פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3636



2
ועדת הכנסת
4.7.01

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3636
ירושלים, ב' באלול, תשס"א
21 באוגוסט, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 211
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, י"ג בתמוז התשס"א (4 ביולי 2001), שעה: 09:00

חברי הוועדה: יוסי כץ – היו"ר

יאיר פרץ
נעמי חזן
אליעזר זנדברג
שאול יהלום

צבי הנדל
חיים כץ

אריה האן מזכיר הכנסת
דוד לב סגן מזכיר הכנסת
גאולה רזיאל מנהלת לשכת מזכיר הכנסת

אבי לוי גזברות הכנסת
טובי חכימיאן גזברות הכנסת

יהודית גלילי מרכז מחקר ומידע

סיגל קוגוט משרד המשפטים
אריאלה קלעי משרד המשפטים
זאן-מארק לילינג משרד המשפטים

אדוארד בלאו ראש מטה השר, משרד התשתיות

גליה תורג'מן משרד האוצר

אנה שניידר
ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

דרורה רשף

א. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) (הפסקת כהונתה בשל עבירה שיש
עמה קלון. הכנה לקריאה שניה ושלישית.

ב. אישור החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון
(חברי הכנסת ושאיריהם).

ג. בקשת חברת הכנסת נחמה רונן לשחרור הצעת חוק משק (הגבלת הפעלה
ומכירת דלק לתחנות תידלוק הפועלות שלא כדין) התשס"א-2001 – מחובת
הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת לפני הקריאה הטרומית.

ד. בקשת חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד לשחרור הצעת חוק חובת הודעה בדבר
סיכויי הזכייה בהגרלות ובהימורים, התשס"א- 2001 מחובת הנחה מוקדמת
על שולחן הכנסת, לפני הקריאה הטרומית.

הכנסת (תיקון מס' 44) (הפסקת כהונתה בשל עבירה שיש עמה קלון.
הכנה לקריאה שניה ושלישית.

אני פותח את הישיבה. על סדר היום שלנו שני נושאים.

והתוספת.

הנושא הראשון על סדר היום הוא הנושא שדנו בו כבר בעבר, כשהכנו את החוק לקריאה ראשונה. הוא מגיע אלינו להכנה לקריאה שניה ושלישית. מדובר בהצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) (הפסקת כהונתה בשל עבירה שיש עמה קלון).

קודם כל, אני רוצה להודות לממ"מ על הכנסת מסמך הרקע.

אדוני היושב ראש, משהו לסדר.

בבקשה.

אם פה עכשיו מתקיים דיון של ממש, אני חושב שהעניין שלגביו ישנה התוספת זה עניין טכני, שהוא יותר קל.

על מה אתה מדבר?

הבקשה שלי - - -

וגם שלי.

לגבי הבקשה שלי מדובר בזה שנדחתה הצבעה על הצעת חוק לפני שבועיים. נדחתה לפי הסכמה ביני לבין שר המשטרה.

אה. לא. אני אקיים את זה יותר מאוחר, אני מצטער.

אתה לא מוכן? כי זה דקה.

אני מצטער. זה לא דקה. זה לא כל כך פשוט. אתה לא היית נוכח בישיבה הקודמת, אתה לא יושב כאן דרך קבע. אני הבעתי את עמדתי שבעקבות פרשת הצעת חוק הקזינו שבה אני נהגתי לא כפי שהייתי צריך לנהוג וטעיתי בכך שהבאתי אותה לבקשה לפטור מחובת הנחה, בחנתי את הנושא שוב בצורה יסודית והגעתי למסקנה – ויחד אתי גם חברי הוועדה האחרים, שהשיטה שלפיה מגישים בקשות לפטור מחובת הנחה בצורה סיטונאית כזו, היא שיטה קלוקלת שעלולה לגרום נזקים בתהליך החקיקה. לכן קיבלנו החלטה על שינוי בתקנון, שקובע שרק ברוב של מחצית מחברי הוועדה ניתן יהיה בעתיד לשחרר מחובת הנחה.

הנוכחים.

לא. הרוב.

בכנסת הקודמת ובכנסות הקודמות בקשות לפטור מחובת הנחה היו דבר נדיר. כעת אני מקבל כל שבוע שלוש – ארבע פניות לפטור מחובת הנחה ומאחר שהכלי הזה יועד מלכתחילה רק למקרים מיוחדים – אני אתן דוגמה. היתה פה הצעה של חברת הכנסת נעמי חזן לפטור מחובת הנחה כשחוק מסוים, שנגע במקרה לזכויות של גברים ונשים, חלוקת חופשת הלידה וכולי, פג תוקפו בתאריך מסוים. אז באה חברת הכנסת ואומרת: פה, אם לא ניתן פטור מחובת הנחה, יווצר מצב חוקי חדש. זה מקרה חריג. אני נותן אותו רק בתור דוגמה.

במקרה שלי זה לא כך. זאת הצעת חוק שחיכתה לתורה במשך 45 יום. היא עברה את התקופה הזו. זה לא ניסיון להשחיל הצעת חוק. אני לא מתווכח עם העיקרון.

ומה קרה?

שר המשפטים הציע לי לדחות את ההצבעה כדי שהמשרד שלו יכניס שני תיקונים בהצעת החוק ויאפשר להביא את זה בחזרה. זה היה לפני שבועיים. זה עמד 45 יום וחיכה. זה נדחה לבקשת משרד המשפטים. זה לא המקרה שאתה מדבר בו.

אני מבין. אנחנו, בסוף הישיבה, נקיים על זה דיון.

תיאורטית, אתה יכול להצביע על ההצעה הקודמת.

סליחה?

תיאורטית, הוא טוען – סליחה, טומי, אתה טוען שההצעה עברה 45 יום. הבאת אותה, ביקש שר המשפטים לתקן. אתה תיקנת והנחת מחדש. כן? זאת הטענה.

נכון.

יש לו טענה חזקה, כי הוא אומר: תיאורטית, אני יכול להצביע על ההצעה ההיא.

אנחנו נקיים על זה דיון. טומי, אני לא רוצה לסטות מסדר היום. תבואו אחר כך.

רק תגיד מתי.

אני לא יכול להגיד לך. כשייגמר הדיון בנושא הזה.

· - -

אני לא יכול להגיד לך. מה את רוצה שאומר לך? אתם מנסים להכתיב לי את סדר היום?

חס וחלילה. אנחנו לא מנסים להכתיב, אנחנו רק מנסים, ברוח טובה, להגיע אתך להבנה בנושא. חס וחלילה.

