פרוטוקולים/ועדת הכנסת/2282
3
ועדת הכנסת
4.12.2000
פרוטוקולים/ועדת הכנסת/2282
ירושלים, י"ד בכסלו, תשס"א
11 בדצמבר, 2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שלישי
פרוטוקול מס' 140
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ז' בכסלו התשס"א (4.12.2000), שעה 12:30)
ישיבת ועדה של הכנסת ה-15 מתאריך 04/12/2000
חוק הכנסת (תיקון מס' 17), התשס"ב-2002, חוק הכנסת (תיקון מס' 10) (היועץ המשפטי לכנסת), התשס"א-2000, חוק שכר חברי הכנסת (תיקון מס' 19), התשס"א-2000
פרוטוקול
חברי הוועדה: סאלח טריף – היו"ר
אליהו בן-מנחם
יצחק גאגולה
זהבה גלאון
משה גפני
עבד אלמאלכ דהאמשה
רחבעם זאבי
אליעזר זנדברג
נעמי חזן
שאול יהלום
סופה לנדבר
אופיר פינס-פז
יאיר פרץ
עמיר פרץ
ראובן ריבלין
חבר הכנסת בנימין אלון
חבר הכנסת אבשלום וילן
חברת הכנסת ענת מאור
אריה האן – מזכיר הכנסת
דוד לב – סגן מזכיר הכנסת
יהושע שופמן – משנה ליועץ המשפטי לממשלה
גב' ענבל אסטרחן – הלשכה המשפטית
1 – הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 10)(היועץ המשפטי לכנסת), התשס"א-2000 – דיון מחדש בסעיף 20 לחוק;
2 – הצעת חוק שכר חברי הכנסת (פרסום החלטות)- הכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית;
3 – רוויזיה בדבר קביעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדיון בהצעות חוק שעות עבודה ומנוחה;
4 – קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר היום;
5 – מינוי סגן ליושב ראש הכנסת לסיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו.
הצעת חוק הכנסת
(תיקון מס' 10)(היועץ המשפטי לכנסת), התשס"א-2000, דיון מחדש בסעיף 20 לחוק
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת ומתנצל על כך שאחרתי לדיון מסיבות בריאות. על סדר יומנו – הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 10)(היועץ המשפטי לכנסת), התשס"א-2000, דיון מחדש בסעיף 20 לחוק. להזכירכם, מדובר על בחירת יושב ראש הוועדה הציבורית. ברצוני ליידע אתכם שנפגשתי עם נשיא בית המשפט העליון, ברק, דיברתי אתו על כך שהיועץ המשפטי של הכנסת אמור לייצג את הכנסת, את מוסדותיה, את היושב ראש שלה ואת ועדותיה והוא אמר לי שהוא לא רואה בכך שום בעיה או התנגשות עם סדרי מנהל בתי המשפט אלא להיפך; הוא מצדד בכך אם כי הוא מסתייג מהייצוג הפרטי של חבר הכנסת - - -
עניין אחר הוא הייצוג, כאשר דובר על כך כי מן הדין הוא שיושב ראש הוועדה יהיה שופט מכהן.
אם היה מדובר על שופט בית המשפט העליון בדימוס, עוד איך שהוא הייתי "בולע" את הרעיון שהוא יכהן כיושב ראש הוועדה הציבורית אבל אם מדובר על חבר מכהן בבית הדין העליון כי אז הוא נוטל את העצמאות של הכנסת. בית המשפט העליון יוכל למנות לנו יועץ משפטי שירקוד לפי החליל שלו, ואילו האינטרס שלנו הוא להבטיח את עצמאות הכנסת.
אין לי בעיה עם העניין הזה אבל אני מבקש להזכיר לכם שדיברנו על כך שהכנסת צריכה להחליט על כך.
רשות הדיבור לחבר הכנסת ראובן ריבלין.
על תדבר על מצוותו. הוא לא יכול לצוות עלינו. בקשתו – כן; מצוותו – לא. לא יכול להיות שנרגיל את עצמנו לכך שבית הדין העליון יצווה עלינו שכן הוא לא מצווה אותנו. הוא לא גוף נבחר, ואילו אנחנו כן הגוף הנבחר.
