פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1410

1
ועדת הכנסת
13/6/2000

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/1410
ירושלים, כ' באלול, תש"ס
20 בספטמבר, 2000

הכנסת החמש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 100
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי י' בסיוון התש"ס (13 ביוני 2000), שעה 13:00

חברי הוועדה: סאלח טריף – היו"ר
אופיר פינס-פז
סופה לנדבר
יאיר פרץ
נעמי חזן
זהבה גלאון
אליעזר זנדברג
רוני מילוא
משה גפני
יהודית נאות
לימור לבנת
תמר גוז'נסקי
אילן גילאון

אברהם בורג - יו"ר הכנסת
אריה האן - מזכיר הכנסת
דוד לב - סגן מזכיר הכנסת
פרופ' יצחק גלנור - יו"ר ועדת גלנור
יצחק קאול - חבר ועדת גלנור
שולה כהן - חברת ועדת גלנור
משה גביש - חבר ועדת גלנור
תמר אדרי

אתי בן יוסף

איה לינצ'בסקי

מסקנות הוועדה הציבורית לבדיקת תנאי עבודתם של חברי הכנסת.


מסקנות הוועדה הציבורית לבדיקת תנאי עבודתם של חברי הכנסת.

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. אני מבקש להצביע על בקשת הרוויזיה של חבר הכנסת יאיר פרץ לגבי הערעור של חברת הכנסת יהודית נאות לגבי הערעור על החלטת היו"ר והסגנים. מי בעד הרוויזיה ירים את ידו?

אני מוותר על הרוויזיה.

חבר הכנסת יאיר פרץ מוותר על הרוויזיה, תודה רבה לכם. הנושא היום, דיון על דו"ח מסקנות ועדה שהקמנו בשעתו, של פרופסור יצחק גל נור יחד עם החברים יצחק קאול, שולה כהן, משה גביש ותמר בן דוד. את הוועדה הקמנו ב- 4 לאוקטובר 99 כדי להחליט איך לייעל את תנאי עבודתם של חברי הכנסת, זאת בהתאם לסמכותנו בוועדת הכנסת שלה מוקנות הסמכויות להחליט על תנאי עבודה של חבר הכנסת ועל תנאי השכר.

כחלק מהרפורמה הכוללת שהחלה כאן בכנסת ביוזמתו הברוכה של היו"ר אברהם בורג, ראינו ומצאנו לנכון, להקים ועדה ציבורית, עצמאית, שתכריע ותחליט. תשמע את טענות חברי הכנסת, תשמע את כל הצדדים, ותכריע בנושא של ייעול ושיפור את עבודתו של חבר הכנסת, תדמיתה של הכנסת וכדי שהיה טוב לכל הציבור.

השקענו את סמכותנו כדי לא יטענו שאנחנו מחליטים על תנאים לגבי עצמנו. אני רוצה כאן לחזור לומר, לא מן הסתם הוועדה, בדו"ח שהיא מגישה לפנינו ואשר יוצג על ידי פרופסור גלנור, קבעה מראש ושמה את הציטוט שאנחנו התחייבנו מראש לקבל את מסקנות הוועדה כראה וקדש. כהחלטות שאנחנו מיישמים אותם מבלי יכולת לקחת חלק מסוים שמוצא חן בעיננו ולדחות חלק אחר שלא מוצא חן בעיננו.

זה הדבר שמצאתי לנכון להדגיש בהתחלה, לפני שאתן לפרופסור גלנור לומר את דבריו, אני אבקש את יו"ר הכנסת להקדים ולומר כמה מילים בעניין של מסקנות הוועדה. יו"ר הכנסת ואני קבלנו את המסקנות אתמול, עיינו בחומר, החומר הזה יהיה לעיונכם, אני מבקש שבישיבה הבאה שלנו נחליט בכל הדו"ח הזה כדי שכל חבר כנסת יוכל ללמוד היטב את מה שיש בדו"ח. הכוונה מראש, ואני מאד מקווה, שכולנו כאיש אחד נקבל את הדו"ח כמקשה אחת.

אין ספק שנעשתה כאן עבודה מאד יסודית של הוועדה ואני מאד רוצה להודות להם על כל מה שעשו. אני חושב שזה ציון דרך חשוב מאד בכנסת, שאנחנו מבקשים מוועדה ציבורית לקבוע תנאים, ואנחנו מקבלים על עצמנו מראש את ההחלטות וההמלצות של הוועדה, ונראה לי שזה דבר שיש בו משום הגינות ושקיפות, ואני מאד מקווה ציבור גם יוכל לקבל את המסקנות. יש כאלה שיאהבו, יש כאלה שלא יאהבו, אבל בסך הכל יש כאן הצעה מאד טובה להמשך העבודה הטובה והיעילה של חברי הכנסת.

תודה לחבר הכנסת טריף אדוני היו"ר, חברי וחברות ועדת הכנסת וחברי הוועדה הציבורית שולה יצחק משה יצחק , תמר אדרי שריכזה את העבודה, וגם תמר בן דוד שלא נמצאת אתנו כאן היום, תודה רבה.

