פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3636
2
ועדת הכנסת
4.7.01
פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3636
ירושלים, ב' באלול, תשס"א
21 באוגוסט, 2001
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 211
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, י"ג בתמוז התשס"א (4 ביולי 2001), שעה: 09:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 04/07/2001
חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 32)
פרוטוקול
חברי הוועדה: יוסי כץ – היו"ר
יאיר פרץ
נעמי חזן
אליעזר זנדברג
שאול יהלום
צבי הנדל
חיים כץ
אריה האן מזכיר הכנסת
דוד לב סגן מזכיר הכנסת
גאולה רזיאל מנהלת לשכת מזכיר הכנסת
אבי לוי גזברות הכנסת
טובי חכימיאן גזברות הכנסת
יהודית גלילי מרכז מחקר ומידע
סיגל קוגוט משרד המשפטים
אריאלה קלעי משרד המשפטים
זאן-מארק לילינג משרד המשפטים
אדוארד בלאו ראש מטה השר, משרד התשתיות
גליה תורג'מן משרד האוצר
א. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) (הפסקת כהונתה בשל עבירה שיש
עמה קלון. הכנה לקריאה שניה ושלישית.
ב. אישור החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון
(חברי הכנסת ושאיריהם).
ג. בקשת חברת הכנסת נחמה רונן לשחרור הצעת חוק משק (הגבלת הפעלה
ומכירת דלק לתחנות תידלוק הפועלות שלא כדין) התשס"א-2001 – מחובת
הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת לפני הקריאה הטרומית.
ד. בקשת חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד לשחרור הצעת חוק חובת הודעה בדבר
סיכויי הזכייה בהגרלות ובהימורים, התשס"א- 2001 מחובת הנחה מוקדמת
על שולחן הכנסת, לפני הקריאה הטרומית.
הכנסת (תיקון מס' 44) (הפסקת כהונתה בשל עבירה שיש עמה קלון.
הכנה לקריאה שניה ושלישית.
הנושא הראשון על סדר היום הוא הנושא שדנו בו כבר בעבר, כשהכנו את החוק לקריאה ראשונה. הוא מגיע אלינו להכנה לקריאה שניה ושלישית. מדובר בהצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) (הפסקת כהונתה בשל עבירה שיש עמה קלון).
קודם כל, אני רוצה להודות לממ"מ על הכנסת מסמך הרקע.
אם פה עכשיו מתקיים דיון של ממש, אני חושב שהעניין שלגביו ישנה התוספת זה עניין טכני, שהוא יותר קל.
לגבי הבקשה שלי מדובר בזה שנדחתה הצבעה על הצעת חוק לפני שבועיים. נדחתה לפי הסכמה ביני לבין שר המשטרה.
אני מצטער. זה לא דקה. זה לא כל כך פשוט. אתה לא היית נוכח בישיבה הקודמת, אתה לא יושב כאן דרך קבע. אני הבעתי את עמדתי שבעקבות פרשת הצעת חוק הקזינו שבה אני נהגתי לא כפי שהייתי צריך לנהוג וטעיתי בכך שהבאתי אותה לבקשה לפטור מחובת הנחה, בחנתי את הנושא שוב בצורה יסודית והגעתי למסקנה – ויחד אתי גם חברי הוועדה האחרים, שהשיטה שלפיה מגישים בקשות לפטור מחובת הנחה בצורה סיטונאית כזו, היא שיטה קלוקלת שעלולה לגרום נזקים בתהליך החקיקה. לכן קיבלנו החלטה על שינוי בתקנון, שקובע שרק ברוב של מחצית מחברי הוועדה ניתן יהיה בעתיד לשחרר מחובת הנחה.
בכנסת הקודמת ובכנסות הקודמות בקשות לפטור מחובת הנחה היו דבר נדיר. כעת אני מקבל כל שבוע שלוש – ארבע פניות לפטור מחובת הנחה ומאחר שהכלי הזה יועד מלכתחילה רק למקרים מיוחדים – אני אתן דוגמה. היתה פה הצעה של חברת הכנסת נעמי חזן לפטור מחובת הנחה כשחוק מסוים, שנגע במקרה לזכויות של גברים ונשים, חלוקת חופשת הלידה וכולי, פג תוקפו בתאריך מסוים. אז באה חברת הכנסת ואומרת: פה, אם לא ניתן פטור מחובת הנחה, יווצר מצב חוקי חדש. זה מקרה חריג. אני נותן אותו רק בתור דוגמה.
במקרה שלי זה לא כך. זאת הצעת חוק שחיכתה לתורה במשך 45 יום. היא עברה את התקופה הזו. זה לא ניסיון להשחיל הצעת חוק. אני לא מתווכח עם העיקרון.
