פרוטוקולים/ועדת הכנסת/990

1
ועדת הכנסת
02/08/2000

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/990
ירושלים, ט"ו באב, תש"ס
16 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 122
מישיבת ועדת הכנסת
שהתקיימה ביום רביעי, א' באב התש"ס-2.8.2000 , בשעה 10:30

חברי הוועדה: היו"ר ס' טריף
מ' שטרית
ר' ריבלין
א' כהן
נ' חזן
ז' גלאון
ש' יהלום
י' אדלשטיין
א' זנדברג
ע' דהאמשה
י' שטרן
מ' נהרי

מזכיר הכנסת א' האן
ד' לב – סגן מזכיר הכנסת
א' לוי – מנהל בנא"מ
ר' בלושטיין – עוזר פרלמנטרי
ת' בן-חיים – עוזרת פרלמנטרית
ט' חכימיאן – גזברות הכנסת

צ' ענבר, א' אסטרחן

א' בן-יוסף

ת' בהירי

1. פטור מחובת הנחה
2. מינוי ממלא-מקום ליו"ר הכנסת בתקופת העדרו מן הארץ
3. ועדת מישנה של ועדת הכנסת לעניין ערוץ 33
4. אישור הרכב ועדת מישנה ללקחי אסון גשר המכביה
5. כינוס הוועדה בפגרה
6. מענק הסתגלות – תיקון סעיף 15א להחלטת גמלאות לנושאי משרה
ברשויות השלטון (חברי כנסת ושאיריהם)(תיקון מס' 2), התש"ס-2000.
7. הסרת הבקשה לרוויזיה (שכר עוזרים פרלמנטריים)
8. פטור מחובת הנחה
9. שונות.

פטור מחובת הנחה

אני פותח את הישיבה. על סדר היום בקשת שחרור מחובת הנחה של חוק חשוב מאד שצריך לעבור היום בקריאה שניה ובקריאה שלישית. מדובר למעשה בשלוש הצעות חוק: השאלת ספרי לימוד התש"ס-2000, הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייחוד הקצבות למטרות חינוך), והצעת חוק הספרים( חובת מסירה וציון פרטים), התש"ס-2000. אלו הצעות חוק בנושא החינוך המוסכם על כולנו. חבר הכנסת זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך וועדת החינוך אשר יזמה את הנושאים, צריכים להשלים את המלאכה, כדי שיהיו לנו הסדרים טובים וחדשים לפני פתיחת שנת הלימודים.

אני מבקש לאשר את הבקשה לפטור מחובת הנחה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד - רוב
נגד - אין
אושר

אתה לא יכול להצביע בבת-אחת על כל שלושת החוקים.

רבותי, מי בעד אישור פטור מחובת הנחה של החוק הראשון : השאלת ספרי לימוד, התש"ס-2000?

הצבעה

בעד - רוב
נגד - אין
אושר

מי בעד אישור פטור מחובת הנחה של החוק השני: הצעת חוק הרשויות המקומיות (ייחוד הקצבות למטרות חינוך), התש"ס-2000?

הצבעה

בעד - רוב
נגד - אין
אושר

מי בעד אישור פטור מחובת הנחה של החוק השלישי: חוק הספרים (חובת מסירה וציון פרטים), התש"ס-2000?

הצבעה

בעד - רוב
נגד - אין
אושר

אבקש מחבר הכנסת מודי זנדברג להציג לנו את חוק הביטוח הלאומי.

מדובר בהגדלת הקצבה לילד נכה במשפחות שיש בהן יותר מילד נכה אחד, כאשר הביטוח הלאומי ומשרד האוצר תומכים. הנוסח שהובא עכשיו, הוא הנוסח שהביטוח הלאומי הציג לנו, לכן אין עם זה בעיה. צריך פטור מחובת הנחה, על מנת להשלים את הכנת החוק לקריאה שניה ולקריאה שלישית.

אני מבקש לאשר את בקשתם של חברי הכנסת זנדברג וגוז'נסקי. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
אושר































מינוי ממלא מקום ליו"ר הכנסת בתקופת העדרו

יו"ר הכנסת, חבר הכנסת בורג, ייעדר מהארץ בשליחות ממלכתית מיום ז' באב התש"ס (8 באוגוסט 2000), עד ליום כ' באב התש"ס (21 באוגוסט 2000), יום שובו ארצה.

