פרוטוקולים/ועדת הכנסת/913

1
ועדת הכנסת
24.7.2000

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/913
ירושלים, ה' באב, תש"ס
6 באוגוסט, 2000
הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 118
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, כ"א בתמוז התש"ס (24.7.2000), שעה 11:00

סאלח טריף – היו"ר
יולי אדלשטיין
אליהו בן-מנחם
זהבה גלאון
משה גפני
עבד אלמאלכ דהאמשה
אליעזר זנדברג
נעמי חזן
יוסי כץ
סופה לנדבר
אופיר פינס-פז
ראובן ריבלין
מאיר שטרית
יורי שטרן

יושב ראש הכנסת אברהם בורג
חבר הכנסת בנימין אלון
חבר הכנסת צבי הנדל
חבר הכנסת שאול יהלום
חבר הכנסת מיכאל קליינר
אריה האן – מזכיר הכנסת
דוד לב – סגן מזכיר הכנסת
גיורא פורדיס – דובר הכנסת
גב' ארבל אסטרחן – הלשכה המשפטית
יאיר אלוני – רשות השידור
יוסף בראל – רשות השידור
גב' חנה מצקביץ' – יועצת משפטית, רשות השידור
משה גלילי – סמנכ"ל משרד התקשורת
טל שחף – נציג הכנסת

צבי ענבר

אתי בן-יוסף

חנה אלטמן

1 – קביעת מסגרת הדיון להצעה להביע אי אמון בראש הממשלה;
2– בקשת יושב ראש הכנסת לאפשר לנשיא היוצא, מר עזר ויצמן, לשאת דבריו ביום השבעת
הנשיא הנכנס;
3 – שונות;
4– דיון בנושא הפיקוח על שידורי ערוץ 33 מהכנסת;
רציפות שידורי ערוץ 33 מהכנסת;
הצעת חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (הוראת שעה)(תיקון – שידורי רדיו מהכנסת),
התש"ס-2000, של חבר הכנסת צ' הנדל;
5 - רוויזיה על קביעת מסגרת הדיון להצעה להביע אי אמון בראש הממשלה.
קביעת מסגרת הדיון להצעה להביע אי אמון בראש הממשלה

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. כידוע לכם תמיד כאשר יש הצעה להביע אי אמון בראש הממשלה – הוועדה הזאת פותחת את סדר יומה בסעיף הזה אבל בכל מה שקשור לקביעת מסגרת הדיון להצעה הזאת אני מבקש להזכיר לכם שחבר הכנסת קליינר הגיש בשבוע שעבר הצעה להביע אי אמון בראש הממשלה למרות בקשותינו שהוא יחזור בו מבקשתו. סיעות הליכוד והאיחוד הלאומי חזרו בהן מההצעה גם בשבוע שעבר וגם השבוע אבל חבר הכנסת קליינר מתעקש - - -

צריך להזמין אותו לדיון הזה. האם הוא הוזמן אליו?

כמה הצעות להביע אי אמון בראש הממשלה סיעת יחיד יכולה להגיש?

אין מגבלה.

יש מגבלה.

סיעת יחיד יכולה להגיש שתי הצעות כאלה.

אבקש לקרוא לחבר הכנסת מיכאל קליינר לכאן. אנחנו נקבע מסגרת דיון להצעת אי האמון שלו - - -

אולי אפשר להפסיק את הקרקס הזה?

פניתי למזכיר הכנסת, ביקשתי אותו לבדוק את העניין ונמצא שחבר הכנסת קליינר מכהן מזה חמישה חודשים כיושב ראש סיעה. קודם לכן הוא היה חבר בסיעה אחרת. הוא הגיש פעמיים הצעות להביא אי אמון בראש הממשלה. לסיעה שמונה פחות מעשרה חברי כנסת מותר להגיש הצעה כזאת שלוש פעמים במושב, זאת אומרת שכאילו מותר לו להגיש עוד פעם הצעה כזאת. אבל אם הוא מהווה רק חמישה חודשים סיעה, נשאלת בהקשר הזה של הדברים שאלת היחסיות.

היועץ המשפטי שלנו, מר צבי ענבר, אומר שצריך להעביר את העניין להכרעת ועדת הכנסת כיוון שאין בתקנון הוראה מפורשת לגביו. מן הצד האחר אני סבור שבמקום שהוא ירגיש את עצמו מקופח, נאפשר לו להגיש את ההצעה.

בצורה כזאת הוא יגמור את כל המכסה שלו.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת צבי הנדל.

אני מרגיש חובה, בגלל שחבר הכנסת קליינר לא נמצא כאן, לומר מילים ספורות בעניין הזה. אמנם אנחנו מתלוצצים על הנושא הזה אבל יש ציבור גדול שאיננו נמצא כרגע בחדר, שנמצא בטראומה אדירה, ובעצם אין לו כלי ביטוי לכן אם חבר כנסת מוצא לנכון, כפי שהיה כבר בעבר לגבי מקרים הרבה פחות חמורים ובזמן שראש הממשלה לא היה כאן והוגשה הצעה להביע בו אי אמון, - אני לא חושב שיש מקום ללעג. אפשר להתנגד, אפשר לא להסכים, אבל אני מציע לכם לא ללעוג - - -

היה תקדים בנושא כזה לגבי עניין הרבה פחות בעייתי - - -

אני לא חושב שיש כאן לעג לעניין הזה.

אני לא חושב שהיה תקדים לנושא כזה שכן ראש הממשלה נמצא בחוץ לארץ בפסגה מדינית - - -

חבר הכנסת הנדל, אני מבין שלא היית כאן בישיבה הקודמת שקיימנו בנושא הזה לכן אני מבקש לציין באזניך שיש כאן מסורת - - -

אבל היה כבר תקדים כזה בכנסת, במצב הרבה פחות חמור.

אם אתה חושב שחבר הכנסת קליינר מבטא הרבה יותר טוב את דעתו של אותו ציבור שכואב לו מאשר האיחוד הלאומי ישראל ביתנו או הליכוד - - -

מה שאני אומר הוא שלא צריך לזלזל בו.

איננו מזלזלים בו.

שמעתי נימת זלזול מהדברים כפי שהם באו לידי ביטוי כאן.

לא שמעת נכון.

חברים, חבר הכנסת קליינר נמצא עכשיו בדרכו לכאן - - -

אני מציע לקבוע מסגרת דיון כפי שהוסכם עליה בשבוע שעבר.

מקובל עליי. המציע יקבל עשר דקות על פי התקנון וכל שאר הסיעות תקבלנה, כל אחת מהן, שלוש דקות, ללא הבדל בגודל הסיעות.

אני מעמיד להצבעה את ההצעה הזאת.


הצבעה
ההצעה אושרה.

תודה.

סיעות הקואליציה לא תשתתפנה בהצבעה.

האם כוונתך רק להצבעה או גם לדיון?

להצבעה.

צריך לדאוג לעתיד לתקן את העניין הזה.

תגיש הצעה לתיקון התקנון.

אני אגיש הצעה כזאת.

אני מבקש להזכירכם כי ההצבעה שלנו התקיימה לפי סעיף 148 לתקנון.

אני מודה לכם.


נעבור לסעיף הבא בסדר יומנו – בקשת יושב ראש הכנסת לאפשר לנשיא היוצא, מר עזר ויצמן, לשאת דבריו ביום השבעת הנשיא הנכנס.

בקשת יושב ראש הכנסת לאפשר לנשיא היוצא, מר עזר ויצמן, לשאת דבריו ביום השבעת הנשיא הנכנס

מזכיר הכנסת מבקש, בשם יושב ראש הכנסת, את אישורנו לכך שביום 1 באוגוסט – כ"ט בתמוז, כאשר יתקיים בכנסת טקס הצהרת האמונים של נשיא המדינה שייבחר, יתאפשר לנשיא היוצא, מר עזר ויצמן, שכיהן כנשיא השביעי של מדינת ישראל – לשאת דברים מעל בימת הכנסת.

ועדת הכנסת מתבקשת לאשר את העניין הזה משום שהוא חריג - - -

זה לא עניין חריג. דבר כזה כבר קרה בעבר.

האם יתאפשר לו לשאת דברים אחרי ההצבעה?

לדעתי זה יהיה אחרי ההצבעה.

אחרי ההצבעה זה הגיוני.

רבותיי, אני מעמיד להצבעה את הבקשה לאפשר למר עזר ויצמן, מי שכיהן כנשיא השביעי של מדינת ישראל, לשאת דברים בטקס הצהרת האמונים של נשיא המדינה שייבחר.


הצבעה
הבקשה אושרה.

תודה.







ש ו נ ו ת

ישיבת ועדת הכנסת ביום רביעי תידחה לשעה עשר במקום תשע וחצי כיוון שאני אהיה משעה תשע בישיבה בנושא ועדת טל.

ככלל אני מציע לא להתחיל את הישיבות של הוועדה לפני שעה עשר.

נעבור לנושא המרכזי שבסדר יומנו – שידורי ערוץ 33 מהכנסת.




דיון בנושא הפיקוח על שידורי ערוץ 33 מהכנסת
רציפות שידורי ערוץ 33 מהכנסת
הצעת חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת (הוראת שעה)(תיקון – שידורי רדיו מהכנסת),
התש"ס-2000, של חבר הכנסת צ' הנדל
_________________________________________________________________

אני מקדם בברכה את כל הנציגים של רשות השידור שהגיעו לישיבה הזאת. להזכירכם, כבר דנו בעניין הזה לפני חודשים לא מעטים, כמו כן דנו גם בהצעתו של יושב ראש הכנסת לשנות את מסגרת הסיקור של ערוץ 33 מהכנסת מתוך שאיפה שהשידורים יהיו הרבה יותר אטרקטיביים, יותר מעניינים ויותר כאלה שמבטאים לא רק את ההתרחשויות שקורות במליאה אלא גם את מה שקורה בישיבות הוועדות, גם מה שקורה במסדרונות הבית וגם בכל מקום אחר בכנסת.

עד עכשיו לא עלה בידינו לבסס רעיון כלשהו למרות שעניין השידורים נחשב חשוב מאין כמוהו כדי שהוא יגיע נכון לתודעת הציבור מבחינת עבודת חברי הכנסת ועבודת הכנסת.

