פרוטוקולים/ועדת הכנסת/2579



3
ועדת הכנסת
1.1.2001

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/2579
ירושלים, כ' בטבת, תשס"א
15 בינואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכנסת שהתקיימה ביום שני, ו' בטבת התשס"א, 1 בינואר 2001, בשעה 14:45

חברי הוועדה: היו"ר סאלח טריף
יהודית נאות
משה גפני
בנימין אלון
אבשלום וילן
עבד אלוהב דהאמשה
יצחק גאגולה
שאול יהלום
אביגדור ליברמן
ויצמן שירי

היו"ר סאלח טריף
יורי שטרן
יולי אדלשטיין
אביגדור ליברמן
אבשלום וילן
דוד טל
רחמים מלול
יצחק כהן

שר הפנים חיים רמון
שר האוצר אברהם-בייגה שוחט
דרורה ליפשיץ - יועצת משפטית, משרד האוצר
ג' ריקלין - משרד האוצר

צבי ענבר

אתי בן-יוסף

תמר בהירי
טלי רם

1. בקשת הממשלה לשחרר את הצעת חוק הארנונה הכללית בשנת ‏2001 (הוראת שעה) התשס"א-2000 - שחרור מחובת ההנחה בכל הקריאות.
2. מועד פגרת בחירות מיוחדת.
3. ישיבות הוועדות בפגרה.
4. הרכב ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא האלימות בספורט.
5. בקשת יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשחרר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 12) מחובת הנחה, בקריאה השניה והשלישית.





בקשת הממשלה לשחרר את הצעת חוק הארנונה הכללית בשנת 2001 (הוראת שעה)
התשס"א-2000 - שחרור מחובת הנחה בכל הקריאות.

אני פותח את ישיבת הוועדה. בישיבה הקודמת דנו בבקשת שר הפנים בנושא הצעת חוק הארנונה הכללית. למעשה דחינו את אישור הבקשה, משום שהועלו שתי טענות: האחת, שזוהי עקיפה של ועדת הכספים, כפי שטען חבר הכנסת אבו וילן. הבנתי מחבר הכנסת גולדשמידט שלא כך הדבר. השניה, שאנחנו דנים כאן בקטע של העלאת הארנונה ולא בחוק הארנונה.

עורכת-דין דרורה ליפשיץ התקשרה ממשרד האוצר וטענה שלא ניתן לגבות ארנונה החל מה-1 בינואר 2001, ללא אישור החוק במליאה, ושנית – שנושא העלאת הארנונה עוד יידון בוועדת הכספים.

אבקש משר הפנים לפתוח את הדיון. אני רוצה להעיר: אני חושב שלא טוב ולא נכון שהארנונה שלא כמו מס הכנסה ומס ערך מוסף, נגבית אוטומטית כל שנה חדשה על-ידי כל מועצה, ואין צורך לאשר את גובה ההעלאה של הארנונה.

אם מדובר ברוויזיה, אין צורך בדיון אלא בהצבעה.

מיד נצביע. היות ונפלה כאן טעות, אני מסביר.

ישנו נימוק נוסף: הכל היה תקף עד ה-31 בדצמבר. היום אנחנו ב-1 בינואר, ולכן כל מה שנעשה פה יהיה רטרואקטיבית והוא לא כשר.

אני מציע להצביע.

לפעול בחוסר אחריות אפשר יהיה גם בעוד שתי דקות. לפחות שתדע כי אתה פועל בחוסר אחריות. לנושא שהובא לכאן אין דבר וחצי דבר עם העלאת הארנונה, אין לו דבר וחצי דבר עם עקיפה של ועדת הכספים. המצב החוקי כיום הוא, שאי אפשר כלל לגבות ארנונה.

למה?

כי זה מה שהחוק קובע.

מועצה שלא הטילה ארנונה, תחויב על-פי הארנונה של שנה שעברה.