שר המשפטים הציע לי לדחות את ההצבעה כדי שהמשרד שלו יכניס שני תיקונים בהצעת החוק ויאפשר להביא את זה בחזרה. זה היה לפני שבועיים. זה עמד 45 יום וחיכה. זה נדחה לבקשת משרד המשפטים. זה לא המקרה שאתה מדבר בו.
תיאורטית, הוא טוען – סליחה, טומי, אתה טוען שההצעה עברה 45 יום. הבאת אותה, ביקש שר המשפטים לתקן. אתה תיקנת והנחת מחדש. כן? זאת הטענה.
חס וחלילה. אנחנו לא מנסים להכתיב, אנחנו רק מנסים, ברוח טובה, להגיע אתך להבנה בנושא. חס וחלילה.
בסדר, תודה רבה.
רבותי, אנחנו פותחים את הדיון. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) (הפסקת כהונה בשל עבירה שיש עמה קלון), הכנה לקריאה שניה ושלישית.
אני קודם כל מסב את תשומת לבכם לתסקיר מאד מפורט של הממ"מ ולתסקיר של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שעוסק באותו נושא. מהתסקיר הזה עולה באופן כללי – וחשוב לדעת את זה – שמדינת ישראל, כשהיא קבעה את העיקרון של הפסקת כהונה בתנאים מצטברים של עבירה שיש עמה קלון ומאסר, בפועל היא לא עשתה דבר חריג, אלא עשתה דבר שמקובל בהרבה מדינות בעולם.
אגב, מהתסקיר הופתעתי לגלות שאנחנו עומדים עכשיו – בהנחה שנאמץ את הצעת החוק בקריאה שניה ושלישית – לעשות דבר שהוא מחמיר עם חברי בית המחוקקים, עם חברי הכנסת, לעומת מה שקיים במדינות אחרות בעולם ואני חושב שאנחנו רק יכולים להתגאות על כך. משום שקיבלנו בכנסת הצעות חוק אחרות, שקובעות ששרים, ברגע שהם מורשעים בעבירה שיש עמה קלון, נפסקת כהונתם. שראשי מועצות מקומיות וחבר מועצה מקומית, כהונתם נפסקת כשהם מורשעים בעבירה שיש עמה קלון. לכן אני חושב שאי אפשר לקבוע כללים אחרים לגבי חברי הכנסת ואני, באופן אישי, חושב שאנחנו צריכים לאמץ את הכלל שנקבע בהצעת החוק והצבענו עליו בקריאה ראשונה. אני, כמובן, פותח את זה לדיון. קודם כל – משרד המשפטים. את רוצה להעיר הערה על החוק או על התסקיר?
באופן כללי התחקיר הוא נכון, אבל יש מדינות שקובעות את השנה ובאותן מדינות, בחלק מהן, הבחירה היא אישית. התפיסה שבמדינת ישראל הבחירה היא רשימתית היא, שיש פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר אם אדם מסוים מסולק מן הכנסת, אבל עדיין מישהו אחר מהרשימה שלו, עם אותו מצע שאתו הגיעה הרשימה לכנסת, בא במקומו. הקביעה שמסלקים מישהו שנבחר בשיטת בחירות אישית היא יותר חמורה ולכן לפעמים מבקשים תנאים יותר מחמירים. חוץ מזה יש מדינות שבהן קובעים את התנאי הטכני במקום הנושא של הקביעה שיש עמה קלון. זאת אומרת, פה יש שני תנאים מצטברים, בישראל. גם נדרש הקלון וגם מאסר בפועל. מאסר בפועל נדרש כי רצו, כנראה, שתהיה איזו אמת מידה לחומרה, אבל מאחר שאנשים מומחים – שהופיעו גם כאן בהכנה לקריאה ראשונה – סיפרו שבדרך כלל העונש לא בהכרח משקף את ההתאמה לכהונה - כי אפשר לא לתת עונש מאסר בגלל נסיבות אישיות חמורות - ואילו קביעת הקלון היא זו שמשקפת את ההתאמה לתפקיד, אז באמת יותר מתאים – מעבר למה שאדוני אמר שכך נקבע גם לגבי ראשי רשויות וחברי מועצות ושרים – ללכת על קביעת הקלון, כי בית משפט, כשהוא קובע את הקלון, המשמעות של זה היא שהוא צריך לבדוק את ההתאמה לתפקיד. זו בעצם משמעות של קלון.
יש מקרים. יש מקרים, למרות שברוב המדינות, אחרי שבית משפט קובע, זה בא להליך בפרלמנט, לפי המחקר הזה. כאן, הקביעה של בית המשפט תביא באופן אוטומטי להפסקת הכהונה, אבל רק בפסק דין סופי. לא אחרי הליך ראשון.
אני בכל זאת רוצה להעלות הרהור בקול רם. אני לא נעולה על זה, אבל אני שואלת. אנחנו קבענו בפסק דין סופי. זאת אומרת, שתהליך הערעור יכול לקחת חמש שנים.
