פרוטוקולים/ועדת הכנסת/918

1
ועדת הכנסת
25.7.00

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/918
ירושלים, ה' באב, תש"ס
6 באוגוסט, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 119
מישיבת ועדת הכנסת
שהתקיימה ביום שלישי, כ"ב בתמוז בתש"ס- 25.7.00, בשעה 10:00

חברי הוועדה: סאלח טריף – יו"ר
יולי אדלשטיין
אלי בן-מנחם
מוחמד ברכה
יצחק גאגולה
זהבה גלאון
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אליעזר זנדברג
רחבעם זאבי
שאול יהלום
מקסים לוי
יאיר פרץ
אופיר פינס-פז
רובי ריבלין
יורי שטרן
יעל דיין
אברהם הירשזון
אבשלום וילן
דוד טל
אליעזר כהן
יהודית נאות
מיכאל נודלמן
גדעון עזרא
דליה רבין-פילוסוף

יושב-ראש הכנסת אברהם בורג
השר חיים רמון
מזכיר הכנסת אריה האן
דוד לב – סגן מזכיר הכנסת

צבי ענבר
ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

אורה לוין

1. ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות
לסדר-היום
2. בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות חוק לפני הקריאה הטרומית
3. הצעה להארכת תוקף סעיף 31א לתקנון הכנסת בדבר כינוס ישיבה דחופה
של הכנסת
4. ייצוגה של סיעת האיחוד הלאומי –ישראל ביתנו בנשיאות הכנסת
5. חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38)
6. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק
7. הקמת ועדת משנה לוועדת הכנסת להמשך מעקב אחר מסקנות ועדת החקירה
הפרלמנטרית בעניין אסון המכביה


1. ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום

אני פותח את ישיבת הוועדה.

ערעורים על החלטת יושב-ראש הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר-היום.

חבר הכנסת פריצקי איננו. חבר הכנסת עמיר פרץ איננו. חבר הכנסת יורי שטרן, מה הדחיפות בהצעתך "הגידול בפערי ההכנסה באוכלוסייה"?

התפרסמו נתונים בסוף השבוע שעבר. יש מסורת, כמו שמתפרסמים נתוני האבטלה וזה חוזר על עצמו כמעט כל חודש, וכן נתוני העוני, פה מדובר על פרמטר חברתי מאוד חשוב.

זה נושא קלאסי להצעה רגילה לסדר היום.

לחבר הכנסת אלי בן-מנחם מהסיעה שלי יש הצעה רגילה בדיוק בנושא זה.

אולי אפשר לצרף את ההצעה שלי?

נמצאים פה מזכיר הכנסת וסגן מזכיר הכנסת, תנסה לפנות, כי התקנון קובע שברגע שיש הצעה רגילה אין הצעה דחופה באותו נושא.

אני יכול להצטרף בהצעה רגילה על חשבון המכסה של השבוע הבא?

אין שבוע הבא.

הוועדה מאשרת לי את זה?

הוועדה איננה נוהגת להתערב בענייני מזכירות הכנסת. אתה צריך לפנות למזכירות.

יש פה "פלונטר", כי אני לא יכול לקחת מהמכסה של השבוע הבא. אני מבקש את המלצת הוועדה.

אני פונה למזכירות לנסות לעזור לך בעניין הזה. אני אשמח שאתה תצטרף להצעה רגילה.

יש לו הצעה רגילה בעניין ועדת חקירה לצד"ל.

בעניין ועדת חקירה לצד"ל, אני ממליץ לך, לאור הטיפול שעשיתי, שתחזור בך.

אדוני יושב-ראש הוועדה, פניתי ליושב-ראש הכנסת שאמר לי שאתה אמור לטפל בכל הסוגיה של שכר העוזרים הפרלמנטריים. יש כמה הסתבכויות עם עוזרים.

זה נמצא מחר על סדר היום.

אדוני היושב-ראש, אני מתנצלת.


2. בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות חוק לפני הקריאה הטרומית

הנושא הבא: בקשות חברי הכנסת להקדמת הדיון בהצעות חוק לפני הקריאה הטרומית.
חבר הכנסת גדעון עזרא מבקש להקדים את הדיון בהצעת חוק יישום הסכמי הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (שחרור אסירים).

אינני יודע מה מתכוונים להחליט בקמפ-דיוויד. אחת הבעיות היא שהפלשתינים דורשים שחרורם של רוצחים שהיכולת של הנשיא במדינת ישראל לשחרר אותם איננה קיימת, מאחר שהם עברו את העבירה באזור יהודה, שומרון וחבל עזה. נכון להיום, ההחלטה לגביהם נתונה בידי אלוף הפיקוד, וכמובן, מעליו שר הביטחון.

אני מבקש לשנות את המצב, שתהיה יכולת לכנסת, כי אין לאף אחד יכולת אחרת, ואין פה גם יכולת חנינה של הנשיא, שרוצחים מהסוג הזה ישוחררו רק לאחר אישור הכנסת. אני חושב שהנושא הזה רגיש מאוד. אני לא אומר שלא יכול להיות מצב שהכנסת ב-61 קולות לא תחליט לשחרר את האנשים הללו, אבל אני חושב שהנושא הזה מחייב כלפי המשפחות עיון ודיון רציני. מאחר שהנושא דחוף, ואני לא יודע מה יהיה בקמפ-דיוויד, אני מבקש להקדים את הדיון בו לאלתר.

השר רמון, הבקשה של חבר הכנסת גדעון עזרא היא בקשה לפטור מחובת הנחה בדבר שחרור אסירים עם דם על הידיים. ריכזנו את כל הבקשות האלה בגלל מבול של הבקשות והלחץ שהיה על שולחן הכנסת, וביקשנו לדון במרוכז בכל הבקשות. לכן זה חרג מתחום היומיים שלאחר ההנחה, כשחבר הכנסת גדעון עזרא הגיש את הבקשה בתוך היומיים אבל ועדת הכנסת לא דנה אז. היא היתה צריכה לדון לפני כשבועיים.

