פרוטוקולים/ועדת הכנסת/2699



3
ועדת הכנסת
13.02.2001

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/2699
ירושלים, כ"ו בשבט, תשס"א
19 בפברואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי



פרוטוקול מס' 159
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ' בשבט התשס"א (13 בפברואר 2001)

חברי הוועדה: היו"ר סאלח טריף
יואל אדלשטיין
בנימין אלון
אלי בן-מנחם
יצחק גאגולה
עבד אלמאלכ דהאמשה
אליעזר זנדברג
נעמי חזן
שאול יהלום

תאופיק חטיב
מוחמד כנעאן

אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
רות קפלן - סגנית מזכיר הכנסת
טובי חכמיאן - גזברות

צבי ענבר
ארבל אסטרחן

אילנה חודדה

שלומית כהן

1. התפלגות סיעת רע"מ בכנסת.
2. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 41) בדבר מועד פתיחת כנסי הכנסת.
3. שימוש חברי הכנסת בטלפונים סלולאריים.



1. התפלגות סיעת רע"מ בכנסת

אני פותח את ישיבת הוועדה. נפתח בבקשת חברי הכנסת מוחמד כנעאן ותאופיק חטיב להתפלגות מסיעת רע"מ. כידוע לכם, דנו בנושא הזה במהלך הפגרה בישיבה שהתקיימה בתל-אביב. דחינו את אישור הבקשה להתפלגות שני חברי הכנסת הנכבדים לישיבה הראשונה שתתקיים לאחר הבחירות, כלומר לישיבה הזאת, גם משום שנדרש פרק זמן לדו-שיח מחודש וגם משום שהיתה בקשה להתייעצות סיעתית של חבר הכנסת טלב אלסאנע, יושב-ראש הסיעה.

האישור שלנו הוא אישור טכני לבקשה, ומכיוון שהתמלאו כל הדרישות על-פי התקנון, כפי שהודיע היועץ המשפטי של הכנסת, אין מניעה תקנונית-חוקית לאישור בקשתם של שני חברי הכנסת. נשמע את דבריו של חבר הכנסת דהאמשה.

כמובן לא תהיה מניעה ואת הדבר הזה אפשר לעשות בכל ישיבה ובכל עת. אני מבקש לא להעלות את הנושא הזה עכשיו לסדר היום, אלא לתת לנו אפשרות לדחות את הדיון ב-24 שעות. ייתכן שנמצא פתרון בתוך הסיעה, ואז אפשר יהיה לחסוך את הדיון הזה.

אין לי בעיה להיענות לבקשתו של חבר הכנסת דהאמשה, אם חברי הכנסת מסכימים בינם לבין עצמם. אני מבקש שתאמרו לי מה עמדתכם, כי הנושא הוא על סדר יומה של הוועדה.

אם הוועדה מסכימה לדחות את הדיון ב-24 שעות, אנחנו ניאות לבקשתו של חבר הכנסת דהאמשה.

הבקשה הזאת נתבקשה גם אז. יושב-ראש הסיעה ביקש התייעצות סיעתית ולא קיים אותה, אלא הבקשה היתה כדי למשוך זמן. אין לי בעיה להיענות לבקשה, אבל מתוך כבוד לחבר הכנסת דהאמשה ולא מתוך כבוד ליושב-ראש הסיעה. לפי הנוהל התקין, מי שמבקש התייעצות סיעתית אמור לקיים אותה.

אני מבקש להודות לשני חבריי. אני מקווה שנמצא את הדרך איך לחסוך מהוועדה את אי הנעימות.

אנחנו נדחה את הדיון בבקשת שני חברי הכנסת, בהתאם לבקשתו של חבר הכנסת דהאמשה ובהסכמתם. אם הצדדים יגיעו להבנה אנחנו נשמח, ואם לא ייתכן שהדיון יתקיים מחר.


2. הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 41) בדבר מועד פתיחת כנסי הכנסת

הסעיף הבא על סדר יומנו הוא הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 41) בדבר מועד פתיחת כנסי הכנסת.

אני מבקש מהיועץ המשפטי להסביר לנו במה המדובר.

אנחנו מדברים על שתי הצעות חוק. פיצלנו את ההצעה הראשונה שלנו לשתיים, כדי שהתיקון להצעת חוק יסוד: הכנסת יהיה בנפרד, והתיקון לחוק הכנסת יהיה בנפרד.