לא. אני מבקש שתקשיבי: בשנה שעברה הייתה צריכה להיכנס לתוקפה הוראה לפיה שרי הפנים והאוצר יקבעו בתקנות כללים לעדכון הארנונה הכללית המוטלת על-ידי הרשויות, בהתאם לנוסחה שתיקבע בתקנות, אשר תביא בחשבון מקדם התייעלות. הוראה זו הייתה אמורה להיכנס לתוקפה ב-1999, אבל בגלל קושי לקבוע את נוסחאות העדכון, זה נדחה בחוק ההסדרים לשנה זו.

לקראת ה-1 בינואר 2001 אי אפשר לקבוע בתקנות שום דבר, וכידוע אין גם חוק הסדרים. לכן המצב הוא שאנחנו לא פועלים על-פי החוק. אין תקנות ואי אפשר לקבוע כללים לגביית ארנונה. זה לא קשור למדד, אי אפשר לקבוע שום עדכון בשום דרך שהיא.

מה שיקרה הוא שמחר בבוקר יהיה עליהום גדול של ראשי הערים שלא יוכלו לגבות ארנונה, ואז נכנס את ועדת הכנסת, בעצם לא צריך לכנס את ועדת הכנסת, כי אין צורך בפטור מחובת ההנחה, הממשלה תכנס את המליאה לדיון מיוחד על העניין הזה, ובינתיים יהיה תוהו ובוהו מוחלט. לא תמנעו דבר, חוץ מכך שבמשך שבוע-שבועיים ישררו אי בהירות ובלבול.

המקום הנכון לקיים את הדיון האם צריך להעלות את הארנונה, היכן צריך להעלות את הארנונה, הוא בוועדת הכספים.

למה לא עשיתם זאת?

נדמה לי שהיית במדינה בחודשיים האחרונים, ואת יודעת מה קורה מכל הבחינות . מה שקורה היום בכנסת הוא שבמשך יום ולילה יחוקקו חוקים שונים.

נדמה לי שהיית סגנית ראש עיר ואני הייתי ראש מועצה, ואנחנו יודעים מה משמעות הדבר.

אבל זה לא בסדר.

אז זה לא בסדר. מה שאת אומרת – הרי צריך גם הגיון בטירוף – הוא שבשבוע הבא הממשלה תכנס את המליאה תוך כדי מערכת הבחירות---

או כן או לא.

אני מודיע לך שכן, כי לא תהיה לה ברירה.

יגבו את הארנונה של שנת 2000.

אני מודיע לך, חבר הכנסת יהלום, אחרי שיבואו אליך ראשי הערים ויסבירו לך, כי גם אתה תסכים.

לא ייגרם בכך כל נזק.

יש נזק בעצם הגבייה. תקיימו את הדיון הזה, ועל תתפסו בעניין טכני ותאמרו שאי אפשר לקיים אותו, כי אין ישיבות של הכנסת השבוע. יש מאבק, לא רוצים להעלות את הארנונה – כולכם מיוצגים בוועדת הכספים. אל תתפסו לעניינים טכניים, כי זה יגרום לתוהו ובוהו בשלטון המקומי.

הרי בפגרה אתה יכול להציע כל הצעת חוק ממשלתית.

האם לא יותר תקין ויותר נכון, שבמקום להביא את כל חברי הכנסת לדיון על נושא לא מהותי, לא משמעותי וללא קשר לכל הדברים האלה, לדיון פגרה מיוחד, להעביר את הנושא לוועדת הכספים? אם לאחר מכן ייפול הנושא במליאה, מה אעשה, אבל לא על-כך הוויכוח. הוויכוח יהיה אך ורק בוועדת הכספים. שם יהיה ויכוח ענייני שאני לא נכנס אליו, אבל למה להוסיף מהומה מיותרת?

כבוד השר, אצביע בעד בקשתך. הייתי בעמדת מיעוט בוועדת הכספים, כאשר ביקשו השנה להעלות את הארנונה. אני רוצה להתריע בפניך, שחלק נכבד מאי הנחת שיש כאן נובע מכך שלמרות שוועדת הכספים לא קיבלה את עמדת הממשלה, כל שבוע היינו עדים ל"הבה נתחכמה": אפשרתם לכל עירייה להעלות את הארנונה מכוח תקנות על-פי חוק, וזאת בניגוד לעמדת ועדת הכספים. מי שמוריד ידיים, שלא יבוא אחר-כך בטענות מדוע הולכים בהורדת ידיים, במקום לעבוד בצורה הוגנת.

