פרוטוקולים/ועדת הכנסת/2395



3
ועדת הכנסת
18.12.2000

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/2395
ירושלים, כ"ח בכסלו, תשס"א
25 בדצמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי

פרוטוקול מס' 146
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"א בכסלו התשס"א (18.12.2000), שעה 09:30

חברי הוועדה: סאלח טריף – היו"ר
אליהו בן-מנחם
עבד אלמאלכ דהאמשה
אליעזר זנדברג
שאול יהלום
מאיר שטרית

חבר הכנסת בנימין אלון
חבר הכנסת אבי יחזקאל
חבר הכנסת נחום לנגנטל

דוד לב – סגן מזכיר הכנסת
רות קפלן – סגנית מזכיר הכנסת
ארבל אסטרחן – הלשכה המשפטית
מגי בר-אשר - האוצר

אנה שניידר

אתי בן-יוסף

חנה אלטמן

1 – המלצה למינוי סגן ליושב ראש הכנסת מטעם סיעת המפד"ל;
2 – הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 15)(ישיבת הפתיחה של הכנסת), התשס"א-2000 –
הכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית ותיקון התקנון באותו נושא;
3 – הצעת חוק שכר חברי הכנסת, התש"ס-1999, של חבר הכנסת א' יחזקאל –
הכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית
4 – פניית יו"ר ועדת הכספים לשחרור מחובת הנחה לפני הקריאה השנייה והקריאה השלישית;
5 - בקשה להעברת הצעות חוק מוועדה לוועדה אחרת.


המלצה למינוי סגן ליושב ראש הכנסת מטעם סיעת המפד"ל

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. הסעיף הראשון בסדר יומנו עניינו המלצה למינוי סגן ליושב ראש הכנסת מטעם סיעת המפד"ל. רשות הדיבור לחבר הכנסת שאול יהלום, בבקשה.

אנחנו מבקשים להוציא את חבר הכנסת נחום לנגנטל, ולהכניס במקומו את חבר הכנסת יגאל ביבי כסגן יושב ראש הכנסת מטעם סיעת המפד"ל.

אני מעמיד את בקשתה של סיעת המפד"ל להצבעה.


הצבעה
הבקשה אושרה.

בלא מתנגדים ובלא נמנעים אני קובע כי הבקשה של סיעת המפד"ל אושרה.

אדוני יושב ראש הישיבה, האם יהיה פה דיון השבוע בקשר לתאריך פיזור הכנסת?

נשיאות הכנסת צריכה לפנות אלינו בעניין זה.

כנראה שבשבוע הבא תתקיים ישיבה בעניין הזה.

ביום רביעי תהיה ישיבה שאני מתנגד לה בגלל החג ואני מבקש שיושב ראש הישיבה ישקול אם לקיים אותה ביום רביעי או ביום חמישי - - -

מה שאני כבר יכול לומר לך הוא שביום שני היא לא תתקיים.

נקיים אותה ביום חמישי.



הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 15)(ישיבת הפתיחה של הכנסת), התשס"א-‏2000
הכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, ותיקון התקנון באותו נושא

להזכירכם, החלפנו את המילים: זקן חברי הכנסת, במילים: הוותיק שבין חברי הכנסת, כדי לאפשר זאת למי שמכיר את העניינים ויש לו ניסיון ויכולת לנהל את הישיבה החגיגית המיוחדת של הכנסת.

רשות הדיבור לגב' ארבל אסטרחן.

בתיקון לחוק יסוד: הכנסת, סעיף 13, יש הגדרה של המילים: מה הוא ותיק, וכתוב: "בחוק יסוד זה, "ותיק" – מי שתקופת כהונתו בכנסת היא הארוכה ביותר, ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.".