כזכור לכם, קיבלה הכנסת בהליך מאוד מזורז, בסוף הכנסת הקודמת, חוק שאפשר את פגרת הבחירות הזאת. ההצעה שלפניכם באה להשלים את הליך החקיקה הזה בצורה הרבה יותר אלגנטית. דהיינו, את ההסדר לקראת מה הלכנו בפעם הקודמת ולקראת מה בכלל המגמה שלנו. המגמה שלנו בשנים האחרונות היא, את העקרונות לקבוע בחוק הכנסת ואת כל הפרטים בחוק יסוד: הכנסת. כך גם התחלנו לעשות לגבי הפגרה.

היום יש בסעיף 32 לחוק יסוד: הכנסת הוראה האומרת: "לא כונסה הכנסת בארבעת השבועות כאמור בסעיף הקודם, תתכנס ביום ב' של השבוע החמישי, בשעה ארבע אחר-הצוהריים". את ההוראה הזאת אנחנו מעבירים לסעיף 9 בחוק הכנסת, בסעיף שמדבר על כינוס הכנסת, ושם הוא משתלב יפה מאוד בסעיף החדש, 9(א)(2), שאומר: "בשנה שבה מתקיימות בחירות לכנסת או לראש-הממשלה, או בחירות מיוחדות..." כל הסעיף מדבר בין על שני כנסים בשנה רגילה לבין על יותר כנסים בשנה שבה מתקיימות בחירות.

מה החשיבות של העברת החוק הזה מחוק יסוד לחוק הכנסת?

בסעיף קטן (א)(1), שמדבר על שני כנסים בשנה, נאמר כבר כי הוא עבר כולו מחוק היסוד לחוק הכנסת. נאמר כבר, שהכנס האחד ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר חג הסוכות, הכנס השני ייפתח בתוך ארבעה שבועות לאחר יום העצמאות, ומשכם של שני הכנסים יחד יהיה שמונה חודשים לפחות. סעיף קטן 2 דיבר על "שנה שבה מתקיימות בחירות לכנסת ולראש-הממשלה, או בחירות מיוחדות לראש-הממשלה, תקבע ועדת הכנסת את שני הכנסים".

סעיף 32 הקודם של חוק היסוד למעשה שייך לא לחוק היסוד, אלא לחוק הכנסת, כי ההוראה בדבר הכינוס הועברה לסעיף 9(א)(1). ההוראה בדבר כינוס הכנסת לאחר הפגרה, כשיש שני כנסים, כללה שני חלקים. האחד, שזה יהיה תוך ארבעה שבועות, והאחר אמר מה קורה אם הכנסת לא התכנסה, ואז יש הוראה אוטומטית שאומרת שאם לא התכנסה, תתכנס ביום ב' של השבוע החמישי בשעה ארבע אחר-הצוהריים. המקור של ההוראה הזאת הוא בסוף. לכן אנחנו מוחקים אותה מחוק יסוד ומעבירים אותה לחוק הכנסת.

בסוף מרץ יש פגרה, מה יהיה דין הפגרה? האם על-פי הסעיף הזה אחרי ארבעה חודשים מתכנסים אוטומטית, גם אם הפגרה על-פי הנוהל בכנסת היא חמישה שבועות?

המצב ברגע זה הוא, שאנחנו הולכים לפי סעיף 9(א)(2) לחוק הכנסת. זאת שנה שבה מתקיימות בחירות מיוחדות לראש-הממשלה, וועדת הכנסת היא קובעת את מועדם ואת משכם של הכנסים, גם אם יפחת משך כל שלושת הכנסים משמונה חודשים. זאת אומרת, שאת כל הכנסים קובעת השנה ועדת הכנסת, וזה יכול להיות גם פחות משמונה חודשים.

זאת אומרת, שוועדת הכנסת רשאית גם לצמצם את משך הפגרה הבאה?

התיקון הזה לא עושה דבר, התיקון הקודם עשה.

חבר הכנסת אלון לא חולק על התיקון אלא שואל שאלה חדשה. הוא אומר, שאם הכנסת לא התכנסה מבצעים את הסעיף הזה, אבל חסרים ארבעה שבועות.

כאשר היה מדובר על בתוך ארבעה שבועות, התכוונו להגיד שזה יכול להיות גם אחרי שבוע. הכנסת היתה יכולה לקיים גם עשרה חודשים בשנה.

במצב החוקי הקיים ועדת הכנסת לא מוגבלת והיא רשאית לומר שכיוון שהיתה עכשיו פגרה נצמצם את הפגרה הבאה?

כן.

מי בעד לאשר את הצעת החוק לקריאה ראשונה? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין

אין מתנגדים ואין נמנעים. אנחנו מאשרים את הצעת החוק לקריאה ראשונה.

בעיקרון הכיוון של היועץ המשפטי הוא נכון מאוד, שחוקי היסוד יהיו חוקים העוסקים בעניינים כלליים.


