פרוטוקולים/ועדת הכנסת/2515



3
ועדת הכנסת
20/12/00

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/2515
ירושלים, י"ג בטבת, תשס"א
8 בינואר, 2001

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי




פרוטוקול מס' 150
מישיבת ועדת הכנסת
יום רביעי, כ"ג בכסלו התשס"א (20 בדצמבר 2000), שעה 9:00

חברי הוועדה: סאלח טריף – היו"ר
משה גפני
עבד-אלמאלכ דהאמשה
שאול יהלום
נחום לנגנטל
מיכאל נודלמן
אופיר פינס-פז
מאיר שטרית
יורי שטרן

אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
גדעון בן-ישראל - חכ"ל
יצחק רביבי - שופט בדימוס, רשות החברות הממשלתיות
זהר שר - ס/מנהל רשות החברות הממשלתיות
יוסף בראל - רשות השידור
אבי לוי - חשב הכנסת
טובי חכמיאן - רכזת תשלומים לחכ"לים
תמי בן-חיים - ועדת הכספים
גאולה - ועדת הכספים
דניאלה במברגר - האגודה לזכויות האזרח
שרון אברהם-ויס - האגודה לזכויות האזרח

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

רויטל יפרח

1) שידורי חדשות ברוסית
2) חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת
3) הצעת חוק חסינות חברי הכנסת
4) קביעת סדרי דיון לחוק מימון מפלגות
5) בקשה לשחרור הצעות חוק מחובת הנחה על שולחן הכנסת
6) פניית יו"ר ועדת חוץ וביטחון למיזוג הצעות חוק
7) סדרי ישיבות הכנסת בשבוע הבא
8) רשות החברות
9) פניית חכ"לים בדבר שיחות הטלפון
10) בקשות להעברת הצעות חוק מוועדה לוועדה אחרת
11) קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק







































1. שידורי חדשות ברוסית

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. הסעיף הראשון שעל סדר היום: בקשה לאפשר שידור חדשות בשפה הרוסית במסגרת שידורי הטלוויזיה מהכנסת בערוץ השני של רשות השידור. מר בראל, אנחנו נציג את העניין.

בימים אלה במיוחד, אנחנו מבקשים לשדר מהדורה ברוסית כל ערב. עד היום הסתפקנו בפעמיים בשבוע, בימי ראשון וחמישי, בגלל שידורי הכנסת. אני פונה אליכם, שתאפשרו לנו חלון של חצי שעה, משעה שבע וחצי ועד שמונה בערב, כדי שנוכל לשדר חדשות ברוסית, כי אין אלטרנטיבה אחרת. יש מספר רב מאוד שמוערך כמעל לחצי מיליון איש, שלא יודעים אלא את השפה הרוסית ואין להם מהדורה בשפה שלהם בשום מקום אחר. המקום היחיד זה בערוץ שלנו. לכן, הבקשה היא שתאפשרו לנו לעשות זאת. אני מבטיח לכם אחד משני דברים: שבאותו פרק זמן אנחנו נקליט את המשך הדיון במליאה, או שהמליאה תצא לאתנחתא קצרה בזמן שידור החדשות. אם תעשו דבר כזה, זאת ג'סטה גדולה מאוד וזאת גם אחריות.

בחודשיים הקרובים לא תהיה מליאה ואז בעיה אחת פתורה. לכן חשבתי, שיש לאפשר זאת ותוך כדי כך נקיים משא ומתן בישיבות שלנו, לקראת השידורים ושינוי השידורים ונדון בכל המכלול. באופן עקרוני, אני מבקש לאשר את העניין לחודשיים וחצי הקרובים ותוך כדי כך אנחנו נתאם ונסגור מה תהיה מתכונת השידורים ואיך תשתלב מהדורת החדשות ברוסית בשידורים האלה.

אני מבקש מיושב ראש הוועדה, שיזכור את העניין הזה בשבועות הקרובים, כשיש לכם חופשה...

אני מתכוון לכך ולכן בואו נסגור שבחודשיים וחצי הקרובים תשודר מהדורת חדשות ברוסית בשעה שבע וחצי ותוך כדי...

זאת אומרת שאתה חותך את השידור?

אנחנו יוצאים עכשיו ממילא לפגרה. ואז, תוך כדי זה נחזור ונתאם ונסגור את המתכונת של השידורים וכן הלאה. זו ההחלטה שלנו כרגע ובהמשך נשב ונדון ביחד מה עושים. תודה רבה.

מי בעד ההחלטה?

בעד – 2
נגד – אין
נמנעים - אין

אני מאוד מודה לכם.

מה בעניין חוק שידורי טלוויזיה?

העברנו את החוק בקריאה ראשונה ואנחנו צריכים להעביר אותו לקריאה שניה ושלישית.

ממתי יתחילו שידורי החדשות ברוסית? אני מציע שזה יתחיל עם יציאת הכנסת לפגרה עכשיו, כי זה לא מפריע לשום דבר. תוך כך נראה ונבדוק מה העיתוי המתאים.

זה מה שסוכם.

ועדת הכנסת לא יכולה לאשר את העניין הזה. הלכתי עכשיו לברר את הנושא...

זה לא כל כך פרובלמטי, כי ההסכם עם רשות השידור פג ב-31 בדצמבר ובלאו הכי אנחנו חותכים אותו כי רשות השידור...

זה בדיוק מה שאמרנו. גברת אסטרחן לא היתה כאן פשוט.

במסגרת הזאת, אנחנו נדון גם בשינוי שיאפשר...

זה בדיוק מה שאמרתי, שהיות ויוצאים לפגרה ואין ישיבות במליאה, אמרתי שבחודשיים האלה נדון אתם במתכונת השידורים.

בשבוע הבא תהיה מליאה, אז ישדרו על המליאה?

לא יהיה שידור בזמן המליאה. את לא היית כאן, סגרנו את זה. תסמכי עלינו קצת.







2. חוק שידורי טלוויזיה

רבותיי, אתמול העברנו בקריאה ראשונה את הוראת השעה להארכת תוקף ההסכם עם רשות השידור בעניין שידורי ערוץ 33 מהכנסת. מדובר על הארכה גם לשנת 2001 והוראת שעה שהוארכה במשך השנים האחרונות ואנחנו נאריך אותה בעוד שנה.

"הצעת חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (הוראת שעה)(תיקון מס' 2), התשס"א-2000.

בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (הוראת שעה) התשנ"ז-1977, בסעיף 2(א), במקום "1999
ו- 2000" יבוא "1999, 2000 ו-2001".

זו משמעות החוק, הארכת תוקף הוראת השעה לשנת 2001. זה חוק שהעברנו בקריאה ראשונה ומדובר בהארכה לעוד שנה. האם יש למישהו הערה או התנגדות?

אנחנו מאשרים את זה לקראת קריאה שניה ושלישית.

אנחנו מבקשים לשחרר מחובת הנחה את הצעת החוק הזו. אנחנו מאשרים את שחרור החוק מחובת הנחה, כדי שאפשר יהיה להעלות את זה לקריאה שניה ושלישית.

אני מבקש הסתייגות קטנה לעניין הזה. הסתייגות קטנה ולא מהותית.




























3. הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 24)(שירותי תקשורת ועיתונים), התשס"א-2000

את הצעת חוק חסינות חברי הכנסת גם העברנו אתמול?

כן.

היתה הצעה מטעם הוועדה שכבר דנו בה והכנו אותה. מדובר בהתאמת חוק החסינות להמלצות ועדת גלנור בנושא שירותי התקשורת ועיתונים. מדובר על שינוי הסעיף, סעיף 11 בחוק החסינות, שדן היום בנושא של מתן שירותי תקשורת, טלפונים עיתונים וכולי. ההצעה הזאת באה בעצם להגדיר בסעיף 11 לחוק החסינות, את המסגרת הכללית וכל ייתר הפרטים יקבעו על ידי ועדת הכנסת וזה בנוסף לנושא של פרסומים של הממשלה. בדוח ועדת גלנור מוצע שחברי הכנסת יהיו זכאים אך ורק לפרסומים רשמיים ולא לכל פרסום.

הגבלנו את זה לפרסומים רשמיים כדי שלא ינצלו את העניין. יש מקומות לשיפור? גברת אסטרחן אולי יש לך מחשבה אחרת?

