פרוטוקולים/ועדת הכנסת/641

1
ועדת הכנסת
19.6.2000

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/641
ירושלים, י"ז בסיון, תש"ס
20 ביוני, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 101
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ט"ז בסיון התש"ס (19.6.2000), שעה 10:30

חברי הוועדה: סאלח טריף – היו"ר
יולי אדלשטיין
אלי בן-מנחם
מוחמד ברכה
יצחק גאגולה
משה גפני
עבד אלמאלכ דהאמשה
רחבעם זאבי
אמנון כהן
רוני מילוא
אופיר פינס-פז
יאיר פרץ
ראובן ריבלין
מאיר שטרית

יושב ראש הכנסת אברהם בורג
חב ר הכנסת צבי הנדל
חבר הכנסת דוד טל
חבר הכנסת רחמים מלול
חבר הכנסת דני נוה
חבר הכנסת אברהם פורז
אריה האן – מזכיר הכנסת
דוד לב – סגן מזכיר הכנסת
פרופ' יצחק גלנור – יו"ר הוועדה הציבורית לבדיקת תנאי עבודתם של חברי הכנסת
תמר בן-דוד – חברת הוועדה הציבורית לבדיקת תנאי עבודתם של חברי הכנסת
תמר אדרי – מרכזת הוועדה הציבורית לבדיקת תנאי עבודתם של חברי הכנסת
אבי לוי – חשב הכנסת בפועל
גב' סיגל קוגוט – משרד המשפטים
גב' מירה זכריה – מחלקת החשבות
טובי חכמיאן – מחלקת החשבות
דוד קרן – מחלקת החשבות
גב' ארבל אסטרחן – הלשכה המשפטית
תמי בן-חיים – יו"ר ועד העוזרים הפרלמנטריים

צבי ענבר

אתי בן-יוסף

חנה אלטמן

יישום המלצות דוח הוועדה הציבורית לבדיקת תנאי עבודתם של חברי הכנסת.

יישום המלצות דוח הוועדה הציבורית לבדיקת תנאי עבודתם של חברי הכנסת

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. על סדר יומנו – דיון ביישום המלצות הוועדה הציבורית לבדיקת תנאי עבודתם של חברי הכנסת בראשותו של פרופסור יצחק גלנור. בכוונתנו לקבוע גם את הדרכים ליישומן של אותן מסקנות וגם את משך הזמן שבו הן יצטרכו להתיישם. בנוסף לכך אנחנו נסתכל על חלק מההמלצות ככאלה שהן לתקופת מעבר.

מה היא הפרוצדורה הפורמלית לגבי ההמלצות?

אנחנו צריכים להצביע על קבלת ההמלצות, על פי הכללים של הכנסת, על פי התקנון, ומאותו הרגע שנצביע על קבלתן – הן תהיינה מסקנות שמחייבות אותנו.

אני מבקש להדגיש שאינני מתכוון לדון בקבלת חלק מההמלצות או לאמץ רק חלק מהן ולדחות חלק אחר. אם אנחנו נאמץ את ההמלצות, נאמץ אותן כמיקשה אחת ככזה ראה וקדש, וכאמור, נצביע על כך.

כאמור, ביקשנו את הוועדה הציבורית, שהיא ועדה ניטרלית, לבדוק את עניין תנאי עבודתם של חברי הכנסת, והחלטנו לקבל את המלצותיה.

ההצבעה על קבלת מסקנות הוועדה הציבורית תתקיים בסוף הדיון, אחרי שנשמע את דברי החברים ונקבע את דרך יישומן בסעיפים השונים.

אדוני יושב ראש הישיבה, אני מבקש להעיר הערה קודם שאצא מכאן לישיבת ועדה אחרת; אני מסתייג מהמלצה אחת של הוועדה, ששיחות חינם תינתנה לחברי הכנסת ללא הגבלה וזאת כיוון שאסור ליצור מצב כזה שהטלפון של חבר הכנסת יהפך להיות מרכזת עבור כל קרובי המשפחה כדי לטלפן למכריהם או קרוביהם בחוץ לארץ.

אני מצטער, אתה כבר נכנס לעניין שנחשב לחלק מהמכלול ולא יפה ולא יאה שכבר עכשיו נדבר עליו - - -

סיימתי את דבריי. רציתי רק שהדבר הזה יושמע על ידי, ועוד דבר נוסף – שתיקבע תקרה.

הערתך הושמעה.

האם אני יכול להשמיע הערה לסדר הדיון, אדוני יושב ראש הישיבה?

בבקשה.

בסוף הישיבה הקודמת אמרתי שכאשר נבוא לישיבה הזאת נביא אתנו מתווה ראשוני ליישום. כמובן שאי אפשר היה להצדיק את כל הפרטים ואת כל פרטי הפרטים, ואני אתן דוגמה לצורך המחשת דבריי. יש המלצה בנושא המיסוי שאי אפשר במשך שבוע להגיע אליה למרות שהלשכה המשפטית כבר יושבת על המדוכה. מכל מקום אני ישבתי על העניין הזה עם הצוות המקצועי ואני רוצה לדווח מה אנחנו רוצים לעשות לגבי היישום בעניין הפרטים שיש לגביהם השגות, לא השגות על הקונספציה אלא השגות לגבי פרטי היישום.

אני מוכן לעבור אתכם סעיף אחר סעיף בדין וחשבון של עבודת הוועדה הציבורית לבדיקת תנאי עבודתם של חברי הכנסת, כולל הצגת נתונים מספריים, ואני מציע שנתחיל בסעיף 7.21 - - -

אני מבקש מפרופסור יצחק גלנור לעבור יחד אתנו על הסעיפים. סעיף ראשון בהמלצות הוועדה - - -

סעיף 7.21 הוא הסעיף האקזקוטיבי הראשון - - -

"7.22 הוועדה ממליצה להמשיך במפעל המוצלח של המתמחים במסגרת ועדות הכנסת, ואף להרחיבו.".

יש לפני כן סעיף שדן בסיוע לוועדת הכנסת במרכז המידע והמחקר - 7.21.

זה סעיף שלא נחשב, כרגע, לסעיף אופרטיבי - - -

ועדת הכנסת תיקצבה בתקציב הכנסת הקודמת תקציב של 10 מיליון שקלים להקמת מרכז המחקר והמידע שקצת מקדים את לוח הזמנים שלו – 7 מיליון שקל סיוע לוועדות לתכניות שונות ומשונות, ו-3 מיליון שקלים למחקר המרכזי.

המלצות הוועדה מתייחסות לשני דברים; 1 – להגדיל את המסגרת המחקרית בכלל גם לוועדות וגם למחקר המרכזי, 2 - סעיף 7.31 מדבר על כך שחברי הכנסת יוכלו להזמין עבודות ממרכז המחקר. אלה שתי ההמלצות שנוגעות לנושא הזה.

מרכז המחקר והמידע של הכנסת מכין מסגרת הוצאות צפויה לפי המלצות הוועדה והיא תוגש לוועדת הכנסת במסגרת תקציב שנת 2001 ולגבי קניית שירותי מחקר על ידי חברי הכנסת ברמה אינדיווידואלית – אנחנו מכינים עכשיו תכנית והעניין הזה הופיע גם במסמך המקורי שהצגתי בפני ועדת הכנסת וגם בפני ועדת גלנור.

יש בעיה מסויימת שאני רוצה להסביר אותה לחברים ועניינה סוגייה מסויימת של מימון שכן המחקרים אינם נמצאים בשמים אלא צריך להזמין אותם מאיזשהו מקום, להפעיל אותן וכו'. נניח שחבר כנסת רוצה, במסגרת הצעת חוק שלו, לקבל חומר על השפעות של פרסומת לגבי עישון של צעירים. מאיפה נממן את העניין הזה ואיך נקבע פרמטר שיקבע כמה כל חבר כנסת יכול להוציא על מחקר או מה מקור המימון?

כאמור, אנחנו נעבור על העניין הזה ואני אבוא אליכם עם הצעה יותר מסודרת. יש לנו כמה אופציות; יכול להיות שבשנה הראשונה, בתקופה הראשונה, אולי לא נדרוש מימון אלא נממן את העניין הזה על חשבון התקציב המרכזי וזאת כדי לקבל מושג פחות או יותר מה חברי הכנסת רוצים, ועל פי זה אפשר יהיה לקבוע את הפרמטרים. ברגע שתהיה לי קונספציה – אני אביא אותה בפני הוועדה גם במסגרת תקציב 2001.

אולי בהזדמנות הזאת אפשר יהיה לומר לחברי הכנסת מה הם יכולים לקבל במסגרת הזאת?

הדבר הזה ממילא יינתן להם. הוועדות בכנסת כבר מקבלות מאתנו - - -

אני מבין שהעניין הזה יכול לבוא לידי ביטוי רק אחרי הפגרה.

הוא ממילא לא ייצא לפועל לפני השנה הבאה כי המרכז למחקר ומידע גמר את חצי השנה של הקמת השלד ונכנס לחצי שנה של הפעלה ניסיונית עם ארבעה מחקרים שנמצאים באוויר. רק לקראת השנה הבאה הוא ייכנס להפעלה במתכונת מלאה ועל כך אני מדבר.

נעבור לסעיף 7.41 של הדוח.

אני מבקש, ברשותך, לחזור לסעיף 7.22 ולתקן את פרופסור גלנור, יושב ראש הוועדה הציבורית לבדיקת תנאי עבודתם של חברי הכנסת, מבחינת המתכונת. היתה בכנסת תכנית שנקראת: תכנית מתמחים, שהושאלה על ידי המכון לדמוקרטיה של מתמחים שהם בדרך כלל ברמה של מצטייני דיקן, שעבדו בוועדות בכל מיני תצורות שונות, בדרך כלל בחלקיקי משרה וכיוון שאנחנו רואים את כל הנושא הזה של עוזרי מחקר ומידע שאנחנו רוצים שאנשיו יהיו ברמת מצטיינים אבל לא יעבדו בחלקיקי משרה אלא שיהיה להם רצון להגיע למשרה מלאה או לפחות לחצאי משרות ולא חלקיקי משרות, אנחנו בודקים את הנושא, אגב כך עשינו מיפוי גדול בתוך כל הוועדות ונגיע ל-18 ועדות, ול-26 עוזרי מחקר ומידע על מנת שהם יתנו תמיכה לעבודת הוועדות. המתכונת תהיה שונה מבחינת משך ההעסקה של עוזרי המחקר אבל זה הכיוון וזה עניין שכבר מתוקצב.