למען ההגינות הבאנו לדיון את כל הנושא הזה של ריבוי בקשות לפטור מחובת הנחה, וראוי שגם היושב-ראש יתייחס לעניין הזה. הבקשות לפטור מחובת הנחה נהפך לזרם, דבר שלא היה נהוג עד עכשיו והיה רק עניין שנתון לממשלה ברגע שיש דחיפות מיוחדת ביטחונית, מדינית וכו', שהיו באים ומבקשים, ולא תמיד היו מקבלים סעד מהוועדה. דחינו בקשה אחת של הממשלה מתוך שלוש בקשות שהיא הגישה. אבל על שלוש הבקשות של הממשלה היו כאן בקשות רבות מאוד של חברי כנסת. זה הפך לנוהג, וכמובן שזה משבש את עבודת הכנסת, את הליך החקיקה הנכון. זה הליך חפוז שכולנו צריכים להימנע ממנו. זה המצב כרגע מבחינה תקנונית.

נצביע על זה?

נצביע.

אני מציע לכולם, שגם באנרכיה הקיימת היום בכנסת לא נשבור כללים שילוו אותנו גם בעתיד. בעיקר כשזה לא חיוני. אני מבין שאופוזיציה מוכנה לשבור כלל כשזה חיוני עבורה, והיא מרוויחה משהו אדיר. אז היא עושה את השיקול. אבל בשביל הצהרת חוק שתזכה לשורה בעיתון, שברור שאין לה שום סיכוי להתממש, כי נניח שהחוק עבר, ועדת החוקה לא עומדת להתכנס בתקופת הפגרה, וגם לאחר מכן יש לה חצי שנה שחובה לסיים בה את הדיון. כלומר, אנחנו מדברים על הצעת חוק שיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט יוכל לסיים את הכנתה לקריאה ראשונה בתשעה חודשים. לשם כך אנחנו שוברים כללים שאסור לשבור אותם.

היה נוהג, שבאמת מקרים יוצאי דופן, במקרים נדירים, בדרך כלל בהסכמה עם הממשלה, היה פטור מחובת הנחה לחוקים. ניצול המצב הפרלמנטרי הלא תקין הזה, אני פונה למציעים, הוא לא נכון, הוא פוגע, וזה רווח אפילו לא קצר מועד, הוא רווח קטנטן לעומת הפסד גדול לכל מה שאנחנו רוצים לשמור פה על דברים תקינים ועל נוהלים שצריכים לשרת אותנו בעתיד, ולא חשוב איפה נהיה – באופוזיציה או בקואליציה.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שאנחנו בוועדת הכנסת, בין שאנחנו באופוזיציה ובין שאנחנו בקואליציה, צריכים לנהוג מידה של זהירות מלעשות שימוש יתר בדברים שאם נעשה אותם כדבר שבשגרה יפגעו בעבודת הכנסת. למשל הערעורים על הצעות דחופות לסדר היום שיהפכו אחר-כך את המליאה ביום רביעי לחוכא ואטלולא, כאשר מוגשת הצעה לסדר בעשר בלילה נמצאים היושב-ראש והמציע ואפילו השר אינו מופיע .

קודם כול, אני תומך בגדעון עזרא כי זה גדעון עזרא, אבל מאחורי גדעון עזרא והלאה, אנחנו צריכים לקבוע לנו כלל, שיש המהלך הרגיל של הצגת חוקים. את המהלך הלא רגיל צריך לשמור למקרים מיוחדים. אם למשל הממשלה מגישה הצעת חוק משלה והאופוזיציה כאופוזיציה כולה יחד רוצה להגיש הצעה נגדית שהוורסיה שונה, צריך לתת עדיפות, ואז בהחלט יש שיקול פוליטי, כדי לא לתת יתרון לממשלה על האופוזיציה. יש מקרים שהכנסת כולה רואה את הצורך בדחיפות, אחד מהם יבוא בפנינו עוד מעט, שבאמת הכנסת כולה רואה את הצורך בדחיפות מיידית לעשות איזשהו דבר, אפידמיה או דבר שמחייב. לכן אני מציע רק בעניינים אלה להשתמש.

שחרור אסירים הוא נושא שלא היה נראה לעין שיהיה כדבר הזה, ופתאום מסתבר שיש צורך. אני מבין כל מה שאתה אומר, אבל אני חושב שזה לא הצהרתי אלא זה דבר מעשי. אני מניח שכאן זה יוסר, לכן אני מסיר את ההצעה שלי, אבל אני חושב שאתם טועים.

חבר הכנסת לנגנטל ביקש להקדים דיון בהצעת חוק התאמת שעות עבודה ומנוחה לצרכי המשק והחברה, אבל הוא לא נמצא כאן היום.

חבר הכנסת אבשלום וילן ביקש להקדים דיון בהצעת חוק שירות הקבע בצבא-הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – קצבאות לחיילי יחידות השדה), בתש"ס-2000.

הצעת החוק שהגשתי במשותף עם חבר הכנסת הירשזון ועם עוד 60 חברי כנסת, משמעותו להשוות את הקצבה המשולמת לקציני צה"ל ולאנשי קבע. היום טייסים, צנחנים ולוחמי שייטת מקבלים פנסיה מיוחדת והשאר פנסיה רגילה. יש פה עיוות. אחת מהשתיים: צריך לשנות את הפנסיה לכולם או שבמסגרת המשכורות יהיה דירוג והפנסיה תהיה בהתאם.
הסידור הזה משנות החמישים הוא אנכרוניסטי, הוא לא הוגן ולא עומד במבחן של מינהל ציבורי.

למה זה עומד במבחן של דחיפות?

ניסינו, ודיברתי עם היושב-ראש למעלה מחודש ימים, לקדם את הנושא, ולו רק בקריאה טרומית, כי לאחר מכן מתחילה שנת תקציב ויגידו שאי-אפשר וזה "יימרח" עוד שנה. כוונת החוק היא לאפשר למשרד הביטחון, לאגף התקציבים, להציע הצעה הוגנת שכבר בשנת תקציב הבאה הפנסיה שתשולם לכלל פורשי צה"ל, הבסיס שלה יהיה שונה. לזה צריך כמה חודשים. אם זה לא עובר עכשיו, זה אומר סוף אוקטובר, זה אומר שדוחים את זה בשנה וחצי.

אבל גם אם זה יעבור עכשיו זה לא יהיה בסוף אוקטובר.

אבל אז מתחילים הליכים, ויכול להיות שבוועדה אגף התקציבים יקבל את העיקרון ואז אין צורך בחוק. יש לי סיכום עם אגף התקציבים שהוא מוכן.