שמענו על שינוי שהתרחש בשידורים האמורים, בלי שהדבר הובא בכלל לידיעתה של ועדת הכנסת ובישיבה האחרונה שלנו שהתקיימה לפני די הרבה זמן סוכמה הצעה שתובא אלינו בהמשך אבל מאז הפסקנו את הדיון בנושא הזה. אין כל ספק בכך שהשידורים מהכנסת צריכים לעבור שינוי וצורה שתבטא את דעת הכנסת, את דעת יושב ראש הכנסת, את דעת חברי הכנסת וגם את הדעה המקצועית של רשות השידור.

אני אבקש לשמוע על השינוי שקרה, להבין מדוע ואיך הוא קרה, ומה אתם מתכוננים לעשות בשבוע הקרוב?

במהלך הפגרה אולי נקיים בירורים בעניין הזה וגם נציע הצעות לגבי שיטת ודרך העבודה שכן לפי דעתי צריך להרכיב ועדה מחברי הכנסת כדי שהיא תפקח על העניין, תציע הצעות ותלווה את עניין השידורים מהכנסת. במילה: תלווה, אני מתכוון לכך שהיא תבצע רפורמה כיוון שאחרי שנים של ניסיון של השידורים האלה מסתבר שהם כבר משעממים חלק גדול מהצופים.

האם עשו איזשהו סקר בקשר למשפט האחרון שלך? לדעתי הצפייה רק הולכת וגוברת בשידורי הכנסת; אומרים שזאת ההצגה הכי טובה בעיר.

רשות הדיבור ליושב ראש הכנסת.

אני שמח מאד שהדיון הזה מתקיים שכן עבר הרבה מאד זמן מאז הדיון הקודם שקיימנו שבו, באמת, פתחנו את העניין ואני מבקש להזכיר לכם דבר אחד לפחות בגדר המסגרת הדיונית והוא שב-31 בדצמבר 2000 יפוג תוקף ההסכם של הכנסת עם רשות השידור. זאת אומרת שכל מה שמתנהל עכשיו, כל מסגרת דיון שמתקיימת עכשיו משאירה לנו זמן, מעשית, אופרטיבית, מאוקטובר עד דצמבר.

מה זה אומר?

אני מניח שאם יאיר אלוני ימצא לנכון הוא יציג בפני חברי הוועדה את מה שהוא הציג בפניי כמה וכמה פעמים בשבועות האחרונים, משהו שהוא בין חוסר היכולת לאולי מוטיווציות אלטרנטיביות של בית השידור הממלכתי במתכונת הנוכחית שלו עם ערוץ שידורים מלא מן הכנסת. פירושו של דבר שהאתגר האמיתי שאנחנו מתמודדים אתו זאת לא השאלה איך נראית המליאה היום או מחר או אפילו בחודשיים שעד סוף השנה אלא האם אנחנו, בנקודת המעבר מסוף חוזה במתכונת א' כפי שהיא קיימת באיקס השנים האחרונות, מסוגלים להעביר זאת לפאזה נוספת? האם אנחנו רוצים לעבור ב-1 בינואר או בכל זמן אחר שלא יהיה, למתכונת אחרת שתאפשר לנו לעבור פאזה תקשורתית?

כדי להסביר מה המשמעות של לעבור פאזה תקשורתית אני מתנצל בפני חברי הכנסת אם אני אחזור על דברים שכבר אמרתי אותם לפני מספר חודשים; פריצת הדרך שהושגה כאן כאשר הכנסנו את ערוץ 33 לכנסת עשתה באמת שינוי דרמטי מאד בהרבה מאד דברים ואני חושב באופן עקרוני שמבחינת המדד של שקיפות זה היה דבר נכון לעשותו למרות כל הביקורות שהושמעו.

אני לא זוכר בדיוק את לוח הזמנים של התקשורת הישראלית, באיזה תאריך נכנס ערוץ 33 לשדר בכנסת - - -

בנובמבר 1993.

לפני עליית הערוץ השני לאוויר. זאת אומרת שערוץ 33 נכנס בתור הערוץ השני הרשמי של מדינת ישראל. מאז נכנס הערוץ השני נכנסו הכבלים, נכנס עכשיו לוויין ונכנסו רדיו אזוריים ורדיו פירטיים באינטנסיביות רבה ביותר. במילים אחרות, הכלי התקשורתי שהיה בבחינת חידוש בנוף התקשורת הישראלית לפני שש, שבע, שמונה שנים, היום, במובנים רבים, כבר נמצא מאחור מבחינת התפוקה התקשורתית שהוא משרת אותנו.

ערוץ 33, במתכונת הנוכחית שלו, הוא רדיו מצולם ואני לא רואה בו את התכונות, אני אשמח להתווכח על כך כמובן, של טלוויזיה במובן האינטראקטיבי, המאד דינמי, מאד דיווחי, כפי שאנחנו מכירים אותו מהערוצים האחרים שבהם אנחנו צופים.

קיימים בעולם מודלים שונים לגבי הפעלת ערוצי שידור מהסוג הזה. מבין שני המודלים הבולטים ביותר, מודל אחד הוא של הסיספן האמריקאי והמודל השני הוא המודל הבריטי. יש גם מודל של האיחוד האירופאי - - -

יש גם מודל אוסטרלי.

אני לא מכיר אותו לכן אני לא מתייחס אליו. מכל מקום המשמעות של אלה שאני מכיר איננו רק הפרלמנט בישיבתו אלא הוא ערוץ דמוקרטי או ערוץ משטרי שמשדר יריעה הרבה יותר גדולה של ארועים שמתחוללים ואני אתן דוגמה כדי להמחיש את דבריי; אם, לדוגמה, נשיא סין מבקר בכנסת ואנחנו יושבים אתו – ארוע מן הסוג הזה יכול להיות בעל משמעות בערוץ המשטרי. בימים שהכנסת לא עובדת והיא גם לא משדרת – יש דברים נוספים שניתן לשדר, אם מדובר על תכניות רטרו למיניהן, למשל, מן הנעשה בפרלמנטים בעולם, נאומים גדולים מהכנסת, נושאים שהיו בכותרות, נושאים של הרחבת דעת בתחומים מסויימים ועוד דברים אחרים מהתחום האזרחי המשטרי הרחב. אני חושב שלדבר הזה, דווקה על רקע החולשות המשטריות שקיימות היום בישראל, יש חשיבות חינוכית אזרחית מן המעלה הראשונה.
יש משמעות עצומה לצילום הרצוף ממליאת הכנסת מעת פתיחתה ועד עת סיומה לגבי הקמתו של ארכיון מצולם של ועדת הכנסת. זאת אומרת שחומר לא הולך לאיבוד, ואנחנו רואים איזה שימושים נעשים בחומרים שמצולמים ממליאת הכנסת. בעיניי רובם ככולם לטובה.

ביקשתי לקבל חומר ואגב קיבלתי תגובה מעניינת מאד דווקה מהפרלמנט הבריטי, על כללי המשחק של המצלמות, שהעברתי אותו אינני זוכר בדיוק למי ברשות השידור. מכל מקום אני אשמח להניח את החומר הזה על שולחן הוועדה כדי שנבדוק איך מצלמים, איך לא מצלמים, והדבר הזה גם לא מבזה את ההליך הדמוקרטי בתוך האולם. זה לא חלק מההליך הפרובוקטיבי במידה ויש פרובוקציה אלא זה תהליך מעניין מאד מאד. דווקה אצל הבריטים, שיש להם מסורת שידור טובה ומסורת פרלמנטרית טובה, הדבר הזה יוצר איזונים לגבי השאלה מה מותר ומה אסור למשדר הציבורי.

אני רואה את המתכונת בתור חבילה שיש בה שני רבדים; הרובד האחד – ערוץ אזרחי, ערוץ משטרי, ערוץ דמוקרטי, ערוץ כנסת, נקרא לזה איך שנקרא לזה, שבמתכונת השידורים הפנימיים שלו אני מיד אגע, ובמקביל - שידור רצוף של מליאת הכנסת וחלק מוועדות הכנסת באמצעות רדיו.

כאשר הצעת החוק של חבר הכנסת הנדל עלתה בקריאה טרומית, היתה עמדה ממשלתית מלכתחילה להפיל אותה. אז ישבתי על הבמה כיושב ראש הישיבה וביקשתי מהממשלה לא להתנגד לחוק ולא להפיל אותו אלא לאפשר להעבירו לוועדה כדי לשלב את הדיונים יחד עם העיצוב שאנחנו רוצים לעצב, לכלל המתכונת התקשורתית כפי שאנחנו רוצים שהיא תהיה לכנסת.

אני מאמין שבכוחנו, ואני אגע מיד בסיפא של דבריי בשאלה איך אני רואה את המתכונת הטלוויזיונית של הפעולה הפרלמנטרית שלנו, מכל מקום אני סבור שאנחנו מסוגלים היום, גם בגלל הנסיבות וגם בגלל הערוצים הייעודיים וגם בגלל תהליכים אחרים שמתרחשים בכנסת, לקבל ערוץ מלא לנושא הזה. אני מניח שיאיר יוכל לתת לנו מפה מסוג כזה או אחר ואני גם ביקשתי שבמהלך הפגרה ניפגש, אולי המקום הנכון לקיים את הפגישה הוא דווקה כאן במחשבה ראשונה, כיוון שמי שהיה בארצות הברית וראה איך עובד הסיספן, אותו ערוץ גם מבחינת מבנה הבעלות, גם מבחינת המימון הציבורי שהרי יש בעיה אתית שאנחנו מממנים ערוץ שמסקר אותנו ואז נשאלת השאלה איך עושים את ההפרדה בין המימון למערכת, לתוכן העתונאי, לאובייקטיביות של הדיווח, כלומר העסק הזה נחשב רגיש מבחינה אתית.

מכל מקום שם יש פתרונות גם נכונים, גם אתיים וגם אסטתיים ולכן אני מבקש שאם ייקבע דיון בנושא הזה – זאת נקודת התחלה כדי להבין איך דבר כזה עובד?

אני יודע שיש קבוצה אזרחית פרטית כלכלית שמנסה, במסגרת הלוויין החדש להוסיף ערוץ כזה לנוף השידורים שלנו, ואני מציין זאת כדי שנדע שהשוק הפרטי כבר מושך ומצריך איזושהי התייחסות שלנו.

אני מאמין שדווקה מכמה ערוצים ממלכתיים אפשריים ניתן לקבל ערוץ מלא על מנת שהוא יהיה הערוץ האזרחי, הפרלמנטרי, הדמוקרטי, ולא חשוב כרגע איזה שם ניתן לו.