סליחה. יש לי שאלה. בשעתו סוכם על דעת כל חברי הוועדה שהתיקון לא יהיה רטרואקטיבי. אז איך מדגישים את זה?
טוב. מי בעד העברת הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 44) (הפסקת כהונה בשל עבירה שיש עמה קלון) – ירים את ידו.
לא, תראה. אני לא יודע. את ההסבר של חבר הכנסת לפיד שמעתי. את ההסבר של חברת הכנסת רונן לא שמעתי. לא שמעתי מה עמדת הממשלה.
רגע, סליחה, אדוני. אולי אתה שמעת, אבל אנחנו בתור חברי ועדה לא שמענו, כי הישיבה התחילה לפני הסעיף הקודם, אז אולי אפשר לשמוע?
רבותי, אנחנו עוברים לנושא החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם) (תיקון) התשס"א-2001. בבקשה.
סליחה. יהודית גלילי, נכון?
התחלנו לדון בישיבה הקודמת על תיקון להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון לגבי חברי כנסת שזכאים לפנסיה צוברת. הכוונה היא לקבוע אמות מידה לזכאות לתשלומים שונים מעבר לפנסיה הצוברת, כגון: טלפון, מענקים וכולי. לקבוע קודם כל זכאות ולקבוע תקופת כהונה שמזכה בתשלומים האלה.
התחלנו לדון ובנייר שלפניכם הדפוס המודגש, האותיות המודגשות, אלה הם נושאים שנותרו לדיון, שעדיין לא נתקבלה לגביהם החלטה.
הנושא הראשון מתייחס לסעיף 3 להחלטה והוא קשור לסעיף 15 להחלטה הקיימת, שדן במענק לחבר כנסת שפורש ואינו זכאי לקצבה. היום, לגבי מי שאינו זכאי לפנסיה תקציבית כי הוא לא כיהן תקופה מספקת, קובע סעיף 15 שחבר הכנסת לשעבר, שאינו זכאי לקצבה לפי החלטה זו, ישולם לו בשעה שיחדל לכהן מענק בסכום של 18% מהמשכורת האחרונה ששולמה לו כחבר כנסת, כפול מספר החודשים שכיהן כחבר כנסת.
רגע. אנחנו עוד לא מדברים על פנסיה צוברת. זה המצב לגבי פנסיה תקציבית.
בעקבות הדיון שהיה בישיבה הקודמת אנחנו הצענו – וגם הכנו נוסח חדש – הסדר לגבי חבר כנסת שזכאי לפנסיה צוברת. יכולנו להחליט שהוא בכלל לא זכאי למענק, כי יש לו פנסיה צוברת, אבל הוועדה החליטה בכל זאת על מתן מענק.
שניה. אתם, חברי הכנסת, החלטתם שמתאריך מסוים עוברים לפנסיה צוברת. אז אני לא הייתי קוראת לזה עונש.
הכנסת. אוקי? בסדר. הכנסת. עכשיו יש פה החלטה, שאולי בגלל שיש פגיעה לעומת מי שמקבל פנסיה תקציבית, אז בכל זאת להעניק מענק. אנחנו נקרא את הנוסח ותגידו אם זה מה שהתכוונתם.
"חבר כנסת לשעבר הזכאי לפנסיה צוברת, שכיהן כחבר הכנסת תקופת כהונה של כנסת אחת לפחות, יהיה זכאי למענק בסכום של 18% מהמשכורת האחרונה ששולמה לו כחבר הכנסת, כפול במספר החודשים שכיהן כחבר הכנסת, ובלבד שסכום המענק לא יעלה על שש פעמים המשכורת האחרונה ששולמה לו".
זאת אומרת, האם היו מקרים בעבר שחברי כנסת שהיו בפנסיה תקציבית על סמך הסעיף הזה קיבלו מענק שהוא גבוה משש פעמים המשכורת האחרונה?
אבל הם לא זכאים לפנסיה. הם לא היו זכאים לפנסיה. הם קיבלו מענק ובזה הסתיים הקשר בינם לבין הכנסת.
קודם כל, אדוני היושב ראש, אני רוצה להגן על היועצת המשפטית חברי הכנסת, או לסייע לדבריה. מי שהיה בפנסיה, זה לא עונש כפול, מה שאתה אמרת. מי שהיה זכאי לפנסיה צוברת, לא מקבל בכלל את המענק הזה.
אז לכן באים ואומרים: אלה שיש להם פנסיה צוברת, בכל זאת יש להם משהו. אלה שיש להם פנסיה צוברת, נניח שהם עוזבים את הכנסת אחרי יום, אחרי חודש. יש להם משהו בקופה.
אין להם פנסיה, אבל יש להם כסף, שלא היה לחבר כנסת בפנסיה תקציבית. בפנסיה צוברת מונח לך כסף.
לא. לא. חבר הכנסת כץ, אין דבר כזה דו שיח. כל אחד ידבר בזמנו.