ממלאת מקומו היא חברת הכנסת נעמי חזן.










































ועדת מישנה של ועדת הכנסת לעניין ערוץ 33

אני מבקש את אישורה של הקמת ועדת מישנה של ועדת הכנסת לעניין ערוץ 33, בהמשך להחלטה שהתקבלה, והגשת תכנית לוועדה בעניין פעילות הערוץ.

חבר הכנסת סאלח טריף – יושב ראש, חבר הכנסת מאיר שטרית, חבר הכנסת שאול יהלום, חברת הכנסת זהבה גלאון וחבר הכנסת יאיר פרץ.

אני לא רוצה להיות חברה בוועדה.

אני מבקש שנציג העליה הרוסית יהיה חבר הוועדה.

שייכנס במקומי.

בסדר. מי בעד אישור הרכב הוועדה?



הצבעה
בעד - רוב
נגד - אין
אושר




















כינוס הוועדות בפגרה

היושב-ראש יצא למספר דקות, ואני ממלא את מקומו. בהתאם לסעיף 99 לתקנון הכנסת, אבקש אישורה של ועדת הכנסת להתיר לוועדת החקירה הפרלמנטרית לעניין הסחר בנשים להמשיך בעבודתה בימי הפגרה.

אנחנו צריכים לקבל החלטה כללית לגבי עבודת הוועדות, כפי שקובעים מדי שנה: ועדת הכנסת על-פי סמכותה בסעיף 99 לתקנון הכנסת מטילה על ועדות הכנסת להמשיך בעבודתן בימי פגרת הקייץ. אולם מספר הישיבות שוועדה כלשהי תקיים, לא יעלה על שש, אלא אם התיר ישיבה או ישיבות נוספות. לעניין זה, ישיבות ועדת מישנה וסיורים כמוהם כישיבות ועדה. הגבלה זו לא תחול על ועדת החוץ והביטחון ועל ועדת הכספים.

ישנה ועדה מיוחדת לנושא הבג"צ.

נוסיף גם את ועדות החקירה הפרלמנטריות שלא תהיינה מוגבלות במספר ישיבות, כמו גם ועדת הכספים וועדת החוץ והביטחון.

עם כל הכבוד לחבר הכנסת גפני, בקשה כזו צריכה להיות מוגשת על-ידי יושב ראש הוועדה. מה שמבקש חבר הכנסת גפני נוגע לוועדה מיוחדת מסויימת, ואני אומר שיושב ראש אותה ועדה צריך לפנות בבקשה.

יושב ראש הכנסת יכול להתיר קיומן של יותר משש ישיבות, אם יהיה צורך.

יושב ראש הוועדה, בישיבה הראשונה של הוועדה המיוחדת, אמר שהוא רוצה לקיים הרבה ישיבות.

שיפנה בקשה לוועדת הכנסת.

אנחנו מתירים קיומן של עד שש ישיבות לכל הוועדות, כולל הוועדות המיוחדות וועדות החקירה הפרלמנטריות. אם תרצינה הוועדות לקיים ישיבות נוספות, תפנינה ליושב ראש.

הצבעה

בעד - רוב
נגד - אין
אושר



אישור הרכב ועדת מישנה ללקחי אסון גשר המכביה

חברי הוועדה: היושב ראש – סאלח טריף, אלי בן-מנחם, נעמי חזן ויורי שטרן.

התלוננתי בפני יושב ראש הוועדה: בשבוע שעבר הגשתי ערעור על-כך שהורידו מסדר היום הצעה דחופה שנושא הגדלת פערי הכנסות. שאלתי איך יכול להיות שאחרי כל הדיווחים בעתונות, מורידים מסדר היום נושא כה חשוב. נאמר לי שהנושא הורד על-ידי נשיאות הכנסת, בגלל שחבר הכנסת אלי בן-מנחם מסיעת ישראל אחת הגיש את הנושא כהצעה רגילה, ואז כל ההצעות הדחופות יורדות. התברר אחר-כך שאלי בן-מנחם לא הגיש כל הצעה רגילה בנושא הזה, אלא הגיש כמונו הצעה דחופה, ואחרי שהיא נדחתה הוא החליף אותה בהצעה רגילה.

