמיכסה של ה-15 אלף. כלומר, יש לו 15 אלף בשנה, אם הוא קונה 200 מעטפות, זה יורד לו.

לענין המעטפה עצמה, הרי הוא מקבל גם את הבול וגם את המעטפה, מוצע שזה ירד מקשר עם הציבור. זאת אומרת, אם הוא קונה 200 מעטפות.

יש עלות של 30 אגורות לכל מעטפה.

כמה זה 750 כפול 30 אגורות?

סדר גודל של 200 שקל. השאלה אם להוריד את זה מקשר לציבור או מהמיכסה של ה-15 אלף.

גם כשהוא לוקח ציוד מהמחסן אנחנו מחייבים אותו מקשר לציבור.

שוחחתי עם דוד לב וחשבתי שזה קצת קטנוני.

לדעתי, אם זה מחייב מנגנון, ניירת והוספת תקן של של מישהו שיעקוב אחרי זה, זה פשוט מיותר.

אם הוא היה שולח את ה-750 מעטפות מהכנסת, גם אז הוא היה קונה מעטפות.

נכון, והוא היה משלם עליהם.

דוד, לדעתי, צריך לסכם עם רשות הדואר שהוא יוכל לשים את זה בכל הארץ.

בוודאי.

רק הערה אחת. אנחנו עושים הדפסה נסיונית של 10 אלפים מעטפות, חצי מאורכות, חצי רבועיות, לדעתי תוך שבוע אפשר יהיה כבר לקנות את זה כאן בדואר.

תודה. מי בעד, ירים את ידו? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה בדבר נוהל משלוח דואר מחוץ לבנין הכנסת, נתקבלה

ההצעה נתקבלה.

8. בקשתה של חה"כ סופה לנדברג, בשבתה כיו"ר המליאה, לתיקון הצבעה בהצעת חוק

אדוני היושב ראש, יש לי בעיה שאתם צריכים להסביר לי איך אני יוצאת מזה. אתמול כיהנתי כיושבת ראש המליאה, יכול להיות שהייתי בלחץ, והצבעתי חוק של חבר-הכנסת ברונפמן בקריאה שניה וגם בקריאה שלישית, בעד, אבל כאילו הצבעתי נגד.

החוק שנפל ב-24 מול 24?

כן.

יש לנו בכלל סמכות לטפל בדבר כזה?

מה פתאום.

כתוב בתקנון, אין פה בכלל ויכוח, רק סמוך למועד ההצבעה יכול חבר כנסת שהצביע ממקומו להגיד שהוא שגה בהצבעה וזו פררוגטיבה של יושב ראש הישיבה להגיד שהוא משנה או לא משנה. חבר כנסת שאמר שגיתי בהצבעה - - -

בעצם, מה שהוא היה צריך לעשות זה לרדת לראות - - -

אבל אני לא ראיתי את זה, ראיתי את זה אחרי שהם התקשרו אלי בלילה.

חברת-הכנסת לנדבר, תפני אלי בכתב והייעוץ המשפטי יתן לך חוות דעת איך לנהוג.

תכתבי את כל השתלשלות העניינים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:15)