פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3245




2
ועדת הכנסת
4.06.2001

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3245
ירושלים, כ"ג בסיון, תשס"א
14 ביוני, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי





פרוטוקול מס' 195
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, י”ג בסיון תשס"א (4 ביוני 2001), שעה 11:30

חברי הוועדה: יוסי כץ – היו"ר
אפי אושעיה
משה גפני
שאול יהלום
אמנון כהן
מרינה סולדקין
ויצמן שירי

דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
אנה שניידר - היועצת המשפטית לכנסת
חכימיאן טובי – רכזת תשלומים לחברי הכנסת
יהושע שי - משרד האוצר

ארבל אסטרחיאן

אתי בן-יוסף

סיגל גורדון

1. המלצה למינוי יושב ראש קבוע לוועדת הכספים.
2. אישור החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי כנסת ושאיריהם) (תיקון), התשס"א-2001.
3. אישור תיקון כללי האתיקה לחברי הכנסת – לפי חוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם.
4. בקשה להקדמת הדיון בהצעת חוק העונשין (תיקון – משחקי מזל), התשס"א-2001, לפני הקריאה הטרומית.
5. תיקון לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון בנושא חברי כנסת שנבחרו לכהונה, זכאים לפנסיה תקציבית.


המלצה למינוי יושב-ראש קבוע לוועדת הכספים

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. הוספנו לסדר היום שלנו סעיף נוסף: המלצה למינוי יושב-ראש קבוע לוועדת הכספים.

על פי ההסכם הקואליציוני, סיעת יהדות התורה תעמוד בראשות ועדת הכספים, נתבקשתי להעמיד להצבעה את בחירתו ומינויו של חבר הכנסת, הרב יעקב ליצמן, כיושב ראש ועדת הכספים, המלצה שלנו.

אני רוצה לומר, שסיכמתי עם חבר הכנסת גפני, יושב ראש סיעת יהדות התורה, ועם חבר הכנסת ישראל כץ, שאנחנו נמליץ היום על בחירתו של חבר הכנסת ליצמן והחלפתו של חבר הכנסת כץ, אבל המועד יהיה בסדר גודל של עד כשבועיים ויתואם ביני לבין חבר ישראל כץ.

אני מעמיד להצבעה את ההמלצה למינויו של חבר הכנסת ליצמן כיושב ראש קבוע לוועדת הכספים, מי בעד ירים את ידו.


הצבעה

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
ההמלצה למינוי יושב ראש קבוע לוועדת הכספים נתקבלה.

המינוי אושר, חבר הכנסת ליצמן התמנה ליושב ראש קבוע לוועדת הכספים.





אישור החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי כנסת ושאיריהם)
(תיקון), התשס"א – 2001

הסעיף השני על סדר היום: אישור החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי כנסת ושאיריהם) (תיקון), התשס"א-2001, נושא שכבר היה על סדר היום.

רק רציתי להזכיר, שאנחנו דנים בתנאים נלווים לחברי כנסת, שנמצאים בפנסיה צוברת. היום ישנו חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, שתוקן לפני כשנתיים, הקובע כי חבר כנסת או נושא משרה ברשויות השלטון שהתחיל בתפקידו לאחר 15 במאי 1999, עם סייג מסוים לעניין חברי כנסת שנבחרו מחדש תוך שנה, יהיה בפנסיה צוברת. מצד שני, ישנו סעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, שמסמיך את ועדת הכנסת לקבוע תשלומים אחרים לחברי כנסת לשעבר שנמצאים בגמלאות. מכוח ההסמכה הזאת התקבלה עוד בשנת 1969 החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם). ההחלטה הזאת מתייחסת ככל שמדובר בתנאים נלווים אך ורק לחבר כנסת שזכאי לקצבה, קרי לפנסיה תקציבית, ובחלק מהמקרים מתנה את הזכאות בשיעור קצבה שהוא 70% או התייחסות כזאת או אחרת. מצאנו, שיש איזה שהיא לקונה מבחינה משפטית - - -

את יכולה לתת דוגמאות במה מדובר?

מייד אתן דוגמאות כי אנחנו עוברים ומתקנים את ההחלטה. למשל, שירותי טלפון. סעיף 29 להחלטה הקיימת, הסעיף מתחיל כך: "חבר כנסת לשעבר הזכאי לקצבה לפי החלטה זו, זכאי לטלפון בדירתו". קצבה על פי ההחלטה הזאת היא בעצם הפנסיה התקציבית. על מנת להסיר ספק, יש צורך לתקן במספר מקומות, אנחנו נעבור עליהם, ותצטרכו לגבי תשלומים מסוימים להחליט מהו פרק הזמן המינימלי של כהונה כחבר כנסת שיזכה את אותו חבר כנסת בתשלום הזה או בתקבול הזה.