השתמשתי במילה: מצוותו, רק לשם תפארת המליצה.
כמו שהיועץ המשפטי לממשלה נבחר על ידי הממשלה, מטבע הדברים שהכנסת מבקשת לקיים מוסד של יועץ משפטי והיא מבקשת שלמוסד הזה יתמנה אדם עם איפיונים ואייכויות הדרושים כדי לשמש יועץ משפטי עצמאי של אחד הריבונים במדינת ישראל - - -
הריבון או לפי שעה אחד הריבונים אבל בהחלט מדובר על הרשות המחוקקת והמפקחת, לכן אין ספק שכאשר דיברנו על הרכב הוועדה הציבורית פנינו לציבור ואמרנו שאנחנו כופים על עצמנו משמעת והנחייה שלו ושל שיתוף הרשויות האחרות במעשה המינוי שלנו.
עכשיו ניצבת בפנינו שאלה של היררכיה בתוך הוועדה עצמה ואשר בקשר אליה אני סבור שצריך לפנות לנשיא בית המשפט העליון ולומר לו כי הכנסת רואה את עצמה בראש הוועדה הזאת, מתוקף תפקידה, שכן ועדת הכנסת היא הוועדה הממונה על העניין הזה, וכאשר ביקשנו לשתף גורמים נוספים בוועדה - עשינו זאת על מנת לפאר את המוסד שבו אנחנו מכהנים.
אם היו אומרים לנו שצריך לבקש מנשיא בית המשפט העליון להיות זה שיעמוד בראש הוועדה, היינו אומרים שאין לנו אלא לקבל את העובדה שהוא, אכן, צריך להיות זה שיהיה יושב ראש הוועדה. אבל הואיל ואין הדבר כך אנחנו צריכים להסביר לנשיא בית המשפט העליון שאנחנו רואים צורך לקיים את ההליך כאשר הכנסת היא זאת שתבחר את יושב ראש הוועדה הציבורית, שיכהנו בה עוד פונקציות אחרות אבל אנחנו מבקשים להשאיר את ריבונות הכנסת בצורה כזאת שיושב ראש ועדת הכנסת יהיה גם יושב ראש הוועדה הציבורית שאנחנו מדברים עליה. זאת דעתי אם כי היא איננה בחזקת יהרג ובל יעבור. אני רואה ברעיון שאדם אפוליטי יהיה יושב ראש הוועדה דבר חיובי אלא שהרעיון הזה איננו עולה בקנה אחד עם מעשה הבחירה שכן הדבר העיקרי שעומד במרכז הוועדה הזאת הוא רצונה של הכנסת למנות לה יועץ משפטי, בהשתתפות גורמים אחרים שיוכלו להיות לו לעזר בקבלת הכרעות.
אני מבקשת להשמיע שתי הערות. 1 – אני לא בטוחה שאני מסכימה לגמרי עם חבר הכנסת ריבלין בעניין הזה שכן לדעתי כן רצוי שבראש הוועדה הציבורית יכהן שופט בית המשפט העליון בדימוס. אני חושבת שדבר כזה ייתן צורה ודימוי שונים אפוליטיים לוועדה הציבורית משום שיושב ראש ועדת הכנסת תמיד יהיה נציג של הקואליציה ולכן דווקה יש יתרון בכך שיושב ראש הוועדה הציבורית יהיה שופט בית המשפט העליון בדימוס, ואני מדגישה את המילה: בדימוס. לא מכהן.