מכיוון שלא הייתי בדיון בוועדת הכספים בעניין זה, אני רוצה להגיב: אני לא רוצה להיכנס לדיונים מהותיים בשלב זה, אבל אני יכול להגיד לך שהגעתי למשרד הפנים בחודש אוגוסט, וכל ההמלצות להעלאת ארנונה – כולן ללא יוצא מן הכלל – נעשו על-ידי הדרגים המקצועיים במשרדי האוצר והפנים, ובגלל הרגישות של הנושא לא שיניתי לא לקולה ולא לחומרה אף המלצה של הדרג המקצועי, בגלל מה שאמרת.

ראינו מה הרשויות קיבלו.

אני מסביר לך שכל ההמלצות האלה הומלצו על-ידי הדרג המקצועי. לא התערבתי, לא דנתי, לא עסקתי בכך. יעיד על-כך הדרג המקצועי באוצר ובמשרד הפנים. הם ישבו על-כך 4-5 חודשים וגיבשו המלצות. חתמתי על מה שהדרג המקצועי המליץ, על הפחתות ועל העלאות. אני אומר לכם שאין צורך ליצור מהומה על לא מאומה. יישבו אחר-כך אותם חברים עם טלפונים לעזור לזה ולזה.

אני רוצה להבהיר את המצב המשפטי. אני רוצה להמשיך בדבריו של שר הפנים: המצב יהיה תוהו ובוהו. חברת הכנסת נאות אמרה שישנו סעיף אשר אומר כי אם לא הטילה המועצה ארנונה, יחול מה שהיה בשנה שעברה, אבל כלל לא בטוח שזוהי הפרשנות הנכונה של הסעיף הזה. ישנו סעיף בחוק אשר אומר כי המועצה תטיל ארנונה בכפוף לכללים. אם לא יהיו כללים, אחת הפרשנויות היא שמועצה תטיל ארנונה באופן שאינו סותר את הכללים, כלומר היא תעשה מה שהיא רוצה. במקום 1.25 אחוז, אולי תחליט להעלות את הארנונה ב-3 אחוז.

יש כמה פרשנויות, יש יועצים משפטיים יצירתיים ביותר, ואנחנו לא יודעים מה יהיה. יהיה באמת תוהו ובוהו. לכן אנחנו חושבים שמוכרחים להעביר את החוק הזה כדי לעשות סדר, גם מבחינת התאריכים וגם מבחינת הרטרואקטיביות. גם בשנה שעברה חוק ההסדרים לא עבר ב-1 בינואר אלא בתחילת חודש ינואר, והוא הוחל באופן רטרואקטיבי.

את לא יכולה לבקש צל"ש על-כך.

היא אשמה?

כן, האוצר והפנים אחראים לכך. לא יכול להיות שהכנסת תחוקק, ובזמן שעל השרים חלה החובה לקבוע תקנות שיקבעו מקדם התייעלות במועצות, הם אינם ממלאים את חובתם במשך שנתיים, לא במשרד האוצר ולא במשרד הפנים, והיום ב-1 בינואר, יום אחרי המועד החוקי, הם באים לבקש פטור מחובת הנחה.

מה בוער? במשך שנתיים לא בער? שיילכו בדרך התקינה.

אדוני השר, פירוש הדברים שלך הוא שלא נתייחס למהות. המהות תטופל בוועדת הכספים. חברי ועדת הכנסת אינם חושבים כך, בוודאי לא חלקם.

הם לא חשבו כך גם בהחלטתם הקודמת.

נכון. והם באים ואומרים לך, זהו מאבק כוחות בין חברי הכנסת לבין הממשלה. אם אתה באמת מעוניין שלא יהיה תוהו ובוהו, תצהיר כאן שהממשלה חוזרת בה מהחלטתה, העדכון יהיה כגודל המדד, ואנחנו מחליטים מיד לפטור מחובת ההנחה. אלא מה, אתה עומד על-כך שההעלאה תהיה מעל לעליית המדד, ולכן אתה ולא אנחנו גורם לתוהו ובוהו.