אנחנו משנים את סדר היום? תתחילו להבחין בין טפל לעיקר, יש דברים יותר חשובים.

אני חבר ועדה כמוך. ביקשתי להעלות את ההצעה לסדר באותו שבוע, ואי אפשר היה להעלות אותה, כי יושב ראש הכנסת לא מצא לכך מקום. או שהיתה פה טעות או שהיתה פה הטעיה. אני מבקש מיושב ראש הוועדה לבדוק בפרוטוקול איך כל הסיפור הזה נולד. לא יכול להיות שעל בסיס מידע מטעה ומוטעה מקבלים החלטות.

מנהלת ועדת הכנסת, אתי בן-יוסף, תבדוק את הרישום בפרוטוקול, כדי שנדע מה קרה בעניין זה, ואחר-כך תשמע אותך ועדת הכנסת יחד עם אלי בן-מנחם.

לא אלי אמר שהוא הגיש, אמרו זאת במקומו. זה נאמר בשם הנשיאות.

נטפל בכך ונחליט מה לעשות.

כמרכז הסיעה שלי וסיעות אחרות, אני צריך להיות במליאה בעוד דקה. על סדר היום עניין הנוגע לאופוזיציה, האם אתה דן בכך או לא?

אני מציע להשאיר את הנושא הזה לישיבת הפגרה.

בסדר.

מענק הסתגלות – תיקון סעיף 15א להחלטת גמלאות
לנושאי משרה ברשויות השלטון (חברי כנסת ושאיריהם)(תיקון מס' 2) התש"ס-2000

בעקבות מסקנות ועדת השופט אלוני בעניין מענק ההסתגלות, היתה הצעה של חברי הכנסת מודי זנדברג ומאיר שטרית. דנו בעניין והחלטנו בעקבות המלצות הוועדה, ונתבקשנו גם להחליט לגבי ההמשך.

הכנסת קיבלה ערימה של בוץ, על-כך שלפני התפזרות הכנסת הקודמת, בלחץ של חברי כנסת אחרים, קיבלה החלטה לתת מענק הסתגלות בגובה 6 משכורות גם למי שהיה בכנסת רק 4 חודשים.

4 משכורות גם למי שהיה בכנסת 6 חודשים.

בינתיים בוטלה ההחלטה וחברי הכנסת נתבקשו להחזיר את הכסף.

מי מקבל היום את מענק ההסתגלות?

מי שכיהן קדנציה מלאה. באו חברי הכנסת והעלו הצעה שמודי ואני ניסחנו, לפיה מי שכיהן תקופה מלאה, יקבל מענק הסתגלות. אבל מה קורה עם מי ששירת רק חצי קדנציה או רבע ממנה? אנו מציעים שמי ששירת רק שנה אחת, על כל שנת שירות יקבל מענק הסתגלות של חודש אחד.

ופחות משנה?

ששה חודשים ומעלה, זה שנה.

אם כיהן שנתיים, הוא מקבל עבור חודשיים. עבור 3 שנים, 3 חודשים. זה לדעתי דבר הגון וישר, ואף אחד לא יוכל לבקר זאת.

ואם שירת 12 שנים, כלומר 3 קדנציות?

זו שאלה שאינה מדברת על המצב הנוכחי.

אם אדם שירת קדנציה של פחות מ-4 שנים?

על-פי ועדת גלנור, הוא מקבל 4 משכורות. זה נשאר.

היחסיות שלך היא של זמן או של קדנציה?

של זמן.

בוא נאמר שהקדנציה היא שנתיים וחצי, ואדם שירת מחצית הקדנציה, האם הוא יקבל משכורת כהסתגלות?

השאלה הזו עלתה, ועל-כך היה ויכוח ביני לבין מודי. לבסוף הוא קיבל את דעתי. אני טענתי שאנחנו לא יכולים לגרור את התקופה. אם הקדנציה תהיה שנה, כמו הקדנציה הזו, ואדם שירת חצי או רבע קדנציה מתוך השנה, כלומר רק 3 חודשים, אתה נותן לו מענק של שנה אחת.

