פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1253

1
ועדת הכנסת
7.8.2000

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1253
ירושלים, ד' באלול, תש"ס
4 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 123
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ו' באב התש"ס (7 באוגוסט 2000), שעה 9:30

חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר
מיכאל איתן
תמר גוז'נסקי
זהבה גלאון
משה גפני
יעל דיין
רחבעם זאבי
שאול יהלום
אליעזר כהן

מזכיר הכנסת אריה האן
סגן מזכיר הכנסת דוד לב
אבי לוי
טובי חכימיאן

צבי ענבר
ארבל אסטרחן

אריק פודר

תמר מרימוביץ

א. דיון בנושא העוזרים הפרלמנטריים בעקבות דוח המלצות ועדת גלנור.
ב. דיווח בנושא יישום מסקנות דוח ועדת גלנור בשאר התחומים.
ג. הצעת חוק הכנסת (תיקון – זכויות וחובות חברי הכנסת), התש"ס-2000
והחלטה בנושא – יישום המלצות ועדת גלנור בנושא תקשורת ועיתונים.
ד. תיקון לחוק שכר חברי-הכנסת – פרסום החלטות ועדת הכנסת ברשומות.
ה. החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם)
(תיקון מס' 2), התש"ס-2000.
ו. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק.

א. דיון בנושא העוזרים הפרלמנטריים בעקבות דוח המלצות ועדת גלנור

אני פותח את הישיבה. אני מבקש להתחיל בנושא העוזרים הפרלמנטריים שהתחלנו בו ולא השלמנו אותו. למעשה, דיברנו על מכלול הנושאים של תנאי השכר ועל הבעיות שנבעו כתוצאה מכך שהיתה חלוקה למקצועי ולמינהלי, בעיות שהיו לאקדמאים וללא לאקדמאים וכל הנושא של הוותק ומה שקשור לו.

ניסינו למצוא לבעיות פתרונות פחות או יותר במסגרת אותו מתווה שהונח לנו על ידי ועדת גלנור. השתדלנו בצורה חד משמעית לא לחרוג, קודם כל תקציבית, ושנית - מבחינת הקווים הכלליים והמנחים.

אבל בוועדת גלנור גם קבעו נושא שלא רציתי לדון בו מההתחלה. אנחנו סיימנו את כל נושא השכר וגם את נושא הפלאפונים והגבלת השיחות, כאשר הנושא הנוסף שנותר על הפרק הוא נושא האש"ל והנסיעות.

יש עוד נושא אחד של חבר הכנסת כהן.

אני עכשיו דן בנושאים שאני שם אותם על סדר היום.

האם אתה יכול לחזור על מה שהחלטנו?

אני אחדד את הדברים. החלטנו על שורה של דברים: אל"ף, שבהתאם למסקנות ועדת גלנור, עוזר מקצועי יהיה רק מי שיש לו תואר אקדמי. מכיוון שדנים בבני אדם שמחזיקים אותם שנים רבות, וזה לא תופס רק לגבי אותם חרדים ש"תורתם אומנותם" ולמדו בישיבות, החלטנו שכל מי שלמד השכלה תורנית במשך שנים וזכה לאישור הרבנות הראשית או משהו מקביל לזה, כמו: מוסלמים ויביא אישור כזה, יוכל לזכות בתואר מקצועי במקביל לתואר האקדמי.

בי"ת, למי שיש ותק של קדנציה של ארבע שנים ויותר בעבודה עם אותו חבר הכנסת ועבר את ההכשרות של הכנסת והכשרה נוספת שצריכה להיות מועברת עכשיו על ידי ה-מ.מ.מ שלנו בכנסת, יקבל את אותו דירוג מקצועי, זאת אומרת: את השכר המשופר.

החלטנו לתת את הפלאפונים לעוזרים, כאשר יש מגבלה של 300-400 שקל באישור.

ללא קשר לפגרה.

ביטלתם זאת.

זה מה שהוחלט, ואם זכרוני מטעה אותי, יש פרוטוקול והוא מחייב אותי.

מה שנותר על הפרק זאת המלצה בעניין אש"ל ונסיעות. ביקשתי ממר אבי לוי שיבדוק מה אנחנו יכולים להציע בעניין הזה, כדי להישאר גם בכללים המקובלים בשירות המדינה. אני מבין שהוא גם התייעץ עם יושב ראש הכנסת ועם מזכיר הכנסת.

ההצעה היא שבאופן כללי יינתן סכום גלובלי. כדי שלא נתחיל להתעסק עם חתימות ועם אישורים וחבר הכנסת לפעמים יחתום או לא יחתום, או יבדוק ויוודא את ההוצאות ואת האש"ל, וגם בגלל כל הסיטואציה של העסקת העוזרים, אנחנו ניתן סכום גלובלי לאש"ל ולנסיעות.

אני הבאתי את העניין הזה, משום שאמרתי שאני לא מוכן שרק אנשים שבאים מירושלים יעבדו כעוזרים פרלמנטריים.יש פריפריה, יש כאלה שבאים מהצפון, ואני רוצה שאלה יקודמו. יש עוזרים פרלמנטריים שנהיו חברי כנסת, ויש חברי כנסת שנהיו שרים. לכן הסכום צריך להיות גלובלי, כדי שניתן יהיה לשלוט בעניינים וכדי שלא יהיו איזה שהן בעיות בנושא.

מייד אדבר על הסכומים ועל מה שהוצע, אבל אמרתי שבעניין הזה צריך להבדיל בין עוזר ירושלמי שלא משלם נסיעות כמו מישהו שבא מתל אביב או מישהו שבא מהצפון או מהדרום ולן שני לילות בירושלים. ההוצאות שלהם שונות, ולכן צריך שתהיה חלוקה הגונה, כמו שמחלקים במכסת הקילומטרים בין חבר כנסת צפוני ודרומי לבין חבר כנסת ירושלמי או תל אביבי.

באותה מידה של הגינות ורצון לסייע לאנשים שבאים מהפריפריה או לאוו דווקא מאזור ירושלים – כי הריכוז הגדול נמצא בירושלים – אנחנו נעשה הבדל בין עוזר הוא ירושלמי לבין מי שהוא לא, ומייד נדבר על הסכום ואיך מחלקים אותו בין אלה לאלה. זאת ההצעה שאנחנו מדברים עליה גלובלית בחלוקה שלגבי המרחק, מקום מגוריו וכן הלאה.

קודם כל, כמובן שאני תומך בכל ההצעות שהתקבלו עד עכשיו, אבל אני רק רוצה לדבר על הנושא של הוותק.

האם אתה רוצה שוב לפתוח את הנושא?

אני רוצה לדבר על עוזרים פרלמנטריים שעבדו עם שרים או סגני שרים.

אתה פשוט מתפרץ לדלת פתוחה. דיברנו על כך שאותו עוזר עבד עם אותו אדם בשירות הציבורי – יכול להיות שהוא עבד איתו כשהוא היה ראש עיר או כשר.

אז קיבלנו את זה שזה חלק מהוותק.

כן, אבל עדיין הוא צריך לעבור את ההכשרות של הכנסת.

ברור. העוזרים הפרלמנטריים צמודים לחבר הכנסת במשך כל השבוע. עם כל הכבוד לירושלמים שנמצאים שלושה ימים בכנסת, בימי ראשון וחמישי יש לי משרד בתל-אביב ואני דורש מהם לבוא מירושלים לתל-אביב. אני מניח שאם חבר כנסת הוא חיפאי ועובד בחיפה בימי ראשון וחמישי, הוא יכול לדרוש מהעוזר שלו להגיע. אני יודע שיש חברי כנסת שדורשים מהם לבוא לחיפה.

אי אפשר להסתכל על העבודה של העוזרים הפרלמנטריים רק בשלושת ימי הכנסת, אלא צריך להסתכל על כל השבוע. לכן אני חושב שבסך הכל הסכום צריך להיות שווה, מה גם שעם הסידור החדש של הרכבים, גם לחברי הכנסת כבר אין עניין של מחוץ לירושלים או בירושלים.

היה את העניין.

זה עיוות לא נכון, מכיוון שאנחנו היינו נוסעים לכל הארץ. אפשר לחשוב שהרכב נועד רק להגיע לירושלים וחזרה לכנסת. זו היתה טעות.

חבר הכנסת שאול יהלום יש לי שאלה אליך. אותו ירושלמי בשלושת הימים שהוא בא אליך ללשכה שזה עיקר העבודה, הוא בא מהבית וחוזר לשם. מטבע הדברים, הוא מבזבז פחות על נסיעות וגם על אוכל.