אני לא חושב שאני צריך לקיים דיון מהותי, למרות שאולי אשכנע אתכם. אני מוכן לקיים דיון מהותי, אבל הוועדה אינה מוסמכת להיכנס לדיון המהותי.

זה כמו בהסרת חסינות: אנחנו לא יכולים להרים מיד ידיים, כי אנחנו רוצים לשמוע את כל הנימוקים.

יש הבדל בין המקרה הזה לבין הסרת חסינות, שם הכל מתרחש בתוך ועדת הכנסת.

לאור הדברים ששמענו, אני מבקש להצביע: מי בעד הרוויזיה? מי נגד?


ה צ ב ע ה

בעד - 3

נגד - 2

הרוויזיה עברה.

3 הצביעו נגד. חבר הכנסת גאגולה הצביע אתנו נגד.

נצביע פעם נוספת.

ה צ ב ע ה

בעד - 3

נגד - 2

הוחלט לאשר את הרוויזיה.

מי בעד שחרור מחובת הנחה?

ה צ ב ע ה

בעד - 3

נגד - 2

הוחלט לשחרר את הצעת חוק הארנונה הכללית בשנת 2001,
(הוראת שעה), התשס"א-2000 - מחובת הנחה בכל הקריאות.


מועד פגרת בחירות מיוחדת

אישרנו כבר את מועדי הפגרה של הכנסת, אבל למען הסר ספק, ועדת הכנסת מחליטה בישיבתה היום, שמועד הפגרה יהיה מה-2 בינואר 2001 עד ה-13 בפברואר 2001, לאחר פרסום תוצאות הבחירות המיוחדות. מי בעד אישור המועד?

ה צ ב ע ה

בעד - רוב
נגד - אין





ועדת הכנסת החליטה, בהתאם להוראות סעיף 9(א)(2), ועל-פי הצעתם של יושב ראש הכנסת והסגנים, כי כנס הכנסת הנוכחי יסתיים היום, ה-1 בינואר 2001, ו' בטבת התשס"א. כנס הכנסת הבא ייפתח ביום ה-13 בפברואר, כ' בשבט תשס"א.

(הישיבה הופסקה בשעה 15:10)

(הישיבה חודשה בשעה 15:40)

בקשת יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לשחרר את הצעת חוק
ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 12) מחובת ההנחה בקריאה שניה ובקריאה שלישית

אנחנו מחדשים את ישיבת הוועדה. ביקשתי על-פי בקשת יושב ראש ועדת העבודה והרווחה, לשחרר את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון מס' 12) מחובת ההנחה לקראת קריאה שניה וקריאה שלישית. ביקשתי ששר האוצר ינמק בפנינו את התנגדותו. מסתבר שזה עולה כסף.

אני מתנגד להצעת החוק ומבקש ממציע החוק לא להביא אותו היום להצבעה. גם אנחנו מודעים לכך שיש צורך לעשות משהו בתחום מחירי התרופות. אני דן בנושא עם שר הבריאות, והנושא עומד בפני החלטה. הצעתנו, לפי דעתי, קולעת טוב יותר לפתרון הבעיות העיקריות בתחום זה.

מה שמוצע כאן הוא לטפל בחלק מהאוכלוסיות הספציפיות דרך הורדה בדמי התרופות. אני רוצה להציע הצעה שתקלע לפתרון תלונות רבות יותר אשר מושמעות חדשות לבקרים בנושא התרופות.

עיקר התלונות הן על-כך שאוכלוסיות חלשות רבות מגיעות לתשלום גבוה מאד עבור תרופות, לפעמים מאות שקלים בחודש. אני לא מדבר על מי שיש לו מחלה כרונית ומקבל החזר. אנשים רבים פנו אליכם, אני מניח גם לדוד טל, אני חושב שההתמודדות האמיתית צריכה להיות עם הבעיה הזו, ואנחנו רוצים להציע הצעה שעלותה דומה מאד לזו של ההצעה הזו, אבל יש בה הרבה יותר שכל מבחינת העניין. היא קודם כל מונעת אפשרות שמישהו ישלם מאות רבות של שקלים, במידה והוא נזקק לתרופות. על מה שאני עומד להציע יש הסכמה ביני לבין שר הבריאות, למרות שאנחנו עדיין דנים בנושא אחד.

