פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3025




3
ועדת הכנסת
30.4.2001


פרוטוקולים/ועדת הכנסת/3025
ירושלים, י"ג באייר, תשס"א
6 במאי, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 186
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ז' באייר התשס"א (30 באפריל 2001) שעה 11:00

חברי הוועדה: יוסי כץ – היו"ר
משה גפני
שאול יהלום

אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
אבי לוי - חשב הכנסת
טובי חכמיאן - גזברות הכנסת
אילן בלום - יועץ לענייני תקשורת – הכנסת
אראלה אבן שושן - הנהלת בתי המשפט

אנה שניידר

עו"ד מירי פרנקל-שור - הלשכה המשפטית
" ארבל אסטרחן - " "

אתי בן-יוסף

אסתר אלפיה

א. השלמת החלטה בנושא זכויות טלפונים לחברי הכנסת.
ב. החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים – ביגוד), התשס"א-2001.
ג. החלטת שכר חברי הכנסת (קשר עם הציבור) התשס"א-2001.
ד. מסגרת דיון להצעות אי-אמון בראש הממשלה.
ה. פיצויי פיטורין לעוזרים פרלמנטריים.

א. השלמת החלטה בנושא זכויות טלפונים לחברי הכנסת

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה. הנושאים שעל סדר היום: החלטת שכר חברי הכנסת (קשר עם הציבור) התשס"א-2001; השלמת החלטה בנושא זכויות טלפונים לחברי הכנסת; פיצויי פיטורין ורציפות זכויות לעוזרים פרלמנטריים; החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים – ביגוד), התשס"א-2001; ומסגרת דיון להצעות אי-אמון בראש הממשלה שיידונו במליאת הכנסת ביום שני.

מאחר והסעיף הראשון נמצא ברגע זה בהדפסה, נתחיל עם הסעיף השני: השלמת החלטה בנושא זכויות טלפונים לחברי הכנסת.

עורכת-הדין ארבל אסטרחן, בבקשה.

הוועדה כבר דנה בנושא שירותי תקשורת שהוענקו לחברי הכנסת בעקבות המלצות ועדת גל-נור כבר מספר פעמים. לגבי נושאים מסוימים הגיעו להחלטה. ושאים אחרים נשארו פתוחים או שכשהובאו ליישום בחשבות הכנסת ראינו שיש בעייתיות ביישומן, ועכשיו אנחנו מבקשים לקבל החלטה סופית שתכלול את כל נושא שיחות הטלפונים של חברי הכנסת.

"החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א-2001. בתוקף סמכותה לפי סעיפים 5 ו-12 לחוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949, מחליטה ועדת הכנסת לאמור: פרק א': שירותי תקשורת, עיתונים ודברי דואר.

שירותי תקשורת – 1 (א) הכנסת תממן לחבר הכנסת –(1) הוצאות התקנה חד-פעמיות של קו טלפון אחד בדירה ... " וכו'. זה סעיף מאוד ישן שנגע לחברי כנסת שהגיעו לכנסת ולא היה להם קו טלפון בבית, והם היו זכאים להתקנת טלפון. חבר כנסת שמגיע היום לכנסת ויש לו טלפון בבית, לא זכאי להתקנה קו טלפון על חשבון הכנסת.

מכיוון שהסעיף הזה כבר לא רלבנטי לגבי שום חבר כנסת, אנחנו מציעים להוריד את כל הסעיף הזה.

אני מציעה להשאיר אותו. אולי לא ישתמשו בו, אבל יכול להיווצר מצב שחברי כנסת ממיגזרים מסוימים לא יהיו מחוברים לקו טלפון, לא יהיו זכאים ולא יוכלו לממש זכות זו אם הסעיף הזה יימחק. לא ייגרם שום נזק אם הסעיף הזה יישאר, מכסימום לא ישתמשו בו.

אפשר להשאיר את זה, אבל ברור שזה חל רק על חבר כנסת שמגיע לכנסת ואין לו טלפון.

בסדר. חבר-הכנסת יהלום, מה דעתך?

גם אני בעד, אבל אני שואל, למה רק קו טלפון אחד ולא שניים? אם בסעיף 3 אנחנו מקבלים עבור 2 קווים, אז מדוע בסעיף 1 רק קו אחד?

אם יש לו קו טלפון אחד, הכנסת תתקין לו קו לפקס.

פיסקה (2) מדברת על מכשיר פקסימיליה לפי אישור חשב הכנסת – כלומר, או שהכנסת תיתן לו מכשיר או שהוא יקנה מכשיר והכנסת תממן – והוצאות התקנה של קו טלפון לצורך שימוש במכשיר והוצאות אחזקה של המכשיר והשימוש בו.

אני רוצה להעיר הערה מתוך נסיוני האישי. כשהסתמכתי על הסעיף הזה אמרו לי, מכסים לך את הוצאות האחזקה, מתקלקל – יתקנו. אבל אם אתה רוצה ביטוח, זה לא. זה נראה לי משונה מאוד. אני מציע לכתוב אחזקה או ביטוח.

לדעתי שירות האחזקה זה כמו ביטוח.

אין בעיה עם העקרון, הבעיה היחידה היא יכולת הפיקוח על כך. תצטרך להמציא אישור מחברת הביטוח.

בוודאי, לא איכפת לי שהחשב של הכנסת יעשה את זה.

חבר הכנסת צריך לקבל מכשיר שפועל.לצורך כך צריך לממן הוצאות אחזקה ולחלופין ביטוח, זה צריך להיות כלול במימון של הכנסת. באיזה דרך? חשב הכנסת ידרוש אישור בכתב מחבר הכנסת על הביטוח הזה.

או שזה ייכלל במסגרת הביטוח של המכשירים שלנו פה בכנסת.

אז לא צריך לכתוב את זה?

לדעתי זה כלול במלים: "הוצאות אחזקה", ומאחר שזה לפי אישור חשב הכנסת, אז זו הפרשנות.

היום הם לא מפרשים את זה כך.

מהיום נפרש את זה כך.

לסעיף (3), חבר הכנסת יקבל הוצאות אחזקה ושימוש בשני קווי הטלפון – קו טלפון רגיל וקו טלפון לפקס – או קו טלפון אחד אם הוא מסוג של ISDN שמאפשר שימוש דו-קווי, שזה כמובן קו הרבה יותר יקר.

שירות שיחה מזוהה; שירות תא קולי; ביצוע שיחות טלפון לארץ, לרבות שיחות לספק שירותי אינטרנט; ביצוא שיחות טלפון לחו"ל ושליחת פקסים לארץ ולחוץ לארץ.

אני רק רוצה להעיר שבאותה מסגרת יש נושא שנקרא "שיחות גוביינא" שלא מאשרים אותן. לדעתי, אם חבר כנסת נמצא בחו"ל והוא עושה שיחת גוביינא, אין סיבה שהחשבון לא יכוסה. אני מציע להוסיף: שיחות גוביינא.

אתה רוצה שכל שיחת גוביינא שתבוצע לביתו של חבר הכנסת?

אם הוא מסכים לקבל אותה אז למה לא?

תוסיפי את זה.

כמו שיחה לחו"ל.

השאלה הזו הטרידה גם אותי. חשבון הטלפון שלנו משולם על ידי הכנסת. קורה שבן משפחה שלי נמצא בחוץ לארץ והוא עושה שיחת גוביינא וזה נכלל, אף אחד לא יודע מי עשה את זה, אני או מישהו אחר. נתקלתי בזה באופן אישי כשקיבלתי חשבון טלפון גדול, מהסיבה הזו, פניתי לגזברות הכנסת, התייעצתי איתם ושילמתי מחצית מהחשבון הזה מכיסי הפרטי.

אני שואל, אם חבר הכנסת נמצא בחוץ לארץ ועושה שיחת גוביינא, זה בסדר. אבל אם בני משפחתו מטיילים בחוץ לארץ ועושים שיחת גוביינא, זה פתח לניצול לרעה של הזכויות שלנו.

הייתי אומר: שיחות גוביינא שעליהם יצהיר חבר הכנסת שנעשו לצורך עבודתו.

אז לדעתי צריך לשפץ את הנספח המצורף להחלטה זו ולהוסיף גם "שיחות גוביינא".

כשהוא היה בחוץ לארץ.

לא רק כשהוא היה בחו"ל. יכול להיות שאני מתקשר מהארץ לאיש קונגרס ברוסיה ואין לו כסף, הוא מחזיר לי טלפון, וזה לא פרטי - - -

בדיוק, גם יכול להיות.

במסגרת תפקידו נעשו שיחות גוביינא לחו"ל.

שיחות גוביינא שעליהם יצהיר חבר הכנסת שהם נעשו במסגרת הגוביינא.

יוצא מן הכלל.

את זה צריך להוסיף בתוספת.

נעשה ניסוח חדש של התוספת.

פיסקה (4) מדברת על שיחות בטלפון סלולארי. בהתאם להמלצות ועדת גל-נור, החליטה ועדת הכנסת שחבר הכנסת יהיה זכאי לחשבון חופשי בשיחות מטלפון סלולארי. החשב הכללי במשרד האוצר עורך מכרז בין חברות הטלפון הסלולארי כדי לקבל את התנאים הטובים ביותר עבור משרדי הממשלה. במכרז האחרון זכתה חברת פלאפון. הכנסת התקשרה עם החברה הזו ומקבלת ממנה מחירים טובים בהרבה מהחברות האחרות. התעוררה השאלה, האם הכנסת תממן לחבר הכנסת את הסכום שגובה כל אחת מהחברות הסלולאריות אליה קשור חבר הכנסת או רק את הסכום שגובה החברה שזכתה במכרז החשב הכללי, וההפרש ישולם על ידי חבר הכנסת.

כלומר, בגלל שקיבלנו החלטה שמממנים לחבר הכנסת טלפון סלולארי באופן מלא, האם זה אומר שהוא יכול ללכת ולשלם את המחירים הגבוהים ביותר בלי איזה שהיא אחריות ציבורית? חשוב לציין שהכנסת לא מממנת את הטלפון הזה מתקציב דף קשר לבוחר של חבר הכנסת, היא משלמת זאת על פי המלצות ועדת גל-נור.

לפני הישיבה דנו בנושא הזה, ואמרתי שענין החברה הזוכה בגלל שהיא היתה הכי זולה, זה דבר שיכול להשתנות, ובגלל זה חברי הכנסת לא חייבים לשנות את מספר הטלפון שלהם בו הם מחזיקים שנים רבות והוא מצוי בידי אלפי אנשים שנמצאים איתם בקשר.

הצעתי שאם התעריף של החברה שחבר הכנסת כבר קשור אליה אינו עולה על כ-20% - אני לא יודע, נקבע איזה שהוא מדד - מהחברה שזכתה במכרז החשב הכללי, אז אולי כדאי שחברי הכנסת ישלמו את ההפרש, ואם זה עולה על השיעור שייקבע, אז אולי כדי שיחליפו את הפלאפון שלהם שמשולם מתקציב הכנסת כי זה תקציב ציבורי. אני מעדיף שלא ליצור פה מהפכה שכל חברי הכנסת יצטרכו להחליף טלפונים וכו'.

אלה המחשבות שהיו לי בראש, אבל אני רוצה לשמוע מה חברי הכנסת חושבים, חבר-הכנסת יהלום.

או לממן את ההפרש מתקציב ה"קשר לציבור" של חבר הכנסת.

הרעיון שגזברות הכנסת הביאה כהמלצה הוא שאם חבר הכנסת רוצה להישאר עם הטלפון שלו, ישלם את ההפרש בין התעריף של אותה חברה לבין התעריף של החברה שזכתה במיכרז.

טכנית, אינני חושב שגזברות הכנסת תדע לערוך את ההפרשים.

אפשר, יש להם תוכנה מתאימה לכך.

ונניח שכן, גם אני, כמוך, מחזיק שנים רבות באותו מספר טלפון, לכן, אני לא חושב שבענין הזה צריך להגביל את חבר הכנסת.

השאלה, האם אפשר לומר שאנחנו מממנים טלפון סלולארי עד תקרה מסויימת, נניח, אלף שקל לחודש, אינני יודע. ואתה אומר מה איכפת לך, את ההפרש תגבה מדף לבוחר, לא משנה, גם כשהחשב הכללי מאשר, מה, זה בלתי מוגבל? אני אתחיל להתחשבן?

בכל נושא, הכי טוב לקבוע סכום לאותו ענין.

זה הכי טוב, השאלה אם חברי הכנסת יסכימו לזה.

אני חושב שצריך להיות סכום סביר, צריך לראות את החשבונות, לא להיות דרקוני, אבל לא שחבר כנסת בחודש מסוים מנהל את כל חוץ לארץ, אז יכסו לו 20 אלף שקל? צריכים לקבוע סכום מסויים.

אבל אם לוקחים סכום גבוה, אז בעצם זה כיסוי מלא ובכל אופן נותן איזה שהיא תקרה.

נניח שאת אומרת כיסוי חופשי עד 1,500 שקל. ואז, חבר כנסת שמשתמש פחות, לא מקבל בונוס. שיהיה ברור.

קח את הממוצע ותוסיף 50%.

רבותי, תיערכו לזה, אני לא רוצה לקבל החלטה בהרכב חסר כל כך של הוועדה.