אבל לא על אוכל, הוא נמצא איתי משעה 8:00 בבוקר עד השעה 21:00-22:00 אם צריך. אז מה, האם הוא הולך הביתה לאכול?

יש בעיית לינה לאלה שבאים מרחוק וצריכים ללון שני לילות.

בוודאי, לינה ונסיעות.

זאת בעיה אמיתית יותר מאוכל. אוכל זה כסף קטן.

גם אין להם בעיות של תשלום עבור נסיעות רחוקות. אם לירושלמי יש נסיעות כפי שאומר חבר הכנסת יהלום, ובצדק, לאלה שהם לא ירושלמים יש הוצאות כפולות ומכופלות תמיד.

תלוי בהפרש הסכומים.

העוזרים שלי הם לא צפוניים, אז אצלי העניין הוא לא אישי, אלא יותר כולל, כי אני רואה את הבעיה הכוללת. מאד חשוב לי שיבואו עוזרים גם מאזורים מרוחקים ושנוכל לתת להם תמיכה.

העוזר של חבר הכנסת אזולאי עד עכשיו היה צריך לקבל 3,000 שקל כדי לבוא מעכו בלי סבסוד. אני רוצה שיבואו עוזרים גם מעכו, גם מנהריה וגם מג'וליס.

קודם כל, אני תומכת במה שנאמר כאן. אני רוצה להבין משהו לגבי הוותק של העוזרים הפרלמנטריים. אם נניח יש לי עוזרת שעובדת איתי שנה, אבל עבדה כבר שנתיים קודם בכנסת עם חבר כנסת אחר ויש לה תואר ראשון, האם זה נחשב ותק?

ותק בכנסת - בוודאי. אנחנו הרחקנו לכת ודיברנו אפילו על ותק בשירות הציבורי.

אבל רק אם זה אישי.

למה? הנה דוגמה לוותק אצל חבר כנסת אחר.

אנחנו מדברים עכשיו על מה שקורה מחוץ לכנסת.

נניח שהיתה לי מנהלת לשכת שר השיכון והבינוי, והיא הולכת להיות עוזרת פרלמנטרית, למה לא להחשיב לה את זה כוותק?

הפתרון הוא יותר אישי. בגלל שאתה רגיל לעבוד עם אותו אדם שנים רבות, "הלכנו על זה". אם אתה התרגלת לעוזר מסוים שהוא לא אקדמאי, אבל הוא עוזר לך מאד, אמרנו שניתן הנחה לעובדה שהוא היה איתך לאורך כל הזמן, אפילו שהוא לא היה בכנסת, אבל היה במשרד ממשלתי או ברשות מקומית. זה בהחלט ייחשב ותק, אבל אל תרחיב את זה.

אני מבינה שהוותק הזה לא מגולם לצורכי שכר, אז למה זה נחשב ותק? כפי שהבנתי מטובי חכימיאן זה לא נכלל בשכר.

אין לנו זמן, אנחנו חייבים להמשיך.

אני מבקשת הבהרה. יש בעיה של עוזרים פרלמנטריים שהם אקדמאים, אבל רחמנא לצלן יש להם גם ותק, אז יוצא שהוותק הזה נבלע. עוזר שהוא לא אקדמאי ויש לו ותק, הוותק הזה מגולם לו.

אלה פטנטים ידועים של משרד האוצר. כאשר מישהו מקבל היום השלמת שכר במגזר הציבורי, אם אותה אישה שמקבלת השלמת שכר מקבלת עלייה בדרגה, מנכים לה את זה מהשלמת השכר. אתם עושים אותו דבר, כאילו שוותק זאת השלמת שכר, ולכן מהתואר האקדמי אתם מנכים את הוותק.

עם כל הכבוד, אנחנו מגזימים. נתנו אקוויוולנט לאקדמאים.

מה זה שייך לוותק? אם מישהי עובדת איתי 10 שנים וצברה ותק, עכשיו היא מקבלת עונש.

את לא יושבת מול פקידי משרד האוצר, אלא אנחנו יושבים מול עצמנו. בואו נבהיר את הסוגייה הזאת פעם אחת ולתמיד.

העוזרת שלי היא גם אקדמאית וגם יש לה ותק, והוותק נבלע.

אז היא לא מקבלת כפול.

אין לי עניין להיכנס לנושא הזה, בטח לא עכשיו. זה לא הנושא של הדיון. יש פה קביעות חד משמעיות, וקיבלנו אותן. כשיהיו לכם תביעות בעתיד, תעלו אותן.

האם הוחלט שהדרגה האקדמית בולעת את הוותק?

שהוותק הוא חלופה לתואר אקדמי.

אני לא מדברת על חלופה, אלא אני מדברת על מצב שבו יש גם זה וגם זה, למה חלופה?

למה לדון בזה כשהתוצאה לא תשתנה? חבל על הזמן.

אני כבר שמעתי עוזרים שאומרים שזה לא יעמוד במבחן בג"צ.

למה הסכמתם לדבר כזה?

חברת הכנסת גוז'נסקי, האם את יודעת שלמסקנות עליהן דיבר חבר הכנסת יהלום מדבר לא היה תקדים בכנסת. עוד לא היה תקדים בכנסת שיש קפיצת מדרגה כל כך ענקית.

היה תקדים כזה. היתה קפיצה גדולה מאד בשכר.

אבל לא כזאת.

לא היה תקדים בשיעור כזה או בתנאים כאלה. על כן, אם אתם חושבים שלא תמצאו 1,001 טענות של עוזרים שתמיד לא מספיק להם...

לא על זה מדובר.

אני משוכנע שתמצאו עיוותים.

זו סוגייה עקרונית.

הסוגייה העקרונית היא כזאת: אנחנו לא קבענו את המדרג ואת גודל המשכורת, ולכן אנחנו לא נעלה ולא נוריד.

היושב ראש צודק, בואו לא נגזים.

אני רוצה שיהיה רשום בפרוטוקול שיש עם זה בעיה.

אפשר לחשוב שקודם התחשבו יותר בוותיקים...

אני לא מתווכחת על הדברים האלה, אבל במצב של שני עוזרים, האחד נכנס לפני שנה ואחד לפני 11 שנה, הם מקבלים עכשיו בדיוק את אותו שכר. אני רוצה לראות שמישהו מעובדי הכנסת היה מסכים לסידור כזה. אף אחד מהם לא היה מסכים שימחקו לו ותק. כולם היו עומדים על הבריקדות.

למה אתם מטיחים בעובדי הכנסת?

לא, בצדק הם לא היו מסכימים.

אני מציע לקבל שתי החלטות: אל"ף – לקבל החלטה בהתאם להמלצת הגזברות והחשבות של הכנסת שקודם כל אנחנו משלמים תשלום גלובלי על אש"ל ונסיעות לעוזרים הפרלמנטריים. האם זה מקובל עליכם? בי"ת – נבדיל בין עוזר ירושלמי לעוזר שבא מרחוק בשתי דרגות או בדרגה אחת, לפי מה שתגידו.

תגיד את הסכומים.

האם העניין הזה מקובל?

תלוי בסכומים, אם זה הפרש בין 1,000 ל-5,000 שקל – אז לא.

בלי קשר לגובה הסכום שישולם לאנשים שגרים מחוץ לירושלים, אני נגד העיקרון הזה. הוא לא קיים בשום מגזר, ואם הוא קיים, הוא מעורר בעיות. אנשים יהיו רשומים בערד, והדירה שלהם תהיה בבקעה בירושלים. יהיו לנו סיפורים מההפטרה. אנחנו לא נצא מזה. אנחנו הולכים לקבוע פה עיקרון, שהוא נחשוני. גם במשרדי הממשלה זה לא קיים. משרדי ממשלה נותנים לרחוקים לינה באישור.

ברגע שאתה תיתן תוספות אחרות של אש"ל לרחוקים, אתה מתחיל עם סיפורים של חקירות ושל לשון הרע וזה שהחברה של העוזר הפרלמנטרי גרה בירוחם והוא גר במטולה, ובעצם שניהם גרים בירושלים. אתה לא יוצא מזה. אני נגד הפלונטר הזה.

חבר הכנסת אליעזר כהן, האם רצית להעיר משהו?

לא רציתי להעיר לעניין הנסיעות, אלא לעניין החלוקה בין שני עוזרים.