2 – סעיף (ב)(5) של ההצעה שהונחה על שולחננו מדבר על: חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות וכו', ועל כך אני מבקשת לומר שאם אתם סבורים כך כי אז אינכם מבינים ולא כלום בפוליטיקה אקדמית שכן זאת ממש טעות להכניס את העניין הזה בחקיקה. לפקולטות למשפטים ולדיקנים שלהם יהיה קשה מאד להסכים על אדם אחד, מכל מקום לא ראוי - - -
בקשר לחבר הסגל האקדמי שייבחר בידי הדיקנים של הפקולטות למשפטים. אני מציעה במקום זה ניסוח אחר: שייקבע בהתייעצות בין הדיקנים - - -
על זה בדיוק אני מדברת. יש דיקנים שלא מדברים האחד עם השני מזה עשרים שנה, ולפעמים מדובר אפילו על דור שני. איל לכם מושג מה קורה שם.
אפשר להוסיף להצעה את המילים: אם חברי הוועדה לא ייקבעו תוך פרק זמן כזה וכזה - הנושא ייקבע על ידי ור"ה.
להזכירך, חבר הכנסת גפני, שלא מדובר על ההסתייגויות של כל הצעת החוק אלא רק של סעיף 20 שבו אנחנו דנים עכשיו.
בקשר לקונספציה שקשורה לשאלה מי יהיה יושב ראש הוועדה הציבורית, אני מבקש לומר שאם כי אני מכבד מאד את גישתו של נשיא בית המשפט העליון, אני סבור שהוא, כנראה, לא ירד לסוף דעתה של ועדת הכנסת ושל עבודת הכנסת. צריך להסתכל על כל הקונספציה של עבודת הכנסת כעל עניין פוליטי כיוון שבעיקרו הוא עניין פוליטי. דווקה בתקופה האחרונה עשינו מהפכות בעיקר בכל מה שנוגע לשכר חברי הכנסת, הוצאנו את הנושא הזה מהכנסת והעברנו את ההחלטה לגוף מקצועי חיצוני אבל עבודת הכנסת היא עבודה פוליטית ואם אנחנו מקבלים את הגישה שיושב ראש ועדת הכנסת לא יכול לכהן כיושב ראש ועדה שצריכה להחליט לגבי היועץ המשפטי של הכנסת כי אז מכאן ואילך אנחנו יכולים לעשות הרבה דברים נוספים; למשל, ואני אתן לכם דוגמה מה יהיה השלב הבא אם כי אני מדבר על דבר אבסורדי עד מאד שעקרונית יכול להיות נכון. לדוגמה, יושב ראש הכנסת הוא אדם שצריך להיות אובייקטיבי מאד. הוא צריך לנהל את עבודת הכנסת, הוא צריך לפעול על פי התקנון אז מדוע שהוא לא יהיה משפטן או שופט בית המשפט העליון בדימוס?
אם אנחנו לא נסמוך על עצמנו בדברים מקצועיים שצריכים להיות משפטיים ולהתנהל על פי התקנון ועל פי הנוהל התקין, אם לא נוכל לסמוך על עצמנו, שלא לדבר על כך שאנחנו, ביוזמתנו, מכניסים שופט בית משפט עליון בדימוס לתוך הוועדה וגם חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה, זאת אומרת שאנחנו מכניסים לתוך הוועדה שאנחנו מדברים עליה, אנשים ממקומות חיצוניים, לכן אני חושב שהחלטת הוועדה היא החלטה במקומה.
חבר הכנסת ריבלין צודק בדבריו; אם חבר הוועדה היה נשיא בית המשפט העליון, היינו נאלצים לתת לו את תפקיד יושב ראש הוועדה הציבורית משום כבודו. לכן אני סבור שבעניין הזה הוועדה אכן קיבלה החלטה נכונה.
אני מבקש לדבר על ההסתייגות שלי ולציין בהזדמנות הזאת שחבר הכנסת אליעזר זנדברג צודק. הוא אמר לי שאין מקום לחבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה בוועדה החיצונית, דבר שאני דווקה תמכתי בו, אבל אחרי ששמעתי את דבריה של חברת הכנסת נעמי חזן מסתבר שאני באמת לא מכיר את הפוליטיקה שקיימת במוסדות להשכלה גבוהה לכן אני מציע ומבקש לרשום הסתייגות. אני מבקש למחוק את המילים: חבר הסגל האקדמי, ובמקומו לבחור במשפטנים שמכירים את המאטריה שבהם אפשר להעזר ולכן אני מציע דיין בדימוס בבית הדין הרבני הגדול, שייבחר על ידי מועצת הרבנות הראשית.