אז בסדר. שמתי את זה על סדר היום ונראה איך יתפתח הדיון.

בואו נפתור את שניהם. יש לנו 14 יום שאנחנו יכולים קצת לפרוץ עד שמקבלים את ההחלטה.

בסדר, תודה רבה.

רבותי, אנחנו פותחים את הדיון. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) (הפסקת כהונה בשל עבירה שיש עמה קלון), הכנה לקריאה שניה ושלישית.

אני קודם כל מסב את תשומת לבכם לתסקיר מאד מפורט של הממ"מ ולתסקיר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעוסק באותו נושא. מהתסקיר הזה עולה באופן כללי – וחשוב לדעת את זה – שמדינת ישראל, כשהיא קבעה את העיקרון של הפסקת כהונה בתנאים מצטברים של עבירה שיש עמה קלון ומאסר, בפועל היא לא עשתה דבר חריג, אלא עשתה דבר שמקובל בהרבה מדינות בעולם.

אגב, מהתסקיר הופתעתי לגלות שאנחנו עומדים עכשיו – בהנחה שנאמץ את הצעת החוק בקריאה שניה ושלישית – לעשות דבר שהוא מחמיר עם חברי בית המחוקקים, עם חברי הכנסת, לעומת מה שקיים במדינות אחרות בעולם ואני חושב שאנחנו רק יכולים להתגאות על כך. משום שקיבלנו בכנסת הצעות חוק אחרות, שקובעות ששרים, ברגע שהם מורשעים בעבירה שיש עמה קלון, נפסקת כהונתם. שראשי מועצות מקומיות וחבר מועצה מקומית, כהונתם נפסקת כשהם מורשעים בעבירה שיש עמה קלון. לכן אני חושב שאי אפשר לקבוע כללים אחרים לגבי חברי הכנסת ואני, באופן אישי, חושב שאנחנו צריכים לאמץ את הכלל שנקבע בהצעת החוק והצבענו עליו בקריאה ראשונה. אני, כמובן, פותח את זה לדיון. קודם כל – משרד המשפטים. את רוצה להעיר הערה על החוק או על התסקיר?

באופן כללי התחקיר הוא נכון, אבל יש מדינות שקובעות את השנה ובאותן מדינות, בחלק מהן, הבחירה היא אישית. התפיסה שבמדינת ישראל הבחירה היא רשימתית היא, שיש פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר אם אדם מסוים מסולק מן הכנסת, אבל עדיין מישהו אחר מהרשימה שלו, עם אותו מצע שאתו הגיעה הרשימה לכנסת, בא במקומו. הקביעה שמסלקים מישהו שנבחר בשיטת בחירות אישית היא יותר חמורה ולכן לפעמים מבקשים תנאים יותר מחמירים. חוץ מזה יש מדינות שבהן קובעים את התנאי הטכני במקום הנושא של הקביעה שיש עמה קלון. זאת אומרת, פה יש שני תנאים מצטברים, בישראל. גם נדרש הקלון וגם מאסר בפועל. מאסר בפועל נדרש כי רצו, כנראה, שתהיה איזו אמת מידה לחומרה, אבל מאחר שאנשים מומחים – שהופיעו גם כאן בהכנה לקריאה ראשונה – סיפרו שבדרך כלל העונש לא בהכרח משקף את ההתאמה לכהונה - כי אפשר לא לתת עונש מאסר בגלל נסיבות אישיות חמורות - ואילו קביעת הקלון היא זו שמשקפת את ההתאמה לתפקיד, אז באמת יותר מתאים – מעבר למה שאדוני אמר שכך נקבע גם לגבי ראשי רשויות וחברי מועצות ושרים – ללכת על קביעת הקלון, כי בית משפט, כשהוא קובע את הקלון, המשמעות של זה היא שהוא צריך לבדוק את ההתאמה לתפקיד. זו בעצם משמעות של קלון.

וזה קיים גם במדינות אחרות, שבית משפט הוא זה שקובע.

יש מקרים. יש מקרים, למרות שברוב המדינות, אחרי שבית משפט קובע, זה בא להליך בפרלמנט, לפי המחקר הזה. כאן, הקביעה של בית המשפט תביא באופן אוטומטי להפסקת הכהונה, אבל רק בפסק דין סופי. לא אחרי הליך ראשון.

תודה.

חברי הכנסת?

אפשר להצביע.

מה יש לך? רוצים לדבר קצת.

אני בכל זאת רוצה להעלות הרהור בקול רם. אני לא נעולה על זה, אבל אני שואלת. אנחנו קבענו בפסק דין סופי. זאת אומרת, שתהליך הערעור יכול לקחת חמש שנים.

אבל יש הליך של השעיה. זה, כמובן, רק בשיקול דעת של ועדת הכנסת.

רגע. והליך השעיה זה בעצם ביזמתו של אותו חבר כנסת.

לא. כל חבר כנסת יכול להציע וועדת הכנסת מחליטה.

אני מודה, אני דווקא מהמחמירות.

--

לא. למה אני אומרת את זה? כי אתם יודעים שהליך ערעור יכול לקחת כמה שנים. אז לא עשינו כלום.

סליחה. יש לי שאלה. בשעתו סוכם על דעת כל חברי הוועדה שהתיקון לא יהיה רטרואקטיבי. אז איך מדגישים את זה?

כתוב בסעיף 2: "חוק יסוד זה יחול על חבר כנסת שהורשע ביום תחילתו או לאחריו".

אוקי. רבותי, אני יכול להעלות את זה להצבעה?

אתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. יושב ראש הוא לא במיוחד דמוקרטי.

טוב. מי בעד העברת הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) (הפסקת כהונה בשל עבירה שיש עמה קלון) – ירים את ידו.

חמישה.

מי נגד? – אין. מי נמנע? אחד.

אני מבקשת הסתייגות. מהותית.

גם לי יש.

כן. בבקשה.

קודם כל השם: "בשל עבירה שיש עמה קלון" – זה לא במאסר על תנאי.

לא. אל תפרט לנו עכשיו.

זה יורד. השם יורד.

תודה רבה.











































ב. אישור החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון
(חברי הכנסת ושאריהם)

רבותי, אנחנו מדלגים על הנושא הבא: אישור החלטת גמלאות. זה, אגב, נושא טכני לחלוטין.

זה לא טכני. זה לא טכני ואני באתי במיוחד לנושא הזה.

באמת? זה לא טכני?

כן. דובר על כך ואני מבקש להתחיל מזה.