אני רוצה להציע שלא יהיה אזרח במדינת ישראל, שישלם יותר מ-200 שקל לחודש עבור תרופות.

כלומר אתה קובע תקרת מחיר לתרופות.

נכון. היום אין תקרה, ואני מציע שתהיה תקרה לכל אזרחי ישראל. ב. אני מציע שמי שמקבל הבטחת הכנסה, תהיה לו תקרה של 100 שקל לחודש. היום יש אנשים שמשלמים מאות שקלים עבור תרופות. צריך לזכור גם שמי שמקבל היום הבטחת הכנסה, משלם היום 50 אחוז ממחיר התרופה.

אני חושב שהמסר הזה הוא מסר הרבה יותר חשוב. הוא עולה לא פחות מאשר ההצעה שהובאה לכאן, אבל הוא נותן לכל אזרחי ישראל את הביטחון שלא יצטרכו להגיע לתשלומים גבוהים מאד, וזה בעיקר מה שמכביד עליהם. ברור שמדובר בהבטחת הכנסה מעבר לגיל 65. היום אין שום CAPING לתרופות. זהו המסר לכל האזרחים: לא תשלמו יותר מ-200 שקל לחודש, ואין זה משנה מה מצבכם הכלכלי או גילכם, ואלה שמעל גיל 65 לא ישלמו יותר מ-100 שקל לחודש. אני חושב שמסר זה הרבה יותר נכון. ההיקף דומה למה שמוצע כאן, אבל החלוקה הרבה יותר נכונה.

אם תאמרו, תעשו גם את זה וגם את זה, אומר לכם שאי אפשר לעשות גם את זה וגם את זה. כל אחד מהיושבים בחדר הזה, חושב היום שהוא ינהל את הממשלה הבאה, כלומר זו אינה רק אחריות שלי.

אין זה סוד שעל דעת שאנשי הליכוד פנו אלי על דעת ש"ס בהצעה להעביר את התקציב לפני הבחירות. אני בעד זה שידברו גם עם חברים אחרים בקואליציה ובאופוזיציה בעניין זה.

וזאת לפני שאתה מחזיר את המס המקביל.

אמרתי לאלה שהיו אצלי, אם אתם מוכנים להסכים לתקציב כפי שהוא, עם תיקונים מינוריים, אהלן וסהלן. אם אתם רוצים לפתוח את התקציב, שהממשלה הבאה תתעסק בפתיחת התקציב, תביא את המס המקביל, תיתן משכנתאות גבוהות פי שלוש, ותיתן תרופות חינם.

לפי דעתי, אנחנו נכנסים לתקופה קשה מאד לכל ממשלה שתזכה. אנחנו חייבים לשמור על החוק, ומשמעות הדבר שההקצבות תרדנה ולא נוכל להעביר כספים, מפני שחלילה לנו להפר את החוק. לכן אני פונה אליך, חבר הכנסת ליברמן, אני יודע שאתה אדם אחראי והיו לנו לא מעט שיחות בנושאי תקציב בשנה האחרונה, ומבקש מכם לאפשר לנו ללכת למהלך הרבה יותר נכון, הרבה יותר רחב, עונה טוב יותר על הבעיה הספציפית שמכבידה על האוכלוסייה בישראל, גם האוכלוסייה הקשישה. יש לכך הסכמה של שר הבריאות ושלי.

אדוני שר האוצר, מתי ההצעה הזו תצא מן הכוח אל הפועל?

אם אין צורך בחקיקה, אפשר להתחיל בה מיד. אם זה דבר שמחייב חקיקה, צריך לכנס את הכנסת. אמרתי שלי זה נראה עדיף לאין ערוך מההצעה שמונחת כאן.