כעת באים להתאים את חוק הכנסת, בהוראות חוק היסוד שלו, ולקבוע: "(1) בסעיף קטן (א), במקום "זקן חברי הכנסת" יבוא "הוותיק שבחברי הכנסת" ובסופו יבוא "בסעיף זה, "ותיק" – כהגדרתו בסעיף 13 לחוק יסוד: הכנסת."; (2) בסעיף קטן (ב), במקום "זקן חברי הכנסת" יבוא "הוותיק שבחברי הכנסת"; (3) בסעיף קטן (ג), במקום "זקן חברי הכנסת" יבוא "הוותיק שבחברי הכנסת".".

כאמור, חוק היסוד עבר, ועכשיו אנחנו מדברים על אישור חוק הכנסת כדי להכינו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

במקביל יש הוראה בתקנון הכנסת שגם נוגעת לזקן חברי הכנסת ואשר מוצע לבטל אותה כיוון שחוק היסוד מדבר על כך במפורש. סעיף 4 לתקנון קובע ש"עד לבחירת יושב ראש הכנסת ימלא זקן חברי הכנסת שאינו שר או סגן שר, את תפקידו של היושב ראש", ואילו אנחנו קבענו בחוק היסוד שהוא לא יהיה זקן חברי הכנסת אלא שעד לבחירת יושב ראש הכנסת ימלא את מקומו הוותיק שבין חברי הכנסת.

ואם יש שני ותיקים?

יש על כך תשובה מפורשת; כתוב: המבוגר שבהם. לכן מוצע לאשר במקביל הן את חוק הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, והן את סעיף 4 לתקנון הכנסת.

תודה.

מה פירוש המילה: ותיק?

הגדרנו זאת בחוק היסוד – מי שתקופת כהונתו בכנסת היא הארוכה ביותר ברציפות או שלא ברציפות, ומבין בעלי ותק שווה – המבוגר שבהם.

ואם הוא לא מעוניין, - הבא אחריו בוותק?

מדוע שהוא לא יהיה מעוניין? מדובר על עניין של כבוד - - -

היו דברים מעולם. להזכירכם, שמעון פרס.

במקרה כזה - הבא אחריו ימלא את התפקיד.

גם אם זה לא כתוב?

אנחנו לא עוסקים בסוגייה הזאת כרגע.

לא צריך להכניס את העניין הזה לכאן כרגע בכלל כדי לא לפתוח פתח למשהו שלא התכוונו אליו.
אני מעמיד להצבעה את ההצעה לאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, וגם את תיקון התקנון. נא להצביע.


הצבעה
ההצעה לאשר את הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית
וגם את תיקון התקנון, התקבלה.

אני מודה לכם. אני מבקש אתכם לפטור את הצעת החוק מחובת הנחה.

אני מבקש להגיש הסתייגות לשם החוק.

כאמור, אני מבקש לפטור את הצעת החוק הזאת מחובת הנחה כדי שנוכל להניח אותה על שולחן הכנסת וגם להצביע עליה. אני מבין שאין לכם התנגדות. תודה. אם כך הוחלט לשחרר את הצעת החוק מחובת הנחה על שולחן הכנסת לפני הקריאה השנייה והקריאה השלישית.


נעבור לסעיף הבא בסדר יומנו - הצעת חוק שכר חברי הכנסת, התש"ס-1999, של חבר הכנסת אבי יחזקאל, הכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.


הצעת חוק שכר חברי הכנסת, התש"ס-1999
של חבר הכנסת א' יחזקאל, הכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית

להזכירכם, בהצעת החוק הזאת נתגלתה מחלוקת יסודית באשר לשתי עמדות, של חבר הכנסת אבי יחזקאל ושל חבר הכנסת מאיר שטרית אבל בסופו של דבר חבר הכנסת יחזקאל הודיע לי כי הוא מוכן ללכת בכיוון של הצעתו של חבר הכנסת שטרית.

עברנו על כל סעיפי הצעת החוק וכפי שהיא הונחה על שולחננו אפשר לראות שיש בה שלוש גרסאות, א', ב' ו-ג'. רשות הדיבור לגב' ארבל אסטרחן שתרענן את זכרוננו בנושא הזה.