סליחה. אני מתנצל, חבר הכנסת יהלום.

חבר הכנסת יהלום, מאחר שחבר הכנסת לפיד - - -

אני מסכים להצביע ולפטור את שני החוקים מיד.

לא, תראה. אני לא יודע. את ההסבר של חבר הכנסת לפיד שמעתי. את ההסבר של חברת הכנסת רונן לא שמעתי. לא שמעתי מה עמדת הממשלה.

רגע, סליחה, אדוני. אולי אתה שמעת, אבל אנחנו בתור חברי ועדה לא שמענו, כי הישיבה התחילה לפני הסעיף הקודם, אז אולי אפשר לשמוע?

רבותי, אנחנו עוברים לנושא החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם) (תיקון) התשס"א-2001. בבקשה.

סליחה. יהודית גלילי, נכון?

כן.

תודה רבה על העבודה שהשקעת.

כן.

התחלנו לדון בישיבה הקודמת על תיקון להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון לגבי חברי כנסת שזכאים לפנסיה צוברת. הכוונה היא לקבוע אמות מידה לזכאות לתשלומים שונים מעבר לפנסיה הצוברת, כגון: טלפון, מענקים וכולי. לקבוע קודם כל זכאות ולקבוע תקופת כהונה שמזכה בתשלומים האלה.

התחלנו לדון ובנייר שלפניכם הדפוס המודגש, האותיות המודגשות, אלה הם נושאים שנותרו לדיון, שעדיין לא נתקבלה לגביהם החלטה.

הנושא הראשון מתייחס לסעיף 3 להחלטה והוא קשור לסעיף 15 להחלטה הקיימת, שדן במענק לחבר כנסת שפורש ואינו זכאי לקצבה. היום, לגבי מי שאינו זכאי לפנסיה תקציבית כי הוא לא כיהן תקופה מספקת, קובע סעיף 15 שחבר הכנסת לשעבר, שאינו זכאי לקצבה לפי החלטה זו, ישולם לו בשעה שיחדל לכהן מענק בסכום של 18% מהמשכורת האחרונה ששולמה לו כחבר כנסת, כפול מספר החודשים שכיהן כחבר כנסת.

למשל מישהו שפחות מ 45 או פחות מארבע שנים.

פחות מ 45 אני לא בטוחה.

לא. פחות מ 45 הוא ממתין. אם הוא מגיע לפנסיה הוא ממתין לגיל והוא מקבל את זה.

אבל פחות מ 45, זאת אומרת חברי הכנסת החדשים, בכלל לא זכאים לפנסיה תקציבית.

רגע. אנחנו עוד לא מדברים על פנסיה צוברת. זה המצב לגבי פנסיה תקציבית.

בעקבות הדיון שהיה בישיבה הקודמת אנחנו הצענו – וגם הכנו נוסח חדש – הסדר לגבי חבר כנסת שזכאי לפנסיה צוברת. יכולנו להחליט שהוא בכלל לא זכאי למענק, כי יש לו פנסיה צוברת, אבל הוועדה החליטה בכל זאת על מתן מענק.

מה זה שייך אם יש לו פנסיה צוברת?

מה זאת אומרת מה זה שייך?

את אומרת שהוא לא זכאי בגלל שיש לו פנסיה צוברת.

לא. יכולנו להחליט.

פנסיה צוברת זה עונש, אז בגלל שיש לו עונש אחד ניתן לו גם עונש נוסף.

אז קודם כל, אני לא הייתי אומרת שפנסיה צוברת זה עונש.

ביחס לתקציבית?

כן. אתם חברי הכנסת החלטתם החלטה.

פנסיה צוברת זה לא עונש ביחס לתקציבית?

שניה. אתם, חברי הכנסת, החלטתם שמתאריך מסוים עוברים לפנסיה צוברת. אז אני לא הייתי קוראת לזה עונש.

לא אנחנו. הם חברי הכנסת.

הכנסת. אוקי? בסדר. הכנסת. עכשיו יש פה החלטה, שאולי בגלל שיש פגיעה לעומת מי שמקבל פנסיה תקציבית, אז בכל זאת להעניק מענק. אנחנו נקרא את הנוסח ותגידו אם זה מה שהתכוונתם.

"חבר כנסת לשעבר הזכאי לפנסיה צוברת, שכיהן כחבר הכנסת תקופת כהונה של כנסת אחת לפחות, יהיה זכאי למענק בסכום של 18% מהמשכורת האחרונה ששולמה לו כחבר הכנסת, כפול במספר החודשים שכיהן כחבר הכנסת, ובלבד שסכום המענק לא יעלה על שש פעמים המשכורת האחרונה ששולמה לו".

מדובר פה בחברי כנסת חדשים, אני מניח. מהקדנציה הזו ואילך.

נכון.

זה סעיף שמועתק מהפנסיה התקציבית?

בדיוק כך. זה מועתק.

כן, אבל אין תקרה. בפנסיה התקציבית זה 18% מהמשכורת, כפול מספר החודשים שכיהן.

זה רק למי שלא זכאי לקצבה.

זאת אומרת, האם היו מקרים בעבר שחברי כנסת שהיו בפנסיה תקציבית על סמך הסעיף הזה קיבלו מענק שהוא גבוה משש פעמים המשכורת האחרונה?

בוודאי שהיו.

אבל הם לא זכאים לפנסיה. הם לא היו זכאים לפנסיה. הם קיבלו מענק ובזה הסתיים הקשר בינם לבין הכנסת.

רגע אחד, לא מגיע לו פיצויים? זה לא נקרא פיטורין?

למה פיטורין?

קודם כל, אדוני היושב ראש, אני רוצה להגן על היועצת המשפטית חברי הכנסת, או לסייע לדבריה. מי שהיה בפנסיה, זה לא עונש כפול, מה שאתה אמרת. מי שהיה זכאי לפנסיה צוברת, לא מקבל בכלל את המענק הזה.

לא היה קיים בכנסת.

נניח שהיה אדם שהיה שנתיים, מגיע לו רק ארבעה אחוז, פנסיה צוברת, לא מקבל כלום.

לא היה כזה דבר.

ודאי שהיה.

עכשיו, עכשיו.

עד אתמול.

לא משנה. אז הסעיף הזה לא היה.

בכנסת הזאת כן.

תקשיב לי רגע. הסעיף הזה לא היה, אז לא היה גם מענק. מה זה משנה?

נכון מאד.

אז לכן באים ואומרים: אלה שיש להם פנסיה צוברת, בכל זאת יש להם משהו. אלה שיש להם פנסיה צוברת, נניח שהם עוזבים את הכנסת אחרי יום, אחרי חודש. יש להם משהו בקופה.