ביום שני, כאשר נקיים את הדיון, נכנס לפרטים ונראה איפה הדברים עומדים, יש לנו דבר שבעיני הוא כלי בעל חשיבות עצומה בהמשך מגמת ההתמקצעות וחיזוק המכשירים המסורים לידיהם של חברי הכנסת כדי לעשת את העבודה שלנו כמו שצריך.

הצעקה הציבורית היא מהסוג שאנחנו לא עושים את עבודתינו כמו שצריך, וכשאתה מבקש כלים כדי לעשות את העבודה כמו שצריך, צועקים עליך מה אתה מבקש את הכלים האלה. מגיעה נקודה שבה צריך גם את אומץ הלב הציבורי לשבור את המעגל השוטה הזה ולהגיד, כדי לעשות עבודה טובה צריך כלים טובים.

דומני שחברי הוועדה הציבורית הציבו בפנינו רף גבוה, ואני זוכר נכון את משנתם, הדו"ח הזה נועד לאפשר לחברי הכנסת לפעול כמו החכ"ים המעולים והמצוינים. משמעות הדבר, יש בכנסת רובד פרלמנטרי טוב מאד שעם עבודה נכונה שמגובה גם על ידי מערכות מקצועיות בתוך הכנסת, המחלקה המשפטית שעוברת עכשיו פורמה והיו"ר ואני הבטחנו לוועדה שנציג את הדברים.

דברנו על החוק, היועץ המשפטי שיציג את הרפורמה לפני הוועדה, שינויי התקנות שאנחנו עוברים, הקמת מרכז מחקר והמידע של הכנסת, ועכשיו, מתן כלים לח"כ הבודד להתנהלות שלו ומה שנקרא ח"כ ללא הפסקה. ח"כ לפי הגדרתה של הוועדה הוא כל הזמן ח"כ בשוכבו ובקומו בלכתו ובבואו בשמחות, בבית, בטלפון, בעבודה, בכל מקום אתה איש ציבור.

הייתי אומר שזאת החוליה האחרונה במסכת הרפורמות שיו"ר ועדת הכנסת ואני, יחד עם חברים נוספים מנסים להוליך כאן בכנסת, והיא, רפורמה שנועדה להשביח את כלי העבודה וההתמקצעות של העבודה הפרלמנטרית.

אני רוצה להגיד על הדבר הזה רק עוד שתי ההערות שהן בגדר אחת, אחת הבחנה ואחת יישום. עד היום לא הגדירו הגדרה טובה ומדויקת כפי שאתם הגדרתם , חברי הוועדה, את הייחודיות שאי אפשר להשוות אותה לשום מקצוע אחר, לא במגזר הציבורי ולא במגזר הפרטי של עבודת חברי הכנסת. מהגדרת הייחודיות הזו, נובע גם הצורך לתנאי עבודה ייחודיים שלא בהכרח חייבים להשליך מהם על מגזרים אחרים במגזרת שיטת ההצמדות שלנו.

לגבי היישום, לאחר שהיו"ר הוועדה קבע שיום שני יהיה יום הדיון לקראת יישום, ורוב הדברים כאן הם ברמה של עובר מעשייתם. אנחנו נעשה מאמץ גדול מאד , מצדי, מזכיר הכנסת והיועץ המשפטי לכנסת, להניח את התכנית הפרקטית ליישום, או איך תופרים את החבילה הזו לתוך אורך החיים הכנסתי היומיומי, עד ליום שני, או מתי שנקבל את ההחלטה. אני מבקש מהיו"ר, כדבריך, יפה שעה אחת קודם, נוכל מיד לעבור לעשייתם.

סעיף 1, שהוא בעל חשיבות של תרבות פוליטית ממדרגה ראשונה, הוא סעיף השקיפות בדיווח. נותנים כאן אמצעים שיש בהם משמעות של מימון ומשמעות של כספי ציבור. השקיפות בדיון ובדיווח תבוא בין השאר לידי כך שכל מידע, נבדוק איך עושים את זה מבחינת ההיערכות המקצועית והאינסטרומנטלית שלנו, כל מידע שנרצה יהיה חשוף לציבור בכל דרך שהכנסת חשופה לציבור כולל פרסום נתונים באינטרנט שקשורים לדברים המופיעים כאן. הם יופיעו באתר האינטרנט, בדוחות שלנו לציבור, שלא יווצר למישהו לרגע חשש שעושים כאן מעשה ומחביאים את תכניו. עושים מעשה גדול של השבחת העבודה, ומגבילים גם את מידת הביקורת והבקרה ציבורית על המעשים האלה.

על אלה ועל עוד נדבר ביום שני, אני באופן אישי מאד רוצה להודות לחברי הוועדה הציבורית, אבל בראש לחבר הכנסת סאלח טריף. כולכם חברי הכנסת מכירים את עבודת הכנסת ויודעים שאם אין שיתוף פעולה במערכות האלה, בין יו"ר הכנסת והמערכות המקצועיות של הכנסת, לבין ועדת הכנסת, דרך יו"ר הכנסת אז לא קורה כלום ושום דבר לא זז. אם אנחנו רוצים להזיז את הכנסת קדימה, שיתוף הפעולה הברוך הזה רק מניב סינטזות טובות. תודה רבה אדוני.

