פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3365




2
ועדת הכנסת
13.06.2001


פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3365
ירושלים, י"ד בתמוז, תשס"א
5 ביולי, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 201
מישיבת ועדת הכנסת

יום רביעי, כ"ב בסיוון התשס"א, 13.06.2001, שעה 09:00

חברי הוועדה: יוסי כץ - היו"ר
אפי אושעיה
זאב בוים
יצחק גאגולה
חיים כץ

דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
אבי לוי - חשב הכנסת
טובי חכמיאן - גזברות הכנסת
יובל רכלבסקי - הממונה על השכר, משרד האוצר

אנה שניידר

ארבל אסטרחן

הילה לוי

1. תיקון לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון בנושא חברי כנסת שנבחרו ואינם זכאים לפנסיה תקציבית.

2. הצעת חוק יסוד: הכנסת - הכנה לקריאה שניה ושלישית.

3. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 6)(כינוס הכנסת), התשס"א-2001.

4. אישור הרכב הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט לדיון בהצעות חוק שירות הביטחון הכללי.

5. קביעת מכסות להצעות לסדר היום והצעות חוק של חברי הכנסת לסיעותיהם.

6. קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום ובהצעת חוק.



1. תיקון לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון בנושא חברי הכנסת
שנבחרו לכהונה ואינם זכאים לפנסיה תקציבית.

בוקר טוב, נפתח את ישיבת הוועדה לפי סדר היום. אם חברים לא מצאו לנכון להופיע לדיון בנושא הזה, סימן שהנושא כנראה לא מטריד את מנוחתם. חבר הכנסת אפי אושעיה פנה אליי וחזר וביקש ממני להעלות את הנושא על סדר היום ואני נותן לו לפתוח.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להדגיש, במיוחד לאור הפרסומים שהיו בכלי התקשורת, שפניתי אליך ב-13 במארס, לפני שלושה חודשים. אני מדגיש את זה כדי להסביר שלא היה מחטף, לא היה תעלול ולא היה שום דבר במסתרים. פניתי אליך וכתבתי לך מכתב, שהוא לידיעת יושב ראש הכנסת. אמרתי שביולי 96' נבחרתי לכנסת ה-14, במאי 99' הופסקה כהונתי עקב פיזור הכנסת בבחירות כלליות חדשות ובפברואר 2001 הושבעתי לכנסת ה-15. נמסר לי על ידי גזברות הכנסת כי עליי לעבור לפנסיה צוברת בעקבות הפסקת חברות בכנסת, שארכה יותר משנה, ואילו הפנסיה התקציבית מוקפאת עד גיל פרישה או הפסקת חברות בכנסת. אני רואה עצמי נפגע באופן חמור ביותר בזכויותיי במעבר מפנסיה תקציבית לצוברת. לדעתי יש לאפשר לחברי כנסת, שיש להם רציפות של קדנציות, להמשיך בפנסיה תקציבית.

ביקשת לחשוב, לבדוק ולשקול את הדברים ולא קיימת ישיבה. חיכיתי לישיבה חודשיים וחצי. בשולי הדברים סיפרתי שבכל מקום שבו הייתי קודם, הסתדרות ועיריה, לא נכנסתי לפנסיה תקציבית משום שהגיל שלי היה צעיר מדי. למעשה היום הגעתי למצב שבו אני בלי שום זכויות פנסיוניות משום שקיבלתי פיצויים מהמקומות שעבדתי בהם. אני חושב שראוי שהכנסת תדון בנושא הזה ותבדוק את חברי הכנסת על פי הקדנציות שלהם ולא לפי שנת עבודה, משום שחברי כנסת ונבחרי ציבור, בניגוד לעובדים בשלטון המקומי או בשירות המדינה, הבחירה שלהם לא תמיד תלויה בהם. הדגשתי בפניך בשיחה שהייתי ברשימה לכנסת הבאה ולא התנתקתי מהמערכת הפוליטית. לכן חשבתי שצריכה להיות אבחנה לגבי נבחרי ציבור בכנסת לפחות של שנתיים ולא של שנה ויש לי עוד נימוקים שאני יכול לפרט.