אני מודה ליושב ראש הוועדה ולשר האוצר, שביום גדוש כזה, מצאו זמן להתדיין על הנושא הזה. אני חושב שהיה אפקטיבי הרבה יותר, אילו במשך השנה שעברה מאז הקריאה הטרומית ועד היום, היו מתפנים לעסוק בנושא זה גם במשרד הבריאות וגם במשרד האוצר. בזכות יושב ראש ועדת העבודה והרווחה, אפשרנו קיומן של שלוש ערכאות לשמיעת הצעות גישור והצעות פשרה. שלוש פעמים התכנסנו בניגוד לתקנון, אבל לא קיבלנו שום הצעה שמגשרת או מבקשת להגיע לפשרה.

לכן היום, כאשר אומרים לנו שתובא הצעה טובה, לפני יציאה לפגרה ו-45 הימים שלאחר הבחירות בהם ניתן יהיה להרחיב את הקואליציה החדשה, ואחר-כך תהיה אולי כנסת חדשה – ברור לי שלא יקרה שום דבר. כולנו מכירים את המשחק הפוליטי: במשך חצי שנה ממחר, בוודאי לא יקרה דבר. אחר-כך קיץ, פגרה, חגים וחגיגות. מה שלא יתקבל היום, לא יהיה קיים במשך חצי שנה.

אם הצעת שר האוצר תתקבל, ואפשר יהיה ליישמה באופן מיידי, אולי כל הדיון כאן מיותר.

לגופו של עניין, קודם כל תמיד נשאלת השאלה מאיפה לוקחים את הכסף. במקרה זה המקור התקציבי ברור לי: ברגע שהחלטנו על העמקת הגבייה של הביטוח הלאומי והעלאת התקרה מ-4 משכורות ממוצעות ל-5, על-פי נתונים שנמסרו בוועדה, מדובר ב-850 מליון שקלים נוספים עבור בריאות. זה מה שנרשם בפרוטוקול מפיו של נציג האוצר.

מדובר על 200 מליון שקל.

הכסף הלך לדברים לא ברורים, כמו כיסוי גירעונות של הרשויות. כל עודף הגבייה של הביטוח הלאומי לא הוקדש להוצאות בריאות.

מה שהציק לנציג שר הבריאות בוועדה היה, ש-20 אחוז מהקשישים שמקבלים את הפתק, אין להם כסף לקנות תרופות. אלה נתונים של מחקר שערך משרד הבריאות, אשר הוצג בפני הוועדה. 20 אחוז מהגמלאים מקבלי הבטחת הכנסה, לא מסוגלים לממש את הרצפט שקיבלו, כי אין להם כסף לקנות תרופות. הנתון הזה הוצג בפני הוועדה על-ידי נציג משרד הבריאות. אנחנו מדברים על שתי האוכלוסיות הכי חלשות במדינת ישראל: גמלאים שהם מקבלי הבטחת הכנסה ועולים עד 3 שנים בארץ, שסל הקליטה שלהם מקביל להבטחת הכנסה. שתי האוכלוסיות הכי חלשות במדינה, בהחלט זקוקים לעזרה הזו. כל הנתונים על העוני במדינה, מהם הזדעזענו כל-כך כאשר פורסמו בתקשורת, מדברים בעד עצמם.

אני חושב שהחוק הזה צודק ונכון. לפי מיטב זכרוני, מדובר כאן בחקיקה מיוחדת בנושא התרופות ולא בתקנות. ישנו חוק ההסדרים, ודבר כזה אפשר לעשות רק בהסכמה.

אפשר לעשות זאת גם בלי חקיקה, בהסדרים עם הקופות.

אפשר להכניס זאת לחוק ההסדרים. אתה בוודאי מכיר טוב ממני את כל הפטנטים.

אם מגיעים להסדר עם הקופות, לא צריך שום חוק.

אנחנו הקטליזטור. אם לא היינו יוזמים את הצעת החוק הזו, הקופות לא היו יוזמות בעצמן את מה שקשור בהקלה במחירי התרופות, וגם אתה ושר הבריאות לא הייתם מתקדמים. לכן בקשתי היא לאשר את הצעת החוק שלנו. במידה ותציעו דבר טוב יותר, תמיד אפשר יהיה לעשות את השינוי הדרוש באמצעות חוק ההסדרים.

כאשר אנשים אינם קונים תרופות, בסופו של דבר זה עולה לקופת המדינה יותר באשפוז ובהוצאות אחרות.