באשר לסעיף 7.41, - השתלמות לחברי כנסת – אפשר לעזוב את העניין הזה עכשיו כיוון שהתכוונתי לקיים עליו דיון פתוח בוועדה. מדובר על נושא שהוא בעל חשיבות עצומה אלא שאנחנו צריכים להקדיש לו דיון נפרד בתוכנו כדי שנוכל לתת תשובה על השאלה למה חברי הכנסת מחכים שנכין עבורם בהשתלמויות, ולא סתם לומר שצריך לקיים השתלמויות וזהו זה.

יש לי כל מיני רעיונות מוכנים ליישום בתכניות מגרה אבל, כאמור, אני רוצה קודם לכל לקיים דיון עם חברי הכנסת כדי לשמוע מה, בדיוק מעניין אותם. מה עושים עם העוזרים הפרלמנטריים – אני יודע; מה עושים עם הצוות המקצועי בכנסת – אני יודע; מה עושים עם הח"כים? - על זה, כאמור, אני מציע לקיים דיון נפרד ולא - - -

למה כוונתך? האם לכך שחברי הכנסת יהיו בעלי השכלה מינימלית?

לא. בכל מושב ראשון של השנה יש המלצה של הוועדה לקיים השתלמות לחברי הכנסת, אנחנו נכריז עליה, נשמע אם חברי הכנסת יתחייבו לבוא אליה, נדון על הנושאים, נדון על המתכונות, מכל מקום העניין הזה מצריך שיחה בתוכנו. באופן עקרוני אני מאד בעד - - -

אני מציע שנקיים על הנושא הזה דיון עוד לפני יציאת הכנסת לפגרה.

זאת הבקשה שלי.

בהזדמנות הזאת אני מברך את חברת הוועדה הציבורית לבדיקת תנאי עבודתם של חברי הכנסת, גברת תמר בן-דוד, שלא היתה אתנו בישיבה הקודמת אבל היא נמצאת אתנו היום. כאמור, אני מברך אותה ומודה לה מאד על עבודתה.

נעבור לסעיף 8 – תקציב הניידות והתקשורת של חברי הכנסת בכנסת ומחוצה לה.

אני רוצה לדבר על משהו שאני מקווה שלא יהיה בגדר הנחייה של הוועדה או החלטה של הוועדה שכן אני באופן עקרוני, אלא אם כן אני אשתכנע כאן בצורה קיצונית, מכל מקום באופן עקרוני אני נגד רכישת מכוניות גרמניות על ידי הכנסת ואני מניח שהדוגמה של המכונית הגרמנית היתה רק דוגמה לסוג של רכב ולא בהכרח להנחייה.

אני מצדד בדעתו של יושב ראש הכנסת.

אני מבקש לא לגזור גזירה שווה על חברי כנסת שיש להם כבר רכב גרמני.

אני עושה הפרדה בין הרכב הפרטי של כל חבר כנסת, לדוגמה, לי בזמנו היה בתור נכה צה"ל, רכב פולקסוואגן פאסט, - לבין מוסד ציבורי. הפריעה לי, לדוגמה, הרכישה של המשטרה ואגב, בשנים עברו לא הייתי רגיש לעניין הזה אבל עכשיו כן. זה ברמה העקרונית.

סוג הרכב איננו חלק מהמלצות הוועדה.

אני מבקש לציין: 1 - רכב צמוד יותר זול למדינה מאשר אחזקת רכב; 2 – יושב ראש הכנסת יחד עם המנגנון של הכנסת יבדקו את עניין החכירה.

אני רוצה להציג בפניכם מספרים כדי להמחיש את העניין. כיום בממוצע, כיוון שיש הבדל בין חברי כנסת שגרים בירושלים מבחינת אחזקת רכב לבין חברי כנסת שאינם גרים בירושלים. מכל מקום בממוצע, באחזקת רכב, משלמים לחבר כנסת 68 אלף ו-160 שקל לשנה. זה מה שהעניין הזה עולה לנו, כולל הוצאה חודשית, מיסוי שזה מס הכנסה ומס שכר, וכו' וכו'. זאת העלות שהיום מאושרת, משולמת וכך היא עולה לנו.

חכירה תפעולית לפני שיצאנו למכרז, לפני שהפעלנו את כוח המשא ומתן שלנו, ואני מדבר על משרה בשוק בין מחיר נמוך לבין מחיר גבוה, כאלה שמסתובבים בשוק, כאשר מדובר על משהו בין 25 ל-33 אלף קילומטר בשנה, לפי זה התחשיב ממוצע. זה כולל 35 אלף קילומטר דלק לשנה. בחכירה תפעולית בצד הנמוך של הסקאלה – 50 אלף – 52 שקל, זה פער של 18 אלף שקל ממה שעולה לנו היום, ובצד הגבוה של הסקאלה – 62,652, זאת אומרת כמעט 5.5 אלף שקל חיסכון פר חבר כנסת. אלה המחירים. כמובן שהעניין הזה יכול עוד להשתנות לפי מספר דברים; לפי כוח המיקוח שלנו במשא ומתן, לפי קילומטראג' ולפי עוד כמה פרמטרים נוספים שייכנסו אבל אלה פחות או יותר העלויות שאנחנו מדברים עליהן.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת ראובן ריבלין.

אדוני היושב ראש, כאשר רבים מחברי הכנסת הרימו גבה, אני הייתי הראשון שאמרתי שכדי למלא את תפקיד חבר הכנסת, מן הראוי שיועמד לרשותנו, כאנשי ציבור, רכב צמוד.

יש לי קושי עם ההמלצות שהונחו בפנינו ועם האפשרות לעבוד בשני מסלולים ואני אסביר מדוע. כיום חברי הכנסת מתחלקים לשניים; אותם חברי כנסת פעילים, המסרחים דרכם על מנת לפגוש את קהל הבוחרים ואת האנשים בארץ. הם נוסעים לבתי ספר, לסימפוזיונים, לבקר בוחרים בכל רחבי הארץ, ואגב כך אני מבקש לציין שאני נוסע כ-5-6 אלפים קילומטרים בחודש ואני מחזיק רכב אישי. אני צריך להיות בעל אמצעים כדי שאני אוכל להחליף את המכונית כל שנתיים שלוש כיוון שאני רוצה לנסוע בביטחה לכל אותם מקומות שאליהם אני רוצה להגיע ומלבד זאת אתם צריכים להבין שיש גם עניין של גיל. ככל שהאדם מתבגר הוא צריך מכונית שתוכל לשאת את גבו שכן הוא לא יכול לשבת בכל מכונית, כך שהדברים האלה יוצרים מצב שלי, לדוגמה, עולה הרכב כל חודש כ-6-7 אלפים שקלים בגלל זה שיש לי מכונית קצת יותר גדולה ולפעמים אני שואל את עצמי מה היה קורה אילו הייתי נתון במצוקה כלכלית? יכול להיות שאז הייתי שוקל האם לנסוע לצפון לקו העימות או לבית ספר בנצרת או בשדרות או באופקים או בירוחם. מכל מקום הדברים האלה מחייבים איזשהו שיקול דעת מצדו של חבר הכנסת אם מוטלת עליו מגבלה כלכלית.

אם נותנים לחברי הכנסת שני מסלולים כי אז יכול להיווצר מצב כזה; יש חברי כנסת שבלאו הכי לא נוסעים לשום מקום והם זוכים להטבה של 68 אלף שקלים לשנה והם לא צריכים את המכונית אלא לצרכים האישיים שלהם.

העמדת רכב לרשות נבחרי הציבור על מנת שאלה ימלאו את תפקידם לצורך שלשמו הם נבחרו וימלאו את יעודם כדת וכדין וכראוי, כאמור, עניין העמדת רכב לרשות חברי הכנסת הוא חיוני גם לצורך חיובם המוסרי לנסוע ולבצע את כל מה שהם מצווים לעשותו על פי דרישת הקהל. נכון שיש חברי כנסת יותר מבוקשים ואחרים פחות מבוקשים אבל אין לי כל ספק בכך שאם חברי הכנסת יהיו ניידים – הם יוכלו למלא ביתר קלות את תפקידם.

העמדת שתי האפשרויות נותנת, למעשה, לנבחרי הציבור אופציה שאומרת שרוב חברי הכנסת, מלבד חברי הכנסת העשירים שביניהם, אפשרות לבחור בדרך שבה אם הם לא רוצים למלא את עבודתם כפי שהם מצווים לעשותה – שישאירו את האופציה הקיימת כיום ברשותם. אז יש להם הרבה יתרונות כלכליים שאני אומר במפורש שלא מגיעים להם.

ביום שבת האחרונה בלילה, אחרי צאת השבת, הייתי בערב ראיונות בבת-ים וכמובן שאחד מהמראיינים, כוכב רדיו ידוע, התריס בפניי: אתם מסדרים לעצמכם עוד הטבות ועכשיו עוד תקבלו גם רכב. אמרתי לו שבאתי לאותו ערב ברכבי הפרטי, אף אחד לא שילם לי, הדלק על חשבוני והמכונית שלי "אוכלת" הרבה דלק, כל זאת כדי להיות מרואיין ואילו אותו מראיין מציג אותי כעוד חבר כנסת שמוצץ את לשד הציבור.

אני חושב שהדברים צריכים להיות ברורים. צריך לתת לחברי הכנסת רכב על מנת שהם יעשו בו שימוש לשירות הציבור.

אדם שמקבל את האפשרות של בחירת המסלול השני נחשב לרשע מראש כיוון שהוא רוצה לקבל הטבות מבלי שחלה עליו כל חובה לשרת את הציבור.

התחשיבים מראים שרכב צמוד עולה פי שניים מאשר אחזקת רכב, ופי שלוש בברוטו.

דיברנו על כך. רשות הדיבור לחבר הכנסת אלי בן-מנחם.

אני לא מקבל את דברי חבר הכנסת רובי ריבלין כיוון שזה לא מדוייק לומר שחלק מחברי הכנסת עושים פחות וחלק אחר עושה יותר. מה שמדאיג אותי הוא דבר אחר לגמרי שכן יש חברי כנסת שבשבילם זאת ירידה ברמה להחזיק רכב צמוד - - -

הם לא חייבים לבחור במסלול הזה. עומד לבחירתם מסלול שני.

הדבר הזה מזכיר לי את עניינם של חברי הכנסת הפנסיונרים שרובם המכריע הוא בעל פנסיה מלאה, שהחליטו לוותר על הפנסיה של חברי הכנסת האחרים. בתקשורת הם נשמעו נהדר ויפי נפש אבל מן הצד האחר הם דאגו להעלות את השכר שלהם. חברי כנסת, בישיבת ועדה, ויתרו על שכר של חברים אחרים, היטיבו עם עצמם, יצאו טוב בתקשורת אבל בסופו של דבר הם עשו עבודה בקטן כיוון שהם לא חשבו לעומק.