ראיתי את התעלולים, גם של חבריי וגם של מנהלת היחידה הכלכלית בתנועה לאיכות השלטון, שפונה אליך ומדברת על החוק לשמירת זכויות הפנסיה, כאילו הולכים לקבל איזושהי הטבה, לעומת עובדי המדינה המופלים לרעה. אני מבקש להדגיש בפניך פעם נוספת, עם כל הכבוד לתנועה לאיכות השלטון, שהיא תנועה חשובה בארץ, שלפעמים היצר של הפרסום גובר על שיקול הדעת והבדיקה. אם היו בודקים היו מגלים שאנחנו מופלים לרעה יחסית לעובדי המדינה, אבל הם לא בדקו עד הסוף כמו שהם רגילים לעשות. הכנסת החמירה עם נבחריה, מתוך מחשבה שכל עובדי המדינה יהיו במצבנו.

לכן פניתי אליך פעם נוספת וביקשתי ממך לקיים את הישיבה. אני מודיע כאן שבדקת, שקלת והתמהמהת יותר מדי לטעמי. דרשתי את הפגישה הזאת ואני מבקש לדון בעניין הזה. אני מבקש להביא את זה להכרעת מליאת הכנסת. אני מבקש להגיד כאן שדיברתי עם שר המשפטים וביקשתי ממנו לדעת מה עמדת הממשלה בעניין הזה. שר המשפטים אמר לי שלממשלה אין עמדה בעניינים מהסוג הזה והיא לא תתערב בעניין כזה. זה עניין של זכויות חברי כנסת וחברי הכנסת יחליטו על כך בעצמם.

אחרי כל ההקדמה הזאת אני מבקש את רשותך לא להיות נוכח בישיבה. למרות שאני חושב שיש פה עיוות שצריך לתקן אותו, אני לא חושב שראוי שאני אנהל פה משא ומתן עם הגורמים המקצועיים בעניין ולכן אני מבקש לעזוב את הישיבה.

תודה. רשמנו לפניך את מה שאמרת.

(חבר הכנסת אפי אושעיה עוזב את הישיבה)

הזמנתי את יובל רכלבסקי, הממונה על השכר, כדי להבהיר סוגיה שמאד מטרידה אותי. בשעתו, עד כמה שזכור לי, בוטלה הפנסיה התקציבית לחברי הכנסת בנימוק שהושג הסכם לגבי עובדי המדינה וכל עובדי המדינה החדשים יעברו מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. זאת היתה העילה ששכנעה אותי כחבר כנסת להצביע בעד ההצעה ואני מניח שכמוני גם חברי כנסת אחרים. חשוב לי לדעת אינפורמטיבית מה המצב לגבי עובדי המדינה.

אני מבקשת להעיר שהתיקון לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון התקבל בחוק ההסדרים בשנת 1999. אני מחזיקה בידי את הצעת החוק ושם נאמר כך: "על אף האמור בסעיף 1 לא ישולמו גמלאות מאוצר המדינה לנושאי משרה, שהחלו בכהונתם לאחר יום 31 בדצמבר 98'", כי חשבו שזה יהיה התאריך, ואז באה הפסקה הרלוונטית: "הוראה זו תחול גם על חברי כנסת ועל שרים שהחלו בכהונתם לפני היום הקובע ונבחרו או מונו לתקופת כהונה נוספת לאחר תקופה כלשהי, שבה לא כיהנו כחברי כנסת". זאת אומרת שההוראה היתה חמורה יותר, כי בעצם היא אמרה שכל מי שלא כיהן ולו יום אחד, עובר לפנסיה צוברת. במהלך הדיונים בוועדת הכספים שונה העניין, זאת אומרת שמצד אחד נקבע התאריך הקובע ליום 15 במאי 1999 ומצד שני הוגדלה התקופה לשנה, כך שבאיזשהו מקום הקלו עם חברי הכנסת והיתה מחשבה מאחורי זה.

נקודה נוספת שרציתי לציין היא שהחוק מתייחס לכלל נושאי משרה ברשויות השלטון, זאת אומרת גם שופטים, גם מבקר המדינה, גם נשיא המדינה.