וזה ששירת כל הקדנציה, ואתה נותן לו 4 משכורות, זה לא צורם לך?

אם אדם התפטר מהכנסת או לא נבחר מחדש והכנסת התפזרה, הוא מפסיד את מקום עבודתו.

בוא נתאר לנו מצב בו יש בחירות אחרי שנה.

אז יקבלו 4 משכורות.

תחשוב על אדם שנכנס לכנסת ולאחר חודש עזב. אחד שירת שנה ואחד 11 חודש. זה ששירת שנה, יקבל 4 משכורות, וזה ששירת 11 חודש?

הוא יקבל עבור חודש אחד.

זה צודק?

אחד יקבל 4 חודשים ואחד יקבל חודש. אבל אלה מקרים שוליים.

מאחר ומענק ההסתגלות הוא לא לפי זמן אלא לפי קדנציה, כפי שקבעה ועדת גלנור, כל מה שאני טוען הוא שצדק צריך להיות קדנציאלי ולא זמני. יכול להיות כאן אבסורד, לכן אני אומר שאותו חבר כנסת יקבל באופן יחסי לקדנציה שהיתה. אם זו תהיה קדנציה שלמה, זה מתיישב עם מה שאתה אומר, אם תהיה חצי קדנציה, זה מתיישב עם מה שאני אומר. הרי צריך להיות כאן איזה שהוא צדק.

ההחלטה של ועדת אלוני נקבעה על-פי קדנציה מלאה. הוועדה שמה לב לכך שלפעמים בתחילת קדנציה יש חילופי אישים, ולכן היא הציעה שחבר כנסת יקבל מענק הסתגלות בגובה 4 משכורות, אם כיהן קדנציה מלאה או מי שנכנס לתפקידו בארבעת החודשים הראשונים.

ואם זה מעל 4 חודשים, הוא מקבל לפי זמן.

את זאת ועדת אלוני לא מציעה.

לפי ועדת אלוני, אחד שנכנס אחרי 4 חודשים לא יקבל כלל מענק הסתגלות, גם אם הוא משרת 3 שנים?

נכון מאד.

קודם כל, בוא נקבל את מסקנות ועדת אלוני.

הצגנו בפני ועדת אלוני שתי סוגיות ממשיות שהתעוררו וגם לגביהן קבעה הוועדה: האחת, אם חבר כנסת סיים את כהונתו וקיבל 4 חודשים מענק הסתגלות מכיוון שסיים תקופת כהונה מלאה, ואחר-כך תוך 4 חודשים מכינוסה של הכנסת החדשה, חזר לכנסת – ועדת אלוני אומרת כי במקרה כזה יצטרך להחזיר את מענק ההסתגלות.

השאלה השניה היא, מה קורה לחבר כנסת שהתמנה כשר בכנסת הנכנסת ולכאורה חדל להיות חבר כנסת. ועדת אלוני מציעה שלא יקבל, ובצדק.

בנוסף לכך מתעוררות בעיות חדשות שמעלה שאול יהלום.

קודם כל אני מציע לקבל את המלצות ועדת אלוני.

עד 4 חודשים אין בעיה. השאלה היא מה קורה עם מי ששירת רק חודשיים מתוך קדנציה. לא ייתכן שבגלל אחד או שניים תימתח ביקורת אדירה על הכנסת. אם על שירות בכנסת במשך חצי שנה יקבל שתי משכורות, תקום צעקה נגד הכנסת.

מה שאתה אומר הוא ש-30-40 מחברי הכנסת שירתו שנה אחת, והם יקבלו 4 משכורות. זה עובר, זו לא שערוריה, אבל חבר כנסת שעזב מקום עבודה, ואחרי כמה חודשים אין לו לאן לחזור – הוא לא יקבל אפילו אגורה שחוקה.

המקרה הזה קיצוני.

כל הרעיון של מענק הסתגלות נועד למקרים קיצוניים, כי במקרים רגילים אתה מתכנן את עתידו.

עד הכנסת שעברה זה לא היה קיים בכלל. קבענו אותה בגלל שהיו חברי כנסת שאיבדו את מקומם בכנסת, עד שימצאו להם מקום אחר. במקרה פרטי של מישהו שנכנס לכנסת לתקופה קצרה, אני לא חושב שזה שווה בנזק המלך.