אני חושב שחבר הכנסת זאבי צודק, פרט לדבר אחד – לינה.

לינה – כן.

האם אפשר לעשות זאת עם קבלות?

אנחנו דיברנו על תשלום גלובלי.

הסכום של א"ש – בלי הלמ"ד של אש"ל – של אכילה ושתייה צריך להיות קבוע לשני העוזרים, ושני הלילות האלה שלא יהיו בפגרה, כמו לגבי חברי הכנסת, צריכים להיות מאושרים לעוזרים אם הכנסת יושבת עד מאוחר.

אני תומכת בחבר הכנסת שאול יהלום.

בסדר, זה רעיון טוב.

אני גם תומך בזה.

שיהיה ברור שאנחנו לא מדברים על כיסוי מלון ולא על כיסוי של אכסניה, אלא בסך הכל על פיצוי.

כל הרעיון הזה ללכת על סכום גלובלי היה ביסודו גם כדי לא להתעסק עם 200 דיווחים, טפסים וניירת. גם אין דיווח על נוכחות.

אין כרטיס. אתה לא יכול לדעת האם העוזר באמת היה צריך לינה או לא.

בעניין הזה תהיה בעייתיות של מיסוי.

דרך אגב, זאת לא בעיה. יש כרטיס מגנטי.

האם אש"ל לא חייב במס?

האש"ל חייב במס.

אז מה אכפת לכם אם קוראים לזה אש"ל או לינה? בכל מקרה, אתה צריך לגבות ממנו מס, נכון?

החזר של הוצאות לינה - -

במשרדי ממשלה וגם בכנסת לא נוהגים לשלם לעובדים לינה, אלא בדרגות מסוימות, ולא יותר מזה. אנחנו לא מדברים כרגע על הדרגות הכי גבוהות בשירות המדינה, אנחנו מדברים על דרגות גבוהות, ולכן זה לא מקובל. זה פשוט לא מקובל. כל הנושא יתחיל לסבך אותנו. אני נכנס לנישה של מה שאמר חבר הכנסת רחבעם זאבי. כמו שהוא אמר שאי אפשר לעשות דיפרנציאציה בגלל שאנחנו לא נעשה מעקב, אני לא יכול לדעת האם העוזר היה צריך להישאר בכנסת או לא.

גם לגבי חברי כנסת יש מגבלה גדולה בעיה בימים שאין כנסת, כשיש לנו סמכות לאשר להם זאת. יש לנו כללים מתי אפשר לאשר ומתי אי אפשר. אם חבר כנסת נשאר עד שעה מאוחרת ויש לו בבוקר ישיבה, מאשרים לו את הלינה. אם הוא לא נשאר עד שעה מאוחרת ואפילו אם יש לו בבוקר ישיבה והוא גר באזור תל אביב או גוש דן, לא מאשרים לו. איך ננהג לגבי העוזרים הפרלמנטריים? זאת פרצה.

יש הגיון במה שאריה האן אומר. אולי במקום לקרוא לזה לינה וכו', צריך לעשות איזה אש"ל גלובלי שיהיה קצת יותר גדול, ממילא הוא ממוסה. אז זה איכשהו מתאזן.

האם מישהו יודע על איזה סכום מדובר?

הסכום הגלובלי שמדובר בו מורכב מנסיעות ומאש"ל על פי תעריף של ארוחת צהרים שמקובל בשירות המדינה, הוא ב-500 שקלים לחודש.

ללא קבלות וללא שום דבר.

כמה מס יורד?

זה לא יורד, זה בלי מס.

זה לא מגולם.

כמה מס יורד?

זה תלוי בגובה ההכנסה.

בגובה ההכנסה שלו, נשאר לו 300 שקל בערך.

כשאתם חשבתם על הפרש, כמה חשבתם להוסיף ללא ירושלמים?

הרעיון היה כמו שחבר הכנסת זאבי הציע, שזה יהיה אחיד.

זה בין 300 שקל ל-700 שקל.

ואז בנטו נשאר 150 שקל.

אני חוזר להצעתי הקודמת ואני רוצה להרחיב אותה: ניתן את הכסף גלובלית, ונדאג לכך שזה יהיה סכום של 500 שקל נטו לחודש.

700 ברוטו ו-500 שקל נטו.

אנחנו ניתן לכולם סכום גלובלי. אין לנו אחד שגר במטולה ואחד שגר ברמת גן. כולם אותו דבר, אבל נדאג לזה שהעוזר הפרלמנטרי יקבל 500 שקל. בהחלטות לא כותבים את הסכום נטו, אז נכתוב את הברוטו – 700 שקל.

לא, זה תלוי בהכנסה של כל אחד.

בסדר, אבל סדר גודל של 700 שקל.

יכול להיות שלבעלי השכר הנמוך, ה-500 שקל נטו יעלו 600 שקל ברוטו.

לא יכול להיות 600 שקל לשכר נמוך, זה יוצא הרבה יותר – ביטוח לאומי, ביטוח בריאות ומס הכנסה. זאת משמעות תקציבית.

אנחנו מנסים לכסות חלק מההוצאות. אם אנחנו לא רוצים שהתוספת תהיה משהו מצחיק – כי מדובר על חודש ימים של הוצאות שבועיות - אני באמת מציע שההחזר הזה של אש"ל ונסיעות ייתן מענה לבעיה. ההצעה של חבר הכנסת זאבי סבירה בעיניי.

אני תומך בחבר הכנסת זאבי.

אבל מה בשאלת המיסוי? אתה בעצם הופך את זה לקרוב לסכום של 900 שקל.

איך זה יכול להיות?

כי הוא אומר 500 שקל. זה מגולם, יש מס הכנסה, ביטוח בריאות וביטוח לאומי.

אצל חבר כנסת המיסוי הוא 50%, אבל כשמדברים על שכר של 4,000 שקל או של 6,000 שקל, אתה אולי מגיע לשליש מיסוי.

אבל אם רוצים להיות צמודים גם למה שמקובל, תשלום אש"ל בשירות המדינה הוא ברוטו.

גם אנחנו נחליט על ברוטו, אבל אנחנו רוצים לדאוג שהנטו יהיה 500 שקל.

אני רק רוצה להעיר לך שנסיעות זה נטו.

נסיעות תמורת כרטיסים גם.

בתחבורה ציבורית זה נטו, וגם הוצאות קבועות או משתנות זה נטו.

אתה מדבר על אחזקת רכב, וזה משהו אחר לגמרי.

לא משנה, הוא מדבר על העיקרון. אם אין אחזקת רכב, ברור שתחבורה ציבורית זה נטו.

בשאיפה שלנו אנחנו רואים את הנטו. בהגדרות הכתובות יהיה כתוב ברוטו.

אבי לוי, האם נטו פירושו שיבוא גילום מס על הסכום?

בוודאי.

לי יש הצעת פשרה: 800 שקל ברוטו.

מכיוון שאנחנו לא יכולים להגיד את הסכום ברוטו, אומרים שעוזר פרלמנטרי יקבל 500 שקל נטו וגילום המס יהיה על חשבון הכנסת. את זה אני אומר מהבחינה המשפטית.

אני מעלה את ההצעה שקודם כל יהיה סכום גלובלי אחיד לכל העוזרים שיהיה 500 שקל נטו לחודש. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – כולם
נגד – אין
ההצעה לקבוע סכום גלובלי אחיד על סך 500 שקל נטו לחודש
לכל העוזרים הפרלמנטריים התקבלה.

אני מודיע שזו ההחלטה שהתקבלה. אחר כך אריה האן יבדוק את המשמעויות שלה יחד עם טובי חכימיאן.

אני מקבל את גזר הדין שאי אפשר לשנות את מה שקבעה ועדת גלנור, אך עדיין יש ל-11 או 12 חברי כנסת בעיה שיש להם שני עובדים עם שני תארים. בעתיד יצטרכו לטפל בהפרדה בין ותק לאקדמיה, כמו שעושים בכל המשק. כרגע אני מבקש להרשות לנו לחלק סכומים לפי ראות עינינו, כי לי אישית יש בעיה שיש לי עובדת אחת ותיקה מאד ומצוינת, ועובדת שנייה חדשה לגמרי ואקדמית.

"כראות עינינו" זה מושג מסוכן, כאשר מדובר בכסף לאנשים.

רובם רוצים לחלק את התוספת חצי-חצי. אני חושב שמגיע לנו שתאפשר את זה.