כתוב מה הסיבה לכך שמחוקקים את החוק הזה?

בדברי ההסבר לסעיף 9 להצעת החוק כתוב שבספטמבר 1992 החליטה הממשלה לפעול להפסקת הסדר הפנסיה התקציבית לגבי עובדים חדשים ולבטח את זכויותיהם בפנסיה של עובדים אלה במסגרת קרן פנסיה צוברת. לאור העלות הגבוהה לתקציב המדינה וההיקף העצום של ההתחייבות האקטוארית בשל הפנסיה התקציבית, יש חשיבות רבה לביצוע החלטה זו. העברת נושאי משרה ברשויות השלטון, ראשי רשויות וסגניהם או ראשי מועצות דתיות וסגניהם לפנסיה צוברת, תסייע ותקדם את היכולת של הממשלה להעביר את כל העובדים החדשים במגזר הציבורי מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת.

תודה. יובל רחלבסקי, בבקשה.

אני נמצא פה באי נוחות מסוימת מכיוון שמצד אחד אני חושב שאנחנו צריכים להביע את עמדתנו ובאיזשהו מקום צריכה להיות הפרדה בין הדרג המקצועי של הממשלה ובין הנבחרים וחברי הכנסת. לכן יש בדיון הזה אי נוחות מסוימת, שאני חייב להצביע עליה. יחד עם זאת אני רוצה לתאר את הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה וברשותכם אני אפתח בדברים שקראה היועצת המשפטית.

הממשלה והכנסת הולכות על מהלך גדול שהוא מעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת. הנושא הזה הוכר כנושא כבד ברמה מקרו-כלכלית ועל כן נכנסו למהלך, שהוא מהלך מתמשך. חבר הכנסת חיים כץ מכיר את זה עוד מתחילת שנות התשעים, כאשר הנושא עלה במסגרת הסכמי מסגרת עם שלום גרנית, לאחר מכן נכנסנו לוועדות והתהליך קיבל תאוצה רק בסוף שנות התשעים.


ראינו שהנבחרים צריכים להיות הרבה פעמים החלוץ לפני המחנה, ועל כן היה חשוב לעשות את השינוי הזה ביחס לבכירים בממשלה, ביחס לנבחרים, שבסמכות הכנסת לקבוע את שכרם, אם אלה חברי הכנסת, שופטים ונבחרים אחרים ולכן ראינו לנכון להגיב על הצעת החוק הזאת.

במארס 99' סיימנו את הדיונים על המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת והשירות הציבורי. ב-3 במארס יוסי קוצ'יק ואני, מטעם נציבות שירות המדינה וכאחד המעורבים במשא ומתן, חתמנו על ההסכם מול שלמה שני וההסתדרות, אותו הסדר שכלל שני מהלכים: מהלך אחד שקובע שהפנסיה התקציבית בשירות הציבורי תתבטל לגבי עובדים חדשים, הטבות והסדרים לעובדים שהיו בתקופת מעבר, כולל מעבר מעובדים ארעיים לעובדים תקניים בשירות המדינה ומדובר על 2000 משרות שהיו מעורבות בהסדר הזה והשלטון המקומי, שעבד על פי חוק הגמלאות אבל לא מתוקף החוק אלא הצמיד את עצמו לחוק הגמלאות, חתם על הסכם שהפסיק את הפנסיה התקציבית לעובדים חדשים. התיקון היה אמור לפעול מיידית.