אני לא בטוח שאנחנו הולכים בדרך נכונה. אנחנו מדברים על מכרז שמוציא החשב הכללי, וכתוצאה מכך כולם משתמשים באותו מכשיר טלפון סלולארי ומקבלים הנחה משמעותית. נניח שהיינו דנים בנושא הזה שנוגע לאיזה שהוא משרד ממשלתי, מה היינו אומרים? היינו אומרים שמכיוון שמדובר בכספי ציבור ומרוויחים כאן הרבה מאוד כסף, אז בוודאי כדאי לעשות את זה עם החברה שהציעה את הסכום הזול ביותר.

לחברי הכנסת יש פריבילגיה שהם יכולים לבחור את המספרים, זה בסדר. אני חושב שאפשר לשנות את זה שהרי בחישוב שנתי אנחנו מדברים פה על הרבה מאוד כסף. אז מה אם יש לכם את מספר הטלפון עשרים שנה או עשר שנים? אני חושב שעדיף לכנסת לממן משלוח כרטיס לאותם אלפי אנשים האומר להם שמספר הפלאפון שלי הוחלף. לדעתי זה יהיה הרבה יותר זול.

אני נוטה לעמדה של חבר-הכנסת יהלום, אבל נראה במהלך הישיבה אם נסגור את הנושא הזה היום או שנחכה וניתן לחברי הכנסת להביע דעתם.

התוצאה תהיה שאי-אפשר יהיה לעשות מכרז מפני שכל אחד יבחר לו משהו אחר.

יושבת כאן הגברת אראלה אבן-שושן מהנהלת בתי המשפט שבין היתר מטפלת בנושא חשבונות הטלפונים של השופטים. אני מבקש ממך לספר לנו מה קורה עם השופטים בענין הזה?

השופטים המכהנים מקבילים בזכויות הטלפון לחברי הכנסת.

ולכן, כל החלטה שתקבלו, מיד תהיה לה השלכה על כל השופטים המכהנים.

לפני כמה שנים - בשיתוף פעולה עם היועץ המשפטי של הכנסת לשעבר, עורך דין צבי ענבר - ביקשתי להוסיף את השופטים לתוכנה של חברי הכנסת. יש שני קווים, אנחנו משלמים לקו אחד שימוש מלא, דמי השימוש לקו השני משולם על ידי השופט, ואם זה ISDN זה שני קווים, כי יש קו ראשי וקו משני. בשיחות היתה הגבלה, ומ-25 אלף הן הועלו ל-27 אלף. בשנים האחרונות, בגלל השימוש באינטרנט יש צורך ביותר שיחות טלפון, כך שרוב השופטים עוברים את המיכסה כי הם משתמשים הרבה מאוד באינטרנט בספריות משפטיות. אין לנו ספרות מקצועית, אני צריכה לחפש את הדברים בהם יש שימוש אמיתי, שימוש נכון.

לדעתנו, וגם לדעת שופטים רבים, יש צורך להגדיל את המיכסה של קווי הטלפון הרגילים מ-27 אלף ל-100 אלף, אבל להגביל זאת. הבנתי מבזק שיש להם בעיה כי אין להם מיספור מסויים לצורך ההגבלה, הסבירו לי שזה כמו במכונית שם יש את הקילומטרז', עד מיליון ק"מ. אותו דבר גם כאן, צריך להיות איזה טופ. בטלפון הסלולארי, המיכסה נכללת בטופ הזה.

מזה אני לומד שאין הצמדה.

לא, משפטית יש הצמדה, אבל ועדת הכספים קיבלה החלטה ששופטים זכאים לאותם תנאים, מבחינת טלפון, כמו חברי כנסת.

חברי כנסת מוגבלים מבחינת מספר השיחות?

היום הם לא מוגבלים.

לפי החלטת גל-נור אין מיגבלה.

ההבדל בין שופטים לחברי הכנסת הוא שברגע שחברי הכנסת סיימו את המיכסה שלהם הם שאבו את המשך התשלום מתקציב הדף לבוחר שלהם. השופטים שילמו מכיסם.

אם לחבר כנסת יש מכשיר גם ברכב, האם זה מכוסה?

זה אותו קו.

אבל ההפרש לא מכוסה.

אם הוא יהיה בחברה הזוכה, פלא-דו מכוסה.

היום החשבונות שאנחנו מקבלים היום, אפילו מהחברה הזוכה במכרז, הם לא לפי התעריף של המכרז. הם לפי שירות.

אחרי שההחלטה שדנים בה תתקבל בוועדה, נעביר את כל מי שצריך לתעריפים החדשים שקיבלנו.

אני מציע שיהיה כתוב פה שזה כולל פלא-דו.

זה ברור, זה הרי אותו מספר.

השאלה, האם נגביל את זה בסכום מסויים? הגבלה בסכום מסויים יעילה מאוד אבל נוגדת את המלצות ועדת גל-נור. מצד שני, במובן מסויים זה דומה לחשמל חינם, לנו יש טלפון חינם. והשאלה, האם אין מקום, מבחינה ציבורית, להגביל את זה באיזה שהוא סכום?

כמו שיש ביקורת ציבורית קשה על אלה שמקבלים חשמל חינם, עדיף למנוע את הביקורת הציבורית הזאת על חברי הכנסת.

אחרי שתראו מה קורה, אין לנו נתונים, תמליצו בפנינו על איזה שהיא תקרה.

צריך לבדוק את זה.

למה צריך לשנות את ההמלצות של ועדת גל-נור בענין הזה?

כי ועדת גל-נור קבעה מימון מלא. גם אם נותנים לנו טלפון חינם, אני בהחלט מקבל שיש לקבוע תקרה, לא מזיק שנגביל את זה.

תאר לך שמחר יהיה כתוב בעתון שחבר כנסת הוציא בחודש מסויים על שיחות טלפון סכום של 10 אלפים שקל, זה ישגע את המדינה.

נכון, אז למה לא למנוע את זה?

אני לא אומר לך בצמצום, אני הייתי מציע אלפיים שקל, זה נראה לי סכום בהחלט לא קטן.

אלפיים שקל נראה לי סכום די גבוה. אני מוציא בין 800 ל-1,200 שקל.

זו תקרה לכל סוגי הקווים או רק לטלפון הנייד?

רק לנייד, לסלולארי.

לנייד, נגביל אותו ב-2000 שקל לחודש, בממוצע שנתי, כי לפעמים אתה מוציא 2,500 שקל, אז תדע שבחודש הבא אתה צריך קצת לצמצם.

ההתחשבנות היא שנתית ולא חודשית.

אבל זה לא ימנע את המקרה של 10 אלפים שקל בחודש, פתאום.

למה לא ימנע?

זה ימנע, אז אותו חבר כנסת בחודשים האחרים יצטרך לצמצם את שיחותיו. שלא יגזים ולא יעשה לנו פה חגיגות.

מדובר בסכום שנתי של 24 אלף שקל לטלפונים ניידים, ואז לא משנה באיזה חברה.

רק תקחו בחשבון שאוטומטית זה חל על השופטים אלא אם כן תצא המלצה מוועדת הכנסת לוועדת הכספים לשנות לענין שופטים או לקבוע משהו אחר.

מה רע אם גם השופטים יקבלו. מה איכפת לי השופטים.

לא, אני רק מבהירה את הדברים.

אני לא בטוח שבטלפון הסלולארי יש זהות בין חברי כנסת לשופטים להבדיל מהענין של השימוש באינטרנט, דברים כאלה, ושיחות טלפון. עם כל הכבוד, זה לא אותו דבר.

מה שאישרנו כולל גם חיבור לאינטרנט?

לא, זה לא כולל את דמי השירות החודשיים שאנחנו משלמים לאינטרנט, זה בדף לבוחר.

זה בנפרד, זה דף לבוחר.

אז אנחנו מאשרים 24 אלף שקל לשנה לטלפון הסלולארי. מעבר לזה הוא רשאי להוציא מדף לבוחר, זו בעיה שלו.

להחלטה שלכם יש השלכה ישירה על התנאים של השופטים. בהחלטת ועדת הכספים לענין השופטים כתוב: ששופטים מכהנים זכאים לאותם תנאים, מבחינת טלפון, כמו חברי הכנסת. אם אתם סבורים שאין מקום לקשור בין השופטים לבין חברי הכנסת, צריכה לצאת המלצה מוועדת הכנסת לוועדת הכספים לדון בכך, ואם לא, אז זה יהיה אותו הדבר באופן אוטומטי.

אני בעד שזה יהיה אותו הדבר.

שיהיה אותו דבר, מה איכפת לנו.

24 אלף השקל הללו, למה יהיו צמודים, למדד הצרכן? למדד ה- - -?

למדד של השיחות.

אני רוצה שיהיה ברור, בהחלטה הזו הרענו את מצבם של חברי הכנסת משום שלראשונה אנחנו מטילים מיגבלה על שיעור הוצאות הפלאפון.

על חברי הכנסת ועל השופטים המכהנים.

ועדת הכספים מחליטה לגבי השופטים ולא אנחנו.

נכון שוועדת הכספים מחליטה, אבל היא החליטה שהתנאים של חברי הכנסת בענין הזה יחולו גם על שופטים. לכן, ההחלטה שלנו לגבי חברי הכנסת באופן אוטומטי חלה גם על השופטים.

נכון, אלא אם ועדת הכספים תשנה את ההחלטה שלכם.

מהמעט ששמעתי מהגברת בן-שושן הבנתי שלגבי השופטים יש מיגבלה לגבי מספר שיחות הטלפון. לגבי חברי הכנסת המיגבלה הזאת לא קיימת היום.

אז הם פועלים שלא לפי ההחלטה.

לא מדוייק מה שאתה אומר. היתה החלטה שרטרוטאקטיבית ל-1 באוגוסט 2000, הכל פתוח. לא יישמנו את זה מאחר ואנחנו מחכים לחתימה הסופית, עכשווית. לכן לא היה יישום. אבל היו כבר ויכוחים על כך. האמת היא שהיה מאוד נוח אם היה רף מכסימום רטרואקטיבית ל-1 בינואר השנה - - -

עם כל הכבוד, אני מוכן ללכת בענין הזה גם לוועדת הכספים. אני חושב שזה לא אתי ולא ציבורי לתת לשופטי מדינת ישראל באופן אוטומטי שיחות טלפון סלולארי ללא הגבלה. עכשיו הגבלנו אותם, אבל לפני זה, לפי דבריכם, לא היתה להם הגבלה. אני חושב שזה לא תקין ולא אתי, כי לשופט במדינת ישראל סוג שונה לחלוטין זה עבודה מזו של חבר הכנסת. עבודתם שונה לחלוטין מעבודתו של חבר הכנסת בענין הקשר עם הציבור. אוי לנו אם שופטי ישראל יצטרכו להיות בקשר יום-יומי עם הציבור שלהם כפי שעושים זאת חברי הכנסת. לכן, אסור שניראה כמי שפוזלים לכיוון השופטים, זה מסוג הדברים שאנחנו צריכים לבוא ולומר, זה לא.

ולכן אמרתי מה שאמרתי, שאולי צריכה לצאת המלצה מטעם ועדת הכנסת או שהפרוטוקול של הישיבה הזאת יועבר לוועדת הכספים כי ישנה החלטת משכרת, נושאי משרה שיפוטית, סעיף 6א, בו נאמר - - -

אני מקבל את ההצעה שלך, ואני סבור כמוך. לא צריך להרע עם השופטים ולא צריך להיטיב איתם יותר מדי. ההחלטה לגבי ההגבלה לחברי הכנסת שאתה מציע עכשיו, צריכה לחול גם על השופטים, אף על פי שמגיע להם פחות שיחות טלפון מאיתנו.

אני מעביר להעביר את הפרוטוקול של הישיבה הזו לוועדת הכספים.

מלכתחילה אמרתי שמן הראוי שתהיה הגבלה כלשהי, וכך גם חושבים השופטים. אבל לעשות שינויים, מאחר וקיימת ההגבלה, זה ב אמת אך ורק אם ועדת הכספים תאשר זאת.

אני באופן אישי אבקש להופיע בוועדת הכספים ולומר את מה שנאמר כאן, ואמליץ לא להעניק לשופטים את השיעור הזה של תשלום טלפון סלולארי.

כרגע זה כמונו אלא אם כן ועדת הכספים תחליט אחרת.

ממתי התחולה של ההחלטה שלכם על ההגבלה?

30 יום מקבלת ההחלטה זה בסדר?

למה, מ-1 במאי, מה הבעיה?

הרי החישוב הוא שנתי, אז מה זה משנה.

מה-1 במאי.

בסדר, אז התחולה תהיה מיידית, היינו מה-1 במאי 2000, החלק היחסי כמובן.

לא החלטנו למה זה יהיה צמוד.

למדד מחירי תקשורת.

סעיף קטן(ב) בפסקה (4) מדבר על כך שהמימון יינתן עבור שיחות טלפון בלבד, שוב, לא כל מיני רכישות שיכולות להיעשות באמצעות חשבון הטלפון, "ואולם אם כלל חשבון הטלפון הסלולארי שיחות מחו"ל, תממן הכנסת את השיחות רק אם הצהיר חבר הכנסת כי שהה במדינה ממנה בוצעו השיחות בעת ביצוען, בהתאם לטופס שבתוספת הראשונה".

שאלה טכנית. אם אתה מקבל שיחה מחו"ל זה עולה כסף?

זמן אוויר.

ואם אני מתקשר לחו"ל?

אם אתה מתקשר לחו"ל, אין על זה מיגבלה, זה במסגרת 24 אלף השקל.