כדי שתראו שאני אובייקטיבי, כל מה שאמרתי לחבר הכנסת עזרא אני אומר לחבר הכנסת וילן. אין שום היגיון ואין שום סיבה, על-פי כל הכללים שנקבעו עד היום בוועדות, לפטור מחובת הנחה. זה חוק נפלא, אם שישים חברי כנסת חתמו מי שאני לא אחתום, כי הרוב באמת משכנע גם אם הוא לא צודק, בעצם היותו רוב. לכן אני פונה ומבקש לא לרמוס את שרידי הכללים שנותרו בבית בתקופה שבה יש אנרכיה פרלמנטרית.

כיוון שאין לנו ממילא מתי להעלות אותו, כי בשבוע הבא אין הצעות חוק פרטיות, אני מושך את בקשתי.

אחרון חביב חבר הכנסת הירשזון, הצעת חוק בעניין פיצויים ליוצאי חיל הים. הכוונה לנפגעי הקישון.

אדוני היושב-ראש, יוצאי שייטת ויחידות אחרות בצה"ל שצללו בקישון נפגעו במחלות קשות. לצערי הרב, במדינת ישראל, בצה"ל, נוהגים אתם בסחבת עד עצם היום הזה.

אני מבקש להעלות את הצעת החוק הזאת במושב הזה. ברור לי שזה יימשך לאחר הפגרה, אבל עצם העלאת הצעת החוק אומרת לשלטונות צה"ל, רבותיי, הכנסת מתייחסת לנושא הזה ברצינות ואם אתם לא תסיימו את העניין הכנסת תחוקק חוק בעניין.

דיברתי אתמול עם יוצאי השייטת והם פשוט אומרים שמריצים אותם מאחד לשני ולא מסיימים שום דבר. הם היו אצלנו בכנסת. רחבעם זאבי היה אתי בישיבה בנושא איכות הסביבה. האנשים האלה אומללים. פשוט מאמללים אותם, לא שמים לב אליהם. מתייחסים אליהם בכחש. טובי בנינו היו שם. אז בואו נראה אנחנו שהכנסת נותנת קדימות לעניין ואומרת את דברה בנושא הזה.

אני רוצה לתמוך בהצעה של חבר הכנסת הירשזון. אני חושבת שזה נופל בקריטריונים שהשר רמון אמר, שבאמת מדובר בנסיבות מאוד מיוחדת, וחבר הכנסת ריבלין הגדיר את זה כאפידמיה. אני בהחלט חושבת שזה נופל בקריטריון הזה ויש שיקול דעת לוועדה לאשר את הנושא.

הצגת הדברים על-ידי חבר הכנסת הירשזון פשוט מחממת את הלב, ואני באופן אישי מאוד בעד המסר הזה שיועבר, כי שמעתי את הזלזול שעושים לפעמים בצורה מאוד מאוד צינית בלוחמי השייטת, אנשים שנפגעו ולבנו אתם, וזה ממש מרגיז.

אני רוצה לברך את חבר הכנסת הירשזון, גם על היוזמה וגם על העקביות.

למה לא צירפת אותי לחותמים על ההצעה?

הנושא הוא נושא במעלה ראשונה. זוהי אחריות שלנו למיטב בנינו שהוזנחו וגם חטאנו כלפיהם, והיום במקום להכות על חטא ולתת לזה את התשובה הממסדית הנכונה אנחנו מזלזלים. חשוב מאוד שיהיה לזה בת-קול רצינית לפני הפגרה, כי הפגרה נמשכת כמה חודשים.

לא בטוח.

בהנחת עבודה שזה יהיה כמה חודשים, כי הנחת עבודה עושים על האפשרות הגרועה. האפשרות הגרועה היא שהפגרה תהיה ככל שתוכננה, והאפשרות הטוב שתסתיים קודם.

לכן אני חושב שחובתה של הכנסת לקיים את הדיון ולאפשר גם להביא את הניזוקים ובני משפחותיהם לשבת ביציע, ולאפשר דיון רחב על זה, כי ראוי שהאומה תשמע את זה והעם ישמע את הקולות.

מי בעד לאשר את בקשתו של חבר הכנסת הירשזון?

הצבעה
בעד בקשת חה"כ א' הירשזון – רוב
נגד – אין
בקשת חה"כ א' הירשזון להקדים את הדיון בהצעת חוק בעניין פיצויים לחיילי חיל הים נתקבלה.

חבר הכנסת הירשון, בקשתך אושרה פה-אחד.
אני מבקש לצרף את שמי לתומכים בהצעת החוק. חברי הכנסת, זה מסוג הדברים שראוי שנעשה אותו. כשצריך עושים דבר. זה לא עניין פוליטי. יש כללים בכנסת ויש לפעמים חובה של הכנסת לקבוע דברים.

נא להודיע למזכיר הכנסת שהצעת החוק תהיה מחר בסדר היום.

אני רוצה לציין שהקדמת הדיון נעשתה בהתאם לסעיף 148 לתקנון, בהסכמה, כי חלפו יומיים. לא דנו בבקשתו של חבר הכנסת לנגנטל כי הוא לא נוכח כאן.

3. הצעה להארכת תוקף סעיף 31א לתקנון הכנסת בדבר כינוס ישיבה דחופה של הכנסת

הסעיף הבא: הצעה להארכת תוקף סעיף 31א לתקנון הכנסת בדבר כינוס ישיבה דחופה של הכנסת.

החלטנו בין ההחלטות שיש בהן חידושים והרפורמה בכנסת, לאפשר ליושב-ראש הכנסת, בהתייעצות עם יושב-ראש ועדת הכנסת, ברגע שיש אירוע חריג ומיוחד, לכנס את הכנסת לישיבה מיוחדת, לא משנה באיזה שעה משעות היום. לשמחתנו, לא נוצל העניין הזה כי לא היה צורך. אנחנו מאוד מקווים שלא יהיה אירוע, אלא אם כן יהיה אירוע חריג משמח שהוא עילה לכינוס דחוף של הכנסת.

על כן אני מבקש להעלות את בקשתו של היושב-ראש להארכת תוקף התיקון הזה לשישה חודשים נוספים.

אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה, שכאשר הכנו את השינויים בתקנון, עשינו אותם לחצי שנה, ואמרנו שאחרי חצי שנה נעשה להם הארכה ונכלול אותם באופן קבע בתוך התקנון. יש כמה דברים שממש יצאו בסדר.

