פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3343




2
ועדת הכנסת
03.07.2001

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3343
ירושלים, י"ד בתמוז, תשס"א
5 ביולי, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 210
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, י"ב בתמוז התשס"א (3 ביולי 2001), שעה 10:30

חברי הוועדה: היו"ר יוסי כץ
בנימין אלון
עבד אלמאלכ דהאמשה
אליעזר זנדברג
נואף מסאלחה

אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
גאולה רזיאל - מנהלת לשכת מזכיר הכנסת
טובי חכמיאן - חשבות הכנסת

אנה שניידר
ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

שלומית כהן

1. קביעת ממלא-מקום ליושב-ראש הכנסת בעת היעדרו מן הארץ.
2. רביזיה בדבר המלצות ועדת אלוני בנושא חישוב הקצבה של חברי הכנסת במקרה שבו
קוצרה תקופת כהונתה של הכנסת.
3. קביעת כללים בנושא מילוי מקום של חבר ועדה שנעדר באופן ארעי מישיבות הוועדה.

1. קביעת ממלא-מקום ליושב-ראש הכנסת בעת היעדרו מן הארץ

אני פותח את ישיבת הוועדה.

יושב-ראש הכנסת ייעדר מן הארץ מ-8 ביולי 2001 עד 13 ביולי 2001. ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע ממלא-מקום ליושב-ראש הכנסת, עד שובו מן הארץ.

המלצת היושב-ראש – סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת נואף מסאלחה.

מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין

המלצת יושב-ראש הכנסת נתקבלה.

אני מודה לכם וליושב-ראש.

2. רביזיה בדבר המלצות ועדת אלוני בנושא חישוב הקצבה
של חברי הכנסת במקרה שבו קוצרה תקופת כהונתה של הכנסת

אנחנו עוברים להצביע על רביזיה בנושא המלצות ועדת אלוני בנושא חישוב הקצבה של חברי הכנסת במקרה שבו קוצרה תקופת כהונתה של הכנסת.

מי בעד הרביזיה? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 1
נגד – 1

הרביזיה לא התקבלה, ולכן הצעתי לא התקבלה.

אני הצעתי לאמץ את ההצעה ביחס לעבר, כי דברים שנידונו ושלחנו להם זה לא מכובד לבטל. ביחס לעתיד, הצעתי לא לקבל את ההמלצות. ביחס לעתיד, כמו שלכלב יש חיים קצרים יותר כך גם לחבר-כנסת. לכן קדנציה מקוצרת זה דבר ייחודי, שהוא גם לא יוצמד לשום בכיר אחר. זה דבר אפשרי, יש לו השלכות גם לגבי חישוב, שתהיה לו בכלל זכות כלשהי. הבעיה שתהיה, לדעתי, היא בפנסיה הצוברת, כלומר האם ישלמו לו בינתיים או לא.

עם הפנסיה הצוברת אין בעיה.

הוא מקבל את ההפרשות שלו רק בעבור התקופה שבה הוא כיהן בפועל.

ההצעה שלי היתה לגבי העבר, שחברי-כנסת ששירתו רק חלק מהקדנציה של הכנסת ה-14, כלומר רק כשלוש שנים, ורק כתוצאה מזה יהיו זכאים לפנסיה, יקבלו את הפנסיה שלהם לא לפי אורך של ארבע שנים, שהוא 8%, אלא לפי אורך תקופת כהונתם בפועל.

אבל ראשית אתה קובע שהם יקבלו בכלל פנסיה, למרות שהם לא שירתו ארבע שנים.

נכון. הם יקבלו 6% לשנה, לפי תקופת כהונתם בפועל. זאת היתה הצעתי, ומכיוון שנדמה לי שלא הובן על מה אנחנו מצביעים בדיוק, אנחנו שבים ודנים בנושא מחדש.