הגרסה הראשונה היא זאת שהונחה בפני הוועדה מלכתחילה, והיא עברה את הקריאה הראשונה עם תיקונים מעטים. הגרסה שנמצאת במקום של המציע אומרת שתוקם ועדה ציבורית שתמליץ בפני חברי הכנסת על שכר ועל תשלומים אחרים שישולמו להם והפרוצדורה היא שהוועדה הציבורית תגיש את המלצותיה לוועדת הכנסת ובאופן רגיל העניין הזה יקבל תוקף מחייב תוך 14 ימים אלא אם כן 5 חברי ועדת הכנסת יפנו בבקשה לדון בהמלצות. ועדת הכנסת יכולה לדון בהמלצות - - -

על איזו גרסה את מדברת?

אני מדברת על הגרסה הראשונה שמלכתחילה הוצעה לוועדה.

כפי שכבר ציינתי, 5 חברי ועדת הכנסת יוכלו לפנות לוועדת הכנסת כדי לדון בהמלצות, הוועדה תוכל לדון בהן ואם היא תדחה אותן – ההמלצות תוחזרנה לוועדה הציבורית ולאחר שהיא תדון בהן מחדש, יחד עם ההמלצות של ועדת הכנסת, - החלטתה תהיה מחייבת. זאת אומרת שהמילה האחרונה תינתן באופן מוחלט לוועדה הציבורית.

היתה גרסה נוספת - - -

מדוע לא היתה גרסה כזאת שמדברת על כך שהמנדט יועבר טוטלית לוועדה הציבורית - - -

זאת הגרסה שלי.

יש גם אפשרות ש-5 חברי ועדת הכנסת יבטלו - - -

לא, אין אפשרות כזאת - - -

ברשותך, גב' ארבל אסטרחן, אני מבקש להסביר את העניין לחבר הכנסת בני אלון. היה ויכוח באשר לשאלה: היכן סופיות ההחלטה? ההצעה המקורית שלי היתה שסופיות ההחלטה תתקבל בוועדה הציבורית עם זכות לדיאלוג כלשהו לפיו 5 חברי ועדת הכנסת יגידו שאם משהו לא בסדר בהחלטה – הם יחזירו אותה לוועדה, ועדיין סופיות ההחלטה תהיה זאת של הוועדה הציבורית. אני רציתי שהעניין יהיה חד פעמי וחד משמעי אבל ביקשו אותי לאפשר לחברי הכנסת לקיים דיאלוג עם הוועדה הציבורית.

חבר הכנסת מאיר שטרית ביקש שסופיות ההחלטה תהיה בוועדת הכנסת ואכן גרסה ב' מדברת על כך שסופיות ההחלטה תהיה עם אפשרות חברי כנסת נוספים לערער - - -

הכוונה היתה לכך שלכל אחד תהיה אפשרות לערער.

במקום 5 חברי הכנסת.

אתמול היתה סקירה ברדיו בקשר להעלאת שכרם של חברי הכנסת בהתאם לשכר הממוצע במשק, כל הפרשנים אמרו שהם מתנגדים לעניין של האוטומטיות של ההעלאה והם הוסיפו ואמרו שמן הראוי שנבחרי הציבור ישמשו דוגמה, וכו'. הגבתי על הדברים האלה ואמרתי לטוענים שלנו אין בכלל חלק בנושא הזה ולא שואלים אותנו בכלל לגביו ואז הם השיבו לי שמן הראוי שתהיה ועדה, וכו'.

מה שאני רוצה להדגיש הוא שמה שלא נחליט או נעשה – הביקורת הציבורית תמיד תכה בנו, ולא יעזור לנו שום דבר.

אני מבקש לומר שלושה דברים; א' – סופיות ההחלטה צריכה להיות בידינו; ב' - אני רוצה קודם כל לסיים את החקיקה כדי שהעניין ייצא לדרך, הבנתי שאין לי רוב לכן אני מוכן להתפשר; ג' - אחרי שנסיים את החקיקה נחזור לעניין מבחן הביקורת הציבורית.