בפועל, ההסתדרות, בגלל העיכוב בממשלה, עיכבה את יישום ההסכם בשלטון המקומי והגישה פניה לבית הדין לעבודה לעצור את זה. מתנהל דיון משפטי ומאחר ופסק הדין יימסר עד ספטמבר או אוקטובר, יש כרגע עיכוב בשלטון המקומי. למעשה יש הסכם חתום שלא מותנה בתיקון חוק הגמלאות בכנסת. גם שם יש הטבות נוספות לעובדים, שכרגע לא מופעלות. הרחיבו את הבסיס הפנסיוני לצבירה לגבי עובדים פעילים, דהיינו עובדים ותיקים, כך שכל עובד ותיק שהיה בפנסיה תקציבית, ימצא את עצמו ביציאה לגמלאות עם פנסיה תקציבית על המשכורת הקובעת, ימצא את עצמו עם צבירה כפי שהוא יצבור מעכשיו וקדימה על פי ההסדרים של עמיתים חדשים לקרנות צוברות על מרכיב עבודה נוספת, שעות נוספות, פרמיות, כוננויות וכיוצא בכך וקופת גמל על החזרי הוצאות, כפי שקיים כרגע.

גם מבחינתנו, ההסדרים שהכנו לגבי נבחרים ובכירים בשירות המדינה, כל המנכ"לים שנכנסים לשירות לאחר 96', נכנסים על פנסיה צוברת או ביטוח מנהלים ואינם רשאים לחזור לפנסיה תקציבית. יתר על כן, גם מנכ"לים שהיו עובדי מדינה והיו להם זכויות והיה מקובל הסדר רציפות ורכישת שנים לעבר, הנושא הזה ניטל מהם והם אינם רשאים לעשות את זה. הכלל היה שאם מנכ"ל עזב וחזר, ניתנה לו תקופת המשכיות של מקסימום שלושה חודשים, ואם הוא עבר את שלושת החודשים, חל לגביו הכלל החדש. אני אומר שלושה חודשים כי הם מקבילים לשנה, שנקבעה כאן לגבי הנבחרים.

אני רוצה להזכיר שעד כמה שאני זוכר, הכלל של שלושה חודשים נבע מאיזשהו הסדר שקיים לגבי פרישת עובדים, כלל משפטי שאומר שיחסי העבודה לא נותקו. אני לא רוצה להעמיד במבחן משפטי את השאלה האם נבחרים הם עובדים וכו'. הכנסת החליטה על שנה וברור ששנה היא הטבה מעבר למה שאנחנו קבענו לגבי הפקידות הבכירה.

חוק הגמלאות, התיקון שלו בשירות המדינה - ההסכם חתום וההסכם דיבר על כך שנכין הצעת חוק, שתהיה בהיוועצות עם ההסתדרות, ונגיש אותה לתיקון חוק הגמלאות. בהמשך היתה הסתבכות עם מה שנקרא הפתק הצהוב, שבייגה ועמיר חתמו עליו, ובמהלך דיונים משפטיים שהיו על יישום הפתק הצהוב, כרכו בצורה זאת או אחרת, על פי פרשנות של ההסתדרות, ואני מדגיש שזאת היתה פרשנות של ההסתדרות ולא של הממשלה, את הפתק הצהוב עם הצעת החוק.

התוצאה היא שהצעת החוק לא קודמה. היא מוכנה ולמעשה כולם חיכו להסכם שיהיה על הפתק הצהוב. ההסכם על הפתק הצהוב נחתם לפני כשלושה חודשים וכרגע נמצאים בשלב נסיון ליישם את ההסכם.

לפי מה שאני מבין יש הסכמה שבמשך חצי שנה משלמים מקדמה.

זה מה שנחתם על ידי אבי בן-בסט ועמיר פרץ. בודקים כרגע את האוכלוסיה, מנסים להגיע ל-85% איתור נתונים ועל פי נוסחה מאד מורכבת ינסו ליישם את ההסכם. אני מקווה שלא יאמרו מחדש שאין יישום של הפתק הצהוב ויהיה עיכוב נוסף ביחס לפנסיה התקציבית.

אם הכל בסדר אנחנו מקווים שבמושב החורף תגיש הממשלה את הצעת החוק תוך היוועצות עם ההסתדרות והכנסת תעביר את תיקון חוק הגמלאות, שיאפשר קליטת עובדים חדשים בממשלה בפנסיה צוברת. מדובר בעובדי המדינה בשלב הזה ועדיין לא מדובר על הסדרים עם המורים או עם קבוצות אחרות, אבל זה לא משנה כי החוק עוסק בכולם. אני מניח שכל הגופים שהצמידו את עצמם אלינו, יצטרכו עכשיו לפעול בהתאם.