לפי ההצעה, חברי הכנסת ששירתו גם לפני כן, יקבלו אחוזי פנסיה לפי תקופת שירותם בפועל בכנסת ה-14. כלומר במקום 8% הם יקבלו 6%. העיקרון לגבי חברי הכנסת החדשים והוותיקים הוא אותו עיקרון, כולם יקבלו לגבי התקופה הזאת 6%. יוצא שאנחנו פוגעים בחברי הכנסת שהיו להם תקופות שירות לפני כן, שכן מכוח החלטת הכנסת בעבר הם קיבלו 8% ועכשיו הם יקבלו 6%. אנחנו לא פוגעים פגיעה חריפה מדי באלה שאם המלצת ועדת אלוני היתה מתקבלת היו זכאים למענק במקום פנסיה. אנחנו מציעים שהם יהיו זכאים לפנסיה, אבל לפי שירותם בפועל. זאת נראית לי פשרה סבירה.

היתה לנו ועדת כנסת בראשות סאלח טריף, שהחליטה להעביר את אותם חברי הכנסת לשתי הקבוצות שדנו בהם, אלו שהיתה להם תקופה מתמשכת ואלו שכיהנו רק באותה קדנציה – להעביר את זה לוועדת אלוני.

אני ייצגתי את העמדה הזאת, אבל אני מרגיש לא הוגן כלפי חברי-כנסת שלא באו עכשיו לישיבה, עמדתם היתה ברורה. כולכם הצבעתם נגדי, ואני מרגיש לא בנוח לחזור על המלצת ועדת אלוני כמו שהיא. זה לא יהיה תואם את מה שחברי הכנסת הציעו.

בפעם שעברה אמרתי, בניגוד להם, שאחרי שאנחנו מעבירים את הנושא לוועדת אלוני ואחרי שהדבר מגיע לבג"ץ ואנחנו מחליטים לגבי קבוצה ספציפית, זה לא מכובד שאנחנו נשנה החלטה. לעומת זאת, כשממליצים דבר עקרוני מכאן ולהבא, זאת המלצה.

מכאן ולהבא לקבוע כלל, שכל כנסת תיחשב כאילו נמשכה כל תקופת כהונתה לצורכי פנסיה, זאת לדעתי קביעה גורפת מדי.

דווקא לא. אם חבר-כנסת שירת קדנציה מסוימת, ויהיה אורכה אשר יהיה, אתה אומר שאתה מזכה אותו בפנסיה, לפי הכהונה בפועל. זאת אומרת, 6% או 4%. זאת ההמלצה של אלוני.

חבר הכנסת אלון מציע, שנראה את תקופת כהונתה של כל כנסת לצורכי פנסיה כאילו נמשכה ארבע שנים.

אבל ממילא יש כבר החלטה לפנסיה צוברת.

הבעיה שלנו היא העבר, אבל לעתיד זאת לא בעיה, אלא רק לחברי הכנסת הוותיקים שהתחילו בפנסיה תקציבית ויכול להיות שיקרה פעם נוספת שהכנסת תתפזר טרם מלאות כהונתה. אני לא רואה בזה בעיה גדולה כל-כך. מי שמשרת בכנסת כבר הרבה שנים, זה לא קריטי אם הוא יקבל לפי כהונה בפועל. מבחינה ציבורית ואסתטית צריך לקבוע כלל, שפנסיה מקבלים לפי תקופת שירות בפועל. זה הכלל, ולפי זה גם קובעים את העבר וגם את העתיד. מי שזכאי לפנסיה תקציבית או מי שעדיין כללי הפנסיה התקציבית חלים לגביו, מקבל פנסיה לפי תקופת שירותו בפועל. אני מבקש ממך לאמץ את ההצעה הזאת.

נדמה לי שמה שהחלטנו הוא, שלגבי העתיד נקיים דיון, וכל מה שהועלה להצבעה היה רק לגבי העבר. כלומר הרביזיה לא קשורה לשאלה לגבי העתיד.

נכון.