אני מבקש לקרוא באזניכם את הקטע מתוך ההודעה בדבר קביעת הדרכים והתנאים במינויו של היועץ המשפטי לממשלה, שהיא הוועדה שממנה לקחנו, למעשה, פחות או יותר את המבנה של ההצעה - - -
31. מכל מקום שם המבנה מדבר על כך ששופט בדימוס הוא, אכן, יושב ראש הוועדה.
ברצוני לומר שני דברים; א' – לגופו של עניין אני סבור שאין הבדל, מדוע? משום שמי הוא יושב ראש הוועדה או לא יושב ראש הוועדה - - -
ב' – אני לא סבור שבכל ועדה שיש בה נציגי הרשויות השונות, כולל הוועדה למינוי שופטים, לדוגמה, חייב להיות שופט בית המשפט העליון כיושר ראש הוועדה - - -
להבדיל אלף אלפי הבדלות שכן שופטי בית המשפט הם שופטים שנקבעים על ידי שלוש הרשויות פלוס לשכת עורכי הדין בעוד שכאן אנחנו מדברים על ידה הארוכה של הכנסת שלה אנחנו מבקשים לתת עצמאות.
אם, לדוגמה, היינו אומרים שהיועץ המשפטי של הכנסת ייקבע על ידי ועדת הכנסת, - איש לא היה מרים קול ומצפצף. אבל הוועדה למינוי שופטים היא משהו אחר לגמרי.
בכל אחת מהרשויות יושבים אנשי שלושת הרשויות. כשם שיש פונקציה שנקראת: היועץ המשפטי לממשלה או הוועדה לבחירת שופטים וגם כפי שיהיה לגבי העניין שאנחנו מדברים עליו,- עד היום היה נהוג שבכל מקום שבו מכהן שופט של בית המשפט העליון, בין אם הוא מכהן עדיין כשופט או בין אם הוא בדימוס, - לא קרה שהוא לא קיבל את תפקיד היושב ראש. הוועדה לבחירת שופטים, לדוגמה, היא אחד החריגים הבודדים.
אם אנחנו מדברים על העיקרון שאנחנו רוצים לשמור על עצמאות הכנסת, ואם אנחנו מדברים על כך שפעם ראשונה שופט בית משפט העליון לא יהיה יושב ראש הוועדה, אז אם אתם אומרים שחשוב לכם להפגין את עצמאות הכנסת כלפי חוץ, זה לא משהו שהוא מהותי – מכל מקום אני משאיר זאת לשיקולכם - - -
לדעתי השאלה הזאת איננה כל כך דרמטית, מכל מקום בהחלטתנו לא תהיה חלילה פגיעה במעמדו של בית המשפט העליון.
בפגישה שקיימנו אמרתי לנשיא בית המשפט העליון שיש רצון מצד חברי הכנסת שהכנסת תשמור על מעמדה כריבון והוא אמר שאין לו כל בעיה עם זה.
אני בטוח שיש מקרים רבים שבהם שופטי בית המשפט העליון משמשים כחברי ועדה והם לא מכהנים כיושבי ראש אותה ועדה.
אני מסכים שהעניין איננו מהותי והוא לא משנה את יחסי הכוחות בתוך הוועדה אבל אני חושב שיותר משזה עניין של יוקרה של בית המשפט, מדובר גם על יוקרתו של בעל התפקיד. חבר הכנסת ריבלין אמר בצדק שאת היועץ המשפטי לממשלה, הממשלה בוחרת אבל לפי התיקון שנעשה, הממשלה אכן בוחרת אותו, היא לא מוותרת על הזכות הזאת והיא עושה זאת אחרי מיון או הצעה של ועדה ציבורית מקצועית בראשות שופט.