אז אני מציע גם את זה, מה זה משנה, אם קבענו גבול אז מה צריך להגביל?

שוב, זו אותה בעיה שהעלה היושב ראש קודם. אם חבר כנסת נותן את המכשיר שלו למישהו אחר.

אין סוף לספקולציות האלה.

אם אתה עם הסלולארי שלך בחוץ לארץ, מאה אחוז בסדר. אבל אם אתה נותן את הטלפון שלך לחבר או לבן משפחה שלך, זה מוגזם. הוא רק צריך להצהיר שהיה בחו"ל בזמן שהשיחות התבצעו.

לאור ההחלטה על הסכום, סעיף קטן (ג) יורד.

סעיף (ב)(1) אומר: "עם תחילת כהונתו, ימסור חבר הכנסת הודעה לחשב הכנסת בדבר מספרי הטלפון לפי סעיף קטן (א) שההוצאות עבורם ימומנו על ידי הכנסת; חבר הכנסת יעדכן את ההודעה כאמור בכל מקרה של שינוי במספרי הטלפון".

הכוונה להדגיש שחבר הכנסת ימסור מלכתחילה מספר טלפון בביתו שישמש לשיחות טלפון, מספר טלפון בביתו שישמש לפקס, מספר של הטלפון הנייד, ולא יחליף בין המספרים. אלה יהיו המספרים שהכנסת תממן.

"(2) חשב הכנסת ידאג לשיוך מספרי הטלפון שנמסרו לו לפי סעיף קטן (א) לחברה המספקת שירותי טלפון בינלאומיים, אשר זכתה במכרז למתן שירותים לכנסת או למשרדי הממשלה".

הכוונה פה לחברות שמאפשרות שירותי טלפון לחו"ל, כמו: קווי זהב, ברק, בזק.

כל אחד צריך להיות שייך לחברה מסויימת.

כי גם בנושא הזה יש מכרז של החשב הכללי שנותן הנחות לאחת החברות, אני חושבת שעכשיו זו חברת ברק. הכוונה כאן היא שמספרים שהכנסת מממנת - - -

אז אתם עשיתם לי את זה, לא הבנתי למה אני בברק, נרשמתי בבזק בינלאומי, פתאום אומרים לי שאני בברק. בסדר.

אדוני היושב ראש, זאת ההחלטה וצריך לאשר אותה.

רבותי, אני מעמיד להצבעה את השלמת ההחלטה בנושא זכויות טלפונים לחברי הכנסת. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
השלמת ההחלטה בנושא זכויות טלפונים לחברי הכנסת, התקבלה

אם כן, השלמת ההחלטה בנושא זכויות טלפונים לחברי הכנסת, אושרה.

ב. החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים – ביגוד), התשס"א-2001

הנושא הבא: החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים – ביגוד), התשס"א-2001.

ארבל, בבקשה.

עד היום חברי הכנסת היו זכאים להחזר הוצאות ביגוד במסגרת קשר עם הציבור לפי קבלות. ועדת גל-נור המליצה שהסכום הזה יצורף למשכרת חברי הכנסת כמו שזה מתבצע אצל עובדי המדינה. מוצע אם כן שתקציב הביגוד יוצא מסעיף קשר עם הציבור, ויצורף, כל שנה, למשכורת חודש יולי, כמו לעובדי המדינה.

רשמנו פה סכום של 1,470 ש"ח, והתברר לנו שעובדי המדינה מקבלים יותר. לכן מה שאנחנו נכתוב זה שחברי הכנסת יקבלו - - -

אני רק רוצה להעיר שבזה אתה מירע את התנאים, כי קודם זה היה מדף לבוחר, היום זה יהיה חייב במס. אני מציע להשאיר את זה כמו שזה היה, בדף לבוחר. למה צריך לשנות את זה.

מה אומרות המלצות ועדת גל-נור?

להוציא את זה מהדף לבוחר.

אבל הוא לא חשב להרע את התנאים.

כן, חבר-הכנסת יהלום, נתנו לנו דברים אחרים טובים יותר. שיפרו את זכויותינו. לא יכול להיות שניקח רק את הצימוקים, ואם יש פה המלצה שפוגעת במקצת. אתה מדבר על הפסד של 800 שקל בשנה. אני אומר לך, בשביל ההגיינה הציבורית, בשביל הנוחות לא ללכת ולהביא קבלות, כדאי שזה יצורף למשכורת.

אני חושב שכדאי להשאיר את זה כמות שזה, ככה זה עוד הוצאה לכנסת, חלק מחברי הכנסת לא ישתמשו בזה בכלל, חלק כן, וכאן, באופן קבוע יתנו לכל אחד 1,600 שקל, זו הוצאה נוספת.

אני בכל זאת חושב שנקבל את זה. אני מעמיד את החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים – ביגוד), התשס"א-2001, להצבעה. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין
החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים – ביגוד), התשס"א-2001, התקבלה

החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים – ביגוד), התשס"א-2001, אושרה.

אני רוצה לציין שזה יושווה לדרגה הגבוהה של עובדי המדינה.

זה ברור.

יש אפשרות אחרת להצמיד את זה למישהו אחר?

בוודאי, שרים למשל. למה אנחנו צריכים להיות צמודים לעובדי המדינה.

שר מקבל וזה חייב במס.

לא נכון, מגלמים לו את זה.

אני משלמת לסגני שרים ויש זקיפת הטבה.

מה מקבלים שרים?

קודם כל הם מקבלים סכום יותר גבוה, ומגלמים להם את זה.

מנכ"ל במשרד ממשלתי מקבל כמו עובד מדינה בדרגה הבכירה?

לגבי מנכ"ל אני לא יודע.

רוב המנכ"לים צמודים לסגני שרים.

ומה מקבל סגן שר?

סגן שר מקבל הכי פחות.

סגן שר מקבל מהמשרד שבו הוא נמצא אפשרות לקנות ביגוד, הוא מביא קבלה שקנה ב-1,500 או 1,600 שקל ביגוד, ואנחנו מחזירים לו את הכסף למשכורת ומנוכה מזה מס. שר יכול לקנות אחת לשנתיים, לפי קבלות, ואם הוא קונה חליפת טוקסידו, זה אחת לשנה, אם הוא מביא קבלה. זה קצת שונה.

מגלמים לו את זה.

אני אברר זאת.

ההחלטה שלנו נשארת בעינה, בכפוף לכך שאם יתברר שמנכ"לים וסגני שרים - - -

לא סגני שרים ולא מנכ"לים, שרים.

מה שרים, שרים זה שונה.

תחזרו אלינו אם יש הבדלים משמעותיים.

ג. החלטת שכר חברי הכנסת (קשר עם הציבור), התשס"א-2001

אנחנו עוברים לנושא הבא: החלטת שכר חברי הכנסת (קשר עם הציבור), התשס"א-2001.

עורכת הדין מירי פרנקל-שור, בבקשה.

"החלטת שכר חברי הכנסת (קשר עם הציבור), התשס"א-2001. מטרה – 1. החלטה זו באה לקבוע תקציב שנתי אשר לו יהיה זכאי חבר הכנסת לכיסוי ההוצאות הנחוצות לו לצורך מילוי תפקידו כנבחר ציבור, הן לשם שמירה על הקשר עם ציבור הבוחרים והן לצורך קיום לשכה פרלמנטרית כהגדרתה בסעיף 2(ב); חבר הכנסת רשאי להשתמש בתקציב השנתי העומד לרשותו לתכלית זו בלבד, בזהירות הראויה ובהתאם לכללים ואמות המידה שנקבעו בהחלטה זו.

תקציב קשר עם הציבור ולשכה פרלמנטרית – 2. (א) חבר הכנסת זכאי לתקציב שנתי בסך 60,000 ₪ לכיסוי הוצאות שהוצאו לשם שמירה על קשר עם הציבור. (ב) חבר הכנסת אשר שכר לשכה פרלמנטרית בהתאם להוראות סעיף 5, זכאי לתוספת תקציב שנתי בסך של 20,000 ₪; לענין זה "לשכה פרלמנטרית" – משרד המשמש את חבר הכנסת לצורך קיום קשר עם הציבור, לפי הסכם בין חבר הכנסת לבין המשכיר, אשר מתקיימים לגביו התנאים האמורים בהחלטה זו, לרבות שלט המציין כי זו לשכה פרלמנטרית של חבר הכנסת פלוני.

חבר הכנסת שחדל לכהן – 3. חדל חבר הכנסת לכהן, יהיה זכאי לחלק היחסי מן התקציב השנתי כאמור בסעיף 2, לפי הענין, בהתאם לתקופת כהונתו.

תקציב שר וסגן שר – 4. (א) על אף הוראות סעיף 2, חבר הכנסת המכהן כשר או כסגן שר זכאי לתקציב שנתי בסך של 20,000 ₪. (ב) מונה חבר הכנסת לשר או לסגן שר במהלך שנת כספים, יחולו הוראות אלה: (1) מונה חבר הכנסת לשר או לסגן שר עד ליום 30 ביוני כולל – יהיה זכאי למחצית התקציב לו היה זכאי כחבר הכנסת ביום מינויו, לפי סעיף 2, לפי הענין, בתוספת מחצית התקציב לו הוא זכאי לפי סעיף קטן (א)."

חבר כנסת רגיל זכאי לתקציב שנתי בסך 60,000 שקלים, ואם הוא מחליט שהוא רוצה לשכה פרלמנטרית הוא זכאי לתוספת של 20,000 שקלים. אבל אם חבר כנסת מחליט שלא לפתוח לשכה פרלמנטרית הוא לא זכאי לתוספת של ה-20,000 שקל.

כאן, בגלל המלצת ועדת גל-נור אין מיגבלה מה ילך למה. לפי ההחלטה הקודמת היתה מיגבלה של ארבעים, ארבעים, חלק יכול היה ללכת ללשכה הפרלמנטרית, חלק יהיה רק לקשר עם הציבור. כאן הכל יכול.

אם אין הגבלה, למה שזה לא יהיה 80,000 ₪?

מכיוון שדו"ח ועדת גל-נור קבע שמצד אחד זה מגדיל את תקציב קשר עם הציבור, ומצד שני הוא אמר, אנחנו לא רואים מקום לתת לחבר הכנסת 80,000 שקל אם אין לו לשכה פרלמנטרית.

אפשר לכתוב שהוא זכאי ל-80,000 שקל, ואם הוא לא שכר לשכה פרלמנטרית, הוא יקבל 60,000 שקל בלבד.

זה אותו דבר.

שר שמכהן כחבר כנסת, יהיה זכאי לתקציב שנתי בסך 20,000 שקלים.

לסעיף 4(א). עד היום היה מקובל ששר או סגן שר מקבלים מחצית מהקשר לבוחר. אני חושב שברגע שהועלה הנושא הזה של 60,000 ₪, זה צריך להיות 30,000 ₪.

תרשה לי לתקן אותך, עד היום היה מקובל ששר מקבל 20,000 שקל בלבד.

בגלל שזה היה 40,000 ₪. הוא לא קיבל 20,000 ₪ בגלל שקבעו 20,000 ₪, הוא קיבל 20,000 כי זה היה חצי מ-40,000 ₪. עכשיו, שר לא צריך לשכה פרלמנטרית כי בדרך כלל יש לו לשכה.

אני רוצה לקרוא מה אומר דו"ח ועדת גל-נור לגבי הנושא. "למען הסר ספק שרים וסגני שרים ימשיכו לקבל את הסכום העומד לרשותם כיום לצרכי עבודתם הפוליטית (50% מההקצבה הנוכחית לקשר עם הציבור כ-20,000 שקלים לשנה).

גם חבר הכנסת וגם סגן השר מגיעים בסופו של המירוץ לבוחר. אסור ליצור מצב שבו אחד עדיף אל השני. יש ממש בטענה של חבר-ה כנסת יהלום. כלומר, מאותו רגע שהחלטנו להגדיל את תקציב דף הקשר לבוחר, על פי המלצות ועדת גל-נור, מן הראוי שנישאר עם ההצמדה של מחצית.

אבל דו"ח ועדת גל-נור קובע את השמונים, ששים ועשרים.

בהמלצות ועדת גל-נור כתוב במפורש שזה עשרים.

ברור שזה לא אותו סכום, אתן דוגמה. לחבר כנסת יש פקס, יש לו מחשב, אז הוא לא צריך מחשב. עיקר הענין של הקשר לבוחר הוא לא לכל המכשירים שהוסיפו דרך אגב. עיקר הקשר שלו הוא דף הקשר, הוא שולח לחברים שלו ומספר מה הוא עשה, זה הקשר האמיתי לבוחר. לסגן שר ולשר יש אותו דבר, דרך אגב, לשר אסור לשלוח. שלחתי פעם איגרת של שר, אז צבי לביא צילם אותה בגלובס ואמר שאסור היה לי לעשות את זה. לכן את המחצית, אני חושב שזה טבעי וצריך.

אתה אומר שצריך להשאיר את ההצמדה של המחצית.

בענין של שרים יש לי בעיה משפטית. חוק שכר חברי הכנסת חל, קודם כל, על חברי כנסת, וההחלטה הזאת היא מכוח סעיפים 5 ו-12 לחוק שכר חברי הכנסת. כתוב במפורש בחוק שכר חברי הכנסת, בסעיף 10 ש"חוק זה לא חל על חבר הכנסת שהוא מכהן כחבר הממשלה או כסגן שר".

ועדת כספים.