אדוני היושב-ראש, יש דבר אחד שלא הצלחנו בו, וזה להביא את כל הממשלה לשבת סביב אותו שולחן. היתה ישיבה אחת וזה לא היה טוב, והתחייבנו להביא את זה עוד פעם. הגעתי כבר להסכמות על דעתך עם השר רמון, שפעם אחת במושב כל הממשלה נמצאת. נצטרך לקיים ישיבה, לבחון בינינו בהסתכלות קרה מה הרווחנו בשינויי התקנון. משהו טוב כמו שעת שאלות, שלדעתי, הוכיחה את עצמה, לכלול את זה כבר בתוך הסדר הקבע, זה עדיין בהסדר ביניים.

אולי תחליף את המינוח "הסדר הקבע", כי יש אנשים שמאוד מתנגדים לזה.

אני מתכוון לתקנון הקבע. התחייבנו לעצמנו לחצי שנה פיילוט ואז או מכלילים או זורקים החוצה. צריך לקחת את כל השינויים, לעבור עליהם במסרקות של ברזל ולהחליט מה כוללים בתקנון.

כי מה אני חושש? שאם, חלילה, הכנסת מתפזרת, או לתקווה של אחרים, אז השינוי שעשינו יכול ללכת סתם וחבל, בואו נמסד אותו כדבר של ממש.

אני מציע להצביע.

מי בעד אישור בקשת היושב-ראש?
הצבעה
בעד ההצעה להאריך תוקף סעיף 31 א לתקנון הכנסת – רוב
נגד – אין
הוחלט להאריך בחצי שנה תוקף סעיף 31א לתקנון הכנסת בדבר כינוס ישיבה דחופה של הכנסת.

אני מציע שנקיים דיון על כל השינויים שהכנסנו, נביא גם את השר רמון לדיון כדי לשמוע מה זה עושה לממשלה, ואם אפשר, להכניס את כולם לתקנון הקבע.
4. ייצוגה של סיעת האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו בנשיאות הכנסת

במסגרת סעיף שונות אני מבקש להעלות לדיון את ייצוגה של סיעת האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו בנשיאות הכנסת.

סיכמנו שאני אפנה אליך, אדוני היושב-ראש, כדי לתת פתרון ביניים.

היות שיש סידור שלמשל יושב-ראש הקואליציה ויושב-ראש האופוזיציה נמצאים בישיבות הנשיאות, שיהיה נציג משקיף לסיעת האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו בשולחן הנשיאות ובישיבות הנשיאות.

אני רוצה קודם כול להביע את העמדה שלי, לא העמדה שלי כחבר באחת מסיעות הבית אלא את עמדתי כיושב-ראש הכנסת שאמור להיות אמון על הגינות כללי המשחק. אני חושב שהסיעה האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו נפגעת, מקופחת, שלא בצדק, בהקצאות, גם בוועדות הכנסת וגם בנשיאות הכנסת בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים. היה מאמץ גדול להסדר, ההסדר הזה לא צלח בידנו, ונמצאת סיעה של שבעה חברים מקופחת. עד כדי כך מגיעים הדברים, שסיעות קטנות ממנה יש להן נציגות גדולה. למשל סיעת יהדות התורה יש לה שני חברים בנשיאות, ואין עיני צרה בהם, מדובר בסגני יושב-ראש טובים, אבל סיעה של שבעה חברים היא ללא ייצוג.

יכול להיות שזה על חשבון סיעה אחרת?

כן. אבל אני כיושב-ראש לא מעניין אותי התהליך שהביא את האנשים, מעניין אותי מבחן התוצאה, ובמבחן התוצאה יש מצב שסיעה שלמה אינה מיוצגת. כי הרי מהי הנשיאות? היא הדאגה לאינטרסים של הקבוצות השונות בכנסת, והאינטרסים של שבעה ח"כים נפגעים.

בחוקים שעולים עכשיו, במחטפי השבועיים האלה, שלושה חוקים שלהם לא הצליחו להגיע אפילו אל הסף, וזה חוסר הגינות.

אני פונה לוועדה, כי ביררתי עם היועץ המשפטי, פנו אליי חבר הכנסת זאבי וחבר הכנסת ליברמן, ושאלו אם אני יכול למנות עוד סגן. ביררתי, וזה יכול לבוא אך ורק מכאן. כי אחד הדברים שאני אומר לאנשי הסיעה המאוחדת לכל אורך הדרך, אני מודע לכך שיכול להיות שהדיון לא ייגמר פה בתוך הכנסת, ולכן כל פרוטוקול, כל שיחה, כל היגד, כל אמירה, כל מעשה, יש להם משמעות ארוכת טווח לגבי בחינתה של ערכאה אחרת את הנעשה בכנסת. לכן חשוב לי שהדברים ייאמרו לפרוטוקול. הם פנו אליי אתמול והבטחתי לברר. ביררתי אכן עם היועץ המשפטי, ואין הליך שבו יושב-ראש הכנסת מציע מינוי סגן או ממנה סגן. הדבר צריך לבוא מכאן אל יושב-ראש הכנסת. התהליך הוא מלמטה למעלה ולא מלמעלה מלמטה בהקשר הזה.

לכן כאשר באה ההצעה של אדוני היושב-ראש, שימונה לאלתר משקיף, אני מוכן לקבל את זה אך בתנאי אחד: בתנאי שאני יודע שיש לוח זמנים סביר שהזמניות הופכת לפתרון קבע. משום שאם המשמעות של זה, שהקיפוח נמשך באמצעות הפתרון הזמני, זה לא נכון.

אדוני היושב-ראש, דבריך מקובלים עליי. אבל מכיוון שהמצב כולו בכנסת, במערכת הפוליטית, הוא כזה שאף אחד אינו מצליח להגדיר אותו, אף אחד אינו מצליח להבין אותו, אף אחד אינו יודע מה יהיה מחר, על כן הצענו את הפתרון הזמני הזה, ואני מאוד מודה לך שאתה מקבל אותו.

אני מבקש לבדוק אם הדבר תקין, ושכבר לישיבת הנשיאות הבאה יוזמן נציג סיעת האיחוד הלאומי. כיוון שאין נשיאות משמעותית בפגרה, אם יסתבר לנו עם חזרתנו מפגרת הקיץ שהכנסת ממשיכה את עבודתה כסדרה, לא נכנסים להליך של התפזרות הכנסת, אני מבקש להיכנס להילוך גבוה בעניין יישום הפתרון האמיתי והמהותי ולא פתרון ביניים.

ללא ספק.