לא.

אני מבקש לאשר את הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 24)(שירותי תקשורת ועיתונים), התשס"א-2000 לקריאה שניה ושלישית.

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין

אנחנו נעביר את ההצעה לקריאה שניה ושלישית.

אני גם מבקש פטור מחובת הנחה לחוק הזה, כדי שאפשר יהיה להעלות אותו היום, לפני היציאה לפגרה.
בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין

החוק שוחרר מחובת הנחה. תודה.
4. קביעת סדרי דיון לחוק מימון מפלגות

מונחת בפניי בקשה של יושב ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת גולדשמידט, לקביעת סדרי דיון לחוק מימון מפלגות (בחירות מיוחדות) לפי סעיף 131 לתקנון הכנסת:

"אבקש לקבוע סדרי דיון מיוחדים לעניין הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון 22 והראות שעה ומימון בחירות מיוחדות)".

אני מבקש לעבוד לפי אותה מתכונת. כמה הסתייגויות היו לחוק?

יש מעל מאה הסתייגויות וזאת הסיבה שזה לא הונח עדין במליאה וזה עדין בשכפולים, כי רק אתמול בלילה, מאוחר מאוד...

כמה מסתייגים יש?

יש מעט מסתייגים. חבר הכנסת קליינר הגיש כמאה הסתייגויות.

כל מסתייג 10 דקות...

אני רוצה לקיים הצבעה על כך שיש סיבה מיוחדת שהעניין הזה ידון בסדר דין מיוחד ויוצא מן הכלל. יש נימוק טוב לכך, מי בעד?

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין

תודה. לפי סעיף 131 לסדר דין מיוחד, אני מבקש לקבוע 10 דקות לכל מסתייג ובלבד שמיד לאחר ההסתייגויות תהיה הצבעה. מי בעד?

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין

הסעיף אושר.

גברת אסטרחן, שלא תהיה אי הבנה: אין פה שום צורך ב-61 חברי כנסת. זה חוק רגיל לגמרי.

לא שמעתי לגבי החוק הזה, אבל בעקרון, אם יש חוק שנטענת איזו שהיא טענה למשל בנושא של פגיעה בשיוויון, אז כן נדרש רוב של 61.

למה?

בגלל שסעיף 4 לחוק יסוד: הכנסת, אומר במפורש: הבחירות יהיו כלליות, שוות וכולי. וכל פגיעה...

אז נגיד שחבר כנסת אומר שיש פגיעה בחופש השיוויון, אז מה? הוא בר סמכא?

אם אכן נטען כך, צריך רוב של 61. למשל, חקיקה שנוגעת לזמני שידור, כשנשמעו טענות שזה גורם לפגיעה בשיוויון, נדרש רוב של 61 חברי כנסת.




























5. בקשה לשחרור הצעות חוק מחובת הנחה על שולחן הכנסת

אני מבקש להביא בפניכם בקשה של יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט:

"במצורף הצעת חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה (תיקון מס' 42) (יום שבתון בבחירות מיוחדות לראש הממשלה), התשס"א-2000, אשר הונחה אתמול על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה.

כמו כן, מצ"ב נוסח הצעת חוק הבחירות דרכי תעמולה (תיקון – סמכויות אכיפה) אשר תונח היום על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה.

את שתי הצעות חוק אלה יזמה ועדת החוקה, חוק ומשפט, ויש להשלים חקיקתן עוד לפני הבחירות ביום 6.2.01.

אבקש את אישור ועדת הכנסת להביאן לקריאה ראשונה ואחר כך לקריאה שניה ושלישית ביום ההנחה."

אני מבקש לאשר את הבקשה. מי בעד?

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין

יש שחרור מכל הקריאות?

כן, מכל הקריאות.














6




6. פניית יו"ר ועדת החוץ והביטחון למיזוג הצעות חוק

יש בפניי פניה של ועדת החוץ והביטחון, מיזוג הצעות חוק של משפחות שכולות:

"הוועדה המשותפת (חו"ב – עבודה ורווחה) דנה בהצעות חוק חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמול להורים שכולים), התש"ס-2000 (פרטיות).

במהלך הדיונים הושגה הסכמה בין משרד הביטחון לנציגי ההורים השכולים שעל בסיסה עברו אתמול הצעות חוק ממשלתיות בקריאה ראשונה.

על דעת יוזמי הצעות החוק הפרטיות, ח"כ דליה רבין-פילוסוף וח"כ דוד טל, החליטה הוועדה לבקש את אישור ועדת הכנסת למיזוג הצעות החוק הפרטיות עם הצעות החוק הממשלתיות בנדון, להצעת חוק אחת."

מי בעד?

בעד – 3
נגד – אין
נמנעים – אין

הבקשה אושרה.





























7. בקשות להעברת הצעות חוק מוועדה לוועדה אחרת

"ביום 13/12/00 העבירה מליאת הכנסת את הצעת חוק פיצוי בשל פגיעה על רקע השתייכות למוצא לאומי – (תיקוני חקיקה), לוועדת החוקה חוק ומשפט.

הצעת חוק זו הוכנה לקריאה ראשונה בוועדת הכספים ועל כן יש להחזירה לוועדה זו להכנה לקריאה שניה ושלישית".

אנחנו ממליצים להעביר את הצעת החוק הזו לוועדת הכספים. מי בעד?

בעד - 3
נגד – אין
נמנעים – אין

נא להעביר זאת לוועדת הכספים.





























8. סדרי ישיבות הכנסת בשבוע הבא

יש בידי פניה של מזכיר הכנסת: "יושב ראש הכנסת, בתוקף סמכותו על פי סעיף 27 לתקנון הכנסת, לאחר שהתייעץ בסגניו ממליץ בפני ועדת הכנסת שישיבות הכנסת בשבוע הבא, שבוע החנוכה..."

לא רק שבוע חנוכה, מן הדין והצדק לומר: חנוכה וחג אל-פיטר וחג ראש השנה הנוצרי כלומר, שבוע החגים.

יום שני, 25 בדצמבר, לא תתקיים ישיבת מליאה. ישיבות הוועדות יתקיימו כרגיל..."

למה ישיבות הוועדות יתקיימו כרגיל?

למה אין ישיבות מליאה? אני לא מבין.

יש חגים.

"ביום שלישי, 27 בדצמבר, ישיבת הכנסת תיפתח בשעה 15:00 ותסתיים בשעה 17:00. מיד עם תום הישיבה יתקיים בטרקלין הטקס המסורתי של הדלקת נרות חנוכה."

אני מבין שלא יהיו הצבעות ביום הזה.

"ביום רביעי, הישיבה תפתח בשעה 11:00 ותסתיים בשעה 17:00. עוד ממליצים יושב ראש הכנסת והסגנים, שהכנסת תצא לפגרת בחירות מיוחדת, מיום א' 31 בדצמבר, עד יום ג' 13 בפברואר, שלאחר פרסום תוצאות הבחירות המיוחדות."

בואו נעבור סעיף סעיף. אני רוצה לדעת לגבי יום שלישי, שבו יתקיימו שלושה חגים של שלושת הדתות. ביום שני אין כנסת וזה יפה מאוד. ביום שלישי, שלא יהיו הצבעות. אני מבקש שביום רביעי נעשה את הכנסת באופן מרוכז? ביום רביעי משעה מסויימת וביום חמישי. למה צריך לפצל את הפיצולים האלה? יום חמישי מקובל על האחרים, בדקתי זאת, אז למה שלא נעשה את זה מיום רביעי אחרי הצהרים, כשכל החגים יסתיימו?

לא הסתיימו. מדליקים נרות חנוכה.

יושב ראש הכנסת יכול לבקש מוועדת הכנסת והוא לא צריך את הסגנים, אבל, בישיבת הנשיאות, מתוך הכבוד שהוא נותן לסגנים, הוא הביא את זה להתייעצות. בהתייעצות אמר חבר הכנסת דהאמשה, שבעניין החג שבסיום חג הרמאדאן, יש בעיה כי הם עוד לא יודעים ברגע זה האם היום הקובע להם הוא יום שלישי או רביעי. זה קשור בירח. אמר חבר הכנסת דהאמשה מה שאמר ונאמר לו שיקבעו את יום שלישי או יום רביעי, כאותו יום שיהיה בעייתי בהצבעות, אבל לא דובר על יומיים.