לא, ועדת אלוני, כי התנאים של ראש הממשלה, שרים וסגני שרים, ההחלטה הסופית בענין הזה היא בידי ועדת אלוני. לכן, אני חושבת שהנושא של שר צריך לצאת מכאן.

לא רק שר, גם סגן שר.

אני הייתי תחת הרושם של הנעשה בעבר, ואני יודעת שצבי ענבר נתן לי איזה שהוא פתרון, כך שלא התייחסתי, אבל זה מעורר אצלי בכלל שאלה, שר שהוא לא חבר כנסת? מי מממן אותו?

לא מממנים. שר שלא חבר כנסת לא מקבל כלום.

בעצם עשינו פה הבחנה בין שני סוגי חברי כנסת, חברי כנסת שהם חברי כנסת בלבד מקבלים איקס. חברי כנסת שיש להם תפקיד נוסף בין אם זה שר או סגן שר הוא מקבל את מה שהוא מקבל כחבר כנסת. מה הממשלה נותנת לו? זה בסמכות ועדת אלוני.

יש לי פה בעיה משפטית, בגלל שאני לא יכולה להוציא מכוח חוק שכר חברי הכנסת החלטה לענין חבר כנסת שמכהן כשר. כי כתוב במפורש שהחוק הזה לא חל על חבר כנסת שמכהן כשר או כסגן שר.

זה לא דבר חדש, קבענו את זה כל השנים.

אז יכול להיות שהיתה פשוט טעות.

זה מסבך, לדעתי זה לא תקין ולא בריא גם מבחינה כלכלית ומבחינת מינהל תקין לפצל דבר כזה ושגוף אחר יקבע. מדובר בדף קשר לבוחר שחל עליו כחבר כנסת. הוא נבחר כחבר כנסת, הוא לא נבחר כשר, אני חושב שזה לא בריא שמעבירים את זה לגוף אחר. תיאורטית יכולה להיות החלטה לא אחידה.

אולי אפשר לפתור את זה באמצעות ההצעה של חבר הכנסת יהלום שהוא יגיש הצעת חוק לתיקון חוק שכר חברי הכנסת לענין שרים וסגני שרים ושהוועדה הזו תאשר זאת, ואז אפשר יהיה להכניס אחר כך תיקון החלטה.

חבר-הכנסת יהלום, תכין כבר הצעה לתיקון החוק.

אבל בינתיים צריכים לקבוע לפי איזה כללים. יש שתי אפשרויות: אחת – שנאשר את זה בצורה הזו. אפשרות שניה – לקדם הצעת החוק. חבר-הכנסת יהלום, זו יכולה להיות הצעת חוק של הוועדה, ובכך נחסוך את הליך הקריאה הטרומית. אני מציע שתהיה בקשר עם היועצים המשפטיים ותריץ את ההצעה מטעם הוועדה.

נשארה השאלה לגבי המחצית. עוד לא סיכמנו את הסכום.

לענין המחצית, אני חושב שחבר-הכנסת יהלום צודק, וצריך לשים את הדגש על המחצית.

לפי הסיפא של גל-נור, שם הוא מדבר על חמישים אחוז.

הוא מדבר על הסכום כיום, אבל זו לא שאלה משפטית זו החלטה של חברי הכנסת, מה הסכום שצריך לעמוד לרשות חבר כנסת שמונה לשר או לסגן שר.

אני מציע להשאיר את זה כמו שהיה, מחצית.

- - - לא מחצית קשר לציבור אלא 30 אלף שקל.

סעיף 4(ב)(1) מדבר על חבר כנסת שמונה לשר או לסגן שר באמצע שנת כספים. חילקנו את השנה לשתיים. חבר כנסת שמונה עד ה-30 ביוני כולל, וחבר כנסת שמונה אחרי ה-30 ביוני ואילך. חבר כנסת שמונה עד ה-30 ביוני, יקבל מחצית מהסכום לו היה זכאי כחבר כנסת או שהוא היה זכאי לששים או לשמונים, תלוי אם הוא שכר לשכה פרלמנטרית, זאת אומרת שהוא היה זכאי לשלושים או לארבעים פלוס מחצית מהתקציב שלו הוא זכאי כסגן שר. זאת אומרת, שלושים פלוס חמשה-עשר או ארבעים פלוס חמשה-עשר. המכסימום שהוא יכול להגיע זה חמישים וחמשה אלף שקל.

חבר-כנסת שמונה מה-1 ליולי ואילך - כאן אנחנו נכנסים לחישוב היחסי של חודשי הכהונה - יהיה זכאי לחלק היחסי של התקופה בה היה חבר כנסת ולחלק היחסי של התקופה בה הוא כיהן כשר או כסגן שר.

מה ההבדל?

אגיד לך מה ההבדל. אם יש בעיה עם חבר כנסת שמונה לשר במחצית הראשונה של השנה, הלא הוא לא צופה חודש בחודשו את ההוצאות האלה, הוא בנה על תקציב מסויים, כאן אנחנו הולכים קצת לקראתו.

זה בסדר. אני מדבר על הלשכה הפרלמנטרית. מה שקורה הוא זה שהרי אדם בדרך כלל חותם חוזה לשנה.

אבל יש סעיף בחוזה שהוא יכול להודיע על הפסקת החוזה, 30 יום מראש. זה חלק בלתי נפרד מהחוזה הסטנדרטי.

מה שאני רוצה לומר הוא שצריכים לבוא לקראת החוזה אלא אם הוא הגיע להסכם שאפילו על 30 יום לא מחייבים אותו. אבל את החיוב הזה של הלשכה הפרלמנטרית.

סליחה, אני ארשום לפרוטוקול, אם יקרה מקרה של 30 ליוני, בדיוק לענין שכירת הלשכה הפרלמנטרית, חודש הודעה מוקדמת, שיבוא אלינו.

מינואר עד יוני 40 אלף שקל, וביוני הוא יקבל עוד 15 אלף שקלים, זה 55 אלף שקל. אני לא מבינה מה החודש הזה של בין יוני ליולי?

הוא גמר את ה-40 אלף, וב-30 ביוני הוא מונה. את ה-15 אלף את נותנת לו לקשר לבוחר. אבל ללשכה הפרלמנטרית את נותנת לו אפס, ועדיין יש לו את הלשכה הפרלמנטרית.

אבל הוא מקבל תוספת תקציב של 15 אלף שקלים שאיתם הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, לי לא משנה מה הוא יעשה עם זה.

אבל לי משנה למה.

חבר-הכנסת יהלום, תיאורטית אתה יכול לעשות עם ה-80 אלף מה שאתה רוצה.

תאמינו לי ההסדר הזה טוב. חבר-הכנסת יהלום העלה מקרה ספציפי מאוד. אם זה קורה במאי, אז הוא יכול לתת הודעה מוקדמת ולבטל את החוזה של הלשכה הפרלמנטרית. אם זה קורה בדיוק ביוני, והוא ממונה כשר, יש לו בעיה, אבל בעצם מדובר רק בחודש אחד.

אני לא חושבת שזו בעיה ה-30 ביוני, אני חושבת שכאן זו בעיה עקרונית, ואני יוצאת מנקודת הנחה שחבר הכנסת צריך לכלכל את התקציב שלו.

נשאיר את זה כך. הלאה.

"(ג) חדל חבר הכנסת מלכהן כשר או כסגן שר במהלך שנת כספים או מונה חבר הכנסת לשר או לסגן שר במהלך שנת כספים וחדל מלכהן כשר או כסגן שר במהלך אותה שנה, יהיה זכאי, באותה שנה, לחלק היחסי של התקציב לו היה זכאי כאמור בסעיף קטן (א), בתוספת החלק היחסי של התקציב לו היה זכאי כחבר הכנסת כאמור בסעיף 2, לפי הענין".

פה אנחנו נוסיף את המשפט שביקש יושב ראש הוועדה: "ובלבד שהתקציב של שר או סגן שר כאמור לא יפחת מתקציב שר או סגן שר כאמור בסעיף קטן (ב)(1)".

"שכירת לשכה פרלמנטרית – 5. (א) חבר הכנסת לא יקבל מימון עבור שכירת לשכה פרלמנטרית אלא לאחר שהתקיימו כל אלה: (1) הודיע לחשב הכנסת על רצונו לשכור לשכה פרלמנטרית והונפק לו חוזה שכירות אחיד על ידי חשב הכנסת; (2) טיוטת החוזה אושרה על ידי הוועדה לבדיקת חוזים; לענין זה, "הוועדה לבדיקת חוזים" – ועדה בת שלושה חברים, שהם סגן מזכיר הכנסת, חשב הכנסת ונציג היועץ המשפטי לכנסת; (3) חוזה השכירות נחתם בין חבר הכנסת לבין המשכיר".

כאן אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה שסעיף זה אינו תואם את דו"ח ועדת גל-נור. דו"ח ועדת גל-נור אומר שחוזה השכירות יהיה בין הכנסת לבין המשכיר, אבל אנחנו בדעה שהמנגנון עובד נכון, יש תלם ואנחנו לא רוצים לשנות את מה שקיים עד היום.
"(ב) חבר הכנסת יגיש לחשב הכנסת את טיוטת החוזה טרם כניסתו למושכר, בצירוף הצהרה כי לא מתקיימות במושכר המגבלות האמורות בסעיף קטן (ד).

(ג) אישרה הוועדה לבדיקת חוזים את חוזה השכירות לא יאוחר מיום 31 בינואר, יהיה זכאי חבר הכנסת באותה שנה לתקציב האמור בסעיף 2(ב); אושר חוזה השכירות לאחר 31 בינואר, יהיה חבר הכנסת זכאי לחלק היחסי של התקציב האמור, בהתאם לפרק הזמן שנותר ממועד אישור החוזה ועד לסוף שנת הכספים".

זה על ה-20 אלף.

זה ה-20 אלף או החלק היחסי של ה-20 אלף. זאת אומרת שעד ה-31 בינואר הוא מקבל 20, אחר כך חלק יחסי.

"(ד) הוועדה לבדיקת חוזים לא תאשר את חוזה השכירות – (1) אם אין היתר לנהל במקום משרד, על פי דין; (2) אם שירותי המשרד ניתנים באמצעות מי שהוא בן משפחתו של חבר הכנסת או באמצעות שותף או עובד של בן משפחתו כאמור; לענין זה, "בן משפחה" – בן זוג, ילד, הורה, אח, דוד, בן דוד ובן זוג של כל אחד מאלה; (3) אם המשרד הועמד לרשותו של חבר הכנסת על ידי מפלגתו; (4) אם חבר הכנסת מכהן גם כנבחר בגוף ציבורי והמשרד הועמד לרשותו על ידי הגוף הציבורי.

(5) דמי השכירות אשר דורש המשכיר הינם בלתי סבירים או בלתי מקובלים; (6) יש בניהול לשכה פרלמנטרית במשרד זה, כדי לעורר חשש לניגוד עניינים או לקבלת טובת הנאה על ידי חבר הכנסת.

(ד) נכנס חבר הכנסת למושכר בטרם אושר חוזה השכירות על ידי הוועדה לבדיקת חוזים, לא יקבל מימון עבור התקופה שקדמה למתן האישור.

רכישת ריהוט וציוד עבור לשכה פרלמנטרית – 6. (א) לא ירכוש חבר הכנסת ריהוט וציוד במסגרת התקציב השנתי האמור בסעיף 2 אלא אצל עוסק מורשה כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 שאישר חשב הכנסת לענין זה ובהתאם לנוהל שקבע. (ב) ריהוט וציוד שנרכשו לפי סעיף קטן (א) יירשמו כרכוש הכנסת.

(ג)(1) חבר הכנסת אשר חדל לכהן וחבר הכנסת אשר הודיע על סגירת לשכתו הפרלמנטרית, יתרום את הריהוט והציוד שרכש לפי סעיף זה לגוף שעליו יחליטו" – כאן אנחנו רוצים לשנות ולכתוב "מזכיר הכנסת" במקום "יושב ראש הכנסת" - על פי המלצת ועדה שימנה מזכיר הכנסת, מבין עובדי הכנסת, לענין זה. (2) חבר הכנסת ימציא לחשב הכנסת אישור מפורט מהגוף לו נתרם הריהוט והציוד כאמור, חתום גם על ידו. (3) כל ההוצאות הנובעות מביצוע האמור בסעיף זה יחולו על חבר הכנסת".

כאן אני מבקשת את רשות הוועדה להוסיף שהריהוט וכל הציוד צריך לעזוב את הלשכה הפרלמנטרית בהתאם למועד שניתן לו בחוזה השכירות, היינו, עד סוף המועד שבו הוא צריך לפנות את הלשכה הפרלמנטרית.

לענין סעיף (ג)(3) אני לא בטוחה שזה כל כך צודק להטיל את הוצאות ההובלה של התרומה על חבר הכנסת. אולי הכנסת צריכה לשאת בהוצאה הזאת.

מיניתי ועדה בראשות שירלי אברמי שעוסקת בהחלטה על תרומות לאותם גופים שפונים. בדרך כלל המוסד שמקבל את התרומה הוא כבר דואג לקחת אותה, אנחנו לא חייבים לשלוח אותה.

אז אולי כדאי בכלל להוריד את הסעיף הזה.

אני לא בעד להוריד את הסעיף מכיוון שאז תתחיל המחלוקת אם אותו מוסד לא מממן את העברת הציוד.