היכן אנחנו נמצאים בנושא הזה? על מנת שנוכיח איזושהי ישימות או היתכנות, ואני לא מדבר על הרמה הטלוויזיונית העצומה ביותר שכן אני לא צריך כאן את ברברה וולטרס אבל אני חושב על איזושהי מתכונת שהיא לא רק דיווחית אלא גם עתונאית במובן המוכר לנו של עתונאות פרלמנטרית וגם כזאת שמכסה את הצרכים שלנו.

דומני שבישיבה הקודמת סוכם שלקראת המושב הבא תוגש לי תכנית ולאחר מכן היא תוגש לוועדה, כדי לנסות לגבש איזושהי חבילה שאומרת את הדבר הבא: יש בקרים שבהם מתקיימות ישיבות ועדות, ויש אחרי הצהרים בהם יש ישיבות מליאה. באשר לבקרים, וועדות – ניתן כל יום, במתכונת קצת יותר הרמטית, לכסות בכל בוקר שתי ועדות, ועדה אחת משעה תשע עד אחת עשרה וועדה אחרת מאחת עשרה או קצת יותר מאוחר – עד אחת או יותר מאוחר, זה לא חשוב כרגע, כאשר בתום כל ישיבת ועדה יהיה פאנל כלשהו שיסביר מה קרה באותה ישיבה. תהיה הנחיה כזאת של רבע שעה או עשרים דקות או חצי שעה, מכל מקום הפאנל הזה יסביר לציבור מה הוא ראה לנגד עיניו. להזכירכם, בבניין החדש כל החדרים וכל האולמות יהיו בעלי יכולת של שידור ישיר במתכונת מלאה מתוך החדרים, התכניות הופקדו כבר בעבודה טובה ביותר של מאיר, והוועדה המחוזית אישרה להפקיד אותן להתנגדות.

זאת, כאמור, היתה מתכונת הבוקר; שתי ועדות, ועדה וסיכומה, ועדה וסיכומה, בימי שני ושלישי - - -

מי יחליט על הרכב הפאנלים?

עוד מעט נגיע גם לזה. הטכניקה פחות מעניינת אותי כמו התוכן שכן אני סבור שצריך לשדר איזושהי איכות טלוויזיונית.

שידור של ועדה נוספת יתקיים ביום רביעי שבו יש בוקר קצר ומשם נגיע לשעות אחר הצהריים שלגביהן תישאלנה השאלות מה קורה בחור שבין תום הוועדות, בין השעות אחת עד שלוש או מאחת עד ארבע? התשובה לשאלות האלה היא שמתרחשים כאן מספיק דברים, אם זאת ישיבת קואליציה או ישיבת אופוזיציה או מסיבת עתונאים כזאת או אחרת, ואז יוחלט על הפרמטרים המאזנים כדי שלא ניתן, חלילה, במה רק לחבר כנסת מסויים. אחרי הצהרים יתקיימו דיוני המליאה שיצולמו מאז פתיחתם עד תומם – עיין ערך ארכיון מצולם.

באמצע, בשלב מסויים שהוא קצת פריים טיים, נעשה עצירה של חצי שעה כדי לסכם את מה שקרה בכנסת, מין יומן חדשותי כנסתי ולאחר מכן נחזור לשידור שוטף מתוך הכנסת ומתוך מליאתה.

אם אנחנו מסוגלים להגיע למתכונת הפעלה מהסוג הזה, ואליבא לטענתו של יאיר הדבר אפשרי, זאת אומרת שהוא לא בשמים. את התכנים המקצועיים נשמע מיד. מכל מקום לדעתי אנחנו צריכים לנסות להפעיל פיילוט מן הסוג הזה עם הפרמטרים והרסנים של מה מותר ומה אסור בחודשים נובמבר ודצמבר. אם העניין הזה יעבוד כי אז היכולת שלנו לבקש לאחר מכן ערוץ מלא ממשרד התקשורת, ממשרד החינוך, מממשלת ישראל, אולי אפילו מהשוק הפרטי, אני לא יודע כרגע, צריך באמת לבדוק את הדבר הזה גם מהאספקט של הרגישות הציבורית הגבוהה ביותר. מכל מקום אנחנו מסוגלים, עם התובנות החדשות שעונות על השאלות: איך מופעלים ערוצים כאלה בעולם, עם פיילוט שהפעלנו כאן, עם ניסיונות של מה שהיה טוב – להפעיל, ומה שלא היה טוב – להחזיר לוועדה, לבדוק אם זזים קדימה או נסוגים אחורה ובסופו של דבר נגיע למצב שבראשית השנה הבאה נציג בעצם ערוץ פרלמנטרי, ערוץ דמוקרטי מלא שישה – שבעה ימים בשבוע, בלי שכנים כמו אלה שיש לנו היום, שלנו לא נוח בשכנות אליהם ולהם לא נוח בשכנות אתנו. עד כאן דבריי.

לא שמעתי על השינוי שהיה ואשר הוחלט עליו כבר.

הדבר היחיד מכל הדברים שדובר עליהם הוא לנסות להפעיל השבוע את סקירת הבוקר של הוועדות בדרך שתוארה, עם פאנל, לאמור: ועדה וסיכומה, ועדה וסיכומה, ולהפעיל את אותו הדבר אחר הצהרים בלי להיכנס לעניין התוכן או לגבי תכניות נוספות או בלי להיכנס לשום דבר מהדברים היותר גדולים שדיברתי עליהם.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת ראובן ריבלין.

כיוון שנבצר ממני להשתתף בתחילת הישיבה בעניין ההצעה להביע אי אמון בראש הממשלה אני מבקש לציין כי הליכוד קבע שבגלל הנושא הממלכתי, בגלל שראש הממשלה לא נמצא בארץ ובוודאי עדיין לא התקבלה החלטה, - הוא חוזר בו מההצעה, יחד עם זאת יש מפלגות שצריך לתת להן את האפשרות - - -

אישרנו את ההצעה באותה מסגרת כמו בשבוע שעבר.

הואיל ורוב החברים של הסיעות השונות רוצים להביע את עמדתם לגבי המשא ומתן אני מציע להרחיב את הדיון לא בהרבה, נניח שעתיים - - -

סיימנו את הדיון בנושא הזה. אני מבין שאתה מבקש רוויזיה?

כן.

אם כך נקבע אותה לסוף הדיון.

מסגרת של שלוש דקות לסיעה זה דבר שלא מתקבל על הדעת.

איננו פותחים את הדיון על ההצעה להביע אי אמון בראש הממשלה, מחדש.

שאלה לסדר; מתי להערכתך, אדוני היושב ראש, נגיע לדיון על החוק שלי?

אינני יודע. רשות הדיבור לחבר הכנסת מאיר שטרית.

אדוני היושב ראש, שמעתי גם היום וגם בדיון שקיימנו בעבר, בתשומת לב את דברי יושב ראש הכנסת ויש לי הערות לגביהם אבל אני לא חושב שאני אשמיע אותן עכשיו כי הן נוגעות לתכנים ולשאלה איך צריכה להיראות הטלוויזיה של הכנסת כיוון שקודם כל צריך לקבל את התכניות, לדון בהן לעומק ורק אחר כך להתחיל לשאול שאלות. יחד עם זאת במצב הנוכחי חשוב מאד להבין שבשידורי הטלוויזיה מהכנסת אסור שתהיה עריכה של הכנסת.

של הפוליטיקה.

אסור שתהיה שום עריכה של הכנסת וזה צריך להיות העיקרון כפי שהוא גם קיים היום של השידור החי מהמליאה ובגלל זה הציבור צופה בו באובייקטיביות כיוון שהוא משדר כמו רדיו וזה בדיוק מה שהערוץ הזה צריך לעשות – לתת לציבור, בצורה בלתי אמצעית, להבין מה מתרחש בכנסת.

ערבוב של הכנסת בתוך שיקולי העריכה בכל מה שקשור לשאלות: מה ישודר, מה יצולם, מי יצולם – זה דבר פסול לחלוטין כי היום יש יושב ראש אחד, יש מפלגה אחת בשלטון, מחר יהיה יושב ראש אחר, מפלגה אחרת תהיה בשלטון ואסור - - -

זאת ההצעה.

אין עליה מחלוקת.

לדעתי העניין הזה מהווה כלל חשוב מאד ומרכזי מאד בשידורים והתסריט שהיושב ראש צייר אותו, לדעתי קצת מתנגש עם הקו הזה. מכל מקום כאשר נדון בתכניות המפורטות – נצטרך ללטש את הדברים האלה.

דבר שני; כל עוד לא נעשתה תכנית וכל עוד היא לא אושרה בוועדת הכנסת, לא צריך לעשות שום שינוי בשידורים ואם מישהו ירצה להכניס שינוי - הוא יצטרך להביא אותו לאישור ועדת הכנסת.

אני מקבל את הרעיון של היושב ראש, להקים ועדת משנה של ועדת הכנסת, שתפקח על השידורים.

לי לא ברור מי אחראי על ערוץ 33 מטעם רשות השידור - - -

אף אחד לא מתערב בתוכן כפי שהוא מועבר מהכנסת. אנחנו מעבירים את השידור כפי שהוא. כאשר ועדה משודרת – הכנסת היא זאת שקובעת איזו ועדה תצולם לטלוויזיה.

עניין המגזינים החדשים עומד בסתירה לחוק רשות השידור.

אני לא רוצה לפתוח את כל היריעה כיוון שההצבעה הבאה בוועדת הכספים תהיה בנושא ביטול אגרת רשות השידור ואני רוצה לומר לכם בצורה הכי גלויה שאם רשות השידור תתערב בתוך השידורים בכל מה שקשור לשאלות: מה ישודר או מה לא ישודר – אני אעדיף לבטל את האגרה של רשות השידור ואני שם את הדברים באופן הכי גלוי על השולחן.

אני לא רוצה שום מעורבות של רשות השידור בכל מה שקשור לשאלות: מה כן ישודר, מה לא ישודר, מי ישדר, מי לא ישדר, לכן אני מציע לכם למשוך את ידיכם מכל השאלות האלה.

מדוע התרשמת שיש בשידורים משום התערבות של רשות השידור?

אם רוצים לחולל שינוי איזשהו בשידורים, למרות שאני בעד שינויים, אני מציע לדון בהם כאן - - -

היכן קיימת התערבות?