ההצעה המקורית היתה שגם לגבי העניין שאנחנו מדברים עליו – יקימו ועדה דומה לוועדה שבוחרת את היועץ המשפטי לממשלה, בין השאר כדי להצביע על העצמאות ועל היוקרה של בעל התפקיד. גם בלשון העם מדברים על אדם שנבחר על ידי הכנסת ולא מציעים לשנות זאת. בעל התפקיד נבחר על ידי הכנסת אחרי מיון של ועדה בראשות שופט וזה מצביע במידה מסויימת על המקצועיות של בעל התפקיד.
על אף שבאמת העניין הזה איננו דרמתי, יש משהו שמוסיף לתפקיד וזה, בדיוק, מה שהוועדה רוצה להשיג על ידי כך שתהיה הקבלה לתהליכי הבחירה של היועץ המשפטי לממשלה בהיות הוועדה בראשות שופט.
לגבי נציג האקדמיה – העניין הזה הוצא מילה במילה מההצעה של ועדת שמגר וכיוון שאותה הצעה כבר עברה בממשלה אני מניח שכשם שאותו פורום יבחר את הנציג בוועדה למינוי היועץ המשפטי לממשלה, לא יהיה קושי לבחור גם את הנציג למינוי של הוועדה לבחירת היועץ המשפטי של הכנסת.
למרות כל מה שאמרתי, אם יושב ראש הקואליציה מבקש לקבל את העמדה של נשיא בית המשפט העליון – אני מצטרף אליו.
יש בעיה שקשורה ביכולת של היועץ המשפטי להופיע בפני בתי המשפט, עניין שהוסף בהסכמה על פי סדרי הדין המקובלים, בהצעתו של יהושע שופמן, כך שבחוק יש סתירה כיוון שלפי סדרי הדין המקובלים לא מאפשרים ליועץ המשפטי של הכנסת להופיע בפני בתי המשפט, למרות שהוא כן יכול להופיע בכל מקום אחר.
כאמור, אני מתנגד לדעתו של מר שופמן בעניין הזה וסבור שצריך להאמר: על פי סדרי דין שייקבעו לכך - - -
מר שופמן התכוון לומר שלא תהיה ליועץ המשפטי של הכנסת יכולת חופשית להופיע כמו זאת שיש ליועץ המשפטי לממשלה. לי נראה שמר שופמן היה רוצה שמעמדו יהיה מוגבל
יותר - - -
הוא יצטרך לבקש מבית המשפט להופיע; זה לא יהיה אוטומטי. כפי שכבר ציינתי קודם, לנשיא בית המשפט העליון אין שום בעיה עם העניין הזה.
גם לי אין בעיה. צריך להבחין בין סעיף הייצוג של הכנסת שבו נקבע חד משמעית שמי שמייצג את הכנסת הוא היועץ המשפטי של הכנסת, לגבי הדבר הזה אין בעיה וגם אין כל מחלוקת.
הכוונה של מר שופמן היא לכך שבסכסוך דיירים בעניין ועד הבית, לדוגמה, היועץ המשפטי של הכנסת לא יופיע.
אני סבור שנכון יהיה לקבוע את העיקרון ולקבוע גם שתהיינה תקנות באישור ועדת הכנסת ואז נוכל לפקח על הפרופורציות של הדברים ולבדוק שהם נעשים כשורה.
ליועץ המשפטי לממשלה יש תפקיד ומעמד כפול; כיועץ המשפטי לממשלה כמי שהוא הקובע הראשי של מדינת ישראל וכמי שיש לו סמכויות עצמאיות ושיקול דעת מוחלט בכל מיני עניינים שמאפשרים לו להתערב בכל הליך משפטי. זה דבר מיוחד ויחיד ליועץ המשפטי לממשלה.
אם נגיד שליועץ המשפטי של הכנסת תהיינה גם אותן סמכויות כמו אלה שניתנו ליועץ המשפטי לממשלה – ניכנס לתחומים שלא נדע איך לצאת מהם. לכן אני אומר שלא צריך להחפז בעניין הזה.
היועץ המשפטי של הכנסת יוכל להתערב בהליכים כפי שייקבע. מה פירוש המילים האלה? אני מוכן להסביר כבר עכשיו; כל דבר שנוגע לעבודת החקיקה של הכנסת או לעבודתה השוטפת של הכנסת. לגבי הדברים האלה יהיה ליועץ המשפטי של הכנסת מעמד.