בכדי שיהיה גילוי נאות, אחרי שכתבתי את המכתב הזה ואחרי שהעברתי אליך, אדוני היושב ראש, את המכתב הזה, פנה אלי חבר הכנסת דהאמשה והסברתי לו לגבי יום שלישי, שהוא גם היום המסורתי בכנסת שחגגים את הדלקת הנרות עם כל חברי הכנסת והעובדים והילדים והנכדים וכולי. הוא הבין את העניין לגבי יום שלישי ואמרתי לו שאם ביום שלישי יחול החג שלהם, אז נתאם אתם אם יהיו הצבעות שהם יתנגדו להם...

לא תהיינה הצבעות.

חבר הכנסת דהאמשה הציע לא לקיים הצבעות ביום רביעי והוא הציע שנקיים ישיבה ביום חמישי. אני מניח את זה על השולחן. אמרתי את זה ליושב ראש הכנסת רגע לפני שירדתי לכאן כי המכתב כבר היה פה. אמר לי היושב ראש: תשאיר את זה לוועדת הכנסת.

לגבי שבוע הבא, לא ברור לי למה אין מליאה. בכל השנים הקודמות אלה היו הימים של ימי התקציב והחגים היו אותם חגים. אבל בגלל שהיו דיוני התקציב אף אחד לא העיז בכלל לומר משהו. למה הפעם, באמצע כל מיני אירועים שמחייבים במה פרלמנטרית, כל מיני שביתות וכל מיני דברים שאין לאנשים לאן לפנות, אנחנו מפזרים את הכנסת? מילא, אם היו בחירות לכנסת, אז זה היה ברור. אני לא מבין למה ביום שני, שמבחינת החקיקה הוא יום של חקיקות ממשלתיות ואין פה סכנה שמשהו פופוליסטי יקרה, למה שביום שני לא תתקיים ישיבה והיא תיגמר מוקדם יותר, כמו ביום שלישי בשעה 17:00? אני גם בעד זה שתהיה מליאה ביום חמישי במקום ביום שני, זה מקובל עלי. אבל לא לפזר את הכנסת בפועל.

לדעתי...

נדמה לי שהיית בעד חוק פיזור הכנסת ואתה אומר עכשיו לא לפזר.

היות ואין פיזור כנסת, אז אין סיבה לכנסת להנות משני העולמות, גם לא להתפזר וגם לצאת לפגרה. אז אני אומר שאם בחירות לרשות הממשלה מחייבות השתתפות פעילה יותר של חברי הכנסת וזה נכון כי אנחנו מגוייסים, אז צריך להיות משטר מיוחד של ישיבות.

אני מציע שאם הבחירות מתקיימות ב-6 בפברואר, אז רק 30 יום לפני כן אפשר לדבר על פגרה וגם פגרה כזאת, שפעם בשבוע הכנסת תקיים ישיבות. אני חושב שזה נכון גם מול הציבור הרחב.

אתה רוצה להפוך את הכנסת לגיהנום. אין לך נסיון של בחירות בכנסת, אתה לא יודע מה זה. מוכרחים לשמור על הכנסת.

הוא צריך לשמור על האינטרסים האישיים שלו.

אין לי שום אינטרסים אישיים. איזו מן השמצה זו? איזה אינטרסים אישיים?

אתה רוצה את אריק שרון, אתה לא רוצה את אהוד ברק...

מה פתאום הכנסת נותנת לעצמה מנוחה שכזאת?

אתה הולך לנוח אדוני. אני הולך לעבוד מאוד קשה.

אני מבקש, שזה יהיה לפחות עד סוף השבוע הראשון של ינואר, שאז יישארו 30 יום עד לתאריך הבחירות.

הדברים ברורים לי. תודה.

ראשית, ברצוני להעיר שתי הערות ולפיהן לומר את דעתי. הערה ראשונה: אנחנו נכנסים לקלחת מאוד אינטנסיבית מבחינה מפלגתית וימי חמישי הם הימים המסורתיים של ישיבות מפלגה וכדומה. לעשות ישיבות כנסת דווקא במצב כזה בימי חמישי, אני חושב שזה לא נכון.

דבר שני, אני רוצה להעיר שיום רביעי הוא יום הדלקת נרות ויום חנוכה ולכן בכל מקרה זה מחייב שביום רביעי ב-17:00 יסתיימו הדיונים.

אני בעד הפגרה באופן עקרוני ואני חושב שכך צריך להיות כי גם מבחינה פופוליסטית יחילו אנשים לנצל את עבודת הכנסת וגם מבחינה זו שיש כאלה שבאמת רוצים לעבוד. כן, המפד"ל הולכת לעבוד באופן רציני מאוד למען המועמד הימני שיהיה והיא לא יכולה להיות פה, בכנסת.

השאלה שבאמת הימין עומד מולה ואתם צריכים מבחינה הוגנת לבוא לקראתנו, זאת שאלה, האם בתקופת בחירות אפשר לעשות הסכם מדיני מאוד מכריע? בשאלה הזאת עומד לדיון בכנסת חוק שנחתם על ידי 61 חברי כנסת. החוק הזה הוגש על ידי חבר הכנסת בני אלון וזה חוק שעומד כיום להכנה להמשך הקריאות. אני מבקש, שברגע שוועדת החוקה תסיים שלבים נוספים, שיהיה כינוס הכנסת רק כדי להצביע בעד או נגד החוק הזה. אני חושב שהדבר הזה מגיע בתקופה מאוד מכרעת ואז אין בעיה עם הפגרה.

אני חושב, שחבריי בימין מתנגדים לפגרה ואני אתם, בגלל החשש שאלה שרוצים לתמוך במשא ומתן המדיני רוצים בין השאר את הפגרה גם לעניין הזה, כדי שהחוק הזה לא ימשיך בהליכי החקיקה.

אני תומך בדבריו של חבר הכנסת יהלום.

לעניין מה שאמר חבר הכנסת יהלום בסיפא של הדברים, אני מוכן לשקול את העמדה. אני חושב שבסביבות ה-7 לפברואר אגיע עם עמדה מגובשת ואז יכול להיות שבשבוע האחרון של הפגרה, בין ה-7 לפברואר ל-13 בפברואר, נוכל לקיים הצבעות בעניין הזה.
לגבי העניין לגופו, העניין של יום שלישי, זו פשוט בקשה מפורשת של יושב ראש הכנסת, מזכיר הכנסת ושל צוות העובדים, כי יש פה מסיבת חנוכה מסורתית.

אז בואו נקרא לזה: ישיבת כנסת למסיבת חנוכה.

אם כבר מגיעים למסיבה, אז למה לא לעשות כמה שעות ישיבה?

הילדים שלי יתעקשו לבוא איתי.

חבר הכנסת יהלום הציע עכשיו להעביר את המסיבה ליום רביעי...

אי אפשר. הזמינו אומנים...

אי אפשר להעביר את המסיבה. אם כך, באים לישיבת כנסת של שעתיים, אני מציע שהמזכירות תקבל את ההצעה של חברינו הערבים ושום הצעת חוק או...

שום דבר לא יהיה מלבד מסיבת חנוכה ביום שלישי. אני עומד על כך.

למה? למה?

אני אסביר לך...

אני באמצע הדברים. לגבי יום רביעי, לא אכפת לי שזה יהיה ביום רביעי או ביום חמישי, אבל נדמה לי שחבר הכנסת יהלום צודק. לעשות יום כנסת מיוחד ביום חמישי שזה לא ביום כנסת רגיל, על מה ולמה? מה הבעיה? למה לא לעשות ביום רביעי? אמר חבר הכנסת דהאמשה מפורשות שהחג הוא ביום שלישי, עם סיכוי של אחוז אחד שזה ביום רביעי. אם הסיכוי הזה מתממש, אני מודה שנוצרת בעיה. אבל, ב-99% החג הוא ביום שלישי והוא אמר שביום רביעי אין בעיה להתכנס.

ואני מוסיף לדבריך, שביום שלישי זה החג הגדול של הנוצרים ה-25 בדצמבר.