אני מציע שזאת תהיה החלטה לגבי הכנסת ה-15 כתקופת מעבר. יש לזה צידוק.

חבר הכנסת אליעזר כהן, אני לא מתכוון להיכנס לעניין הזה. זה מנוגד תכליתית לכיוון, לכוונה, לרצון ולמטרה של ועדת גלנור.

תוציאו סיכומים. נראה מה אפשר לעשות.

ב. דיווח בנושא יישום מסקנות דוח ועדת גלנור בשאר התחומים

מכיוון שאני כל הזמן נשאל בעניין, אני מבקש לקבל דיווח לוועדה מה קורה בנושא המכרז של הרכב.

אנחנו כידוע פרסמנו את המכרז כפי שתוכנן, וביום חמישי שעבר היה לנו כנס ספקים. היו נציגים של תשע חברות. עלו כמה שאלות. עלו שאלות שנוגעות לזמן האספקה. בעיקרון, אם הליכי המכרז ילכו כמתוכנן, הרכבים הראשונים יסופקו ב-15 בספטמבר, והשאר תוך שבועיים לאחר מכן.

האם במכרז היו הפרשים גדולים?

עדיין לא התקבלו הצעות. היה רק כנס. הרי אנחנו הצבנו להם תנאי לאספקת הרכבים הראשונים ב-15 בספטמבר. אם אין להם במלאי רכבים המבוקשים להם על ידינו, הם יוכלו לספק את זה תוך 60 יום מיום הוצאת ההזמנה. הארכנו את התאריך, כי הבנו שזה עלול לגרום שייצאו רכבים לא טובים, ל-60-75 יום אספקה, כאשר בתקופת המעבר נהיה רשאים לקבל רכב חלופי זמני באותה רמה.

אני רוצה לספר לך שאני עשיתי אותו דבר במפלגה שלי – חמישה כלי רכב, וההפרשים בין הספקים השונים היו משמעותיים, ואחרי זה עוד ניהלנו משא ומתן. היום כל הרכב שלנו הוא בליסינג במחירים נמוכים.

מבחינת לוח הזמנים, אני מקווה שההצעות תתקבלנה ביום ראשון הקרוב.

עד מתי ה-LIMIT של ההצעות?

עד יום ראשון הקרוב.

מתי ייפתחו המעטפות?

זה ייפתח באותו יום, ואז אנחנו נכנס את ועדת המכרזים.

כשנדע פחות או יותר איזה דגמים מוצעים, נצטרך כמובן בשלב מסוים להביא את האינפורמציה לחברי הכנסת.

אני מבקש ממך ברגע של פתיחת המכרז להעביר אלינו פחות או יותר את תוצאות המכרז כדי שנדע מה קורה.

אתה לא יכול להתערב במכרז.

אין לי העדפות.

לאיזה שלב אתה מתכוון?

לשלב התוצאות.

אני רוצה לדעת מה קבעו, כמה השתתפו, איזה פערים היו ואת סוגי הרכב.

האם לפני ה-15 בספטמבר לא יהיו רכבים?

לא.

אני מציעה להגיד אחרי החגים, זה יותר מעשי.

כדי להסיר אי הבנה שפורסמה בעיתונות, אין כוונה לרכוש ואנים למיניהם. הרכב העיקרי עליו ביקשנו את ההצעה נמצא במחיר 4 שמיועד למנכ"לים של משרדי ממשלה, כפי שקבעה ועדת גלנור. הדוגמה לכך היא המזדה 626 או מקבילות לרכב הזה.

גם ביקשנו שתי הצעות נוספות לשני סוגים אחרים: לסוג מקבוצה 3, כי היו חברי כנסת שאמרו שאפשר שהם יבקשו משהו לא ברמה של מנכ"ל, אלא ברמה אחת יותר נמוכה. כמובן שבמקרה זה הם ישלמו פחות מס הכנסה. הקבוצה השלישית שביקשנו היא רכבים לשבעה נוסעים, כדוגמה של מה שמקובל במינהל הרכב, וזה המיצובישי ספייס ואגן, או מה שמקביל לו.

אני מבקש רק לעדכן את הוועדה שהתנועה לאיכות השלטון פנתה במכתב ליושב ראש הכנסת וליושב ראש ועדת הכנסת, והיא תפנה לבג"צ לבטל את ההחלטה בדבר רכב, ובמיוחד את העניין של ואנים. ארבל אסטרחן שלחה להם מכתב תשובה.

כתבתי להם שכל הנושא של הרכבים מקורו בהחלטת ועדה חיצונית, ועדת גלנור. ציטטתי את הקטע מהוועדה שם נאמר שהוועדה מעדיפה שכמה שיותר חברי כנסת יעברו לרכבים, כי להערכתם זה יהיה חסכוני יותר מאשר קבלת החזרי רכב.

זה לא מעניין אותם. מעניינת אותם הכותרת. זאת לא איכות השלטון, אלא איכות התקשורת.

שהם יפנו לבג"צ ויבקשו ששופטי בג"צ לא ייסעו ברכב צמוד.

כמה אחוזי ותק מקבלים שופטי בג"צ בשנה?

אבל נדמה לי שבקשר לעניין השופטים הם לא פנו לבג"צ, אף על פי שוועדת הכספים התחילה לדון.

אני אומרת שהייתי מוותרת על כל הרכבים, רק תחזירו את ה-4% ותק לשנה. תאמינו לי שזה חשוב פי אלף.

אני רוצה לדעת האם התנועה לאיכות השלטון מקבלת תקציב מתקציב המדינה, ואני רוצה לדעת מאיזה משרדים. אני רוצה לדעת האם מותר לה לקבל תקציב מתקציב המדינה. מותר לי לדעת. אני חבר ועדת הכנסת, ואני רוצה לדעת האם היא מקבלת תקציב מתקציב המדינה.

מה אכפת לנו?

ועוד איך אכפת לנו. הם התערבו בפעמים האחרונות התערבות בדברים פוליטיים, וזה לא התפקיד שלהם.

זה התפקיד שלהם בחברה.

זה לא התפקיד שלהם. כל עוד התפקיד שלהם היה איכות השלטון וכאשר הם ראו ליקויים במערכת השלטונית.

האם אתה חושב שרכב זאת לא איכות?

לא, אני מדבר על דברים אחרים. תאמיני לי שהרכב מעניין אותי כמו השלג אשתקד. אני מדבר על התערבויות פוליטיות בדברים שנויים במחלוקת. אני מבקש לדעת האם הם מקבלים תקציב מתקציב המדינה.

חבר הכנסת גפני, אל"ף – הנושא ייבדק. בי"ת – לחברי הוועדה, בהמשך לדברים האלה, התנועה לאיכות השלטון פנתה אלינו לכנסת ביום חמישי בשבוע - כידוע, ביום רביעי פחות או יותר אין יותר מליאה ויותר וכו' – במכתב אחד בו דרשה הנמקה מדוע מינו את הוועדה בראשות חבר הכנסת טריף בעניין תלמידי ישיבות.

ביום שישי היא פנתה פעם נוספת. ביום שני היא פנתה פעם נוספת, כאשר ביום שני רק חזרנו. בטרם הספקנו יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת טריף ואנוכי לדון בכלל בפנייה שלהם, כבר למחרת בבוקר היא עתרה לבג"צ מדוע הכנסת הקימה ועדה, ושבג"צ יקבע שהקמת ועדה מיוחדת היתה בלתי חוקית וכו'. אנחנו כרגע בהכנת תשובה בתקווה שהפגרה תהיה פגרה שתאפשר באמת שנספיק גם לענות.

האם אפשר לבקש על זה הוצאות?

הבעיה היא שבדרך כלל, גם כשבית המשפט העליון דוחה אותם – סליחה שאני אומר את זה – הוא לא מחייב אותם בהוצאות.

זה לא בסדר.

כי הוא רואה בהם גורם ציבורי חשוב.

חבר הכנסת גפני, אנחנו כולנו לא אוהבים ביקורת, אבל לא קורה שום אסון שיש גוף כזה שגם לפעמים מטפס על קירות ולפעמים מחטיא. שיעשו את הביקורת שלהם, הם עושים את שלהם, ואנחנו עושים את שלנו. אני מציע לא להשקיע בזה אנרגיה.

עד שהם התחילו לדבר נגד חבר הכנסת סאלח טריף, אני הייתי איתם בכל דבר ועניין. בכל דבר, גם כשהעבירו ביקורת עלינו. ברגע שהם פגעו בחבר הכנסת סאלח טריף, נגמר הסיפור מבחינתי. אני רוצה לבדוק מאיפה הכסף שלהם.