אני לא רוצה לפתוח את היריעה אלא רק אומר שקיימת התערבות - - -

מדוע אתה לא מציין איזו התערבות? אם לא תגיד פה – היכן תגיד? זה סודי?

בלוח הזמנים שהיושב ראש מציב, באשר לשינוי בערוץ 33, שהוא לוח זמנים יחסית קצר, אם רוצים ליצור מצב של הפעלה שונה במושב החורף - - -

ב-1 בינואר.

לכן אם יש פגרה של שלושה חודשים - ועדת הכנסת תצטרך להיכנס לעבודה בכל
הרצינות - - -

אני הנחתי את הנושא על שולחן הוועדה כבר לפני חודשים.

צריך להביא בפנינו חומר. מכל מקום הכיוון הנכון הוא להקים ועדת משנה של ועדת הכנסת שתלווה את הנושא - - -

הצעה טובה.

הוועדה הזאת תשמע את ההצעות, תקבע את עמדתה, תאשר כל שינוי מהיום ואילך, ואגב, יכול להיות שהוועדה לא אישרה את השינויים ואני חוזר ומציע לא לעשות שום שינוי לגבי השידורים.

ברצוני ליידע אתכם שבבניין החדש יהיה אפשר, בו זמנית, לקלוט שידורים מכל ועדות הכנסת באולפן אחד ומשם יהיה אפשר גם להעביר חלקים משידורים שונים כמו שהם. הרעיון הזה הוא רעיון נכון.

1 - שנקים ועדה; 2 – שנחליט ששום שינוי לא יתרחש כל עוד הוועדה שהוקמה לא תאשר אותו.

תודה. רשות הדיבור לחברת הכנסת זהבה גלאון.

יושב ראש הכנסת דיבר גם בפעם הקודמת וגם בישיבה הזאת על פתיחת השידורים הן לוועדות והן למליאה ואני סבורה שזה חלק מתפיסה יותר רחבה של חברה דמוקרטית שצריך לאשר בה את פומביות הדיון, בעיקר של הנציגים בכנסת.

באשר לדברים ששמעתי, ששידורים כאלה יגרמו לתיאטרליות – אני מניחה שבסופו של דבר הציבור יתרגל לזה כי גם זה חלק מהעניין.

אני לא נכנסת עכשיו לתכנים אלא אני רק רוצה להדגיש בדבריי כי אני מקבלת את ההצעה של חבר הכנסת מאיר שטרית, שתוקם ועדת משנה של ועדת הכנסת, ואני לא אכנס לגופו של עניין כי אנחנו מדברים עכשיו על הקונספציה.

כיוון שאני צריכה לצאת עוד מעט מהישיבה הזאת ואני מתנצלת על כך מראש, אני מבקשת לומר כי אני תומכת בהצעה של חבר הכנסת צבי הנדל. יש אנשים שלא מחוברים לא לכבלים ולא ללוויין ולכן צריך לאפשר להם תדר רדיו. זה רעיון נכון.

גם עבור מי שנמצא ברכב.

ההצעה שלי היא לשלב את הדברים כדי להגיע למצב כזה שב-1 בינואר נצא עם חבילה חדשה.

אני תומך בהקמת ועדת משנה אבל אני מדגיש שאינני רוצה לשבת כיושב ראש שלה כי דבר כזה עלול להוציא אותי מדעתי. ועדת הכנסת תקים את ועדת המשנה ובלבד שאני לא אשב בראשה. אני מוכן לבוא לישיבות ומציע לשלב בדיוניה גם את החוק של חבר הכנסת הנדל וגם את התכנית שהוצעה במהלך הישיבה.

אני תומכת בדברי יושב ראש הכנסת.

אם יושב ראש ועדת הכנסת יאפשר לי, מדי פעם בפעם, לבוא בפני הוועדה שתוקם – אני אשמח, אבל באופן עקרוני חשוב לי לציין שהיו בעבר דיונים של ועדת שידורים שהתכנסה אצל יושב ראש הכנסת, זה היה חלק מאיזשהו מנגנון יותר מרכזי, וכאמור, אני לא רוצה להיות יושב ראש הוועדה הזאת.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת יולי אדלשטיין.

אני הייתי אמור לחוש הזדהות עמוקה עם דברי יושב ראש הכנסת כי גם היישוב שלי, כמו היישוב שלו, נטף, אף פעם לא נהנה משידורי כבלים, כאמור הייתי אמור להתלהב מהרעיון שקשור לשאלה איך נעשה את השידורים של הכנסת ליותר מעניינים אבל משום מה אני אומר את האמת שלא חשתי התלהבות כזאת בגלל שאני חושש מאד. לא טענתי אף פעם לקיפוח תקשורתי אבל מה לעשות ואני יושב בתוך עמי ואני יודע שיש כאלה שטוענים לקיפוח תקשורתי של חשיפה תקשורתית. לכן הייתי אומר שכדאי לנו לנהוג במשנה זהירות ואני, אפילו, הייתי הולך לקיצוניות אחרת ואומר שדווקה כדאי לוותר על כל מיני תכניות גרנדיוזיות כי גם במקרה כזה אנחנו לא נתחרה מסחרית עם כל מיני סנטה ברברות.

צריך להשאיר את השידורים במתכונת של שידורים ישירים ללא עריכה, ללא התערבות, ואפילו עם מינימום קביעות באשר לשאלות: מה כן ומה לא. יש מליאה – היא צריכה להיות משודרת כמות שהיא ולא עם כל מיני תוספות.

ברגע שנתחיל עם המשחק של הכנסת ונתיר את השאלות: מה כן ומה לא, המשחק יהיה מסוכן מדיי - - -

במליאה כמעט אין נגיעה. מתוך מאות שעות מליאה – אין נגיעה. השינוי היחיד במתכונת הוא שבוחרים, בין שעה אחת לשעה ארבע, ובימים שלא משדרים את הכנסת כאשר השכנות שלנו תהיה שכנות משטרית בנושאים ענייניים ולא תכניות כאלה או אחרות.

אם אנחנו מדברים על שמו הטוב של הערוץ במובן הזה של שידורים מהכנסת, ברגע שיהיה שפיל ותהיינה אפשרויות לתת לוועדה פלונית אלמונית – הרבה יותר חשיפה מאשר לוועדה אחרת- - -

כמו המצב שקיים היום.

אני מקווה מאד שהמסר ברור מאד ואני קורא למשנה זהירות בנושא הזה - - -

להקמת ועדה לבדיקת הנושא, אם הוא אפשרי – ודאי שאינך מתנגד?

אני בעד, בתנאי שגם הוועדה תנהג במשנה זהירות.

תודה. רשות הדיבור לחברת הכנסת נעמי חזן.

תודה. הקונספציה נכונה אבל אין הפרדה בין קונספציה לבין אופן הביצוע והניסיון להפריד זאת איננה שאלה טכנית אלא היא שאלה מהותית. מי מקבל החלטות? מי יושב בפאנל? מי מחליט על הפאנלים? מי מראיין? מי לא מראיין? איזה ועדות מכוסות? כל אלה אינן שאלות טכניות אלא שאלות מהותיות.

אני חושבת שזאת טעות להקים ועדת משנה של ועדת הכנסת משום שמדובר בנו אז התשובות לשאלות תהיינה שאלות מקצועיות למחצה. יש פה אינטרסים ברורים מאד לכן הדרך היחידה לעסוק בעניין הזה, לפי דעתי, היא להקים ועדה מקצועית כמו שעשינו לגבי נושאים שקשורים לשכר או לנושאים אחרים.

אני לא חושבת שיד חברי הכנסת צריכה לגעת באופן קבלת ההחלטות על הרכבי הפאנלים.

יש בעיה בשני הכיוונים; יש בעיה שהכנסת תטפל בה ויש בעיה שרשות השידור צריכה לטפל בה והשאלה איך מקימים ועדה שהיא לא ועדה של הכנסת, שמחליטה עבור עצמה - - -

מי מקים את הוועדה?

איך מקימים ועדה שאין בה משוא פנים לכאן או לכאן? צריך להיות לצורך העניין הזה גורם עצמאי, לדעתי. אני לא יודעת בדיוק איך לעשות את זה אבל אני סבורה שלא טוב שיעשו את זה אנשי ערוץ 33 ולא טוב שתעשה את זה הכנסת - - -

הצעה לסדר לפני שאני יוצא לישיבת הנשיאות; כאשר הוועדה תוקם היא לא תצטרך לעסוק בתוכן האופרטיבי אלא היא תצטרך לקבוע את העקרונות. ועדת הכנסת תקבע את התכנים, את העקרונות, אבל ביישום חברי הכנסת לא יגעו, כפי שהדבר קיים היום. בשום פנים ואופן לא.

אני הבעתי את עמדתי. ייתכן שאתם לא מסכימים אתה אבל זאת בכל זאת דעתי.

קיבלתי עכשיו הודעה בביפר ששמעו על הדיון שמתקיים כאן עכשיו וכבר ניטש מאבק בין בייגל נאש לחברות מזון אחרות בכל מה שקשור לשאלה אם הם יוכלו להכניס פרסומת כשחבר הכנסת שאול יהלום ישא דברים מעל הדוכן או כשאני אדבר מעל הדוכן?

אני מתנצל בפניכם על כך שאני צריך לצאת לישיבת הנשיאות.

תודה לך. רשות הדיבור לחבר הכנסת דהאמשה.

גם אני צריך לצאת לישיבת הנשיאות אבל קודם לכן אני מבקש לומר מילים אחדות; אני נגד התערבות בעניין מקצועי שקשור לשידורים.

להכניס אנשים אחרים, אפילו מטעם הכנסת, ולהתחיל לפשפש בנושא הזה זה דבר שיכול רק לקלקל.

יש לתת למי שעושים עכשיו את העבודה מקסימום חופש פעולה ולדאוג לכך שהם יעשו את העבודה שהם יודעים לעשות אותה וכפי שהם עשו אותה עד עכשיו.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת צבי הנדל.

כל מה שרציתי להגיד כבר נאמר ולכן אני אומר רק דבר אחד, שאני מסכים לרגישות שכולם דיברו עליה, כל אחד בטון אחר, שזה מרכז הבעיה ולפי הנתונים שיושב ראש הכנסת הציג, סוגי תכניות שהוא רוצה לעשות יכולים להכניס שאלות מעשיות ולגרום רוב מהומה על לא מאומה כי יש תכניות טוק שואו מכאן ועד להודעה חדשה בכל הערוצים.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת שאול יהלום.