בסדר. יכול להיות שבעניין יום שלישי לא צריך. אני מציע לאשר את יום רביעי כי יש המון חוקים. היום לא נספיק לעשות את הכל. יש חוק מימון שייקח 8 שעות. יש היום חוק עמיר פרץ שייקח 10 שעות. העסק מסובך. לא תהיה פה היום הרבה חקיקה. אני אומר, שצריך לנצל את יום רביעי, אמנם עד שעה 17:00, אבל לתת לחברי הכנסת את האפשרות. אמנם זה לא ממש אינטרס שלי, אבל זה גם אינטרס שלי וגם של אחרים לתת עוד יום בשבוע הבא...

לא הבנתי למה עד שעה 17:00? אם באים כבר מכל מקום שהוא...

חברי הכנסת המסורתיים והדתיים ואפילו הקונסרבטיבים כמוני, רוצים בשעה 17:00 להדליק נר...

בסדר.

אז אני מציע לאשר ביום רביעי מליאה מ-11:00 עד 17:00 ולגבי יום שלישי תגיד את דעתך. תשכנע, נשתכנע.

לי אין שום חג בשבוע הבא, שלא תהיה לכם טעות. אני מבקש מכם שנגלה רגישות לחגיהם של אחרים. חבר הכנסת שטרן, אני פונה אליך.

חג המולד הוא ביום שני.

חג המולד הוא יומיים ואיד אל-פיטר מתחיל ביום שלישי.

ממתי הכנסת חוגגת את חג המולד? אני לא מבין את זה.

היא לא חוגגת. אין לי התנגדות שהכנסת נערכה לישיבה מיוחדת לרגל חג חנוכה, להיפך, בכבוד, ובלבד שתהיה חגיגה עם האומנים, עם הילדים ועם כולם ואני אשקול אפילו להגיע עם הילדים שלי. אבל, בואו נשאיר את זה כך. חבר הכנסת שטרן, אני מנסה להסביר לך...

החגים האלה הם בכל שנה. אני לא זוכר פעם אחת שביטלו יום שלם של ישיבות בגלל החגים האלה.

אתה לא זוכר טוב. היו דברים מעולם. אני זוכר שפניתי לבג"צ בעניין החג שהיה לי ויושב ראש הכנסת דן תיכון שינה. יש התחשבות כאן, אנחנו מתחשבים אחד בשני. זה לא פוליטיקה. יום שלישי יהיה יום של מסיבת חנוכה בכנסת בלי ישיבה. אני לא יודע אם ניתן לרכז את הכל ביום חמישי משעות הבוקר ועד שעה מאוחרת.

מה שאמר לך חבר הכנסת יהלום צודק. יש ישיבות בתל-אביב...

אז יום חמישי לא. אני מבקש להציע...

לא ענית לגבי חוק אלון שדיברתי עליו. אני מבקש שתהיה החלטה, שכאשר ועדת חוקה מסיימת את תהליכי החקיקה, יהיה כינוס של הכנסת.

אינני מתערב בעבודתן של ועדות אחרות, אלא כשאני נדרש. עתה אין בפניי שום בקשה לשום דבר. אני לא עוסק בשאלות כאלה ודיה לצרה בשעתה. אני לא רוצה להתעסק בזה. אני צריך לקבוע גם בנושא עבודת הוועדות. אז בעניין הזה אני קובע שההצעה שמתגבשת כרגע היא שביום שלישי יהיה כינוס של מסיבת חנוכה, ביום רביעי תתקיים מליאה משעה 11:00 עד שעה 17:00 וזו ההצעה שהתגבשה כאן, כאשר אני מבקש...

אני מוכן להציע עוד הצעה, שוועדת הכנסת תיקבע עוד מועד לעוד דיוני מליאה במהלך חודש ינואר...

זה יקבע בהליך אחר. אני חוזר ואומר, אני מבקש להביא את ההצעה שהתגבשה ביניכם: ביום שלישי יהיה כינוס חנוכה וביום רביעי תתקיים מליאה משעה 11:00 עד 17:00

אדוני לא עונה על מה שאני מבקש לגבי חקיקת החוק.

זו ההצעה שהתגבשה עכשיו לגבי כינוסי הכנסת. מי בעד הבקשה הזאת, ירים את ידו?

בעד – 2
נגד – 2
נמנעים – אין

הבקשה לא אושרה. אנחנו נדון בעניין הזה מחדש.

אני מבקש רביזיה.

יש לי 25 חברי ועדה. בפורום הנוכחי אני לא יכול לסגור כלום. לכן, אני מבקש לקבוע בהמשך היום עוד ישיבה. יש עוד חברי כנסת מסיעות אחרות. אני קובע שיתקיים דיון מחודש ולא רביזיה.





























8. רשות החברות הממשלתיות, מינוי דירקטורים

שלום לשופט רביבי. אני מודה לך על שבאת לכאן עם שאר החברים. נמצאים אתנו גם נציגים מהאגודה לזכויות האזרח. אני ביקשתי לקיים את הדיון הזה בעקבות דיונים שקיימנו כאן בעניין מסיבה פשוטה והיא, שהיו עשרות אם לא יותר של מינויים בדירקטורים ממשלתיים, לאחר קבלת חוק כאן בכנסת לפני 6 או 8 חודשים, שבו דובר על מינוי דירקטורים או מתן העדפה למינוי דירקטורים דרוזים או צ'רקסים והחוק הזה לא יושם הלכה למעשה. בדקנו את הנתונים וראינו שמתוך מאה ומשהו היו מתי מעט של מינויים.

מתוך 214 מינוים בחצי השנה האחרונה היו בסך הכל 4 ערבים...

אני מאוד מודה לך על העזרה כי אני שוכח את הנתונים. בעבר, כאשר התקבל החוק לגבי הנושא של נשים היתה הוראת בג"צ. אני יודע, שהוועדה הזאת עצרה את המינויים והיתה דורשת מאותם שרים שכל הזמן יעמדו על שלהם ועל אנשיהם ועל הקרובים אליהם בלי התחשבות בחוק, שלא ממנים עד שלא מביאים אישה. היו מחפשים נשים בנרות, נשים שהתאימו ולא סתם. נשאלת השאלה: האם אתם קיבלתם כל כך הרבה מועמדים בני מיעוטים שלא התאימו? או, שבכלל לא קיבלתם ואפשרתם העברה של מניעים כאלה, של דירקטורים שלמעשה היתה בה מעין דריסה של כוונת המחוקק בדבר מתן שיוויון בעניין של הייצוג בתוך החברות הממשלתיות. אני חושב שהנושא הזה זועק לשמיים.

מנסיוני אני, כחבר קואליציה שצריכים אותי כל יום בממשלה, לא עלה בידי להכניס דירקטור דרוזי אחרי איומים בבג"צ. זה מעט מדי לטעמי ומדי מעט על פי החוק וזה לא יכול להיות. זה לא צדק.

פנינו אליך, השופט רביבי, וביקשנו לשבת אתך, כדי לוודא שאכן הוועדה הזאת היא השסתום. היא הקטע המבקר. אם אדוני יגיד לשרים כמו שהיועץ המשפטי לממשלה פנה לשרים ואמר להם שיתנו עדיפות ויביאו הצעות למינויי דירקטורים בני מיעוטים כדי לתת ייצוג הולם וזה לא נעשה. על כן אנחנו מבקשים את הדיון הזה. בבקשה אדוני.

המענה שלי הוא אחד, שאתם גם כן על פי החוק, ידעתם למי לפנות. אתם פניתם למי שמוסמך להציע מועמדים וזה השרים. אני מבין שאלה בעצם הצעדים שאתם נקטתם. החוק מסמיך אותם ולא אותנו להציע מועמדים. החוק גם לא מאפשר לנו לקבל רשימה של מועמדים ומהם לשלות את אותם אלה שאנחנו חושבים שהם מתאימים. אנחנו מקבלים רשימה מוצעת של מועמדים. אם ברשימה הזאת לא מביאים מועמדים ערבים, מי שהחוק מטיל עליו את החובה הזאת, לא ממלא אחר החוק.