כיוון שכך, בנושא הרכב חשוב לי לדעת מה היא הירידה בנטו, לחודש, במשכורת של חבר כנסת שחי רק מהמשכורת שהוא מקבל מהכנסת?

מה יקרה אם מישהו מחברי הכנסת ירצה, לדוגמה, להחזיק טנדר?

יש כללים שעונים על השאלה הזאת.

יש כללים ואנחנו נהיה צמודים אליהם.

האם הרכב מוגבל רק ל - - -

אנחנו מדברים על השוואת רכב לרמת התנאים של המנכ"לים. מכל מקום אנחנו נבקש מהמנגנון של הכנסת לבדוק את עניין החכירה, וכל השאר יבוא בהמשך.

הנושא הזה ייקבע על ידי מינהל הרכב ולא על ידי חברי הכנסת. אם מדובר על ליסינג – אין כל בעיה.

נמשיך לדון בסעיפי הדוח - - -

שאלתי שאלה ולא זכיתי לקבל עליה תשובה.

מה היתה שאלתך?

ביקשתי מאבי לוי, חשב הכנסת, לבדוק בכמה שקלים נטו חבר הכנסת יירד בחודש?

אינני יכול לענות על שאלתך זו על רגל אחת. אני צריך לעשות חישוב מדוייק ואינני מעוניין לשלוף תשובה מהשרוול.

לא עשיתם עד עכשיו חישוב כזה?

התשובה על שאלתך זו איננה קלה כלל ועיקר. מר אבי לוי ישיב עליה במועד אחר.

נעבור לסעיף 8.25 – ביטול נסיעות חינם בתחבורה ציבורית. כיוון שאנחנו אמורים לקבל את המלצות הוועדה הציבורית בעניין רכב צמוד - נצטרך לבטל את ההטבה שמעניקה לנו נסיעה חינם בתחבורה הציבורית.

קיימת בסעיף הזה בעיה לגבי חברי כנסת שאינם נוהגים והם נוסעים בתחבורה ציבורית.

הם יקבלו החזר הוצאות כמו כל עובד.

אני מתנגד לבטל את הזכות לנסיעות חינם בתחבורה הציבורית משתי סיבות; קודם כל יש חברי כנסת שאין להם רישיון נהיגה והם נוסעים בתחבורה ציבורית. אז אם יש חברי כנסת כאלה – אין שום סיבה לבטל את ההטבה הזאת.

יהיה סייג.

רבותיי, אני מבקש להדגיש בפניכם שאין לעניין הזה שום משמעות תקציבית ולעומת זאת אם חבר כנסת צריך להגיע למקום כלשהו ואין לו רכב – הדרך הזאת צריכה להישאר פתוחה בפניו.

ברוב המדינות בעולם התחבורה לחברי הפרלמנט ניתנת חינם ואני מציע לשמור על העיקרון הזה שנוגע גם לחברי פרלמנט שאין להם רישיון וגם לחברי פרלמנט פנסיונרים, מבוגרים, שנוסעים בתחבורה ציבורית.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת רוני מילוא.

לא כל החברים שיושבים כאן היו בישיבה הקודמת כאשר דיברנו בה על המסקנות ואני מבקש לציין שאחד הדברים שאמר אחד מחברי הוועדה הציבורית היה להיזהר לא לאמץ מתוך כלל המסקנות רק את הדברים שמשפרים את מצבנו.

נכון שעניין התחבורה הציבורית שולי. הייתי יכול לתת לכם הרצאה ארוכה למה צריך לעודד תחבורה ציבורית שהיא היעד התחבורתי של מדינת ישראל אבל אני לא אתן לכם הרצאה אלא רק אציין שאני סבור שזה יהיה רע מאד לבטל את הזכות לנסיעות חינם בתחבורה הציבורית למרות שמדובר על דבר פעוט ושולי, כיוון שזה עניין שעליו "יתנפלו" בתקשורת.

רשות הדיבור ליושב ראש הוועדה הציבורית, פרופסור יצחק גלנור.

מחד גיסא אני חושב שנכון לעודד את חברי הכנסת לנסוע בתחבורה ציבורית אבל מאידך גיסא אני חייב לציין שאין שום מקום בחוק של המדינה שהופיע הסעיף הזה, של נסיעות חינם בתחבורה ציבורית.

לעניין הזה אין שום משמעות תקציבית, זה ברור, זאת אגב גם הסיבה לבטל את הזכות לנסיעות חינם בתחבורה הציבורית. מכל מקום חבר כנסת שירצה להשתמש בתחבורה ציבורית ויש לו רכב – יקבל החזר הוצאות. אין שום בעיה.

צריך להבין בהקשר הזה של הדברים כי הכוונה היא לא להגיע כדי מצב שלחבר כנסת יש גם רכב של המדינה וגם פטור מנסיעות בתחבורה ציבורית.

אם חבר כנסת מוותר על זכותו לרכב - - -

אם, לדוגמה, אני רוצה לנסוע עם הרכב שלי לחיפה, אני נמצא באזור תל-אביב, ברכבת אורך לנסוע למקום שבו אני צריך להיות בחיפה 40 דקות, הרבה פחות ממה שאני צריך לנסוע עם הרכב שלי, אז האם אתה רוצה שאני אשלם בעד הנסיעה?

כן. אתה צריך לשלם בעד הנסיעה.

נעבור לסעיף הבא של הדין וחשבון - 8.3 – תקשורת וייצוג מחוץ לכנסת - - -

אדוני היושב ראש, יש לי שאלה שמתייחסת לסעיף קודם, סעיף 8.21 ב': "יצוין שברכב צמוד יכול לנהוג רק מי שבידו רישיון מיוחד לנהוג ברכב ממשלתי (חל איסור על בני משפחה לנהוג במכונית)...".

זה חלק מהנושאים שיושב ראש הכנסת העלה. לשרים, לדוגמה, יש רכב צמוד אבל בני המשפחה של השרים לא יכולים לנהוג ברכב שלהם. אם הכנסת תעשה חכירה בליסינג – זה סיפור אחר אבל בינתיים אם יהיה מינהל רכב - הכללים האלה יחייבו.

מה עם העוזרים הפרלמנטריים?

זה משהו אחר; דינם כדין נהג. זה כתוב.

כתוב הפוך.

נער הייתי וגם זקנתי ומתחיל להיות לי קשה לנסוע בנסיעות ארוכות. נניח שהבן שלי מתנדב לעזור לי בעבודתי ולנהוג עבורי כיוון שאינני יכול להחזיק עוזר פרלמנטרי שיהיה גם הנהג שלי משום שאז לא יהיה לי עוזר פרלמנטרי ועבודת הפרלמנט חשובה לי מאד אבל היא נמרצת - - -

מה עוד שלנו אין נהגים כמו שיש לשרים או לסגני שרים.

אני מבקש שיהיה כתוב שיהיה אסור לבן שלי לנהוג אם אני לא אמצא בתוך הרכב. עברתי את גיל 60 ואם אני נוסע לחיפה – אני צריך למצוא מישהו שיחליף אותי בדרך. אם בני מסכים – מדוע שהדבר יאסר עליו?

כאמור, אני מבקש שיירשם בהמלצות שאסור לבן משפחה לנהוג במכונית אם חבר הכנסת לא נוכח בה.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת יצחק גאגולה.

בצבא נהוג אחרת אז מדוע שאצלנו לא יהיה נוהג כזה? מה ההבדל? מדוע המצב צריך להיות שונה?

שימוש ברכב והשאלה איזה רכב, האם זה יהיה רכב של מינהל הרכב או רכב של חברת ליסינג, של חברת חכירה, מה יותר כדאי או מה אסור או מה מותר – התשובות על כל השאלות האלה מוקדמות מדיי. הן תידחנה לאחר שנבדוק את כל המכלול ונבוא לכאן עם הצעה מסודרת.

ברצוני להעיר שתיים שלוש הערות לעניין הזה; באשר למדיניות מינהל הרכב בכל מה שקשור לשאלה למי מותר ולמי אסור לנסוע ברכב ציבורי, על העניין הזה צריך להתקיים דיון אחר. אני יודע מה שרי הממשלה חושבים על הנושא הזה, אני יודע מה מנכ"לים חושבים על הנושא הזה אבל יש לפחות שיקול דעת - - -

הם לא דומים לנו שכן להם יש נהגים צמודים.

באשר לשאלה האם להתיר לבן משפחה מדרגה ראשונה לנהוג ברכב הצמוד של חבר הכנסת, - אם ועדת הכנסת תחליט לזמן את מינהל הרכב כדי לקיים דיון, זה יהיה נכון לגופו של עניין בלי כל קשר לעניין שבו אנחנו דנים.

אנחנו נדרשים, בשלב הזה של הדיון, לאשר במסגרת אימוץ התכנית, לאמץ את הקונספציה. ברגע שנאמץ אותה – הפרטים, המשמעות הכספית, ונתתי לכם רק השלכות ראשוניות כי זה מה שהספקנו לבדוק, התכניות ליישום, המשמעויות הביטוחיות וכו' וכו', - כל אלה יוצגו בפני ועדת הכנסת בשלבים יותר מאוחרים, ועל הפרטים יתקיים דיון.

עכשיו אנחנו עוסקים במקרו ולא במיקרו של ניהול הסעיף הזה ואני מציע שנרד - - -

המיקרו יוצר את המקרו.

חבר הכנסת ריבלין, אני מציע לך, דווקה בכל מה שנוגע להצעתך – להמתין.

נעבור לסעיף 8.3 של הדוח שדן בתקשורת וייצוג מחוץ לכנסת.

אני לא יודע אם דיברתם, בעת העדרי מהחדר, על סעיף 8.25, מכל מקום אני מציע שהסעיף הזה יישאר גם לחברי הכנסת הנוכחים וגם לחברי הכנסת שנמצאים בפנסיה.

דיברנו על זה. כאמור, אנחנו בסעיף 8.3 הדן בתקשורת וייצוג מחוץ לכנסת. מדובר על אחזקת טלפון אחד בבית כאשר מספר הפעימות יהיה ללא הגבלה. אם אני מבין נכון מדובר על אותו מכשיר שיהיה גם פקס.