אין להם כלום.

אין להם פנסיה, אבל יש להם כסף, שלא היה לחבר כנסת בפנסיה תקציבית. בפנסיה צוברת מונח לך כסף.

אתה טועה.

למה אני טועה? אני לא טועה.

שאני אסביר לך?

לא. לא. חבר הכנסת כץ, אין דבר כזה דו שיח. כל אחד ידבר בזמנו.

בקיצור ולעניין, אם נסכם את הדברים, אנחנו פה מעניקים הטבה שלא היתה אתמול. מצד שני – חשבנו שראוי להקנות אותה משום ששינינו לרעה את כללי המשחק לגבי חברי הכנסת החדשים.

שנית, סעיף זהה קיים לגבי מקבלי הפנסיה התקציבית ואין זה מוצדק לשלול אותו ממקבלי הפנסיה הצוברת.

צודק חבר הכנסת כץ בכך שאי תשלום פנסיה תקציבית וקביעת הפנסיה הצוברת לחברי הכנסת החדשים, מהווה שינוי משמעותי ביותר לרעה – ואני אומר זאת בלשון המעטה – בתנאי הפנסיה של חברי הכנסת. זה מובן מאליו. אתה צודק שמדובר במאות אלפי שקלים במשך קדנציה. זה מקובל, אבל זו לא החלטה שאנחנו החלטנו ואנחנו חשבנו שמן הראוי להגביל את זה בשש משכורות. אם אין למישהו התנגדות, נצביע.

חבר הכנסת זנדברג.

אדוני היושב ראש, יש איזשהו קטע שמחייב אותנו לקו של אחידות. בזמנו אמרו שמה שתמליץ הוועדה – כך יעשו. אז ראשית – מה המליצה הוועדה בעניין הזה. היתה המלצה? היתה התייחסות?

הנושא הזה לא הועבר לוועדה.

קבעו מנגנון שכשמעבירים, אז מעבירים לוועדה.

לא חייבים.

כאן, בוועדה הזאת, בראשות יושבי ראש אחרים אמנם, קבעו את העיקרון, שכאשר אנחנו רוצים לעשות דבר מה, אנחנו צריכים להעביר אותו לוועדה, לקבל תשובה, כי לקחנו מעצמנו את שיקול הדעת להחליט, יען כי אנחנו כנראה לא טובים מספיק. אז זה עניין אחד. אז אם יש שיגרה, צריכים לנהוג על פיה.

שתיים, שאלה לגופו של עניין. מה דינם של אלה שכיהנו בכנסת הזאת ועזבו כבר. האם הצעת החוק שלכם, שאתם מביאים כאן, תחול גם לגביהם, או שהיא מכאן ולהבא.

אמנון שחק.

אמנון שחק, אורי סביר.

הם צריכים להיות תקופת כהונה, לפחות.

מתן וילנאי.

מתן וילנאי הוא שר.

זה לא חל עליהם משום שהם לא כיהנו תקופת כהונה אחת.

אז מה דינם של אלה שלא כיהנו אפילו תקופת כהונה אחת? אלה לא יקבלו דבר וחצי דבר? הרי עוד מעט אנחנו נתעורר ונהיה במצב שבו אנחנו מבקשים לבוא ולומר: רגע, שלוש שנים, זאת עוד לא תקופת כהונה למיטב ידיעתי. נכון?

תקופת כהונה זו תקופת כהונה של הכנסת, יהא אורכה אשר יהא.

בסדר. שלא יהיה מצב שאדם יכהן שלוש וחצי מתוך ארבע שנים, עוזב ממש לפני הסוף או נבחר חצי שנה לאחר מכן ובסופו של דבר נצטרך לבוא הנה ולתקן עוד פעם.

לא.

אנחנו רואים ח"כים שנכנסו באמצע הקדנציה.

זה מה שאמרתי. ואז נמצא את עצמנו עוד פעם נתפסים בתקשורת כמי שדואגים לעצמם ועוד פעם אנשים לא רציניים, שפועלים בניגוד להתחייבויות שהם לקחו על עצמם.

לא. ברור, ברור.

לי אין בעיה שנשנה את כללי המשחק המקוריים, אבל אם אנחנו הולכים בדרך שקבענו לנו, שכל דבר נשאל אורים ותומים כי אנחנו, כמובן, אין לנו את היכולת להחליט, אז בואו נלך גם בעניין הזה בצורה דומה.

אי אפשר על כל פרט קטן לשאול. מה זה?

זה לא הגיוני. או שנבוא ונאמר: מחזירים לעצמנו את הסמכות ונקבל החלטות בעניינים שנוגעים לנו.

סליחה, אני רוצה להבהיר: בשלב זה, הכנסת לא העבירה שום חוק שמחייב מעבר של החלטות מהסוג הזה וגם דברים יותר עקרוניים.

בעקבות הדיון שהיה כאן בנושא עדכון השכר של חברי הכנסת – עדכון השכר, שהוא נושא הרבה יותר עקרוני – יש לרבים מחברי הוועדה הרהורים נוספים לגבי הצורך לקבע את שיטות השכר ואת ההחלטות, כדי שלא יהיה צורך לבוא בכל פעם לוועדה ציבורית או בדרך אחרת. משום שהנה, ישבנו השבוע עם היועצת הכלכלית של ועדת הכספים. היא הראתה בצורה הכי ברורה, שהשיטה שהוצעה על ידי ועדת אלוני לעדכון, היא שיטה לא טובה ולא נכונה.

אתה יודע כמה זמן דנו על זה, על השיטה? פחות מעשר דקות. לא יותר. אתה יודע כמה דנו על - - - של ביבי נתניהו ושל בורג? 12 ישיבות. 12 ישיבות. גם לפרוטוקול – פחות מעשר דקות, זו היתה בדיחה.

חבר הכנסת כץ, חבר הכנסת כץ, חבל.

אני אומר כך: יש כאן מצב שאני רוצה להבין אותו.

· - - ועדת אלוני.

חבר הכנסת כץ, אי אפשר ככה לנהל ישיבה. תאמין לי.

קודם כל אני בעד. אבל צריך לקחת בחשבון מה שבאמת קורה כאן. כאן אנחנו קובעים כמה דברים. אנחנו קובעים קודם כל מדד של חודשים ואנחנו קובעים שני תנאי מינימום. תנאי מינימום אחד – תקרה ותנאי מינימום אחר – מינימום כהונה.