תשאירו את זה לשיקול הדעת שלנו. יש לנו שיקול דעת, אנחנו לא מדברים כאן בסכומי עתק, מכסימום אשלח את הציוד עם מכונית של הכנסת, אם זו תרומה מאוד חשובה. נמצא את הפתרון. יש פתרונות יצירתיים בנושא הזה.

לסעיף 5. אם המשרד הועמד לרשותו של חבר הכנסת על ידי מפלגתו. מה קורה אם המשרד הועמד לרשותו על ידי גוף ציבורי, אבל הוא לא מכהן בגוף הציבורי. נניח שמפ"ם שהיא חלק ממרצ, המשרד הועמד לרשות חבר הכנסת על ידי השומר הצעיר. משלמים לשומר הצעיר?

יכול להיות שיש גופים ציבוריים שרואים בזה חלק מהכנסה, על ידי זה שהוא שוכר מהם, באופן פיקטיבי, אבל הם מעמידים את זה לרשותו. אני חושב שצריך למנוע דברים כאלה.

אתה אומר, מפלגתו – ברור לי. גוף ציבורי שהוא מכהן כנבחר בו – גם ברור לי. אבל מה קורה כשמדובר בגוף שהוא לא נבחר בו ומעמיד לרשותו משרד.

אם המשרד הועמד לרשותו על ידי גוף ציבורי, גם אם הוא לא מכהן, לא רק להגיד אם הוא מכהן. ברגע שדובר בגוף ציבורי, אז הכנסת לא צריכה לממן את זה.

בהקשר זה צריך להתייחס לסעיף 13(א) לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם. כתוב שם שחבר כנסת לא יעסוק בכל עסק או בכל עיסוק נוסף למעט עיסוק בהתנדבות וללא תמורה. הגדרה של תמורה אומרת: לרבות העמדת משרד ושירותי משרד לרשות חבר הכנסת לצרכיו הפרטיים, ולרבות העמדת רכב וכו'.

אחר כך יש סעיף נוסף שאומר שלא יראו כעיסוק נוסף פעילות במסגרת הסיעה או המפלגה ובלבד שחבר הכנסת אינו מקבל שכר אולם הוא רשאי לקבל מהסיעה או מהמפלגה, לצורך פעילותו, משרד, שירותי משרד ורכב ונהג.

זאת אומרת, הואיל וחוק חסינות חברי הכנסת מאפשר לחבר הכנסת לקבל משרד מהמפלגה, היה מוצדק באמת לומר כאן שהוא לא יכול לקבל הוצאות לקשר עם הציבור, אם הוא מקבל את זה.

אנחנו עדיין לא בסעיף של המפלגה.

לגבי גוף אחר שאיננו גוף שהוא המפלגה, אז בעצם אסור לו לקבל, אם זה לצרכיו הפרטיים.

זה לא לצרכיו הפרטיים. מה זה פרטיים?

אם הוא שוכר את המשרד כדין לפי דמי שכירות מקובלים במשק, אין שום בעיה. אם הוא מקבל את זה חינם, אסור לו, לפי סעיף אחר שקראתי כאן לפניכם.

אבל חבר-הכנסת יהלום מחמיר ואומר שבכלל הסעיף צריך להיות שאם חבר הכנסת, לא רק אם הוא לא מכהן, שגוף ציבורי כלשהו לא יעמיד משרד לרשות אותו חבר כנסת, לא רק המגבלה אם הוא מכהן או לא מכהן.

ההבחנה הזו בין גוף ציבורי וגוף פרטי, עוד מישהו יכול לחשוב שאם גוף פרטי מעמיד לרשות חבר הכנסת משרד זה בסדר.

איפה הסעיף שאומר שאסור לקבל חינם משרד ללא תמורה?

אותי מטרידות שתי שאלות. א. מה מעמדו של גוף פרטי שנותן לי את המשרד ללא תמורה, בסדר או לא בסדר?

זה אסור וזה כתוב כאן בסעיף 7.

אז זה עונה גם על גוף ציבורי וגם על גוף פרטי.

לגבי מפלגה, מטרידה אותי השאלה הבאה. באים ואומרים, המפלגה נותנת לי משרד, יש לה הרבה חדרים ואני מוכן לקבל שם קהל. אבל המפלגה לא נותנת לו שום דבר מלבד את המשרד.

סעיף 10 מדבר על מפלגה שזה נושא בפני עצמו, ותיכף נגיע לזה.

סעיף (4) שמדבר על נבחר בגוף ציבורי, כאן השאלה צריכה להיות האם אפשר לשכור בכסף מלא? סעיף 7 מדבר על ללא תמורה. חבר-הכנסת יהלום טוען שצריך להוריד את הגוף הציבורי בכלל מהתמונה, כדי שלא תהיה לזות שפתיים. אבל זו החלטה שהוועדה צריכה לקבל.

שאי-אפשר יהיה לשכור משרד מגוף ציבורי כלשהו גם בתמורה מלאה? אני חושבת שזו מגבלה חמורה מדי.

זה לא יכול להיות, לא דיברנו על זה אבל אני דוגמה הכי טובה. נאמנות הטכניון שזו איזו עמותה, היא זו שמשכירה את כל בית הקרנות. לדוגמה, חבר-הכנסת רומן ברונפמן, יוסי כץ, יונה יהב בשעתו, כולנו שם. אין לנו שום בעיה עם זה.

בואו נעזוב את זה.

לגבי התרומה. אני מציע שזה יהיה באישור יושב ראש הכנסת או מזכיר הכנסת. אבל יכול להיות שחבר הכנסת בא ואומר אני מציע לתת את הריהוט שלי לתנועת בני עקיבא. הוועדה לא החליטה על זה, אבל אם היושב ראש מסכים.

אז הוא מביא את זה לוועדה, והוועדה תשקול את הצעתו.

יש קריטריונים לתרומה, יש רשימת גופים. חבר הכנסת יכול לפנות לאותה ועדה, והיא תשקול את הצעתו.

הדבר השני שאני מציע, מאחר וזה רכוש הכנסת, לאפשר להעביר את זה לחבר כנסת אחר, זה רק יחסוך כסף.

אנחנו בעד העברה מחבר כנסת לחבר כנסת, זה יחסוך הרבה כסף לחבר הכנסת שמוכן לקבל את הריהוט.

בדיוק כך, רעיון טוב, הנה הדוגמה שלנו מצוינת, אנחנו הרי באותו בנין. שכרתי את המקום של יונה יהב, וקניתי בעצמי את הציוד, אם הוא היה נותן לי את הציוד שלו הייתי חוסך כסף.

אין שום בעיה, אנחנו נוסיף את זה.

"(ד)על אף האמור בסעיף קטן (ג), רשאי חבר הכנסת להודיע לחשב הכנסת על רצונו לרכוש את הציוד והריהוט האמורים לפי ערכם ביום ההודעה, כפי שקבע חשב הכנסת לפי הוראות פקודת מס הכנסה.

הגבלה של רכישה בתמורה נמוכה באופן בלתי מקובל – 7. לא יקבל חבר הכנסת משרד, ציוד או ריהוט ללא תמורה או בתמורה נמוכה באופן בלתי סביר מהתמורה המקובלת אלא אם כן הוכיח חבר הכנסת כי אין בכך משום קבלת טובת הנאה או חשש לניגוד עניינים.

העסקת עובדים – 8. (א) חבר הכנסת רשאי להעסיק בלשכתו הפרלמנטרית עובד, המועסק על ידי קבלן כוח אדם, או לקבל שירותי משרד מאת קבלן כוח אדם או מאת מי שהוא עוסק מורשה, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. (ב) לא יעסיק חבר הכנסת עובד שהוא בן משפחה, כהגדרתו בסעיף 5(ג)(2). (ג)הוצאה על העסקת עובדים בלשכה פרלמנטרית לא תעלה על 4,000 שקל ברוט לחודש.

רכישת מתנות – 9.(א) חבר הכנסת רשאי לרכוש מתנות מהתקציב השנתי אך ורק ממאגר המתנות בכנסת או מספקים אשר אושרו על ידי הכנסת כספקים לממכר מתנות . (ב) סכום כל מתנה לא יעלה על 500 ₪. (ג) רכש חבר הכנסת מתנות לפי סעיף קטן (א), בסכום שנתי העולה על האמור בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסוימות), התשל"ב-1972, יחויב במס הכנסה על ההפרש שבין סכום המתנות לבין הסכום האמור. (ד) חבר הכנסת לא יהיה רשאי לרכוש מתנות מהתקציב השנתי עבור בן משפחה, כהגדרתו בסעיף 5(ג)(2) ולרבות חותן, חם, חתן, אחיין, ונכד.

מה זה "ממאגר המתנות בכנסת"?

לפי ההמלצות של ועדת גל-נור, הכנסת רשאית, בין היתר, לרכוש מאגר של מתנות ולהציע אותו לחברי הכנסת. פנינו למספר ספקים שמוכרים מתנות, ואנחנו מעבירים את רשימת הספקים האלה לחברי הכנסת שיוכלו לרכוש ישירות אצלם.

אדוני היושב ראש, אמרנו כבר שמסתכלים עלינו ומה התדמית שלנו. אני חושב שהסעיף הכי צורם זה הנושא של המתנות. אם אתה יוצא עם משלחת לחוץ לארץ, אז בסדר. אבל אתה הולך לחתונות, לבר-מצוות, אתה קונה מתנות ב-500 שקל? זה מאוד צורם, וזה מאוד מרגיז את האנשים. למרות מה שכתוב באלף ועדות, אני מציע לבטל לגמרי את הסעיף הזה של המתנות. אני חושב שאין לסעיף הזה שום הצדקה. הוא לא קיים בשום מוסד.

הוא קיים ברשויות המקומיות, בשלטון המקומי.

חבר כנסת שהולך לבר-מצווה - - -

או שלא יתן או שיתן משהו סמלי. אבל הכנסת לא צריכה לממן מתנות שאני הולך לבר-מצווה של חבר שלי. אני יודע שזה קיים, אבל אני מציע להוריד את הנושא הזה של המתנות בכלל.

יש לי בעיה עם מחיקת סעיף שמופיע בדו"ח גל-נור בלי ליידע את חברי הכנסת האחרים. דבר נוסף, ברשויות המקומיות זה קיים וזה עבר את כל המבחנים.

על פי ההחלטה הקיימת הסכומים של המתנות יעודכנו כל אימת שיעודכנו סכומי השתתפות במתנות המותרים לראש רשות מקומית.

אני בעצמי מתלבט קשות בסוגייה הזאת, זו בעיה אמיתית.

תיקח בחשבון שאתה יכול ללכת לשמחות של חברים טובים שלך, באמת, ואתה מנצל את הסעיף הזה. אני רוצה לומר שמהסעיף הזה לא ניצלתי מתנה אחת, בגלל שזה נראה לי סעיף מנקר עיניים.

בינתיים אני משאיר את הסעיף הזה, אבל אני מבטיח לך להביא אותו לדיון נוסף בוועדה שתהיה בהרכב רחב יותר.

השאלה אם אין מקום להפחית את הסכום של 500 שקל. הוא התחיל ב-160 שקלים, שזה נראה לנו סכום סביר.

אולי כדאי לכתוב סכום שנתי, וגמרנו.

לא, אני חושבת שיותר קל לחבר כנסת לדעת כמה הוא יכול להוציא פר-מתנה. כתבתי למטה "נכון ליום קבלת ההחלטה סכום המתנות אשר יותר לניכוי לא יעלה על סכום של 2,300 ₪ לשנה".

2,300 זה הסכום השנתי שפטור ממס במס הכנסה. זה סכום שמוכר כהוצאה לצרכי עסק. השאלה אם אי-אפשר להגביל את זה.

תשאירי את זה כמות שזה, הפטור ממס הכנסה זה הכי טוב.

אז לבטל את סעיף קטן (ב).

זאת אומרת, לקבוע תקרה של מס הכנסה.

זה יהיה 2,300 שקל לשנה, מתוך קשר עם הציבור, כל מה שמעבר יהיה מכיסו של חבר הכנסת, ולהוריד את הסעיף שצורם לך שסכום כל מתנה לא יעלה על 500 שקל. כי אם זה כתוב היום, אז בעצם נוצרת איזה שהיא מחוייבות אצל המקבל, הוא מצפה שחבר הכנסת יתן לו, אולי, 500 שקל, ואם יתן לו פחות, אז אולי הוא לא מעריך אותו.

כפי שאמרתי, נשאיר את הסעיף הזה כמות שהוא, ונדבר על זה פעם נוספת.

לדידי, צריך לבטל את כל הסעיף הזה. בוודאי כפשרה 2,300 שקל נראה לי צרה סבירה מאוד. אבל נניח שאתם משאירים את הסעיף, אז מה ההגיון שצריך להיות ספקים שמאושרים על ידי הכנסת? נניח שלי יש הסכם עם חברת הוצאת ספרים שנותנים לי ספר ב-50 שקל, אז עם הסכום הזה אני יכול ללכת לארבעים בר-מצוות. למה צריך את זה, יש פה טעם לפגם.

כמו שהגדרנו בסעיף 6 שרכישת ריהוט וציוד תתבצע אצל עוסק מורשה, אז באותה רוח אפשר לכתוב לגבי רכישת מתנות.

בסדר גמור. יתר הדברים ללא שינוי.