אני סבור שהתפקיד שלנו צריך להתבטא בשאלה איך לקרב את עבודתה של הכנסת לציבור בישראל. זה, כאמור, הדבר הכי חשוב. עם כל הכבוד לרצון של כל אחד מאתנו להופיע בטלוויזיה, וזה דבר לגיטימי ביותר, - אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב איך הכנסת תתקרב לציבור, איך הציבור יתעניין בה ואיך נעשה דברים שירתקו עד כמה שאפשר במושגים של הכנסת, את הכנסת לציבור.

אנחנו צריכים להודות שהדיונים השגרתיים בכנסת משעממים. הם חשובים מאד אבל הם גם משעממים ולכן אם אפשר לגוון ולהוסיף עליהם כל מיני פאנלים או כל מיני תכניות, אפילו יותר דרמטיות כמו: השבוע בכנסת, או תכניות אחרות מן הסוג הזה זה דבר חיוני מאד וחשוב מאד לכן צריך לשמור על מספר כללים. במליאה אולי לא צריך לגעת, אבל לגבי ועדות או פאנלים, - צריך למצוא מקסימום תכניות כדי שהערוץ יקרב את הציבור אל הכנסת, ערוץ שירתק אותו לכן אני מציע שנקים ועדה שיהיה בה ייצוג של 50% לקואליציה ו-50% לאופוזיציה, גם הקואליציה צריכה להיות מגוונת, גם האופוזיציה צריכה להיות מגוונת, ושהם יהיו בקשר עם אנשי מקצוע כדי שיהיה אפשר לדבר על דברים אובייקטיביים.

תודה. אני זוכר את דבריו של מר אלוני מהישיבה הקודמת - - -

אני מבקש שנשמע, בתשובות שנקבל על שאלותינו, מה אחוזי הצפייה בערוץ 33. האם הם עלו או ירדו? האם היתה בדיקה כזאת בכלל?

לשאלתו של חבר הכנסת צבי הנדל אני מבקש להשיב שיש בארץ ועדה שנקראת: ועדת מידרוג, והיא מפיצה כל יום את הנתונים. מכל מקום אחוז הצפייה שעליו מדובר נמוך והוא עומד על 0,1 או על 0,2.

אגב כך אני רוצה לספר לכם שחבר הכנסת המנוח אריאל ויינשטיין אמר לי בזמנו שמבחינתו 3 אלפים איש זה יותר ממה שהוא יכול להשיג בחוגי בית.

כמה זה 0,1?

נדמה לי שכל אחוז מדבר על 30 אלף.

אחוז משמעותו 45 אלף.

לא יכול להיות.

חבר הכנסת הנדל, אני יכול להמציא לך את הרייטיניג, מכל מקום הוא נמוך.

האחוז הרלוונטי זה לא רייטיניג אלא ריץ', ופירושו כמה פעמים אנשים נכנסים לראות את הערוץ, ולא משך הזמן או כמות האנשים בזמן נתון אלא כל אדם – כמה זמן הוא נכנס לערוץ, והריץ' נחשב לדי גבוה יחסית.

כוונתך לצופים שמעבירים תחנות. משלטטים.

אני אתחיל את דבריי מהסוף ומהתמצית ואומר שאני סבור שהרעיון לשדר את הפעילות של הכנסת או את הפעילויות שסובבות את פעילות הכנסת או ערוץ דמוקרטי כפי שיושב ראש הכנסת כינה אותו, הוא רעיון חיובי ואפילו רעיון חיוני למדינת ישראל. יחד עם זאת עמדתי היא וזאת איננה עמדתי בלבד, שלא רשות השידור היא זאת שצריכה לעשות את העבודה.

אני רוצה להרחיב את הדברים בקשר לפערים בין רשות השידור לכנסת בנושא הספציפי הזה; 1 – רשות השידור נחשבת לגוף עתונאי שתפקידו לחפש חדשות, להביא אותן, לפרש אותן, ולכנסת יש את המטרות שלה, לטפח דמוקרטיה, להסביר את פעילותה, אם אנחנו רוצים נקרא לזה: יחצ"נות. מכל מקום שני הקטבים האלה סותרים האחד את השני.

2 – הרשות נחשבת לגוף ציבורי שחייב להישאר עצמאי. כל קשר וזיקה יותר ממה שמחייב החוק שהוא נותן או חייב או חי עם גוף שלטוני, מבחינתי לעניין זה הרשות המבצעת, המחוקקת או השופטת היינו הך, - פוגעת באופי העצמאי הציבורי של הרשות.

3 – באשר למשק בהפרטה ואגב, מדברים הרבה על הפרטה. מכל מקום הרשות היא גוף שחי מכספי ציבור. כשלא היתה ברירה – לא היתה ברירה והרשות הרימה את שידורי הכנסת, היא קיבלה את העולל הרך מהמינהלת הזמנית של טרום הערוץ השני אבל העולל הזה גדל והיה לילד גדול, הוא כמעט בר מצווה, הוא מהלך יותר על רגליו וגם הענף בארץ התפתח: כבלים, שידורי לוויין, עוד מעט יהיה ערוץ מסחרי נוסף, תעשייה שלמה התפתחה סביב זה לכן זה לא הגון ולא הוגן שרשות שניזונה מכספי ציבור תתמודד עם מפיקים פרטיים שזאת פרנסתם.

4 – הנכות של רשות השידור - - -

לא הבנתי את הנקודה הקודמת.

יש מישהו פרטי שגילה עניין?

אם הכנסת תפרסם מכרז, אני מוכן לחתום לך על בין שבע לעשר הצעות.

4 – רשות השידור היא גוף נכה מבחינה מסויימת מכיוון שכאשר מדברים על ערוץ אחד צריך לזכור שזה ערוץ שאין לו 24 שעות שידור אלא יש לו סדר גודל של חמש שעות. בבוקר על התדרים יושבת הטלוויזיה החינוכית, בערב יש שידורים בערבית, באמצע יש גם שידורים באנגלית ופעם בשבוע – שידורים ברוסית. הנטו בשידורים בעברית נחשב לנמוך מאד והערוץ הזה צריך להתחרות בערוץ 2 שמשדר משעה שש בבוקר עד שעה ארבע לפנות בוקר, ועוד מעט יקום ערוץ מסחרי נוסף שגם הוא ישדר סביב השעון.

הפיתרון היחיד של רשות השידור למצוא את זמן האוויר שהיא זקוקה לו, ולצורך כך הוקם ערוץ 33, כדי לתת חלופה לשידורים של הערוץ הראשון. אם הערוץ הראשון משדר כדורגל, ערוץ 33 יכול לשדר קונצרט או כל וריאציה אחרת.

השידורים מהכנסת תובעים זמן רב, הרבה מאד זמן, בפרט אם רוצים להרחיב אותם ואז רשות השידור זקוקה לזמן הזה ולכן נדמה לי שאי אפשר לשתף פעולה בקטע הזה. אני סבור שהשתיים צריכות להיפרד וכאן אני רוצה לדלג לאחור ולומר שיש הרבה דוגמאות מפרלמנטים בעולם - - -

אתה מציע שרשות השידור תתנתק - - -

כן, ואני אומר את הדברים בצורה הכי ברורה. יש הרבה דוגמאות משידורים של פרלמנטים, לדוגמה מהפרלמנט הבריטי שהגביל את רשתות החדשות שלו לזווית מסויימת של מצלמה מסויימת לזירה מסויימת ואז אפשר לצלם את המליאה במלואה גם את העכבר אם הוא מתרוצץ על רצפת הבית. זה כן.

בפרלמנט הטייוואני רואים גם את התגרות, ובפרלמנט הספרדי רואים גם יריות. יש הפרלמנט של האיחוד האירופי ויש הפרלמנט של אוסטרליה אבל אני רוצה להתמקד בדגם שאני סבור שהוא טוב לכנסת כיוון שזה לא רק הדגם הטוב לדעתי אלא מפני שלמדינת ישראל יש איזושהי נהייה אחרי הדגם האמריקאי. סיספן משדר היום, אגב, סיספן זה לא סתם שם, אלה הם ראשי תיבות. מכל מקום סיספן משדר היום שלושה ערוצי טלוויזיה מארצות הברית. הוא משדר משנת 1979 את סיספן שתפקידו לסקר אך ורק את בית הנבחרים, יש לו 76 מיליון צופים, בתי אב, והוא משדר 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. ב-1986 הקימו את סיספן 2 שמשדר מהסנאט, יש לו 55 מיליון בתי אב והוא משדר 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.

ב-1997, לפני שלוש שנים, קם סיספן אקסטרה שמשדר בין תשע בבוקר לשש בערב, כל ערב, תכניות בענייני ציבור.

השלושה משלימים האחד את השני. על זה נוסף אתר באינטרנט ועל זה נוספה תחנת רדיו שמשדרת באזור וושינגטון בלטימור על תדר 90.1 - - -

מי מממן אותם?

הכל התחיל מכך שאדם מסויים תמהוני אמר שהוא רוצה להכניס מצלמות לתוך בית הנבחרים. מדובר בבחור צעיר שהיה כתב רדיו, הוא היה מזכיר עתונות באחת מסיעות הבית שם, והוא ביקש לעשות את העבודה. הוא הלך לחברות הכבלים האמריקאיות ואמר להן: אני אביא את השידורים אליכם ובשידורים אף אחד לא ייגע, לא בוועדות, לא במליאה, וחברות הכבלים תמממנה את העניין. איך הן מתממנות? הן גובות כסף מהמינויים שלהן. כך יש פיתרון לסוגיית המימון.

איך עושים את השילוב של מה שמתרחש בשידורים?

שם אין מערכת אלא יש תחנה - - -

לא כולם קשורים לכבלים.

הסיספן משדר היום בשני ערוצי לוויין, כולל כבלים, למקומות שהכבלים לא מגיעים אליהם.

זאת אומרת שאפשר לקלוט אותו רק אם יש צלחת לוויינית או למי שיש לו כבלים.

בדיוק.

חברות הכבלים הציעו מהיום הראשון לשדר את כל שידורי הכנסת בחינם, הם הציעו לתת ערוץ שלם רק לכנסת.