תודה אדוני היו"ר. אני רק מבקש לציין שסיעת ליכוד, ואולי כמה חברי הכנסת מהימין יצאו לסיור, לכן אנחנו ביום שני ממשיכים את הדיון המפורט בעניין הזה, כי אני מבקש מפרופסור גלנור שיגע בקווים כלליים וביסודות שהביאו אותו להחלטות, ולנו, מעניין הפלאפון ועד עניין הרכב, יהיה זמן לדיון בנושא המפורט בישיבה הבאה.

יו"ר הכנסת, יו"ר ועדת הכנסת, חברי הוועדה, אני קודם כל רוצה להודות לחברי הוועדה שהוזכרו בשמותיהם ולמרכזת הוועדה תמי אדרי שהנחתה אותנו ביד בוטחת, וגם לאפרת שמעוני שהכינה עבורנו את הדו"ח ההשוואתי על הנעשה בתחום זה בפרלמנטים רלוונטיים אחרים. ועל רלוונטיים אחרים אני כבר אומר שזה לא הקונגרס בארצות הברית בדקנו כאלה שלדעתנו הם רלוונטיים.

אני מניח שברור לכם שזו עבודה שיש בה קצת כפיות תודה מכיוון שלא ניתן לרצות את כולם, ואני מניח שתהיה ביקורת גם שעשינו מעט מידי, וגם שעשינו יותר מידי. חברי הוועדה שלמים לחלוטין עם עיקרון שעומד מאחורי הדו"ח הזה ואני מיד אסביר אותו, אבל אני רוצה להדגיש שזו לא עבודה של עיסוק בפרטים, אלא יש מאחוריה השקפה מסוימת.

המלצות הוועדה, הוועדה התחבטה בשאלה זו, ולכן ההמלצות של הוועדה, מטרתן, כפי שנאמר, הן לשפר את העבודה המקצועית של חברי הכנסת, ליצור את התנאים שיאפשרו לחברי כנסת למלא את תפקידם בצורה אפקטיבית ומכובדת. נקודת המוצא היא שחברי הכנסת זקוקים לעזרה הזו.

נוסיף מיד שהשאלה איך לקבוע את הרף היא שאלה קשה. נקודת המוצא שלנו, היא שאנחנו מנסים לסייע לאותם חברי כנסת שאמנם רוצים לעשות את עבודתם ואיך שקראנו כאן, לקבוע את אמות המידה לפי חברי הכנסת המעולים. למענם יש ליצור את התנאים האלה, ולמענם גם על הכנסת עצמה למלא היטב את תפקידה כמקום עבודה וממנה גם בכל הזירות הציבוריות האחרות כפי שהזכיר יו"ר הכנסת, הוועדה סבורה שחבר הכנסת פועל בכנסת ומחוצה לה וכאשר הוא פועל בזירה ציבורית, הוא עדין ממלא את שליחותו כחבר כנסת.

הגישה שאמצנו, ובדקנו מספר גישות, והנובעת מהבדיקה שערכנו לגבי פרלמנטים אחרים, היא שבניגוד לפרלמנטים אחרים, חברי הכנסת אצלנו אינם עובדים בסביבה ידידותית, מבחינת אך ורק תנאי עבודתם.

לפי זה, כל שאר הדברים ידידותיים.

הוועדה מנסה לצאת מתוך נקודת מוצא שיש לראות בכנסת את מקום העבודה של חברי הכנסת לכל דבר ועניין, ולצורך זה יש לתת את הכלים, לצורך זה על הכנסת עצמה להיערך גם תקציבית וגם מנהלית, לתת שירותים נאותים לחברי הכנסת ברמה גבוהה, ולראות בכך את אחד מתפקידיה. כלומר, יש כאן דבר שייתכן מאד שדורש שינוי ההגדרה.

כאן יש דבר שכדאי להדגיש, ראינו בעבודת חברי הכנסת, כפי שצוין, עבודה ייחודית, ויש לזה השלכות, אפילו נניח לעניין המיסוי, שזה אחד הדברים שמופיע כאן. לכן מדובר בתנאים ייחודיים לגמרי, שאינם חלים על עובדי ציבור במישורים אחרים. במילים פשוטות, אין לנו כוונה, ואין כאן שום המלצה, להפך, שמישהו יבוא ויגזור גזירה שווה מההמלצות האלה, לבעלי תפקידים אחרים. בקיצור, אין הצמדות, כי זו יכולה להיות אחת הטענות לגבי העניין עצמו.

המלצה כללית נוספת שאני רוצה להזכיר, כי היא אולי יכולה להיבלע, שכל התחום הזה של תנאי עבודתם של חברי הכנסת, דורש עדכון ובדיקה תקופתית. לכן אנחנו ממליצים שהוועדה הזו, שסיימה את עבודתה, ושמחה לסיים את עבודתה, שוועדת הכנסת תעביר את התחום הזה לוועדת אלוני שהוקמה. שתהיה ועדה אחת לא להרבות בוועדות, ושהיא תעסוק גם בתנאי עבודתם של חברי הכנסת בעתיד. אבל, שזה לא ייעשה בשיטה שהוועדה יושבת ודנה כל הזמן, וכל פעם באים אליה בדברים חדשים, אלא שיהיו מועדי בדיקה תקופתיים.