לגבי העבר היו שתי הצעות: הצעה של שאול יהלום ואחרים, שאמרו לדחות את המלצת אלוני ולהשאיר על כנה את החלטת סאלח טריף. הצעה אחרת היתה של יוסי כץ, שעשה פשרה. אני נמנעתי בהצבעה, ובהנמקה אמרתי שכיוון שהדבר כבר נעשה לגבי אחרים, לא נכון לשנות.

חברי הכנסת שלא הגיעו, כנראה בכוונה לא הגיעו.

היו פרסומים לא מחמיאים בעיתונות.

חבר הכנסת אלון, אני אבקש רביזיה ואני מבקש שאתה תסכים לה.

אם כבר משנים, האם העיקרון שמאחורי דבריך הוא פשרה?

כן. אני חושב שזה הגיוני לקבוע עיקרון, שהוא גם לעבר וגם לעתיד. הוא עיקרון מוסרי, שלפיו חבר-כנסת יקבל פנסיה לפי תקופת שירותו בפועל.

אבל ביחס לעבר, במה זה שונה ממה שהחליטו בוועדת אלוני?

ועדת אלוני קבעה, שמאחר שחבר הכנסת זכאי לפנסיה רק על ארבע שנים והוא שירת רק שלוש שנים, הוא לא זכאי לפנסיה, אלא למענקים וכיוצא בזה. אני אומר שאני לא רוצה לפגוע בחברי הכנסת שקיצרו את תקופת כהונתם.

האם אתה מדבר רק ביחס אליהם או באופן כללי? אם ההחלטה היא כללית, אני מסכים אתך. אם אתה אומר, שביחס לעצם העיקרון של זכות לפנסיה, גם חלק מקדנציה נחשבת קדנציה, אז אני מסכים אתך, יש בזה עיקרון.

לא חלק מקדנציה, אלא קדנציה מקוצרת.

כמות הכסף שהוא מקבל היא פונקציה ישירה למשך השירות שהוא שירת. את זה אני מקבל. אבל יש פה שתי סוגיות. יש סוגיה אחרת, שלפי התקנות של הכנסת הם לא יהיו זכאים בכלל לפנסיה, כי הם לא שירתו קדנציה מלאה, הם לא שירתו ארבע שנים. זאת החמרה. לכן אני אומר, שברמה הזאת זה לא צמוד לבכירים, יש כאן עניין עקרוני.

אנחנו מסכימים זה עם זה. אין לנו הבעיה לגבי העתיד, כי לעתיד מדובר רק בגובה הפנסיה. לגבי העבר יש לנו בעיה עם שתי קבוצות. לגבי הוותיקים יותר, אנחנו אומרים שהעיקרון שחבר הכנסת מקבל פנסיה לפי שירותו בפועל חל עליהם.

כמו בכל השוק. אבל עצם הזכאות לפנסיה, גם אם הקדנציה מקוצרת, הוא זכאי – בעבר, בהווה ובעתיד.

נכון. מי בעד הרביזיה? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין

הרביזיה התקבלה.

אנה, קראי בבקשה את ההצעה, כפי שנוסחה על ידי ועל-ידי חבר הכנסת אלון.

זכאות לפנסיה תקציבית תהיה לפי כהונתה של הכנסת, לפחות קדנציה אחת, יהא אורכה אשר יהא. אחוזי הפנסיה לפי תקופת הכהונה בפועל.

ביחס לעבר, הווה ועתיד. ואם יש בכך כדי לשנות את מה שהיה, אז התקבלה הצעת היושב-ראש לרביזיה.

מי בעד ההצעה? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין

ההצעה התקבלה.

היתה המלצה של ועדת אלוני, שמי שחייב יותר כסף לא יצטרך להחזיר אותו.

ההחלטה תהיה בתוקף מה-1 באוגוסט 2001.

אבל אלה שקיבלו במשך יותר משנתיים 8% במקום 6%, האם יצטרכו להחזיר 2%?

מה שוועדת אלוני החליטה.

ועדת אלוני המליצה לא להחזיר את הכסף.