"חבר הכנסת שמפלגתו העמידה לו משרד – 10. חבר הכנסת שמפלגתו העמידה לרשותו משרד המשמש אותו גם כלשכה פרלמנטרית, יהיה זכאי לתקציב האמור בסעיף 2(א) בלבד; חבר הכנסת לא יהיה רשאי להשתמש בתקציב האמור להוצאות הקשורות, במישרין או בעקיפין, ללשכה הפרלמנטרית אלא לצורך רכישת שירותי משרד בלבד.

מה זה אומר?

ישלם למזכירה שאמורה לשבת במשרד, וזהו. מה הרעיון העומד מאחרי הסעיף הזה? לאור נסיון העבר תקציב שכירות משרד הפך לתקציב מימון מפלגות עקיף. כל מפלגה לקחה את תקציב המשרדים והתקינה שם מזגנים, רכשה מחשבים, והכל שימש לפעילות מפלגתית. לכן, הגענו למסקנה שחבר כנסת שמקבל לשכה פרלמנטרית - - -

מישהו בדק שזה באמת כך?

יש מפלגות שעשו שימוש צורם ונרחב בתקציב הזה. התקינו מזגנים, רכשו מחשבים.

אבל זה רכוש הכנסת.

כן, אחר כך הוא קונה את זה או שמשלם על זה פחת.

אני רוצה לשאול משהו. ה-20 אלף שקל של לשכה פרלמנטרית, אם חבר כנסת לא מנצל אותם, זה חסכון לכנסת. מה קורה אם בא חבר כנסת ואומר, אני לא צריך לשכה שלמה, אני צריך לקיים במשך יום חמישי ישיבות באיזה מקום, וזה עולה לי פחות. בשביל זה לשכור משרד, ולהביא מזכירה וכל הדברים האלה? אני בא ואומר, יש לי הוצאות מינימליות, יכול להיות שאעשה את זה בבית מלון - - -

היה לנו מקרה כזה, ונתנו לו את החלק היחסי של דמי השכירות.

היה חבר כנסת שבא ואמר שהוא לוקח משרד והעלות היא פר-שעות, אז נתנו את החלק היחסי.

חבר-הכנסת יהלום מדבר על פרקטיקה. למשל, כל יום חמישי אני בתל אביב, אני מזמין אנשים לכוס קפה. לדעתי, זה היה חסכון גדול לכנסת, ותמריץ לחברי הכנסת, אם היו מממנים לי את הפגישות האלה ולשתות איתם קפה.

הוצאות אירוח בבית מלון או בבית קפה.

אני לא רוצה בית מלון, אני אומר מתוך פרקטיקה. בפרקטיקה אני מזמין אותם לבית קפה.

אין בעיה, אתה יכול להזמין אותם מתקציב קשר עם הציבור.

כוס קפה בלובי של בית מלון אתה יכול להוציא מתקציב קשר עם הציבור. יש לך סעיף של הוצאות אירוח.

זו אחת ההוצאות הרציניות לחברי הכנסת. אתה קובע עם אנשים בבית קפה, לא נעים לדרוש מהם לשלם, אתה משלם את זה, וזה באמת נטו קשר עם הציבור.

זה כלול בהוצאות אירוח.

זה היה צריך להיות בקשר עם הציבור. והיום, אם אנחנו בודקים שקשר עם הציבור זה לצורך ביצוע תפקידו של חבר הכנסת, לדעתי הפרשנות צריכה להיות שזה כלול. אם אתה מביא חשבונית לחשב הכנסת, אבל כמובן שצריכים אולי לקבוע פה איזה שהם כללים שזה לא יהיה משהו בלתי סביר.

ברור שלא, חייבים לשמור על זה שבאמת זה יוצא לכוס קפה ולא לארוחות שחיתות.

לפני שאיחדו את החוקים, היתה אפשרות לקבל הוצאות אירוח.

רק בכנסת.

לפני שהתקציב אוחד, זה היה לפני מספר שנים, היה תקציב אירוח לשנה שלימה.

מה זה חשוב עכשיו, חבר-הכנסת יהלום העלה בעיה אמיתית.

אני לא לוקח לשכה פרלמנטרית, אני רוצה לנצל את 20 אלף השקל להוצאות שאני מוציא כשאני קובע פגישה עם חבר שלי ביום חמישי בתל אביב.

וזה עושים רוב חברי הכנסת.

זה אומר שכל חברי הכנסת יהיה להם את ה-80 אלף.

למשל, היום בשעה שלוש וחצי אני נפגש בקפה אפרופו בתל אביב עם נציגי אגודת יתומי צה"ל. הם ביקשו להיפגש איתי בתל אביב, ואני נוסע מכאן לתל אביב. אני בוודאי אכבד אותם בכוס קפה, זה יעלה לי מאה שקל, וזה על חשבוני הפרטי.

עכשיו, אם יש לי לשכה פרלמנטרית, אני מקבל. אבל אם במקום לשכה פרלמנטרית אני רוצה את הכסף הזה או את חלקו לדברים כאלה, זה חוסך את המזכירה, זה חוסך את הכל.

כדי לתמרץ את חברי הכנסת שלא סתם לשכור לשכה פרלמנטרית כדי שיהיה להם איזה שהוא כיסוי, אני הייתי אומר, אם ניתן לאפשר לחבר כנסת שאין לו לשכה פרלמנטרית, לקבל עד מחצית מהסכום - - -

זה המון, מדובר על 10 אלפים שקל.

יוסי, אני לא רוצה להתחיל לבדוק את חברי הכנסת. אנחנו יושבים בוועדה לכל מיני אישורים, ואנחנו לא מעונינים. צריכה להתקבל החלטה עקרונית, האם חבר הכנסת שאין לו לשכה פרלמנטרית יכול לקבל מחצית הסכום, שתבוא כאן החלטה שחבר הכנסת יעשה עם הכסף מה שהוא רוצה, בתנאי שלא אנחנו נצטרך לשבת בוועדה ולהתחיל לבדוק, זה כן וזה לא.

כמה אנשים, ואם זה כן לצרכים פוליטיים, לא לצרכים פוליטיים?

בוודאי שלא, את גם לא בודקת מה אני עושה בלשכה.

נחשוב על הענין הזה, בינתיים נשאיר את המצב כמות שהוא.

אפשר להחליט החלטה גורפת, יש 80 אלף שקל לרשות חבר הכנסת, אתה רוצה תשכור לשכה, אתה רוצה, תלך לבית קפה אוסלו, דבר גורר דבר, תעשה מה שאתה רוצה.

אנחנו מודעים לבעיות האלה, חשבנו שהכנסת או בשיתוף עם חבר הכנסת, ישכרו חדרים בבנייני משרדים במקום מסויים, והחדרים האלה יעמדו לשימוש חברי הכנסת.

זה בקדנציה הבאה.

למה, היום יש דבר כזה, למשל, בבית אמות משפט, קיימת אפשרות לעשות זאת.

הם לוקחים סכומים עצומים.

יש לנו הסדר כזה עם ועדות כנסת שמתכנסות בתל אביב.

זה סכומים עצומים. אבל אני בסך הכל מדבר על אירוח בבית קפה של שלושה ארבעה אנשים שזה יעלה 50-60 שקל, ואם היתה לי לשכה פרלמנטרית, זה היה לי בחינם.

למה זה לא כלול היום, אני לא מבינה.

לדעתי זה כלול אבל אתה משלם מס הכנסה מלא, מגלמים את זה.

זה כלול, את האוכל מגלמים. אבל חבר-הכנסת יהלום אומר שההגבלה היא רק אם זה במזנון הכנסת. אנחנו נבדוק את זה ונודיע לכם.

אבל אני רוצה שזה יצא מהלשכה הפרלמנטרית לא מהקשר לבוחר. אם אין לי לשכה פרלמנטרית, אני מציע שנקבל מחצית.

תבדקו, נדון בזה עוד פעם. כרגע אנחנו מאשרים את זה כפי שזה.

אני רוצה להבין מה היתה ההחלטה?

ההחלטה שחבר כנסת שאין לו לשכה פרלמנטרית, מחצית הסכום יעמוד לרשותו להוצאות אירוח וכיבוד.

במלים אחרות מתקבלת כאן החלטה שתקציב קשר עם הציבור לחבר הכנסת שאין לו לשכה פרלמנטרית, יעמוד על 70 אלף שקלים, ו-10 אלפים שקלים זה לשכירת משרד. זה פשוט לא הגיוני.

לא, אסור לו לשכור משרד, הוא חסך לכנסת 10 אלפים שקל. אם יש לו משרד אז הוא יזמין את האנשים למשרד.

הואיל ואין לו לשכה פרלמנטרית, אין לו חדר שעומד לרשותו באופן קבוע, חזקה עליו שאת הכסף הזה הוא יוציא בבתי קפה או לאמצעים אחרים.

לכן תקציב הקשר עם הציבור הוגדל מ-40 ל-60 אלף. לבוא היום ולהגיד שאין תקציב לאירוח?

אנחנו משאירים את הדברים כפי שנוסחו. אבל, אתם בודקים עבורנו את הנושא הזה של כוס קפה וכו', איפה זה מופיע. אם תשאלו את חברי הכנסת מה ההוצאה העיקרית שלהם, היא בדיוק הדבר הזה. אגב, כל הציבור שאני נפגש אתו משוכנע שההוצאה היא על חשבון הכנסת.

היום יש החלטת שכר חברי כנסת, תשלומים לכיסוי הוצאות כלכלה. זה קיים היום, וזה 79 שקלים עבור יום ישיבות בכנסת וכו'. לצורך הכרה בהוצאות במס הכנסה, יש הבחנה בין הוצאות אש"ל לבין הוצאות אירוח. אמנם שם זה אירוח אדם מחוץ לארץ וכו', אפשר לחשוב על כיוון של שינוי, ולא לגעת בנושא הזה של הלשכה הפרלמנטרית, אבל לעשות שינוי להחלטה בענין הוצאות הכלכלה ולהוסיף לזה אירוח, עם כללים מסוימים, שזה יכלול גם אנשים מישראל ולא רק תושבי חוץ, להגביל למספר אנשים וכו'. כמו שנעשה לענין יושב ראש הכנסת, יש החלטה לענין יושב ראש הכנסת שבתנאים מסוימים מותר לו לארח אנשים מחוץ לכנסת.

מצויין.

בלי לבדוק אנחנו מוכנים לקבל את מה שיש ליושב ראש הכנסת.

"לשכה פרלמנטרית בביתו של חבר הכנסת – 11. סיום לשכה פרלמנטרית בביתו של חבר הכנסת לא תזכה אותו בתוספת תקציב כאמור בסעיף 2(ב).

12. (א) חבר הכנסת אשר לא מיצה את מלוא סכום התקציב העומד לרשותו לפי החלטה זו עד תום שנת הכספים, יהיה זכאי, כל שנה, להעביר את היתרה לשנה שלאחר מכן במשך כל תקופת כהונתה של אותה כנסת".

כאן סטינו מהמלצות ועדת גל-נור שהמליצה צבירה לשנתיים. לאור נסיון העבר סברנו שעדיף לאפשר לחברי הכנסת לצבור את התקציב לאורך כל תקופת כהונתה של הכנסת, כלומר ארבע שנים. להשלמת התמונה נאמר בסעיף "(ב) חבר הכנסת לא יהיה זכאי להעברת יתרה כספית כלשהי, לפי החלטה זו מכנסת יוצאת לכנסת שלאחריה".

הבעיה היחידה היא בתקופה של הקדמת בחירות. חבר הכנסת לא צפה את הקדמת הבחירות, ואז, או שנקבע כלל בענין הזה או שנקבע שבמקרה של הקדמת בחירות באים לוועדה וקובעים את הכללים.

לאור לקחים מן העבר אולי כדאי לתת את הדעת לשאלה, מה קורה כאשר חבר כנסת מוציא כספים מתקציב קשר עם הציבור, כאשר ברור שהוא לא עומד לבחירה לכנסת הבאה?

זו נושא בעייתי.

מה הייתם עושים אם חבר כנסת, חודשיים לפני שהוא מסיים מסיים את תפקידו, מוציא מתקציב קשר עם הציבור סכומים בסדר גודל שבין 90 ל-120 אלף שקל?

אנה, האם לכל החלטה שלנו בנושא הזה יכולה להיות השפעה על ויכוח במשפט של פרשנות שמתנהל היום בין תובע מסויים לכנסת? כי אני לא רוצה שנקבל פה החלטה שיכולה לשמש איזה שהוא טיעון במשפט זה.

זה לא שייך, החלטה שתתקבל תתייחס למה שיקרה מהיום והלאה.

כמו שזה כתוב כאן, היום אין שום מגבלה. אם ועדת הכנסת תקבל איזה שהיא מגבלה, השאלה בכלל אם זה יחול על העבר - - -

אולי לא יחול, אבל האם זה יפגע או יגרע מזכויותיו של התובע? אני לא רוצה ליצור מצב שמישהו יבוא בטענה ויגיד שהוועדה קיבלה החלטה כזו כדי שהפרשנות של הסעיף הקודם תהיה כזו או כזו.

הרי תמיד ההחלטה היא מכאן ואילך, היא לא יכולה להיות רטרואקטיבית.

להמשך דבריה של אנה יש לי הצעה. אולי כדאי לקבוע שעם הודעה על הקדמת בחירות תתכנס ועדת הכנסת ותחליט מה ההוצאות שאותם יכול חבר כנסת להוציא.