אני מציע שהמלצות ועדת אלוני תתקבלנה ככתבן וכלשונן.

הוועדה לא נתנה דעתה על מקרה בו חבר כנסת הופך לשר. היא היתה צריכה לומר שכאשר יחדל לכהן כשר, יהיה זכאי לקבל את מענק ההסתגלות שהיה מגיע לו כחבר כנסת.

אם הוא שר, הוא מסודר. האם אתה אומר שבעוד 3 שנים כאשר יחדל להיות שר, אתן לו כסף? לא.

אני מציע הצעה שאני מניח שתתקבל על דעת היושב ראש והיועצים המשפטיים. קודם כל אני מציע לקבל את סעיף ראשון בהמלצות ועדת אלוני. לגבי שר, אני מציע לקבוע זמן: אם הוא מכהן שנתיים כשר, לא מגיע לו עוד מענק הסתגלות. אם יתברר שיכהן פחות משנתיים, אז יש לו זכות.

אפשר לקבוע את ההליך הזה בשני חלקים: לקבל כרגע את הנוסח כפי שהציעה ועדת אלוני, ולגבי החלק השני – להחזירו לוועדת אלוני ולומר שהועלתה בוועדה הצעה שאם חבר כנסת חדל להיות חבר כנסת והפך להיות שר, אם כיהן תקופה של עד שנתיים והפסיק להיות גם שר וגם חבר כנסת, עדיין יהיה זכאי. אם היה שנתיים או יותר שר, דינו לא כדין חבר כנסת. אפשר להציג לוועדת אלוני גם את הצעת המדרגים.

כל חבר כנסת, אפילו היה בתפקידו יום אחד, יהיה זכאי לחודש אחד.

ואם כיהן שנתיים מתוך 4 שנים?

אם כיהן רוב זמן הקדנציה, מגיע לו חודשיים.

אני מקבל את זה.

אני מקבל את התיקון של חבר הכנסת יהלום: חבר כנסת ששירת בכנסת פחות משנה, ואפילו יום אחד – יקבל חודש אחד. על כל שנת שירות – יקבל עוד חודש.

הצבעה

בעד - רוב
נגד - אין
אושר

את המדרג של עד 4 חודשים, אנחנו מעבירים לוועדת אלוני.

אנחנו קובעים את המדרג לגבי ההמשך.

ועדת אלוני קבעה גם לגבי המדרג שהיה בכנסת הקודמת, ואתם ביטלתם החלטה דומה. היא בוטלה לאחר שהעניין היה בבג"צ ואחרי שהוועדה הזו אמרה שלא תחליט. דובר גם על חבר הכנסת סלומיאנסקי שהיה כמעט 3 שנים בכנסת.

המשמעויות לעתיד הן, שאם תקבלו את ההחלטה הזו כעת, אחרי שכבר היתה עתירה לבג"צ ואמרתם שאתם מעבירים את הנושא לוועדה ציבורית, והוועדה הציבורית ביטלה וקבעה הסדר חדש – ועכשיו אתם הולכים וקובעים הסדר שונה מזה של הוועדה הציבורית, אז התנועה לאיכות השלטון תפנה שוב לבג"צ ותאמר שעשיתם בדיוק אותו דבר.

לאור הבהרתו של היועץ המשפטי של הכנסת, אני מבקש לקיים דיון חוזר או להעביר את הנושא לעיון נוסף של ועדת אלוני.

אני מציע שחבר הכנסת שטרית יופיע בפני ועדת אלוני.

מאחר וועדת אלוני אינה מקבלת חברי כנסת, זו תהיה פניה של ועדת הכנסת אל ועדת אלוני, לאפשר לחבר הכנסת שטרית להופיע בפניה בשם הוועדה.

זה כולל את הכנסת הקודמת?

לא. למען הסר ספק, זה לא כולל את מה שהיה בבג"צ.

הוועדה אישרה את הנוסח הזה. הוועדה אישרה את הפניה לוועדת אלוני עם שני הנושאים של מי שכיהן פחות מ-4 שנים ולגבי שרים, וועדת אלוני מתבקשת לאפשר לחבר הכנסת מאיר שטרית להופיע בשם ועדת הכנסת.