קבענו פה כלל שמשנה לרעה את זכויותיהם של חברי הכנסת. זה לא דבר של מה בכך שהכנסת בעצמה פוגעת באנשים. לכן אנחנו חושבים שבנסיבות יוצאות הדופן האלה, שבהן אנחנו מחליטים החלטה שמשנה את החלטת ועדת הכנסת הקודמת, שגורעת מזכויותיהם, שפוגעת בחברי הכנסת, יהיה זה הוגן, כפי שחשבה גם ועדת אלוני, לקבוע את ההוראה מה-1 באוגוסט 2001, והם לא יצטרכו להחזיר 2%.

3. קביעת כללים בנושא מילוי מקום של חבר ועדה שנעדר באופן ארעי מישיבות הוועדה

אני מבקש להסביר מה הטריד אותי בסוגיה של ממלא מקום.

ממלא מקום לא מופיע בתקנון. יכול להיות שצריך לשקול, להכניס סעיף שמעגן את העניין הזה.

נכון. הסוגיה הזאת התעוררה בשני הקשרים. ההקשר הראשון הוא, שיש ועדות שבהן יש ממלאי מקום קבועים. יש מקומות שבהם יש מספר מוגבל של ממלאי מקום קבועים, ולא ברור בדיוק מי רשאי למנות ממלא מקום; מי רשאי להציע שאדם פלוני יהיה ממלא מקום; האם ממלא מקום קבוע הוא דבר שמעוגן בתקנון ומה טיבו. אני, כיושב-ראש ועדת הכנסת, חשבתי על חבר-כנסת, שמשרת בכנסת 32 שנה ולא משובץ באף ועדה. חשבתי שמן הראוי, בגלל העובדה שהוא היה שר חוץ בממשלת ישראל והוא בעל עבר פרלמנטרי ותיק, שיהיה ממלא מקום בוועדת החוץ והביטחון. נראה לי שזאת הוועדה היחידה שיכולה להתברך בכישוריו ובניסיונו. נתקלתי פה בבעיה, ממי אני יכול לבקש שהוא ימונה כממלא מקום, ממלא מקום של מי, כי אין לו נציג.

בעבר זה נעשה עם הסיעות. סיעה אחת נתנה ממלא מקום לסיעה אחרת.

זאת סוגיה אחת, ממלא המקום הקבוע. מי קבע שבוועדת הכספים יהיו ממלאי מקום קבועים ובוועדת החוץ והביטחון יהיו ממלאי מקום קבועים.

מתעוררת גם שאלה אם הם יכולים להיות יושבי-ראש ועדות משנה.

כל הדברים שקשורים למינויו ולתפקודו של ממלא מקום קבוע.

הסוגיה השנייה נוגעת לעבודת הכנסת, שבה אנשים נכנסים לוועדות כממלאי מקום, לא משתתפים בדיונים ומצביעים. יש דעה אחת שאומרת, שהחברות בוועדה היא של הסיעה, ולכן זכותה של הסיעה להחליט שפלוני ימלא את מקומו של אחר. המקום הוא מקום של הסיעה, לא מקום של האיש הבודד. דעה אחרת אומרת, שכולנו יודעים שהרבה פעמים ההצבעות לא משקפות עמדה סיעתית, אלא דברים נקבעים כתוצאה משכנוע של לוביסטים או כתוצאה מזה שלחבר-כנסת יש עמדה בנושא מסוים, ולכן יש שימוש ציני במוסד של ממלא מקום זמני. אנשים נכנסים לוועדות, לפעמים הם לא יודעים על מה הם מצביעים, מרכזת הסיעה שלהם מנחה אותם איך להצביע ואחר-כך מתברר להם שהם הצביעו הפוך מהעמדה המצפונית שלהם. אלה דברים שלדעתי מורידים מערך הדיונים בכנסת, מהרצינות של הכנסת, ויכול להיות שאין מקום לתת אפשרות להסתובב באופן חופשי מוועדה לוועדה כמצביע, כי לא תמיד ההצבעה נעשית בצורה סיעתית. לכן חשבתי שכדאי לשקול אפשרות של הטלת מגבלות מסוימות. אנשים מצביעים בלי שהשתתפו בדיון על אותה הצעת חוק, בלי שהם מודעים לכל הנושאים בעד או נגד ההצבעה שלהם, וזה מפחית מהיחס שנותנים לבית המחוקקים.