אנחנו ממליצים לוועדה הנכבדה ההיא, אנחנו יכולים כמובן רק להמליץ, שפעם בשנתיים תבדוק את נושא השכר, את נושא התנאים, והעדכון יהיה דו שנתי ולא בין לבין, אלא פעם אחת בשנה. אני חושב שזה יפשט מאד את כל התחום הזה וגם יקל מאד על ועדת הכנסת.

להמלצות עצמם, אני לא אכנס לפרטים, הדו"ח, למרות שהוא נראה עבה, הוא בסך הכל 23 עמודים, ויש אפילו תקציר של 2.5 עמודים, לכן אני לא אכנס לפרטים, אני רק אומר איך תרגמנו את העקרון של הכנסת כמקום עבודה להמלצות שמופיעות כאן.

דבר ראשון יצאנו מתוך הנחה שתמצית עבודתו של חבר הכנסת זה תקשורת. תקשורת פירושה נסיעות, שימוש במחשב, תקשורת פירושה כל הדברים האלה, ומכאן הייתה המלצה ליצור תנאי עבודתם מחוץ לכנסת, כלומר שהיום לחבר הכנסת יהיה טלפון שירות ממומן בביתן, ממומן ללא הגבלה, יהיה לו מכשיר פקס ביתי שיהיה ממומן ללא הגבלה, תהיה אחזקת טלפון נייד אחד, וכן הלאה, כלומר, אלה הם תנאי עבודה לצורך זה. גם במשכן הכנסת, יש כאן רשימה של דברים שנראים לנו הכרחיים שיהיו לכל חבר הכנסת במשכן עצמו.

זה מביא אותנו לנושא, שאני מניח יעורר הכי הרבה תגובות והוא הרכב. זהו הנושא שבו חברי הוועדה ואני בדקנו את העניין לעומקו והגענו למסקנה, שקודם כל מבחינת העיקרון, על חברי הכנסת כדאי שיהיה להם רכב צמוד כפי שיש לבעלי תפקידים בכירים, עם כל מה שמשתמע מזה, ויש הגבלות. זה נאמר מבחינה מעשית כי באו חברי כנסת בפני הוועדה, במיוחד חברי כנסת הגרים במקומות רחוקים, שהמכסה הקיימת אינה משביעה את רצונם. היו כאלה שאמרו שאזור הבחירה שלהם רחוק מהם והם לא יכולים להגיע.

שתי הטענות האלה נכונות הרי אנחנו עדיין לא בשיטה אזורית, ולכן הפתרון הנכון הוא שיהיה להם רכב שיוכלו לנסוע אתו לכל מקום ולכל מרחק בגבולות המדינה, כפי שניתן לבעלי תפקידים בכירים בשירות המדינה, מנכ"לים. לא רכב מפואר, אבל זה רכב, שאני יכול לומר מניסיוני, יכול לעשות את עבודתו היטב, וזה נועד לחברי כנסת, שהמצב הנוכחי איננו עונה על הדרישות. רצה חבר או חברת כנסת להישאר במצב הנוכחי, אנחנו נותנים להם את הבחירה הזו.

הנקודה השניה, וזה אני אומר לביקורת שתהיה, השיטה הזו תעלה לקופת הכנסת, אם מרבית חברי הכנסת יצטרפו לשיטת הרכב הצמוד, פחות לקופת הכנסת מאשר השיטה הנוכחית. מכיוון שוודאי תישל השאלה, אני אומר את זה גם על דעתו של החשב הכללי של משרד האוצר.

השאלה היא גם כמה אתה נוסע. יש מצב של איזון אם יש כאלה שנוסעים הרבה זה כדאי, אבל לירושלמים למשל, לא בטוח שכדאי, לו כל אחד יעשה לו את נקודת האיזון.

אנחנו ממליצים, שלפני שיונהג הרכב הצמוד, תיערך בדיקה יסודית ומקצועית, ייתכן שישנה שיטה, זולה אף יותר, והיא חכירה. היא תנתק את חבר הכנסת מהבירוקרטיה שקשורה בניהול הרכב, וייתכן מאד שזו שיטה טובה יותר. לא יכולנו לעשות את הבדיקה המקצועית, אנחנו ממליצים לפני שזה יוחלט לעשות גם בדיקה של חכירה.

לדעתי הכנסת תקבל מחיר מצוין.

ההצעה שלי היא שהגנן שאנחנו נפטר בשנת השמיטה, יהיה קצין הרכב בשנה הזו.

במסגרת התפיסה שיש לסייע לחבר הכנסת לעשות את עבודתו המקצועית, אנחנו מציעים שינוי מאד חשוב במעמד של אחד מעוזריו הפרלמנטריים. שמנו לב למשל, שמרבית החוקים, או רוב החוקים היום הם תוצאה של הצעות חוק פרטיות. מזה אנחנו מניחים שחבר הכנסת היום זקוק הרבה יותר לעבודה מקצועית של אנשים שיכולים לסייע.

הצעות חוק שעוברות בכנסת , לא רק שמונחות.