בהצטברות של שני התנאים הללו יש משהו שאינו מן הצדק. בואו ניקח מצב שהיתה קדנציה מלאה, לצורך העניין, ארבע שנים וחבר כנסת מסוים נכנס מאיזו שהיא סיבה שלושה חודשים אחרי תחילת הקדנציה וכיהן שלוש שנים ושלושת רבעי. אז אנחנו מגיעים עם אפס. הרי קבענו מדד של חודשים, אבל הוא יקבל אפס.

לכן אני חושב שצריך לקבוע שחבר כנסת שכיהן גם פחות, יקבל באופן יחסי. אין סיבה שלא.

זה טיעון. בבקשה.

אני רוצה להמשיך את דבריו של חבר הכנסת יהלום. מכיוון שיש תקרה ומכיוון שהמדד הוא חודשים, לא סביר בעיני, אפרופו חברי הכנסת סביר ושחק, שהם למשל לא יוכלו בכלל ליהנות מההטבה הזאת, כי הם כיהנו שנתיים וחצי. כמו שלא סביר בעיני שאם אני אכהן עד סוף הכנסת הנוכחית לא אקבל אותה. אלה תנאי מינימום בכל מקום עבודה. פה לא קבענו הטבות שלא עומדות במבחן ציבורי. לכן, זה צריך להיות ברמה היחסית. אם חבר כנסת כיהן שנתיים או שלוש שנים, הוא יקבל באופן יחסי. הוא לא יקבל עבור קדנציה מלאה. הוא יקבל לפי כמה זמן שהוא היה וזה נראה הגיוני לחלוטין.

אוקי. עמדתכם? הטיעון הזה נראה סביר, שחבר כנסת יקבל באופן יחסי לתקופת כהונתו. רק אתמול החלטנו שגם בענייני פנסיה אורך הכהונה קובע, אם לא דבר אחר.

זה בערך פיצויי פיטורין. זה פשוט פיצויי פיטורין בחוק. בערך.

אוקי? המגבלה של ששה חודשים קיימת, אבל גובה המענק יקבע לפי אותו מפתח של 18% כפול מספר החודשים.

אז למה לעשות מגבלה של ששה חודשים? אם מחליטים שהוא מקבל מענק לפי תקופת כהונתו - - -

תקופת כהונתו זה רק באותה כנסת?

--

לא, בגלל שאז את מגיעה למצב שזה פי אלף יותר טוב מהקודם.

נכון.

יש לי הצעה לסדר.

נניח שהוא יוצא בגיל 65 ומקבל פנסיה צוברת, את אומרת שיקבל גם מענק.

צריך, אם כך, להשוות אותו למענק הקיים. המענק הקיים בעצם ניתן למי שכיהן פחות מארבע שנים. מי שמכהן יותר מארבע שנים זכאי לפנסיה תקציבית. ארבע שנים זה המקסימום. כלומר: הוא יוכל לקבל 18% כפול 48 חודשים. אז למה כאן לעשות את זה כך?

קודם כל, איפה כתבת – לפי הסעיף שאת מגישה – שחבר כנסת שכיהן שמונה שנים לא זכאי?

זה כתוב בהחלטה קיימת.

איזו החלטה?

היום. ההחלטה מונחת בפניך. לגבי פנסיה תקציבית כתוב: חבר כנסת זכאי לפנסיה אם הוא כיהן ארבע שנים לפחות. ואז, יש לנו את הבעיה של קדנציה יותר קצרה וכולי. ואז אומרים: אתה לא זכאי לפנסיה, קרי: לא כיהנת ארבע שנים לפחות, תצא לפחות עם מענק.

עכשיו, לגבי פנסיה צוברת. נניח שאדם כיהן בפנסיה צוברת עשר שנים, הוא רק זכאי בגיל 65.

לכן חשבתי להגביל את זה מלכתחילה לקדנציה אחת לפחות של הכנסת, יהא אורכה אשר יהא. ואז לתת לו מענק ואתם החלטתם שתהיה תקרה.

אז עכשיו אפשר לא להגביל את זה לחצי קדנציה. מה זה משנה? את רק מורידה למטה.

סליחה, סליחה. יש לי בקשה.

חבר כנסת אשר כיהן בחלק מתקופת כהונתה של הכנסת, יקבל את השיעור היחסי.

אז צריך למחוק את המלים: "שכיהן כחבר כנסת תקופת כהונה של כנסת אחת לפחות".

בסדר. תסדרו את זה כבר איך שצריך.

כן, נכון. יהיה כתוב: "חבר כנסת אשר זכאי לפנסיה צוברת, יהיה זכאי למענק בסכום של 18% ממשכורתו, כפול מספר החודשים, עד לתקרה של - - -

ואת אומרת שזה בכל מקרה רק עד ארבע שנים.

נכון.

סליחה. מי בעד אישור הסעיף כמתוקן, ירים את ידו. מי נגד? – אין. מי נמנע? אושר.

הלאה.

סעיף 4 מתייחס למענק הסתגלות. הסעיף שקיים היום, סעיף 15א רבתי, אומר כך: חבר כנסת לשעבר, אשר כיהן מלוא תקופת כהונתה של כנסת אחת לפחות, בין אם השלימה את התקופה הקבועה בחוק ובין אם התפזרה לפני כן וכן חבר כנסת לשעבר שהחל בכהונתו בתוך תקופה של ארבעה חודשים מיום תחילת כהונתה של הכנסת ואינו זכאי לקצבה, או שקצבתו אינה מגיעה ל 70% מהמשכורת הקובעת, יהיה זכאי למענק הסתגלות בשיעור של ארבע פעמים המשכורת האחרונה ששולמה לו. זה ההסדר לגבי מי שאינו זכאי לפנסיה תקציבית.

רק להרגיע את חבר הכנסת זנדברג, זה אלוני.

אתה מדבר כאילו אני חסיד של העניין.

אתה שפוט של העניין.

לא. אני רק רוצה סדר בשיטה. אם אנשים פה ייקחו את שיקול הדעת שלהם - - -

ממתי יש סדר בכנסת?

סליחה, רבותי. אולי אפשר לקבל הסבר?

אני עוד לא סיימתי להסביר.

כרגע הצגתי רק את המצב הקיים לגבי חברי כנסת שנמצאים בפנסיה תקציבית. היה כאן תיקון, כפי שאמר חבר הכנסת יהלום, שנעשה בעקבות המלצה של ועדת אלוני, לתת מענק הסתגלות גם למי שהחל את הכהונה שלו לא בתחילת כהונתה של הכנסת, אלא תוך ארבעה חודשים מתחילת כהונתה. גם הוא יהיה זכאי למענק הסתגלות אם הוא לא זכאי לפנסיה תקציבית.