בקיצור ולעניין, אם נסכם את הדברים, אנחנו פה מעניקים הטבה שלא היתה אתמול. מצד שני – חשבנו שראוי להקנות אותה משום ששינינו לרעה את כללי המשחק לגבי חברי הכנסת החדשים.
שנית, סעיף זהה קיים לגבי מקבלי הפנסיה התקציבית ואין זה מוצדק לשלול אותו ממקבלי הפנסיה הצוברת.
צודק חבר הכנסת כץ בכך שאי תשלום פנסיה תקציבית וקביעת הפנסיה הצוברת לחברי הכנסת החדשים, מהווה שינוי משמעותי ביותר לרעה – ואני אומר זאת בלשון המעטה – בתנאי הפנסיה של חברי הכנסת. זה מובן מאליו. אתה צודק שמדובר במאות אלפי שקלים במשך קדנציה. זה מקובל, אבל זו לא החלטה שאנחנו החלטנו ואנחנו חשבנו שמן הראוי להגביל את זה בשש משכורות. אם אין למישהו התנגדות, נצביע.
חבר הכנסת זנדברג.
אדוני היושב ראש, יש איזשהו קטע שמחייב אותנו לקו של אחידות. בזמנו אמרו שמה שתמליץ הוועדה – כך יעשו. אז ראשית – מה המליצה הוועדה בעניין הזה. היתה המלצה? היתה התייחסות?
כאן, בוועדה הזאת, בראשות יושבי ראש אחרים אמנם, קבעו את העיקרון, שכאשר אנחנו רוצים לעשות דבר מה, אנחנו צריכים להעביר אותו לוועדה, לקבל תשובה, כי לקחנו מעצמנו את שיקול הדעת להחליט, יען כי אנחנו כנראה לא טובים מספיק. אז זה עניין אחד. אז אם יש שיגרה, צריכים לנהוג על פיה.
שתיים, שאלה לגופו של עניין. מה דינם של אלה שכיהנו בכנסת הזאת ועזבו כבר. האם הצעת החוק שלכם, שאתם מביאים כאן, תחול גם לגביהם, או שהיא מכאן ולהבא.
אז מה דינם של אלה שלא כיהנו אפילו תקופת כהונה אחת? אלה לא יקבלו דבר וחצי דבר? הרי עוד מעט אנחנו נתעורר ונהיה במצב שבו אנחנו מבקשים לבוא ולומר: רגע, שלוש שנים, זאת עוד לא תקופת כהונה למיטב ידיעתי. נכון?
בסדר. שלא יהיה מצב שאדם יכהן שלוש וחצי מתוך ארבע שנים, עוזב ממש לפני הסוף או נבחר חצי שנה לאחר מכן ובסופו של דבר נצטרך לבוא הנה ולתקן עוד פעם.
זה מה שאמרתי. ואז נמצא את עצמנו עוד פעם נתפסים בתקשורת כמי שדואגים לעצמם ועוד פעם אנשים לא רציניים, שפועלים בניגוד להתחייבויות שהם לקחו על עצמם.
לי אין בעיה שנשנה את כללי המשחק המקוריים, אבל אם אנחנו הולכים בדרך שקבענו לנו, שכל דבר נשאל אורים ותומים כי אנחנו, כמובן, אין לנו את היכולת להחליט, אז בואו נלך גם בעניין הזה בצורה דומה.
זה לא הגיוני. או שנבוא ונאמר: מחזירים לעצמנו את הסמכות ונקבל החלטות בעניינים שנוגעים לנו.
סליחה, אני רוצה להבהיר: בשלב זה, הכנסת לא העבירה שום חוק שמחייב מעבר של החלטות מהסוג הזה וגם דברים יותר עקרוניים.
בעקבות הדיון שהיה כאן בנושא עדכון השכר של חברי הכנסת – עדכון השכר, שהוא נושא הרבה יותר עקרוני – יש לרבים מחברי הוועדה הרהורים נוספים לגבי הצורך לקבע את שיטות השכר ואת ההחלטות, כדי שלא יהיה צורך לבוא בכל פעם לוועדה ציבורית או בדרך אחרת. משום שהנה, ישבנו השבוע עם היועצת הכלכלית של ועדת הכספים. היא הראתה בצורה הכי ברורה, שהשיטה שהוצעה על ידי ועדת אלוני לעדכון, היא שיטה לא טובה ולא נכונה.
אתה יודע כמה זמן דנו על זה, על השיטה? פחות מעשר דקות. לא יותר. אתה יודע כמה דנו על - - - של ביבי נתניהו ושל בורג? 12 ישיבות. 12 ישיבות. גם לפרוטוקול – פחות מעשר דקות, זו היתה בדיחה.