הייתי נוכח באותו דיון ואני גם יכול לומר לך מי השתתף בו: שבח וייס, דן תיכון, יצחק לוי אבל הבעיה התבטאה בכך שהכבלים לא מגיעים לכל הארץ.

כבלים או לוויין, אבל מה קורה למי שאין לו כבלים?

באשר ללוח השידורים של סיספן אני מבקש לציין כי כתוב במפורש שקודם כל בית הנבחרים ואחר כך אם הבית מתפזר, וסביב זה ועל בסיס זה חברת סיספן בנתה לוח שידורים שלם.

יש שם פרסומות?

החברה הזאת לא מוכרת שום דבר וגם אין שם פרסומות. לבית הנבחרים ולסנאט האמריקאי יש יחידת טלוויזיה משל עצמה - - -

מי מממן אותה?

כאשר אדם חתום על חבילה של 30 כבלים כדאי לתת לו עוד שלושה ערוצים כאלה ועל ידי כך מעבים את החבילה.

התקציב של סיספן עומד על 30 מיליון דולר לשנה, עובדים שם 250 איש וההחלטה החד משמעית שלהם היא שאף לא סנט אחד לא יבוא מכספי הציבור. מה זאת אומרת כספי ציבור? הכסף בא בעקיפין מהמינויים.

כשאתה דיברת על 75 מיליון בתי אב - - -

דיברתי על כל הכבלים. על חבילה שלמה.

מעבים אותה עם ערוצים כמו אלה שאנחנו מדברים עליהם.

יש יחידת טלוויזיה של הקונגרס, בית הנבחרים והסנאט, שמוציאה את השידור. סיספן מקבלת ממנה את השידור, היא לא נוגעת בו והיא גם לא יכולה לגעת בו. מדובר על שידור שהולך לכל ארבע הרשתות העיקריות, ועל זה סיספן, בהיותה במקור תחנה ברשת הכבלים – הוסיפה מגוון תכניות אבל זה מחוץ לדיון בסנאט ובבית הנבחרים.

מה משנה לך, מבחינתך, אם זאת תהיה רשות השידור? אתה יכול לומר לי: תפנה את הערוץ לצרכים אחרים.

אני אומר שתפנו את הערוץ לדברים אחרים אבל אני לא משתמש במילה: תפנו, כי זאת מילה קשה מאד, אלא אני אומר שיש סתירה בין הצרכים של רשות השידור לבין הצרכים של הכנסת כפי שהם באים כדי ביטוי היום ועוד יותר אם הדבר יתממש כפי שהיושב ראש רוצה. לכן לדעתי הכנסת צריכה לפרסם מכרז, על המכרז תתמודדנה, אני מנחש, בין 7 ל-11 חברות, הכנסת תוציא את השידורים מכאן וחברת הכבלים או כל גורם אחר יוסיפו על השידורים המוספים מעבר לשידורים של הכנסת עצמה, ועדות ומליאה.

תודה. רשות הדיבור למר יוסף בראל.

רבותיי, צריך להבהיר את הדברים ולשים אותם בצורה ברורה על השולחן; כשהתחלנו את השידורים שאנחנו מדברים עליהם, היועץ המשפטי של הממשלה, יוסף חריש, קבע, ואתם הצטרפתם אליו, שהשידורים לא יכולים להיות מועברים על ידי גוף מסחרי כמו הכבלים. צריך שהעניין הזה יטופל על ידי גוף ציבורי שאין לו אינטרסים כלכליים מושקעים בצורה כזאת או אחרת ושיכול לשמש לובי בחקיקות כאלה ואחרות. אז פנו אליי וביקשו ממני, אגב, אז השידורים עוד לא התקיימו בערוץ 3 אף שהערוץ הזה היה קיים, להתקין שידורים מהכנסת באופן זמני למספר חודשים.

כשהתחלנו להפעיל את השידורים ההנחיה היתה לעבוד עם אותה מפיקה שממשיכה עד היום לעשות את העבודה ובהקשר הזה של הדברים מן הנכון לציין שהיא אמנם עושה עבודה נהדרת. עוד נאמר לנו שבשידורים שלנו אסור בשום פנים ואופן לערב דעות אישיות, פרשנויות או דיונים למיניהם.

התחלנו להעביר בשידורים את המליאה, לאחר מכן העניין התרחב לוועדות, ויש צוות שעובד מהכנסת בתיאום אתנו והוא אומר לנו במה הכנסת מעוניינת.

אנחנו לא רוצים להיות מעורבים בשאלה איך הכנסת מתפקדת או במי היא בוחרת שיעלה על הבמה לנאום או מה הוא אומר. זה עניינכם. כאמור, אנחנו מעבירים את השידורים כמות שהם.

כאשר השנים חלפו השידור התרחב, גם הצוות של העובדים בכנסת התרחב ונוצר מצב שהערוץ איננו מושך צפייה כיוון שלא ברור מתי דבר אחד מתחיל ומתי הוא מסתיים. אתם יכולים לסיים את הדיון בשעה שבע בערב או למשוך אותו עד אחת עשרה בלילה כאשר חבר כנסת אחד, בודד, עומד על הבמה ולפעמים, כשיש דיונים על התקציב, הישיבה נמשכת ארבעה או חמישה ימים בלי הפסקה.

העניין הזה עולה לרשות השידור הרבה יותר כסף ממה שהיא חשבה בהתחלה. בשיחה שהתקיימה כאן עם יושב ראש הוועדה וגם עם יושב ראש הכנסת, הצעתי שנחפש חבילה במשותף, כזאת שתיתן שעה קבועה להפעלת השידורים ושעה קבועה לסיום השידורים ושיהיה רצף. לצערי הדבר חרג מההצעה ופתאום נוצרה מסגרת שהכנסת מתערבת בעריכה דבר שנחשב לאסור.

לפני שבוע התחיל להיווצר כאן מצב חדש לפיו הכנסת עורכת תכנית - - -

איך הדבר הזה קרה?

היתה פגישה ונדמה לי שהצליחו לשכנע בה את המנכ"ל שהדבר אפשרי למרות שחוק רשות השידור מחייב את רשות השידור להיות אחראית, עריכתית, על כל דבר שמשודר כאן. בהקשר הזה של הדברים מן הנכון להזכיר שאפילו גוף כמו בג"ץ לא יכול לקחת פינה ולומר: אני אערוך אותה.

רשות השידור חייבת להיות אחראית על כל התכנים שהיא משדרת וברגע שמדובר על תכנית - צריך להביא אותה לאישור במוסדות הקיימים לצורך העניין. מליאת רשות השידור לא דנה בעניין הזה - - -

מה בדיוק קרה לפני שבוע?

התחלנו לשדר מתכונת מדגמית כדי לבדוק איך היא עובדת.

מר בראל אומר שאת המתכונת הזאת הכנסת אישרה, כאשר מדובר על סיכומים, תקצירים, מה כן ומה לא.

מי, בכנסת, קבע זאת?

אינני יודע.

מינו את מר טל שחף כדי שהוא יפקח על העניין הזה.

רבותיי, אסור להתערב בבחירת מנחה כפי שקרה שפיטרו מנחה מסויים וקבעו במקומו מנחה אחר. זאת עבודה של רשות השידור אבל הכי חשוב הוא שהעניין הזה חייב לעבור את אישור מוסדות רשות השידור, המליאה והוועד המנהל, והדבר הזה לא קרה. באופן נסיוני, לשבוע או לשבועיים, לא צריך לעשות מדבר כזה מהומה אבל מה שצריך להיות ברור הוא שהעניין הזה מנוגד לחוק רשות השידור, את החוק הזה אתם חוקקתם ואני מתפלא על כך שאתם מעודדים שיפרו אותו.

אם אתם רוצים שיהיה לכם ערוץ נפרד לגמרי, הגשתי לכם הצעה כזאת, הוספתי ואמרתי שנעזור לכם להתמודד מקצועית עם הנושא הזה מתי שתרצו, ואף הוזמנתי לצורך העניין לאחת הוועדות שישב בה גם חבר הכנסת מאיר שטרית ואז מסרתי את דעתי בקשר לעלויות, בקשר לפריסה, ועוד. כאמור, אמרתי גם אז שנהיה מוכנים לעזור לכם ככל שתרצו, נעשה את הכל על מנת שתצליחו אבל דבר אחד צריך להיות ברור: תכניות שצריכות להיות תחת קורת הגג של רשות השידור והן לא באחריות רשות השידור – זה דבר שאסור לנו לעשותו .

אסור לכם להיות העורכים של תכניות שמסקרות אתכם.

תודה. רשות הדיבור למר טל שחף.

אני פועל במסגרת הכנסת כחלק ממנגנון הכנסת כאשר המטרה - - -

אתה נחשב לעובד הכנסת?

כן, מתחילת השנה. כאמור אני פועל במסגרת הכנסת, כחלק ממנגנון הכנסת כאשר המטרה היא כמו זאת שיושב ראש הכנסת דיבר עליה, לקדם הפיכת שלושת ימי השידורים המוגבלים של שידור חי בלבד לערוץ בהיקף של שלושה ימי שידור יותר טובים מהכנסת ואולי אחר כך גם לערוץ שמשדר במשך שבוע שלם.

אני מטפל בכל הפרוייקט הזה, בניסיון לקדם אותו ובמגעים עם רשות השידור שכפי שאתם רואים יש בהם בעיות.

אחרי הרבה חודשים של דיבורים כאלה ואחרים התחלנו, לפני שבוע, לעבוד בשיתוף פעולה עם רשות השידור, ומצד שני בלי שום התערבות של רשות השידור בתוכן המשודר. ההחלטה על מה שמשודר נעשית כפי שהיא נעשתה עד עכשיו - - -

על ידי מי?

על ידי הכנסת. עד עכשיו היה צוות שכלל את מר דוד לב, את מר גיורא פורדס ונציג של רשות השידור, והוא קבע איזה ועדה של הכנסת לשדר.

מכל מקום רצינו לבדוק את הרעיון שיושב ראש הכנסת העלה ועוד אנשים, כולל מר בראל, לסיים שידורים של ועדה בפאנל של ראיון טלוויזיוני עם מנחה טלוויזיה - - -

בעריכת רשות השידור.