מה ההבדל בין מענק ההסתגלות לבין המענק שאישרנו לפני דקה?

כאן זה ארבע משכורות מלאות.

לא בכסף. מה ההבדל המוסרי, נקרא לזה. מה עומד מאחורי זה.

זה כמו שעובד מקבל פיצויים ומענק הסתגלות. אתה הרי מומחה ליחסי עבודה.

צריך לקרוא לזה מענק שיקום ואז זה יהיה ברור.

זה ועדת אלוני.

יש כאן שני סוגי מענקים. מענק הסתגלות, אני לא בטוחה שזה ועדת אלוני. מענק הסתגלות עוד נקבע על ידי רוזן - צבי, אם אני לא טועה.

סליחה. רוזן - צבי. נכון. את צודקת.

ועדת אלוני עשתה תיקון.

כאן לפנינו הצעה שאומרת, בסעיף 4: "הוראות סעיף זה – קרי: סעיף 15א רבתי – יחולו גם על חבר הכנסת לשעבר הזכאי לפנסיה צוברת, ובלבד שכיהן כחבר כנסת במשך תקופת כהונה של כנסת אחת לפחות". אני מציעה להתיישר לחלוטין אחרי התיקון שנעשה, כלומר: לכלול גם מי שהחל בכהונתו תוך תקופה של ארבעה חודשים מיום תחילת כהונתה של כנסת מסוימת.

פשוט, התנאי של 70% פנסיה לא רלוונטי לגבי פנסיה צוברת. אז אנחנו מציעים כאן להשוות ושוב, לתת את מענק ההסתגלות גם לחבר כנסת שזכאי לפנסיה צוברת.

למה ארבעה חודשים?

את זה קבעה ועדת רוזן – צבי. עכשיו אתה רוצה לשנות את זה? הרי ביקשת סדר.

זה בגלל שאחרי הבחירות מתחלפים?

לא. ועדת רוזן – צבי ככה קבעה.

מה עם מי שנכנס אחרי שמונה חודשים?

אז יש לך מקרה דורון שמואלי.

לא. דורון שמואלי נכנס ברגע האחרון.

חזן.

ואם קובעים על פי החלק היחסי, אז אין בעיה.

מה אתה מציע?

עיקרון של יחסיות, שקובע שמדובר בחלק יחסי, פרופורציונלי, של תקופת הכהונה שלו ביחס לסך כל כהונת הכנסת, כפול התקרה.

אבל היא מחמירה.

לכן אני אומר: זה לא הגיוני.

הנושא הזה נדון בוועדת הכנסת מספר רב של פעמים, אני חושבת שגם חבר הכנסת זנדברג היה שותף אז לדיונים שהתעוררו בעקבות המקרה של דורון שמואלי. היו כל מיני הצעות, כמו לעשות מדרג ודברים אחרים. הוחלט להעביר את זה לוועדת אלוני. ועדת אלוני המליצה שהזכאות למענק הסתגלות יהיה למי שכיהן תקופת כהונה מלאה, או נכנס בארבעת החודשים הראשונים. הרציונל היה באמת כפי שאמרה חברת הכנסת חזן, שבתחילת כנסת יש חילופים מסוימים. ועדת הכנסת החליטה לאמץ את זה.

זה שונה מכל מקום עבודה אחר.

אם אנחנו נחליט, בהתאם להצעתו של חבר הכנסת זנדברג, לתת את השיעור היחסי למי ששירת פחות, אז יהיו שני סוגי אנשים: יהיו אנשים בפנסיה תקציבית שיהיה להם חוק א' שנקבע לפי ועדת אלוני.

היכולת בידי הוועדה לשנות גם את התקציבית.

צריך ליישר קו.

אני רוצה להגיד משהו לחבר הכנסת זנדברג. כאן הנושא עלה כבר וחזר וחברי כנסת החזירו את מה שהם קיבלו. הנושא הזה היה יחסי ושלושה חברי כנסת שבהתחלה קיבלו על פי החלטת ועדת כנסת, חויבו, אחרי בג"צ או אלוני, לא יודע, להחזיר. והחזירו כסף לקופת הכנסת. אז אתה לא יכול היום לבוא ולהחזיר את זה עוד פעם, רקטרואקטיבית. אין לך ברירה, אלא לקבל במצב הזה את מה שהחליטה ועדת הכנסת.

אני רוצה לומר משפט אחד. יש הבדל אחד מהותי. אני לא מתווכח עם ההגיון של חבר הכנסת זנדברג, יש בזה הגיון, באמת. אבל, הבעיה הגדולה היא שזה עבר ועדה ציבורית פעמיים, אם אני לא טועה. הנושא הזה. מה עוד שהשינוי שאנחנו מציעים, גם אם יש בו הגיון, הוא מיטיב עם חברי הכנסת. אני הייתי נזהר בזה.

טוב. תודה. מי בעד ההצעה כפי שהיא, ירים את ידו. מי נגד? ההצעה אושרה. כפי שהיא.

הלאה.

סעיף 5 הוא טכני. עכשיו אני עוברת לסעיף 6, שזה נושא נוסף שמתייחס לסעיף 26ב רבתי להחלטה הקיימת, שדן בקצבה ומענק. הסעיף, כפי שהוא היום, אומר כך: "חבר הכנסת לשעבר, שנתקיימו בו שלושה אלה: 1. חדל לכהן לאחר שהגיע לגיל 60. 2. כיהן כחבר הכנסת שלושים שנים לפחות, או שתקופת כהונתו בכנסת, בצירוף תקופת שירות – וכולי וכולי – מגיעה לשלושים שנים לפחות. 3. זכאי לקצבה בשיעור המירבי שנקבע בסעיף 12 או בסעיף 26, יהיה זכאי בנוסף לקצבה למענק בשל תקופת הכהונה העודפת על התקופה המזכה אותו בקצבה בשיעור המירבי, או העודפת על שלושים השנים – הכל לפי התקופה הארוכה שביניהן".

טובי אולי תוכל לומר כמה חברי כנסת נהנים מזה.

טוב. זה יהיה נדיר מאד לגבי חברי הכנסת שבפנסיה צוברת. אשריהם וטוב להם. פה מדובר על מי שמשרת בשירות המדינה מעל שלושים שנה. לפי החוק הוא מקבל מענק מיוחד. זה קיים, אגב, ברוב הסכמי העבודה.