בנוסף לכך מדובר על שני עתונים יומיים חינם, וקבלת פרסומים רשמיים בחינם. נדמה לי שהיה הסדר לפיו חברי הכנסת קיבלו שני עתונים - - -

בזמנו, בכנסת ה-12 וה-13 היה דבר כזה אבל עם המימון של דף לבוחר העניין עבר לתקציב דף לבוחר ועכשיו ההמלצה היא להחזיר אותו לתקציב המרכזי ולא לתקציב דף לבוחר.

אני מבקש לשאול בקשר לסעיף 8.32, מדוע שאותו הטלפון ישרת גם את הפקס?

למה אי אפשר לתת לכל חבר כנסת עוד קו טלפון? בסך הכל מדובר על אותו חשבון.

רשות הדיבור לפרופסור יצחק גלנור.

אני מבקש להדגיש שהרשימה שקיימת בסעיף הזה והתנאים, - אינם אקראיים. כשם שמקום העבודה דואג לבעלי תפקידים מסויימים במשרדי הממשלה, כך הוא צריך גם לדאוג לחברי הכנסת. לא הלכנו לא מעבר לכך ולא מתחת לזה.

אפשר להוסיף כל מיני דברים אבל אני מציע לראות את הרשימה הזאת כאיזושהי חבילה שניתנת היום לבעלי התפקידים הבכירים ביותר בשירות המדינה, לא ניתן לחברי הכנסת יותר מכך ואני מציע לראות בחבילה הזאת חבילה מכובדת למדיי שמשפרת את המצב הקיים אבל לא יכולה לענות על כל הצרכים של כל אחד ואחד מחברי הכנסת בכל מצב שהוא. אולי מישהו מחברי הכנסת צריך שלושה קווי טלפון בבית? אולי מישהו מהם צריך אינטרנט? הכל נכון אבל סוטה מהעובדה שמדובר על חבילה קיימת לגבי בעלי תפקידים בכירים.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת מאיר שטרית.

עם כל הכבוד אני מסתייג מהגישה הזאת. להזכירכם, הקמנו את הוועדה הציבורית בכלל שהיה חוסר שביעות רצון מתנאי עבודתם של חברי הכנסת בקרב חברי הכנסת ואם העניין הזה הובא בפני הוועדה – לא צריך להתחבא בפני שום דבר.

הגישה ששמענו זה עתה איננה מקובלת עליי. אגב, לראשי ערים אין שום מגבלה באשר למספר הטלפונים שהם מחזיקים בבית לכן אני לא מבין את ההיגיון. חבר הכנסת צריך פקס בבית כי הוא מקבל פקסים גם מהכנסת וגם מהציבור אז מדוע הוא צריך לשלם מכיסו עבור הפעלת המכשירים האלה?

לגבי מכשיר פקס – אין כל בעיה.

ידידי פרופסור גלנור, אני צריך אינטרנס, אני חושב שכל חבר כנסת צריך שיהיה לו אינטרנט בבית, קל, מהיר, כזה שהוא יוכל להיכנס אליו בקלות.

סעיף 8.33 מדבר על "אחזקת טלפון נייד אחד ללא הגבלה". להזכירכם, יש לנו עוזרים פרלמנטריים - - -

נדבר על זה בהמשך.

רשות הדיבור ליושב ראש הכנסת.

הקצבה של חבר כנסת לשיחה, היום, בתקציב היא 8.450 שקל. ממוצע הוצאה לחבר כנסת לשנה על טלפונים מתבטאת ב-22.800 שקל. יש חריגה של 14.350 שקל.

חלק לא מבוטל של חברי הכנסת נכון לעכשיו, יוני אמצע השנה, גמרו את המכסה שהוקצבה להם וכתוצאה מכך הם מממנים את החריגה הזאת באחת משתי דרכים; או על חשבון תקציב דף לבוחר או קשר לציבור או מכיסם הפרטי ויש חברי כנסת שעושים זאת מכיסם הפרטי.

ההמלצה נועדה ליישר קו, לא קו מקסימום כמו שאמר פרופסור יצחק גלנור, אלא קו ממוצע סביר לשימוש כאשר בחבילה הזאת יש לצורך העניין שלושה דברים; יש קו בבית, יש אפשרות לקבל פקס בבית, וטלפון נייד.

אני רוצה להוסיף משהו שחבר הכנסת מאיר שטרית נגע בו, שיכול לפתור אולי באופן טכני את הבעיה, הדבר נמצא עכשיו בבדיקה, שאלה כמו זאת ששאל גם חבר הכנסת גאגולה; יש טכנולוגיות כמו טכנולוגיית I.S.D.N. שעל קו אחד אפשר לקבל יותר מאשר יחידה אחת כאשר מדובר באותו קו והדבר הזה יכול לאפשר שימוש גם באינטרנט במהירות של 128 או טלפון 64 או פקס 64 ואינטרנס 64. זאת אומרת שהעניין הזה מאפשר מגוון גדול מאד של פריסה. אנחנו עושים עכשיו את הבדיקה הטכנולוגית שמצד אחד תעמוד בדרישות או בהמלצות של ועדת גלנור ומצד שני תוכל לספק לחברי הכנסת חבילת תקשורת סבירה.

ברשותכם אני רוצה להוסיף לסעיף 8.33 של המלצות הדוח עוד דבר; אנחנו בודקים עכשיו אפשרות, עם החברות הסלולריות הגדולות, לקבל חבילה שהמשמעות שלה, לדוגמה, בכל הכנסת כולה לא יהיו יותר טלפונים פיזיים. הטכנולוגיה קיימת, היא כולה סלולרית, כאשר כל השיחות גם בכנסת, גם בין חבר הכנסת לפלאפון שלו, גם בין העוזרים הפרלמנטריים לבין עצמם, מכיוון שהכל נמצא באותה חבילה – כולן תהיינה שיחות מקומיות בתוך אותו אזור חיוג. זאת אומרת שאין כאן אפילו את סוגיית הסמטריה בתשלומים, ומי שמכיר את בעיית הסמטריה בתשלומים, זאת בעיה בחברות הסלולריות שהתשלום לשיחה לזכיין אחר לבין שיחה נכנסת שונים לחלוטין. זה המאבק הגדול של אורנג' שמתקיים עכשיו, על 54 אגורות לדקה. יכול להיות שחבילה מהסוג הזה תוריד מאד מאד את העלויות. מכל מקום יש לי הרגשה שוועדת גלנור לא עסקה בטכנולוגיות מהסוג הזה.

אנחנו בודקים את הנושא שיכניס אותנו למסכת טכנולוגית בכיתה אחת או שתיים יותר גבוהות ממה שקיים היום ואם וכאשר זה יקרה – תדווחו על כך.

יש הערה לגבי סעיפים 8.31 ו-8.34 – לשקול התקנת - - -

אלה הן ההערות שלי. זה מה שהצגתי בפניכם עכשיו ואשר יוכל לפתור חלק מהבעיה.

סעיף 8.4 מדבר על תקשורת וייצוג במשכן הכנסת והוא מדבר בעצם על כל השירותים, גם על אלה שאנחנו מקבלים עכשיו.

ברשותכם אני מבקש להתייחס לסעיף 8.45 ולסעיף 8.44. היום אנחנו מוציאים על שירותי צילום לפקס בתקציב הכנסת 350 אלף שקל. זה המחיר שאנחנו משלמים והוא מתוקצב לנו בתקציב.

אני ביקשתי לבדוק אפשרות שאולי היא יותר מסורבלת אבל יש בה איזשהו מימד של חיסכון. אפשר להשיג היום סורק סביר בכמה מאות שקלים, וכל תכנת סריקה פשוטה על המחשבים האישיים שיש לנו בחדרים יכולה להיות כמכונת צילום. זה מעט יותר איטי אבל זה מוציא את זה לתוך המדפסת המשרדית ויכול להוריד את העלות בסעיף כזה במאות אלפי שקלים.

אנחנו בודקים את הטכנולוגיה הזאת, כולל אפשרות של הכנסת מדפסות שמדפיסות דו צדדית שכן יש בכנסת בזבוז עצום של נייר כיוון שאנחנו מדפיסים רק על צד אחד.

השילוב של סורק במקום תקציב צילום מרכזי פלוס הדפסה של התוצר על שני צדי הנייר, - יכול להיות שיש בו פוטנציאל של חיסכון לגמרי לא מבוטל.

תודה. נעבור לסעיף 9 של הדין וחשבון, סעיף הדן בעוזרים הפרלמנטריים ועוזרים מינהליים - - -

ברצוני להשמיע ארבע הערות לפני התחלת הדיון בנושא העוזרים הפרלמנטריים - - -

אני מבקש לומר ששיפור תנאי העסקתם של העוזרים הפרלמנטריים ישפר מאד את עבודתם של חברי הכנסת - - -

אין על כך מחלוקת.

כאמור, אם נייעל את עבודתם – נייעל מאד את עבודת חברי הכנסת ולכן היה חשוב מאד לדון בנושא הזה, וההערות שהושמעו בעניין הזה משמעותיות ביותר.

אדוני יושב ראש הישיבה, אני מציע לאפשר לחברת הוועדה הציבורית, גברת תמי בן-דוד, להסביר את התפישה של הוועדה.

בבקשה.

ועד העוזרים הפרלמנטריים שבא אלינו וביקש העלאה בשכר לא הוא זה שגרם לנו לעשות את השינוי שמוצע בדין וחשבון שהונח על שולחן הוועדה. לפי הרגשתנו החלק הכי חשוב של העבודה שלנו הוא לאפשר לחברי הכנסת לשפר את הרמה המקצועית של השירותים שניתנים להם כדי שהם יטיבו לעשות את החקיקה שהם אמורים לעשות ואת עבודת הביקורת על משרדי הממשלה.

חשבנו שיש מקום ליצור פתח ליצירת מקצוע שקוראים לו: יועץ פרלמנטרי, ולא בהכרח מישהו שבא לחבר הכנסת ממפלגתו או מסביבתו הפוליטית והולך אתו אלא שמישהו שהתמחותו המקצועית תהיה כזאת שלחבר כנסת חדש שנכנס לכנסת יהיה כדאי לשכור אותו כיוון שיהיה מדובר על איש מנוסה.

כדי ליצור מעמד כזה של אנשי מקצוע חשבנו שיש מקום ליצור רמת העסקה שתמשוך אליה אנשים שיחשבו שזה מקום העבודה שלהם שיש בו יכולת ביטוי מקצועית, ויכולת התקדמות.