אנחנו מודעים לאותו סעיף של העדפה מתקנת. אנחנו פועלים באותה מתכונת, צעד אחר צעד, ואנחנו פועלים באופן כמעט זהה לחלוטין, כפי שפעלה הוועדה בתקופה שאני טרם הייתי היושב ראש שלה, בתקופה של השופט בן-דרור בנושא של נשים. כלומר, הצעד הראשון שהוועדה עשתה לאחר שהסעיף הזה חוקק היה פניה לשרים, כדי לבוא ולהזכיר להם, כאילו שהם לא מודעים לכך, שאכן קיים סעיף כזה ואנחנו מבקשים שהם יביאו בחשבון שהסעיף הזה קיים וצריך ליישם אותו.

כאשר הוועדה נוכחה לדעת שבהמשך ההצעות למועמדים שהיא קיבלה, לא היתה התייחסות לסעיף הזה או שהיתה התייחסות מינימאלית, יצא מכתב מטעם הוועדה על כל מקרה בנפרד, שאכן הוועדה שלחה מכתב התרעה או אזהרה או תזכורת לשרים ולמרות המכתב הזה לא קיבלנו מינויים ואנחנו מודיעים להם, שבמידה והדבר הזה לא יתבצע ולא יקויים, אנחנו נאלץ לעכב או להתייחס באיזו שהיא דרך לקיום של ...
השלב השלישי הוא השלב הנוכחי והוא מכתב שבו אנחנו מודיעים לשרים שהם מעכבים דיון במועמדים שהשרים מציעים, עד שלא נקבל מועמד ערבי, צ'רקסי או דרוזי אלא אם כן השר יבוא בהתאם לחוק ויאמר לנו: חיפשתי,לא מצאתי מישהו מתאים. אותו דבר במגזר של הנשים ובמידה ויאמר לנו שחיפש ולא מצא, ודאי שהוועדה לא יכולה לעשות דבר, כיוון שזו בעצם הפריבילגיה של השר.

אנחנו נקטנו בשלושת הדרכים האלה. בתחילה אזכור, לאחר מכן התרעה שאנחנו בהמשך נעכב והיום אנחנו מעכבים. אנחנו מעכבים היום בעשרות חברות ממשלתיות, שאנחנו מסרבים להמשיך לדון בהן, אלא אם כן אנחנו נקבל מועמד ערבי או הסבר מדוע לא קיבלנו.

יש לי פה מתכונת של מכתבים. אני לא אכנס לפרטים עם נוסח ברור וחד משמעי שבו אנחנו מודיעים לשרים: רבותיי, אנחנו מבינים שאתם יודעים עד להשגת ייצוג הולם כאמור, אבל אז נעכב כל דיון במינויים הבאים.

האם יש לכם הערכה לגבי המספר?

אין לי הערכות סטטיסטיות בנושא הזה. הדבר היחיד שאני יכול לעשות הוא אולי לבוא ולציין שמות של חברות, שבהן ננקטו הצעדים האלה ואתם תבינו שהחיפוש אחר המטבע הוא לא מתחת לפנס אלא ברחוב ששם המטבע בעצם הלכה לאיבוד. במקום שמישהו לא מנסה למצוא אותה.

אני אקרא ולא אכנס לשמות כי איני רוצה לעבור על חוק צנעת הפרט. מדובר פה על מכתב אזהרה בקשר לדירקטוריון חברת בזק בינלאומי, מכתב לדירקטוריון בנק החקלאות לישראל, מכתב בקשר לשירותי איכות הסביבה ברמת חובב. מכתב בקשר לפיתוח חוף ים המלח, חבל סדום. מכתב בקשר לעמידר, מכתב בקשר לחברת רפאל.

אפילו בחברה לפיתוח עכו העתיקה, בדקתי ומצאתי שעד שלא הצעתי מהנדס אחד לא היה אף אחד. אני מדבר על עכו העתיקה, לא על רפאל. אין מניעה להציע איזה תת-אלוף דרוזי לרפאל או לתעשיה הצבאית. הצענו סגן אלוף מחיל הים לחברה של חיל ים. אין מניעה היום למנות בני מיעוטים לכל חברה ממשלתית. יש מתאימים כאלה לכל חברה, כולל החברות הביטחוניות. כמובן שהם צריכים לעמוד בקריטריונים של הסיווג הביטחוני. אני הייתי פעם כזה. השאלה היא, איך מתגברים על שרירות הלב הממשלתית הזאת?

הפניה צריכה להיות כנגד או כלפי אותם שרים בעלי סמכות, שהחוק הסמיך אותם למנות את האנשים האלה. אנחנו, כוועדה, נפעל בהתאם לחוק ובהתאם להנחיות וגם היועץ המשפטי וגם אותו בג"צ של שדולת נשים שהיה בשעתו מכוון גם אותנו. אין לנו שום ברירה.

בתקופה שאני הייתי מנהל בתי המשפט, לפני שנתיים, אחת המעידות הגדולות שלנו היתה לקבל מועמדים מתאימים מהמגזר הערבי. זה היה מאוד קשה ואנחנו מאוד חיפשנו ומאוד השתדלנו. היתה לנו בעיה מאוד קשה, אני לא יודע מה קורה עם זה היום. ישנה איזו שהיא גישה לא כל כך אוהדת או נחמדה לגבי מסגרות ממלכתיות. אני לא יודע מה הסיבות לכך. דבר נוסף, אולי הייתי אומר שהוא מאפיין גם קצת את המגזר הערבי, אני לא יודע אם זה חוסר פירגון או עוינות או משהו כזה, כשמקבלים איזה שהוא שם, היתה התייחסות מאוד לא נחמדה למגזר הערבי כמעט לכל מועמד שהיה מגיע אלינו. שוב, אני מדבר לגבי התקופה בה כיהנתי כמנהל בתי המשפט לגבי משרות שיפוט.

באיזו צורה?

התגובות היו מאוד לא נחמדות. אם זה החמולה ואם זאת המשפחה...

מה זה ענייננו אם אדם מתאים? אני רוצה לומר לך משהו: אני נמצא בפוליטיקה כמה ימים וגם כראש רשות מקומית. אני מכיר ישובים יהודים רבים שיש מאבקים כאלה על כל מיני תפקידים. כשאנחנו באים לשפוט את האדם המוצע לתפקיד מסוים מבחינת התאמתו, האם חשוב לנו מה חושבים עליו קרוביו או משפחתו או חמולתו?

לא...

אני מבין. אני לא חושב שעורך דין טוב צריך פריימריס כדי להתקבל כשופט. אני לא חושב שמהנדס טוב שיש לו ניסיון צריך את חתימות בני המשפחה או הכפר או הישוב או העיירה כדי להתמנות לחברת עמידר. אינני סבור כך.

התגובה היא לא עמדות שלהם. התגובה היא תגובה הוגנת תגובה שבעצם פוגעת...

אז השתנו דברים. אני רוצה לומר לך שאם הטענה הזאת נכונה לגבי הציבור הערבי והשופט רביבי יסכים איתי, אז בוודאי ובוודאי שלציבור הדרוזי זה בכלל לא רלבנטי. אז למה לא מינו דרוזים?

היות ואני מכיר מעט את הציבור הערבי שרוצה גם להתמודד על רשות הממשלה, אני רוצה לומר לכם שבציבור הערבי יש גישה מאוד רצינית של השתלבות, של שיוויון, של קבלת תפקידים. יש שורה של חוקים שעשינו כאן. זה דווקא במנהיגי הזרם היותר ראדיקלי בציבור הערבי. אני לפחות, יחד עם חבר הכנסת עזמי בשארה הגשנו שתי הצעות חוק בנושא שירות המדינה. עכשיו זה עבר לקריאה שניה ושלישית והצטרפה אליו הממשלה לפני זה בנושא הדירקטורים. אם זה כך, בדוק את זה כי זה לא קיים. תמצא עשרות ומאות מועמדים מתאימים.

אני זוכר, שדיברו על נשים שהן לא מוכשרות מספיק. אז פתאום יש נשים והן יותר מדי מוכשרות ועכשיו מדברים על זה שהן יותר מוכשרות מגברים. אני מסכים לכך.

אני מבקש מאדוני את רשימת המשרדים של השרים שבהם יש חברות שלא מגישים מועמדים ערבים. אני ראיתי רשימות שיש בהן חסר ואמרתי לכם שבעכו העתיקה, בחברה לפיתוח עכו העתיקה אין ולא היה אף ערבי. זה לא יישמע. היה עוד איזה חוצפן אחד שביקש ממני דירקטור לפיתוח הרובע היהודי בירושלים. אתם מבינים את האבסורד?