לכן אנחנו מציעים לשדרג את אחד העוזרים הפרלמנטרים, להפוך אותו לעוזר פרלמנטרי מקצועי שיסייע לחבר הכנסת בעיסוקיו הפרלמנטרים, לרבות פיקוח על משרדי הממשלה, וכן הלאה. הוא יהיה עוזר פרלמנטרי בעל תואר אקדמאי של B.A לפחות.

כתנאי?

כתנאי מוקדם. יועסק במשרה מלאה, ותנאי שכרו יועלו בהתאם. העוזר השני נשאר כשהיה.

מה עם איש שלמד בישיבה הרבה שנים?

אנחנו לא דנים בזה עכשיו. עוד מעט תגיד לי מה עם בן משפחה.

לא בן משפחה, אבל תלמיד ישיבה שלמד הרבה שנים.

אני לא רוצה לפתוח כרגע את הדיון, אבל אני אשמח לומר את דעתי לאחר מכן. פישטנו מאד את התקציב הנוכחי בכל מה שקשור למה שנקרא דף לבוחר, ותקציב הקשר עם הציבור. תקציב הלשכה יהיה עכשיו תקציב אחד שיקרא תקציב הקשר עם הציבור, או בקיצור תק"צ, והוא יאחד את כל הדברים הקודמים. יש שם דירוג בין חברי כנסת בעלי לשכה לחברי כנסת חסרי לשכה, באופן שלא ייצור תמריץ לחברי כנסת שאינם חפצים בלשכה, בכל זאת לפתוח להם לשכה כי אחרת הם מפסידים את הכסף. יש כאן הצעה שאני חושב שעונה על הצרכים של אלה וגם אלה.

התפיסה שלנו זה למנוע טרטור של חברי כנסת, שעל כל הוצאה יצטרכו ללכת לחשב הכנסת, זה ייעשה פעם בשנה. אנחנו סומכים על חבר הכנסת שיוציא את הכסף הזה למטרות הראויות. פעם בשנה הוא מתחשבן עם חשב הכנסת, ולאחר מכן, על פי כל השקיפות שהוזכרה, ההוצאות של חבר הכנסת בתק"צ שלו יפורסמו ויוודעו ברבים.

סך כל התוספות, במקסימום, יגיעו לפי החישוב שערכנו, ל- 8.4 מליון שקל לשנה. זו האלטרנטיבה הסבירה יותר, כאשר מהסכום הזה יש להניח שיהיו חסכונות אם כאמור מרבית חברי הכנסת יעברו לרכב צמוד, זה יחסוך בכסף, ועוד מספר דברים שלא הכנסנו. כלומר, הסך הכל של התקציב, והאמינו לי, אם אתם רואים את הרכב הוועדה, זו ועדה שתקציבים מאד מעניינים אותה, למעשה הם אוהבים תקציבים ועסקנו בזה הרבה. לכן, עמדה לנגד עיננו השאלה של התוספת התקציבית הזו, זה סך הכל כ- 3.5% מתקציב הכנסת הנוכחית, אנחנו רואים בזה תוספת שנתית ראויה שנועדה כאמור להשיג שיפור בעבודת חברי הכנסת. תודה רבה.

תודה רבה לך. אני מבקש אם יש הערות כלליות או שאלות כלליות בבקשה, הדיון המפורט יעשה בשבוע הבא.

אני רוצה לומר כהערה כללית, לי היו לבטים לא קטנים לגבי הקמת ועדה מסוג זה, כי אני מוכרח לומר שנדמה לי שזו קצת בריחה שלנו, חברי הכנסת, מהנכונות ליטול אחריות לקבלת החלטות מסוג זה, וגם לעמוד בביקורת הציבורית. עשינו את זה להערכתי, מתוך הפחד והאימה מה יכתבו בתקשורת אם יחליטו חברי הכנסת לשנות את תנאי עבודתם בעניין זה או בעניין אחר, כי כל דבר כזה מיד מתפרש כמובן אם זו הטבה כזו או אחרת, אף אחד לא באמת בודק דרוש וראוי לעשות את זה.

אני רוצה לראות למשל מי מסוגל להחזיק מזכירת לשכה, כשיש לו לשכה מחוץ לירושלים, ולשלם לה 1500 שקל בחודש, והיא חייבת לבוא מחברת כוח אדם. אם מישהו ימצא לי מזכירה כזו שמסוגלת לעשות משהו, זה עוד העלות ברוטו, ומתחת למשכר המינימום. אם אנחנו היינו עושים את זה, אז היו מתנפלים עלינו בתקשורת, אבל ברגע שעושה את זה ועדה ציבורית רצינית כפי שעשתה את זה כאן זה מקל מאד, וראיתי שהסעיף הזה הוא אחד הסעיפים שאכן שונה לטובה, ואני חושב שזה ראוי.

הייתה הורדה בשני התקציבים, אבל סך הכל אוחדו שני התקציבים כדי לתת מענה.

החלוקה עכשיו היא יותר רציונלית.

מענה לשיקולו של חבר הכנסת על אופן פעילותו.

אני רק רוצה לומר שלא קראתי את מלוא הדו"ח אלא רק את התקציר שבתחילת הדוח ועוד כמה פרקים. אני חושב שהוועדה ראויה לכל ברכה בעבודה שהיא עשתה. אני רואה לפי הדברים שנעשו כאן, שזה נעשה באמת בצורה יסודית ורצינית תוך בדיקת הדברים לעומקם, כולל נושא הרכב. יום אחד נסעתי לנגב ולמחרת נסעתי לנהריה, וחשבתי איך זה מסתדר בתקציב הקיים, חוץ מנסיעות לירושלים- ת"א בכל יום של מושב הכנסת.