היועץ המשפטי של הממשלה גם מייצג את הציבור בחוזים אחידים והשאלה היחידה שעומדת בפנינו היא האם היועץ המשפטי של הכנסת יודיע שהוא מתייצב בהליך מסויים - - -
הניסוח: בכל מה שקשור ליועץ המשפטי של הכנסת – גורף למדיי, ועל כך מר שופמן מתריע.
אני סבור שצריך לצמצם את העניין ולהרחיב את סמכויות היועץ המשפטי של הכנסת בכל מה שקשור לעבודת הכנסת אבל שייקבע בצורה מפורשת שבית המשפט הוא זה שיקבע. שיקול הדעת שאינו קיים לגבי היועץ המשפטי לממשלה, יהיה קיים כאן.
אני מבקש שמר שופמן, יחד עם היועץ המשפטי של הכנסת, יכינו לנו נוסח מתאים שיענה על רוח הדברים כפי שדיברנו עליהם.
באישור ועדת הכנסת.
אני מעמיד את אישור העברת הצעת חוק היועץ המשפטי לכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, להצבעה. נא להצביע.
הצבעה
העברת הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית אושרה.
הצעת חוק שכר חברי הכנסת (פרסום החלטות) – הכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית
דנו כבר בהצעת החוק הזאת בשבוע שעבר ועכשיו אני מעמיד להצבעה את ההצעה להעביר אותה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית. החוק הזה מורה על שקיפות של כל ההחלטות שלנו. להזכירכם, אנחנו מבקשים לפרסם ברשומות כל החלטה שתתקבל בנושא שכר של חברי הכנסת, כגון: הוצאות לינה, כלכלה וכיוצא באלה.
נא להצביע.
הצבעה
ההצעה להעביר את הצעת החוק לקריאה שנייה ולקריאה שלישית התקבלה.
נעבור לנושא הבא בסדר יומנו – רוויזיה בדבר קביעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדיון בהצעות חוק שעות עבודה ומנוחה.
רוויזיה בדבר קביעת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
לדיון בהצעות חוק שעות עבודה ומנוחה
להזכירכם, חבר הכנסת אליעזר זנדברג ביקש לקיים רוויזיה באשר להחלטה שהתקבלה ואני מעמיד את בקשת הרוויזיה להצבעה.
הצבעה
בקשת הרוויזיה התקבלה.
תודה.
נעבור לנושא הבא בסדר יומנו – קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר היום.
קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר היום
בקשה לרוויזיה: הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – עבודה בימי מנוחה בחנות של אגודה שיתופית), התש"ס-1999, של חבר הכנסת מאיר פרוש.
נשמעו הצעות להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכלכלה ונשמעו הצעות להעביר אותה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
אי אפשר. בקשה אחרת לרוויזיה היא הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – שעות המנוחה השבועית), התש"ס-2000, של חבר הכנסת יואל יולי אדלשטיין וקבוצת חברי כנסת.
הצבעה
ההצעה תועבר לוועדת הכלכלה.
אדוני היושב ראש, אני מבקש לציין שהצעת החוק שלי ושל חבר הכנסת פרוש הן שתי הצעות חוק דומות מילה במילה. אין בהן אפילו שינוי בפסיקים. הכל כתוב מילה במילה. התקיימו על החוק שלי דיונים אין ספור, עם רוויזיות ועם דיונים נוספים לכאן ולכאן והיועץ המשפטי של הכנסת אמר וגם יושב ראש הישיבה הזאת אמר שמקומה של הצעת החוק שלי היא בוועדת העבודה והרווחה.
את הצעת החוק של חבר הכנסת מאיר פרוש תעבירו לוועדת הכלכלה, את הצעת החוק שלי תעבירו לוועדת העבודה והרווחה, ואני מבקש לשאול מדוע אתם עושים את הנזק הזה? אני מבין שמבחינה פוליטית יש מתנגדים לחוק אבל אני מבקש לשאול מה הם ירוויחו מכך?