המושג של ממלא מקום בוועדת כספים ובוועדת החוץ והביטחון זאת המצאה קואליציונית. כי מה שקרה הוא, שהכנסת חוקקה חוק שהגביל את מספר החברים בוועדות. כשבאים למשא-ומתן הקואליציוני, הדרישה הגדולה לחברות בוועדת הכספים ובוועדת החוץ והביטחון העמידה את מנהלי המשא-ומתן הקואליציוני בפני בעיות גדולות, ואז המציאו את התרגיל של ממלא מקום.

בוועדת הכספים אף אחד לא יודע מי ממלא מקום ומי חבר בוועדה, ויושבים שם לפעמים יותר חברים ממה שכתוב על הנייר. רק בהצבעות עושים סדר.

ממלאי המקום הקבועים מקבלים את אותו זימון לוועדה כמו חבר, וזאת הדרך לעבות את הוועדות.

במה שקשור לוועדות אחרות אין ממלאי מקום, אבל יש בעיה קואליציונית של הצבעות. יושבות כאן מצליפות למיניהן, ויושב-ראש סיעה יודע שאם הוא רוצה שבוועדה מסוימת יצביעו בצורה מסוימת ובאותו רגע הוא לא יכול לבוא כי יש לו דיון אחר, הוא ישלח במקומו מישהו אחר. יש כאן בעיה שהיא לא רק עבודה של הכנסת, אלא גם ליושבי-ראש הסיעות.

לכן, יוסי, אתה צודק בעיקרון, אבל השאלה היא אם יושבי-ראש הסיעות יסכימו להגביל את האפשרות שלהם. כי אם תכריז עכשיו על הצבעה על נושא חשוב בעוד רבע שעה, יתחילו להתרוצץ ויביאו חברי-כנסת להצביע, למרות שחלק מהמצביעים לא יידעו על מה הם מצביעים. הבעיה הזאת קיימת גם במליאה. לכן לדעתי צריך לתת את הדעת בשיתוף עם ראשי הסיעות.

אני מבין שזאת פתיחה של דיון, כי יש לשלוח מכתב לכל ראשי הסיעות, שיתייחסו לעניין.

אתה נוגע כאן ברקמה הרגישה של היחסים בין חבר-כנסת כאדם בודד ועצמאי לנאמנות שלו למפלגה, לסיעה. יש לזה הרבה השלכות, כי יש כמה תחומים שיש לזה השפעה. למשל, בנושא של ועדות חוקה, חוץ וביטחון וכספים – היוקרתיות של הוועדות יצרה את הצורך לצ'פר בנוכחות נוספת. בוועדת החוץ והביטחון, ההבדל בין ממלא מקום ללא ממלא מקום הוא רק בוועדות משנה, שהוא לא יכול להיות חבר בוועדת משנה. מדי פעם ממלאי המקום מוזמנים, אבל כעיקרון הם לא חברים בוועדות משנה. בוועדות כספים וחוקה, ששם זה בפירוש הולך לפי אצבעות, יש לסיעה אותה כמות אצבעות. ממלא המקום הוא או זה או זה.

בעניין המכסה הסיעתית, זה גם דבר קיים. אני עצמי סבלתי מזה בכנסת הקודמת, כאשר הייתי חבר בוועדת חוקה על מכסת הליכוד, וכאשר הגיע זמן הפלת הממשלה היתה משמעות לעובדת היותי חבר בוועדה והם החליפו אותי. ההחלפה אז היתה צריכה להיות רק בהודעה לוועדה ולמליאה.

יש לזה התייחסות במסמך.