עם כל הדברים האלה ניסו להתמודד כאן בצורה רצינית ואני חושב שגם הפתרונות שמצאו הם פתרונות אמיתיים ונכונים, זה לא פתרונות שבאים להיטיב תנאים, אלא פשוט לאפשר לחבר הכנסת לעבוד יותר טוב ולמלא את תפקידו יותר טוב, ועל כך אני פשוט רוצה בשמי, אני לא יכול בשם האחרים, להודות לחברי הוועדה על העבודה. אני מכיר את חברי הוועדה, הם כולם כאלה שנבחרו במחשבה שישקיעו עבודה נכונה ויגיעו לתוצאות הכי טובות שאפשר, אני מודה להם על כך.

לנו, לחברי הכנסת, אני אומר, אנחנו להבא צריכים לשקול, האם אנחנו מעבירים לגבי נושא תנאי עבודה ושכר, את הסמכויות שבועות לנו בחוק כיום לוועדה, או משאירים אותה בידנו כי אני חושב שאם נתחיל להפקיע בידי חברי הכנסת את הטיפול בנושאים שיש להם השפעה כזו או אחרת על חבר הכנסת, אז הרבה מאד נושאים לא ניתנים להחלטה על ידי חברי הכנסת. למשל, מיסוי, לכל אחד מאתנו יש השלכות בנושא מיסוי. זה נכון שהחוק הוא חוק כולל לא רק לחברי הכנסת, אבל בסך הכל ההשפעה היא גם על חברי הכנסת. אז פתאום יגידו, תפסלו את עצמכם לגבי קבלת החלטות בעניין הזה. יש שאלה אם חבר כנסת הוא אחראי שקול והגון ואז אפשר לסמוך עליו. אם לא, אז שום דרך עוקפת לא תעזור. לכן צריך להתייחס לזה בצורה אחרת.

אני חושב שהנושא הזה, טוב שנעשה על ידי היו"ר שהעביר את זה לוועדה, זה גם שינוי חשוב, אבל התוצאה בעיני הרבה יותר חשובה מעצם הוועדה עצמה, ואני רוצה להודות שוב לחברי הוועדה וליו"ר על הקמת הוועדה, וכמובן לסאלח טריף, יו"ר ועדת הכנסת שטיפל בנושא כפי שטיפל ועשה זאת טוב.

אני באמת רוצה להודות לוועדה, מעולם לא קבעתי את תנאי שכרי, וגם אם ירדתי בתנאי השכר, נראה לי נורא מוזר, שאני אקבע לעצמי שינויים בתנאים. לכן אני שמחה מאד שמישהו עשה עבורנו ודן בסוגיה. יחד עם זאת, רציתי להזכיר ליו"ר, שרק לפני שעתיים דנו כאן בסוגיה שפניתי אתה לוועדה וזה נופל עכשיו בין הכיסאות, סוגיית ההבדל בפנסיה של חברי הכנסת שזו להן קדנציה שניה, ואלה שזו להם קדנציה ראשונה והוועדה אמרה, ותמר אדרי תעיד בפניך, שזה לא היה במנדט, בעוד שבוועדה השניה זה לא בחוק. אני פשוט רוצה להעיר את זה על סדר היום.

רציתי לשאול אם לחברי הוועדה יש מה לומר.

אני רק רוצה לבקש שתאמצו את ההמלצות שלנו.

משפט קצר שאני רוצה לומר, האמת שהתלבטנו אם לקחת על עצמנו את התפקיד, לפני שמינו אותנו, הייתה התלבטות שלכם, והייתה התלבטות שלנו. למנות ועדה ציבורית שתמליץ להעלות את התנאים של חברי הכנסת לא מאד פופולרי ופשוט, ואנחנו גם לא רצינו להיות בדיוק בנעלים האלה. נדמה לי שלאחר לקחנו את זה על עצמנו, באמת לחמנו פונקצויונלית מה אנחנו צריכים לעשות.

אני רוצה להעביר מסר לחברי הכנסת, לפי דעתי, חברי הכנסת צריכים להיות מודל לביצוע שינויים בכלל. כל מיני דברים שעבר זמנם, הם צריכים להיות הראשונים שיתנו דוגמא בדברים האלה. לכן הדברים שהכנסנו לכאן, הם דברים שפונקציונלית נכון להגדיר אותם מחדש. עסקנו בנושא של המידע, של המחשוב, של כלי עבודה שחבר הכנסת צריך בעולם חדש שאליו אנחנו נכנסים, ונדמה לי שזה המסר עיקרי של מה שרצינו להעביר פה דרך העבודה הזו. זה לגיטימי לבדוק הכל ולראות ולעשות את זה בחוכמה.