קודם כל אני בעד. אבל צריך לקחת בחשבון מה שבאמת קורה כאן. כאן אנחנו קובעים כמה דברים. אנחנו קובעים קודם כל מדד של חודשים ואנחנו קובעים שני תנאי מינימום. תנאי מינימום אחד – תקרה ותנאי מינימום אחר – מינימום כהונה.
בהצטברות של שני התנאים הללו יש משהו שאינו מן הצדק. בואו ניקח מצב שהיתה קדנציה מלאה, לצורך העניין, ארבע שנים וחבר כנסת מסוים נכנס מאיזו שהיא סיבה שלושה חודשים אחרי תחילת הקדנציה וכיהן שלוש שנים ושלושת רבעי. אז אנחנו מגיעים עם אפס. הרי קבענו מדד של חודשים, אבל הוא יקבל אפס.
לכן אני חושב שצריך לקבוע שחבר כנסת שכיהן גם פחות, יקבל באופן יחסי. אין סיבה שלא.
אני רוצה להמשיך את דבריו של חבר הכנסת יהלום. מכיוון שיש תקרה ומכיוון שהמדד הוא חודשים, לא סביר בעיני, אפרופו חברי הכנסת סביר ושחק, שהם למשל לא יוכלו בכלל ליהנות מההטבה הזאת, כי הם כיהנו שנתיים וחצי. כמו שלא סביר בעיני שאם אני אכהן עד סוף הכנסת הנוכחית לא אקבל אותה. אלה תנאי מינימום בכל מקום עבודה. פה לא קבענו הטבות שלא עומדות במבחן ציבורי. לכן, זה צריך להיות ברמה היחסית. אם חבר כנסת כיהן שנתיים או שלוש שנים, הוא יקבל באופן יחסי. הוא לא יקבל עבור קדנציה מלאה. הוא יקבל לפי כמה זמן שהוא היה וזה נראה הגיוני לחלוטין.
אוקי. עמדתכם? הטיעון הזה נראה סביר, שחבר כנסת יקבל באופן יחסי לתקופת כהונתו. רק אתמול החלטנו שגם בענייני פנסיה אורך הכהונה קובע, אם לא דבר אחר.
אוקי? המגבלה של ששה חודשים קיימת, אבל גובה המענק יקבע לפי אותו מפתח של 18% כפול מספר החודשים.
צריך, אם כך, להשוות אותו למענק הקיים. המענק הקיים בעצם ניתן למי שכיהן פחות מארבע שנים. מי שמכהן יותר מארבע שנים זכאי לפנסיה תקציבית. ארבע שנים זה המקסימום. כלומר: הוא יוכל לקבל 18% כפול 48 חודשים. אז למה כאן לעשות את זה כך?
היום. ההחלטה מונחת בפניך. לגבי פנסיה תקציבית כתוב: חבר כנסת זכאי לפנסיה אם הוא כיהן ארבע שנים לפחות. ואז, יש לנו את הבעיה של קדנציה יותר קצרה וכולי. ואז אומרים: אתה לא זכאי לפנסיה, קרי: לא כיהנת ארבע שנים לפחות, תצא לפחות עם מענק.
לכן חשבתי להגביל את זה מלכתחילה לקדנציה אחת לפחות של הכנסת, יהא אורכה אשר יהא. ואז לתת לו מענק ואתם החלטתם שתהיה תקרה.
כן, נכון. יהיה כתוב: "חבר כנסת אשר זכאי לפנסיה צוברת, יהיה זכאי למענק בסכום של 18% ממשכורתו, כפול מספר החודשים, עד לתקרה של - - -
סעיף 4 מתייחס למענק הסתגלות. הסעיף שקיים היום, סעיף 15א רבתי, אומר כך: חבר כנסת לשעבר, אשר כיהן מלוא תקופת כהונתה של כנסת אחת לפחות, בין אם השלימה את התקופה הקבועה בחוק ובין אם התפזרה לפני כן וכן חבר כנסת לשעבר שהחל בכהונתו בתוך תקופה של ארבעה חודשים מיום תחילת כהונתה של הכנסת ואינו זכאי לקצבה, או שקצבתו אינה מגיעה ל 70% מהמשכורת הקובעת, יהיה זכאי למענק הסתגלות בשיעור של ארבע פעמים המשכורת האחרונה ששולמה לו. זה ההסדר לגבי מי שאינו זכאי לפנסיה תקציבית.
אני עוד לא סיימתי להסביר.
כרגע הצגתי רק את המצב הקיים לגבי חברי כנסת שנמצאים בפנסיה תקציבית. היה כאן תיקון, כפי שאמר חבר הכנסת יהלום, שנעשה בעקבות המלצה של ועדת אלוני, לתת מענק הסתגלות גם למי שהחל את הכהונה שלו לא בתחילת כהונתה של הכנסת, אלא תוך ארבעה חודשים מתחילת כהונתה. גם הוא יהיה זכאי למענק הסתגלות אם הוא לא זכאי לפנסיה תקציבית.