מעל 35, אבל. ב 30 הוא לא מגיע לתקרה.

סליחה, אבל זה קיים היום. אין הצדקה להפלות בין חבר כנסת שמקבל פנסיה צוברת לבין חבר כנסת שמקבל פנסיה תקציבית בנושא הזה. אז זה מקובל עלי. אשרי אותו אדם שימלא את התנאים האלה. כמה כאלה יש?

מאחר ואי אפשר למלא את התנאים האלה - - -

למה אי אפשר?

סליחה, מי בעד אישור הסעיף ירים את ידו. מי נגד? – אין. הסעיף אושר.

הלאה.

נושא נוסף: סעיף 7 מתייחס לסעיף 29 להחלטה הקיימת, שירותי טלפון. ארבל, אם את מוכנה להזכיר למה זכאי חבר כנסת לשעבר, מבחינת שירותי טלפון.

היום חבר כנסת לשעבר שזכאי לקצבה, זכאי לתשלומי טלפון שנתיים בסכום של 750 ₪ לשנה, כפול מספר שנות הכהונה, עד תקרה של 7500 שקל.

אז אנחנו מציעים שהוראות סעיף זה יחולו גם על חבר כנסת לשעבר, הזכאי לפנסיה צוברת ובלבד שכיהן כחבר כנסת במשך תקופת כהונה של כנסת אחת לפחות. ואני שוב מדגישה: תקופת כהונה של כנסת אחת, קבענו שזה כמה שזה יהיה.

טוב. תודה. מה קורה לגבי הפנסיה התקציבית? גם כן נדרשת תקופת כהונה?

כן. זה רק לגבי מי שזכאי לקצבה.

נצביע. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? אושר. תודה.

נושא נוסף: סעיף 8, לפניכם, מתייחס לסעיף 30 להחלטה הקיימת, שדן בפרסומי ממשלה. ההחלטה היום אומרת שחבר הכנסת לשעבר, הזכאי לקצבה לפי החלטה זו, זכאי לקבל חינם כל חומר פרסום של הממשלה כפי שזכאי לכך חבר הכנסת.

זה עונש. זו לא הטבה. אתה צריך ללכת לדואר לקבל כל מיני סטטיסטיקות.

כן, אתה הולך ועומד בתור.

בבקשה.

אנחנו מציעים להחיל את זה גם על חבר הכנסת שזכאי לפנסיה צוברת ובלבד שכיהן לפחות תקופת כנסת אחת.

ואותו דבר גם לגבי זכאות לעיתון, שזו איזשהי הטבה שהוכנסה לפני שנה.

כל ההטבות האלה, לגבי פנסיה תקציבית, מוגבלות לתקופת כהונה אחת. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? – אין. תודה. אושר.

דבר אחרון זה סעיף 9 לפניכם, שמתייחס לסעיף 31. זכות נסיעה. היום כתוב שחבר הכנסת לשעבר הזכאי לקצבה, זכאי לנסיעה חינם בתחומי המדינה ברכבת, באוטובוסים ובשירות ציבורי.

חשבתי שביטלנו את זה.

לא ביטלנו.

לא ביטלנו.

למה לבטל?

כי רוב אזרחי המדינה לא זכאים לזה.

הם גם לא זכאים להחזקת רכב.

מי בעד התקנה הזו? מי נגד? – אין. תודה.

עכשיו הסעיף שלי.

דבר.

כך סיכמנו, שבסיום ההחלטה הזאת נדון בסעיף ויש פה נייר שהוגש לכם.

אני לא ראיתי את זה. אני לא יודע על מה אתה מדבר.

של עובדי מדינה. למה לא הבאת את זה קודם?

בישיבה הקודמת הוא ביקש שנבדוק משהו בעניין הזה.

היו"ר אמר שהוא רוצה להביא את זה יחד.

אתה מוכן להסביר את זה שוב?

ובכן, אדוני, היום נוצר מצב שמדובר לגבי הזכאים לפנסיה תקציבית, שאם חבר כנסת לא עלינו נפטר באמצע הקדנציה שלו, באמצע עבודתו, שאיריו לא זכאים לגמלה – כפי שזכאים היום שאיריהם של רוב עובדי ישראל, כולל עובדים בפנסיה צוברת – אלא לפי הגמלה שהיתה מגיעה לו או לא מגיעה לו. היום, לפי כל הזכויות במדינה, אדם שנמצא בביטוח של פנסיה מקיפה או שהוא עובד מדינה בפנסיה צוברת, שאיריו זכאים, אם הוא נפטר באמצע עבודתו, לפנסיה. חוץ מחברי הכנסת של מדינת ישראל.

גם אם הוא נפטר שלא בעבודתו. בבית.

ברור. בזמן עבודתו. ואז אדוני אמר שהוא מציע שזה יהיה יחד עם ההחלטה הזאת.

מה שאני מציע, זה שזה יהיה כדלקמן: כחבר כנסת, אפשר לקבוע תקופת הכשרה מסוימת, שלושה או ארבעה חודשים – מצדי גם לא צריך לקבוע את זה, כי הוא עוזב מקום עבודה והוא לא זכאי לשום דבר אחר, הוא לא יכול לתכנן את זה – חבר כנסת כזה שחס וחלילה נפטר, שאיריו יהיו זכאים לפנסיה של 40% - לאלמנה ו 15% ילדים.

20% לילד עד גיל - - -

15%. אל תגיד לי מה שאני מציע.

חשבתי שאתה מציע מה שיש במשק.

עד גיל 22.

על מי אתה מדבר? אתה מדבר על פנסיה תקציבית? כי בפנסיה צוברת זה קיים.

בפנסיה צוברת זה קיים, לדעתי. אם אדם בחר בפנסיה מקיפה – אני לא יודע עם מי עשתה הכנסת הסכם, עם איזה קרן, אבל אפשר לבדוק את זה.

הכנסת לא עשתה הסכם. כל חבר כנסת בחר את הקרן שלו בעצמו.

יפה. אז אם הוא עשה במקפת או בגלעד או במבטחים, אז יש זכאות לפנסיה מקיפה.

שכוללת נכות ומוות, אבל אם אינני טועה אחרי תקופת הכשרה של שנה.

אדוני, זה בסדר היום, הנושא הזה?

כן. כך הוחלט.

אני רוצה להסביר. בדרך כלל תקופת הכשרה לא קיימת, אלא שיש בדרך כלל רציפות זכויות. אבל אצלנו אין רציפות זכויות. יוצא מזה שלאדם, דווקא בפנסיה התקציבית, אין לו שום זכות.