בפנסיה תקציבית לא יהיה פרק זמן מינימלי?

היה, אבל התייחסו לנושא של שיעור קצבה. לדוגמה, לגבי שר, אמרו, שר שיש לו קצבה בשיעור של 70%, זכאי לשירותי מזכירות.

אנחנו מבקשים לדעת באופן ספציפי, השר לא שייך להחלטה.

אני יודעת, כרגע רק נתתי דוגמה, נעבור אחד אחד בהחלטה שמונחת לפניכם ותצטרכו להחליט לגבי כל סעיף.

אני עוברת לסקירה הספציפית. ראשית, בסעיף 1 להחלטה העיקרית בשנת 1969, יש הגדרה של גמלה. ההגדרה אומרת, שגמלה זה קצבה או מענק, לרבות טובת הנאה או שירות. אני מציעה לומר – וזה למעשה תיקון טכני - שבהגדרת גמלה, בסופה יבוא: למעט פנסיה צוברת, ואז להוסיף הגדרה: פנסיה צוברת כמשמעותה בסעיף 1 א' רבתי לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון. זה תיקון טכני שיעזור לנו בהמשך.

אבל לא מוחקים: טובת הנאה וכו'.

לא.

אני עוברת לסעיף 8 להחלטה העיקרית. סעיף 8 להחלטה העיקרית דן בגמלאות ליושב ראש הכנסת. כתוב שם כך: "יושב ראש הכנסת לשעבר זכאי לגבי תקופת כהונתו כיושב ראש הכנסת לגמלאות כאילו היה ראש הממשלה, וכן זכאים שאיריו ושאירי יושב ראש הכנסת. הוראת סעיף 7 תחול עליו, ראש ממשלה זכאי לקצבה אם הוא כיהן 18 חודש לפחות". אני מציעה להוסיף בסעיף הזה, סעיף קטן (ד) שאומר: הוראות סעיף זה יחולו בשינויים המחויבים גם על יושב ראש הכנסת לשעבר הזכאי לפנסיה צוברת ובלבד שכיהן כיושב ראש הכנסת 18 חודשים לפחות.

איך היה עד היום?

אותו הדבר, אבל אני משווה את המצב המשפטי לעניין יושב ראש הכנסת.

כל העניין כאשר דובר על פנסיה צוברת, שלא ייווצרו מקרים כאלה. מה זו פנסיה צוברת, מי ישלים את הכסף הזה?

אם יורשה לי להסביר, אנחנו לא מדברים על פנסיה כפנסיה, אנחנו מדברים בהמשך למשל על שירותי מזכירות.

אני מדבר על ראש הממשלה.

גם אני מדברת עליו. סעיף 8 להחלטת הגמלאות אומר: "יושב ראש הכנסת זכאי לפנסיה כמו ראש הממשלה" – אחר כך יש סייגים לעניין שירותי מזכירות ולעניין הוצאות נסיעה.

נעזוב לרגע את הוצאות הנסיעה ושירותי המזכירות, אני מדבר על הפנסיה.

אבל אנחנו לא, כאן אנחנו לא מדברים על הפנסיה, בפנסיה לא נוגעים, אנחנו מדברים רק על התנאים הנלווים.

זאת אומרת, יושב ראש הכנסת שכיהן כשנה וחצי כיושב ראש כנסת והוא חדש בפנסיה צוברת, הוא יקבל על פי תקנות מבטחים.

נכון, את הפנסיה, אבל את שירותי המזכירות ואת הוצאות הנסיעה הוא יקבל כמו היום. יושב ראש כנסת שזכאי לפנסיה צוברת, שלא ייאמר שהוא לא זכאי לתנאים הנלווים.