אני מדבר כבר חצי שנה על עניין סופיות ההחלטה ובשבוע שבועיים האחרונים אמרתי ליושב ראש ועדת הכנסת שאני כבר מרים ידיים כי אני רוצה שהחוק יתקבל ולו כדי להציג את ההישג של הוועדה הציבורית הסטטוטורית הפרמננטית, או אז נבדוק איך הדברים מתפתחים למרות שסופיות ההחלטה תהיה בידי חברי הכנסת ולא בידי הוועדה הציבורית. האידיאל, בעיניי, היה להחזיר את הנושא לוועדה הסטטוטורית, כמו שרצינו בהתחלה, אבל הפרקטיקה אומרת שצריך להחזיר את העניין לכנסת.

חבר הכנסת סאלח טריף אמר לנו זה עתה כי גם אתמול תקפו אותנו בנושא הזה למרות העובדה שעדכון שכר חברי הכנסת נעשה בצורה אוטומטית. בכל מקרה תוקפים אותנו ואומרים כי אנחנו אשמים.

כיוון שאני רואה את הכנסת הזאת כמי שמקצרת את ימיה, אני רוצה לקבוע קודם כל נורמה של הקמת ועדה סטטוטורית, אפילו שידרוג של מה שחבר הכנסת טריף עשה בכך שהוא הקים ועדה חיצונית.

כאמור, הרמתי ידיים בכל מה שקשור לעניין הזה ואני מוכן לקבל את המלצת חבר הכנסת מאיר שטרית.

מניסיוני אני מבקש לומר לכם שראוי שאנחנו ניתן את המילה האחרונה כדי שבכל אופן לגבי ה"לחם" תהיה לנו בקרה. אנחנו לא צריכים להיפטר מנכסינו מהר כל כך. יש דברים שניתנו לנו, לנבחרים, לא רק כזכות אלא גם כאחריות לכן ראוי שלא אנחנו נקבע את שכרנו אלא ועדה ציבורית תעשה זאת, אבל בסופו של דבר צריך להבין כי אנחנו הם אלה המחליטים.

לדעתי הגישה של חבר הכנסת מאיר שטרית בנושא הזה נכונה.

אני בעד הגישה של חבר הכנסת אבי יחזקאל. אני סבור שהביקורת הציבורית צודקת רק בדבר אחד, שלא משנה מה גובה השכר או מה התנאים. אגב, – אין דירקטוריון שהמנכ"ל קובע לעצמו את שכרו. תמיד יש גוף שקובע עבורו את התנאים. זה מה שאומר היושר הציבורי.

אנחנו, בגלל הפרובלמה החקיקתית שקבעה שאנחנו המחוקקים, קובעים לעצמנו את שכרנו וזה דבר חריג גם מבחינת המראה של ניקיון ההחלטה.

אני הייתי מגיש תיקון לחקיקה האומר שלא כל חבר כנסת יוכל לערער על החלטת הוועדה הציבורית, כיוון שתמיד יהיה חבר כנסת - - -

איזה משמעות תהיה לעניין הזה? אני מכיר חברי כנסת שמחתימים חברי כנסת אחרים על 70 הצעות חוק.

אני מדבר על כך שתמיד יהיה איזשהו חבר כנסת פופוליסט שירצה לתפוש כותרות על חשבון חבריו, הוא ירוץ ויספר שהוא מערער על ההחלטה רק על מנת לקבל כותרות ולהוציא שם רע לכל חברי הכנסת האחרים.

אני הייתי אומר שליושב ראש ועדת הכנסת יהיה שיקול דעת בעניין הזה, ולא לכל חבר כנסת.

זה רעיון מצויין.

חברי הכנסת יוכלו לפנות בערעור ליושב ראש הוועדה.

אתה מפיח בי תקווה שכבר נכזבתי ממנה.

חבר הכנסת מאיר שטרית חסר לנו בקטע הזה של הישיבה.

אני חושש מכך שהכנסת תסיים את ימיה לכן - - -

אני מציע לאפשר לגרסה הזאת לעבוד כמות שהיא - - -

כוונתך לגרסה שלי או לגרסה של חבר הכנסת מאיר שטרית?