הסרת הבקשה לרוויזיה

דנו בנושא העוזרים הפרלמנטריים וקיבלנו שתי החלטות חשובות. בהתאם לפניית חברות הכנסת נעמי חזן, זהבה גלאון ואחרים, אנחנו מתבקשים לתת פתרון לבעייתם של מספר חברי כנסת שנתקלו בבעיה: הם מעסיקים בפועל שני עוזרים פרלמנטריים אקדמאים, ויקשה עליהם להעדיף אחד על פני השני.

חשבתי על פתרון שלא יחרוג ממסגרת התקציב, והפתרון שאני מבקש לאשרו ולדעתי הוא עונה על הצורך, הוא זה: במסגרת המלצות ועדת גלנור בעניין העסקת עוזרים פרלמנטריים מקצועיים ומינהליים, כהוראת מעבר מחליטים שחברי הכנסת המעסיקים כיום שני עוזרים פרלמנטריים אקדמיים בחוזה, יוכלו להמשיך להעסיקם, והמשכורת תחולק שווה בשווה בין השניים, כל עוד הם ממשיכים בעבודתם, או עד תום כהונתה של הכנסת ה-15.

אפשר לקחת שני עוזרים, כאשר אחד מהם ידע מראש שהוא מקצועי.

בואו לא נדבר בעלמא. אם קיימת בעיה ייחודית, יפנו בקשר אליה ותתקבל החלטה לגביה.אני לא רוצה להרחיב את היריעה. אם תהיה בעיה, ועדת הכנסת תדון בה.

אני רוצה להבין: על-פי הוראת המעבר, לא מקבלים שני העוזרים משכורת אקדמאית אלא משכורת ביניים, בין המשכורת המינהלית למשכורת האקדמאית.

שתי המשכורות מחולקות, גם המקצועית וגם המינהלית, והיא מחולקת בין שני העוזרים. לא חורגים מהתקציב.

אני בעד.

מי בעד אישור?

הצבעה

בעד אישור הבקשה - רוב
נגד - אין
הבקשה אושרה

החלטת ועדת גלנור אמרה ששני העוזרים יקבלו אש"ל ותוספת נסיעות---

אני מבקש להבהיר כי איננו מתכוונים להכנס עכשיו לכל נושא העוזרים הפרלמנטריים.

זה עניין של יישום המלצות ועדת גלנור.

אני לא יכול לקיים עכשיו דיון בוועדה, כי ישיבת המליאה מתקיימת ומיד תהיינה הצבעות. אלו הן ההחלטות שהתקבלו עד עכשיו. אם יש נושאים נוספים, תפנו אותם אלינו ונבדוק אותם במהלך הפגרה. אני מכיר את מסקנות ועדת גלנור. גם להחלטה הנוגעת לראש האופוזיציה לא נכנסתי עכשיו. כאשר יהיה לנו זמן במהלך הפגרה, נדון בכך.

אני מציע הצעה לסדר: יש כאן נושאים רציניים מאד, ואני מציע שבשבוע הבא, במסגרת ישיבות הפגרה נדון גם בכך.

בסדר.





























פטור מחובת הנחה

יש חוק בעל משמעות חשובה למשטרה, ויש לפטור אותו מחובת ההנחה. מדובר בפטור מחובת הנחה על-פי בקשת ועדת החוץ והביטחון, של הצעת חוק שירות הביטחון (תיקון מס' 12), התש"ס-2000. החוק מדבר על העברה של חיילים בשירות סדיר לכוחות המשטרה.

הצבעה

בעד פטור מחובת הנחה בכל הקריאות – רוב
נגד - אין
הבקשה אושרה

מדובר במתן אפשרות גם לחיילים שיש להם פרופיל רפואי נמוך להתגייס לצבא לא רק כמתנדבים.

זה מה שאישרנו.

זה מה שאישרתם.

מדובר בהכרה בשירות במשטרה כשירות מוכר ( תיקון מס' 3), התש"ס-2000 . אני מבקש לפטור את החוק על-פי בקשת ועדת החוץ והביטחון, מחובת הנחה.