הסידור שאתה מציע איננו מספק. אנחנו לא צריכים רק לדעת אלא אנחנו צריכים גם את זכות ההשפעה, ההצבעה שם, ולא תהיה לנו. אם זה היה מתעורר רק היום, היה סביר מצדי לקבל את ההצעה שלך, כי יש בכנסת מצב בלתי ברור.

לי אישית ברור שהמצב הנוכחי יחייב באמת רי-שאפל של כל הוועדות וסגני היושב-ראש. אחרי שיחזור ראש הממשלה מהמקום שהוא נמצא בו ויתברר מצב הקואליציה והאופוזיציה, שיהיה כמה זמן בערפל, בסוף זה יסתדר אחרת מסטטוס-קוו אנטה. לא נחזור למצב הקודם. זה יחייב התפטרות של כל סגני היושב-ראש. הם נבחרו על-ידי הכנסת, הם צריכים להתפטר, תהיה פנייה אליהם של הוועדה להתפטר, וחלוקת הוועדות תהיה מחדש. לכן מכעת עד אותו תאריך, שאיננו יודעים אם זה שלושה חודשים או חמישה חודשים או חודש, אני מבקש לקבל סטטוס חוקי כמו כל סיעות הבית, כמו סיעות קטנות מאתנו, כפי שאמר יושב-ראש הכנסת, ולקבל ייצוג חוקי בנשיאות הכנסת על-ידי סגן מטעם סיעת האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו.

זה היה הסיכום של הוועדה, כפי שמופיע בפרוטוקול, שאנחנו נפנה ליושב-ראש שהסיעה תהיה מיוצגת בנשיאות.

אני מציע ואני חושב שנימנע עכשיו מכל מינוי ומכל דבר שהוא סטטוס חוקי, לפי דבריך, בגלל אי-הבהירות הגדולה שיש במערכת הפוליטית ובעיקר בכנסת. אני מציע שזה פתרון הביניים.

כך אמרתם לנו לפני שנה. לפני הפגרה הקודמת אמרת לנו שעד הפגרה זה ייגמר. עברה הפגרה ועבר מושב הקיץ והעניין לא נפתר.

אדוני היושב-ראש, אני תומך בך, זה מה שסוכם, שיהיה להם משקיף, ובלבד שעד 15 בנובמבר העניין יסתיים.

כך אמרו לנו לפני הפגרה הקודמת, שזה ייגמר עד הפגרה, וזה לא נגמר. כי אין במדינת ישראל דבר יותר קבוע מדבר זמני.

יש לי משאלה, חבר הכנסת זאבי. אני לא רוצה להתחייב, אבל, לדעתי, תהיה רק ישיבת נשיאות אחת מהיום ועד החזרה מפגרת הקיץ, זאת הישיבה של יום שני בשבוע הבא, ובה יהיה לכם משקיף. לישיבה זו הייתי מבקש לקבל מכם באופן אישי מהם הדברים שהם באינטרס שלכם בישיבת הנשיאות ביום שני, ואני אדאג לדברים שעליהם אתם לא יכולים להצביע.

ועם התחדש הכנסת יהיה לנו נציג קבוע?

לגבי יום שני, חבר הכנסת זאבי, תעביר לי את רשימת הצרכים שלכם ואעשה מאמץ מראש, כמו שאני מכין את כל הנשיאות, להעביר את זה בהסכמה. עם התחדש הכנסת, במידה והכנסת הולכת לידי פירוק, נמשיך בהסדר שתוכלו לעמוד בו עד לפירוק האמיתי. במידה והכנסת נכנסת להליך של יציבות, אני מקבל את ההתחייבות של יושב-ראש ועדת הכנסת, שנכנסים להליך מואץ ומחייב של הסדר הסוגיה שהעלית.

5. חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38)

הסעיף הבא: חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38).

מדובר פה בתיקון שעד לבחירת יושב-ראש הכנסת הקבוע בתחילת הכנסת, עד היום היה מקובל, שבהתאם לתקנון מי שיכהן יהיה זקן חברי הכנסת. הנושא הזה לא היה מעוגן בכלל בחוק, לכן לא היה ברור מה הסמכויות של מי שמכהן בתפקיד הזה, ולכן מוצע לעגן את זה בחוק יסוד, ולקבוע שזה לא יהיה זקן חברי הכנסת אלא הוותיק מבין חברי הכנסת.

היוזמה הזאת באה מאתנו הנה, משום שנוצר מצב שאני חושב שאסור שיקרה במערכת דמוקרטית, שיש חור שבו אין בעצם בעל-בית. כלומר, יש מצב שיש כנסת כל הזמן אבל אין מצב שאין יושב-ראש כנסת עם סמכויות של יושב-ראש כל הזמן.

עד הבחירות מכהן יושב-ראש היוצא. יש בחירות ונבחר יושב-ראש חדש, בחודש הזה - - -

למה לא להשאיר את היושב-ראש שהיה?

למשל דן תיכון לא נבחר. זה בכלל לא נכון, כי נבחרת עד תום הכנסת לקדנציה המסוימת על-ידי ההרכב הנוכחי. אתה נכנס למצב חדש.

אולי כדי שגם הכנסת תוכל לתפקד ולא יקרה לנו מה שקרה עם הנציג של גנדי, שפרינצק, אולי לבחור את הוותיק מחברי הכנסת מהסיעה הגדולה.

יש שפרינצק אחד על חמש-עשרה כנסות.

סעיף 2 מתקן את סעיף 20א לחוק יסוד: הכנסת, והוא רוצה להוסיף פרוצדורה שבה יהיה אפשר למנות ממלא מקום ליושב-ראש הכנסת לא רק כאשר נבצר ממנו מטעמי בריאות למלא את תפקידו אלא גם כאשר הוא מודיע שנבצר ממנו דרך ארעי למלא את תפקידו, וועדת הכנסת אישרה את הודעתו. כי היום אין אפשרות שיושב-ראש הכנסת יודיע שבאופן זמני הוא לא יכול למלא את תפקידו שלא מטעמי בריאות, ובמצב כזה אין מישהו שיכול למלא את תפקידיו שקבועים בחוק.

כלומר, יכול להיות מצב תוך כדי הקדנציה שאין יושב-ראש ואין מה לעשות עם זה.

יש יושב-ראש אבל נבצר ממנו למלא את תפקידו.

יש יושב-ראש. להלכה יש ולמעשה אין.

למשל הבעיה שהיתה לך כשהיית באבל וחבר הכנסת פורת היה צריך להתפטר.