יש כמה גרסאות שצריך להחליט על איזו מביניהן הולכים.

חבר הכנסת אבי יחזקאל מעלה כאן את הגרסה שלו בתקווה שהוא יתיישר עם ההצעה של חבר הכנסת מאיר שטרית.

אני מבקש להציע הצעת פשרה, להביא את הצעת החוק שלי ואת הגרסה של חבר הכנסת שטרית, למליאת הכנסת.

אפשר להעלות במליאה את שתי הגרסאות.

צריך לשאול מה דעתו של חבר הכנסת שטרית על כך.

מה שהצעתי, בכפוף להסכמתו של חבר הכנסת מאיר שטרית.

אני מציע ליפות את כוחו של יושב ראש הישיבה, חבר הכנסת סאלח טריף, לטפל בנושא הזה.

אין בעיה מצדי.

אם כך נביא את העניין למליאה, עם שתי הגרסאות, כפוף להסכמתו של חבר הכנסת מאיר שטרית.

אני מבקש תיקון חקיקה בנושא הזה. אם הוא לא יאושר – תוגש הסתייגות. אני לא רוצה שכל חבר כנסת יוכל להגיש ערעור. הרבה פעמים חבר כנסת אחד או שניים תופשים את התקשורת ומסבכים לנו את החיים.

אני מוכן לבדוק את הנושא הזה עם חבר הכנסת מאיר שטרית ואם לא תהיה בעיה – נעביר את שתי הגרסאות להחלטת המליאה.

כולל ההסתייגות של חבר הכנסת בני אלון.

גם אני מגיש הסתייגות.

על פי הפרוצדורה העניין הזה צריך לעלות כתיקון חקיקה ואם הוא לא עובר – אז מוגשת הסתייגות.

אני מבקש להגיש הסתייגות לגבי הגרסה הראשונה שלי.

במקום שכתוב שכל אחד מחברי הכנסת יהיה רשאי להגיש ערעור, אני מבקש שיהיה כתוב: יושב ראש ועדת הכנסת. בגרסה ב', הצעת חבר הכנסת אבי יחזקאל, בסעיף (ג), במקום המילים: "כל אחד מחברי הכנסת רשאי...", יהיה כתוב: יושב ראש ועדת הכנסת, בתוך 14 ימים מיום הנחת המלצת הוועדה הציבורית על שולחן הכנסת, לבקש בכתב,..." וכו'.

מה שחבר הכנסת בנימין אלון מבקש לא יכול להתקבל כיוון שיושב ראש ועדת הכנסת לא יכול לבקש מהוועדה הציבורית לדון בנושא מסויים. צריך לשנות את הנוסח ולכתוב בסעיף (ג) שיושב ראש ועדת הכנסת רשאי, בתוך 14 ימים מיום הנחת ההמלצות, לדון - - -

ליזום דיון.

גב' ארבל אסטרחן, אני מבקש שתרשמי בפנייך את התיקון הזה.

אם כך מה סוכם?

סיכמנו שני דברים; 1 – כל מי שרוצה לרשום הסתייגות – יכול לעשות זאת. יש הסתייגות מהותית של חבר הכנסת בנימין אלון שנעביר אותה למליאה בהנחה שעדיף שהיא תידון שם; 2 – בקשר לשתי הגרסאות אין שום מניעה - - -

האם מדובר גם על גרסה ב' וגם על גרסה ג'? על שתי הגרסאות?

אני מדבר גם על גרסה ב' וגם על גרסה ג' ואני אגיש הסתייגויות על כל גרסה א'.

זו מול זו, ואתה תגיש את גרסה א' כהסתייגות.

גרסה א' היא המחמירה.

מה עומד עכשיו לנגד עינינו? גרסה א', ב', או ג',

ב' או ג'. האם אפשר לדבר על פטור מחובת הנחה?

כן.

אני מבקשת להזכיר לחברי הוועדה שהסיבה שכתבנו שכל אחד מחברי הכנסת יוכל לערער היא כדי שעל הוועדה הציבורית תהיה איזושהי ביקורת.