אני חושב שבדברים האלה יש נהלים קיימים. אני נגד הוספת ממלאי מקום סתם, כדי לתת למישהו, אלא אם כן זה בא במכסה סיעתית או שוועדת הכנסת רואה בזה חשיבות. אם זאת, נניח, אישיות פרלמנטרית שיש בחברותו בוועדה עניין של כבוד, וועדת הכנסת תאשר את זה במליאתה, זה גם אפשרי. אבל העקרונות שהתקבלו במסורות, יש בהם היגיון כלשהו. לכן אני מציע, אם משנים, לתת אפשרות לראשי הסיעות להתייחס לזה.

בחוות הדעת שקיבלנו, בהחלטה מ-1972, כתוב: "חבר הכנסת שנעדר מדיוני ועדה שהוא חבר בה, רשאית סיעתו לקבוע חבר כנסת אחר אשר ימלא את מקומו. חבר הכנסת המחליף ימסור הודעה ליושב-ראש הוועדה והיא תירשם בפרוטוקול".

בפועל זה לא מתבצע. השאלה היא, האם לא צריך לכתוב באופן הברור ביותר, שכן לפעמים, כאשר באים להצבעות חשובות, יש חילוקי דעות מיהו המחליף. צריך להחליט פה האם קובע את זה יושב-ראש הסיעה.

הוא צריך לקבוע את זה בכתב.

יש פה הצעה, שבמקרה כזה כשיש שני מחליפים ולא יודעים מי יצביע, פונים לראש הסיעה, כי המחליף בא מטעם הסיעה.

זה צריך להיות עיקרון ברור, שלא יהיו אי הבנות.

הצבעות נערכות מעכשיו לעכשיו.

הוא רוצה למנוע את זה.

יש פה כמה הצעות לתיקון, בעקבות שאלות שהתעוררו.

אני מציע שנעביר שאלון לכל חברי ועדת הכנסת וראשי הסיעות, ונגיד להם מה הנושאים שמחייבים התייחסות.

אפשר להעביר להם את המכתב, שבו יש גם שאלות לדיון. סעיף קטן ג הוא בעצם הצעה כיצד לתקן, ועל זה צריך לדון. כתוב כאן, למשל: "נעדר חבר ועדה, יכול למלא את מקומו חבר אחר מסיעתו". זה במקרה שאתם מסכימים, כמובן. הצעה נוספת: "נעדר חבר הכנסת הנמנה עם סיעת יחיד, לא ניתן למלא את מקומו".

היום זה קיים?

כן.

אבל אתן לא מתייחסות למה שהיושב-ראש ביקש בנושא של מעמד ממלא המקום הקבוע בשלושת הוועדות.

לא דיברנו על ממלא מקום קבוע, אלא על ממלא מקום באופן ארעי.

הנציגות בוועדות היא נציגות סיעתית, כך קובע התקנון. ההרכב הראשוני מביא בחשבון את יחסי הכוחות קואליציה-אופוזיציה. הפרקטיקה היא שיש הצבעות מעכשיו לעכשיו ויש צורך בממלאי המקום האלה מיד. יש דבר שהעלית ואפשר לפתור אותו בדרכים אחרות. למשל, אם יש אדם שמכהן 32 שנה בכנסת והיה גם שר החוץ, אני לא שולל אפשרות שאדם כזה יישב בוועדת החוץ והביטחון על תקן של ממלא מקום, בגלל הרקורד שלו. לחילופין, מי שהיה בעבר שר אוצר וסיעתו לא שלחה אותו לוועדת הכספים, יישב שם כמי שיכול לתרום.

או כמשקיף.

אני מציע לא לשנות את מה שהפרקטיקה עד היום הוכיחה את עצמה, שבסך הכל פרט לוועדת החוץ והביטחון, שהפרוצדורה היא יותר נוקשה, בגלל האופי המיוחד של הוועדה, לא לשנות דבר שבפרקטיקה עובד טוב.

בשבוע שעבר דיברת על זה שיש חבר-כנסת שחבר בכמה ועדות, ולכן הוא חייב שיהיה מצב שבו הוא יוכל שיהיה מישהו מהסיעה שימלא את מקומו על אתר.