סעיף 15 דן במענק לחבר כנסת הפורש ואינו זכאי לקצבה. הסעיף אומר היום כך: "חבר כנסת לשעבר שאינו זכאי לקצבה לפי החלטה זו – זאת אומרת, מי לא זכאי? מי שלא כיהן ארבע שנים כחבר כנסת – ישולם לו בשעה שיחדל לכהן מענק בסכום של 18% מהמשכורת האחרונה ששולמה לו כחבר כנסת, כפול מספר החודשים שכיהן כחבר כנסת אחרי 6 באפריל 1958". זה מה שאומר היום סעיף 15. מה אנחנו מציעים? אנחנו מציעים, שהאמור בסעיף יסומן א' ובסופו יבוא: הוראות סעיף זה יחולו גם על חבר הכנסת לשעבר הזכאי לפנסיה צוברת ובלבד שכיהן כחבר כנסת תקופת כהונה של כנסת אחת לפחות. כנסת אחת לפחות יש הגדרה שזה מלוא תקופת כהונתה של כנסת אחת, בין אם השלימה את התקופה הקבועה בחוק ובין אם התפזרה לפני.

מה מטרת הסעיף המקורי?

מטרת הסעיף המקורי, להעניק איזשהו מענק לחבר כנסת שלא זכאי בכלל לקצבה, כלומר, לתת לו איזה שהיא נחיתה רכה יותר לתקופה שלאחר כהונתו כחבר כנסת.

מציעים את הסעיף הזה מאחר שחברי הכנסת שמקבלים פנסיה צוברת לא מקבלים פנסיה אלא צוברים רק זכויות שאולי יבואו למימוש בעוד עשרים שנה.

אנחנו מציעים אותו דבר, אומרים: היית חבר כנסת תקופה של כנסת אחת לפחות, גם אתה תקבל את המענק הזה. זה כמובן נתון להחלטתכם, אבל זאת ההצעה.

זה חל גם על סגני ראשי רשויות?

אנחנו לא מדברים כאן בסגני ראש עיר, זאת החלטה אחרת שלא שייכת לכנסת. אנחנו מדברים על החלטת חברי הכנסת לעניין מענק.

מכיוון שהרעו את הזכויות של בעלי פנסיה צוברת, צריך לדעת, שאנחנו מוסיפים להם זכות שאין בפנסיה התקציבית. מה המשמעות של לא זכאי? צריך לכתוב: בעת הפסקת עבודתו כחבר כנסת, כי הרי הוא יהיה זכאי בגיל 65.

כרגע אנחנו לא נוגעים בסעיף כפי שהוא קיים, זה שכתוב: לא זכאי לקצבה, זה כתוב היום לגבי פנסיה תקציבית.

אדם שלא זכאי לקצבה הוא חבר כנסת שכיהן פחות מארבע שנים בכנסת. את אומרת, שאותו אחד שלא זכאי לקצבה ונמצא בפנסיה צוברת, קרי, לא מי שכיהן פחות מארבע שנים אלא גם מי שכיהן שמונה שנים.

צודק חבר הכנסת יהלום, בסעיף הזה אנחנו מוסיפים לבעלי הפנסיה הצוברת, כלומר, חברי כנסת שנבחרו לאחר הכנסת החמש-עשרה, אנחנו מוסיפים להם זכות למענק שלא מותנה באורך התקופה שבה הם משרתים בכנסת, להפך.

אבל כאן אנחנו בעצם מתנים את המענק בכך שהוא היה איזה שהיא תקופה מינימלית כחבר כנסת. השאלה אם אתם רוצים שזה יהיה תקופת כהונה של כנסת שלמה או שאתם רוצים להיטיב עוד יותר ולומר, גם אם הוא כיהן שלושה חודשים - - -

זה מענק של חודש אחד?

מדובר במענק של 18% כפול מספר החודשים שהוא כיהן - - -

זה לא משמעותי.

זה משמעותי אם הוא כיהן 10 שנים, 10 שנים כפול 18%?

לא, זה לא נראה לי תקין. לא הגיוני שהוא יקבל כפול עשר שנים.

אדם שכיהן עשר שנים כחבר כנסת בפנסיה צוברת, באופן עקרוני הוא זכאי לגמלה אלא שהגמלה תינתן לו בגיל 65. את אומרת שהוא לא זכאי לגמלה, קרי, שהוא סיים לכהן כחבר כנסת והוא לא זכאי לגמלה בעת עזיבתו וצריך לציין זאת.

אני חולק על הרעיון, אני חושב שלא יכול להיות, שניתן מענק, זו בעצם הטבה נוספת לבעלי הפנסיה הצוברת שלא מוגבלת בשום שיעור. זאת אומרת, אדם יכול לשרת עשרים שנה בפנסיה צוברת, הרי לא ניתן לו 20 כפול 12 חודשים כפול 18%, זה לא הגיוני.

מי שכיהן עשר שנים, מה גובה המענק שיקבל?