הבנתי. אני, קודם כל, מבקש ניתוח שלכם, אם אתם ערוכים ומוכנים. אני הייתי מעדיף – מאחר שאני ראיתי את ההחלטה כהחלטה טכנית בעיקרה – זו החלטה מהותית. היא אולי מוצדקת, אבל ככל שתהיה מוצדקת, אני לא ערוך עדיין לדיון בנושא הזה.

אדוני היושב ראש, היות ויש עוד נושאים, ברשותך, יש נושאים נוספים שקשורים לנושא שהעלה חבר הכנסת יהלום, נקיים דיון נפרד. לא עכשיו. נאשר את העניין הזה.

לא צריכים את הדחיפות עכשיו לגבי שני חוקים של הקדמה. הוחלט שזה יעלה בישיבה הזאת.

כדי שלחבר הכנסת יהלום לא תהיה תחושה שאנחנו מקבלים החלטה בנושא גמלאות ואת הנושא הזה משאירים בצד ומי יודע מתי נחזור אליו, אני לא אחתום על החלטת הגמלאות עכשיו. אנחנו נשלים אותה באמצעות דיון בנושא הזה.

אז לישיבה הבאה.

אני מבקש להכין לנו, לקראת הישיבה הבאה, תסקיר מפורט שמסביר גם מה קיים אצל עובדי המדינה, מה קיים אצל חברי הכנסת.

אז שאלה לצורך העניין הזה ובזה נסיים. מה דינו של חבר כנסת שחלה, עבר אירוע מוחי, משהו שמנע ממנו לעבוד והוא נמצא בפנסיה התקציבית? לדעתי אין פה ביטוח וגם אי אפשר לעשות ביטוח מנהלים.

אני לא חושבת שיש הסדר.

אני מציע שגם זה ייכלל. פנסיית נכות.

תודה רבה.

































ג. בקשת חברת הכנסת נחמה רונן לשחרור הצעת חוק משק (הגבלת הפעלה
ומכירת דלק לתחנות תידלוק הפועלות שלא כדין) התשס"א-2001 – מחובת
הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת לפני הקריאה הטרומית

אנחנו עוברים לנושא הבא. חברת הכנסת נחמה רונן, תסבירי מדוע את חושבת שצריך לשחרר מחובת הנחה מוקדמת את ההצעה שלך.

אני אעשה את זה בקצרה. אחרי אסון ורסאי התחלתי לבדוק עוד מקורות אחרים שעלולים לגרום לסכנת חיים ביום יום. הגעתי למסקנה שנושא תחנות הדלק הפירטיות זו הזנחה של המדינה ברמה כזאת שבאמת זה עניין של זמן עד שיקרה הפיצוץ ואז כולם יגלגלו עיניים לשמים.

יש בעיה היום בחוק. היא יותר בעיה של אכיפה. המערכת לא מסוגלת להתמודד בנושא האכיפה. אפשר לבוא ולהגיד: שפרו את האכיפה. אבל, עובדה ששיפור האכיפה לא עובד.

לכן, הצעתי הצעת חוק שהיא הרבה יותר ישימה ואם היא תעבור, היא תעבור בהליך חקיקתי מהיר משום שמשרד התשתיות תומך בה וכן משרדי ממשלה אחרים, למעט משרד המשפטים, שהבנתי שמתנגד.

אם החוק יעבור, הסיפור של תחנות הדלק הפירטיות יכול להסתיים בצורה הרבה יותר פשוטה כיוון שיהיה איסור על חברות הדלק למכור דלק לתחנות דלק פירטיות.

תודה. עמדת משרד המשפטים?

קודם כל, אני רק רוצה לומר: אני לא יודעת איך חברת הכנסת רונן יודעת שהממשלה תתמוך בזה. זה בכלל עוד לא הגיע לדיון בממשלה.

ביררנו במשרדי הממשלה את עמדת השרים.

זה הונח רק ביום שני האחרון ולא היתה לנו שום אפשרות לקבל על זה עמדת ממשלה מסודרת.

אוקי. אני אנסה לפתור את הבעיה כך: חברת הכנסת רונן - - -

רגע, אבל משרד התשתיות פה.

אני רק רוצה לציין שהצעת החוק נבחנה הן על ידי היועץ המשפטי למשרד התשתיות, הן על ידי מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות, שעושה מאמצים אדירים, ללא הצלחה, למגר את התופעה. שניהם תומכים באופן נלהב בחוק למרות שהם אומרים, שבמסגרת דיוני ועדה יש נקודות כאלה ואחרות שהם יבקשו לגביהן תיקון קל.

תודה. משרד האוצר, אגף התקציבים.

אנחנו גם תומכים בהצעה.

תודה. יש לי בקשה אליך, חברת הכנסת רונן, שלא תעלי את ההצעה לפני חלוף שבוע ימים, כדי שהממשלה תוכל להתייחס לזה.

זאת אומרת, בשבוע הבא.

זה מקובל?

כן.

אדוני, האם אפשר לבקש את הפטור לכל הקריאות, כי אנחנו רוצים לעשות מאמץ לפני הפגרה.

לא. לא בשלב זה.

פטור מחובת הנחה מוקדמת להצעה. מי בעד? מי נגד? אין. מי נמנע? תודה. אושר.











ד. בקשת חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד לשחרור הצעת חוק חובת הודעה בדבר
סיכויי הזכייה בהגרלות ובהימורים, התשס"א- 2001 מחובת הנחה מוקדמת
על שולחן הכנסת, לפני הקריאה הטרומית

חבר הכנסת לפיד, בבקשה. נימוק לפטור מחובת הנחה.

לפני שבועיים הועלתה לדיון הצעת חוק שלי המחייבת את כל מי שמארגן הגרלות לציין מה הסיכוי של הקונה לזכות בפרס. אחרי שאתה מציע אתה לומד כמה שאתה צודק. מתברר, אחרי שהצעתי, שבחיש-גד – זה רק קוריוז – מוציאים, נניח, סדרה של מיליון. הפיתוי הוא 250 אלף שקל פרס ראשון. אם ביום הראשון מישהו מגריל את ה 250 אלף שקל, הם לא מודיעים לציבור שאין פרס ראשון וממשיכים חודשים למכור הגרלה שאין לה פרס.

זה עבר כבר את 45 היום הנדרשים.

מי בעד מתן פטור מחובת הנחה? מי נגד? מי נמנע? חברת הכנסת נעמי חזן נמנעת. אושר.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

10:00.