תהיה, אבל לא על ידי כל חבר כנסת.

צריכה להיות אפשרות פיקוח על הוועדה הציבורית. הוועדה צריכה לדעת שיש מנגנוני פיקוח ובקרה על עבודתה.

ברגע שמקבלים את הגרסה שלוועדת הכנסת יש את סופיות ההחלטה - כל העניין הזה נופל.

חבר הכנסת מאיר שטרית נכנס זה עתה לחדר הישיבה כך שנוכל לשתף אותו בדיון שנוגע גם אליו.

חבר הכנסת שטרית, הצעתי הצעת פשרה להביא את שתי הגרסאות, את זו שלך ואת זו שלי, למליאת הכנסת.

אם אין ברירה, אני מוכן לקבל זאת.

כיוון שלא היית כאן במשך כל הדיון אני מבקש לעדכן אותך שבהתחלה חבר הכנסת יחזקאל אמר שהוא מוכן להתיישר עם ההצעה שלך ולכן הסכמנו לעשות את הדברים בלי לתאם אתך, אבל חבר הכנסת בני אלון - - -

אתמול פורסמה בעתון תוספת בקשר להעלאת שכרם של חברי הכנסת - - -

דיברתי על כך כשלא היית כאן.

מדובר על עניין שאין לנו יד ורגל לגביו ובכל אופן תקפו אותנו. כיוון שכך הגנתי על הנושא ואמרתי שמדובר על העלאה - - -

ההחלטה המקורית להצמיד לשכר הממוצע היתה של - - -

מדובר על ועדה ציבורית שאחר כך דנה בשכר חברי הכנסת. היא אימצה את אותה החלטה.

אני מצדד בהגדלת שכרם של חברי הכנסת כיוון שאם אני מרוויח 12 אלף שקלים או 13 אלף שקלים, זאת בושה. אני עובד קשה בשביל המשכורת הזאת, גם חברי הכנסת האחרים עובדים קשה מאד בשביל המשכורת שלהם, ובכלל, צריך לדבר על שני סוגי חברי כנסת בהקשר הזה של הדברים; יש כאלה שעובדים ואף עובדים קשה, ויש כאלה שלא אכפת להם שום דבר.

לפי דעתי חבר הכנסת אבי יחזקאל מרחיק לכת בנושא הזה כשהוא אומר שהוועדה הציבורית תקבע הכל. מה שאני רוצה לומר הוא שהחלטות אותה ועדה ציבורית צריכות לבוא לאישור ועדת הכנסת, מדוע? כיוון שאם החלטה כלשהי תהיה קיצונית לטובה או קיצונית
לרעה - - -

אנחנו שומרים על זכות הערעור.

ההחלטה הסופית צריכה להתקבל בוועדה הזאת - - -

אתה צריך להבין שהדבר הזה לא יפורש כפי שאתה רוצה. ברמה העקרונית הביקורת צודקת רק בנקודה אחת, שבכל דירקטוריון לא יכול להיות שהמנכ"ל יקבע את שכרו - - -

זה לא המצב שלנו.

חבר הכנסת אלון, דע לך שאם סופיות ההחלטה לא היתה בידי ועדת הכנסת, לא היתה לך היום מכונית.

אני מבקש להציע הצעת פשרה. כיוון שחבר הכנסת שטרית מקבל את דעתנו שאפשר יהיה להגיש במליאה שתי גרסאות - - -

אם אתה רוצה – אכן נגיש את שתי הגרסאות.

גם לחבר הכנסת שטרית וגם לחבר הכנסת יחזקאל יש הסתייגויות - - -

אני מבקש להגיש הסתייגות לשם החוק.

האם אפשר לפטור את החוק מחובת הנחה?

אם נספיק – נעשה זאת עוד היום.

אני מתלבט בין שתי הגרסאות.

תמיד הכנסת יכולה לקחת בחזרה את המנדט.

נעבור לפרק ד' – הוראות שונות. רשות הדיבור לגב' ארבל אסטרחן.