120 משכורות כפול 18%, זה מוגזם, לא זו הייתה מטרת המחוקק.

18% מהמשכורת כפול מספר החודשים שכיהן.

המטרה של הסעיף הזה הייתה לפצות את חברי הכנסת בשיטת הפנסיה התקציבית שאין להם פנסיה תקציבית כתוצאה משירות קצר בכנסת או כתוצאה מכך שהם צעירים. זו הייתה מטרת המחוקק ולכן מאותו רגע שקבענו שהפנסיה היא פנסיה צוברת ולא פנסיה תקציבית - דעתי ידועה בנושא הזה אבל בואו נניח שאנחנו רוצים ללכת לקראת חברי הכנסת שאין להם פנסיה תקציבית - הם מגיעים לכנסת לא בגיל 21 או 25 כמו עובד רגיל, הם מגיעים בגיל מבוגר יותר, במקרה הזה צריך לקבוע אחד מהשניים, או להגביל את המענק באיקס שנים – ארבע שנים או שש שנים – זה סביר, או לקבוע מענק הסתגלות.

מייד נגיע למענק ההסתגלות.

אני אומר, לקבוע איקס חודשי משכורת ולא להסתבך עם 18%.

מדובר ב-18% לשנה?

18% כפול מספר החודשים שבהם חבר הכנסת כיהן.

אני מציע לבטל את הסעיף, הגיע הזמן שהסעיף הזה יבוטל. הסעיף הזה צריך להתבטל מכיוון שאין היום אף חבר כנסת שנמצא בפנסיה תקציבית, כולם עברו לפנסיה צוברת. אין טעם להסתמך על סעיף שהוא לא אפקטיבי.

יש חבר כנסת אחד או אפילו שניים שלא הגיעו לגיל 45.

גם אם הם לא הגיעו לגיל 45, הזכויות מוקפאות עד גיל 45, הם לא קיבלו פיצויים, הם יקבלו פנסיה בגיל 45.

הסעיף הזה כבר לא רלבנטי ואני מציע לא להסתמך עליו אלא להוסיף סעיף חדש על פי הצעת היושב ראש, שיהיה סביר, למשל: ובלבד עד תקרה של איקס משכורות.

ישנו עיוות כלשהו, חבר כנסת ששירת בכנסת במשך 20 שנה מקבל שכר פחות מחבר כנסת חדש אם הוא למשל סגן יושב ראש.

אין ותק לחבר כנסת.

זה רע מאוד. אני מציע לעשות את החישוב בצורה מדורגת ולא על פי השיטה שהצעתם.

תנו לי לחשוב בעניין, לא הייתי רוצה שנקבל החלטה כזאת בישיבה שכינסנו אותה בהתראה די מוקדמת, חשבתי שמדובר במשהו טכני, אבל מדובר בעניין מאוד מהותי. אני לא רוצה שנחטוף הצבעה.

אנחנו עוברים לסעיף 4 שמתקן את סעיף 15א' רבתי, שדן במענק ההסתגלות. היום הסעיף אומר כך: מענק ההסתגלות ניתן לחבר הכנסת לשעבר אשר כיהן מלוא תקופת כהונתה של כנסת אחת לפחות - כולל את התיקון של אלוני שאמר, גם אם הכנסת התפזרה לפני הזמן וגם אם הוא נכנס לכנסת ארבעה חודשים - התנאי הנוסף הוא, שאותו חבר כנסת אינו זכאי לקצבה או שקצבתו בין על פי החלטה זו בלבד ובין בצירוף קצבה אחרת אינה מגיעה ל-70% מהמשכורת הקובעת, יהיה זכאי למענק הסתגלות. זאת אומרת, גם כאן יש התניה של תקופת כהונה מינימלית, מענק ההסתגלות הוא בשיעור של ארבע פעמים המשכורת האחרונה ששולמה לו. השאלה היא, האם אנחנו רוצים להחיל זאת על מי שמקבל פנסיה צוברת ובאיזה צורה?

זה חל על כל מי שאין לו 70% פנסיה?

כן. אנחנו כתבנו: הוראות סעיף זה יחולו גם על חבר הכנסת לשעבר הזכאי לפנסיה צוברת ובלבד שכיהן כחבר הכנסת למשך תקופת כהונה של כנסת אחת לפחות, שזה כולל גם אם הכנסת התפזרה לפני כן.