חבר הכנסת טריף, האם אנחנו מדברים גם על הרכזים?

לא.
ג. הצעת חוק הכנסת (תיקון – זכויות וחובות חברי הכנסת), התש"ס-2000
והחלטה בנושא – יישום המלצות ועדת גלנור בנושא תקשורת ועיתונים

לגבי כל מה שהחלטנו בעניין יישום מסקנות גלנור, אנחנו חייבים לעשות תיקון חקיקה. זה מחייב תיקון בחוק חסינות חברי הכנסת. לכן, היועץ המשפטי וארבל אסטרחן הכינו לנו את ההצעה הראויה, בהתאם להחלטות שקיבלנו. אני מבקש שארבל אסטרחן תעבור על ההצעה הזאת שאנחנו מדברים עליה.

אנחנו היינו צריכים לתקן את חוק החסינות בנושא של התקשורת - של טלפון, טלפון סלולרי ועיתונים לחברי הכנסת, כמו שהחליטה ועדת גלנור. הנושא הזה נמצא בפרק הזכויות בחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם.

באותה הזדמנות רצינו לעשות משהו שכבר הרבה זמן נדרש, והוא להעביר את פרק הזכויות והחובות כמו שהוא מחוק החסינות לחוק הכנסת. חוק החסינות ראוי שיהיה ראוי לנושא החסינות, ונושא הזכויות והחובות יוסדרו בחוק הכנסת. העברנו את כל הסעיפים כמו שהם מחוק חסינות חברי הכנסת לחוק הכנסת.

זה מה שיש בחוק כיום.

נכון, בחוק הכנסת הוספנו פרק של זכויות ופרק של חובות, ותיקנו את הסעיפים החדשים שהם יישום מסקנות ועדת גלנור, שהם סעיפים 23 ו-24.

אז בואו נקרא אותם.

מלבד סעיפים 23 ו-24 הכל כלשונו ללא שיפורים.

זכויות וחובות זה שינוי נכון מתחייב.

אם ישנו שינוי, זה רק שינוי טכני, שאם קודם היה כתוב "חוק שירות-ביטחון, התש"ט", כתבנו "חוק שירות-ביטחון, התשמ"ו". זה השינוי היחידי.

סעיף 23 אומר כך: "(א) חבר הכנסת זכאי לשירותי בזק, לרבות קבלת ציוד קצה למשתמש בשירותים אלה, כפי שתקבע ועדת הכנסת; לעניין סעיף זה, "שירותי בזק" ו- "ציוד קצה" – כהגדרתם בחוק הבזק".

הכוונה היתה להסמיך את ועדת הכנסת לקבוע את כל הזכויות בנושאי טלפונים, מכשירים סלולריים ופקס. לא להכניס את זה לחוק, אלא להחלטת ועדה מכוח החוק.

מה נשאר בחוק החסינות?

חסינות בפני חיפוש, חסינות בפני מעצר, חסינות מהותית. חוק החסינות יהיה מעכשיו חוק חסינות חברי הכנסת. אם ישאלו מישהו: מאיפה הזכות שלך לשיחות טלפון? בחוק החסינות.

אתה מוחק זכויותיהם וחובותיהם בחוק.

החלוקה החדשה היא הגיונית מאד ואני מברך עליה.

"(ב) חבר הכנסת זכאי למנוי על עיתונים המודפסים בישראל, בכמות ובתנאים שתקבע ועדת הכנסת.

למה ההדגשה על "המודפסים בישראל"? האם אני לא יכול לקבל "פרבדה"?

זה מה שהוחלט.

האם הם החליטו?

אנחנו החלטנו.

רק עיתונים שמודפסים במולדת.

אם אתה רוצה עיתון "פרבדה", תקנה אותו.

אני אתן דוגמה. אם חבר כנסת ערבי מעוניין לקבל עיתון שיוצא בעמאן או בדמשק, זה חלק מהעבודה שלו.

אפשר למחוק את "המודפסים בישראל".

אני לא מציע למחוק.

ההחלטה של ועדת הכנסת היא שתקבע. למה להגביל בחוק?

למה שהחוק יקבע את זה? אם חבר הכנסת בשארה רוצה לקרוא עיתון מדמשק, למה שאני אגביל אותו?

זה לא מקובל עליי.

למה לא?

כי אתה אזרח ישראל וחבר כנסת ישראל.

גם אם הוא רוצה לדעת מה האויב חושב?

שיקנה את זה מקשר לבוחר.

שיקנה, אבל אני לא אתן לו. אתה בכנסת ישראל.

זה קשור לעבודה שלו.

אני נגד חבר הכנסת זאבי בעניין הזה, ואני חושב שכך צריך להיות.

תשאירו את זה, אבל תשאירו את זה בהחלטות ועדת הכנסת.

מה שאתה אומר עכשיו יכול לקרות. אני אומר לך לרדת מזה, כי אתה בכנסת ישראל. אתה לא מרוסיה ואתה לא מסוריה. אני חושב שכשאנחנו מדברים על כנסת ישראל, אנחנו מדברים על עיתונים ישראלים. זה גם מסר רע, אנחנו חברי כנסת.

אז תכתוב את זה בהחלטות ועדת הכנסת, אבל לא בחוק.

לא, דווקא בחוק. אני רוצה לתת לזה משנה תוקף.

רבותיי חברי הכנסת, אתם לא נותנים בזה שום מסר, מפני שחבר הכנסת זאבי מבקש לכתוב שחבר הכנסת זכאי למנוי על עיתונים בכמות ובתנאים. זה לא נותן שום מסר.

ואם מישהו מבקש מנוי בעיתון לונדוני?

אתה כוועדת הכנסת תדון ותקבל החלטה.

אני רוצה לכבול את ועדת הכנסת לדורות, מה זאת אומרת? אתם מגזימים.

אם מישהו רוצה לקרוא עיתון שיוצא בהונגריה?

שילך להונגריה ויהיה שם חבר פרלמנט.

ואנחנו נכסה לו את השליח המיוחד?

האם אתם מסכימים לעיקרון הכתוב? כן, תודה רבה.

אולי נראה אם זה ועדת גלנור כתבה האם זה צריך להיות מודפס בישראל.

כתוב.

סעיף (ג) גם מועתק למה שקיים כיום: "מכתבים מאת חבר הכנסת הנשלחים בדואר רגיל מבניין הכנסת לכל מקום בתחומי המדינה, פטורים מתשלום; ועדת הכנסת תקבע את מספר המכתבים שהוראה זו תחול עליהם; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו בתקופת 75 הימים שלפני יום הבחירות לכנסת." זה גם קיים היום.

"(ד) החלטות ועדת הכנסת מכוח סעיף זה יפורסמו ברשומות."

אם החליטו על בחירות 60 יום לפני זה, האם מה ששלחתי לא חוקי? האם עברתי על החוק?

לא עברת, כי לא ידעת.

אי ידיעת החוק לא פוטרת. אולי צריך לציין את זה.

כנראה שיש נקודה שלא שמתם לב אליה, שמהיום והלאה כל ההחלטות של ועדת הכנסת – בגלל הנושא של השקיפות שדיברנו עליו – יפורסמו ברשומות.

זה מכוח זה ועוד תיקון לחוק השכר.

פה אתה קובע בחוק שוועדת הכנסת תקבע את מספר המכתבים, אז למה זה לא כך לגבי העיתונים?

אבל החלטנו על זה.

מותר לי לעשות "רה-חושבים".

אז תגיש הסתייגות, מה אני אעשה?

אני רוצה להגיע לקונסנסוס.

זו לא החלטתי, זו החלטת החברים כאן.

אתה הפעלת עליהם לחץ מתון.

אני מבקש ממך שתגיש הסתייגות. במליאה נדבר על זה.

מה אתה מציע? שעיתונים גם ייקבעו בחוק?

שייקבעו בוועדת הכנסת.

אם הוא יעלה את זה, אני בעד.

בואו נתקדם.

בגלנור לא כתוב שני עיתונים.

כתוב: שני עיתונים יומיים חינם.

אז צריך להיות נאמן לגלנור.

חבר הכנסת זאבי, תגיש הסתייגות.

אתה כל הזמן אומר "נאמנות לגלנור", אז אם הוא כתב אחרת, תכתוב גם פה אחרת.