כאשר פרופסור גלנור נתן לי להציג את הנושא היו חילוקי דעות בוועדה הציבורית האם הדבר הזה אמנם ישיג את המטרה או לא. מכל מקום אני נטיתי לחשוב שבעיר כמו ירושלים יכול להיות ביקוש למקצוע כזה אצל אנשים בוגרי אוניברסיטה בוגרי מקצועות שונים, לדוגמה, במדעי החברה או במשפטים, כאשר עוזר מקצועי טוב יכול להיות איש מבוקש גם אם חבר הכנסת שלו הוא נותן שירות מקצועי בכנסת, עוזב את הכנסת.

במפורש עשינו הבחנה בין יועץ מקצועי שהוא לאט לאט יהיה - - -

חבר כנסת.

לא; בדיוק לא. אותם עוזרים שהם העוזרים הפוליטיים שבאים עם חבר הכנסת מהסביבה הפוליטית שלו ואכן הולכים אתו הלאה והם גם אחר כך נבחרים להיות חברי כנסת בעצמם, באים לתקופה הזאת כדי לעשות את העבודה שגם נוחה להם והיא גם כרוכה בחשיפה פוליטית או תקשורתית.

אנחנו עושים הבחנה חדה מאד בין שני סוגי היועצים אבל הסיבה היא לא להענות לאנשים כדי לשפר את תנאי עבודתם כי תמיד בדמוקרטיה אפשר לעבור מעבודה אחת לעבודה אחרת שמשלמים בה יותר.

המטרה היתה ליצור מקצוע וליצור במקצוע הזה את העלאת רמת עבודתם של חברי הכנסת כך שתהיה להם העזרה המקצועית שלה הם זקוקים.

תודה. רשות הדיבור ליושר ראש הכנסת.

ברצוני להשמיע ארבע הערות קצרות למסגרת הדיון של הסעיף הזה. אני חושב, כמו גב' תמר בן-דוד וכמו אחרים, שזה סעיף בעל חשיבות גדולה.

1 – צריך להיות ברור שהמעבר לעוזר הפרלמנטרי המשודרג יעבור בתנאי מוקדם של השתלמויות בכל הנושאים הרלוונטיים לעבודת הכנסת, להפעלת המערכות של הכנסת וכו' וכו'; 2 – הוועדה ממליצה על דרגות שכר לפי ותק, לפי תארים וכו'. אני רוצה להעיר בנושא הזה שתי הערות; הערה ראשונה; אני חושב שאנחנו צריכים לאמץ, מעבר לזה שצריך לאמץ את הקונספציה שההתקשרות היא בסכום גלובלי ומשכורת כוללת; הערה שנייה; טבלת השכר תהיה כפופה למשהו ומיד אני אגיד למה.

מה כוונתך במילים: בסכום גלובלי?

אני אסביר מיד.

אני חושב שקבלת ההמלצות היא מיקשה אחת גם כלפי הכנסת.

יש כאן כמה דברים; עובדת כיום בכנסת, בצורה אינטנסיבית למדיי, ועדה מקצועית בראשות פרופסור צבי זוסמן, שבודקת את העניין בניסיון לבנות סולם שכר פנימי. צריך להימנע, לדעתי, ממצב אנומלי שעוד יכול להיווצר שעוזר פרלמנטרי הכי מוכשר שיש, על פי הסולם החדש הכי טוב שיש, עולה במשכורתו, בתנאיו ואני לא יודע עוד במה, על אדם מקביל לו בתוך המערכת הפנים כנסתית.

כל מה שעניינו שכר בתוך הבניין, ואני עוסק עכשיו גם בשכר הבכירים וגם בשכר הראשוני ביותר, צריך לדאוג לכך שוועדת זוסמן תהיה מודעת למה שמתרחש כדי שתהיה לוגיקה משכורתית אחת בבניין. זה לא אומר בעד, זה לא אומר נגד, זה אומר שתהיה לוגיקה פנימית בשכר שהכנסת משלמת.

ההמלצה בסעיף 9.34 מדברת על שכר כולל, וההמלצה הזאת לקוחה מהדרגות הכי נמוכות בנציבות שירות המדינה במשרדי הממשלה. זאת אומרת שכלכלן שיוצא מהאוניברסיטה ורוצה לעבוד באוצר, - - -

מצב העובדים בכנסת אותו דבר. תנאי עבודתם הם מהטובים שיש במשק הציבורי.

חלק כן וחלק לא. מה שאני מבקש לומר הוא שבאופן עקרוני, כאשר ועדה מקצועית עובדת, כמו ועדת זוסמן שאין איש מטיל בכלל ספק במקצועיות האבסולוטית שלה בנושאי
שכר - - -

צריך להבדיל בין הוועדה שבדקה את תנאי עבודתם של חברי הכנסת לבין ועדה שבודקת את תנאי - - -

כיוון שאחד הסעיפים שמשנה את ההתקשרות בין העוזר הפרלמנטרי לבין הכנסת בהמלצות ועדת גלנור זה הסעיף שאם עד היום חבר הכנסת הוא המעסיק, יש המלצה, למרות שיש בה איזושהי סתירה פנימית שאני לא ירדתי לגמרי עד סופה, שיש מצב שהכנסת הופכת להיות מעסיקה. אם הכנסת היא מעסיקה, לא יכול להיות שתחת אותו גג של אותו מעסיק יש מישהו שיעבור את המסננת של ועדת זוסמן ומישהו אחר שלא יעבור אותה. זה א', ב' של היגיון בתוך ארגון.

אני הולך למהלך מסובך מאד מאד שעוסק בסוגיות הכי רגישות בכנסת, שכר הבכירים, התקשרויות, תוספות בנות עשרות שנים שיצרו עיוותים מסובכים מאד מאד ותאמינו לי שברמה הפנימית הארגונית זה לא פחות מסובך מערימת המכתבים שיש לי כאן על מסקנות ועדת גלנור, אגב, כולם נגדי. אף אחד לא נגדכם.

לעבוד בתוך ארגון שיש בו מאות עובדים, שיש בו ועד עובדים, שיש בו עובדים שלא משתכרים משכורות הכי גבוהות במשק עם כל הכבוד והיקר - - -

לא במשק אלא במגזר הציבורי.

עם תואר אקדמי?

אני לא נכנס עכשיו למשא ומתן.

אני מוכן להשוות כל עוזר פרלמנטרי עם תואר אקדמי לתואר האקדמי בדרגה הכי נמוכה בכנסת.

תודה. רשות הדיבור לפרופסור יצחק גלנור.

יושב ראש הכנסת אמר שהמצב מסובך ואין צורך לסבך אותו עוד יותר, וזה מה שכרגע אתה מנסה לעשות.

העוזר הפרלמנטרי הוא תפקיד מיוחד ואני אומר זאת כי אלה הם דברים שחשובים גם לגבי הדיון שאני מניח שעוד מעט יתחיל, כאשר כל אחד ינסה לנסות להלביש על העוזר הפרלמנטרי המשודרג, את התפישה הקודמת. אחד רוצה שתהיה לו שפה כזאת, השני רוצה שתהיה לו אולי השתלמות תורנית, השלישי רוצה שתהיה לו השתלמות בחוץ לארץ. זה עוזר פרלמנטרי מסוג אחר ומכיוון שהוא אחר העניין של הלוגיקה איננו תופס. הלוגיקה הזאת לא תפסה כאשר העוזרים הפרלמנטריים קיבלו הרבה פחות מאשר עובדי הכנסת.

כיוון שהעניין אחר, הם לא מקבלים תוספת פרלמנטרית, הם מצד אחד עובדי הכנסת אבל מצד שני מעמדם אינו משתנה לחלוטין, אין צורך להחיל עליהם עכשיו את הכללים הפנימיים. זאת קבוצה ש\עומדת בפני עצמה שלגביה הלכנו ובדקנו מה המשוואה בשירות המדינה ואני מציע לא לסבך את הדברים האלה עוד יותר - - -

כדי להסיר ספק אני מבקש לציין שאני לא אפעיל את הסעיף הזה עד שהוא לא יעבור את ועדת זוסמן. יש 350 עובדים בכנסת שעד היום, עם כל הכבוד והיקר, אני גם אחראי על מערכת שיש בה רגישויות אנושיות. אני אחראי על הארגון ואני מניח שוועדת זוסמן, כאשר היא תשב על המדוכה, עם ההיגיון הפנימי שלה, היא תעשה סדר בעניין.

אם יש בעיות עם ההיגיון הפנימי מבחינת מהפכה שאנחנו עושים כאן במבנה השכר בכנסת, - אני אחזיר את הנושא לוועדת הכנסת. אבל להגיד שמאשרים את העניין אנבלוק בלי להתייחס למה שקורה מעבר לדלת הזאת – זה טירוף ארגוני.

אני מבקש לגזור גזירה שווה לגבי כל הסעיפים. או שתהיה אתי ונאשר הכל כמיקשה אחת או שנפתח את הסעיפים ואז חלק מהטענות של חברי הכנסת יישמעו.

מה הקדושה?

יושב ראש הוועדה הציבורית דיבר על עניין חיוני שקשור לעבודת חברי הכנסת ועוזריהם ואגב כך לא נשמעו טענות מעובדי הכנסת שהם קיבלו אלפיים או שלושת אלפים או ארבעת אלפים שקלים.

אני מבקש מיושב ראש הכנסת כפי שדיברנו על העניין הזה מההתחלה, שנלך על כל המכלול כמיקשה אחת לטוב ולרע.

מה הקדושה לקבל את כל המכלול אם אפשר לשנות משהו?

אם תפתח סעיף ותרצה לשנות אותו – לא יהיה סוף לדברים.

להזכירכם, קבענו שנמנה ועדה, היא תמליץ, ואנחנו מתחייבים גם מוסרית וגם ציבורית לקבל את המלצותיה.

רשות הדיבור לגב' תמי בן-חיים.

אנחנו תומכים בכך שחברי הכנסת כן צריכים להעסיק אנשים מקצועיים עם כישורים ועם תואר אקדמי והדרך להביא אותם לכאן ולהשאיר אותם כאן היא רק בצורה של העלאת המשכורת שלהם.

אני שמחה שהוועדה קיבלה את עמדת חברי הכנסת וגם את עמדתנו בעניין הזה.

יש לי מספר בעיות קטנות עם מה שהועלה במהלך הדיון, דוגמת עוזרים פרלמנטריים שעובדים כאן 10 או 15 שנים ואין להם תואר אקדמי. ברור שמדובר על המקצוע שלהם ולכן נשאלת השאלה אם לא צריך להוסיף סעיף מיוחד בהמלצות לעוזרים הייחודיים האלה?

אני לא בטוח.

רשות הדיבור לחבר הכנסת צבי הנדל.