מדובר על מנחה טלוויזיה בעל יכולת מוכחת לערוך פאנלים, ובפאנלים האלה להבהיר את הדברים, לגבש את הנושאים, ללבן אותם, לסכם אותם ולבדוק מה קורה הלאה מתוך מחשבה שאחרי שעה וחצי של ישיבה משודרת – הצופה קצת מבולבל, הוא לא יודע על מה מדובר או מה הוחלט או מה סוכם.

התחלנו לעבוד בצורה הזאת בשבוע שעבר והחלטנו שקודם שהפגרה תתחיל – נבדוק איך העניין הזה נראה. בשבוע שעבר שידרנו בצורה כזאת שתי ועדות עם פאנל אחריהן ואני חושב שבסך הכל, מבחינה מקצועית, העניין היה מוצלח - - -

מי משתתף בפאנלים? חברי כנסת?

מי קובע מי ישתתף בהם?

נגעת בבעיה הגדולה.

אנחנו סברנו שיהיה נכון שיושב ראש הוועדה ישתתף בפאנל כזה כי בכל זאת הוא זה שניהל את הישיבה, הוא יודע מה קרה, יש לו מדיניות שהוא רצה להוביל אותה והוא צריך להיות כזה שתמיד ישתתף בפאנל.

איזה ועדות שידרתם?

ועדת הכספים, בנושא היוון זכויות החקלאים בקרקע, נושא חשוב וסוחף, וועדת החינוך והתרבות בנושא המכללות ובשאלה האם יכירו בבוגרי המכללות כמורים? לגבי שני הנושאים האלה, יושבי ראש הוועדה השתתפו בפאנל ובדיון השני גם מנכ"לית משרד החינוך והתרבות השתתפה וגם סטודנטית שייצגה את המכללות.

ההחלטה שהתקבלה ואשר היתה החלטה עתונאית לכל דבר, עברה אישור והסכמה של הכנסת - - -

של מי בכנסת?

של יושב ראש הכנסת.

בשום פנים ואופן לא של יושב ראש הכנסת.

איזה מנגנון יכול לקבוע שנושאים שדנים בהם בוועדה מסויימת יותר מעניינים מאשר נושאים שדנים בהם בוועדה אחרת?

אם המנגנון לא יקבע אלא חברי הכנסת יקבעו - - -

לא המנגנון ולא חברי הנסת הם אלה שצריכים לקבוע איזו ועדה תשודר מהכנסת.

מר יוסף בראל כבר אמר שאסור לכנסת לעשות את הדבר - - -

הוועדה הזאת, לדוגמה, היא ועדה שמייצגת את כל סיעות הבית והיא עדיין יותר טובה מכל אדם שיכול להיות אובייקטיבי. היא מקובלת על כולם יותר מאשר אדם אחד או שניים או שלושה או כמה שיהיו, שיצטרכו לשקול את הנושא על פי שיקול דעת של יחיד.

איך קבעתם את הוועדות?

עד היום - - -

צריך להבין בהקשר הזה של הדברים שמדובר בסך הכל על שבוע.

כאשר מדובר על שידורים מוועדה הדבר מחייב שהוועדה תשב באולם ההרצאות, לכן המזכירות שואלת את ראשי הוועדות מי מעוניין להיות משודר, והעניין הזה עובד בלי שום פאנלים ובלי שום סיכומים. אבל אם ניכנס לעניין של הפאנלים, תיווצר בעיה ולנו אסור להיות מעורבים בה ככנסת.

כאמור, ביצענו את הרעיון הזה בשבוע שעבר ונבצע אותו גם השבוע, מתחיל הסיפור של הפאנל ואנחנו עושים ניסיון כדי לבדוק איך העניין הזה נראה. תוכלו להתרשם ממנו בעצמכם.

לדעתי צריך להפריד בין הדיון על המתכונת וכל מה ששייך לשאלות: מי בוחר ומי מחליט, לבין השאלה הגדולה מי, בכלל, משדר את השידור? ובעניין הזה אני חייב לציין שגלשנו מנושא לנושא בלי ששמנו לב.

ההחלטה הקרדינלית צריכה להיות מה יקרה לגבי השנה הבאה? רשות השידור לא מעוניינת להמשיך לשדר וזה נושא כבר מאד שאתם צריכים לדבר עליו בכל מה שקשור לשאלה: איך תעשה בחירת תוכן השידורים לנושא נפרד וחשוב מאין כמוהו שגם עליו צריך לדבר.

באשר לשאלה הזאת צריכה להיות מערכת מנותקת מהפוליטיקה, מנותקת מהמנגנון, מערכת עצמאית בפיקוח הכנסת, בפיקוח, אבל לא בהתערבות בהחלטות. ההחלטות יכולות להיות עתונאיות בדיוק כמו שמר בראל אמר, רק לא עתונאיות של רשות השידור אלא עתונאיות של מערכת עצמאית.

אדוני היושב ראש, יש לי הצעת סיכום - - -

עוד מעט אני אעביר אליך את רשות הדיבור. עכשיו אני מעביר אותה לגב' חנה מצקביץ', יועצת משפטית של רשות השידור.

אין לי הרבה מה להוסיף כיוון שרוב הדברים כבר נאמרו במהלך הישיבה הזאת. אנחנו עובדים במסגרת החוק, יש דברים שמחייבים אותנו ואנחנו לא יכולים להרשות שיתערבו בתכנים שלנו, יחד עם זאת המסגרת החוקית שלנו מוצאת את ביטויה גם בהסכם שנעשה אתכם וההסכם הזה צריך להיות טוב לשני הצדדים.

אנחנו מצאנו את עצמנו בהסכם הזה די חנוקים גם מבחינה כספית וגם מבחינות אחרות. מבחינת העבודה אני סבורה שההסכם נתן לכם פיתרון טוב כי היתה אפשרות לפיו גם לשדר את השידורים כמו שהם וגם להוסיף דברים מיוחדים שרציתם ואשר היה אפשר לעשות אותם, כמו ביקור אורחים וכיוצא בזה, עניין שהיושב ראש דיבר עליו.

אני סבורה שצריך לשקול את הדברים האלה להבא גם דרך העיניים של רשות השידור בכל מה שקשור לשאלות: האם כדאי לה? האם שווה לה? המצוקה שלנו בזמן שידור היא אמיתית, הצרכים שלכם הולכים וגוברים, ולעניין ההתערבות בתכנים – זה קו אדום עבורנו. אנחנו איננו רשאים, על פי החוק, גם לכם יש בעיה בעניין הזה ואתם צריכים לתת על כך את הדעת, יחד עם זאת אני מסכימה שכמו שנאמר כאן שהתערבות שלנו יכולה לעורר את חמתם של כאלה או אחרים באשר לשאלה: מדוע שידרתם ועדה מסויימת וקיפחתם ועדה אחרת, ותמיד תהיינה טענות בקשר - - -

כמעט אותם אנשים משודרים תמיד.

לכן השידורים לא נעשו סתם לא בארץ וגם לא במקומות אחרים בעולם. הרי לא יכולה להיות אובייקטיביות מוחלטת בעניינים האלה ותמיד יש בעיות לכאן או לכאן.

אם הדברים יתקדמו, אם יש לכם רעיונות ורשות השידור תהיה מוכנה לשקול אותם, נצטרך לשבת יחד ולהחליט - - -

אני מבין שהחוזה אתכם ייגמר בינואר 2001.

ב-31 בדצמבר 2000.

מה המשמעות של הדבר הזה? האם הכנסת יכולה להטיל עליכם, פעם נוספת - - -

לא, כיוון שההסכם מצא את ביטויו במסגרת של חוק, הוא מעוגן בחוק ואני לא חושבת שאפשר, ביחסים שבין הכנסת לבין רשות השידור, לחייב אותנו לעשות משהו.

אני מאמינה שרשות השידור תבוא לקראתכם אבל אני מציעה שאם מדברים על הארכה -להמשיך באותה מתכונת עד שיגובשו דברים, שהם יעמדו במסגרת החוק ובמסגרת הביקורת הציבורית כי חשוב מאד לדעת מה תהיה הביקורת הציבורית לאור הבעיות שהועלו כאן.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת אליעזר זנדברג.

1 - הבנתי שהקשר שלנו עם רשות השידור הוא בבחינת: לא לבלוע ולא להקיא. האמת היא שאתם צריכים להיפטר מכל העניין הזה שאנחנו מדברים עליו וגם אי אפשר לדעת איך הדבר הזה יתפתח במובן של יחסים עם פוליטיקאים, אם הדבר הזה יתפתח למשהו מעבר לשידור הישיר. כאמור, אתם צריכים להתפטר מאתנו.

2 - אני סבור שצריך לקיים את הדיון על הסוגייה הזאת אבל צריך להבין שהיא גם קשורה בשתי סוגיות אחרות; א' – אולי הגיע הזמן להבין שכל מי שרוצה לראות שידורים של טלוויזיה בישראל ויש לו מספיק כסף כדי לקנות טלוויזיה – צריך לשלם אגרה וגם להתקין אנטנה, אבל יותר מזה; היום כשיש גם כבלים וגם לוויין אני סבור שאפשר לכרוך את השידורים מהכנסת באחת ממערכות השידורים האלה ולא ליצור מכאניזם נוסף.

3 - בכנסת, מר טל, לא יאפשרו לך להזמין חבר כנסת כזה או אחר לכל מיני דיונים. לדעתי זאת תהווה בעיה גדולה מאד ויכול להיות שהרעיון להרחיב את הנושא הזה צריך באמת להיות קשור לפאנלים, אולי גם מעבר אליהם, אולי בצורה של הזמנת מומחים, לא חברי כנסת. חברי הכנסת יופיעו בדיונים של ועדה או של המליאה, אבל האחרים ישתתפו בדיונים.

אדוני היושב ראש, המסקנה שלי מהדיון שהתנהל כאן עכשיו היא שאנחנו צריכים לחשוב על הסדר אלטרנטיבי לרשות השידור.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת שאול יהלום.

1 - אני מבקש להדגיש שהמקום הכי ראוי לשידורי הכנסת, אם בכלל, זאת רשות השידור. השידורים צריכים להיות באמצעות הערוץ הממלכתי של מדינת ישראל ורשות השידור היא, עדיין, הערוץ הממלכתי שלנו. אם נבטל אותה ונעבור רק לפרסומות או לכבלים או ללוויינים – הסיפור יהיה אחר אבל אנחנו עדיין מדברים על הערוץ הממלכתי ביותר, המפוקח ביותר או האמור להיות כזה אם כי יש לו בעיות בלי סוף. מכל מקום זה המקום הראוי לכנסת. אגב, בארצות הברית אין בכלל ערוצים ממלכתיים אבל כל עוד שהאגרה משולמת מהציבור – זה חלק מהעניין. לכן אני מציע קודם כל שמבחינת הכנסת נחליט שאנחנו רוצים להמשיך את השידורים באמצעות רשות השידור.