מאז שתקציב קשר עם הבוחר קיים הכנסנו לזה כל מיני דברים שהם על גבול הקשר עם הבוחר, וזה באשמת כל הקדנציות. האמת היא שקשר לבוחר אמיתי זה לכתוב לבוחר מה עשית, ולמה צריכים לבחור בך עוד פעם, הפריימריס,לדעתי, זה העיקר.

בינינו לבין עצמנו, קורה לפעמים שחבר הכנסת חוסך משנה לשנה ודווקא מעוניין שיקדימו את הבחירות כדי לעשות את ההוצאה הכי גדולה. ואז הוא צריך את המחשב כדי שיהיו לו מדבקות וידע למי לשלוח מכתבים. זה הקשר עם הבוחר. עכשיו אתם רוצים להוציא את העיקר מהנושא ואומרים בואו נגביל את זה.

אני מציע להשאיר את זה, זה תקציב שעומד לרשות כל חבר כנסת שעומד בבקורת הציבורית, כמו המקרה שאנחנו מגששים סביבו, ושהיתה מספיק מרתיעה כדי שחברי כנסת לא יעשו דברים צורמים.

"ביצוע תשלומים – 13. (א) חבר הכנסת לא יוציא הוצאה מהתקציב העומד לרשותו לפי החלטה זו אלא לאחר שההוצאה אושרה על ידי חשב הכנסת; שילם חבר הכנסת על דעתו לספק בטרם אושרה ההוצאה, לא יקבל החזר עבור אותה הוצאה. (ב) לא יאשר חשב הכנסת הוצאה מהתקציב לפי החלטה זו, אלא אם הוצגה בפניו חשבונות מס מפורטת מהספק, חתומה גם על ידי חבר הכנסת. (ג) אישר חשב הכנסת הוצאה כאמור בסעיף קטן (ב), יעבור את הסכום הנקוב בחשבונית המס ישירות לספק. (ד) חשב הכנסת רשאי שלא לאשר הוצאה מתקציב העומד לרשות חבר הכנסת אם הוצאה שלא למטרה האמורה בסעיף 1 או שהינה גבוהה באופן בלתי סביר. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על הוצאות לתשלום ארנונה, חשמל, מים, טלפון וגז (וכן על הוצאה של עד 1,000 ₪)" – אנחנו רוצים להקטין את הסכום ל-500 שקלים.

וזה אומר שפה אתה יכול לשלם בעצמך עד לסכום של 500 שקלים, ולהביא חשבונית לגזברות.

אני מציע לרכך את הנוסח של סעיף 13(א). נניח שאני קונה דבר שברור שמותר, וזה עלה 1,100 שקל. אז במקרה כזה לחשב אסור לאשר את ההוצאה והכסף לא יוחזר לחבר הכנסת, למרות שברור שההוצאה קשורה לתקציב קשר לבוחר.

הסעיף הזה אומר שאתה לא משלם בעצמך, זה הכל.

אתה צריך לקבל מהחשב אישור על קנייה שהיא מעל אלף שקל. נגיד שאתה קונה מכשיר טלוויזיה ב-30 אלף שקל.

נניח שאני קונה טלפון רב-קווי ב-1,100 שקל? בטוח שהוא יאשר זאת. אני מסכים שאם עשיתי חריג ההוצאה לא תכוסה, אבל אם מדובר בדבר הכי ברור והכי טבעי.

אם זה דבר הכי פשוט טבעי, זה ייגמר בפחות מדקה על ידי חשב הכנסת שיודע את העסק.

אבל הנוסח של הסעיף מאוד חריף.

הדברים האלה באים מתוך הנסיון. בא חבר כנסת וביקש החזר הוצאה על רכישת מחשב נייד ב-31 אלף שקלים, אין ספק שזה מחיר אסטרונומי. היה שם חשד לדברים מסויימים והחשב לא אישר זאת.

זה בסדר גמור. אני לוקח את הסיכון וקונה, החשב לא יאשר לא יאשר. אבל תנסחו את זה כך שתהיה אפשרות שהוא יאשר גם אחרי שאני קונה.

אנחנו לא בעד פריצת המסגרת. יש כאן תלם שחברי הכנסת פועלים לפיו, ותדעו שיש כל מיני רכישות מוזרות ביותר. לכן חשוב שחבר הכנסת ידע שאם יש לו איזה שהיא הוצאה מיוחדת יבוא לחשבות ויגיד: אני רוצה לקנות שמונה - - - שהוא ידע שחשב הכנסת לא יממן דבר כזה. שלא יבוא לחשבות לאחר שהוא קנה, ואז הוא יפנה לוועדה או ליושב ראש הכנסת. אנחנו רוצים למנוע דברים מהסוג הזה.

אין שום דבר דחוף כל כך, תטיל מגבלה, אם הוא יתנהג בסדר, אין בעיה.

על כל דבר ארים אליכם טלפון, זה סתם סיבוך.

לא על כל דבר, כמעט הכל מאושר.

בסעיף קטן (ו) ייכתב 500 ₪, אבל כמובן שצריכה להיות חשבונית מעוסק מורשה.

אני מציע להשאיר את זה 1,000 שקלים. ובסעיף קטן (א) אני מציע להוסיף: אלא אם כן מדובר בהוצאה שגרתית וקבועה ומאושרת בדרך כלל.

ה-1,000 שקלים יהיה מספר רכישות בלתי מוגבל של חשבוניות עד 1,000 שקלים?

יפצלו את כל החשבוניות.

מה יפצלו, אני יכול לקנות מחשב באלף, אלף, אלף? כשאני קונה דיו אני לא צריך לבקש ממנו רשות.

מה איכפת לספק לתת לך שלוש חשבוניות, הוא כותב צרכי משרד, אנחנו מכירים את זה, אני באה ממס הכנסה וממע"מ.

חברי כנסת לא עושים דברים כאלה.

הספקים עושים.

אם כן, אני ממליץ להשאיר את זה אלף שקלים. את סעיף 13(א) להשאיר כפי שהוא.

"איסור רכישת ביגוד – 14. התקציב האמור בסעיף 2 לא ישמש לרכישת ביגוד לחבר הכנסת.

דיווח – 15. (א) חבר הכנסת יגיש לחשב הכנסת, בתוך 60 ימים מתום שנת התקציב, דו"ח מפורט על רכישותיו והוצאותיו מהתקציב השנתי לפי החלטה זו; הדו"ח יוגש על גבי טופס המובא בתוספת השניה. (ב) דו"חות כאמור בסעיף קטן (א) יהיו פתוחים לעיון הציבור, ויוצגו בספרית הכנסת ובאתר האינטרנט של הכנסת.

מה זה להגיש דו"ח, מתקציב הקשר לבוחר?

כן, מאז סוף חודש פברואר חבר הכנסת מגיש דו"ח לחשב הכנסת על כל רכישותיו והוצאותיו מהתקציב השנתי.

למה הוא צריך להגיש דו"ח, יש לכם מחשב, בדקה אתם מוציאים לי מה שאני צריך.

זה צריך להיות פתוח לציבור.

תפתח לציבור, אני לא מבין למה אני צריך לעשות חישוב על כל מה שקניתי במשך השנה, כשהכל מופיע בהנהלת החשבונות, כל פקודת תשלום, הכל הוא שילם, בפרטי פרטים. על קניות שמעל 1,000 שקל הוא צריך לאשר. איך אני אדע? הרי אצטרך לבוא אליכם ולבקש שתוציאו לי את זה מהמחשב.

יכול להיות שהוא צודק.

אבל הוא צריך לאשר את זה. חבר-הכנסת יהלום, למעשה זה דו"ח שאתה מגיש.

היום אנחנו מוציאים לך כרטיס מחשב ואתה חותם, ואת זה אנחנו מעבירים לחשב.

למה צריך את זה בכלל?

מדובר כאן בכסף ציבורי, ועל מנת שהציבור ידע - - -

תכתבי שגזברות הכנסת רשאית לפרסם את דו"ח ההוצאות בכל שעה שיבואו אליה, על כל חבר כנסת.

זה בניגוד לחוק הגנת הפרטיות.

אני רוצה להעיר הערה. לפני הישיבה ביקשתי שתמסרי לי את הדו"ח של שנת 2000 ו-2001. אין לי דרך משלי, אני לא מחזיק פה הנהלת חשבונות. אתם האורים והתומים. אבל אני כן מקבל, ואני אומר זאת לך כחבר כנסת – תראה, כולנו, לא לבד עושים את זה, יש לנו עוזרים פרלמנטריים, זה טוב לך שאתה, את הדין וחשבון הזה תאר בחתימתך.

נכון, אולי יש שם טעות, אולי עושים לך עוול.

אז תכתוב: חבר הכנסת יאשר בחתימת ידו את הדו"ח שיוגש על ידי הגזברות בסוף כל שנה.

והדו"ח הזה יהיה פתוח לציבור.

בסדר, אז לשנות את הסעיף הזה בהתאם.

הסעיף היחיד שרלבנטי פה זה סעיף 17. התחולה.

אם נעשה את ההתאמות, השאלה, האם צריך בכלל את ההמשך של סעיף 15.

נכון, אבל לכתוב בסעיף 15: דיווח ושקיפות.

אני רוצה להבין את הפרוצדורה. בסוף כל שנה הגזברות תוציא דו"ח, תעביר אותו לחבר הכנסת והוא יחתום. ואם חבר הכנסת לא יחתום?

אם תוך 10 ימים הדו"ח לא הוחזר עם חתימה, חזקה שהדו"ח נכון, ואז יוכלו לפרסם את זה.

"הצמדה – 16. הסכומים המפורטים בהחלטה זו יעודכנו ב-1 בינואר כל שנה בהתאם לעליית מדד המחירים לצרכן כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-15 לדצמבר.

תחילה – 17. תחילתה של החלטה זו ביום ו' בטבת התשס"א (1 בינואר 2001).

דנו בהחלטה זו לפרטיה אבל לא פירטנו למה חבר הכנסת יכול להוציא את דפי הקשר- - -

זה מופיע בסעיף 1 שהוא סעיף המטרה. חבר הכנסת צריך לדעת שכל הוצאה שהוא מוציא תהיה כפופה להחלטה זו. זאת אומרת שהיא תהיה באמת הוצאה לקשר עם הציבור. אין לנו רשימה מפורטת וסגורה.

אהה, אין רשימה ואין הגבלה?

אין רשימה, מותר לך הכל, אבל באישור החשב.

זאת אומרת, אם ירשה לי החשב, אני יכול לנסוע לאנגליה, כי יש לי שם כמה בוחרים, ולהסביר להם מה אני עושה?

בדיוק.

זה קשר עם הציבור.

מי החליט כך? היתה רשימה סגורה שהיה גבול למה שאפשר היה להוציא כסף?

גם ברשימה הסגורה לא היה גבול למה שאפשר לעשות.

היו מוסיפים, היו דנים, עכשיו הכל פרוץ.

זה הרבה יותר טוב.

תאמין לי זה הרבה יותר טוב, במקום שיקנו בכסף וידיאו ומחשבים ויפזרו אותם ואחרי זה המכשירים יצאו משימוש ויש להם בעיה, עזוב, זה יותר טוב. היום הם יוציאו את הכסף על מסיבות עתונאים, ועל קשר עם הבוחרים, זה יהיה בסדר.

אני מעמיד להצבעה את החלטת שכר חברי הכנסת (קשר עם הציבור), התשס"א-2001. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
החלטת שכר חברי הכנסת (קשר עם הציבור), התשס"א-2001, התקבלה

אם כן, ההחלטה אושרה בכפוף לתיקונים שהועלו בדיון.

עם השינויים שהוצעו כאן.

כמו שסיכמנו, אבל בשני נושאים אני רוצה שתחזרו אלינו.

אבל אלה נושאים נפרדים.

בינתיים זה רץ כמו שזה. אבל היו שני נושאים שביקשנו - - -

הוצאות אירוח והמתנות.

אם אומרים לי שוועדת גל-נור המליצה על כך - - -

יכול להיות שכדאי שתהיה איזה רשימה מנחה שחבר הכנסת ידע מהו סעיף המטרה הזה.

אתה יכול לקחת את הרשימה הקודמת לעשות - - -

בצירוף לטפסים שאתה נותן.

אתה יכול להוציא נוהל במסגרת מידע לחבר הכנסת.

השאלה של חבר-הכנסת יהלום מטרידה אותי. אני מחליט להופיע בכנסת ישראלי-פלשתיני באתונה, לא שלחו לי כרטיס, אבל אני חושב שזה מספיק חשוב בשבילי. אני יכול לממן מהתקציב הזה את הנסיעה שלי לאתונה?

אולי נסיעות לחו"ל צריכות לעבור דרך ועדת האתיקה. אבל אם אתה שואל, האם זה הוצאה במסגרת קשר עם הבוחר? בהחלט כן.

אם אני נוסע להתרים למועצת יש"ע?

אם בזבזת את כל התקציב שלך על זה, אז הבעיה היא שלך.

אני חושב שהגזמנו. הייתי עושה רשימה מאושרת, וכל הוצאה נוספת תקבל אישור של החשב.

אני סומך על חברי הכנסת הם אנשים מאוד אחראים, אבל לתת להם חופש פעולה כל כך נרחב?

אבל הבקורת, השקיפות שאמרת קודם, היא בעצם מונעת שימוש לרעה בענין הזה--

לא נכון.

-- כי חבר הכנסת יהיה מחר תלוי בכל עתונאי שיעיין בדו"חות האלה בשקיקה רבה.

חבר-הכנסת יהלום, אתה רוצה שנחזור לרשימה המנחה?