3. שימוש חברי הכנסת בטלפונים סלולאריים

קבענו שטלפון אחד ופקס יהיו על חשבון הכנסת, והנושא הוסדר. קבענו גם שפלאפון אחד של חבר הכנסת יהיה כולו מכוסה על-ידי הכנסת. אבל החשבות של הכנסת השאירה את העניין הזה תלוי באוויר, כך שחבר הכנסת ישלם בעבור חשבון הטלפון והכסף יוחזר לו. לדעתי אנחנו לא צריכים להתעסק עם החשבונות האלה, כי זאת עבודה מיותרת. היות שיש קביעה שהחשבון יכוסה בלי מגבלה, צריך שזה ישולם כמו הטלפונים.

אני מציע, אדוני היושב-ראש, שתשב עם החשב ועם סגן המזכיר ותסדרו את העניין הזה.

בישיבה שלא הייתי בה הוחלט, שכל חברי הכנסת יעברו ל-050 תוך חצי שנה. לדעתי צריך להשאיר את המצב כפי שהוא.

זאת גם היתה דעתנו, מכיוון שחברי הכנסת מעוניינים שהמספר שלהם יישאר אותו מספר למען הציבור שלהם.

היתה החלטה כזאת בוועדה. אבי לוי הסביר, ש"פלאפון", באמצעות מכרז החשב הכללי, נותנת למשרדי הממשלה מחירים הרבה יותר זולים, ולכן לכנסת יש אינטרס שחברי הכנסת יעברו לחברת פלאפון. לכן הוחלט, שחשבות הכנסת תממן את כל החשבון לחברי-כנסת שיעברו לחברת "פלאפון", ואילו חברי-כנסת שישתמשו בחברות אחרות ישלימו את ההפרש. לחשבות יש אפשרות לחשב כמה חבר הכנסת שהשיחות שלו היו נעשות באמצעות "סלקום" היה משלם אם השיחות היו נעשות באמצעות "פלאפון", והוא ישלם את ההפרש.

אם זאת היתה ההחלטה אני מבקש לבטל אותה, ואני מציע שזה ייעשה בנוכחות אבי לוי.

לפי המכרז, המחירים שהחשב הכללי קיבל הם מדהימים.

יש בעיה עקרונית, שלחבר הכנסת יש אינטרס לשמר את מספר הטלפון שלו. מלבד זה, אם היום אני עוזב את החברה שאני מנוי בה אני צריך לשלם להם קנס על העזיבה. אני סבור שיש הבדל בין חברי הכנסת לבין העוזרים, כי לגבי עוזרים ייתכן שנכון לחייב אותם לעבור ל-050, אבל לחבר הכנסת צריכה להיות האפשרות לבחור את החברה שהוא רוצה בה ללא מגבלה.

לגבי 050, אני לא רואה שום הבדל בחשבונות.

היה מכרז של החשב הכללי, ואנחנו עלינו על אותו מכרז אבל אצלנו זה עוד לא יושם. זה ייושם בעוד כמה שבועות.

הבנתי שהעוזרים מקבלים עד 300 שקלים, אבל גם זה לא יושם.

אנחנו הנחינו את העוזרים הפרלמנטריים מה לעשות כדי לקבל את ההחזר.

אני חושב שבאופן עקרוני בנושא כזה אין להגביל את חברי הכנסת. ההוצאה וההפרש במקרה הזה הם שוליים. יש גם פריסת אנטנות, יש מקומות שקולטים את "סלקום" ולא קולטים את "פלאפון", ולכן אני מציע לא להגביל את חברי הכנסת לחברה מסוימת.

היתה החלטה של ועדת הכנסת בעניין זה.

אז נבטל אותה. במקום שאני גר בו, חברה אחת נקלטת וחברה אחרת לא נקלטת. בעתיד הכנסת תגיד לי שלא אשתמש ב"בזק" אלא ב"אופק". אני מציע בנושא של שיחות הטלפון לא להגביל את חברי הכנסת.

אני מציע שנשנה את ההחלטה, אם היא התקבלה.

אני מציעה שאבי לוי יביא לוועדה את הנתונים לפי מכרז החשב הכללי.

זה עניין של עיקרון, אין מחלוקת שזה יותר זול.

הרי מכרז עושים כל תקופת זמן. ב-20 השנים האחרונות הייתי שר וחבר-כנסת, ותמיד הקפדתי על אותו מספר, למען הציבור שלי. בעוד שלוש שנים יעשו מכרז חדש, וחברה אחרת תיבחר.

אנחנו נשב עם טובי ונביא לכם את הנתונים בצורה מסודרת.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00