יש כאן שני סוגי מענקים. מענק הסתגלות, אני לא בטוחה שזה ועדת אלוני. מענק הסתגלות עוד נקבע על ידי רוזן - צבי, אם אני לא טועה.
ועדת אלוני עשתה תיקון.
כאן לפנינו הצעה שאומרת, בסעיף 4: "הוראות סעיף זה – קרי: סעיף 15א רבתי – יחולו גם על חבר הכנסת לשעבר הזכאי לפנסיה צוברת, ובלבד שכיהן כחבר כנסת במשך תקופת כהונה של כנסת אחת לפחות". אני מציעה להתיישר לחלוטין אחרי התיקון שנעשה, כלומר: לכלול גם מי שהחל בכהונתו תוך תקופה של ארבעה חודשים מיום תחילת כהונתה של כנסת מסוימת.
פשוט, התנאי של 70% פנסיה לא רלוונטי לגבי פנסיה צוברת. אז אנחנו מציעים כאן להשוות ושוב, לתת את מענק ההסתגלות גם לחבר כנסת שזכאי לפנסיה צוברת.
עיקרון של יחסיות, שקובע שמדובר בחלק יחסי, פרופורציונלי, של תקופת הכהונה שלו ביחס לסך כל כהונת הכנסת, כפול התקרה.
הנושא הזה נדון בוועדת הכנסת מספר רב של פעמים, אני חושבת שגם חבר הכנסת זנדברג היה שותף אז לדיונים שהתעוררו בעקבות המקרה של דורון שמואלי. היו כל מיני הצעות, כמו לעשות מדרג ודברים אחרים. הוחלט להעביר את זה לוועדת אלוני. ועדת אלוני המליצה שהזכאות למענק הסתגלות יהיה למי שכיהן תקופת כהונה מלאה, או נכנס בארבעת החודשים הראשונים. הרציונל היה באמת כפי שאמרה חברת הכנסת חזן, שבתחילת כנסת יש חילופים מסוימים. ועדת הכנסת החליטה לאמץ את זה.
אם אנחנו נחליט, בהתאם להצעתו של חבר הכנסת זנדברג, לתת את השיעור היחסי למי ששירת פחות, אז יהיו שני סוגי אנשים: יהיו אנשים בפנסיה תקציבית שיהיה להם חוק א' שנקבע לפי ועדת אלוני.
אני רוצה להגיד משהו לחבר הכנסת זנדברג. כאן הנושא עלה כבר וחזר וחברי כנסת החזירו את מה שהם קיבלו. הנושא הזה היה יחסי ושלושה חברי כנסת שבהתחלה קיבלו על פי החלטת ועדת כנסת, חויבו, אחרי בג"צ או אלוני, לא יודע, להחזיר. והחזירו כסף לקופת הכנסת. אז אתה לא יכול היום לבוא ולהחזיר את זה עוד פעם, רקטרואקטיבית. אין לך ברירה, אלא לקבל במצב הזה את מה שהחליטה ועדת הכנסת.
אני רוצה לומר משפט אחד. יש הבדל אחד מהותי. אני לא מתווכח עם ההגיון של חבר הכנסת זנדברג, יש בזה הגיון, באמת. אבל, הבעיה הגדולה היא שזה עבר ועדה ציבורית פעמיים, אם אני לא טועה. הנושא הזה. מה עוד שהשינוי שאנחנו מציעים, גם אם יש בו הגיון, הוא מיטיב עם חברי הכנסת. אני הייתי נזהר בזה.
סעיף 5 הוא טכני. עכשיו אני עוברת לסעיף 6, שזה נושא נוסף שמתייחס לסעיף 26ב רבתי להחלטה הקיימת, שדן בקצבה ומענק. הסעיף, כפי שהוא היום, אומר כך: "חבר הכנסת לשעבר, שנתקיימו בו שלושה אלה: 1. חדל לכהן לאחר שהגיע לגיל 60. 2. כיהן כחבר הכנסת שלושים שנים לפחות, או שתקופת כהונתו בכנסת, בצירוף תקופת שירות – וכולי וכולי – מגיעה לשלושים שנים לפחות. 3. זכאי לקצבה בשיעור המירבי שנקבע בסעיף 12 או בסעיף 26, יהיה זכאי בנוסף לקצבה למענק בשל תקופת הכהונה העודפת על התקופה המזכה אותו בקצבה בשיעור המירבי, או העודפת על שלושים השנים – הכל לפי התקופה הארוכה שביניהן".
טובי אולי תוכל לומר כמה חברי כנסת נהנים מזה.
טוב. זה יהיה נדיר מאד לגבי חברי הכנסת שבפנסיה צוברת. אשריהם וטוב להם. פה מדובר על מי שמשרת בשירות המדינה מעל שלושים שנה. לפי החוק הוא מקבל מענק מיוחד. זה קיים, אגב, ברוב הסכמי העבודה.