עשיתי משהו שמאוד פגע בי. זה אבל ואני לא עושה בו כלום, ובגלל הסיטואציה של חנן פורת ביקשתי שיבוא אליי הביתה לתוך האבל להגיש את מכתב ההתפטרות. זה היה מאוד לא נעים מבחינה דתית.

למה ממלא המקום לא יכול לעשות את זה?

יש פונקציות שהן רק של היושב-ראש.

זו סמכות שקבועה בחוק והיא נתונה רק ליושב-ראש.

זה לא דבר שעובר אוטומטית לסגן יושב-ראש.

סעיף 3 מתקן כותרת שוליים, טעות שנפלה אצלנו בתיקון חוק יסוד הקודם. תיקנו סעיף וכתבנו בכותרת השוליים "כינוס הכנסת" במקום "כינוס הכנסת שלא בתקופת הכנסים". צריך להוסיף את שלוש המילים האלה.

צריך לעשות התאמה לחוק הקיים בסעיף 13, ששם נאמר שהכנסת תיפתח על-ידי נשיא המדינה וניהול הישיבה על-ידי זקן חברי הכנסת.

הפתיחה יכולה להיות על-ידי זקן חברי הכנסת. זו רק הפתיחה.

צריך למחוק את מה שכתוב בסעיף 13. לפי סעיף 13 זקן חברי הכנסת הנוכחים פותח את הישיבה.

אני מציע להתאים את הסעיף הזה לתיקון שקיבלנו.

סעיף 13 אומר שהכנסת תיפתח על-ידי נשיא המדינה ואחר-כך ימסור את ניהול הישיבה לזקן חברי הכנסת.

צריך להוריד את המילה "הנוכחים", כי מיסדת בסעיף הקודם את זקן חברי הכנסת כמוסד.

את הוותיק. הוא ישמש כיושב-ראש הכנסת עד לבחירת יושב-ראש קבוע. סעיף 13 מדבר רק על ישיבת הפתיחה.

צריך ללכת לפי התיקון, שוותיק זה ותיק לאורך כל הדרך.

בכנסת הנוכחית פרס היה זקן החברים והוא לא יכול היה לשבת שש-שבע שעות רצופות.

מינו לו סגנים זמניים.

אף אחד לא החליף אותו.

לאחר שבוע-שבועיים מינו סגנים זמניים – את גולדשמידט וריבלין.

לא מיהרנו למנות בגלל הבעיות הפוליטיות.

אני מבקש לעשות התאמה של סעיף 13 לחוק יסוד: הכנסת לתיקון מס' 38 שקיבלנו היום.

שיהיה ותיק לאורך כל הדרך.

יש הסתייגויות לתיקון המוצע?

חברת הכנסת תמר גוז'נסקי ביקשה לצרף הסתייגות, שזה לא יהיה הוותיק מבין חברי הכנסת אלא הוותיקה מבין חברות הכנסת.

שתהיה רק אישה?

כן.

מי בעד הסתייגותה של חברת הכנסת גוז'נסקי?

הצבעה
בעד ההסתייגות של חה"כ ת' גוז'נסקי - אין
נגד – רוב
ההסתייגות של חה"כ ת' גוז'נסקי לא נתקבלה.

רבותיי, אני מבקש להצביע על הצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38), כפי שהצענו כאן ואישרנו, כולל התאמת סעיף 13 לחוק היסוד.

הצבעה
בעד הצעת החוק – רוב
נגד – אין
נמנע – 1

הכנסת (תיקון מס' 38) נתקבלה

אני נמנע בשתי ההצבעות שהיו.

אני קובע שהצעת חוק יסוד: הכנסת (תיקון מס' 38) אושרה בקריאה שנייה ובקריאה שלישית.

6. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק

נעבור לקביעת ועדות לדיון בהצעות חוק.

בדיון על הצעת חוק הפיקוח על עסקי הביטוח הושמעו הצעות להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדת הכלכלה ובוועדת הכספים. יש בקשה להעביר את הצעת החוק לדיון בוועדה משותפת חוקה וכספים לביטוח רכב מנועי. אני חושב שזו האכסניה.

הוועדה לא מדברת על עסקי ביטוח אלא רק בביטוח רכב מנועי. זה לא קשור בכלל.

בהצעה כאן מדובר בעסקי ביטוח. היות והוועדה המשותפת מורכבת מוועדת הכספים שיש בה עוצמה ומשקל גדול לנושא הביטוח, ומוועדת החוקה שתטפל בפן החוקתי של הנושא, היא מתאימה.

בדרך כלל ועדה משותפת מוקמת לנושא. אתה לא יכול להעביר נושא אחר לוועדה משותפת שעוסקת באותו נושא.

זו לא ועדה משותפת. זו ועדה שהוקמה בחוק רק לנושא אחד. זו ועדה מיוחדת למעקב אחרי החוק.

אני מציע לדחות את ההצעה ולחשוב על כך.

של חברת הכנסת יעל דיין. באופן חריג לא מביאים את כל הצעות החוק כדי לא להעמיס על הכנסת.

זה לא מעמיס. מדובר בהצעה שעברה בקריאה טרומית ואנחנו צריכים להצביע על איזו ועדה זה יעבור.

מדובר בהצעת חוק להפרייה חוץ-גופית של חבר הכנסת טיבי וקבוצת ח"כים?

מדובר בשתי הצעות זהות, אחת של חבר הכנסת טיבי ואחת שלי. לא נרשמה הקריאה שלי על ההצעה של עצמי שצעקתי ולא נקלטה, להעביר לוועדה שלנו. לא עולה על הדעת שהסכמתי על זה. מיד אחרי זה הצביעו על ההצעה של חבר הכנסת טיבי. אלה היו הצעות ברצף ונימקנו אותן ברצף.

באותו עניין?

כן, ממש זהה. זה היה בשבוע שעבר. אני מבקשת להעביר את הנושא לוועדה למעמד האישה.

פניתי ליועץ המשפטי ענבר בכתב עם הנימוקים. חד-משמעית, ואמר את זה בהומור מסוים חבר-הכנסת ריבלין כשדנו בזה בפעם שעברה, אם יש דבר ששייך לנשים זה ביציות. הנושא איננו רפואי כללי. זה רק לגבי נשים. זו זכותה של אישה - זה מתואם עם משרד הבריאות – להיות תורמת או לקבל תרומה. לא מדובר כאן על פרוצדורה רפואית. משרד הבריאות מקיים ועדה שאני שותפה לה בנושא הזה. חברים בוועדה רבנים, קאדים, אתיקנים, נשים מארגונים שונים ומספר רופאים. הנושא הוא מובהק מעמד האישה, זכויות האישה בלבד.