הדבר השני, יכול להיות שזה משליך על ועדה אחרת שאנחנו בימים אלה מסתכלים עליה, אני חושב שחשוב מאד, שכשאנו ממנים ועדות כאלה, לקחת אנשים מהמשק, שמעורבים בעשייה ובמה שקורה. פה אכן עשיתם כך. אני אומר את זה כי בסך כל זה חוב שכשבאים וממליצים את ההמלצות לראות איך אחר כל אפשר ללכת וליישם אותם ולא ליצור מצב שיתבסס רק על זה שמישהו כן אמר שיקבל את כל ההמלצות. אנחנו מעריכים מאד את זה שאמרו שיקבל את כל ההמלצות, אבל יחד עם זה אנחנו צריכים להיות מספיק חכמים כדי להגיש המלצות שאפשר לקבל אותם, כי אחרת אם אתה מגיש משהו שאי אפשר לעמוד בו, ואי אפשר לקבל אותו, אז ההבטחה לקבל את כל ההמלצות אין לה שום ערך. אני חושב שאם אתם מקבלים את ההמלצות, כפי שאמר כאן יו"ר ועדת הכנסת, זה החשוב.

יש לי 3 הערות, אחת למהות, אני חושב שוועדה שממליצה וודאי היא לא יכולה לקבוע לגבי מקשה אחת או לא, ולכן אני שמח שקבלתם את ההחלטה הזו, אני לא חושב שחברי הוועדה הם שצריכים לקבל המלצות כמקשה אחת, הם הממליצים, ואני אומר את זה כי אנחנו שומעים בזמן האחרון כל מיני ועדות שהיו במדינת ישראל שאומרות, או מקשה אחת, או כלום. אני רק ממליץ, ההחלטה היא שלכם, אני רק אומר, שקבלתם החלטה לקחת את זה כמקשה אחת.



הערה שניה, יש בהמלצות המלצה אחת שהיא לא בדיוק בכתב הסמכות, ואני רוצה לומר, למרות שאנחנו עומדים מאחוריה, שלגביה, אני לא חושב שאתם מחויבים. אני רוצה לומר את זה גם כדי להקל עליכם, אני לא חושב שאתם מחויבים בהמלצה הזו במסגרת ההתחייבות לאמץ את המלצות הוועדה, וזו המלצה שנוגעת למבנה הכנסת. אני חושב שטוב שנגענו בה, אני גם את זה רוצה לומר, כי תנאי הכנסת זה גם המבנה הארגוני שבתוכו הם חיים, זה חלק מהתנאים, אבל ההמלצות הספציפיות שעשינו פה, אני לפחות אישית רואה אותם כהמלצה שמבחינת תוקפה או חוזקה, היא לא כמו יתר ההמלצות.

כשישבנו פה בוועדה בתחילת הדרך, אף אחד לא התחייב שאם אני אמליץ על מבנה ארגוני לכנסת, לא נדמה לי שחברי הוועדה שהסכימו לזה שכל ההמלצות תתקבלנה, גם הסכימו לנקודה הזו. היא לא עלתה כשהוועדה החליטה לקבל את הכל במקשה אחת. אני לפחות לא חושב שהמלצה הזו היא אותו חלק, אנחנו עומדים מאחוריה, אבל זה נושא אחר.

הערה שלישית, יש דבר אחד, אחרי שמקבלים את ההמלצות, אתם צריכים להמשיך בהליך חקיקתי מעבר לתקנות של ועדת כנסת, בנושא מיסוי חברי הכנסת. היום לא ברור אם חבר הכנסת הוא שכיר, עצמאי, מה מותר לו ומה אסור לו. יש הנחיות של נציב מס ההכנסה, והנחיות של פרשנות לא של חוק.

למשל, הוצאות פריימריז, שזה מאד רלוונטי לכולכם, היום לפי הדין הקיים, למיטב ידיעתי כאיש מיסים וכעורך דין, חבר כנסת מכהן, אם ידרוש את הוצאות הפריימריז שלו, מגיע לו. חבר כנסת חדש שרץ, לא מגיע לו. כי מי שכבר חבר כנסת זה הוצאה בשמירת הקיים, שעל פי פקודת מס הכנסה, ועל פי בתי המשפט, שמירה על הקיים מאפשר הוצאה. אבל מי שלא חבר, רוצה לרכוש לו נכס ולהיות חבר כנסת, זו לא הוצאה. אני לא יודע אם זה המצב האידיאלי.

זה פוגע בעקרון השוויון.

זה לא הדבר היחיד במיסוי, אז אם יורשה לי, להציע, אתם צריכים לקבוע מישהו שישב מול נציבות מס הכנסה וינסו לעבד משהו משותף שלא ישקף בהכרח את עמדת נציבות מס ההכנסה מהי הפרשנות היום. לדעתי, עמדת נציבות מס הכנסה, כפי היא היום, אם אני זוכר נכון אני קבעתי אותה, היא עמדה שלקוחה מהפרקטיקה ומהרצון ולא בהכרח ממה שבאמת החוק או פסי הדין של בתי המשפט אומרים. צריך לעשות חקיקה מסודרת של מיסוי חברי הכנסת.

בשלב הזה אני מציע, אלא אם יש לפרופסור גלנור הערה, לכל חברי הכנסת שהצביעו כאן, לדבר בתחילת הישיבה הבאה.