שימו לב לסעיף 4 במכתבה של ארבל, שהוא נושא שהתעורר: "נעדר חבר ועדה, התייצבו שני חברים מסיעתו המבקשים למלא את מקומו ואין הסכמה ביניהם מי ישמש כממלא מקום..."

זה קרה בפועל, וההחלטה היתה קריטית, כי זה יכול היה להפוך את ההחלטה בוועדה. נשאלה השאלה מה עושים. אנחנו מציעים כאן, שבמקרה כזה "יפנה יושב-ראש הוועדה ליושב-ראש הסיעה, שהחבר מטעמה נעדר, ויבקשו להודיע מי ישמש כממלא מקום".

שלוש הוועדות היוקרתיות מקפידות שלא יהיו נוכחים חברי-כנסת שהם לא חברי ועדה.

בוועדת הכספים זה לא כך, וגם לא בחוקה. רק בחוץ וביטחון זה כך.

בעניין ממלאי המקום אני שם בצד את ועדת החוץ והביטחון, כי אני לא כל-כך בקיא מה קורה שם. אבל לדעתי כל העניין של ממלאי מקום זה עניין של כבוד ומעמד לאלה שלא הצליחו להיכנס לוועדה עצמה, ולא יותר מכך. אני מציע ללכת לפי עיקרון אחר. הכלל המקובל, והוא נכון, הוא שכל מי שבא ברוך הבא, וברגע ההצבעה מצביע חבר הוועדה. בהתייחס למקרה הספציפי שאנה הציגה, הדבר הפשוט הוא לקבוע היררכיה על-פי מקום ההופעה של האנשים ברשימה לכנסת. זה דבר קבוע, מי קדם למי ברשימה, וכך זה יהיה כל עוד לא תינתן הודעה על-ידי יושב-ראש הסיעה מי האדם הנכון.

למה לא לשאול את יושב-ראש הסיעה?

כי אז יתחיל ויכוח או תתעורר בעיה שתעכב את דיוני הוועדה בצורה משמעותית. תאר לך שיושב-ראש הסיעה לא בארץ, וגם לו יש ממלא מקום ועכשיו צריך לברר מה הדעה של כל אחד ואחד. אם קובעים כלל, הכלל הוא מאוד פשוט, שכל עוד לא אמרו אחרת זה ילך לפי סדר ההופעה ברשימה. דינו של ממלא מקום הוא לענייני כבוד ויוקרה בלבד, ולא שום דבר אחר. לא צריכה להיות לזה כל משמעות אחרת.

בהצבעות יש לזה משמעות מאוד גדולה.

השאלה היא מה קורה כשחבר קבוע נעדר ומגיעים שני ממלאי מקום.

אפשר לכלול את מה שחבר הכנסת זנדברג אומר בהצעות שלכן, כעוד אופציה.

אם אין חבר ויש לו ממלא מקום קבוע בשם, אז הוא ממלא מקומו. אם לא, זה הולך על-פי סדר קדימויות של הרשימה לכנסת, כל עוד יושב-ראש הסיעה לא נתן סדר קדימויות אחר. באופן מיידי אפשר לברר מה הסדר ולקבוע מי מצביע, והכללים ברורים. אחרת צריך לעצור את הישיבה ולברר מי הסמיך.

אני מציע שנעביר את הנושא בצורה מרוכזת לראשי הסיעות, ולפי זה נחליט אם יש מקום לשינוי תקנוני. בכל מקרה, את כללי המשחק של מילוי מקום צריך לעגן בתקנון.

אני מבקש להכין הצעה להסמיך את ועדת הכנסת למנות ממלאי מקום מטעמים מיוחדים, בהתחשב בניסיון.

תקרא לזה "משקיף".

למשקיף יש הוראה 105.

אבל משקיף יכול להיות בכל מקרה בדיונים.

אנחנו מדברים על אדם שרוצים לתת לו כבוד בזה שנותנים לו כותרת רשמית בוועדה, אבל הוא לא יצביע.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 11:15