סעיף 5 שמתייחס לסעיף 16, נראה לי שנצטרך לדחותו עד שיאושר סופית סעיף 15 עצמו, מדוע? כי סעיף 16 אומר כך: "חבר הכנסת לשעבר שקיבל מענק לפי סעיף 15 – בעניין 18% - ואחרי כן חזר ונבחר לכנסת, הברירה בידו, רצה יחזיר את המענק, רצה לא יחזירו, ובמקרה כזה לא תבוא בחשבון תקופת הכהונה שבעדה קיבל מענק לקביעת הזכות לקצבה". אנחנו הצענו כאן, להחליף את המילים לפי סעיף 15 למילים: סעיף 15א', ואת שני הדברים האלה תצטרכו להחליט, האם אנחנו מוחקים בכלל את נושא המענק, גם כאן הסעיף הזה יצטרך להימחק.

לאחר שנלמד את הסעיף, נראה איך לנהוג.

אני עוברת לסעיף 26ב' רבתי לחוק, שדן בקצבה ובמענק: "חבר הכנסת לשעבר שנתקיימו בו שלושה אלה – חדל לכהן לאחר שהגיע לגיל 60; כיהן כחבר הכנסת 30 שנים לפחות; זכאי לקצבה בשיעור מרבי שנקבע בסעיף 12 או בסעיף 26, יהיה זכאי בנוסף לקצבה למענק בשל תקופת כהונה עודפת על התקופה המזכה אותו בקצבה בשיעור המרבי או העודפת על 30 השנים האמורות בפסקה 2, הכל לפי התקופה הארוכה שביניהם". זה הסעיף שקיים היום - - -

מה זה אומר במילים פשוטות?

זה סעיף שמעניק מענק למי שכיהן מעל 30 שנות כהונה.

זה כאילו פיצויים?

לא פיצויים, מענק.

בעבר, 30 שנות כהונה הביאו 70% פנסיה, לכן נתנו כאן מענק כפי שמקובל גם במקומות אחרים כאשר אתה עובר ותק מסוים.

אבל כאן זה לא מצטבר, הוא לא צריך לעבוד 30 שנה, מספיק שהוא בן 60.

מדובר בכל שלושת התנאים.

זה מקביל לסעיף שקיים במקומות אחרים לגבי מענק נוסף מכוח ותק. השאלה שנשאלת פה, האם לתת את זה גם למי שמקבל פנסיה צוברת.

צריך לחשוב שזה יתחיל לחול אולי בעוד 30 שנה, אבל עדיין צריך לחשוב מבחינת הקונספט אם יש לזה מקום או לא.

אז ניקח לנו זמן לחשוב על זה.

אנחנו עוברים לנושא הטלפון, סעיף 29 להחלטה הקיימת: חבר הכנסת לשעבר הזכאי לקצבה לפי החלטה זו, זכאי לטלפון בדירתו. לאחרונה התקבלה החלטה של ועדת הכנסת, מה עושים עם הדירוג לפי גובה הקצבה שהוא זכאי לה. נשאלת השאלה, מה עושים עם חברי הכנסת שזכאים לפנסיה צוברת?

מאחר וההחלטה היא לפי שנים, זה לא שייך לפנסיה צוברת.

לכן צריך לקבוע משהו פוזיטיבי. אנחנו הצענו שיהיה כתוב: הוראות סעיף זה יחולו גם על חבר הכנסת לשעבר הזכאי לפנסיה צוברת ובלבד שכיהן כחבר הכנסת במשך תקופת כהונה של כנסת אחת לפחות. זה מקובל?

אני מעדיף לחשוב על זה. אנחנו מקבלים כאן שורה של החלטות שנוגעות לגמלאות וגם לתנאים נלווים - - -

רק לתנאים הנלווים.

אני לא כל כך שקט בעניין, אני מציע לחשוב על כך.

אם אתם רוצים, אפשר להעביר את ההחלטה לוועדת אלוני.

גם על זה אני רוצה לחשוב.

נותרו שני דברים נוספים: האחד, פרסומי הממשלה. היום סעיף 30 להחלטה העיקרית קובע, שחבר הכנסת לשעבר הזכאי לקצבה לפי החלטה זו, זכאי לקבל חינם כל חומר פרסום של הממשלה כפי שזכאי לכך חבר הכנסת, גם עם התיקון שהיה לאחרונה של הגבלת הפרסומים. הצענו כאן, שאחרי המילים: הזכאי לקצבה לפי החלטה זו, יבוא: וכן חבר הכנסת לשעבר הזכאי לפנסיה צוברת שכיהן כחבר כנסת למשך תקופת כהונה של כנסת אחת לפחות, זכאי לפרסומי הממשלה.