סעיף 7 הוסף במהלך הדיונים והוא אומר ש"המלצות הוועדה הציבורית אשר קיבלו תוקף מחייב יחולו החל מהכנסת שתבוא לאחר הכנסת בפניה הונחו ההמלצות.

8. חוק זה לא יחול על חבר הכנסת שהוא ראש הממשלה, שר או סגן שר.

9. חוק שכר חברי הכנסת, התש"ט-1949 – בטל.".

בקשר לשמירת תוקף, סעיף 10 אומר: "החלטה לעניין שכר ותשלומים אחרים לחברי הכנסת שנעשתה מכוח חיקוק שהיה תקף ערב תחילתו של חוק זה תמשיך לעמוד בתוקפה ככל שאינה סותרת החלטה בעת תוקף מחייב שנתנה ועדה ציבורית לפי הוראות חוק זה או כל עוד לא שונתה על ידי הוועדה הציבורית בהחלטה כאמור.".

כל החלטה שהיתה תקפה מכוח החוק הקודם, ערב תחילתו של החוק הזה, תישאר בתוקפה כל עוד היא לא סותרת החלטות מחייבות שנתנה הוועדה הציבורית.

רבותיי, אישרנו את הצעת חוק שכר חברי הכנסת לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

נעבור לנושא הבא בסדר יומנו - פניית יושב ראש ועדת הכספים לשחרור הצעת חוק מחובת הנחה לפני הקריאה השנייה והקריאה השלישית.

פניית יו"ר ועדת הכספים לשחרור מחובת הנחה הצעת חוק לפני הקריאה השנייה והקריאה השלישית

מדובר על בקשה למתן פטור מחובת הנחה על שולחן הכנסת – הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 21)(מימון בחירות מיוחדות), התשס"א-2000, מטעם ועדת הכספים. אם החוק של ביבי נתניהו יעבור – צריך לפטור את הצעת החוק הזאת מחובת הנחה.

רשות הדיבור לגב' אנה שניידר.

ועדת הכספים, על פי התקנון, מוסמכת להביא בקריאה ראשונה תיקונים לחוק מימון מפלגות והיא אישרה לקריאה ראשונה תיקון שמתייחס לבחירות מיוחדות. הנוסח של הצעת החוק אמור להגיע היום מהמדפיס הממשלתי ומאחר שהדבר דחוף מאד – יש בקשה של יושב ראש ועדת הכספים לפטור אותה מחובת הנחה הן בקריאה הראשונה והן בקריאה השנייה.

אני מבין שאין מצדכם התנגדות.

אני אצביע נגד.

אני מעמיד להצבעה את בקשת יושב ראש ועדת הכספים לפטור מחובת הנחה על שולחן הכנסת את הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון מס' 21)(מימון בחירות מיוחדות), התשס"א-2000. נא להצביע.


הצבעה
הבקשה אושרה.

אני מודה לכם.

אני מבקש להסביר מדוע הצבעתי נגד. החוק הזה עבר, לצערי, במחטף בזמן שהייתי בוועדה אחרת. אני חבר ועדת הכספים. כאשר חבר כנסת אחר שהחליף אותי יצא את החדר – העבירו את החוק.

מדובר, לדעתי, במימון מופרז ומוגזם שאין לו שום הצדקה ציבורית. צריך לתת מימון רק למי שרץ בראשות מפלגה ולא לסיעות אחרות.

את המאבק אנחנו ננהל בקריאה הראשונה. ודאי שאני לא מוכן לתת לחוק כזה פטור מחובת הנחה. זה פשוט מחטף מקופת הציבור.
בהזדמנות הזאת אני מבקש לשואל מה עם הפגרה?

יש בקשר לכך התלבטות מכל מקום אני מניח שעד מחר נקבל - - -

כנראה שנשב גם בשבוע הבא.

יומיים.

סדר היום לא מאפשר לסיים הכל השבוע ולכן חלק יידחה לשבוע הבא. מתלבטים לגבי הימים בגלל הרמדאן וחג החנוכה. מכל מקום העניין הזה יגיע לוועדת הכנסת.