אני רוצה להעיר הערה, אני מוותר על הדיבור, חברי הוועדה עשו עבודה מצוינת, יש משהו שהם לא לקחו בחשבון, יש בכנסת למעלה מ- 30 חברי כנסת דתיים, ביניהם 22 חברי כנסת חרדים. אני רוצה להעיר על זה הערה, אין בין חברי הוועדה , שאני מכבד את כולם, אין מישהו שיורד לעניין הזה.

תאמר את זה בדיון המפורט. אם לא שמת לב יש גם דרוזים שמגיע להם יחס מיוחד.

אם יורשה לי אני רק אעיר הערה.

בישיבה הבאה, זו לא הערה זה נושא לדיון מפורט, אני אתן לך לדבר ראשון בישיבה הבאה.

אני רוצה לקבל את ההמלצות, מה שנוגע לחברי הכנסת זו עבודה מצוינת וההמלצות הן ראויות וצריך לקבל אותן כמקשה אחת. כשהגעתי לכנסת, על פי הטבלא של החוקים, חברי כנסת התחילו לחוקק יותר חוקים פרטיים מהממשלה, ואני יודע איזה עוזר אני צריך ומי טוב ומי לא טוב, ואני יודע מה הידע שלו ומה ההשכלה שלו, והוועדה לא נגעה בעניין הזה, לפי דעתי מחוסר ידע בעניין שנוגע ספציפית לכמעט משליש מחברי הכנסת.

שתי הערות קצרות שנוגעות גם לעניין זה. כמובן שועדת הכנסת היא המחליטה הסופית. אם זאת, אני חושב שמכיוון שמדובר בנושאים מאד רגישים, בנוגע לדימוי הן של הכנסת והן שלכם כחברי כנסת, דבר שנראה לי שאין לעשותו, זה להוציא צימוקים מתוך הדו"ח, בעיקר אותם הדברים שמשפרים את המצב הקיים, ולעומת זאת, דברים אחרים לא. מהבחינה הזו אני חושב שיהיה נכון לומר, זו כמובן הכרעה שלכם, שאם תחליטו שהדו"ח לא מוצא חן בעינכם זה בסדר, אבל להוציא צימוקים...

זה לא יקרה.

למשל, כשאנחנו ממליצים על עוזר פרלמנטרי מקצועי, אנחנו גם מציעים להעלות את שכרו מסדר גודל של 4,000 שקל לחודש עכשיו ל- 6,800 בממוצע. זה אפשר מהר מאד לאמץ, אבל באותה הזדמנות לא לדרוש השכלה מאותו עוזר פרלמנטרי זו קצת בעיה. אני נותן את זה כדוגמא.

אני מקבל את זה לחלוטין, רק לגבי המילה "השכלה", אני מאמין בהשכלה שהיא מאד חשובה וצריך מספר שנים.

לדבר השני, מכיוון שהדבר הועלה על ידי חבר הוועדה משה גביש, אני רוצה לומר מה עמדת הוועדה בנושא סעיף 15 שנקרא שיפור הניהול בכנסת. הוועדה לא חרגה מהמנדט שלה, כיוון שהוועדה שעוסקת בתנאי עבודתם של חברי הכנסת, והקונספציה שלה היא איך לשפר את תנאי עבודתם, הוועדה לא יכולה להתעלם מאיך הדברים מתנהלים במשכן הזה פנימה. מאידך גיסא, שזה לא נכלל ונאמר בהמלצות המפורטות היא שכאן לא עשינו עבודה באותו העומק כפי שעשינו בדבר השני, ולכן אנחנו אומרים בצורה הברורה ביותר, שלא הייתה לנו שום יומרה להציע את המבנה הארגוני, אבל לדעתנו השאלה הזו היא חלק מהותי.

אני אומר את זה כיוון שאני יודע שיו"ר הכנסת עוסק בשאלות הללו, היא חלק מהותי מהתפיסה האומרת שלשפר את עבודתם, פירושה גם מאד לשפר את ניהול הכנסת. למשל, ליצור תנאים בהם הבית הזה יהיה מאורגן לתת שירותים לחברי הכנסת, על פי צרכיהם . לדוגמא, שחבר הכנסת לא יצטרך לשוטט ממקום למקום, בעיקר חברי הכנסת החדשים, אולי יהיה מקום אחד ששם יוכלו לקבל את כל השירותים, כמו שאנחנו קוראים לזה, לשכת קשר לחבר הכנסת. הוועדה החליטה פה אחד שזה נוגע לעניין, אם כי זה לא מופיע באותה רמת ההמלצות.

האם גם לקחתם את מעמד אשת יו"ר הכנסת, כי אנחנו רוצים לעשות חוק מיוחד לזה.

אני מציע שנאמץ את מודל של אשת הנשיא הבא, ולפי זה נדון באשת היו"ר בא.

אני רוצה להודות פעם נוספת לחברי הוועדה כולה, אני רוצה לציין שאנחנו מראש לקחנו על עצמנו לקבל את המלצות הוועדה כהחלטות, אנחנו נקפיד על כך.

לישיבה הבאה אני מבקש מהיועץ המשפטי, מזכיר הכנסת, הוראות מעבר ליישום, בישיבה הבה נבחן ונחליט ביישום מסקנות ועדת גלנור. אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00