סליחה, אבל זה קיים היום. אין הצדקה להפלות בין חבר כנסת שמקבל פנסיה צוברת לבין חבר כנסת שמקבל פנסיה תקציבית בנושא הזה. אז זה מקובל עלי. אשרי אותו אדם שימלא את התנאים האלה. כמה כאלה יש?
נושא נוסף: סעיף 7 מתייחס לסעיף 29 להחלטה הקיימת, שירותי טלפון. ארבל, אם את מוכנה להזכיר למה זכאי חבר כנסת לשעבר, מבחינת שירותי טלפון.
היום חבר כנסת לשעבר שזכאי לקצבה, זכאי לתשלומי טלפון שנתיים בסכום של 750 ₪ לשנה, כפול מספר שנות הכהונה, עד תקרה של 7500 שקל.
אז אנחנו מציעים שהוראות סעיף זה יחולו גם על חבר כנסת לשעבר, הזכאי לפנסיה צוברת ובלבד שכיהן כחבר כנסת במשך תקופת כהונה של כנסת אחת לפחות. ואני שוב מדגישה: תקופת כהונה של כנסת אחת, קבענו שזה כמה שזה יהיה.
נושא נוסף: סעיף 8, לפניכם, מתייחס לסעיף 30 להחלטה הקיימת, שדן בפרסומי ממשלה. ההחלטה היום אומרת שחבר הכנסת לשעבר, הזכאי לקצבה לפי החלטה זו, זכאי לקבל חינם כל חומר פרסום של הממשלה כפי שזכאי לכך חבר הכנסת.
אנחנו מציעים להחיל את זה גם על חבר הכנסת שזכאי לפנסיה צוברת ובלבד שכיהן לפחות תקופת כנסת אחת.
כל ההטבות האלה, לגבי פנסיה תקציבית, מוגבלות לתקופת כהונה אחת. מי בעד? ירים את ידו. מי נגד? – אין. תודה. אושר.
דבר אחרון זה סעיף 9 לפניכם, שמתייחס לסעיף 31. זכות נסיעה. היום כתוב שחבר הכנסת לשעבר הזכאי לקצבה, זכאי לנסיעה חינם בתחומי המדינה ברכבת, באוטובוסים ובשירות ציבורי.
ובכן, אדוני, היום נוצר מצב שמדובר לגבי הזכאים לפנסיה תקציבית, שאם חבר כנסת לא עלינו נפטר באמצע הקדנציה שלו, באמצע עבודתו, שאיריו לא זכאים לגמלה – כפי שזכאים היום שאיריהם של רוב עובדי ישראל, כולל עובדים בפנסיה צוברת – אלא לפי הגמלה שהיתה מגיעה לו או לא מגיעה לו. היום, לפי כל הזכויות במדינה, אדם שנמצא בביטוח של פנסיה מקיפה או שהוא עובד מדינה בפנסיה צוברת, שאיריו זכאים, אם הוא נפטר באמצע עבודתו, לפנסיה. חוץ מחברי הכנסת של מדינת ישראל.
ברור. בזמן עבודתו. ואז אדוני אמר שהוא מציע שזה יהיה יחד עם ההחלטה הזאת.
מה שאני מציע, זה שזה יהיה כדלקמן: כחבר כנסת, אפשר לקבוע תקופת הכשרה מסוימת, שלושה או ארבעה חודשים – מצדי גם לא צריך לקבוע את זה, כי הוא עוזב מקום עבודה והוא לא זכאי לשום דבר אחר, הוא לא יכול לתכנן את זה – חבר כנסת כזה שחס וחלילה נפטר, שאיריו יהיו זכאים לפנסיה של 40% - לאלמנה ו 15% ילדים.
בפנסיה צוברת זה קיים, לדעתי. אם אדם בחר בפנסיה מקיפה – אני לא יודע עם מי עשתה הכנסת הסכם, עם איזה קרן, אבל אפשר לבדוק את זה.
כן. כך הוחלט.
אני רוצה להסביר. בדרך כלל תקופת הכשרה לא קיימת, אלא שיש בדרך כלל רציפות זכויות. אבל אצלנו אין רציפות זכויות. יוצא מזה שלאדם, דווקא בפנסיה התקציבית, אין לו שום זכות.
הבנתי. אני, קודם כל, מבקש ניתוח שלכם, אם אתם ערוכים ומוכנים. אני הייתי מעדיף – מאחר שאני ראיתי את ההחלטה כהחלטה טכנית בעיקרה – זו החלטה מהותית. היא אולי מוצדקת, אבל ככל שתהיה מוצדקת, אני לא ערוך עדיין לדיון בנושא הזה.
אדוני היושב ראש, היות ויש עוד נושאים, ברשותך, יש נושאים נוספים שקשורים לנושא שהעלה חבר הכנסת יהלום, נקיים דיון נפרד. לא עכשיו. נאשר את העניין הזה.