מבחינת המהלך, למרות העיכובים משנת 94', כאשר התנהל משא ומתן על פנסיה תקציבית ונחתם רק ב-99', בהחלט ראינו חשיבות בכך שהפקידות הבכירה והנבחרים יעברו כבר לפנסיה צוברת למי שלא היה בפנסיה תקציבית והפעלת התיקון לחוק הגמלאות.

מספר דברים הפריעו לנו בהצעת החוק: התהליך הפרוצדורלי, שלא איפשר לנו לנהל דיון ולכן גם משרד המשפטים ואחרים בדרג המקצועי התרעמו על כך שאף אחד מאיתנו לא יכול היה להגיב ולא ועדת שרים לחקיקה, שהיא פורום שיכול להגיב. החלק האחר שמטריד אותנו הוא הכרסום בחוק הגמלאות. הבעיה האמיתית היא הכרסום בהליך ומזה אנחנו חוששים. יבואו מחר חברי כנסת חדשים ויגידו שגם הם רוצים להיות בפנסיה תקציבית.

אם אני, כחבר כנסת, צריך להכריע בין הצעה אחת לפתור בעיה ספציפית של רציפות, שנוגעת לשלושה חברי כנסת, לבין להכניס את כל חברי הכנסת בחזרה למשטר של פנסיה תקציבית, האם אתה רואה הבדל בין שני הדברים?

בדבר אחד אין ספק - אם אתה מדבר על החזרת חברי הכנסת לפנסיה תקציבית, להערכתי אתה עוצר את כל המהלך במשק. זה מהלך מקרו-כלכלי עם השלכות של מיליארדים ולכן בעיני זה לא נושא שראוי לחזור לשולחן הדיונים.

אבל ראוי לי לשמוע את הדברים שלך.

הרי כולנו יודעים שמתחילים עם שלושה חברי כנסת ומחר יסתבר שמדובר על עוד שבעה במועצות המקומיות ועל עוד עשרה במקומות אחרים וכן הלאה.

תודה. חבר הכנסת חיים כץ, בבקשה.

אני רוצה לדבר על מדיניות החפיף. חברי הכנסת הצביעו בקדנציה שעברה מתוך חוסר הבנה מוחלטת בנושא הפנסיה - מה זה פנסיה, מי מקבל פנסיה, מי זכאי לפנסיה, וקבעו איך תיראה הפנסיה של חברי הכנסת, שייבחרו בקדנציה הבאה. זה בדיוק כמו יעקב נאמן, שרוצה להשיג דרך ועדת אלוני במגזר הציבורי את מה שהוא לא השיג כשר אוצר. בגלל זה אין פלא שהוא אומר בוועדה שהוא מתנגד קטגורית שיזמנו את חיים כץ. מה שהוא לא הצליח מולי כשר אוצר, הוא אומר: הפראיירים של הכנסת, שלא מבינים שום דבר וגם לא אכפת להם שום דבר כי זה לא נוגע להם, מצביעים על מה שיהיה לכנסת הבאה. חברי הכנסת ישבו והחליטו איך ייראה השכר של הכנסת הבאה והם לא חשבו על כך שהם לא ייבחרו. ראה זה פלא, הם לא נבחרו והם רואים שיש הבדל בין פנסיה תקציבית לפנסיה צוברת בסדרי גודל של 600-700 אלף שקל לקדנציה.


אני מודיע לך שאני נשאר בפנסיה צוברת ולא רוצה בשום אופן לעבור לפנסיה תקציבית. אני אישית, חיים כץ, נשאר בפנסיה צוברת, אבל אם אתה עושה תיקון תן לכל אחד להחליט אם הוא רוצה להיות בפנסיה צוברת או בפנסיה תקציבית. אין חוק לוקסוס של חברי כנסת, שהצביעו איך ייראו פני האומה בעתיד, אבל כשהם לא הצליחו הם רוצים שיחוקקו להם תיקון. זה מצב מצחיק. או שיחוקקו לכולם ומי שרוצה יעבור, או שישאירו את המצב כפי שהוא. כדי שיהיה נקיון כפיים שלך, כחבר כנסת והיום כיושב ראש הוועדה, אסור לך לתת יד לזה.