אדוני יושב ראש הישיבה, אני מציע שנסגור את הכנסת השבוע.

כאשר העניין הזה יגיע לכאן – נדון בו. ועדת הכנסת תחליט.


נעבור לנושא הבא בסדר יומנו – בקשה להעברת הצעות חוק מוועדה לוועדה אחרת.





בקשה להעברת הצעות חוק מוועדה לוועדה אחרת

חבר הכנסת נחום לנגנטל הגיש הצעת חוק שהממשלה גם היא הגישה. בדרך כלל כאשר מגישים הצעת חוק – צריך לשאול על כך את הממשלה.

חבר הכנסת לנגנטל לא הגיש לי כל מסמך בקשר להצעת החוק הזאת - - -

אני מבקש להסביר במה מדובר. מכל מקום מה שאני מבקש להדגיש הוא הממשלה הגישה הצעת חוק שתעלה מחר, ולי יש בקשה לצרף את הבקשה שלי להצעת החוק שלה.

מדובר על תקנות מס רכוש והכוונה היא לאפשר לתת פיצוי למקומות כגון עטרות או מקומות שבהם לא רוצים להכריז על כל היישוב - - -

מתי הבקשה הונחה?

לפני שלושה שבועות.

לא יהיה דיון בקריאה טרומית. אין יותר דיונים בקריאות טרומיות.

העניין הזה לא שייך לוועדת הכנסת.

חבר הכנסת לנגנטל, הנושא שאתה מעלה לא עבר בקריאה טרומית ולכן אתה יכול להתייחס אליו כאל עניין מת.


* * * * *

הונחה בפנינו בקשת חבר הכנסת יורי שטרן בקשר להצעת חוק בנייה להשכרה (הוראת שעה). ליושב ראש ועדת הכספים חבר הכנסת גולדשמידט, אין התנגדות להעביר את הצעת החוק הזאת לוועדת הכלכלה.

אני מעמיד את בקשתו של חבר הכנסת יורי שטרן להצבעה.


הצבעה
הבקשה אושרה.

אני מודה לכם.


יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת דוד טל, פנה אלינו בקשר לחוק התכנון והבנייה (תיקון – התאמת דירה לנכה), של חבר הכנסת אילן גילאון. הצעת החוק הועברה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה - - -

מה הנימוק?

חבר הכנסת דוד טל ביקש להעביר את החוק לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, חבר הכנסת אזולאי מסכים לבקשתו אבל אנחנו לא צריכים להסכים לכל סידור של ש"ס. נושא התכנון והבנייה שייך, נטו, לוועדת הפנים ואיכות הסביבה ואנחנו לא נזיז אותו משם.

אני מבקש לא לאשר את בקשתו של יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

תעמיד את הבקשה שלו להצבעה.

אני מעמיד את בקשתו של יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, להצבעה. נא להצביע.


הצבעה
הבקשה לא אושרה.

אני עובר להצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 52)(ייצוג לאוכלוסייה הערבית בוועדות התכנון והבנייה), התש"ס-2000, של חבר הכנסת עזמי בשארה. הצעת החוק הזאת עברה במליאת הכנסת את הקריאה הטרומית, הועברה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה, אבל אחרי הקריאה הראשונה היא הועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

חבר הכנסת דוד אזולאי, יושב ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה, מבקש להעביר את הצעת החוק הזאת לוועדה שלו שדנה כבר בהצעת החוק הזאת, לשם הכנתה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.

זה חוק יסוד?

זה חוק התכנון והבנייה והוא צריך להיות נדון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

מדוע הוא הועבר מלכתחילה לוועדת החוקה, חוק ומשפט?

זאת היתה טעות של המליאה.

הנושא צריך להיות נדון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה וצריך לשנות על כן את החלטת המליאה.

אני מעמיד להצבעה את הבקשה להמליץ בפני מליאת הכנסת להעביר את הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה, לשם הכנתו לקריאה שנייה ולקריאה שלישית.


הצבעה
הבקשה אושרה.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.












הישיבה ננעלה בשעה 10:15