הסעיף החדש הנוסף הוא סעיף 24: "חבר הכנסת זכאי לקבל חינם את רשומות, פסקי דין של בית המשפט העליון, פרסומים רשמיים של הממשלה בהוצאת המדפיס הממשלתי, וכן פרסומים של ההוצאה לאור של משרד הביטחון הנושאים אופי של פרסום רשמי." חכ"לים – חברי כנסת לשעבר – מופנים לאותו סעיף ומקבלים אותו דבר.

קודם כל, אני מציע ש"פרסומים רשמיים של הממשלה" לא יהיו רק באמצעות המדפיס הממשלתי. אם מחר מרכז ההסברה יוציא דברים שלא באמצעות המדפיס הממשלתי, זכאי חבר הכנסת לקבל אותם.

אתה צודק.

דבר שני, אני מציע לכתוב "פרסומים של ההוצאה לאור של משרד הביטחון" ללא ההמשך "הנושאים אופי של פרסום רשמי". עד היום קיבלנו את האוניברסיטה המשודרת וכו', וזה לא פרסום רשמי. אני לא יודע למה צריך למעט בזכויות.

אנחנו אנכרוניסטיים בסעיף הזה. מאז יסוד המדינה יש תפוצה גדולה מאד לספרים של ההוצאה לאור של משרד הביטחון. ההוצאה לאור של משרד הביטחון היא משק סגור. כתוצאה מזה שיש 120 זכאים כאלה רק בכנסת – אני לא מדבר על רמטכ"לים לשעבר, אלופים - -

חברי כנסת לשעבר גם זכאים לאותן זכויות.

זאת לפי דעתי מציצת לשד העצמות של ההוצאה לאור, שאני מצוי בה, כי אני מוציא בה ספרים. אנחנו צריכים למחוק את הסעיף הזה. אני איש ספר, אבל כשאני רוצה לקנות, אני אקנה ולא אזכה מההפקר. אנחנו זוכים מההפקר בספרים.

דרך אגב, לא קיבלתי בשנים האחרונות ספרים.

אתה מקבל חוזר, ואתה צריך לסמן.

אני למשל באופן עקרוני לא מסמן, אבל אני רוצה שחבר כנסת שרוצה – יקבל.

שישלם.

אני קונה ולא מסמן.

אני מסמן את הכל.

פעם אחת בחיי בכנסת – מתוך עשר שנים – סימנתי, ואחר כך הבנתי שזה סתם. אז אני לא מסמן ולא לוקח.

אני אחרי שיחה עם המנכ"ל החדש של ההוצאה לאור. זאת מועקה אצלם, אנחנו מכריחים אותם לחלק ספרי חינם.

אז תציע חוק שמבטל את ההטבה הזאת לכל מי שמקבל, ואני אלך איתך.

אני מסכים.

אני מבקש רק להזכיר לוועדה שהוועדה התחייבה לקבל את המלצות ועדת גלנור, וועדת גלנור אמרה: קבלת פרסומים רשמיים בחינם, לעומת זאת יבוטל הסדר קבלת פרסומים אחרים מן ההוצאה לאור.

זה מה שחבר הכנסת זאבי טוען.

אבל אני אומר שזה גם מה שאומרת ועדת גלנור. לכן ההחלטה של ועדת גלנור היא הקובעת.

הניסוח הזה הוא לפי גלנור.

זה הניסוח לפי מה שאתה אמרת.

האם זה לפי מה שאני אמרתי?

כפרסום רשמי, לא עוד ספר.

לפרסום רשמי אני מסכים.

אני מרחיב שזה יבוטל לגבי כל האחרים.

בזה אתה צודק.

יכול להיות שצריכים לבטל את ההוצאה לאור של משרד הביטחון.

לא, היא הוצאה טובה.

היא הוצאה טובה, כי אתה מוציא בה ספרים. אתה יכול לומר שמשרד הביטחון לא צריך להוציא ספרים, אבל יש משהו בזה שאתה אומר שכל עוד הממשלה מוציאה פרסומים, יש בזה משהו שחבר הכנסת ראוי לקבל אותם גם מבחינת השכלתו. האם ראוי שחבר כנסת יקבל את כל הפרסומים של מרכז ההסברה?

זה פרסום רשמי – כן.

מה לגבי גלי צה"ל?

ההוצאה לאור של משרד הביטחון התרחבה באמת במשך השנים. עומד בראשה – מבחינת האיש המתאם – אדם מאד אחראי שקוראים לו חיים ישראלי. על כל ספר שמחליטים להוציא יש התלבטויות רבות. הם עוסקים בספרים שעוסקים בביטחון, ספרי מערכות, או ספרים לא של מערכות, אלא של ההוצאה לאור - -

האם תוכל לקבל את כתב העת - -

זה פרסום רשמי, בוודאי.

האם "במחנה" זכותך לקבל?

כן, אתה גם מקבל. אבל אם מוציאים ספר על הכותל המערבי, הוא חינוכי וחשוב, אבל אין סיבה שנקבל אותו בחינם.

אז למה מוציאים אותו?

כדי להאדיר את ידיעת הארץ, תולדות העם היהודי, זיקתנו לארץ וכו'. אבל חברי כנסת יואילו בטובם לשלם.

האם הוספת שהפרסומים הרשמיים לא רק יהיו בהוצאת המדפיס הממשלתי?

יש למחוק את המילים "בהוצאת המדפיס הממשלתי".

אני מבקש לאשר את זה לקריאה ראשונה. מי בעד אישור השינוי הזה?

עם התיקונים שקיבלנו.

כן, כמובן.

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההצעה לאשר את סעיפים 23 ו-24, עם התיקונים, התקבלה בקריאה ראשונה.

החוק הזה אושר בקריאה ראשונה. מכוח החוק הזה אנחנו עושים החלטת חסינות חברי הכנסת, שהיא זו שתפרט את ההסדרים המדויקים לגבי הנושא של הטלפונים, פלאפונים ופקס. את זה עדיין אי אפשר לאשר כל עוד החוק לא אושר. יש לפניכם הסדר שנביא אותו לאישורכם ברגע שהחוק יעבור קריאה שלישית.

מה קורה עם התחבורה הציבורית? איפה זה מופיע היום? באיזה סעיף?

זה לא קיים.

אבל זה קיים עדיין. באיזה סעיף?

התחבורה הציבורית היא חלק מהחוק הזה, שצריך להימחק, מלבד לגבי חבר כנסת לשעבר.

זה עד היום היה בחוק החסינות. העברנו את הזכויות והחובות בלי החלק של התחבורה הציבורית.

אז מה עם התחבורה הציבורית?

לגבי חברי כנסת לשעבר זה מופיע כהחלטה, ולגבי חברי כנסת מכהנים זה פשוט נמחק.

ד. תיקון לחוק שכר חברי-הכנסת – פרסום החלטות ועדת הכנסת ברשומות

לגבי הנושא של פרסום החלטות, יש דף נפרד שנקרא הצעת חוק שכר חברי כנסת (תיקון – פרסום החלטות). מדובר פה בתיקון לחוק השכר. היום חוק שכר חברי-הכנסת מבחין בין שני סוגי החלטות. יש החלטות לעניין שכר ותוספות שישולמו לחברי הכנסת שהחוק מחייב פרסום ברשומות, ויש החלטות אחרות מכוח אותו חוק בנושא הענקות, תשלומים, כיסוי הוצאות מיוחדות, הוצאות לינה, כלכלה, והחוק לא דורש פרסום של ההחלטות האלה ברשומות.

אנחנו מציעים להציע אחידות בנושא הזה ושקיפות, ולקבוע שכל החלטות ועדת הכנסת מכוח חוק השכר יפורסמו ברשומות.

מי בעד לאשר את זה בקריאה ראשונה?

הצבעה
בעד – 4
נגד – אין
ההצעה לקבוע שכל החלטות ועדת הכנסת מכוח חוק השכר יפורסמו ברשומות התקבלה
בקריאה ראשונה.

תודה רבה, זה אושר.

אבי לוי, אמרת שתבדוק את העניין לגבי קווי טלפון. אני מבין שעוד אין לך תשובה.

ה. החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם)
(תיקון מס' 2), התש"ס

בישיבה הקודמת של ועדת הכנסת כשהופיעו כאן חברי הכנסת לשעבר, הם ביקשו כל מיני הטבות וזכויות נוספות. יש שני דברים שאושרו.

אם אנחנו מאשרים את כל מה שאישרנו קודם שחבר כנסת זכאי לטלפון, מה לפי זה נכון לגבי זכאותו של חבר כנסת לשעבר?