אדוני היועץ, בבקשה.

אין ספק שפה יש סוגיה שמחייבת עיון. פשוט לא ידעתי שזה יהיה היום.

מה הבעיה?

אני צריך לדעת במה מדובר.

היועץ המשפטי צריך להתכונן, לבדוק את הבעיות. לדעתי, יש כאן הרבה בעיות מוסריות ואתיות.

אני מתעסק במאה-מאתיים בעיות ביום.

אם היועץ המשפטי מבקש לעיין בנושא, נאפשר לו. הקביעה של הוועדה תתייחס בדיוק לתוכנו של החוק.

אני לא יודע בכלל אם המכתב הגיע לשולחני.

ההצעה של חבר הכנסת טיבי שהיא זהה נמצאת היום על סדר היום של ועדת הכנסת. זו אותה הצעה, היא זהה.

אבל נאמר לנו שזה לא יהיה היום.

לי נאמר שכן יהיה.

אני מוכרח לבדוק. מחר יש ועדת כנסת.

זה על סדר היום.

חברת הכנסת דיין מבקשת שזה יהיה היום. אני מסביר שאי-אפשר.

ההצעה של חבר הכנסת טיבי כן עומדת היום על סדר היום.

אני מבקש לעבור לסעיף אחר: הצעת חוק הזכות למות בכבוד, התשנ"ט-1999. חבר הכנסת אבי יחזקאל מבקש להעביר את הצעת החוק לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

מה עמדת היועץ המשפטי?

יש מניעה? זה אחד הנושאים שיש בו שאלת יסוד ושאלה ערכית מאוד, ולדעתי, הדיון בחוק הזה מתאים לדיון בוועדת החוקה. מר ענבר, אתה מסכים?

כן.

לכן אני מציע להעביר את הצעת החוק הזאת לוועדת החוקה, חוק ומשפט ששם תידון גם הצעת החוק של חברת הכנסת ענת מאור שמדברת על הזכות להחליט על הארכת חיים.

ה צ ב ע ה
בעד ההצעה להעביר את הצעות החוק לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט – רוב
נגד – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק הזכות למות בכבוד והצעת חוק העונשין (תיקון –
הזכות להחליט על הארכת חיים) לוועדת החוקה, חוק ומשפט

כל יתר החוקים, כיוון שהם בעייתיים, אני מבקש להעביר אותם לארבל אסטרחן, שיחד עם היועץ המשפטי יגבשו עמדה ונביא לדיון.

יש הצעת חוק נוספת, הצעת חוק העונשין (תיקון – השארת ילד), של חבר הכנסת זבולון אורלב. חבר הכנסת תמר גוז'נסקי מבקשת להמתין עם ההחלטה עד שתסכם עם חבר הכנסת רובינשטיין. חבר הכנסת רובינשטייין הסכים בינתיים להעביר את הצעת החוק לוועדה לקידום מעמד הילד.

זה מה שמבקש המציע?

כן. אני מבקש להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – השארת ילד), התש"ס-1999 לוועדה לקידום מעמד הילד.

ה צ ב ע ה
בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה לקידום מעמד הילד – רוב
נגד – אין
ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – השארת ילד), בתש"ס-1999, לוועדה לקידום מעמד הילד נתקבלה.

הקמת ועדת משנה לוועדת הכנסת להמשך מעקב אחר מסקנות ועדת החקירה
הפרלמנטרית בעניין אסון המכביה

אדוני היושב-ראש, מה בקשר להצעה בעניין אסון גשר המכביה? פניתי אליך בכתב.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש את אזנך. חבר הכנסת מודי זנדברג העלה כבר את העניין בישיבה קודמת. הוא מבקש שוועדת החקירה הפרלמנטרית שעסקה באסון המכביה, שבינתיים החקירה נסתיימה גם פרלמנטרית וגם ציבורית, תמשיך לעסוק ביישום המסקנות. אני מבקש את עצתך. מה נהוג?

לא נהוג דבר. אנחנו מדברים על ועדת חקירה פרלמנטרית שסיימה את תפקידה. טוען יושב-ראש הוועדה שעל הכנסת לקיים מעקב אחר ביצוע החלטת ועדת החקירה הפרלמנטרית. הגוף שלדעתו יכול לקיים את המעקב זה ועדת כנסת, ועדה מיוחדת שתהיה באותו הרכב של ועדת החקירה הפרלמנטרית, כך שחברי הוועדה בקיאים בנושא ויוכלו לקיים את המעקב.

זה לא חלק מהנושא שאנחנו מנסים לשנות עכשיו ולהביא שינויים בנושא ועדות חקירה פרלמנטריות?

לא מדובר פה בוועדות חקירה פרלמנטריות. למעשה מה שצריך חבר הכנסת זנדברג כדי לשכנע את הוועדה הזאת להמליץ בפני מליאת הכנסת להקים ועדה מיוחדת, זה להביא את דו"ח ועדת החקירה הפרלמנטרית ולציין בפני חברי הוועדה, כשהדברים גם יירשמו בפרוטוקול, מהם העניינים הטעונים מעקב שמחייבים ועדת כנסת, ואם הוועדה תשתכנע שזה כך היא תוכל להציע למליאה.

הדו"ח נמסר לכל חברי הכנסת במליאה. הנקודה היא כזאת: יש מספר נושאים שנוגעים למספר ועדות כנסת על-פי החלוקה המסורתית כלולה, שכלולים בהמלצות ובמסקנות. מדובר בשינויים ומעקב אחר ביצוע של החלטות. למשל דברים שקשורים להשתתפות מדינת ישראל במכביה.

האם בשביל כך צריך ועדה?

מודי, כמה זמן אתה מעריך שהוועדה צריך להמשיך?

יש שם נושאים שונים. יש דברים שקשורים לאירועים המוניים, לתקנות ואולי גם לחקיקה שצריכים לחוקק.

זה נושא אחר.