כוונת הוועדה הציבורית רצויה מאד אבל אני גם חושב שהנקודה שגב' בן-חיים העלתה משמעותית מאד מאד. אם אני מעסיק מישהו שעובדת לצדי 19 שנה, היא היתה ראש הלשכה שלי, היא בשבילי מקצועית בתחומים שאני עוסק בהם פי עשר יותר מכל אחד אחר שיסיים את לימודי המשפטים או כלכלה - - -

היא מרוויחה כיום 3 אלפים שקלים?

יכול מאד להיות שצריך לחשוב על שיטת מעבר כדי שמי שכבר עובדת ויש לה ותק כמו זאת שעובדת לצדי ונחשבת עבורי בעלת מקצוע ממדרגה ראשונה, עם כל הכבוד לכל עורך דין או לכלכלן מתחיל, - יכול להיות שמכאן ואילך צריך להחליט על משהו. להזכירכם, מי שעבדו רוב השנים לצד חברי הכנסת היו סטודנטים מזדמנים שהלכו ובאו, לעומת הגברת שאני מדבר עליה שעובדת לצדי בצורה יציבה הרבה שנים.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת מאיר שטרית.

זאת לא פעם ראשונה שוועדת הכנסת דנה בתנאי שכרם של העוזרים הפרלמנטריים. עוד לפני שתי כנסות, בכנסת ה-13, כאשר חבר הכנסת שבח וייס היה חבר כנסת, מינו אותי, מטעם ועדת הכנסת, לטפל בשכר העוזרים הפרלמנטריים ואני, ביחד עם חשב הכנסת, הבאנו הצעה לגבי תיקון שכרם של העוזרים הפרלמנטריים והיא התקבלה על דעת כולם. אבל לצערי הרב בדקה התשעים, שבח וייס, שהיה אז יושב ראש הכנסת, נבהל, למרות שהושג אתו הסכם עוד מלכתחילה, אבל כאמור הוא נבהל כיוון שעובדי הכנסת איימו לשבות.

נקודת הכניסה של הדרגות החדשות היא ועדת גלנור. בתוך הספקטרום של עבודת הכנסת יש את המשמר, יש את עובדי הכנסת ויש עוד. זאת אומרת שמדובר על חלק ממאגר השכר של הכנסת - - -

יש לי בעיה עם מה שאתה אומר שכן לפי דעתי מדובר על הדבר המרכזי ביותר של הדוח שהונח על שולחננו.

אני מבקש להסביר את עמדתי; כאשר אמרתי את המילה: נבהל, לא התכוונתי אליך, אדוני יושב ראש הכנסת אברהם בורג אלא התכוונתי ליושב ראש הכנסת דאז שבח וייס שאחרי שהכל כבר היה מוסכם באנו להצבעה, הוא נבהל וכך כל העסק מת. לא שינו את תנאי השכר של העוזרים הפרלמנטריים והשאירו לגביהם נוסחה מעורפלת שמשאירה את השכר בעינו.

אני רוצה להסביר ליושב ראש מדוע העניין הזה חשוב - - -

אין על כך ויכוח.

רבותיי חברי הכנסת, אני מבקש לומר לכם בצורה ישרה וגלויה ביותר, ואגב, אני נמצא מספיק שנים בבניין הזה כדי לומר את הדברים האלה; הממשלה "מורחת" את הכנסת לאורך ולרוחב זאת כיוון שאין לחברי הכנסת יכולת מקצועית להתמודד מולה ולשמור על האינטרסים של הציבור. אין בקרה פרלמנטרית על הממשלה ואם יש כזאת היא שואפת, לצערי, לאפס בגלל שלחברי הכנסת אין כלים ואין אמצעים ואין גם עזרה מקצועית לצורך כך שהם יוכלו לעשות עבודתם נאמנה.

אם אנחנו רוצים לתקן את המצב אנחנו צריכים לשאוף ליותר ונתחיל בצעד אחד שהוועדה המליצה עליו. כמובן שצריך לשנות יותר אבל נתחיל בצעד אחד – עוזר פרלמנטרי אחד, עוזר אחד מתוך שניים שיהיה ברמה שאנחנו רוצים. הרעיון הוא שעוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת יהיה בעל תואר אקדמי, הוא יעבוד חמישה ימים בשבוע ואגב כך אני רוצה שמשרדי הכנסת יהיו פתוחים גם בימי ראשון וחמישי - - -

הם פתוחים גם בימי ראשון וחמישי.

אני מתכוון לכך שבימי ראשון וחמישי יעבדו, מצדי – שיחתימו שעון. אני יודע שהכנסת פתוחה בימים האלה, אבל היא לא עובדת. עוזרים פרלמנטריים עסוקים בימי עבודתה של הכנסת והיומיים היחידים שיש להם לעבודה ממש הם ימי ראשון וחמישי ומכאן אני חוזר שוב לשכר ואומר שלא רק שהם יהיו ראויים לשכר שאנחנו מדברים עליו אלא הם יהיו ראויים ליותר.

לעוזר פרלמנטרי של חבר הכנסת יהיה תואר אקדמי, לא נכתיב את מי חבר הכנסת יבחר כדי להעסיק בתור שכזה, יחד עם זאת חבר הכנסת יבחר אותו כי מדובר על עבודה שצריכה להעשות על בסיס של יחסי אמון.

אין סיבה לנצל את המצב לפיו הכנסת משלמת שכר רעב לעוזרים הפרלמנטריים שעובדים לצדם של חברי הכנסת הרבה שנים ואני אומר לכם, בלי לבדוק לעומק את העניין, שאין עובד כנסת שיש לו תואר אקדמי שמקבל שכר פחות מהדרגה שיש לעוזר פרלמנטרי.

העוזרים הפרלמנטריים לא עובדים שמונה שעות ביום אלא מהבוקר לפעמים עד אחת עשרה בלילה. האם מישהו משלם להם עבור זאת?

לא יכול להיות שנעסיק עוזרים פרלמנטריים על תקן של סטודנטים. אם אנחנו רוצים שהעוזרים האלה יהיו מקצועיים ויתייחסו אל עבודתם ברצינות, בעיקר שהם לא עובדים קבועים, הם עובדים על חוזה, אפשר לפטר אותם כל רגע, אפשר להחליף אותם כל רגע, - אין סיבה לא לשלם להם שכר הגון ואני חוזר על מה שאמרתי, אדוני יושב ראש הכנסת, שאם יש עובד שעובד בשכר כזה בכנסת – אני מציע להציע לו את אותם התנאים שמציעים לעוזרים הפרלמנטריים.

לצערי הוועדה הציבורית החליטה להפריד בין עוזר פרלמנטרי אחד לבין עוזר שני ועל כך אני מבקש לומר שאם כבר כי אז צריך להעסיק את שני העוזרים על פי אותם תנאים. מי שלא עומד בתנאים האלה – יעזוב את העבודה ויחפש עבודה אחרת ואז הכנסת תעלה ברמה.

אפשר ורצוי להשיג עוזרים מקצועיים עם תואר אקדמי ראשון או שני בתחומי העיסוק של חברי הכנסת אם רוצים שהכנסת תעבוד מול הממשלה. לחברי הכנסת, כיום, אין כלים כדי להתמודד מול הממשלה.

כדי להסיר ספק אני מבקש לומר את הדברים הבאים: 1 – ישונו תנאי השכר של העוזרים הפרלמנטריים; 2 – אין מחלוקת על כך - - -

למה כוונתך? האם אתה מדבר על העוזרים הפרלמנטריים הרגילים?

אני מבקש להסביר את עמדתי בשלושה תחומים; 1 – לגבי העיקרון אני מבקש להדגיש כי הוא מקובל עליי; 2 – מה שמכניס את העוזרים הפרלמנטריים לתוך המערכת של הכנסת, באיזו התקשרות שלא תהיה, זאת ועדת גלנור שגומרת את עבודתה. היא לא תישאר לנצח כדי ללוות את הנושא כמו, לדוגמה, ועדת אלוני שהיא ועדה קבועה, סטטוטורית, שהוקמה על ידי מליאת הכנסת.

צריך להבין שמכאן ואילך יבואו דרישות שכר ועוד אלף ואחד דברים כיוון שקיימת דינמיקה פנימית של ארגון ואני מתכוון להעביר את הטיפול מכאן ואילך לוועדת זוסמן כדי שהיא תיתן את דעתה על העניין הזה לטווח ארוך ותגיד איך הוא נראה לה - - -

אחרי יישום הדוח.

כן. אין על כך מחלוקת בכלל. זה פרק א'.

לגבי פרק ב' צריך להבין משהו כיוון שהוא בעל משמעויות כספיות; בסעיף 9.34 כתוב: "תנאי שכר: עובד כנ"ל יהנה מתנאי שכר כולל...", זאת נקודת המוצא, עם התאמות. מדובר על משכורת כוללת שאיננה שייכת לשום סולם של הכנסת ויותר מאוחר, בסעיף 9.6 כתוב מה שכתוב, וגם כתוב שסכום השכר יהיה כמקובל לגבי עובדי הכנסת. על זה נאמר: לאחוז את המקל בשני קצותיו. או שהם יהיו עובדי הכנסת או שהם לא יהיו עובדי הכנסת.

רשות הדיבור לגב' תמי בו-דוד.

החוזה שיש היום לעוזרים הפרלמנטריים, עם כל הכבוד למי שניסה להשוות אותו לעובדי הכנסת, לפי דעתי לא הצליח ואין פה כל חידוש. אנחנו רק הדגשנו את המחשבה לפיה רצינו שייווצר מקצוע מסויים.

העוזר שעליו אנחנו מדברים ייבחר על ידי חבר הכנסת, יעמוד לשירותו של אותו חבר הכנסת שבחר בו והוא יחפש את חבר הכנסת הבא שיהיה מוכן להעסיק אותו אחרי שחבר הכנסת שבחר בו לא ירצה להעסיק אותו יותר. כאמור, מה שיהיה לו להציע אלה הם כישוריו המקצועיים.

לא התכוונו לתקן את שכרם של העוזרים הפרלמנטריים שאינם מקצועיים שהסכימו להיות נהגים של חברי הכנסת שכן חברי כנסת מסויימים ציינו באזנינו שחלק מהעוזרים שלהם הם גם הנהגים שלהם וחלק הם הדוברים שלהם וחלק מהעוזרים נותנים להם כל מיני שירותים אחרים. אגב, אותם אנשים שמוכנים לעשות את הדברים האלה – ימשיכו להיות מוכנים לעשות את אותה התחככות בעתיד.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת אלי בן-מנחם.