רוויזיה על הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – קיצור שבוע עבודה), התש"ס-2000, של חבר הכנסת בנימין אלון.
הצבעה
הצעת החוק תועבר לוועדת הכלכלה.
אינך יכול. זאת היתה הצבעה על רוויזיה.
אנחנו עוברים לסעיף הבא בסדר היום – מינוי סגן ליושב ראש הכנסת לסיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו.
מינוי סגן ליושב ראש הכנסת לסיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו
נדון עתה בבקשתו של חבר הכנסת זאבי בעניין מינוי סגן ליושב ראש הכנסת, לסיעת האיחוד הלאומי – ישראל ביתנו.
רשות הדיבור לחבר הכנסת אופיר פינס-פז.
אני היפניתי ליושב ראש סיעת יהדות התורה, חבר הכנסת מאיר פרוש, מכתב עם העתק ליושב ראש ועדת הכנסת, שבו תיארתי את השתלשלות העניינים בוועדת הכנסת ואמרתי שבהסכם הקואליציוני עם סיעת ישראל אחת ויהדות התורה, נתנו להם מקום נוסף בנשיאות הכנסת. הם צריכים להחזיר את המקום של שמואל הלפרט ואנחנו ניתן אותו לאיחוד הלאומי כדי לגרום לשלום בית.
חבר הכנסת פרוש אמר לי שעוד אין תשובה ואני אינני יודע אם דנו על כך בסיעה - - -
אולי נוכל להזמין למחר את חבר הכנסת פרוש, לישיבה?
רשות הדיבור לחבר הכנסת רחבעם זאבי.
ההשעיה מצד סיעת יהדות התורה היא לא במקרה. אנחנו יודעים שסחבת עוזרת לפתור את הבעיה, - הפריץ ימות, היהודי ימות, סיעת האיחוד הלאומי תמות, מישהו ימות.
אנחנו גילינו איפוק והבלגה בכל מה שקשור לעניין הזה, זאת עוד הוכחה לכך שהמדיניות של איפוק והבלגה היא מדיניות שגויה. חיכיתי שבוע אחרי שבוע אחרי שבוע והיום ועדת הכנסת צריכה לכבד את ההחלטה שלה. איך הם יסתדרו, אחר כך, עם הסיעה ההיא – זאת בעיה שלהם. קודם כל תעשו צדק לסיעה בת שבעה חברים שהיא מקופחת, ואיננה מיוצגת בנשיאות. לא יכול להיות דבר כזה. שנה וחצי אנחנו מגלים איפוק. יש גבול. היום העניין הזה חייב להחתך.
חבר הכנסת פינס-פז, אני מבקש אותך להזמין לכאן, לישיבה שתתקיים מחר, את ראש סיעת יהדות התורה, חבר הכנסת פרוש וכבר בתחילת הישיבה נדון בנושא הזה.
בהחלט.
אנחנו חוזרים לסעיף – קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק של חברי הכנסת.
קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק
הצעת חוק שירות לאומי (תנאי שירות למתנדב בשירות לאומי)(תיקון – תנאי שירות למתנדב בשנת שירות), התש"ס-1999, של חברת הכנסת ענת מאור וקבוצת חברי כנסת.
רשות הדיבור לחברת הכנסת ענת מאור.
הצעת חוק קודמת, שהוצעה על ידי חבר הכנסת רחבעם זאבי, נדונה בוועדת הכספים והיא הסדירה רק את נושא התחבורה.
הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שימוש במקרקעין חקלאיים), התש"ס-2000, של חבר הכנסת יאיר פרץ וקבוצת חברי כנסת. נשמעו הצעות להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה או בוועדת הכלכלה.
אני מעמיד להצבעה את ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה.
הצבעה
ההצעה אושרה.
כל ההצעות שהן באותו נושא תועברנה לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.
אני מודה לכם. הישיבה נעולה.
(הישיבה ננעלה בשעה 13:30)