השני, סעיף 31 דן בזכות נסיעה: חבר הכנסת לשעבר הזכאי לקצבה לפי החלטה זו, זכאי לנסיעה חינם בתחומי המדינה, ברכבת ובאוטובוסים שבשירות הציבורי להסעת נוסעים.

זה נראה לי, אנחנו נביא את זה לאישור בישיבה נוספת לאחר שנשפץ.

לא נתתם לנו הנחיות איך לשפץ.

מאחר ודנים בגמלאות - מצדי אפשר להעביר שאילתה לוועדת אלוני - הייתי מבקש מאדוני לטפל בעניין במלוא הדחיפות וזה בנושא של זכויות שאירים, כאשר חבר הכנסת נפטר או נעשה חולה. אנחנו מדברים לגבי פנסיה תקציבית כי הפנסיה הצוברת כוללת זכויות לשאיריו של חבר הכנסת.

גם בפנסיה תקציבית יש זכויות.

איפה זה כתוב?

זה כתוב בהחלטה.

האלמנה מקבלת את הפנסיה שהיה מקבל חבר הכנסת.

סעיף 17 להחלטה הקיימת מדבר על כך: "חבר הכנסת שנפטר, תשולם לשאיריו משכורתו בעד החודש שבו נפטר, ואם היה הנפטר זכאי לקצבה אילו פרש ביום פטירתו, תשולם להם מכאן ואילך קצבה בשיעור שהיה משתלם לו בכפוף להוראות סעיף 22".

אם כך, אין בעיה.

היום, בכל זכויות הפנסיה, אדם עבד שלוש שנים, גם אם חבר כנסת כיהן שלוש שנים ונפטר, אשתו מקבלת 40% וכל ילד מקבל 15% עד הגיעו לגיל 18. זאת אומרת, אישה ושלושה ילדים מקבלים 70%. פה הוא מקבל רק מה שהיה מגיע לו, זאת אומרת, אם הוא כיהן ארבע שנים, מגיע לו 8%, השאירים לא מקבלים כלום והאישה מקבלת 8%. זה דבר שלא קיים בשום מוסד מתוקן.

אבל מקבלים גם מענק, יש סעיף שמדבר על מענק.

המענק הוא להוצאות הקבורה.

מענק לשאירים של חבר כנסת שלא היה זכאי לקצבה, יש מענק כמו בסעיף 15.

לא ידעתי, שחבר כנסת שנקרא לבית עולמו, משפחתו מקבלת את מה שהוא היה זכאי.

כל פנסיה מקיפה מבטחת אותו עד גיל 65.

מה קורה בחוק שירות המדינה גמלאות?

אותו הדבר.

אני מבקש לתת את ההנחיות הבאות: 1. בעניין המענק שדיברנו עליו, המענק צריך להיות מינימלי.

כשאתה אומר מינימלי, למה אתה מתכוון?

מענק של שלוש משכורות, או הצעה אחרת, אני לא אוהב את ההצעה של 18% כפול מספר חודשים, זה מסובך. לדעתי יש לקבוע מענק של שלוש משכורות, זה נראה לי מענק סביר.

כאן היה מדובר בחבר כנסת שלא כיהן כארבע שנים, נניח כיהן כשלוש וחצי שנים, המענק שיינתן לו, שלוש וחצי שנים כפול 12 כפול 18%, זה יוצא 18 חודשי משכורת. אני מציע את המקסימום, מענק של 18 חודשי משכורת.

אני מציע, לקבוע מפתח של 18% לכל חודש, עד שישה משכורות, זה נראה לי סביר, לא יותר.

לגבי הנושא שהעלה חבר הכנסת יהלום, אני מבקש לבדוק מה המצב בחוק שירות המדינה גמלאות.

זה משהו חדש.

זה לא שייך, אולי זה תיקון חקיקה.

לא, זה לא תיקון חקיקה, זה לא שונה ממה שאנחנו עושים כאן, זה תיקון החלטת הגמלאות שבסמכות ועדת הכנסת.

לא נוח לנו לבוא בכל פעם מחדש עם עוד טלאי ועוד טלאי, תבדקו את הנושא הזה, אם נוכל להעביר אותו במסגרת ההחלטה הזאת, כדאי לעשות זאת.

יתר הנושאים היו מקובלים עלינו.