ההחלטה לגבי העוזרים הפרלמנטריים המקצועיים היא החלטה מצויינת אלא שדבר אחד לא מקובל עליי; נאמר כאן, בין היתר, שהעוזרים האלה נמצאים בשלב לקראת היותם חברי כנסת ואילו אני אינני מכיר אף עוזר פרלמנטרי שהפך להיות חבר כנסת - - -

אהוד אולמרט, לימור לבנת, אורה נמיר, מוסי רז, איתן כבל.

אני מבקש להדגיש בדבריי כי הוועדה הציבורית עשתה עבודה יפה מאד אלא שבעבודתה חסר משהו שכן מבחינה ציבורית חברי הכנסת צריכים גם עוזרים פוליטיים ובאוניברסיטה לא מלמדים איך לדבר עם הגופים הבוחרים את חברי הכנסת, לא מלמדים איך להיות מנהיגים בשטח ואף שבוגר אוניברסיטה יכול להיות בעל תארים רבים – הוא לא יכול לענות על צרכים כאלה לכן בחלק הזה של עבודתנו אנחנו צריכים עוזרים לא מקצועיים. לי, לדוגמה, יש עוזרת פרלמנטרית שעובדת אתי הרבה מאד שנים והיא עושה את העבודה בשטח – דבר שלעוזר מקצועי יהיה זר לחלוטין.

מה שאני מתכוון לומר בדבריי אלה הוא שקיימת אצלי הרגשה שיש פגיעה לגבי העוזרים הפרלמנטריים שלא כולם סיימו את לימודיהם באוניברסיטה אף שמבחינת עבודתם לצד חברי הכנסת הם לדידם כמו אנשים שקיבלו תואר שני או שלישי לפחות.

לגבי העוזרים הפרלמנטריים המקצועיים קיימות רמות שכר. באשר לעוזר פרלמנטרי רגיל שעובד שנים רבות לצד חבר הכנסת, אין לו ותק, אין לו שום דבר והוא עובד תמורת משכורת נמוכה למדיי אז שלפחות יתנו לו משכורת כמו לכל עובד מדינה. אין באף מקום עובד שלא עולה בדרגה אחרי שנה או שנתיים אם הוא עובד בסדר - - -

אין כל ספק בכך שצריך לשפר את שכרם של העוזרים הפרלמנטריים.

אם עוזר פרלמנטרי רגיל עובד שנה או שנתיים והמעסיק שלו שבע רצון ממנו – צריך להעלות אותו בדרגה. באל-על, לדוגמה, יש טבלת שכר לטייס ויש טבלת שכר לטכנאי מטוסים. טייס מקבל איקס משכורת אבל גם הטכנאי יכול לעלות בדרגה אחרי שנה או אחרי שנתיים. אין באף מקום עבודה דבר כזה שעובד נשאר באותה דרגה ובאותה משכורת לאורך שנים.

צריך למצוא טבלת דירוג גם לעוזרים הפרלמנטריים הלא מקצועיים. אני מקבל את כל ההמלצות לגבי העוזרים הפרלמנטריים המקצועיים אבל אני חושב שצריך לאפשר לעוזרים הפרלמנטריים הרגילים להתקדם כיוון שהם חיוניים לעבודתנו.

אדוני יושב ראש הישיבה, אנחנו מספר חברים שצריכים לצאת לישיבת הנשיאות לכן אני מבקש אותך לא לקבל שום החלטה בהמשך הישיבה.

את ההצבעה על הדוח נדחה אולי לישיבה הבאה אחרי שנסיים לשמוע את כל ההערות - - -

קודם שאני יוצא מהישיבה הזאת אני מבקש לדבר על הדוגמה שניתנה כאן כבר, של אל-על. באל-על ניהלתי משא ומתן עם העובדים בתור נציג הממשלה ושם הבחנו בין טייסים לבין דיילים ודיילות. דיילים ודיילות זה מקצוע משתנה. הבחנו בין שני סוגי עובדים; כאלה שהם קבועים, וכאלה שהם משתנים.

באשר לעוזרים הפרלמנטריים של חברי הכנסת, אני סבור שהוועדה הציבורית הציעה לנו הצעה מצויינת של עובד מקצועי קבוע ושל עובד משתנה, וצריך לקבל את המלצתה.

תודה. רשות הדיבור לחבר הכנסת משה גפני.

אני משתדל כל פעם לא להיות חבר כנסת של מגזר ייחודי אבל אתם מאלצים אותי לעשות זאת בכל מקרה.

באופן כללי אני מבקש לציין שאני מסכים עם מה שאמר חבר הכנסת מאיר שטרית שההתייחסות של שתי הרשויות האחרות, מלבד זאת שאנחנו חברים בה, היא כאל ילד נסבל שצריך לתת לו מדי פעם בפעם מוצץ כדי שהוא ישתוק.

התפקיד שלנו הוא תפקיד מרכזי ואם היינו רואים את מה שקורה בארצות הברית, למשל, כי אז היינו מבינים מה אנחנו צריכים לעשות ומה אנחנו לא עושים וזאת כיוון שאין לנו היכולת. כאשר מגיע אלינו רפרנט של משרד האוצר, לא חשוב כמה ישיבות נשב ונדון על נושא מסויים אבל תמיד הוא ייצא מנצח כיוון שהוא איש מקצוע.

אני עובר מכאן לנושא הייחודי שאותו אני מייצג ומציין שקיימת בעיה כללית, אידאולוגית אבל היא מגיעה לכנסת באופן חמור ביותר; רבע מחברי הכנסת הם דתיים במוצהר, מתוכם – 22 חברי כנסת חרדיים.

מדוע אני באתי לכנסת? התפקיד המרכזי שלי הוא להכניס לבית המחוקקים הישראלי את המשפט העברי והמשמעות הרחבה של העניין נוגעת לכל תוכני החיים. היא יכולה לדעת האם הלכה קובעת שהעלאת שכר המינימום הוא דבר הלכתי או לא הלכתי - - -

ברור; אנחנו מכירים את העניין.

תאמין לי שאתה לא מכיר את הנושא - - -

אני מכיר גם מכיר את העניין וגם יודע לאן אתה חותר להגיע. הטענה שלך ראויה להיבדק. אתה מדבר על כך שעוזר עם תואר אקדמי איננו רלוונטי - - -

אין לך מושג כמה אני שמח על כך שאתה עוזר לי אבל אני מבקש אותך לאפשר לי לסיים את דבריי.

תפקידה של הכנסת, אידאולוגית, הוא להתמודד עם נושאים, כל אחד על פי השקפת עולמו. מה שאני אומר לכם הוא שבתוך המגזר החרדי, גם הדתי, אני חושב שלגבי זה אני משמש פה גם לרבים מחברי הכנסת שאינם חרדיים אבל הם דתיים. בתוך המגזר שאני מייצג אותו יש אנשים טובים ויש אנשים רעים; יש אנשים ברמה גבוהה מאד מבחינת ההשכלה שלהם ויש אנשים שהם ברמה נמוכה, כמו בכל מגזר.

במגזר שאיננו חרדי, שהוא לא מייצג את עולם התורה, יש דבר ברור למדיי. תואר אקדמי – כן או לא. יכול להיות אדם שהוא מפגר אבל יש לו תואר אקדמי, ויכול להיות איש חכם מאד שאין לו תואר אקדמי. בכל אופן במגזר שאיננו חרדי יש קו גבול ברור; תואר אקדמי, ואני לא מתווכח עם העובדה הזאת אף על פי שאני חושב שבעבודת הכנסת הרמה צריכה להיות בכיוונים נוספים.

אני לא נמצא פה הרבה שנים אבל למדתי הרבה מהניסיון שצברתי. ככזה אני מבקש לומר לכם שיש עוזרים פרלמנטריים של חברי הכנסת הדתיים שיש ביניהם טובים מאד ואני מתכוון לחקיקת הכנסת, לחקיקת חוקים, לעבודת הוועדות, לסדר היום, לשאילתות ובכלל למכלול הנושאים של עבודת הכנסת, והעוזרים הפרלמנטריים האלה נשארים. לעומתם יש עוזרים שלא יעזור שום דבר – הם לא מצליחים לבצע את העבודה, והם נעלמים. זאת תמונת מצב.

אני מתרעם על כך שהוועדה הנוכחית שהיא ועדה מצויינת, היא ועדה מקצועית יוצאת מן הכלל אבל היא לא יכולה בשום פנים ואופן לענות על צרכי העולם החרדי משום שבין חבריה לא היה מישהו מהעולם הזה.

מה אתה רוצה להגיד?

אם אני רוצה להעסיק עוזר פרלמנטרי שיקדם את המטרות שלשמן נבחרתי לכנסת ואני רוצה אותו ברמה הגבוהה ביותר מבחינתי ואגב, תואר אקדמי לא אומר לי שום דבר. אומר לי אם הוא למד את המשפט העברי בישיבה שבע שנים ואם אני יודע שבישיבה שבה הוא למד הוא היה ברמה הכי גבוהה - - -

אם כך בוא נמצא את התואר המקביל בישיבה.

יש לעניין הזה פיתרון והוא הסמכה לרבנות. גם הסמכה לרב וגם מספר שנות לימודים בישיבה עם תעודה כזאת או אחרת אבל גם זה לא פותר לי את הבעיה כיוון שמבחינה אחת אני לא צריך רב בכנסת. ההסמכה לרבנות לא שווה לעבודתי בכנסת והיא גם לא מעלה ולא מורידה ואני אומר את דבריי אלה מניסיון. אני מכיר את העוזרים הפרלמנטריים. יש כאלה שאחרי מספר שנות לימוד בישיבה, אחרי שהם למדו טוב, הם מכירים את המשפט העברי על בוריו, והם יודעים את עבודת הכנסת יותר טוב מאחרים. לגביהם התואר: הסמכה לרבנות, לא מוסיף שום דבר.

יש לי בעיה עם דבר נוסף; אם אני רוצה להעסיק עוזרת פרלמנטרית – איזו הסמכה לרבנות היא תמציא? אתם רוצים שאני אעסיק עוזרת רפורמית?

אני מצדד בהעלאת הרמה של העוזרים הפרלמנטריים, אגב, קיימת כאן מציאות שאי אפשר לתאר שיושבים כאן עוזרים פרלמנטריים חמש או עשר שנים, הם עושים את עבודתם נאמנה אבל אחרי שלוש שנות עבודה הם נעצרים. אז הם הופכים להיות עבדים. הוא שהם נתקעים פה או לא.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לסכם את דבריי ולומר שאני מקבל לחלוטין את מה שדיברו עליו שצריך שהרמה של העוזרים הפרלמנטריים תעלה ואני גם סבור שאנחנו צריכים להתמודד עם הממשלה ועם בית המשפט, דבר שאיננו יכולים לעשותו בלי עזרה מקצועית.