כדי שלחבר הכנסת יהלום לא תהיה תחושה שאנחנו מקבלים החלטה בנושא גמלאות ואת הנושא הזה משאירים בצד ומי יודע מתי נחזור אליו, אני לא אחתום על החלטת הגמלאות עכשיו. אנחנו נשלים אותה באמצעות דיון בנושא הזה.
אני מבקש להכין לנו, לקראת הישיבה הבאה, תסקיר מפורט שמסביר גם מה קיים אצל עובדי המדינה, מה קיים אצל חברי הכנסת.
אז שאלה לצורך העניין הזה ובזה נסיים. מה דינו של חבר כנסת שחלה, עבר אירוע מוחי, משהו שמנע ממנו לעבוד והוא נמצא בפנסיה התקציבית? לדעתי אין פה ביטוח וגם אי אפשר לעשות ביטוח מנהלים.
תודה רבה.
ג. בקשת חברת הכנסת נחמה רונן לשחרור הצעת חוק משק (הגבלת הפעלה
ומכירת דלק לתחנות תידלוק הפועלות שלא כדין) התשס"א-2001 – מחובת
הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת לפני הקריאה הטרומית
אנחנו עוברים לנושא הבא. חברת הכנסת נחמה רונן, תסבירי מדוע את חושבת שצריך לשחרר מחובת הנחה מוקדמת את ההצעה שלך.
אני אעשה את זה בקצרה. אחרי אסון ורסאי התחלתי לבדוק עוד מקורות אחרים שעלולים לגרום לסכנת חיים ביום יום. הגעתי למסקנה שנושא תחנות הדלק הפירטיות זו הזנחה של המדינה ברמה כזאת שבאמת זה עניין של זמן עד שיקרה הפיצוץ ואז כולם יגלגלו עיניים לשמים.
יש בעיה היום בחוק. היא יותר בעיה של אכיפה. המערכת לא מסוגלת להתמודד בנושא האכיפה. אפשר לבוא ולהגיד: שפרו את האכיפה. אבל, עובדה ששיפור האכיפה לא עובד.
לכן, הצעתי הצעת חוק שהיא הרבה יותר ישימה ואם היא תעבור, היא תעבור בהליך חקיקתי מהיר משום שמשרד התשתיות תומך בה וכן משרדי ממשלה אחרים, למעט משרד המשפטים, שהבנתי שמתנגד.
אם החוק יעבור, הסיפור של תחנות הדלק הפירטיות יכול להסתיים בצורה הרבה יותר פשוטה כיוון שיהיה איסור על חברות הדלק למכור דלק לתחנות דלק פירטיות.
קודם כל, אני רק רוצה לומר: אני לא יודעת איך חברת הכנסת רונן יודעת שהממשלה תתמוך בזה. זה בכלל עוד לא הגיע לדיון בממשלה.
אני רק רוצה לציין שהצעת החוק נבחנה הן על ידי היועץ המשפטי למשרד התשתיות, הן על ידי מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות, שעושה מאמצים אדירים, ללא הצלחה, למגר את התופעה. שניהם תומכים באופן נלהב בחוק למרות שהם אומרים, שבמסגרת דיוני ועדה יש נקודות כאלה ואחרות שהם יבקשו לגביהן תיקון קל.
תודה. יש לי בקשה אליך, חברת הכנסת רונן, שלא תעלי את ההצעה לפני חלוף שבוע ימים, כדי שהממשלה תוכל להתייחס לזה.
לא. לא בשלב זה.
פטור מחובת הנחה מוקדמת להצעה. מי בעד? מי נגד? אין. מי נמנע? תודה. אושר.
ד. בקשת חבר הכנסת יוסף (טומי) לפיד לשחרור הצעת חוק חובת הודעה בדבר
סיכויי הזכייה בהגרלות ובהימורים, התשס"א- 2001 מחובת הנחה מוקדמת
על שולחן הכנסת, לפני הקריאה הטרומית
לפני שבועיים הועלתה לדיון הצעת חוק שלי המחייבת את כל מי שמארגן הגרלות לציין מה הסיכוי של הקונה לזכות בפרס. אחרי שאתה מציע אתה לומד כמה שאתה צודק. מתברר, אחרי שהצעתי, שבחיש-גד – זה רק קוריוז – מוציאים, נניח, סדרה של מיליון. הפיתוי הוא 250 אלף שקל פרס ראשון. אם ביום הראשון מישהו מגריל את ה 250 אלף שקל, הם לא מודיעים לציבור שאין פרס ראשון וממשיכים חודשים למכור הגרלה שאין לה פרס.
זה עבר כבר את 45 היום הנדרשים.
מי בעד מתן פטור מחובת הנחה? מי נגד? מי נמנע? חברת הכנסת נעמי חזן נמנעת. אושר.
תודה רבה, הישיבה נעולה.