רק הערה אחת הנוגעת ל-850 מליון השקל שהביטוח הלאומי גובה: אתה צריך להבין שתקציב הבריאות אינו קשור ישירות לגבייה של הביטוח הלאומי. הממשלה מתחייבת לספק סל בריאות מסוים, ששוויו נניח 18 מילירד שקל. המקורות הם מה שהממשלה מעבירה, מה שהביטוח הלאומי מעביר וההכנסות העצמיות של הקופות. לכן אם קורה שהביטוח הלאומי גובה יותר כסף בשנה מסוימת, השתתפות הממשלה יורדת. אם חס וחלילה הגבייה של הביטוח הלאומי תרד בשנה הבאה, הרי שלא נוריד את סל הבריאות, אלא הממשלה תיתן יותר כסף. לכן זה לא יוצר שום מקור.

אשר לעצם העניין, אם קראת את ההוראות
אשר לעצם העניין, אם קראת טוב את ההבהרות בוועדת כספים, רוב ה- 850 מיליון הלכו לנושא של ביטחון בגלל האינתיפאדה.

חברים, שמענו את שר האוצר וגם את המציע ואנחנו צריכים להכריע מה לעשות בבקשה לפטור מחובת הנחה.

אדוני היושב-ראש, ברשותך, אולי נשמע את היועץ המשפטי לגבי הצעתו של שר האוצר. אם בכל זאת ניתן ללא שום חקיקה, אולי הדברים יבואו לידי פתרון.

מתי?

היום.

היום אני לא יכול.

זה מחייב אישור תקנות בוועדת הכספים.

מי בעד לאשר את בקשתו של חבר הכנסת ליברמן?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – 2
נמנעים – אין
בקשתו של חבר הכנסת ליברמן נתקבלה.

תודה, הבקשה אושרה.

ד. הרכב ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא האלימות בספורט

אנחנו רצינו להשלים את העניין של הרכב ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא אלימות בספורט. חבר הכנסת וילן, אתה היית צריך להביא בפנינו הצעה של ההרכב. בבקשה.

הכל מונח בפניכם בכתובים. בהתאם לסעיף 22 לחוק יסוד: הכנסת, בפרק חמישי 1 לתקנון הכנסת, מחליטה הכנסת למנות ועדת חקירה פרלמנטרית כדי לחקור את נושא האלימות בספורט בישראל.

תפקידי הוועדה וסמכויותיה – יש לה ארבעה תפקידים. הכל כתוב.

באשר לסעיף 2 – חברי הוועדה, הלכתי לפי התקנון: אני כיוזם, חבר הכנסת אורלב כיושב-ראש הוועדה. היתה בקשה שתהיה אשה, נציג המגזר הרוסי, יש נציג המגזר הערבי, רובי ריבלין שהוא המומחה בכנסת לנושא כדורגל, היה יושב-ראש בית"ר ירושלים.

אדוני היועץ, כמה זמן ניתן לוועדה?

שמונה חודשים. מופיע בסעיף 4.

העסק מתחמם לקראת סוף העונה.

למה לא עד אוקטובר?

תהיה כאן התחייבות שהוועדה לא תבקר במשחקים...

זו כנסת, אסור להפר שבת – יש כאן מספיק אילוצים.

ברור הדבר שאם יהיה צורך לבקר במגרשים, הכנסת תממן.

הוועדה תלך או בימי שישי או בימי שני, היא לא תלך למגרשים בימי שבת כדי לא לפגוע בחלק מחברי הבית.

אני מבקש לאשר את ההרכב, את הסמכויות ואת כל מה שקשור בנושא הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא אלימות בספורט.

זו המלצה למליאה.

מי בעד?

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הבקשה בנושא הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא אלימות בספורט נתקבלה.

תודה.

לפי התקנון, יושב-ראש הכנסת צריך לקרוא את זה מעל הבימה ואז זה הופך להחלטת כנסת.

אני מביא את זה בפני הכנסת.