אישור תיקון כללי האתיקה לחברי הכנסת–לפי חוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם

אנחנו עוברים לנושא הבא: אישור תיקון כללי האתיקה לחברי הכנסת – לפי חוק חסינות חברי הכנסת זכויותיהם וחובותיהם. זה בעקבות הדיון בנושא יצחק מרדכי, מה הצעתכם?

אנחנו מציעים להוסיף לכללי האתיקה כלל שאומר: "מי שחברותו בכנסת הושעתה לפי סעיף 42ב' רבתי א' לחוק יסוד: הכנסת, יגיש ליושב ראש הכנסת הצהרת הון כאמור בסעיף קטן (א), תוך 60 ימים מיום שחזר למלא את משרתו לפי סעיף 43ב' לחוק יסוד: הכנסת". זה על מנת לדעת, מה היו הכנסותיו במהלך ההשעיה.

לי זה לא ברור, אני מבין שזה נועד להשוות אותו למצב של חבר כנסת חדש שמגיש הצהרת הון עם בחירתו לכנסת. לדעתי על הכנסות צריך להיות סעיף מפורש, כמו בשירות המדינה, חבר כנסת שסיים את תקופת השעייתו, בין אם הוא הורחק מהכנסת ובין אם הוא חוזר לכנסת, הוא צריך להגיש דוח על הכנסותיו, כך נהוג כלפי עובד מדינה.

את הכללים של עובדי מדינה כבר החלנו עליו, אמרנו, שכל מה שחל לגבי עובדי מדינה בתקופת ההשעיה יחולו גם על חבר כנסת שהושעה. כאן ככל הנראה הבקשה הייתה, שאם יטענו שהוא רכש נכס מסוים - - -

מקובל עליי, ההצעה טובה, אבל אני מבקש להבטיח, שייקבע מנגנון ברור, שחבר כנסת מסיים את תקופת השעייתו, הוא מגיש דין וחשבון על הכנסותיו בתקופת ההשעיה.

בזמן תקופת ההשעיה ולא בסוף.

לפחות אחת לשנה כי ההשעיה יכולה להימשך גם שלוש שנים. ההליכים המשפטיים יכולים להימשך גם שלוש שנים, לכן אני מציע, אחת לשנה הוא צריך להגיש הצהרת הון. צריך לקבוע כללים.

אנחנו נבדוק פעם נוספת ואולי נבוא עם נוסח שונה.

בסדר.




בקשה להקדמת הדיון בהצעת חוק העונשין (תיקון – משחקי מזל), התשס"א-2001
לפני הקריאה הטרומית

הנושא הבא: בקשה להקדמת הדיון בהצעת חוק העונשין (תיקון – משחקי מזל), התשס"א-2001, לפני הקריאה הטרומית. מדובר בהצעת חוק שהוגשה על ידי שורה של חברי כנסת מסיעות רבות בנושא של הכשרת קזינו, לא קזינו פרטי אלא קזינו בחסות ובניהול מפעל הפיס.

מה הבקשה?

בין היתר מדובר על כך, שהקזינו הזה יענה על כללים מאוד ברורים, כולל הגבלות בעניין פתיחה וסגירה.

אני מבין שמה שעומד על הפרק היא הבקשה להקדמת הדיון. הנוהל הרגיל הוא, שאמור להיות מצב שמקבלים את עמדת הממשלה. הייתי מבקש שזה יהיה בנוהל הרגיל שעוברת הצעת חוק.

זה לא קשור לממשלה, זו קריאה טרומית.

אני רוצה להבין מה הלחץ הדחוף להעלות זאת בקריאה טרומית ולחרוג מהנוהל הרגיל ששומעים את עמדת הממשלה?

חברי הכנסת שיזמו את הצעת החוק חושבים, שהנושא של הימורים בלתי חוקיים הוא מכת מדינה שראוי לטפל בזה בהקדם האפשרי, זה הרעיון המרכזי. חלק מהם חושבים, שהאפשרות המיידית של הפעלת קזינו ביריחו מצדיקה שמפעל הפיס יוכל להפעיל קזינו עד כמה שאפשר מהר במדינת ישראל על מנת למנוע מצב שבו מהמרים עוברים ליריחו ומבצעים שם את משחקי ההימורים. אחרים חושבים, שהפעלת קזינו מהירה ככל האפשר על ידי מפעל הפיס תביא להפסקת התופעה הבלתי חוקית שגם הורסת משפחות וגם תורמת לגידול הפשע כתוצאה מהפעלת משחקי קזינו בלתי חוקיים במדינת ישראל, שהבעיה הזאת היא בעיה דחופה שראויה לטיפול מידיי. זו הסיבה להקדמת הדיון כאשר אנחנו איננו קובעים דבר לגבי החוק עצמו, זה יידון בוועדה שתדון בחוק.