כל מה שאני יכול להגיד על כבוד השופט רביבי, כיושב ראש הוועדה זה באמת מהיכרותי אותו במשך שנים שהיה מנהל בתי המשפט ואין לי ספק שהם עושים את מלאכתם נאמנה, על פי החוק והבעיה שלנו היא השרים. אני חושב, שמה שאנחנו צריכים לקבל מכבוד השופט רביבי זה את האינפורמציה, איפה יש בעיה שנמשכת, מינוי שהוא מעכב ולקרוא לסדר את השר. לבוא אליו ולהגיד לו: אדוני היקר, אנחנו יודעים שאתה עושה את הדברים האלה והאלה וזה לא יעבור. אבל, אני רוצה לומר שאיך שאני מבין את העניין, הדיון כרגע בכלל לא אקטואלי. על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אנחנו נמצאים בהקפאה של מינוי דירקטורים בכלל בתקופת הבחירות, כך שאני חושב שלגבי כל העניין יש לנו מספיק זמן...

חבר הכנסת יהלום, התחלנו לעסוק בזה לפני שדובר על הקדמת הבחירות ונדמה לי שגם אחרי הבחירות יש חיים. אנחנו עוסקים בזה לא בגלל התקופה של החודש הזה. אין קשר בין הדברים. אתה יודע שיש שם תהליך ועד שזה מבשיל כבר עברת את הבחירות. אנחנו לא מתייחסים לתקופת בחירות.

רציתי להעיר, שגם נושא הנשים לקח זמן ועבר תהליך הבשלה שלוקח הרבה זמן, עד שהגענו למצב הנוכחי שיש הרבה חברות ש...

תחילת ההבשלה היתה אחרי בג"צ...

במקרה שלנו, אנחנו מפחדים שאחרי ההבשלה לא יישאר תבשיל.

אני מדבר על פרק הזמן. מאז שהתחיל השופט בן דרור לכתוב את המכתבים האלה ועד שהגענו למצב של היום, זה לקח זמן. לדוגמא, אני רוצה להזכיר שלפני חודש בלבד היו 10 דירקטורים ערבים ועכשיו יש 17. זה אומר שמשהו התחיל לזוז.

בשבוע האחרון החלטתם על 7 נדמה לי.

אני חושב שזו אינדיקציה. אם עד לפני חודש היו רק 10 ועכשיו, בתוך חודש, הגענו למצב שיש 17, כדאי להסתכל על...

כדאי להסתכל על כך שהישיבות שעשינו כאן, יחד אתך, אולי הניבו קצת פרי והאיומים על בג"צ ועל היועץ המשפטי לממשלה...

בסדר. על כל פנים, התהליך הזה, כתיבת המכתבים והתוצאות שבעקבותיהם, הוא תהליך שצפוי שיניב פרות. אני אומר את זה על סמך לקחי מה שהיה.

האם מותר לי לא לקבל את התהליך הזה? לחשוב שיהיה תהליך יותר משופר? האם זו גזירה משמים שרק בעקבות בג"צ או בעקבות מכות שצריך לתת לשרים צריך לעשות את זה? אני לא מבין את זה.

אני מאוד מקבל את הדברים של השופט רביבי ואני מאוד שמח שהוא פנה לשרים ואני מאוד מקווה שזה יעשה משהו. יש כאלה ששום דבר לא עובד עליהם.

חבר הכנסת דהאמשה בבקשה.

אני רוצה לומר, שזו בושה וחרפה. צריך לחוקק חוקים בכדי שמגזרים של האוכלוסייה ימצאו ביטוי גם בחברות ממשלתיות ובחברות אחרות בכל מיני מקומות. מזה מתחלים העניינים. להגיע עד כדי כך שלחוקק חוק בכדי שאנשים, בין אם זה ערבים בין אם זה נשים, במגזרים כאלה יוכלו למצוא ביטוי בחברות האלה? אנחנו עושים את זה כאשר הבעיה נמצאת על השולחן והחוק כבר קיים, אז גם להמשיך ולא לעשות?

אני רוצה לקשר את זה עם הבחירות והדמוקרטיה. איך אפשר לצפות מאדם רעב, ושחי בעוני, שצריך לדאוג כל הזמן שיהיה בלילה חם לבנים או שתהיה להם קורת גג ואפשרות לישון בלי לחלות, יש לו זמן לחשוב על דמוקרטיה? יש לו את היכולת, את האפשרות לעשות בחירה בין מועמדים לבין מפלגות? הם נלחמים על זכות הקיום.

יש חלק בציבור שיאהב את מה שאתה אומר. אני מבקש שתחשוב על מה שאמרת. זה דווקא צריך לגרום להם לחשוב על דמוקרטיה.

איך הם יוכלו לחשוב על דמוקרטיה אם הם רעבים? אם הם חסרי בית?

הם מיואשים מהבטחות. אם ראש הממשלה הבטיח לחסל את העוני ולטפל בחולה במסדרון ולא עשה כלום...

אתה לא צריך הרבה שכנועים לחבר הכנסת דהאמשה, לגבי ראש הממשלה.

לכן אני אומר, שזה דבר יסודי שביסודי. אנשים רעבים לא יכולים לפעול בצורה דמוקרטית. זו אמת. אדם שקיבתו ריקה, אין לו זמן לחשוב על הדמוקרטיה ועל חוקים ועל בחירות. הוא צריך לדאוג לפרנס את הילדים. אתה יודע, חבר הכנסת טריף, שמפלגות בשלטון לגבי המגזר הערבי, במגזרים הרעבים והעניים, גורפים את הקולות. מספיק להבטיח משהו קטן, להבטיח משרה או קצת כסף או טובת הנאה וכל החמולה באה להצביע. ובעניין הזה, תפסו אותנו בגרון כל השנים. זה שולל את האפשרות המינימאלית שלאזרחים תהיה האפשרות להשתלב בתהליך דמוקרטי כל שהוא ולכן הדברים האלה חייבים תיקון.

אני רוצה להוסיף עדו משפט, אני חושב שהדברים הגיעו לסף התפוצצות. לא במקרה היה מה שהיה במגזר הערבי לפני חודשיים. אני חושב שזה יכול להתפוצץ לא רק אצל הערבים אלא גם אצל החרדים וגם אצל הרוסים וגם אצל העניים, אצל כולם. היום אנחנו בשנת 2001 והאזרחים לא מוכנים להשלים עם המציאות הזאת. יעשו דברים ואני לא רוצה לחזור עוד פעם על מה שהיה בוואדי סאליב. היו כאלה הפגנות וכאלה פורענויות שאולי רק דרכן יועילו אלה שבשלטון ואלה שמכריעים, לחשוב על הדברים האלה ועל תיקונם.

תודה אדוני. אני מבין שעכשיו אי אפשר למנות ולעשות שורה של מינויים לדירקטורים.

ישנן הנחיות של היועץ המשפטי, שהן בעצם הנחיות זהות לתקופת הבחירות הקודמת, וקוראים לזה תקופת בין השמשות. היום אנחנו נמנעים באמת מלדון במועמדים, אלא אם כן חברה מודיעה שאין לה קוורום והיא לא יכולה לפעול והיא קורסת.

זה לא קורה.

יש מצבים של העדר קוורום. במצבים כאלה חייבים למנות.

במקרה שהועדה מקבלת נושא כזה והיא אכן חושבת שהנושא הזה באמת כך, אנחנו נתייחס לזה בצורה כזאת, אבל לא מעבר לדברים.

היום מתקיימת ועדה, אבל מסתבר שהחומר שהגיע אלי היום, זה חומר שבעצם מאז קבלתו עברו חודשיים שלושה. גם פה אנחנו נהיה מאוד מאוד זהירים, כי ברגע שישנה איזו שהיא נגיעה של ריח, שמץ, אבק או ספק לגבי איזה שהוא נושא פוליטי...

פנינו ליועץ המשפטי כדי לקבל הנחייה ברורה מה קורה עם הנושא הזה. הוא קבע לנו תאריך מסויים, שהוא התאריך שקובע בעצם לוועדה. אבל, יחד עם זה, צריך להיות יותר זהירים אפילו ...