תודה. עמדתך זהה, אני מבין.

אני מסכים לכל מילה של חבר הכנסת כץ.

תודה רבה.

2. הצעת חוק יסוד: הכנסת - הכנה לקריאה שניה ושלישית.

3. הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 6)(כינוס הכנסת), התשס"א-2001.

אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר היום: הצעת חוק יסוד: הכנסת - הכנה לקריאה שניה ושלישית.

חוק יסוד: הכנסת הסדיר בעבר את מועדי הכנסים והפגרות של הכנסת. לפני מספר חודשים נעשה תיקון לחוק יסוד: הכנסת, ונקבע בו שהוראות בדבר כינוס הכנסת שלא בתקופת הכנסים ייקבעו בחוק והוראות ספציפיות הועברו מחוק יסוד: הכנסת לחוק הכנסת. נעשה גם מהלך משולב עם הקביעה, שניתן יהיה לקבוע כל פרט גם כאשר יהיו בחירות מיוחדות, כי לא היתה הוראה כזאת בעבר.

בשל החופזה שהתיקון הזה נעשה, נעשתה טעות מסוימת וסעיף 32 לחוק יסוד: הכנסת, שהיה אמור גם הוא להיות מועבר לחוק הכנסת, נשאר בחוק היסוד. הסעיף הזה קובע כי: "לא כונסה הכנסת בארבעת השבועות כאמור בסעיף הקודם, תתכנס ביום ב' של השבוע החמישי בשעה ארבע אחרי הצהריים". הכוונה היא שיש מועדים מסוימים שבהם הכנסת תתכנס אחרי הפגרה, וההוראה הזאת קובעת שאם הכנסת לא כונסה בארבעת השבועות אחרי המועדים הקבועים, יהיה מועד שקבוע בחוק והוא בשבוע החמישי ביום ב'.

הצעות החוק שמונחות בפניכם, שלמעשה הן הצעות חוק משולבות, באות להעביר את סעיף 32 בחוק היסוד לסעיף 9 לחוק הרגיל. הסיבה לכך שמדובר בשתי הצעות חוק נפרדות היא שלא נהוג לתקן חוק יסוד וחוק בחוק אחד.

רציתי להוסיף שמדובר למעשה בתיקון טכני שמתבקש, כי כרגע יש איזושהי טעות משפטית כתוצאה מהחופזה שבה נעשה הדבר ויש סעיף תלוש לחלוטין. לכן אני לא רואה שום מניעה לאשר את זה.

באותה הזדמנות שבה מתקנים את החוקים מצאנו ליקוי טכני נוסף, שקשור גם כן לחברי הכנסת בפקודת בתי הסוהר. סעיף 47 ד' רבתי לפקודת בתי הסוהר קובע הוראות לגבי התכתבות של אסירים עם חברי כנסת ופתיחת דברי דואר. הסעיף הזה קובע שמכתבים שנשלחו מאסיר לחבר כנסת ייפתחו רק בנוכחות שלושה מחברי תת הוועדה לשירותי המודיעין והביטחון של ועדת החוץ והביטחון. תיקון לחוק הכנסת מהשנה שעברה קבע שהמינוח תת ועדה לא יהיה קיים יותר ובמקומו יבוא "ועדת משנה". אנחנו מציעים שגם בפקודת בתי הסוהר, במקום המונח "תת ועדה" יבוא "ועדת משנה.

באותה מסגרת של החוק הזה? שלא יטענו שזה נושא חדש.

הצעת חוק הכנסת תיקרא "הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 16)" בלי המילים "כינוס הכנסת".

נכון, ויהיה תיקון עקיף.

תודה. אני מצביע על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 42)


הצבעה

בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אין
הצעת החוק אושרה.

הצעת החוק אושרה.

אני מצביע על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 16), התשס"א-2001.

הצבעה

בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אין
התיקון אושר.

התיקון אושר לרבות התיקון העקיף בפקודת בתי הסוהר.