מה שתיקנו עד עכשיו לא חל לגבי חברי כנסת לשעבר. לגבי חברי כנסת לשעבר יש החלטת גמלאות נפרדת.

שהיא נשארה?

נכון.

לא נגענו בסעיף שם לגבי נסיעות ברכב.

האם ועדת גלנור לא טענה דבר לגבי טלפון?

גלנור התייחסה רק לתנאי עבודה, ומכיוון שאלה תנאי עבודה, הם של חברי כנסת מכהנים.

יש שני דברים שהתקבלו לגבי חברי כנסת לשעבר. אחד מהם הוא הנושא של הטלפונים. עד היום אישרו להם קבלת החזר טלפוני לפי פעימות מונה, דבר שלא קיים יותר, וגם אישרו להם החזר רק לגבי טלפון בבית ולא לגבי טלפון נייד.

האם אין יותר פעימות?

טכנית אין פעימות.

החלפנו את סעיף 29 שדן היום בנושא של הטלפונים לחברי הכנסת, ואני רוצה להביא בפניכם את הנוסח החדש: סעיף 29 מדבר על שירותי טלפון – "חבר הכנסת לשעבר הזכאי לקצבה לפי החלטה זו".

מה זה?

זה מי שזכאי לגמלה. "זכאי לתשלום הוצאותיו בגין אחזקה ושימוש בקו טלפון אחד ובמכשיר רדיו-טלפון-נייד אחד בסכום שלא יעלה על 3,300 ₪ לשנה". אני אסביר מאיפה הסכום. היום חבר כנסת שפרש מהכנסות האחרונות היה זכאי לסכום מקסימלי של 13,500 פעימות מונה. מהחשב הכללי באוצר הסבירו לנו את עניין ההמרה. אמרו לנו ש-1,000 פעימות שקולות ל-243 שקלים. פשוט העברנו את זה, ואמרנו שאם עד היום היו 13,500 פעימות, אז כרגע זה יהיה 3,300 ₪ לשנה. יש פה הסבר שהסכום הזה יוצמד למדד פעם בשנה.

זה צמוד?

כן, כתוב בהמשך: "סכום זה יותאם ב-1 בינואר של כל שנה לעליית מדד המחירים לצרכן".

סעיף (ב) גם היה קיים היום, פשוט שינינו פה את הניסוח: "נפטר חבר הכנסת או חבר הכנסת לשעבר, יהיו שאיריו זכאים, משך 30 ימים לאחר פטירתו, לתשלום הוצאות כאמור בסעיף קטן (א) להן היה זכאי הנפטר לאותה תקופה, אילולא נפטר".

האם אפשר למחוק את המילים "אילולא נפטר"? האם זה לא סרבול מיותר?

תחשבי על הניסוח, זה מיותר.

אני אבדוק את זה.

יש סעיף חדש שמדבר על קבלת עיתון. בהתאם לבקשת חברי הכנסת שאושרה פה, "חבר הכנסת לשעבר הזכאי לקצבה לפי החלטה זו, זכאי להחזר הוצאות עובר מנוי על עיתון יומי אחד לפי בחירתו המודפס בישראל."

גם פה צריך לשנות את הניסוח העברי ולכתוב "על עיתון יומי אחד המודפס בישראל לפי בחירתו".

בסדר. אנחנו מבטלים את ההודעות הקיימות לגבי טלפונים.

היום יש למעלה מ-20 קטגוריות של חברי כנסת לשעבר שמקבלים סכומים שונים של החזר טלפוני, והכל לפי פעימות מונה.

24 קטגוריות. אחוזי הפנסיה בתרגום לפעימות מונה.

בכל כנסת היתה הוראת שעה לאותה כנסת שקבעה סכומים מסוימים. החלטנו לעשות פה קצת סדר בנושא. במקביל לזה שאנחנו במילא חייבים לשנות את הנושא של פעימות המונה שלא קיים יותר ולהמיר את זה לסכומים, החלטנו ליצור פה מספר קבוע של קטגוריות ולעשות את זה כהוראת מעבר ולהגיד: מי שקיבל עד היום בין סכום מסוים של פעימות מונה לסכום אחר - -

והאם עדיין יישארו שבע קטגוריות? האם אי אפשר לצמצם את זה?

אני מדבר עכשיו על חבר כנסת שהיה 50 שנה חבר כנסת – נעזוב את הישנים – ויהיה עוד 50 שנה חבר כנסת והוא יוצא לפנסיה, כאשר הפנסיה שלו מלאה והוא איש ציבור רציני. האם הכנסת אומרת לו שהוא יקבל רק 243 שקלים לחודש?

לא, 3,300 ₪ לשנה.

243 שקלים לחודש.

זה לא לפי חודשים.

זה יוצא כך.

בסדר, האם זה לא מוגזם? אני שואל אתכם ברצינות. האם זה הכבוד שאנחנו נותנים לגמלאינו? למה אתה בכלל נותן החזר הוצאות טלפון לחבר כנסת לשעבר? כי אתה אומר שהוא איש ציבור ועדיין פונים אליו. אז כל מה שאתה נותן לו זה 200 שקל לחודש? עם כל הכבוד, מה זה 200 שקל לחודש? בשנייה אתה משתמש בזה.

אם היה נושא של פעימות מונה, היית אומר: שיחות פנימיות, שיחות חיצוניות, אבל אם אתה נותן החזרי טלפון לגמלאי, אז או שתיתן לו או שלא תיתן בכלל.

אבל היום חבר כנסת שיוצא עם 70% פנסיה מקבל 13,500 פעימות מונה.

את עושה פה סדר.

אני דוחה את ההחלטה בעניין הזה.

את כל החלטת הגמלאות.

ישנם חברי כנסת שיוצאים לגמלאות, אבל הם לא הולכים לבית אבות, אלא ממשיכים בפעילות ציבורית, והם מקבלים שם במקום החדש שלהם את הטלפון ואת העיתון וכו' וכו'. יש פה כפל. אני אתן לך דוגמאות עם שמות, אם אתה רוצה, חברים שלי. הם עזבו את הכנסת והלכו ל"כור".

אתה אלוף בצה"ל שמקבל פנסיה מהמדינה ומקבל משכורת. האם מישהו בא אליך בטענות?

חבר הכנסת טריף, אם אתה לא מחליט, אנחנו לא יכולים להחליט לא לגבי העיתונים ולא לגבי הפלאפונים לחברי כנסת לשעבר.

אני מסכים לדחות את זה.

אם אתה דוחה את זה, אתה דוחה עוד דברים.

אני מבקש להוסיף משפט אחד "ובלבד שהוא איננו מקבל זאת ממוסד ציבורי אחר".

אבל אמרו לך: אם הם לא מקבלים את זה ממוסד ציבורי אחר ואם אין לו עבודה ב"כור"? הכיוון של חבר הכנסת שאול יהלום שזה לא מספיק לו. אני מבקש לדחות את זה.

לגבי הרכבים, אנחנו רוצים להביא לאישור החלטה פורמלית, משום שברגע שיסתיים המכרז של הליסינג, אפשר יהיה להביא את זה. אקריא לכם את הנוסח - זוהי החלטה חדשה שתיקרא "החלטת שכר חברי הכנסת (שימוש ברכב), התש"ס-2000".

"זכאות 1. חבר הכנסת רשאי, לפי בחירתו, לקבל רכב שתעמיד לרשותו הכנסת, על חשבונה,
לרכב במקום לקבל הוצאות נסיעה והחזקת רכב לפי החלטת שכר חברי הכנסת (תשלומים
לכיסוי הוצאות נסיעה והחזקת רכב), התשמ"ז-1987."

זו ההחלטה הקיימת כיום שלפיה מקבלים אחזקת רכב.

"הוצאת 2. הוצאות אחזקת הרכב ישולמו במלואן על ידי הכנסת.
אחזקה

תחילה 3. תחילתה של החלטה זו ביום ט"ו אלול תש"ס (15 בספטמבר 2000)."

אולי כמה ימים קודם? למה להגביל את העניין הזה?

בסדר, ה-10 בספטמבר.

זה רק מי שרוצה.

בוודאי.

בהחלטה הקיימת היום לכיסוי הוצאות אחזקת רכב כתוב שחבר כנסת שמשתתף בישיבת ועדה שלא בימי כנסת מקבל איזושהי תוספת, וכתוב שם שוועדה זאת ועדת משנה וועדה משותפת, ואנחנו רוצים להוסיף שם שזאת גם ועדה מיוחדת או ועדת חקירה פרלמנטרית. כביכול, היום זה לא מופיע.