אבל לפחות בישיבה היום, אם לא סודר העניין של הערבים והדרוזים אז אל תקבלו.

המתכונת הזאת היא מתכונת שקיבלנו על עצמנו לבצע אותה בכל מקרה. עכשיו, אחר כך, תמיד.

אנחנו לא רוצים לשמוע את שם החברה שאתם דנים בה היום, אבל האם היא מילאה את הדרישות בנושא של הערבים והדרוזים?

במידה ולא מילאו, אנחנו מעכבים דיונים.

זה לא חברה של היום. דנים במועמדים לחברות שונות.

אני בטוח שאותו מועמד הוא לא ערבי ולא דרוזי.

זה יישקל לגבי כל חברה שמעלה שם של מועמד לגביה.

אני מבין שאין מינויים בתקופה הזאת, אבל לוקח זמן פרוצדורה עד שממלאים טפסים. הפרוצדורה הזאת גם לא מתבצעת? לא של המינויים אלא של הגשת המועמדויות?

זה מתבצע.

אבל לגבי ההמשך, זה תלוי. לאחר הבחירות תלויות כל ההתנגדויות שהוגשו לפני הבחירות ואין להן תוקף. מתחיל תהליך מחדש.

אני מאוד מודה לכם על שבאתם לכאן ואני מודה לך מאוד כבוד השופט על מה שעשית בעניין הזה, זה מאוד חשוב. אני מקווה שבהמשך הדברים יתוקנו. תודה רבה לכם.













9. פניית חכ"לים בדבר שיחות הטלפון

אדוני היושב ראש, אני רוצה להבהיר שאני מרגיש את עצמי בעל אומץ להעלות את הנושא, בגלל שלי, כשר לשעבר, העניין מסודר כשר לשעבר, כך שאין לי שום בעיה עם הנושא.

אני מבקש סליחה, אבל בנושא הזה אני סומך את ידי על מה שחבר הכנסת יהלום יגיד והוא באמת ייצג אותי בעניין הזה וכן בעניין החדשות בשפה הרוסית. הייתי מוסיף גם בשפה הערבית. יש אוכלוסיה ערבית שחשוב לה להבין מה קורה. אני מבקש סליחה, כי אני חייב ללכת.

אנחנו לא החלטנו בעניין הדיון בשבוע הבא. אנחנו הבנו שאתה לא התנגדת שיהיה דיון ביום רביעי או חמישי.

לא. זה כבר נדון?

לא עד הסוף.

אז אני הולך ליושב ראש עכשיו. כל יום חמישי זה טוב מבחינתנו. בשבוע הבא רק יום חמישי יכול להיות, כי ביום שני זה חג לנוצרים וערב חג שלנו, ואני לא יכול להיות פה עד 19:00 או 20:00 בערב.

אין ישיבה ביום שני. ביום שלישי יש מסיבת חנוכה אז אין לנו בעיה.

בזה לא התערבתי. יום רביעי יכול להיות היום הראשון או השני של החג שלנו ואי אפשר לבוא לכאן. אז ביום חמישי זה אפשרי או שנלך בשבוע הבא לאיזה יום שתרצו, אין לי בעיה.

בעניין חברי הכנסת לשעבר:

היום יהיה דיון ואנחנו נגיד לך. חבר הכנסת לשעבר גדעון בן-ישראל, החלטנו בישיבה הקודמת בעניין בקשתכם בנושא הטלפונים, בנושא הפלאפונים והסדרנו את העניין. מה נשאר לנו לדיון? יש את המכסה או התקציב המיועד ואת זה העלה חבר הכנסת יהלום ורצינו לדון בזה. היה משהו אחר לפני זה?

דבר נוסף: שלא תהיה הגבלה. הקצובה נשארת אותה קצובה, אבל במסגרתה יכול להיות יותר מטלפון אחד, כי כמעט לכולם יש יותר מאחד.

איך זה יכול להספיק?

בתוך ביתו של חבר הכנסת לשעבר יש יותר מטלפון אחד.

מה אכפת לי? יש לנו את אותו כסף. אין לנו שום בעיה ובתוך אותה קצובה שיהיה טלפון, שניים, שלושה, אין שום בעיה.

כדי שלא תהיה הגבלה צריך להחליט על הקצובה. שיהיו לו מאה טלפונים, זה לא משנה. יהיה סכום למה שהם רוצים.

אני רוצה לתת לכם נתונים, על פי הנתונים שגברת חכמיאן הביאה לי לכאן. 15 חכים לשעבר מקבלים תשומה של 7,290 שקלים לשנה. 123 מקבלים 6075. יוצא, שמ-210 חברי כנסת לשעבר...

למה זה צמוד?

עד עכשיו זה היה צמוד לגובה הפנסיה.

לא, זה לא קשור. הוותיקים קיבלו יותר לפי התנאים שהיו אז.

מה שמקריא היושב ראש זה בשקלים. זה היה המחיר לצרכן מה-1 בינואר. הפעימה היא 0.243 שקל

לפי מדד המחירים?

נכון.

לא למדד בזק, למדד שיחות?

לא...

אני מציע שנבין ואחר כך נחליט.

למדד שיחות. זה היה 25,000 פעימות מונה ובאפריל זה תורגם לכסף לפי מדד שיחות.

יוצא, שמתוך 210 חברי הכנסת לשעבר, ל- 140 מהם יש מעל 6000 שקל תשומה שנתית, על פי התרגום הזה. ל-70 חברי כנסת יש פחות, יש חלק מהם שחושב שהיו שנתיים ושנה ושלוש. הצעתי היא לקבוע מדרג לגבי חברי הכנסת שאומר, שמי שיש לו 70% פנסיה, 70 נקודות... אני לא מוכן לקשור חבר כנסת שבא לקדנציה של שנתיים כמו חבר כנסת שיושב כאן 20 שנה או 10 שנים ושיש לו גם יותר עבודה ציבורית ומוכר יותר ועובד יותר וכן הלאה. אני חושב שעניין המדרג הוא הוגן. אתה מסכים איתי?

לא. אני מסכים לשנים אבל לא באחוזי פנסיה, כי היום, אחרי שהורידו את הפנסיה אדם שיהיו לו 70%, צריך לשבת בכנסת הזאת 35 שנה ואין אדם כזה ולא יהיה אדם כזה. אז אם תקבע 5, 10, 15 ומעלה שנים או משהו כזה, אני מסכים. אבל אחוזי הפנסיה זה לא רציני היום.

אני מוכן ללכת אתך על סידור...

אם יורשה לי, עוד שיקול אחד: חברי הכנסת הותיקים, מהכנסות הראשונות, קיבלו את המקסימום, 27,000. לאלה אי אפשר היה להוריד.

לא מורידים. לא נוגעים במה שהיה.

אדוני היושב ראש, אני חייב לצאת ולכן אני מבקש להשמיע את הצעתי שאומרת: שכל שנה או חלקי שנה יחשב כשנה. מכאן ואילך, לעשות מדרג של 1000 שקל לשנה ולכל חלקי שנה. אדם שהיה 10 שנים יקבל 10,000 שקל, אדם שהיה בכנסת 8 שנים יקבל 8,000 וכולי. כל זה צמוד למדד השיחות בבזק. אם לא מעלים את השיחות בבזק, לא צריך להעלות גם לחברי הכנסת לשעבר.

אז אדם שעבד 20 שנה יקבל 20,000 שקל לשנה.

זה צריך להיות עד גבול מסוים. עד גבול של 12,000 שקל.

אני מציע שנקבע את התקרה.

אני מציע תקרה של 12,000 שקל.

התקרה המרבית כיום היא 7,300 שקל. מדובר בחברי הכנסת הכי ותיקים.

אמרתי לגברת חכמיאן קודם, שחברי הכנסת הכי ותיקים ייהנו מדברים שאנחנו לא נהנים מהם היום. זאת אומרת, הם לא נהנו מאותם תנאים של בריאות ולא נהנו מכך שעלתה המשכורת והם קיבלו 4 נקודות בעבר וכל מיני סידורים שלא היו. אני מדבר על מדרג מכאן והלאה, כאשר התקרה תהיה 10,000 שקל לשנה. מדובר להעלות מ-7,000 ל-10,000 שקל לשנה.