לא, אנחנו מסרבים לחזור לרשימה המנחה.

הרשימה הזאת, כל דבר קטן שרוצים לקנות ולא מופיע ברשימה, צריכים לבוא לוועדת הכנסת, זו פשוט טרחה עצומה.

מירי, את יכולה לצטט מה אמרה על זה ועדת גל-נור?

כשדנו בנושא לקחו את הרשימה שלנו והכניסו אותה לוועדת גל-נור.

ומה הם אמרו, שזה קשר עם הציבור? אז זה קשר עם הציבור. אני חושבת שאפשר להוציא הוראת פרשנות של החשב שאנחנו רואים בזה קשר עם הציבור, ודברים דומים וכיוצא באלה.

אז כדאי להוסיף שאם תהיה שאלה לחבר הכנסת שיבוא לחשב.

או לוועדת האתיקה.

בסעיף 14 למה נקבע שתקציב זה לא ישמש לרכישת ביגוד?

ועדת גל-נור קבעה את זה. בעצם, אתה אומר: אני רוצה מסגרת.

נכון, אחרת אפשר לעשות כל דבר.

הרשימה הזו מאוד מפורטת. לדעתי, נסיעה לחו"ל כבר היום מותרת. לעומת זאת, בג"ץ שהוא כלי בלתי נפרד כמעט מעבודתו של חבר הכנסת, אגרה לבג"ץ אני צריך להוציא מכיסי הפרטי. לא הבנתי את ההחלטה הזו, זה כרטיס הכניסה שלי לבית המשפט העליון.

זו דוגמה למצב שלא צריך רשימה. אני חושבת שאגרה לבית משפט כן צריכה להיות כלולה. היום, כשאין רשימה סגורה, אין שאלה בענין הזה ואגרה צריכה להיות כלולה.

אתה רוצה שתהיה לך הלגיטימציה שלנו להוציא את ה- - -

ואתם אומרים ממילא נסיעות היום אפשר, עובדה שחברי הכנסת לא משתמשים בזה, אני מניח, ואם משתמשים הם משלמים מס.

- - - ומינויים למערכות מידע, וכל מיני דברים שברור שהמלים שימוש לצורך התפקיד כוללות את זה, ולכן זה נראה לי קטנוני שוועדת הכנסת תצטרך לחשוב כל יום, וועדה אחת תחליט כך, ובכנסת אחרת, ועדה אחרת מחליטה אחרת.

בסעיף 12 ימי עיון והשתלמויות, כתוב שמותר, עד היום, ימי עיון והשתלמויות. מה זה?

הנה, אני מכין חוק אשפוז סיעודי, אני עושה יום עיון בנושא הזה כדי לקדם את הנושא, ואתה יכול להשתתף.

הוא יכול להשתתף בהשתלמות לעורכי דין?

כמשפטן הוא יכול.

שכר לימוד באוניברסיטה?

פה נשאלת השאלה, מה הקשר עם הציבור? האם זה באמת לשמירת הקשר עם הציבור?

למה השתלמויות כן?

אני לא יודעת אם כן.

אני שואל אותך, למה השתלמות כן, ושכר לימוד באוניברסיטה לא?

זו שאלה חסרה, השאלה לאיזה השתלמות?

תתחילי לבדוק לאיזה השתלמות? לכן אני בעד השארת הרשימה הזאת. אם את לא משאירה את הרשימה, אני אוכל לעשות הכל.

יש לך מסגרת שאומרת שזה לצורך מילוי תפקידך כנבחר ציבור לשם שמירה על הקשר עם ציבור הבוחרים ולצורך קיום לשכה פרלמנטרית. זאת המסגרת, ולתוכה אתה יוצק את התוכן.

אז למה - - -

לדעתי זה לא בסדר שזה שם. כתוב כאן, סטייה קלה.

אני מציע שנקבל את המינוח שלכם, אבל נוסיף סעיף שבו חשב הכנסת יתן רשימה של - - -

לא צריך לכתוב את זה כאן, זה נוהל שחשב יכול להוציא, לא צריך לכתוב את זה בהחלטה כי אז אתה בעצם אומר, בדלת אחורית שזאת הרשימה המחייבת.

אני רוצה שיהיה ברור שאי-אפשר לנצל את זה לרעה.

לא יהיה לך ברור בשום דרך.

היום יש לי דרך.

אלא אם ללכת ולבדוק הוצאה הוצאה. אנחנו יודעים איפה אנחנו מתחילים, אנחנו לא יודעים איפה אנחנו מסיימים. אני חושבת שעדיף לתת יד חופשית, כל עוד היום זה כל כך שקוף כלפי הציבור. החשב יכול לתת הנחיה כללית, ונראה איך זה פועל. אם נראה שאנחנו מאבדים לגמרי את הצפון, אז יכול להיות שנחזור לזה.

במידה מסוימת אני מבין את רצונו של חבר-הכנסת יהלום.

אני עומד לנסוע לגבול הצפון כדי להסביר את עמדת המפד"ל ואלף דברים. האם מותר לי לישון בבית ההארחה בכפר בלום במשך שבוע ימים? אם את לא קובעת רשימה, כל דבר זה קשר לבוחר.

אני לא אקבע לך את הרשימה כי תגיד לי שאתה הולך לעשות זאת, ובסך הכל תהיה עם רעייתך שבוע ימים בנופש. אז מוטב לי לא להיכנס לענין ולתת לבוחר לשפוט אותך בדו"ח שיפורסם.

מי רואה את הדו"ח, צריך להיות עתונאי חרוץ ללכת לאינטרנט לחפש ולמצוא.

אני כן חוזר לעתונאים, כי אתה יכול להקפיד שהדבר הזה של כפר בלום או הנסיעה ליוון זה יופי. עם מה אתה תתעמת? עם נקודת המבט של עתונאי שכן נכנס לדבר הזה ומה הוא אומר. לכן אני חושב שרשימה מנחה היא כן חשובה.

בדיוק, זה מה שאני אומר. אם הוועדה יושבת, לא נחרוג מעבר לסביר.

אני בעד רשימה מנחה, איך היא תשובץ, תחליטו אתם.

אולי אפשר להכניס הגדרה של קשר עם הציבור שזה לרבות הדברים שהיו ברשימה. כלומר, לא רשימה סגורה אלא, וכיוצא באלה.

לרבות 12 הסעיפים האלה.

בסדר גמור.

אני לא רוצה להכניס את זה בהחלטה, אבל שיצא נוהל ואנחנו נכתוב בנוהל שאם לחבר הכנסת מתעוררת שאלה, נמשיך בנוהל הקיים, הוא יפנה לוועדה לבדיקת חוזים והיא תיתן את דעתה על כך, ומכסימום אנחנו נוסיף את זה אחר כך לנוהל.

אני רוצה שיהיה כתוב שהנוהל מעוגן.

אני לא רוצה להכניס אותו לקשר עם הציבור.

קיימנו בנושא הזה דיון של שעתיים וחצי, דנו ברצינות בכל סוגייה, לא התכוונו לבזבז את כספי הציבור, לא התכוונו להעניק לחברי הכנסת הקלות, רצינו לעשות סדר בדברים. אנחנו נאשר את זה, ומחר הכותרת בעתון תהיה: חברי הכנסת ביטלו, בהצבעה של שני חברי כנסת בלבד, את המגבלות שהוטלו עליהם מזה עשור שנים, והם חופשיים להוציא את הכסף כפי שהם רוצים. אז תחשבי עלינו.

תנו לנו זמן לבוא עם הרשימה.

אני מציע את אותה רשימה שוועדת גל-נור צילמה, זאת הרשימה. אפשר לכתוב שבמקרים כאלה ואחרים צריך לקבל את האישור של חשב הכנסת. אני מציע להעתיק את הרשימה הזאת בנוהל שקיבלנו, זה מה שהיה עד היום, לא היה חריג. תוסיפו שורה: מקרים שאינם מופיעים ברשימה צריכים לקבל אישור של אחת הוועדות שתקבעו או של החשב.

אבל שנוריד את המגבלה הזאת? מה קרה לכם?

אני בעד להכניס את הרשימה אלא אם יבוא לכם רעיון מבריק אחר, תחזרו אלינו.

אנחנו רוצים לגמור את זה היום.

אז אני מבקש להכניס את הרשימה ואפשר להוסיף סעיף: מקרים שאינם כלולים ברשימה חייבים לקבל אישור של חשב הכנסת.

אז תקבלו החלטה פוזטיבית בהצבעה.

זו ההחלטה שלנו, לפי ההצעה הזו. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים אין
ההחלטה התקבלה

ההחלטה התקבלה עם כל השינויים שהוצעו.

ד. מסגרת דיון להצעות אי-אמון בראש הממשלה

הסעיף הבא: מסגרת דיון להצעות אי-אמון בראש הממשלה. סיעת מרצ וחבר-הכנסת קליינר הגישו ליושב ראש הכנסת הצעות להביע אי-אמון בראש הממשלה בשל: 1. מדיניות הממשלה בנושא המדיני, החברתי והכלכלי; 2. מדיניות ההבלגה נוכח ההסלמה בפיגועי הטרור. ההצעות יידונו בישיבת הכנסת ביום שני, י"ד באייר התשס"א ( 7 במאי 2001). ועדת הכנסת מתבקשת לקבוע מסגרת דיון.

אני מציע שמסגרת הזמן תהיה בדיוק כמו בפעם הקודמת. סיעות ישראל אחת, הליכוד, ש"ס ומרצ – 10 דקות לסיעה עם אפשרות פיצול. סיעת האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו – 7 דקות לסיעה עם אפשרות פיצול. סיעות בנות 4-6 חברים – 5 דקות לסיעה ללא אפשרות פיצול. סיעות בנות 3 חברים – 4 דקות לסיעה ללא אפשרות פיצול. סיעות בנות חבר אחד – 3 דקות לסיעה ללא אפשרות פיצול.

אני מעמיד זאת להצבעה. מי בעד? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 2
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה התקבלה

ההצעה לקביעת מסגרת הזמן לדיון בהצעות אי-האמון בראש הממשלה, התקבלה.

ה. פיצויי פיטורין לעוזרים פרלמנטריים

הסעיף האחרון שעל סדר היום: פיצויי פיטורין לעוזרים הפרלמנטריים.

עורכת הדין ארבל, בבקשה.

לאחרונה התעוררו שתי בעיות בנוגע לעוזרים פרלמנטריים. כידוע עוזרים פרלמנטריים הם עובדים של חבר הכנסת, כשהמשכורת שלהם משתלמת באמצעות הכנסת. בעיה ראשונה התעוררה כאשר עוזר פרלמנטרי מבקש לעבור לחבר כנסת אחר. לכאורה, עם סיום עבודתו אצל חבר כנסת אחד נפסקים יחסי העבודה, הוא יקבל פיצויי פיטורין אם מגיעים לו, והוא עובר לחבר הכנסת האחר ומתחיל מהתחלה.

הגיעה בקשה לחשבות הכנסת וללשכה המשפטית שיהיה רצף, זאת אומרת, ברגע שהעוזר הפרלמנטרי עובר לעבוד עם חבר-הכנסת אחר, לא יקבל פיצויי פיטורין, ישמור את הזכות הזאת לאחר שיסיים את העבודה עם חבר הכנסת האחר. תהיה לעוזר הפרלמנטרי הברירה לבחור האם לקבל את הפיצויים או לדחות קבלתם עד סיום עבודתו אצל חבר הכנסת האחר.

זה הנושא הראשון שאנחנו מבקשים את אישור ועדת הכנסת.

מאושר.

הנושא השני נוגע לעוזרים פרלמנטריים שהמשיכו לעבוד עם אותו חבר הכנסת והוא מונה לשר או לסגן שר. אני מדברת על העוזרים המקצועיים שעובדים לפי דירוג, הם ימשיכו לעבוד עם חבר הכנסת בהיותו שר או סגן שר, וכאשר יסיים תפקידו ויחזור להיות חבר כנסת, העוזר הפרלמנטרי יחזור להיות העוזר המינהלי שלו, באותה דרגה שבה הוא עבד קודם לכן, והוותק שהוא צבר במהלך השנים.

ומה עם הוותק שהוא צבר כשהוא עבד עם חבר הכנסת בממשלה? הגיוני להכיר בוותק הזה, הוא היה עוזר פרלמנטרי רק במקרה הוא ישב בלשכה בהיות חבר הכנסת שר או סגן שר.

אנה צודקת, אנחנו גם מכירים בוותק של מי שהיה נהג, למשל, באיזה משרד. אנחנו מצרפים את שנות הוותק שהוא רכש באותו משרד.

אני לא רואה שום בעיה ללכת לקראת העוזרים הפרלמנטריים בין אם הם עוברים מחבר כנסת לשר או סגן שר, בחזרה לכנסת, ובין אם הם עוברים מחבר כנסת אחד למשנהו. צריכה להיות רציפות, זה אותו תפקיד, עם כל מה שמשתמע מכך.

מה שאנה הציעה מקובל.

אני מקבל את מה שמוצע.

אם כן, גם בקשה זו מאושרת.

לפני שנסיים, חבר-הכנסת יהלום מבקש להוסיף משהו בנושא הקודם.

ברשימה עליה דיברנו רבות בנושא קשר עם הציבור, בסעיף 12 כתוב: אירוח בכנסת. אני מציע להוריד את המלה "בכנסת", ואת הכל נפתר.

בסדר. אנה, מירי, שמעתן.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 13:35)