הצבעה

בעד פטור מחובת הנחה בכל הקריאות – רוב
נגד - אין
הפטור מחובת הנחה אושר















שונות

מכסת שיחות הטלפונים שאושרה לעוזרים הטלפונים היא בסך 300 ₪, ובאישור מיוחד 400 ₪, כאשר חבר הכנסת צריך לנמק מדוע אישר זאת בחודש מסוים. אם לא היתה פעילות מיוחדת שהצדיקה הוצאה מיוחדת כזו, הבקשה לא היתה מאושרת. בתקופת הפגרה המכסה היא 200 ₪.

בתקופת הפגרה צריך להגדיל את המכסה, כי העבודה לא מתבצעת מהכנסת.

אני קובע שהמכסה תהיה 300 ₪, ובמקרים מיוחדים 400 ₪ .

כולל בפגרה.

אני לא אומר כולל בפגרה.

חוק הפיקוח על בתי-ספר קובע כי כדי שבית-ספר יוכל לקבל רשיון, הוא צריך לקיים תנאי תברואה ובטיחות נאותים. החוק מפרט ומרחיב את חובות בית הספר בתחומים אלה. אבל משום מה קרה דבר מוזר: נכתב בחוק, למעט בתי-ספר שהעובדים בו הם עובדי מדינה, הווה אומר החינוך הרשמי. יוצא איפוא שבתי-ספר מוכרים שאינם רשמיים מחוייבים בקיום תנאי בטיחות, כלומר להביא מהנדסי בטיחות, יועצי בטיחות וכו', ואילו בחינוך הרשמי אין חובה כזו. אנחנו מוצאים עצמנו מתווכחים בוועדת החינוך, כאשר משרד החינוך מטיל את האחריות לנושא על השלטון המקומי, והשלטון המקומי זורק אותו למשרד החינוך. ברוב בתי הספר קיימים ליקויי בטיחות, אך אי אפשר לסגור אותם מבחינה חוקית והם ממשיכים לקבל רשיון.

בהצעת החוק אני מבקש לבטל את המילה "למעט", ולכתוב כי על כל בתי הספר במדינת ישראל יחול חוק הפיקוח. החוק יוכל להיות מוגש עוד הלילה לקריאה טרומית, על מנת לקדם את הנושא בוועדת החינוך.

אתה חייב קודם-כל להגיש את הצעת החוק.

הוא הניח אותו, הוא הגיש בקשה. היות ומדובר בהצעת חוק טרומית הנוגעת לבטיחות בבתי הספר, אני מציע לאשר את הבקשה. אם יצליח חבר הכנסת נהרי להעבירה עוד היום במליאה, מה טוב. אם לא, יביא אותה פעם נוספת.

הצבעה

בעד אישור הבקשה להקדמת הדיון - רוב
נגד - אין
הבקשה אושרה

החלטת חסינות חברי הכנסת של ועדת גלנור אושרה. בסעיף 4 נאמר: חבר הכנסת זכאי להתקנה ולהחזקה של מכשיר פקסימליה בדירתו. זה צריך לכלול קו טלפון, אחרת נוצר מצב אבסורדי.

נוסח ועדת גלנור מדבר על מכשיר פקס' בבית, לא כולל קו נוסף. הם הדגישו את זה וזו הבעיה.

אם אתה מכריח אותי לשים את הפקס' על הטלפון, הרי מדובר באותה הוצאה.

אם יש לי קו אחד בלבד, והוא קו ISDN , האם מחזיקים אותו?

קו ISDN הוא קו שמעביר בקו טלפון כמות נתונים גדולה פי 120 מאשר בקו טלפון רגיל.

לא בכל מקום "בזק" מתקינה אותו, למשל לא באלקנה.

בקו ISDN אתה מעביר נתונים במהירות הרבה יותר גדולה מאשר בקו טלפון רגיל. לאותו קו אתה יכול לחבר בו-זמנית עד 4 טלפונים: פקס', מחשב, טלפון ועוד מכשיר.

אתה מנסה לשכנע את מי שאין לו קו כזה? זו אפליה בין מי שיש לו למי שאין לו קו כזה.

אני מודה לכם.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:35)