מ-1,000 שקל לשנה ועד 10,000 שקל לשנה.

היום מקבלים מקסימום 7,300 שקל לשנה, אז להשאיר את זה כתקרה.

אני מציע 10,000 שקל.

לשרים יש 1000 פעימות. 1000 פעימות לחודש זה 200 שקלים לחודש. יש להם 2,400 שקלים לשנה.

אז 1000 פעימות זה בסדר גמור.

לא, סך הכל לשנה 2,400 שקלים.

לא יכול להיות. תבדקי את זה.

איך זה יכול להיות? לשרים? יש להם לשכה וכולי.

אני מדברת על שר לשעבר.

יש לו לשכה ועזרה של מזכירה...

אנחנו מבקשים לקבל את ההצעה של חבר הכנסת יהלום, תקרה של 10,000 שקלים.

שרים לשעבר מקבלים משרד ולשכה והשתתפות...

לא, רק אם יש לו 70% פנסיה. זה בדוק. שר שיש לו 70% פנסיה מקבל לשכה. שר לשעבר כמו חבר הכנסת יהלום, שכיהן שנתיים שלוש או ארבע, אני כבר לא זוכרת, אין לו זכאות לשירותי משרד אלא יש לו זכאות רק לפעימות מונה בשווי של 1000 פעימות מונה לחודש. זה מתורגם ל-240 שקלים.

הוא מדבר על מענק של כסף מסוים, נדמה לי 1000 שקל לחודש.

1000 פעימות מונה לחודש.

חוץ מהמונה, הוא מקבל גם מענק. הוא מקבל גם מענק מסוים בכל חודש.

1000 פעימות מונה לחודש.

לדעתי, כדי שזה לא יגרום מבחינה ציבורית לאיזו שהיא בעיה, את התקרה המקסימלית הקיימת בעצם לא מעלים ובתוכה מאפשרים ביטוי לוותק. זה בסדר.

בואו נבנה הצעה לפי הדירוג הזה: אני מציע לקבוע את התקרה על 7,500 שקל מקסימום, כאשר הוותק יחושב כך ש...

זה יחול רק על כאלה מהכנסת הנוכחית והלאה?

כן, כאשר המדרג יחולק שכדי לקבל את המקסימום צריך להיות 10 שנים. המינימום צריך להיות 10 שנים כדי לקבל את המקסימום. ואז, לחלק את זה בערך ב-750 שקל לשנה או חלקי שנה לפי החישוב שאתם עושים.

חלקי שנה זה אומר שיום נחשב לשנה או...

כמו ההחלטה הקיימת, ש-180 יום זה שנה.

בדיוק.

הנוסחה הזאת לא פוגעת בשום זכויות?

זה לא הולך אחורנית. זה מכאן והלאה.

היא לא פוגעת ולא מיטיבה.

דיברנו על מדרג. התקרה תהיה 7,500 מקסימאלית, כאשר מדובר על 10 שנים ותק מינימאלי, כאשר כל שנה לאחור לפי זה, תזכה ב-750 שקל וחלקי שנה יחשב למי שעשה 180 יום ומעלה. שנה תחשב למי שכיהן 180 יום ומעלה.

צריך להגיד שזה בא במקום ההחלטה של ה-3,300.

נכון.

אני רוצה להבין את הסיכום אדוני היושב ראש.

ראשית, המדרג שמדובר עליו לגבי חברי כנסת מכאן והלאה הוא 7,500 שקל סכום מקסימאלי. מי שיכול ליהנות מזה הוא מי שהיו לו מינימום 10 שנות שירות בכנסת. לא גרירת ותק וכולי. 10 שנות שירות בכנסת.

אבל לא בהכרח רצוף.

לפי זה, יוצא 750 בכל שנה או חלקי שנה לפי מה שאמרנו.

ולגבי הקיימים נשאר המצב כמות שהוא? אין שינוי.

בדיוק. הרוב מקבל את השיעור הזה בערך.

לגבי התרגום של הסכום שאנחנו מקבלים לשנה, אנחנו טוענים שיש פה טעות. אני מבקש שאם יתברר שהתרגום של המצב הקיים נותן יותר כסף, אז יתנו את הסכום של התרגום. לנו יש כל הזמן תחושה שפה תרגמו את העניין...

אם יש לך תרגום שמזכה אתכם ביותר, תבוא לוועדה ותראה שנטפל בזה.

אני לא רוצה כל פעם לבלבל את המוח. אם יתברר שהיתה טעות בחישוב בתרגום, אז שזה יהיה לפי התוצאה האמיתית של התרגום.

אני רוצה לציין שהתרגום הזה נעשה אצל חשב הכללי...

גם שם היו לא פעם טעויות.

בסדר. אז אם יש תרגום אחר, תביא את זה לכאן.

רק שיהיה ברור, שאז הולכים לפי התרגום האמיתי.

מי שעבד פחות מחצי שנה לא יקבל שום דבר. נכון?

לא יקבל.

יש בסך הכל 11 חברי כנסת...

אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו. תעזבי את זה עכשיו.






























10. בקשות להעברת הצעות חוק מוועדה לוועדה אחרת

יש בידי בקשה של חברת הכנסת בלומנטל: "ביום 5/12/00 החליטה ועדת הכנסת להעביר לדיון לוועדת הכלכלה, הצעת חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה (תיקון – ותיק מלחמה נזקק) התש"ס-2000, של חה"כ יורי שטרן, אליעזר כהן, אביגדור ליברמן ומיכאל נודלמן.

לידיעתך, חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השניה, התשנ"ט-1999, נדון בוועדת העליה, הקליטה והתפוצות.

אודה לך אם תפעל להעברת הצעת התיקון לחוק (פ/2088) מוועדת הכלכלה לדיון חוזר בוועדת הכנסת, על מנת להביא את הצעת החוק הנ"ל לדיון בוועדת העליה, הקליטה והתפוצות."

חבר הכנסת פורז מסכים לזה.

אז אנחנו נמליץ למליאה להעביר את זה לוועדת העליה והקליטה.


























11. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק

הצעת חוק יסוד: חופש הדת והמצפון, התשנ"ט-1999 של חברת הכנסת נעמי חזן. נשמעה הצעה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. ללא כל ספק, דיון בוועדת החוקה חוק ומשפט.

הצעת חוק להקלת הפירעון של משכנתאות, של חבר הכנסת דוד אזולאי, לדיון בוועדת הכספים. בוודאי.

הצעת חוק העמותות (תיקון – שכר מירבי), נשמעו הצעות להעביר את הצעות החוק לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט או לוועדת הכספים או לוועדת העבודה הרווחה והבריאות. זה נושא שקשור בעמותות שמתוקצבות על ידי המדינה והיה בהם שכר גבוה למנהלים וכן הלאה ואני מציע שתהיה ועדה משותפת לעניין הזה.

אז צריך להקים ועדה כזאת, כי אין לנו ועדה כזאת. אולי תעביר את זה לוועדת הכספים?

זו בעיית שכר ולכן זה יהיה בוועדת הכספים. הנה נכנס לכאן חבר הכנסת שטרית.

לגבי הצעת חוק העמותות, בגלל שזה שכר, חשבנו שכדאי להעביר את זה לוועדת הכספים, מה דעתך?

בסדר. בוועדת הכספים דנו בזה, זה הכי הגיוני בעיניי.

עניין העמותות נדון בדרך כלל בוועדת הפנים, אבל בגלל שמדובר בשכר אז זה קשור לוועדת הכספים.

כספים יותר הגיוני, כי בעצם מה שאני מציע זה ליצור הגבלה של שכר בעמותות. אני מוכרח לומר שאתה מעורר בי ספק. כל הזמן חשבתי על ועדת הכספים. זה מעורר ספק, כי באמת מי שאחראי על העמותות זה רשם העמותות ומשרד הפנים. אם רשם העמותות, אז אולי צריכה לטפל בזה ועדת הפנים דווקא. אני מציע ליצור מצב שיהיו סנקציות... בואו נעביר את זה לוועדת הפנים.

אם חבר הכנסת שטרית, כאן, ברביזיה שלו מבקש שזה יהיה ועדת הפנים ואני התלבטתי בעניין, אז זה יועבר לוועדת הפנים.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 10:35)