ככלל אני מבקש לציין כי אני מקבל את המלצות הוועדה הציבורית אבל יש לי התמודדות כזאת שלשלושת רבעי חברי הכנסת אין, שכן לי יש התמודדות אחרת שלשמה נבחרתי לכנסת.

אם ההמלצות לא ישונו, זאת אומרת שמי שלמד את המשפט העברי לא יוכר כעוזר פרלמנטרי מקצועי, ואנחנו יודעים לעשות את הפרמטר מי טוב אצלנו ומי לא טוב אצלנו. מכל מקום אם אני לא אצליח להתמודד עם העניין הזה, המשמעות האידאולוגית היא שבתקופת היושב ראש הנוכחי של ועדת הכנסת קרה דבר חמור מאד; ועדת הכנסת החליטה ששלושת רבעי חברי הכנסת יהיו ברמה אחת ורבע מחברי הכנסת יהיו ברמה נמוכה יותר.

וועדת גלנור עשתה עבודה מצויינת אבל היא לא לקחה בחשבון את העניין הזה לכן אסור לאשר את המלצותיה וגם לא להכניס את הדברים לתוך המכלול כפי שפרופסור גלנור אמר. אי אפשר לקחת רק את הדברים הטובים, ואת הרעים לא. אין מציאות כזאת, מבחינת המלצות ועדת גלנור, לפחות ל-22 חברי כנסת, לפי דעתי ל-30, והעמדות שלה יגרמו נזק אידאולוגי.

מה עם בחור דתי אקדמאי שיהיה העוזר הפרלמנטרי שלך?

אני לא רוצה עוזר אקדמאי אלא מי שלמד בישיבה - - -

מה יש לך היום?

אם את כבר שואלת – מן הראוי היה לשאול את היועצים המשפטיים בכנסת מה רמתם מבחינת החקיקה.

תודה. רשות הדיבור לפרופסור גלנור.

בראשית דבריי ברצוני להודות על המחמאות על עבודת הוועדה ולהוסיף כי השאלה הכללית שהועלתה במהלך הדיון ודאי אינני קשורה לעבודתה של הוועדה הציבורית לכן אני עונה על הדברים ברוח ההמלצות ולא יכול להתייחס לשאלה האידאולוגית הכללית. נניח מקומו של המשפט העברי בחקיקה. כאמור, אני לא עוסק בכך אלא רק רוצה להסביר מה היתה התפיסה שלנו למרות שהשאלות האלה לא נעלמו מעינינו.

נכון מה שאמרו לגבי השכלה אקדמית, שהיא לא ערובה לשום דבר. זה תנאי הכרחי אבל הוא לא תנאי מספיק לכן אנחנו מסכימים שצריך לקבוע את הרף באיזשהו מקום. לדוגמה, לא עבדנו על פי המודל האמריקאי אבל כיוון שחבר הכנסת גפני הזכיר אותו אני רוצה לציין שבארצות הברית כן מקובל לראות בהשכלה אקדמית איזשהו רף שמבטיח דבר מסויים.

הוועדה הציבורית היתה חייבת להתייחס אל חברי הכנסת באופן כללי, כאל איזשהו ממוצע שלא קיים ואני לא רוצה לפגוע באף אחד. מכל מקום לצורך הממוצע הזה השכלה אקדמית היא הכרחית לאותם תפקידים שראינו אותם כתפקידים הפרלמנטריים של חברי הכנסת. זה לא מונע מחבר כנסת שזקוק למומחיות מסויימת ולצורך העניין אני חייב להגדיר את מה שחבר הכנסת גפני אמר כמומחיות מסויימת, להתייעץ עם רבנים או עם מומחים למשפט עברי וכן הלאה. אין מניעה.

לצורך התפקיד הכולל אי אפשר לייחד רק קטע מסויים כיוון שמחר חבר כנסת פלוני יאמר שהוא רוצה עוזר פרלמנטרי בדמותו ובצלמו לפי קריטריון אחר ואני בכוונה לא רוצה להזכיר דוגמאות כיוון שהן תעוררנה תרעומת ואולי אפילו יותר מזה.

עוד לפני הדוגמאות אתה מעורר תרעומת.

אני אומר שהתפקיד של העוזר הפרלמנטרי הוא כללי והוא איננו יכול להיות גזור אפילו אם יהיה מדובר על 50 חברי כנסת שירצו שכל העוזרים הפרלמנטריים יהיו עוזרות. הכמות איננה קובעת. חייבים לקבוע דיוקן כללי, לכן הוא עושה עוול לכל אחד מחברי הכנסת, הוא יכול לעשות עוול גם ל-30 חברי כנסת, אבל הוא מספיק כללי כדי שהוא יהיה נכון לגבי כולם. זאת היתה התפישה של הוועדה הציבורית.

תודה. רשות הדיבור ליועץ המשפטי של הוועדה מר צבי ענבר.

יושב ראש הכנסת מבקש שהנקודה הזאת תיבדק על ידי ועדת גלנור.

העניין עלה בהקשרים שונים לגבי ההכרה בתארים אקדמאיים בשירות המדינה, היה על זה בג"ץ, ובשלב זה אין הכרה בהשכלה תורנית, ואני מדגיש את המילים: בשלב זה.

יש עכשיו הצעה בכנסת, אם היא תאושר כי אז הכנסת תשנה את החקיקה והעניין הזה יתפוש גם לגבי שירות המדינה וגם לגבי העוזרים הפרלמנטריים.

אתם לא מבינים מה שעומד לקרות; עד עכשיו נזרקנו מכל המדרגות של בתי המשפט, עכשיו אנחנו עומדים להיזרק גם מהכנסת.

האם אני מבקש דבר ייחודי? הרי על זה הלכתי לבחירות. הבאתי דוגמה מארצות הברית אבל בארצות הברית יש הפרדה של הדת מהמדינה.

אתה בעד הפרדת הדת מהמדינה?

לא. אמרתי את מה שאמרתי כי פרופסור גלנור הזכיר את ארצות הברית. אתה רואה מה קורה מבחינה כללית? בגלל מה העליתי את הדוגמה של ארצות הברית?

רשות הדיבור לחבר הכנסת מאיר שטרית.

אנחנו צריכים לשפר גם את השכר של העוזר הפרלמנטרי השני שאיננו אקדמי שכן אם הוא איננו אקדמי זה לא אומר שהוא צריך לקבל שכר רעב. איך אפשר לחיות מ-3.500 שקלים לחודש? אני סבור שאין שום סיבה שבעולם להעסיק את העוזרים בשכר כזה כאשר הם עובדים בלי כל חשבון של שעות נוספות, בלי תנאים סוציאליים, לפעמים הם עובדים משעה תשע בבוקר עד אחת עשרה בלילה בלי שום תוספת.

אני רוצה להציע לפנות באמצעות יושב ראש הישיבה אל ועדת גלנור כדי שהיא תחשוב מחדש על עניין העוזר הפרלמנטרי השני - - -

העניין הזה ייכנס לסיכום - - -

הנושא הזה מחייב באמת תיקון שכן מדובר על אנשים שעובדים הרבה שנים. נכון שלא צריך להתאים אותם לרמה של העוזר המקצועי - - -

אנחנו יכולים להגיד שבמחשבה שנייה אנחנו מעבירים סעיפים מסויימים לוועדה הציבורית לבדיקה נוספת - - -

אין יותר ועדה כזאת; היא התפטרה ביום הגשת הדוח.

אני מקווה שפרופסור גלנור הבין לאיזה ויכוח נכנסנו.

רבותיי, נעבור לסעיף האחרון שנדון בו היום שלגביו אני מודיע שאני מקבל בברכה את המלצת הוועדה הציבורית לגבי טלפון נייד לעוזרים הפרלמנטריים. זה גם חלק משיפור תנאי העבודה שלהם.

בשבוע הבא נדבר על תקציב הקשר עם הציבור, על הלשכה הפרלמנטרית - - -

זה נושא בעייתי למדיי.

באשר להמלצות - - -

מתי התחולה?

יש דברים שאנחנו צריכים לקבוע אותם ואשר הוועדה הציבורית לא נכנסה אליהם, לדוגמה, יש חלק מההמלצות שמתייחסות למנגנון של הכנסת. לדוגמה, יש חלק מההמלצות, כמו ההמלצה לגבי טלפון שאפשר לבצע אותה מיידית אבל יש המלצות שאי אפשר לבצע אותן בצורה מיידית.

כמו מה?

לדוגמה, לשכה פרלמנטרית. כאמור, יש נושאים שמחייבים הכנה מוקדמת גם של המנגנון של הכנסת לכן חלק מההמלצות נקבע לתקופת מעבר, לגבי חלק נחליט שהוא מיידי, לגבי חלק אחר נחליט שהוא יידחה ולמתיי, וכו'. מכל מקום הנושא הזה יידחה לישיבתנו הבאה אחרי שנתייעץ גם עם אבי לוי וגם עם הלשכה המשפטית כדי לנסות להביא בפני הוועדה הצעה מסודרת.

בתחילת הישיבה הבאה נדון על הלשכה הפרלמנטרית ועל המלצות הוועדה באופן מפורט.

יש הערה של מזכירות הכנסת לגבי טלפון נייד לעוזרים הפרלמנטריים לפיה מוצע לקבוע הגבלה במכסה כמו זאת שקיימת בשירות הממשלתי.

אלה הם פרטים שהוועדה תיכנס אליהם יותר מאוחר.

מי הציע זאת?

מזכירות הכנסת.

יש מכסה והדבר הזה מתועד; 749 שקלים לחודש.

אני לא זוכר איזשהו סעיף שלא היתה לגביו בעיה. לדוגמה, הועלתה בישיבתנו היום הבעיה של חברי הכנסת הגמלאים, ועכשיו אתה מעלה את עניין הטלפון הנייד שכאמור נדון לגביו בישיבה אחרת.

מה עם ההערה שלי?

אין לי תשובה לגביה כרגע.

מה אתה מציע?

לגבי הערתו של חבר הכנסת מאיר שטרית - היועץ המשפטי של הכנסת צודק; אין הגבלה.

749 שקלים. ראה עמוד 21 של הדוח, סעיף 9.7.

זה אומדן.

רבותיי, אני מודה לכם על השתתפותכם בדיון.

הישיבה הבאה בנושא הזה תתקיים בשבוע הבא ואז גם תתקיים הצבעה על מסקנות הוועדה הציבורית.











הישיבה ננעלה בשעה 12:25