ה. ישיבות הוועדות בפגרה

אדוני היועץ, יש פגרה של בערך חודש ימים. אני מניח שלמעט ועדת חוץ וביטחון שיש לה את ענייניה, ועדת הכספים שאולי יהיו לה עניינים דחופים, לגבי כל הוועדות האחרות אם נגביל את עצמנו לישיבה אחת, זה מספק.

ועדת חוקה צריכה לדון, יש לה עניינים דחופים.

אז היא תגיש בקשה. אני מציע שתהיה ישיבה אחת בפגרה לוועדה, וכל ישיבה מעבר לכך- תהיה באישור יושב-ראש הכנסת.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להבין את מהות הפרוצדורה. אדוני היועץ, שליש מחברי הוועדה יכולים תמיד לכנס ועדה בפגרה.

נכון.

ואז הם צריכים, לפי סעיף 145, אישור של ועדת הכנסת?

לא. הם צריכים, לפי סעיף 99(ב) לפנות אל יושב-ראש הכנסת, אם הם שליש, ולבקש ממנו לכנס את הוועדה.

אז מה אנחנו עושים כאן עכשיו?

למעשה, מה שהוועדה עושה, כמנהגה מדי פעם, אינו תואם את התקנון. מדוע? הוועדה, לפי התקנון, לא צריכה להרשות לוועדות לפעול.

היא פועלת מכוח זה כבר 15 שנה.

ואני כל פעם אומר זאת.

אז ששליש יכנסו.

יש לך את הנוהל הזה.

מה הנוהג? פעם בשבוע ועדה?

מה פתאום. נניח פעמיים בפגרה.

אז אל תדונו בכלל בנושא.

תודה. תציע שלא נדון.

אם יש דברים שלדעת ועדת הכנסת חשוב לטפל בהם בזמן הפגרה, אומר התקנון: ועדת הכנסת רשאית להטיל על ועדה מוועדות הכנסת להמשיך בעבודתה בימי הפגרה. כלומר, הכלל הוא שלא עובדים, אבל ועדת הכנסת רשאית להטיל על ועדה ולהגיד: את כן תמשיכי לעבוד.

אם יושב-ראש ועדת הפנים מכנס ועדה, האם הוא צריך אישור של ועדת הכנסת?

הוא לא יכול.

הוא לא יכול, אלא אם יש היתר. לכן אנחנו מתירים.

יש הבדל בין להתיר לבין להטיל. אני טוען שהוועדה תפקידה להטיל, והוועדה נוהגת להתיר.

אני מבקש לאשר ישיבה אחת לכל ועדה בפגרה. אם מישהו רוצה לכנס יותר – באישור יושב-ראש הכנסת, למעט ועדת חוץ וביטחון וועדת הכספים.

זה לא נקרא להתיר. תתיר ליושבי-ראש הוועדות.

אנחנו מתירים ישיבה אחת.

אם יש פגרה, הכוונה היא שהכנסת תהיה בפגרה. היו יושבי-ראש ועדה שעבורם כל יום להיות בבית היה עונש. אם היית נותן להם, הם היו קובעים כל יום מימי הפגרה ישיבת ועדה ומטרטרים את חברי הכנסת יומיום.

לכן, פגרה זו פגרה. יש כללים.

מה עושה יושב-ראש ועדה שרוצה לכנס? הוא צריך אישור מיושב-ראש הכנסת?

לא. אם יש לו היתר לישיבה אחת – הוא יכול לכנס. אם הוא רוצה מעבר לכך – הוא חייב אישור לפי מה שאנחנו קובעים עכשיו.

האישור הוא לישיבה אחת. שליש יכולים לדרוש. אם רוצים יותר – פונים לוועדת הכנסת.

אנחנו מבקשים להתיר ישיבה אחת לוועדות הכנסת.

למעט ועדת החוץ והביטחון וועדת הכספים שרשאיות לקיים ישיבות ככל הנדרש.

ה צ ב ע ה
בעד – 3
נגד- 1 (חבר הכנסת בני אלון)
נמנעים – אין
הבקשה להתיר ישיבה אחת לכל ועדה במהלך הפגרה, למעט לוועדת חוץ וביטחון ולוועדת הכספים שרשאיות לקיים ישיבות ככל הנדרש, נתקבלה.

הבקשה אושרה.
תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 16:10.