הדברים קשורים אחד בשני. הוועדה הזאת ישבה ולמעשה שמעה את כל המומחים מכל התחומים. הידע הכי גדול יש דווקא לאנשים שישבו שם. אם צריכים לבצע מעקב בכל מה שנוגע למשלוח ספורטאים לאולימפיאדה, בכל מה שנוגע למכביה הבאה שהיא בעוד שנה, אדוני היושב-ראש, השתתפות מדינת ישראל - - -

יש אירועים שהם לא רק מכביה. יש עוד אירועים לאומיים גדולים.

האם הכנסת צריכה להיות הגוף שצריך לדאוג לביצועים נכונים בעתיד? האם אנחנו לא נוטלים לעצמנו תפקיד שהוא לא לנו?

אני בפירוש חושב שלא. כאשר עולה שאלה עקרונית של אירועים המוניים, זאת סוגיה ציבורית יותר מכל דבר אחר שהכנסת נדרשת או תידרש לה בכל מקרה. כאשר עולה שאלה של אבטחה ותקנים או אישור תקנות לאבטחה, זו סוגיה ציבורית. כאשר עולה שאלה של אי-השתתפותה של מדינת ישראל במימון או במכביה הבאה אם לא יקרו דברים מסוימים במכבי, זאת שאלה שסביב שולחן של ועדת כנסת ידונו בה. כשעולה השאלה של שידור ציבורי, של מסך מפוצל, של אסון או לא אסון, זו גם שאלה עקרונית שכלולה בהמלצות שלנו. זאת שאלה שהכנסת תידרש לה.

כשאני מחבר את הדברים, מספר ועדות יידרשו לעניין. חשבתי שזה יותר הגיוני שוועדה אחת תמשיך לטפל בנושא, כשהיא מכירה ובקיאה בחומר, באותו הרכב שהיה בוועדת החקירה. אני חושב שגם באוסטרליה הציפייה היא למשהו דומה, כי אז יה להם כתובת והם כבר התרגלו אליה. זה עניין של גישור הפערים והקרע שקיים.

אני חושב שהבקשה היא מאוד הגיונית. מקימים ועדות חקירה פרלמנטריות, הן מסיימות את העבודה, לא יודעים מה קרה הלאה, הן זזות הצדה ולך תבדוק מה קרה. לדעתי, הם לא סיימו את העבודה. במסקנות של הוועדה יש יישום החלטות. מי יבדוק את היישום? מישהו צריך לבדוק את זה. אני חושב שאפשר להאריך להם לתקופה מסוימת, שזה יהיה מקרה יוצא דופן, עד ליישום ההחלטות.

בכתב המינוי של הוועדה אתה יכול להגיד, אני רוצה שעם הנחת המסקנות יהיה גם מעקב, כי אחרת זה מסתיים ברגע שהוגש הדו"ח.

למה אי-אפשר להאריך?

בוועדת חקירה ברגע שמגישים את הדו"ח, הסתיים תפקידה.

בהמשך להצעה של אלי בן-מנחם, אפשר לקבוע שנקים את הוועדה ונקבע דיון נוסף בעניינה של הוועדה בחודש מאי בשנה הבאה. אם נגיע למסקנה שאין צורך בה, אני מתחייב לפרק את הוועדה בתור היושב-ראש שלה. יש נושאים שקשורים למשל להתפטרות נשיא מכבי עולמי. האוסטרלים זועמים. ועדת החקירה היתה מקום שבו אפשר היה לרכך עמדות ולקרב את הצדדים. יש בזה תועלת למדינת ישראל.

צריך להקים את ועדת החקירה כאילו מהתחלה.

למה? הם לא סיימו את העבודה.

האם נוכל להאריך את תוקף פעולתה של ועדת החקירה הזאת?

ועדת החקירה הפרלמנטרית סיימה את תפקידה.

מדובר על מעקב אחר היישום של ההמלצות שלה, לא בחקירה. החקירה הסתיימה. כתבנו את הדו"ח.

אני תומך בעניין, אבל אני חושש מהשתרשות העניין הזה לכל נושא ונושא.

ממילא דנים בקרוב באופן עקרוני בוועדות חקירה והמשמעות שלהן, כך שהחשש שלך מתקדים לא קיים, כי עוד מעט יהיו כללים אחרים לגבי ועדות חקירה.

אפשר להקים ועדה מיוחדת אפילו באותו הרכב, למעקב אחר הדו"ח.

החשש שלי שבעקבות אישור הקמת הוועדה המיוחדת הזאת יהיה גל של ביקושים לוועדות מיוחדות, ומרוב ועדות מיוחדות לא יהיו ועדות בכנסת. כל פרצה שוועדת הכנסת פותחת יש מבול. אני רוצה לתת פתרון למודי לעניין הזה, אבל שזה לא יפתח פתח מסוכן.

אני רוצה להציע הצעה. אני רוצה ללכת בכיוון שלך. אולי זה אפילו חורג יותר מהתקנון, לכן כדאי לחשוב. אולי, היות שמדובר בנושאים שקשורים במספר ועדות, להקים ועדת משנה של ועדת הכנסת, נקבע את אותו הרכב של הוועדה הקודמת, ונהיה ועדת משנה של ועדת הכנסת שעוסקת במעקב.

זה יותר קל, כי זו סמכות פנימית שאפשר לשלוט בה.

ועדת משנה בוודאי שזה הדבר הטוב ביותר.

אני מציע ועדת משנה של ועדת הכנסת למעקב אחרי מסקנות כל ועדות החקירה הפרלמנטריות.

הוועדה הזאת תעסוק ביישום ההמלצות.

ועדה לא בהרכב גדול.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה את אותו הרכב.

אני מקבל. בואו נאשר הקמת ועדת המשנה לצורך מעקב אחר ההמלצות.

ועדת משנה של ועדת הכנסת, שחבריה צריכים להיות חברי ועדת הכנסת.

אדוני היושב-ראש, אני אציע לך הרכב.

מדובר על מינוי ועדת משנה של ועדת הכנסת בת חמישה חברים לעניין מעקב אחר ביצוע דו"ח לקחי אסון המכביה . חבר הכנסת זנדברג, כיושב-ראש המוצע של הוועדה, יביא את הרכב הוועדה לאישור.

ההחלטה היא שזה יעבור לוועדת הכנסת. ועדת הכנסת תעשה עם זה מה שהיא רוצה.

ועדת הכנסת אישרה את הקמת ועדת המשנה. חבר הכנסת זנדברג יביא לי את הרכב החברים.
רבותיי, תם סדר היום. אני מודה לכם.
הישיבה ננעלה בשעה 11:35