אני פונה אל יושב ראש הוועדה, שהבקשות לפטור מחובת הנחה מגיעות אליו חדשות לבקרים, אני חושב שאנחנו מגזימים מאוד בעניין בגלל שמישהו במפעל הפיס לוחץ. עם כל הכבוד, אין שום סיבה בעולם להקדים את הדיון בחוק לפני 45 יום כפי שהדבר נעשה בכל החוקים הרציניים יותר. כאן מדובר בהנהגת קזינו, מדובר בבעיה מאוד קשה הנתונה במחלוקת בבית הזה וגם בציבור כולו. לא ייקרה שום דבר אם נחכה 45 יום כשם שחיכו שלוש שנים לפתיחת הקזינו ביריחו.

אני חושב שיושב ראש הוועדה – שחתום על הצעת החוק - יוכיח דוגמה אישית אם לא יאשר זאת ולא יביא זאת לדיון לפני 45 יום כי מחר יוכל להיתקל בבעיה כאשר יירצה לדחות הצעות אחרות של חברי כנסת.

הסיבה שזה הובא לדיון היום מכיוון שנאמר לי, שתקנון הכנסת מחייב תוך שני ימי כנסת מיום הנחת ההצעה על שולחן הכנסת. השאלה היא, האם העובדה שהתחלנו את הדיון היום מחייבת אותנו להצביע כעת או שאנחנו יכולים לדחות את ההצבעה ליום רביעי?

הסמכות של ועדת הכנסת היא רק בתוך היומיים, אחר כך אין לוועדה סמכות ואפשר להניח את זה בסדר היום בנוהל הרגיל.

אם אנחנו מקיימים כעת את ההצבעה אך את ההצבעה על הרביזיה מקיימים ביום רביעי, זה בסדר?

אם יש רביזיה אז זה בסדר.

חבר הכנסת יהלום, אני רוצה להיות הגון, חבר הכנסת גפני ביקש רביזיה על ההחלטה הזאת, הוא לא נמצא כאן ובשביל ההגינות אני מבקש שאתה תבקש את הרביזיה.

אני מעמיד את ההצעה להצבעה, מי בעד פטור מחובת הנחה ירים את ידו.


הצבעה

בעד – 2
נגד – 1
נמנעים – אין
ההצעה נתקבלה.

ההצעה נתקבלה.

אני מבקש רביזיה.

אם כך, הרביזיה תידון כנראה ביום רביעי.



תיקון לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון בנושא חברי כנסת שנבחרו לכהונה וזכאים לפנסיה תקציבית

עם בחירתו של יושב ראש הוועדה לתפקיד יושב ראש ועדת הכנסת לפני שלושה חודשים ביקשתי ממנו לסייע לי בנושא המעבר מפנסיה תקציבית לפנסיה צוברת כי חשבתי שנגרם לי עוול בעניין הזה. אני רוצה לומר לפרוטוקול, שאני פניתי ליושב ראש, ביקשתי ממנו זאת, היושב ראש שקל את הדבר במשך חודשים ארוכים, המחלקה המשפטית ניסחה הצעת חוק לטובת העניין והנושא היה צריך לעלות בוועדת הכנסת. חברי כנסת שהיו אמורים ליהנות מההטבה – אם מדובר בכלל בהטבה – הודיעו בתקשורת שהם לא יזמו, הם לא פנו והם מוותרים על כך. זכותם להישאר בפנסיה צוברת, אני עומד על זכותי לתקן את העיוות ודורש ממך לקיים דיון בוועדת הכנסת בנושא הזה או לחילופין, לאפשר לי להופיע בפני ועדה ציבורית כזאת או אחרת שתקבע בעניין.

אני מכבד את בקשתך, למיטב ידיעתי זה אמור להידון ביום רביעי, קבעתי להיום בצהרים פגישה עם הממונה על השכר ובין היתר אדון אתו בנושא הזה. אני בהחלט חושב שהדרישה של חברי הכנסת, לפחות הבקשה שלך, היא ראויה להידון. הבעתי את דעתי, שחברי הכנסת קופחו, ירו לעצמם ברגל ואני לוקח ברצינות את הבקשה שלך. אני אודיע לך בעניין בימים הקרובים.

אני מדגיש פעם נוספת, שהבקשה הייתה שלי.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.





הישיבה ננעלה בשעה 12:25.