דין ועדה מיוחדת כדין ועדה.

בסדר, אבל החלטה אומרת "ועדה משותפת - -

אני מבקש לאשר גם את הנוסח המשפטי הזה.


הצבעה
בעד – כולם
נגד – אין
ההצעה להוסיף "ועדה מיוחדת או ועדת חקירה פרלמנטרית"
לעניין כיסוי הוצאות אחזקת רכב נתקבלה.

אני מבקש לאשר גם את הנוסח המשפטי הזה. תודה רבה, זה אושר.

ו. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק

חברת הכנסת יעל דיין מבקשת להעביר את הצעת החוק של הפריה חוץ גופית לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה.

אלה שתי הצעות חוק.

בטעות קבעו ועדה אחרת.

היו שתי הצעות, שאחת מהן עברה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

של חבר הכנסת אחמד טיבי.

ואחת מהן הועברה לוועדת הכנסת לצורך קבלת החלטה.

אני העברתי את הפרוטוקול ליועץ המשפטי, ושם אכן יש בעיה. כתוב: יעל דיין – קריאה, ומופיע פעמיים באותו שלב שקראתי וביקשתי להעביר לוועדה שלי. זה כן נקלט לגבי החוק שלי שהוא זהה, אבל זה לא נקלט לגבי החוק של חבר הכנסת אחמד טיבי. הם הוטבעו לחוד ברצף. אני פניתי ליועץ המשפטי. הנושא הוא איננו בריאותי. כבר היינו במבוך הזה כמה פעמים. זה נושא שבין נשים לנשים, בעיה של הפריה חוץ גופית ותרומת ביציות.

אני רוצה לציין שאני חברה בוועדה של משרד הבריאות שקיימת כבר שלושה חודשים, בהבנה שלהם שאישרו להעביר את החוק. ביקשתי גם פתח מילוט, כי פשוט אין לי כוח בוויכוחים האלה.

ועדת הכנסת הקימה ועדה משותפת בשעתו של עבודה, רווחה ובריאות וקידום מעמד האישה לטיפול בנושא דומה, ובראשה עומדת חברת הכנסת דליה רבין.

באיזה נושא דומה זה היה?

סרטן השד. זה נושא שהוא בריאות נשים פרופר.

אני ממש מצטער שאני צריך להתנגד לדעתה של חברת הכנסת יעל דיין. יכול להיות שלסרטן השד יש משמעות של מעמד או של מגדר ושל עוד כמה דברים – ואני לא אכנס לזה – אבל הנושא של הפריות קשור לבריאות באופן ספציפי. יש לו היבטים רבים שלאו דווקא קשורים לנושא של מעמד האישה, ולכן אני מציע להשאיר אותו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

תודה. חבר הכנסת משה גפני, זוהי בוודאי גם דעתך.

זוהי גם דעתי.

ברור לי, האם אני לא מבין מה שאתה רוצה להגיד? אני יכול לדבר במקומך.

אני גם מצטער להתנגד לחברת הכנסת דיין. הנושא הזה נידון בשעתו כשאני הייתי חבר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות – אז זו עוד לא היתה גם ועדת הבריאות אפילו – היו לו השלכות רבות מאד, בניגוד לסרטן השד שיכול להיות נידון בוועדה משותפת עם הוועדה לקידום מעמד האישה. הנושא של הפריה חוץ גופית נוגע למכלול רחב של נושאים.

כולל הלכתיים.

למה אמרת את זה?

אנחנו כבר היינו בסרט הזה כשדיברנו על סרטן השד. אז אמר יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות: מה יהיה עם הערמונית של הגבר וכו' וכו'.

אתה אמרת.

אני אמרתי והוא אמר. הגענו לפשרה משותפת. אני מציע שגם פה אנחנו נלך לקראת שתי הוועדות ונעשה ועדה משותפת וכל ההיבטים ייבחנו בוועדה המשותפת.

יש כאן הצעה לוועדה משותפת.

אפשר לעשות מהלך שגם ההצעה שעברה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות - -

בוודאי.

אדוני היושב ראש, אתה צריך להזמין גם את יושב ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אתה נוהג כך תמיד.

אם הוא יבקש ממני, בוודאי שאני אקיים דיון חוזר.

אתה לא הודעת לו.

יש לי פה מיליון החלטות לקבל, ואם אני אתחיל להזמין את כולם, אני לא אגמור אף פעם את הדיונים. אם יבוא חבר הכנסת דוד טל ויבקש ממני, אני אקיים דיון חוזר בבקשה.

כאן מציע חבר הכנסת זאבי ועדה משותפת, ואני מבקש להצביע על העברת הדיון בהצעת החוק לוועדה משותפת או לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

הצבעה
בעד – 3
נגד – 2
ההצעה להמליץ בפני הכנסת לשנות את ההחלטה בדבר העברת הצעת החוק הפריה חוץ גופית של חבר הכנסת אחמד טיבי לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות התקבלה.

הנושא יעבור לוועדה המשותפת.

לפרוטוקול אני רוצה לומר שההחלטה היא להמליץ בפני הכנסת לשנות את ההחלטה בדבר העברת הצעת החוק של חבר הכנסת אחמד טיבי לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

אנחנו עוברים לנושא הבא.

היה מאמץ מיוחד של משרד המשפטים להשלים הצעת חוק לקריאה ראשונה והביאו אותה ממש בדקה התשעים, על מנת שהכנסת תוכל לעסוק בה בזמן הפגרה. מדובר בחתימה דיגיטלית. זאת מהפכה בקנה מידה עולמי, המתבצעת בעולם כולו.

ראינו את קלינטון חותם.

אז יהיה לנו בשעה טובה חוק דומה, אם הכנסת תאשר אותו במהלך הפגרה.

יש החלטה להקים ועדה משותפת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ולוועדת המדע. אני מבקש שהוועדה תקיים את החלטת המליאה ותאשר את זה, כך שנוכל להתחיל לעבוד כבר בפגרה. מה שאני אומר מתואם גם עם חבר הכנסת אמנון רובינשטיין וגם עם חברת הכנסת ענת מאור.

חבר הכנסת איתן, האם הספקת להביא לנו שמות, או שנקבל החלטה עקרונית ואתה תביא שמות אחר כך?

כן, על פי מה שימנו ראשי הוועדות.

אנחנו נקבל החלטה עקרונית על העניין. אני מבקש שתביא את השמות אחרי שתתייעץ איתם.

על דעת ראשי הוועדות.

כמובן. אני מבקש לאשר ועדה שתהיה בראשותו של חבר הכנסת איתן, והוא יביא לנו את השמות בתיאום עם ראשי הוועדות. מי בעד אישור הבקשה?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההצעה להעביר את הצעת חוק חתימה אלקטרונית לדיון בוועדה משותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת החוקה, חוק ומשפט בראשותו של חבר הכנסת מיכאל איתן התקבלה.

ה. המשך - החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי הכנסת ושאיריהם)
(תיקון מס' 2), התש"ס-2000

ההצעה שלי נובעת מכך שאנחנו נמצאים בפגרה, ואני לא יודע מתי תהיה ישיבה נוספת. קודם הביאו כאן הצעה להחלטת גמלאות לחברי הכנסת לשעבר, ואני ערערתי על אחד הסעיפים שם, ולכן נדחתה ההצעה.

ההצעה שלי עכשיו היא לאשר, ויש ערעור שלי שיידון בעתיד, אך הוא אינו מונע את ביצוע ההחלטה.

בהתאם למה שחבר הכנסת שאול יהלום הציע, אני מבקש לאשר את ההחלטה בדבר חברי כנסת לשעבר, כפי שהוצע על ידי ארבל אסטרחן.

יש לי ערעור שיידון בעתיד.

אנחנו צריכים לדעת האם אנחנו מעבירים את זה לפרסום.

ואם יתקבל הערעור שלי, האם אתה לא יכול לתקן?

אנחנו אישרנו את ההחלטה הזאת.

יש לי עוד הערה אחת להעיר לפי מה שטובי חכימיאן מעירה לי עכשיו. כל החלטת הגמלאות תיכנס לתוקף באחד באוגוסט שנה זו מיידית, והוראת המעבר לגבי הדיפרנציאציה החדשה תהיה באחד בינואר 2001.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:00