2 - אחרי שנקבל על עצמנו מספר כללים לשידורים מהכנסת נוכל לדון בשאלה איך אפשר לעשות את הדברים יותר מעניינים ויותר מגוונים. בקדנציה הקודמת, כל יום רביעי בשעה ארבע, בהנחיית אלימלך רם, היה פאנל ואף אחד לא פצה פה וצפצף. ברור שחברי כנסת שהתבלטו לגבי נושא מסויים באותו שבוע – מצאו את מקומם באותו פאנל, אז מה האסון? להיפך, ואני אומר זאת לחברי הכנסת, אנחנו צריכים להיות מעוניינים בכך שחברי הכנסת יהיו פעילים וועדת הכנסת צריכה להיות זאת שתפקח על העניין הזה. אם, לדוגמה, השבוע יעלה הנושא של קמפ דייוויד – חברי כנסת שהתבלטו בעניין הספציפי הזה יופיעו בפאנל.

למה כוונתך במילה: התבלטו?

העלו נושא מעניין; נאמו עליו.

מי יקבע זאת?

אנשים אובייקטיביים של רשות השידור. עורך התכנית. האם בגל ב', לדוגמה, אתם מרגישים איזושהי מגמתיות?

כן, כיוון שיושבים שם אנשים שמראיינים את המגישים ולא להיפך.

אני מציע שכמו שאר הדברים שאינם ברורים, - יעשו על סמך איזשהו תקנון אתי שיחייב שווי משקל ואיזון.

כאשר רשות השידור היא האחראית, והיא העורכת?

כן.

היא העורכת והעובדים הם שלה.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת אליהו בן-מנחם.

אני זוכר את הימים הראשונים, כאשר דובר עם צוות ערוץ 33, בשנת 1990 או 1991, כאשר חיים רמון ויוסי שריד היו המתנגדים מצד אחד ואני הייתי מתנגד מצד שני, אבל עובדה שקיים היום ערוץ 33 אז אם מדברים היום על פאנלים או על כל הרעיונות האחרים – אולי מישהו כן צריך לקבוע מה עם הפאנלים או מה היה הנושא הכי חשוב של אותו שבוע?

בגלל שמדובר על הכנסת, על מוסד שמעלים בו הרבה מאד נושאים, לא רק ביטחוניים או מדיניים אלא גם נושאים חברתים וכל מיני נושאים אחרים, צריך לדאוג לכך שהחתך יהיה צודק מהבחינה הזאת שהערוץ לא יהפך להיות ערוץ 1 או ערוץ 2 של היום. יהיה פיקוח של גוף כדי שיהיה חתך אמיתי וצודק ושלא כל יום יחליטו על כוכב אחד ואז השידור יהפך להיות כזה של פרוטקציונרים.

מה שחיובי היום בערוץ 33 הוא שכל מי שעולה על הבמה ומדבר על כל מה שהוא רוצה – משודר בלי סלקציה, וזה מה שצריך לחשוב עליו גם לגבי הפאנלים, כדי שהם יהיו הוגנים.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת מאיר שטרית.

אדוני יושב ראש הישיבה, אני מבקש להגיש את הצעתי כהחלטה לסיכום הדיון; א' – שידורי הכנסת יימשכו בתכנית הנוכחית ללא שינוי; ב' – ועדת הכנסת תחליט על הקמת ועדת משנה לשידורי הכנסת בהרכב שעוד יוחלט עליו; ג' – הוועדה שתוקם תאשר כל שינוי בשידורי הכנסת ותטפל בכל הקשור בשידורי הכנסת.

תודה. חברים, לאור כל מה ששמענו בישיבה הזאת כנראה שלא יהיה מנוס מכך שנאריך את החוזה, יחד עם זאת יש דבר חשוב ודחוף שצריך לעשותו בהקדם והוא לקבוע את הכללים מחדש. אין התנגדות בכנסת לשידור אטרקטיבי, מגוון, שמבטא נכונה את עבודת הכנסת ואת עבודת חברי הכנסת. תהיה כאן התנגדות גדולה להפוך את הערוץ שאנחנו מדברים עליו לערוץ של כוכבים שיופיעו קבוע, ואילו עבודתם של חברי כנסת אחרים שעובדים קשה – לא תבוא כדי ביטוי בשידורים. זה החשש שלנו.

אין "חיה" בכנסת שיכולה לקבוע מי, מה ואיך לכן מדובר על מתכונת שמבטאת את יחסי הכוחות בפרלמנט שאלה הסיעות בבית ואשר הייצוג שלהן בא לידי ביטוי בוועדה הזאת לכן אני מציע שנאשר את הוועדה המצומצמת, בת ארבעה או חמישה חברים, עד סוף השבוע או עד תחילת השבוע הבא, שכמובן יהיה בה איזון, והיא תפקח פרלמנטרית על השידורים. היא לא תקבע מי ומה אלא תפקח פרלמנטרית על כל החלטה ראויה כך שלדוגמה, חבר הכנסת אליהו בן-מנחם יוכל לפנות אליה כדי להתלונן, וכיוצא בזה.

אנחנו נעבוד על הנושא הזה גם בפגרה יחד עם רשות השידור, כדי לסכם מתכונת של שידורים עם כללים קבועים, תכנים, - - -

בוועדה הזאת החליטו לא לבדוק אופציה של כבלים או לוויין?

בודקים את האופציות האלה. מה שצריך להדגיש בהקשר הזה של הדברים הוא שהשידורים חוזרים למתכונתם הנוכחית.

נכון. אני מקבל את הרעיון שהכנסת תמשיך לעבוד בשבועיים האלה רק במתכונת הקיימת, עד שתיקבע המתכונת החדשה ותאושר, ואני מציע לצורך המתכונת הבאה - שהיא תועבר לוועדת הכנסת לאישור.

אני מעמיד את ההצעות שדיברתי עליהן להצבעה.


הצבעה
ההצעות אושרו.

אני מודה לכם. זאת, כאמור, החלטת הוועדה.

אני מודה לנציגי רשות השידור על כך שהם טרחו ובאו לכאן. אנחנו נעמוד אתם בקשר כדי לבדוק יחד את המתכונת הבאה.


רוויזיה על קביעת מסגרת הדיון להצעה להביע אי אמון בראש הממשלה

חבר הכנסת ראובן ריבלין לא נמצא כאן אבל הוא ביקש, בתחילת הישיבה, להרחיב את מסגרת הדיון להצעה להביע אי אמון בראש הממשלה.

אי האמון מגוחך - - -

למה אתה חושב כך?

כיוון שראש הממשלה נמצא בפסגה מדינית, באמצע שיחות מדיניות וגם יש לנו מסורת, בכנסת, ולכן לא מן הסתם קבענו מסגרת דיון מצומצמת. בפעם הקודמת היתה העדרות בהצבעה, חברים לא עלו לדבר מעל הדוכן ולכן אין טעם להרחיב את מסגרת הדיון.

הבקשה להרחבת מסגרת הדיון היתה כדי למנוע כל מיני הצעות חוק פופוליסטיות אבל אני לא רוצה שנבזבז את זמנה של הכנסת ואני סבור שלא נכון יהיה להרחיב את מסגרת הדיון בהצעת אי אמון של חבר כנסת בודד על כן אני מציע שנישאר במסגרת כפי שאישרנו אותה בתחילת הישיבה, יחד עם זאת אני חייב לקיים הצבעה על הרוויזיה.

איזה מסגרת אושרה?

כמו בפעם הקודמת, בהסכמה; המציע מקבל 10 דקות על פי התקנון, וכל סיעה תקבל 3 דקות רשות דיבור.

רשות הדיבור לחבר הכנסת שאול יהלום.

לפי דעתי גם בגלל המסורת שקיימת כאן וגם בגלל עצם מהות ועדת הכנסת ומה שנוצר כאן – לא צריך לחתוך הצבעות. ראוי לקיים את ההצבעה בנוכחות אותם חברים שביקשו את הרוויזיה. אם הם לא נמצאים כאן עכשיו אפשר לדחות את ההצבעה לעוד שעה - - -

כיוון שהובאה לידיעתי מטרת הבקשה להרחיב את הדיון, דבר שאני לא יכול לציין אותו אפילו לפרוטוקול, ואחרי שבדקתי את הדברים – הגעתי למסקנה כפי שהגעתי אליה.

אם הטענה של חבר הכנסת ריבלין, כפי שהיא נמסרה לי, היא פשוט כדי להרוויח זמן כדי לא להעלות הצעות חוק פופוליסטיות שלוחצים כדי להעלות אותן - - -

אינני חושב כך.

זה מה שנאמר לי. בדקתי את הדבר עם חבר הכנסת אופיר פינס-פז - - -

על אילו הצעות פופוליסטיות אתה מדבר? הרי היום מביאים רק הצעות של הממשלה.

יש על סדר היום של הכנסת הצעות חוק של ועדות בקריאה שנייה ובקריאה שלישית - - -

היום לא תעלה הצעת חוק משפחות ברוכות ילדים. מחר הנושא הזה יועלה. היום תונחנה על שולחן הכנסת רק הצעות חוק של הממשלה; כך יושב ראש הכנסת קבע.

את סדר היום קובע יושב ראש הכנסת בתיאום עם הממשלה. אי אפשר להכניס שום דבר אחר לסדר היום של הכנסת בלי שהוא תואם עם יושב ראש הכנסת ועם הממשלה.

אנחנו נבדוק את הדבר. מכל מקום אני דוחה את קבלת ההחלטה - - -

אני מבקש להודיע לנו על כך.

נבדוק את העניין ונודיע לך.

אדוני יושב ראש הישיבה, מה עם הצעתו של חבר הכנסת צבי הנדל?

חבר הכנסת הנדל לא נמצא כאן וגם נציג משרד התקשורת יצא מהישיבה כי הוא נקרא למקום דחוף, לכן נדחה את העניין הזה למועד אחר.

אני מודה לכם. הישיבה נעולה.







הישיבה ננעלה בשעה 12:50