4. אישור הרכב הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט
לדיון בהצעות חוק שירות הביטחון הכללי.

הנושא הבא הוא: אישור הרכב הוועדה המשותפת של ועדת החוץ והביטחון וועדת החוקה חוק ומשפט לדיון בהצעות חוק שירות הביטחון הכללי. המלצת ועדת החוקה היא שבמקום ההצעה הקודמת יהיו הרשומים מטה חברים בוועדה: אופיר פינס-פז, יובל שטייניץ, דוד טל, שאול יהלום ויוסף לפיד. חברי ועדת החוץ והביטחון נשארים ללא שינוי ואני אקרא את שמותיהם לפרוטוקול: דן מרידור - יושב ראש הוועדה, משה ארנס, חיים רמון, רן כהן ובנימין אלון.

הצבעה

בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אין
הרכב הוועדה המשותפת לחוק שירות הביטחון אושר.

הרכב הוועדה המשותפת לחוק שירות הביטחון אושר.

5. קביעת מכסות להצעות לסדר היום והצעות חוק של חברי כנסת לסיעותיהם.

בהתאם להצעה שגובשה על ידי המזכיר ההצעה מבוססת על העקרונות הבאים: 12 שבועות תקופת כנס הקיץ, מכסה שבועית של 24.5 הצעות בימי רביעי בשבוע כאמור לעיל, לפי פירוט מדויק לטבלה. המודד למכסה הוא 3.5 הצעות לחברי כנסת מסיעות שאינן מיוצגות בממשלה, 2.5 הצעות לחברי כנסת מסיעות המיוצגות בממשלה. הסיעות רשאיות להעביר אחת לרעותה ממכסתן את הזכות להציע הצעות לסדר היום או הצעות חוק של חברי הכנסת, עד חמש הצעות למושב. הצעות דחופות לסדר היום אינן באות לעניין ההצעות הרגילות והפירוט המדוייק נמצא בטבלה שלפניכם.

אני מצביע בעד אישור המכסות.

הצבעה

בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אין
ההצעה אושרה.

ההצעה לקביעת מכסות להצעות לסדר היום ולהצעות חוק של חברי הכנסת, התקבלה.



6. קביעת ועדות לדיון בהצעות לסדר היום ובהצעת חוק.

היו שביקשו להעביר את הצעת חוק העונשין - איסור עשיית קעקוע בגופו של קטין, התשס"א-2001 לוועדת החוקה חוק ומשפט או לוועדת החינוך והתרבות.

אופיר פינס ביקש שהנושא יעבור לוועדת החוקה בגלל שמדובר בחוק העונשין.

עונשין תמיד עובר לוועדת החוקה.

בכל הכבוד אני חושב שחוק העונשין שייך לוועדת החוקה.

הצבעה

בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אין
הצעת חוק העונשין - איסור עשיית קעקוע בגופו של קטין, תעבור לוועדת החוקה חוק ומשפט.

הצעה לסדר היום בנושא תכנון לאומי ופיזי של חבר הכנסת דוד מגן - היו שביקשו להעביר אותה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה והיו שביקשו להעביר אותה לוועדה משותפת של ועדת הכלכלה וועדת הפנים.

איזה שר השיב על ההצעה? אם ההיבט הוא כלכלי זה שייך לוועדת הכלכלה.

אותו עקרון לגבי חוק העונשין צריך לפעול גם פה.

ההצעה לסדר היום בנושא תכנון לאומי ופיזי תעבור לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

הצבעה

בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אין
ההצעה לסדר היום בנושא תכנון לאומי ופיזי תעבור לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

ההצעה לסדר היום בנושא תכנון לאומי ופיזי תעבור לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.



מה לגבי הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות טיפול בילדים)? חברת הכנסת יעל דיין מבקשת להגיע?

קראנו לה אבל יש לה ישיבה.

תגידו לה שלא תבוא כי הדיון נדחה. אני לא רוצה לנצל את העובדה שתופיע פה יעל דיין. אני צריך להצביע בעוד שאני באמת חושב שהנושא שייך לוועדת הכספים.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 09:40.